פיצויים בגין עיקולים שהוטלו ע"י רשות המיסים    

רמי אריה ,    עו"ד רו"ח

הטלת עיקולים שלא כדין, על ידי רשות המיסים, והפצתם לבנקים או ללקוחות וספקים של העסק, מהווה לשון הרע, אשר מזכה את העוסק עליו הוטלו העיקולים בפיצויים מהמדינה.

בעניין אל.פי. סי (ת"א 49597-04-22, אל.פי.סי. מרום מערכות וניהול בע"מ נ' מדינת ישראל ואח', מיום 5.6.2024), קבע בהמ"ש כי רשות המיסים תשלם פיצויים לחברה עליה הטיל מנהל מע"מ עיקולים שלא כדין, והפיץ אותם אצל נותני השירותים לחברה.

התובעת היא חברה קבלנית וותיקה ומוערכת שבין לקוחותיה וספקיה חברות מהגדולות בישראל. היא טענה כי עוד קודם להגשת הערעור על ידה על שומות לכפל מס תשומות ועל קנס פסילת ספרים שלח לה מע"מ דרישת מידית לתשלום חוב בסך של כ- 17 מיליון ₪. זאת למרות שקיבלה ארכות מבהמ"ש להגשת הערעור.

התובעת ומנהל מע"מ הגיעו להסכם בטוחה לפיו היא הפקידה בידי מנהל מע"מ את הבטוחות והתשלומים אותם נדרשה להפקיד. אך למרות זאת, היא שוב קיבלה את הודעות החיוב לתשלום מידי. לפי הסכם הבטוחה מע"מ לא היה רשאי לגבות את החוב כל עוד הערעור עומד ותלוי בבהמ"ש.

למרות זאת, ביום 20.12.2021 קיבלה התובעת הודעות עיקול בגין שומת מע"מ שהייתה בערעור בסך כ – 17 מיליון ₪.  ההודעה על העיקול על חשבונה נמסרה לשני בנקים וכן לשניים מלקוחותיה, ואף הוטלו עליהם עיקולי צד ג'.

התובעת ביקשה לחייב את מדינת ישראל ואת עובדי מע"מ לשלם לה פיצוי עקב לשון הרע, בכך שהוציאה והפיצה עיקולים אלו ללא כל הצדקה.

מנהל מע"מ אישר כי שליחת צווי העיקול של נכסי התובעת שלא כדין מהווים לשון הרע, אך טען כי העיקולים הוצאו עקב טעות במידע שהופיע במחשב.

בהמ"ש קיבל את טענות התובעת לקבלת הפיצוי שתבעה בגין עוולת לשון הרע, אולם, רק ביחס למנהל מע"מ ולא ביחס לעובדי מע"מ שנתבעו אישית בתביעה מכוח היותם עובדי ציבורי המוגנים מתביעת נזיקין לפי פקודת הנזיקין, וקבע כי מדינת ישראל תשלם לתובעת את הפיצויים.