"הנחות לעובדים" אינן חייבות בהכרח בשווי למס הכנסה ולמע"מ

רמי אריה עו"ד רו"ח

בעניין מיסוי הנחות לעובדים, כדאי לפנות לע"ש 29/86, קו- אופ זבולון בע"מ נ' מנהל מע"מ חיפה, העוסק בדיוק בסוגיה שהועלתה בשאלה: הנחה לעובדי רשת הסופרמרקטים של קואופ-צפון ברכישות מוצרים מהחנויות של הרשת. בהמ"ש פסק כי אין לשלם מע"מ או לבטל תשומות בשל הנחות שניתנו לעובדים כאשר ההנחה עומדת במבחן אובייקטיבי.

המדובר שם ברשת קואופ-צפון שלה 559 עובדים אשר קיבלו הנחה בשיעור של 10% מכלל הקניות שביצעו אצל המערערת. נפסק כי סעיף 7 לחוק מע"מ קובע את הכלל כי המחיר לחישוב המס הוא התמורה המוסכמת ואילו סעיף 10 לחוק המתיר לשנות את המחיר המוסכם כאשר המחיר מושפע "מיחסים מיוחדים" מהווה חריג.

נטל הראיה על מנהל המע"מ להראות כי המחיר אכן הושפע "מיחסים מיוחדים". כאשר הוכח כי המחיר לא הושפע מקיום יחסים מיוחדים אלא מהנחה הניתנת בדרך כלל גם לקבוצות עובדים אחרות ככל שהן גדולות ומאוגדות הרי המחיר הקובע לעניין חישוב שווי הרכישה לעובד – הינו שווי המכירה של המוצר בניכוי ההנחה .

לצורכי מס הכנסה, ניתן להקיש גם מהודעת ההבהרה שהוציאה רשות המיסים בישראל לא מכבר, לפיה שווי תלושי שי שניתנים על ידי מעביד לעובדיו לרגל החגים יחושב לפי השווי בשוק בניכוי ההנחה המסחרית שקיבל המעביד.

לסיכום, לדעתנו השווי של מוצרים הנמכרים על ידי המעביד לעובדיו בהנחה מסחרית מקובלת, יחושב לאחר ניכוי ההנחה. מסקנה זו תואמת את הגישה הכלכלית לפיה הערך ההוגן של עסקה הוא כערכה בשוק הרלבנטי. במקרה זה למעביד יש אינטרס משולש לעודד את עובדיו לרכוש מוצרים דווקא אצלו, האחד, כדי לעודד מכירות, השני, כדי למנוע גניבות, השלישי, הגברת התדמית החיובית למוצרי החנות והזדהות העובדים עם הרשת. כך שמטרת ההנחה, בנוסף לכל האמור לעיל, היא גם טובת המעביד.