מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

חשבונאות וכלכלה

מיסים

מס הכנסה ומע"מ

קמעונאים רבים יכולים לקבל אשראי (חינם) ממע"מ

29.03.2006

קמעונאים רבים יכולים לקבל אשראי (חינם) ממע"מ

רו"ח אלעד רוזנטל

קמעונאים רבים יכולים לדווח למע"מ על בסיס מזומן, ועדיין ליהנות מניכוי מס התשומות על בסיס מצטבר(!!!) וללא כל קשר לבסיס הדיווח למס הכנסה.

פקודת מס הכנסה איננה דנה, למעט במקרים ספציפיים, במועד החיוב במס. עסק שאין לו מלאי רשאי לדווח למס הכנסה על בסיס מזומן. דהיינו, לפי מועד קבלת תקבולי ההכנסות ותשלומי ההוצאות בפועל. כפי שנקבע בפס"ד השומרים ופס"ד דמבו. עסק שיש לו מלאי חייב בדיווח על בסיס מצטבר כלומר לפי המועד שהוא הוציא את חשבוניות ההכנסה שלו וקיבל את חשבונות ההוצאות שלו.

לעומת זאת, בחוק מע"מ יכול גם עסק קמעונאי שיש לו מלאי לדווח על הכנסותיו למע"מ על בסיס מזומן כלומר לפי מועד קבלת התקבולים בפועל אך לדווח על הוצאותיו לפי בסיס מצטבר לפי המועד שבו נתקבלו החשבוניות עליהן.

בחוק מס ערך מוסף, לעומת הפקודה, קיימות הוראות מפורשות בדבר מועד החיוב במס, בפרק ו', סעיפים 22-29 לחוק העוסקים במועדי החיוב במס. בתקנה 7 לתקנות מע"מ שהותקנה מכוח סעיף 29 לחוק, נקבעו המקרים בהם החיוב במס (מע"מ) יחול עם קבלת התמורה לגבי הסכום שנתקבל, כלומר, על בסיס מזומן.

תקנה 7(א)(1) מאפשרת אפילו לקמעונאי שמחזור עסקו נמוך מ- 1,700,000 ש"ח ובעסקו פחות מ- 3 מועסקים, לדווח על בסיס מזומן למע"מ (!!!). המדובר בקמעונאים רבים כגון: בעלי חנויות בגדים, נעליים, דברי מכולת ומעדנים ועוד ועוד. כל העוסק במכירת טובין לצרכן ובלבד שמחזורו (כולל מע"מ) ומספר מועסקיו אינם עולים על המגבלות לעיל.

שימו לב: קמעונאי כאמור, חייב לדווח למס הכנסה על בסיס מצטבר, ואילו למע"מ הוא רשאי לדווח על הכנסותיו בשיטת בסיס מזומן.

הדרך לביצוע ההבחנה בין שיטת הדיווח למס הכנסה לבין שיטת הדיווח למע"מ יכול שתעשה באמצעות שימוש בסעיף 17(א) להוראות ניהול ספרים, מאפשר במועד המכירה להוציא תעודת משלוח, במקום חשבונית מס, ואת החשבונית להוציא במועדים שנקבעו בסעיף 46 לחוק מע"מ, וזאת על אף שמבחינת תוספת ג' להוראות אין חובת הוצאת תעודת משלוח לקמעונאים.

הדיווח למס הכנסה, כאמור, צריך להיות על בסיס מצטבר, כלומר, יש להסתמך על תעודות המשלוח שיצאו, כיוון שהן משקפות את מכירת הסחורה על בסיס מצטבר.

בדיווח המקדמות יש לדווח, את מחזור העסקאות, קרי מחזור המכירות או מתן השירות בתקופה, ללא קשר למועד הדיווח למס ערך מוסף.

הדיווח והתשלום למע"מ ייעשו לפי הוראות סעיף 69(א) לחוק מע"מ הקובע: "בדוח תקופתי של עוסק ייכללו סך כל העסקאות שהמועד להוצאת חשבוניות עליהן חל בתקופת הדוח וכן סך כל העסקאות שעליהן הוצאו חשבוניות מס אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע".

כלומר, ניתן לראות כי לא נאמר שיש לכלול בדיווח התקופתי את כל העסקאות שנעשו בתקופה (כמו הדיווח על בסיס מצטבר למס הכנסה) אלא נאמר כי בדוח התקופתי יש לכלול את העסקאות שבגינן יצאו חשבוניות בתקופה.

במקרה של דיווח למע"מ על בסיס מזומן יחול סעיף 46 לחוק מע"מ העוסק במועד הוצאת החשבוניות וקובע בין השאר כי במקרים שחל סעיף 29 (שהפנה אותנו לתקנה 7 שהבאנו לעיל), ניתן להוציא חשבונית תוך שבעה ימים ממועד קבלת התמורה(!!!)

זאת ועוד, המדווח על בסיס מזומן למע"מ, אינו מפסיד את מועד ניכוי מע"מ התשומות. זו בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק מע"מ הקובע כי החזרי מע"מ לעולם ייעשו לפי מועד קבלת חשבוניות ההוצאה ולא לפי מועד תשלומן.

ללא כל קשר לבסיס הדיווח למס הכנסה או למע"מ, בכל מקרה יש לרשום את התקבולים (קרי על בסיס הקבלות שהוצאו), ואת התשלומים בספר תקבולים ותשלומים מידי חודש על בסיס קבלות שנתקבלו או שיקים שהוצאו.

סעיף 12(ח') להוראות ניהול ספרי חשבונות מאפשר למי שעומד בתנאים הקבועים בסעיף, לרשום בספר תקבולים ותשלומים, מכירות וקניות בהתאם לחשבוניות שנערכו.דהיינו, מי שעומד בתנאים ונכנס לתחולת סעיף 12(ח') להוראות, יכול לרשום בספר תקבולים ותשלומים לפי החשבוניות שנתקבלו והוצאו.

במקרה זה, הרישום בספר תקבולים ותשלומים למעשה זהה לרישום הרגיל על בסיס חשבוניות. רק לעניין הדיווח למס הכנסה יש לערוך סיכום של כל תעודות המשלוח שהוצאו בתקופה ולדווח את המקדמות על פיהן.

מי שאינו עומד בתחולת סעיף 12(ח') חייב, ללא קשר לבסיס הדיווח, לרשום את התקבולים והתשלומים שנתקבלו או שולמו בתקופה.

במקרה זה, מכיוון שאין שום איסור לרשום בספר התקבולים והתשלומים רישום יתר על הנדרש, מומלץ לרשום גם את התקבולים והתשלומים, על מנת לעמוד בתנאי סעיף 12(א) להוראות, וכן לרשום גם את חשבוניות המס בגין ההכנסות וההוצאות, על מנת לדווח על פיהן למע"מ, וכן לרשום גם את תעודות המשלוח שהוצאו בתקופה, על מנת לדווח על פיהן את המקדמות בתקופה.

ברישום ידני אין שום בעיה מעשית לבצע את האמור, אך ב"רישום" בתוכנה ממוחשבת, לא כל התוכנות בשוק מאפשרות לבצע "רישומים" כאמור.

דוגמא ליישום האמור:

קמעונאי הנכנס לתחולת תקנה 7 מכר סחורה ב- 31.1.06.

במועד המכירה הוא הוציא תעודת משלוח.

התמורה נתקבלה בתאריך 30.4.06, במועד קבלת התמורה, הוציא כמובן קבלה. הקמעונאי רשאי להוציא את החשבונית עד 7.5.06 (7 ימים ממועד קבלת התמורה). בהנחה שהוציא ב- 1.5.06 את החשבונית, ובהנחה שהוא מדווח כל חודש למע"מ, הרי שבמקרה המתואר הוא ישלם את סכום המע"מ בגין המכירה, בתאריך 15.6.06, במקום לשלם את המע"מ בתאריך 15.2.06, כלומר, קיבל ללא שום מאמץ "אשראי" ממע"מ לארבעה חודשים, על דחיית תשלום של שלושה חודשים בלבד.

כמו כן, כפי שציינו מותר לו לנכות את "התשומות" מחשבוניות שהוצאו לו, גם טרם התשלום בגין אותם חשבוניות (בסיס מצטבר).

כלומר, ניתן לומר שהוא מקבל אשראי כפול ממע"מ, מצד אחד על מכירותיו מדווח על בסיס מזומן, ומצד שני על הוצאותיו מדווח על בסיס מצטבר (לעניין מע"מ). בהחלט כדאי !!!

E[email protected]

‹ חזרה