מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

חשבונאות וכלכלה

מיסים

מס הכנסה ומע"מ

קביעת תושבות - תקנות חדשות

09.05.2006

קביעת תושבות - תקנות חדשות

טובה הילמן, רו"ח

החל מיום 1.1.2003, בעקבות הרפורמה במס, שונתה הגדרת "תושב ישראל" לעניין פקודת מס הכנסה.

סעיף 1 לפקודה מגדיר מהו "תושב ישראל" או " תושב". ככל שמדובר ביחידים ממשיכה ההגדרה להתמקד במבחן "מרכז החיים" כמבחן הקובע לצורך תושבות. בניגוד לעבר נקבע בחוק כי לשם קביעת מרכז החיים יובאו בחשבון מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של האדם ובהם – על פי רשימה מפורטת - מקום ביתו הקבוע של היחיד, מקום מגורי בני משפחתו, מקום עיסוקו או העסקתו (כשמדובר בשכיר), מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים ומקום פעילותו בארגונים שונים.

בנוסך לכל אלה קובעת ההגדרה בחוק חזקות מספריות לגבי מרכז החיים אשר, בהתקיים אחת מהן, יש לכאורה כדי להצביע שמרכז חייו של היחיד בשנת המס הוא בישראל. החזקות הן שהות בישראל של מעל 183 ימים או יותר בשנת המס או שהות של 30 ימים בשנת המס וסך תקופת שהות בשנת המס והשנתיים שקדמו לה 425 ימים ומעלה. חזקות אלו ניתנות לסתירה הן על ידי פקיד השומה והן על ידי היחיד.

מבחנים אלה של מרכז החיים אינם מכסים בהכרח מקרי תפר אשר לחלקם, היו בעבר הוראות חוק ספציפיות, כיוון שכך הוסיף הסעיף והסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, להוסיף למעגל תושבי ישראל יחידים עובדי ציבור מסוימים (עובדי מדינה, עובדי סוכנות, קק"ל וכד' ) או לגרוע ממנו סוגי יחידים כאלו בתנאים שיקבעו. במסגרת הוראה זו התקין שר האוצר את תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס"ו - 2006, שתחילתן, למרות שפורסמו רק בימים אלו, היא החל מה - 1 לינואר 2006.

התקנות מתייחסות לשני סוגים של מקרים - יחידים שעונים על מבחני תושבות ישראל אבל למרות זאת לא ייחשבו לתושבי ישראל ויחידים, שאינם עונים על הגדרת תושבות בישראל אך ייחשבו לעניין הפקודה לתושבי ישראל.

קביעה מי שאינו תושב ישראל כתושב

אלה המקרים בהם יחיד שאינו נחשב לתושב ישראל בהתאם למבחנים הקבועים בהגדרת "תושב ישראל" שפורטה לעיל, ייחשב על פי התקנות לתושב ישראל:

האחד - אם הוא עובד מדינת ישראל ובלבד שיחסי עובד-מעביד בינו לבין המדינה הֵחלו כאשר אותו יחיד היה תושב ישראל. כך, למשל, התקשרות בין מדינת ישראל לעובד במדינה כלשהי אין בה לכשעצמה להפוך את אותו עובד לתושב ישראל.

השני - אם הוא עובד של אחד מהגופים הציבוריים המנויים בסעיף 1(א)(4) לפקודה (סוכנות, קק"ל, רשות מקומית וכד') בלבד שלא חָלפו 5 שנים מיום שהֵחל היחיד לעבוד אצל אותו מעביד מחוץ לישראל. (בעבר מדובר היה ב- 4 שנים). עם זאת, רשאי העובד להוכיח שעל פי מבחנים מהותיים (הכוונה לאלה המופיעים בהגדרת תושב ישראל המפורטת לעיל) כי הוא אינו תושב ישראל, כלומר - מדובר בחזקה הניתנת לסתירה במקרים מסוימים, למשל - עובדי גופים כנ"ל שפעלו בישראל ומשפחתם נותרה בחו"ל. עצם עבודתם בישראל העידה לכאורה על היותם תושבי ישראל אך מקום מושב משפחתם (בחו"ל) הייתה מבחן ששלל לכאורה את התושבות הישראלית.

קביעה כתושב חוץ

חלק זה של התקנות מתייחס ליחיד, שאינו עולה חדש (עולה כהגדרתו בסעיף 35(ד) לפקודה) ושנחשב תושב ישראל לפי ההגדרה בסעיף 1 לפקודה שהוזכרה לעיל. יראו יחיד כזה כתושב חוץ, אם בחמש שנות המס הקודמות לשנת המס היה תושב חוץ, וכאן מדובר ברשימה מפורטת סגורה לכאורה, כדלקמן:

1. נציג דיפלומטי או פקיד קונסולרי בשירות סדיר ובתפקיד רשמי של מדינה זרה וכן בן זוגו וילדיו של כל אחד מהם, המתגוררים עמו;

2. חייל בצבא מדינה זרה או בשירות האו"ם;

3. יחיד שהגיע לישראל לשם שירות בצבא הגנה לישראל - עד לסיום שירותו הצבאי, אם ביקש שלא להיחשב תושב ישראל; (שירות צבאי - הכוונה לשירות חובה ולא לשירות בצבא קבע) ;

4. סטודנט הלומד בהיקף של חצי תכנית לימודים לפחות - בשלוש השנים הראשונות לשהייתו, בישראל, אם ביקש שלא להיחשב תושב ישראל;

5. מורה, מרצה או איש מחקר השוהה בישראל במוסד להשכלה גבוהה או במוסד הוראה אחר ומשמש בתפקיד בעבור אותו מוסד - בשלוש השנים הראשונות לשהייתו בישראל;

6. איש דת הממלא תפקיד דתי במוסד דת בישראל על פי הזמנת אותו מוסד - בשלוש השנים הראשונות לשהייתו בישראל;

7. חולה המאושפז בבית חולים או במוסד שיקומי שהגיע לישראל לצורך אשפוז או שחלה בעת שהותו בישראל ואשר אילולא תקופת אשפוזו לא היו חלות לגביו הוראות פסקת משנה (א)(2) בהגדרה (החזקות המספריות שהוזכרו לעיל)

8. עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ - בחמש השנים הראשונות לשהותם בישראל. (כהגדרתם בסעיף 75א לפקודה - "עיתונאי חוץ" - תושב חוץ הרשום בהתאגדות עיתונאי החוץ בישראל, שהגיע לישראל כדי לעסוק בעבודה עיתונאית, והכנסתו מעבודה עיתונאית מתקבלת מתושב חוץ; "ספורטאי חוץ" - תושב חוץ שהגיע לישראל על מנת לעסוק בספורט;).

כלומר, התקנות לעניין זה מתייחסות לסוגי אנשים השוהים בישראל שהות ארעית באופייה ושעשויים להיחשב כתושבים למרות שעל פי המבחנים המהותיים אינם כאלו. התקנות יוצרות, כאמור, רשימה סגורה של יחידים מסוג זה עם מגבלות זמן במקרים מסוימים (למשל מרצה) או עם דרישה שהיחיד יבקש את תחולת התקנות.

יתרונן של התקנות הוא בהבהרת הדין בכל מיני מצבי ביניים הנובעים מהעובדה שהעולם הפך "כפר גלובלי" ואנשים עוברים מארץ לארץ לתקופה מוגבלת לביצוע עבודות כאלו ואחרות וסוגיות התושבות לצורכי מס הופכות להיות מהותית.

טובה הילמן, רו"ח

משרד הילמן ושות'

‹ חזרה