שוק הרכב/ ענף הליסינג 2007 לאן?

אבחנות חדשניות רגע לפני "באג 2007 של ענף הרכב"

מאת: ניצן גולדברג *

ענף הרכב בכלל וענף הליסינג בפרט, עומד בפני שורה של "רפורמות מס" המחייבות היערכות באופן מובנה ומסודר.השלכות הרפורמות עלולות להיות מרחיקות לכת.הן לגבי חברות הליסינג והן ובמיוחד גם על אופן התנהלותם הפיננסית של הלקוחות העסקיים הקיימים ואף על גבם של מאות אלפי עובדים בכלל, ובענף ההיי-טק בפרט!

ניראה, שכללי המשחק עומדים להשתנות בחדות ולעיתים גם בצורה מוקצנת. הרוגע היחסי שהענף כולו שרה בו , עומד להיות נחלת העבר . במערכת שבה הכללים עומדים להשתנות בחדות, צפויות תגובות פיראיות.

ברשימה הבאה, ננסה לתאר ולתמצת את הגישות והעמדות של המשתתפים הרבים בסדנאות הרכב- ליסינג אשר הח"מ מקיים, כולל הערכות הכותב לשינוי המאד מהותי שכל הענף עלול/ עשוי לחוות כבר בקרוב.

מהי סגירת המעגל המהותי של "רכב עסקי" -

אומדים את נטל המס הכללי שהאוצר סופג מדי שנה מתעשייה זו בכ- 40 מיליארדי ₪. סכום פנטסטי אשר כל תקציב המדינה מושתת על גביית מס זו. ( CASH COW).

מכאן, שהשאלה היא: האם הרכב שבבעלותי הינו חלק ממעגל גזירות המס או שמא הצלחתי להיחלץ ממנו?

באם וכאשר, כלי הרכב שבבעלותי איננו חלק ממסחטת המס המאורגנת, או שספציפית הפגיעה בו יחסית קטנה, הרי שכל הדיון הנוסף מתייתר.

מהן ההגדרות הפורמליות השונות של "רכב עסקי" -

מי בעצם מחליט עבורנו מה ייחשב "כרכב עסקי"?

באופן פורמלי משרד התחבורה באמצעות ההגדרות "בפקודת התעבורה".( פקודה מנדטורית ועדיין לא חוק שהכנסת חוקקה...) שם, מוגדרים סוגים שונים של רכבים בתצורות שונות. לענייננו, מה שבאמת חשוב היא ההגדרה "שרכב עסקי" במובן של נשוא ספיגת כל הגזירות , הינו רכב שמשקלו הכולל הינו עד 3,500 ק"ג .

פועל יוצא נוסף, הינה העובדה שזה מכבר אין יותר אבחנה בין רכבים "פרטיים" ובין רכבים "מסחריים". כולם כיום תחת ההגדרה המטעה: " עסקיים" .יוצא מן הכלל , הינו רכב המוגדר "רכב עבודה"- רכב שציוד עבודה קבוע מותקן עליו, מוכר ככזה ואינו מיועד להובלת משא או נוסעים. זהו למעשה היעד החדש של רבים. שכן, "רכב עבודה" פטור מעולה של מסחטת המס הכללית.

מהי למעשה "הוצאה מוכרת" לרכבים העסקיים-

ההגדרה למה הן , "הוצאות אחזקת רכב" מורחבת מאד. בקצרה, אלו הן כל ההוצאות ששולמו לאחזקת הרכב, כולל מה שכיננו בעבר "משתנות" ו"קבועות", פחת בגין הרכב, והוצאות חניה שאינן במקום העיסוק הקבוע . מה שכחנו? את הזרז למפץ הליסינג הגדול שהחל למעשה משנת 1995. מאז, גם הוצאות שכירות , שכר מכר, וליסינג מוכרות לרכבים "רכים" שעד 3,500 ק"ג. לא נגזים באם נציין שמאות אלפי "רכבי ליסינג" הוצאו לשוק החם בעקבות הרחבה זו.

אז היכן כאן העוקץ?

כאן ניכנסו לתמונה שלטונות מס ההכנסה והגדירו את כל נושא "הרכב העסקי" מנקודת מבטם הם.

בשפה המקצועית זה מכונה "נוסחת ההתרה לרכב ". דהיינו, מה יוכר על ידי שלטונות המס כהוצאה מוכרת. ההפתעה המאד לא נעימה היא שלמעשה כל הוצאות הרכב לאחזקתם של 9,900 ק"מ שנתיים ראשונים לא מוכרות כלל!!

למעשה, רוב רובן של הוצאות הרכב לא יוכרו מעצם הגדרת נוסחת ההתרה!

צאו וחשבו, כי באם הרכב העסקי נסע כ 20,000 ק"מ בשנה, אזי ההוצאה המוכרת הינה 50%, נסיעה ברמה של 30,000 ק"מ בשנה יובילו להכרה בשיעור 66% וכן הלאה. תמיד תמיד, מיכסת ה 9,900 ק"מ הראשונים הינה על חשבון העסק.

זאת ועוד, מבחינת שלטונות המס , הוצאה לא מותרת זו נחשבת "הוצאה עודפת" ובגינה יש להשליש מדי חודש "מיקדמה בשיעור 45% בשל הוצאה עודפת ". אכן, הכבדה ממשית.

מהן "ההקלות" שכה מפתות רבים?

ניקבעה ברירת מחדל שלפיה יוכרו לפחות 25% מהוצאות הרכב. בנוסף, זקיפת שווי שימוש ( נושא המצית את כל הדיון הנוכחי ועליו בהמשך) יקוזז מהסכום החייב "בהוצאה עודפת".

מהן גזירות מס המוטלות על שכמם של העובדים השכירים "זקיפת שווי שימוש" -

האוצר, סופג מיסים משני הצדדים, המעביד כר"מ ומן העובדים השכירים דרך מנגנון "זקיפת שווי שימוש"

המנגנון פשוט מאד. נקבעו 7 קבוצות רכבים המחלקות למעשה את כל סוגי הרכב הקיימים( כאמור רק הרכבים העסקיים) לשבע תת קבוצות עפ"י קריטריוני מחיר הרכב. למעשה, מס הכנסה קובע בצורה באופן די מובהק את התנהגות שוק הרכב וטעמיו. מדוע?

שכן, מאחר ואחזקת רכב צמוד נחשבת לפי שלטונות המס כטובת הנאה, ומאחר וטובת הנאה כמוה כשכר לצרכי מס, מודגש כאן המושג " זקיפת שווי שימוש".

דהיינו, לכל עובד נזקוף שווי שימוש לפי "מידת ההנאה" מהרכב , או בשפת מס ההכנסה לפי קבוצת המחיר של הרכב שננקבה בעת רכישתו במקור ונשארת ככזו לאורך השנים.

למשל, נכון לשנת 2006, בקבוצה 2, ניכללים כל הרכבים הפופולריים שעלות רכישתם הייתה עד 120,500 ₪. למחזיק רכב מקבוצת מחיר זו נזקוף שווי שימוש של 1330 ₪ לחודש. ז"א, לשכרו הרעיוני של העובד מתווספים 1,330 ₪ לחודש, תוספת שדינה תשלומי מס וביטוח לאומי עד לרמת מס שולית של 49%.

ומה צפוי להתרחש משנת 2007?

בינואר 2007 צפוי משרד האוצר לעדכן את קבוצות המחיר לצורך קביעת שווי השימוש ברכב. מדובר בקבוצות המחיר שעל פיהן מחושב הבסיס לתשלום המס בגין השימוש ברכב שניתן על ידי מקום העבודה. על פי הודעת משרד האוצר, בכוונתו להפחית את שווי קבוצות המחיר בשיעור ממוצע של כ-5%.
העדכון מושפע משלושה מרכיבים עיקריים: הורדת מס הקנייה על רכבים חדשים (ההוזלה הקרובה בינואר 2007 תהיה בשיעור של 5%); ההפחתה האחרונה במע"מ בשיעור של 1%; והייסוף של השקל אל מול המטבעות בהם נרכשות המכוניות מיצרניות הרכב (דולר, יורו וין יפני). יש להדגיש, כי עדכון שווי השימוש ייעשה בינואר ולא במאי (כפי שהיה נהוג עד כה) בשל שינוי שיטת קביעת שנת המודל.

אז אם כך על מה "המהומה" לרגל הצפייה לשינויי זקיפת שווי שימוש"?

מזה כשנה נסב לו ויכוח עירני שמלובה על ידי גורמים אינטרסנטיים רבי עוצמה מכל המיגזרים, בשאלה מהי ההטבה הממשית שבהצמדת הרכב לעובד? האם אכן "רק " 1,330 ₪ כבטבלת שווי השימוש הנוכחית? או בשווי הכלכלי האמיתי? לדוגמא, כל ההערכות לשווי אחזקת רכב מקבוצת מחיר 2 הפופולרית, נעות בין 2,700 ₪ לכדי 3,500 ₪ לחודש. צאו וחשבו שמלעשה מתכוון האוצר לשלש את מחיר שווי השימוש. דהינו, ההכנסה הרעיונית שתיזקף לשכרו של העובד תהיה כ 3,000 ₪ ומסכום זה ייגזרו מס ההכנסה והביטוח הלאומי לפי אחוז המס השולי הפרטני.

מה היו עד כה המודלים השגורים במסגרת הצמדת הרכב לעובד( כולל ליסינג בהייטק)?

אומדים את מספר הרכבים המוצמדים לעובדים בכ 250,000, מתוכם כחצי בעסקאות ליסינג שונות. ניתן למנות שלושה מודלים :

1- המעביד מגלם( משלם בעצמו את שווי עלויות המס והביטוח הלאומי) את מלוא הוצאות המס.

2- העובד נושא במלוא הנטל של זקיפת שווי השימוש לפי סוג הרכב שמוצמד לו.

3- "מודל ההיי טק"- העובד מוותר על חלק משכרו ונילוות השכר תמורת הצמדת רכב ע"י המעביד.

להלן תמצית המימצאים מניתוח רגישות שערכתי לדוגמא למחזיקי רכב צמוד בקבוצה 2:

נתוני יסוד:

העובד מוותר על שכר ממוצע ברוטו של 3,000 ₪,על נילוות שכר בכ 20%, בשיעור מס שולי של 49%.

· בשווי שימוש קיים 1,330 ₪ לחודש- יש לעובד עדיין סנטימנט חיובי להמשיך בהסדר הקיים.

· בשווי שימוש חדש של 1,995 ₪ לחודש- ( העלאה של 50%) לעובד נשאר סנטימנט חיובי שולי.

· בשווי שימוש חדש של 2,325 ש" לחודש ( העלאה של 75% ) לעובד ישנו סנטימנט שלילי .

· בשווי שימוש חדש של 2,660 ₪ לחודש ( העלאה של 100%) לעובד יהיה סנטימנט שלילי חזק .

מה ההשלכות הצפויות כתוצאה ממהפכת שווי השימוש?

ברמת המאקרו- רשימה כללית אפשרית

· פגיעה מיידית בספיגת המיסים של האוצר כתוצאה מנטישה מאסיבית של רכבים צמודים.

· שינויים מהותיים בהרגלי הצריכה של רכבים פרטיים בכלל ורכבים צמודי עובד בפרט.

· זעזועים מיידים ברמת רכישות רכב חדש בשנת 2007 בכלל ומענף הליסינג באופן מיידי.

· גילגולו של כדור שלג צרכני אל פיתחו של האוצר עד כדי פגיעה ממשית בתקציב המדינה.

ברמת העסקים והחברות- רשימה כללית אפשרית

· פתיחה מחדש של הסכמי עבודה קיבוציים, מפעליים ואישיים עקב הכבדת נטל המס.

· המעבידים יספגו בדרך זו או אחרת עלויות שכר גבוהות יותר ויגלגלו הפער אל הצרכנים.

· חברות שהיו רגילות לגלם את שווי הזקיפה עלולות למצוא את עצמן בנתיב ללא מוצא.

· חברות ועסקים ישברו עסקאות ליסינג ובפשטות יחזירו כמות רכבים גדלה והולכת.

· משמעות קריטית לגבי חברות הליסינג- הן עלולות בסיטואציות קיצוניות אף להתמוטט.

· לענף הרכב בכלל ולחברות הליסינג בפרט, צפויה תקופת הקפאה ולו מסויימת.

ברמת העובדים השכירים- רשימה כללית אפשרית

· לפי ניתוח הרגישות כל העלאת שווי שימוש מעבר ל 50%, תגרור סנטימנט שלילי למצב הקיים.

· שכירים רבים ילחצו על המעבידים לספוג את עליית שווי השימוש- החזקים כרגיל יצליחו.

· שכירים רבים ידרשו להחזיר המצב לקדמותו-ביטול הויתור על השכר והחזרת הרכב הצמוד.

· הצמדת רכבים לעובדים תחזור לקדמותה- רק לשכבת המנהלים הבכירה וזו שאין לגביה ברירה.

לאן אם כך צועד כל שוק הליסינג ?

לאור התחזיות הר"מ, להערכתי שוק הליסינג צועד לכיוון שינוי רדיקלי.

הדגש יוסט מעסקאות מול חברות ועסקים אל המיגזר הפרטי . צאו וראו, כי במיגזר זה לחברות הליסינג אין כמעט דריסת רגל.

שינוי הטעם של השכירים מעסקאות ליסינג דרך מעבידים לרכישת באופן פרטי, של רכבים משומשים כמקודם, יעודד להערכתי את חברות הליסינג לפתח מודל WIN WIN למשקי הבית.

גודל השוק, האפשרויות והמיגוון הוא נכון לעכשיו כמעט אין סופי. כמיגזר האמון על קידום מכירות אגרסיבי, חזקה עליהם שיימצאו דרכים שיווקיות יצירתיות למתקפה ממוקדת על פוטנציאל השוק החדש.

לסיכום-

המאמר ניסה לחזות, כי ענף הרכב בכלל וענף הליסינג בפרט, עומד בפני שורה של "רפורמות מס" המחייבות היערכות שונה. הוצג ,שהשלכות הרפורמות עלולות להיות מרחיקות לכת ולעיתים גם בדמות תגובות לא שקולות. הן לגבי חברות הליסינג והן ובמיוחד גם על אופן התנהלותם הפיננסית של הלקוחות העסקיים הקיימים ובמיוחד לגבי דפוס רכישתם של העובדים השכירים כפרטיים ומשקי הבית כמיגזר פוטנציאלי צרכני ענק.

טל':7453357 -09, פקס:7445039 -09,נייד:4207061 -054

דוא"ל: [email protected]

אתר: www.nitzangoldberg.com