חמישה שיקולי מיסוי בהשקעות עסקיות

רמי אריה, עו"ד רו"ח

1. שיקולי מיסוי בתוכנית עסקית

השקעה ראויה לשמה כדאי שתעשה רק לאחר שנבחנה היטב ונערכה לה תוכנית עסקית מקיפה האומדת את כל ההיבטים הכרוכים באותה השקעה. במיוחד בהיבט של התוצאות העסקיות הנובעות ממנה. עם זאת, מדהים הכיצד מרשים לעצמם עורכי תוכניות עסקיות להתעלם מהשפעת שיקולי המס על התוצאות העסקיות הצפויות.

בחינת השקעות חייבת להיעשות על בסיס נטו בלבד, הרווחים הצפויים לאחר ניכוי תשלומי המס הצפויים עליהם. רק חישוב תשואה נטו יכול לבטא את התשואה הנכונה הנובעת מההשקעה. ההכרח לחשב את התשואה על בסיס נטו לאחר מס, נובע משיעורי המס השונים החלים על רווחים פירותיים ועל רווחים הוניים בישראל.

אין דינה של השקעה באמצעות חברה החייבת במס חברות בלבד, שיהיה בשנת 2007 בשיעור של 29% וירד בהדרגה עד שנת 2010 לשיעור של 25% בלבד, להשקעה כיחיד באופן אישי, החייבת בנטל מס מרבי של 48% בשנת 2007 ותרד עד שנת 2010 לשיעור של 44%. יש לקחת בחשבון כי משיכת רווחים בחברה חייבת במיסוי בשיעור של 25% על דיבידנדים ובכך מושווה שיעור המס הכולל של רווחים שחולקו מחברה, לשיעור המס המוטל על יחיד.

ובכך לא סיימנו, בישראל קיימים שיעורי מס שונים על רווחים פירותיים, החל משיעור של 15% על ריבית על השקעות פיננסיות לא צמודות, המשך ב- 20% על ריבית מהשקעות פיננסיות צמודות, 25% מס על דיבידנדים, 30% מס מינימלי על הכנסות פירותיות פסיביות מהשקעות, 40% מס על מכירת זכויות יוצרים וכו'.

בישראל קיימים גם שיעורי מס שונים על רווחי הון כפי שיפורט בהמשך. כל זאת בלי להיכנס למבוך שיעורי המס המיוחדים החל על מפעלים שקיבלו אישור מרכז ההשקעות, מפעלי תיירות, השקעות בחקלאות, פטורים והקלות לתושבי חוץ, עולים חדשים ותושבים חוזרים. הגיוון העצום של שיעורי המס בישראל מחייבים בחינה של תשואה נטו בכל השקעה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בהשקעות בחו"ל שמחייבות בחינה של שיעורי מס במדינת ההשקעה, בדיקת האמנות למניעת כפל מס ההדדיות וכו'.

2. השקעה באופן אישי או באמצעות חברה

כשמדובר בהשקעות משמעותיות ובמיוחד כשיש בהן גם מרכיב סיכון מסוים, מקובל לבצע את ההשקעה באמצעות חברה בע"מ. השקעה באמצעות חברה בע"מ מקטינה את הסיכון החל על המשקיע ומצמצמת אותו אך ורק לגבי סכום ההשקעה עצמה לרבות ערובות ובטחונות שנתן בהקשר אליה. השקעה כזו באמצעות חברה מנטרלת את הסיכונים הנוספים העלולים לנבוע מכישלון ההשקעה שעלול להביא לצבירת התחייבויות נוספות אשר יחולו על המשקיע ישירות באם ישקיע באופן אישי.

אך כדאי לשים לב כי בשנת 2006 נעשתה הבחנה משמעותית בין שיעור המס שיחול על רווח ההון במימוש ההשקעה בעתיד. בעוד שעל חברה מס רווחי ההון נשאר בשיעור של 25% מהרווח הריאלי, הרי שיעור מס רווחי ההון המוטל על יחידים הוקטן ל- 20% בלבד על רווח ההון הריאלי. הפרש של 5% מס שאינו מבוטל. הפרש זה חל גם על שבח ריאלי ממכירת מקרקעין, החל מעסקאות במקרקעין שייעשו מיום 1.1.2007 ואילך.

פיתרון אפשרי לשילוב ההנאה בין ההגנה שניתנת להשקעה באמצעות חברה בע"מ לעומת המיסוי המופחת שחל על יחידים בלבד, הוא השימוש במכשיר של "חברה משפחתית" או "חברת בית". באמצעות השקעה הנעשית על ידי חברה משפחתית או חברת בית, ניתן להבטיח את שיעור המס שיחול על היחיד למרות שההשקעה בוצעה באמצעות חברה בע"מ.

3. השקעה כהוצאה מוכרת מלאה

השקעות בעסקים מלוות פעמים רבות בהסכמים לאי תחרות מצד המוכר שאת עסקו רוכשים. ככלל תשלומים בשל אי תחרות נחשבים תשלומים הוניים אשר אינם מוכרים כהוצאות מוכרות למס הכנסה, אלא בעת שהעסק עצמו נמכר. כלומר, ההכרה בתשלום בגין אי תחרות נעשית רק בעתיד הרחוק בעת מימוש ההשקעה.

אולם, לכלל זה נקבע חריג בפסיקה, לפי חריג זה הרי אם תקופת אי התחרות הינה קצרה, במושגים של שנתיים או שלוש לכל היותר, הרי כל התשלום בעבור "אי התחרות" מהווה הוצאה מוכרת במס למשלם.

באופן דומה, תשלומים בעבור פיצוי לחיסול עסק מתחרה, תשלומים עבור תשלום "דמי שתיקה" למוכר ותשלומים עבור רכישת חלקו של שותף, אפשר שיהיו מוכרים כהוצאה מוכרת בלבד ולא כהוצאה הונית.

4. כדאי להשקיע ברכישת מוניטין

מאז ומתמיד השקעה שנעשתה על ידי רכישת מוניטין, היוותה מפלט מס מעולה למוכר. שכן, מוכר שהוכיח כי מכר מוניטין יכול היה לשלם שיעור מס מופחת בשיעור של 10% בלבד על חלק ניכר מסכום המוניטין בגובה הסכום האינפלציוני, אפילו באם לא שילם בעבר בגין המוניטין אותו הוא מוכר.

ביולי 2003 בעקבות הרפורמה במס הכנסה, הן לקונה והן למוכר נוצרים יתרונות מיסוי משמעותיים עקב עסקה של מכר מוניטין. המוכר זכאי לתשלום מס הכנסה בשיעור של 20% בלבד על רווח ההון הריאלי ככל שמדובר במוכר יחיד ובשיעור של 25% מס על הרווח הריאלי ככל שמדובר במוכר שהוא חברה. רק במכירת מוניטין שלא שולם בעדו, לא יחול כלל הלינאריות המביא לחיוב בשיעור מס מרבי על רווחי הון שניצמחו לפני כניסת הרפורמה במס הכנסה לתוקף. היתרון בולט לעומת מיסוי רווחי הון ממכירת נכסי הון אחרים אשר חייבים במס שולי מרבי עד 48% על הרווח שנצמח עליהם טרם תחילת הרפורמה במס ביום 31.12.2002.

השיפור המשמעותי חל דווקא במצבו של המשקיע הרוכש את המוניטין. למרות שרכישת מוניטין נחשבת לרכישה הונית של נכס לא מוחשי, הרי ניתן לפי תקנות הפחתת מוניטין להפחית את עלות הרכישה על פני עשר שנים מיום הרכישה. כלומר, החזר מלא לצורכי מס של עלות הרכישה בתוך עשר שנים. החזר שלא קיים ברכישת נכסי הון לא מוחשיים אחרים שלגביהם לא נקבעו תקנות הפחתה לצורכי מס. במאמר מוסגר נציין, כי גם כאן לדעתנו ניתן להפחית נכסים לא מוחשיים, כאשר מידת השימוש בהם מוגבלת מראש לפי חוות דעת כלכלית אובייקטיבית.

רכישת מוניטין מהווה מכשיר להקלת מיסוי כל כך משמעותי, שיש לקחת בחשבון כי רשות המיסים תבדוק היטב כל עסקה שתדווח כרכישת מוניטין. מה שמעיד דווקא על כדאיות השימוש במכשיר זה.

5. ניצול הפסדים מהשקעות

בצד כל סיכוי להצלחה עלול להיות גם סיכון להפסד מההשקעה. החל משנת 2006 אוחדו כל סלי קיזוז ההפסדים ההוניים לסל אחד המאפשר קיזוז הפסדי הון רגילים מהשקעות כנגד רווחים משוק ההון לרבות מרווחי הון ממכירת מניות בבורסה, מימוש יחידות של קרנות נאמנות ואף קיזוזם כנגד שבח ריאלי ממימוש נכסי מקרקעין ולהפך קיזוזם של רווחי הון כנגד הפסדי הון מכל סוג.

מפליא עד כמה משקיעים נוטים לשכוח את ההפסדים שלהם וחבל שכך, השקעה שירדה לטמיון בשנות התפוצצות בועת ההי-טק, הלוואת בעלים והון שהושקע בחברה שהפכה להיות חדלת פירעון, בטחונות וערבויות שניתנו ומומשו בשל כישלון השקעה, כל אלו יכולים לתת מגן מס בהיותם ניתנים לקיזוז כנגד רווחים הוניים ושבח מקרקעין שנוצרו מאוחר יותר.

כדאי לאתר את אותן השקעות אבודות ולנסות להפכן לזכויות מיסוי עתידיות.