כדאי להגיש עררים על החלטות לפיצויים של רשות המיסים
רמי אריה, עו"ד רו"ח
החוק לסיוע כלכלי עקב נזקי המלחמה, אינו שונה מהותית מהחוק שנקבע אך לפני כארבע שנים לסיוע כלכלי עקב נזקי מגיפת הקורונה. בשני החוקים נקבעו נוסחאות לקביעת תחשיב הפיצויים עקב נזקי המגיפה או המלחמה, אשר בוססו בעיקר על דיווחי העסק למס ערך מוסף. בשני המקרים טענה וטוענת רשות המיסים כי הנוסחאות שנקבעו אינן משקפות בהכרח את הנזק שמגרם עקב הקורונה או המלחמה, ומחליטה לדחות את התביעות במלואן או בחלקן.
בימים אלו, כאשר ניזוקים רבים עקב המלחמה מקבלים הודעות דחייה של התביעות, אפשר להתעודד כי בסופו של יום, הסטטיסטיקה מוכיחה כי כדאי לערור על החלטות רשות המיסים.
כך מסתבר כי ברוב העררים שהוגשו לוועדות ערר קורונה, התקבלה עמדת העוררים במלואה או בחלקה ונדחתה עמדת רשות המיסים. כך לפי
דו"ח סיכום פעילות לשנת 2021 של ועדת ערר לענייני קורונה – השתתפות בהוצאות קבועות ומענקי פגיעה ממושכת לעסקים,
אשר פורסם ביום 24.4.2022 המציג את הנתונים אודות עררים שהוגשו, עררים שנדונו והחלטות אשר התקבלו בשנת 2021.
וועדות הערר לענייני קורונה הינן בית משפט מנהלי דיגיטלי במובן הזה שכל הדיונים בפני הוועדות נערכות באמצעות זום בלבד. הישיבות מוקלטות וגם מתועדות בפרוטוקול הנרשם במהלך הדיון. אותה מתכונת של דיונים נקבעה גם לגבי וועדות הערר לעניין תביעות נזקי המלחמה.
וועדות הערר רשאיות לקבל את הערר, לדחותו, להחזיר את ההחלטה לדיון נוסף ברשות המיסים, או להיכנס בנעלי רשות המיסים ולקבל החלטה אחרת במקומה.
בהתאם לדו"ח, במהלך שנת 2021 נפתחו 1358 תיקי ערר בענייני קורונה, מתוכם 55% מתיקי הערר התקבל סעד לטובת העורר. כך, 41% מהתיקים הסתיימו בפשרה בין הצדדים ו-14% מהתיקים התקבלו באופן מלא או חלקי או הוחזרו לרשות המסים לבחינה מחודשת.
תיקי ועדות הערר עסקו, בין היתר, בסוגיית הקשר הסיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה, סמכות רשות המסים לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק, שאלת הגדרת עוסק הזכאי למענק, שאלת הגדרת ויתור על דמי שכירות כפגיעה בהכנסות המזכה במענק, סוגיית עסק חדש, עסק עונתי ועוד.
בין החלטות וועדת הערר, ניתנו ההחלטות שלהלן:
ערר 1119-21, 52 חולון סנטר השקעות בע"מ נ' רשות המסים
(ניתן ביום 17.8.2021) - ועדת הערר דחתה את טענת רשות המסים כי ירידה במחזורים של משכיר נכס אינה נחשבת כפגיעה במחזור המזכה במענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות.
בעקבות ההחלטה והחלטות נוספות בעררים מאוחרים שהכירו בוויתור על דמי שכירות כירידת מחזורים לצורך חישוב המענק, שינתה רשות המסים מדיניותה בנושא.
ערר 1071-21, ק.סלאמה בע"מ נ' רשות המסים
(ניתן ביום 22.6.2021) - נדחתה עמדת רשות המסים כי כל פרויקט הנמשך מעל שנה יש בו כדי להחריג בהכרח את בעל העסק מהגדרת עוסק בחוק הסיוע ומזכאות למענק. נקבע כי יש לבחון מאפייניו של העוסק ולבדוק האם אכן מתבצעת עבודה ממושכת העשויה מקשה אחת.
ערר 1459-21, אר – תור בע"מ נ' רשות המסים
(ניתן ביום 4.10.2021) - נקבע כי לרשות המסים נתונה סמכות לחרוג מהנוסחה הקבועה בחוק הסיוע ולקבוע את גובה המענק על פי גובה ההוצאות הקבועות בפועל של העסק, אך סמכות זו נועדה למקרים חריגים. על הרשות לנמק החלטתה ולתת למבקש המענק הזדמנות להשמיע טענותיו הן לגבי עצם ההחלטה לבחון את ההוצאות הקבועות בפועל, והן לגבי גובה ההוצאות הקבועות.
ערר 1026-21, נתי זיו – סטודיו זיו בע"מ נ' רשות המסים
(ניתן ביום 5.5.2021) - נקבע כי בעסק שמחזור הכנסותיו תנודתי מטבעו קיימת חוסר ודאות טבועה בבחינת ירידת המחזורים כיוון שלא ניתן לומר שירידת המחזורים בין תקופת הבסיס לתקופת המענק נובעת כולה ממשבר הקורונה. במצב זה יש מקום לערוך חישוב חלופי לתקופת הבסיס וזאת כדי להביא לחישוב מענק שיגשים את כוונת המחוקק לתת פיצוי בגין השפעת משבר הקורונה ולא עקב עצם קיומו של פער בין תקופת הבסיס לתקופת המענק.
אנו רואים כי אותן סוגיות שעמדו במחלוקת בעניין תביעות לפיצויים עקב משבר הקורונה, עומדות כיום במחלוקת בעניין תביעות לפיצויים עקב המלחמה. לכן, כפי שהראינו מעלה, ניתן ללמוד מהפסיקה שהייתה בעניין משבר הקורונה, כשהיא כשלעצמה הסתמכה בזמנו על פסיקות בתי המשפט בעניין תביעות פיצויי נזק עקב מלחמת לבנון השנייה והמבצעים השונים שהיו בעוטף עזה, ואפשר ללמוד מהן קדימה לצפוי לבוא לגבי תביעות הנזק עקב המלחמה.