היבטי מיסוי מזומנים במשפחה ובהצהרת הון   

רמי אריה,  עו"ד רו"ח

בעניין אלוארידי ( ע"מ 24334-12-22, עיאש אלוארידי נ' פקיד שומה באר שבע, ניתן ביום 29.5.2024) קבע בהמ"ש כי החזקת מזומנים בבית בסכום גבוה אינה מעידה בהכרח על העלמות הכנסות, ובהחלט ניתן לקבל את גרסת המערער לפיה חלק מהמזומנים שייכים לבניו ונחסכו ממשכורותיהם לאורך השנים.

ביום 21.10.2021 נערך חיפוש בביתו של המערער בחשד לאחזקת אמל"ח, במהלכו נימצא בביתו כסף מזומן בסך של 830,000 ₪. אמל"ח לא נימצא.

מידע על מציאת המזומנים הועבר לפקיד השומה והוא הוציא למערער שומה לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה ותפס סך של 258,100 ₪ מתוך המזומנים.

למערער לא היה תיק במס הכנסה, והוא עבד כ- 35 שנים שכיר בקק"ל. אשתו עבדה כשכירה וגם בניו היו שכירים. לפי הצהרתו היה ברשותו עדר של 35 כבשים שהיה שייך לאמו.

פקיד השומה הוציא למערער שומה ובה קבע כי הסכום במזומנים שנתפס בבית המערער מהווה הכנסה בידיו, אשר לא דווחה. טענות המערער לפיהן קיבל את סכום הכסף בחלקו מילדיו נדחו מהטעם שלשיטת פקיד השומה הן לא הוכחו.

בית המשפט קבע כי טענתו של המערער כי מדובר בסכום שנצבר כחיסכון בידיו ובידי אשתו וילדיו במשך השנים היא סבירה יותר, מאשר הנחתו הלא מבוססת של פקיד השומה כי הסכום נצבר רק בשנתיים האחרונות לגביהן הוא הוציא את השומה.

נקבע כי עדותו של המערער לגבי מקור הכספים הייתה עקבית ואחידה מתחילת החקירה במשטרה לגבי האמל"ח ובהמשך בפקיד השומה ובבהמ"ש. גרסתו של המערער, לפיה הסכום שנתפס בביתו שייך בחלקו לילדיו, נתמכה בעדויותיו של בניו ובראיות שהציג לפקיד השומה ולבהמ"ש, בדמות דפי חשבונות בנק שלו ושל בניו, המעידים על משכורותיהם ועל משיכות סכומי הכסף מאותם חשבונות.

אין לצפות כי נישום יוכל להסביר באופן מדויק כל הכנסה או משיכת כספים במזומנים, מספיק שההסברים יהיו סבירים, קוהרנטיים הנתמכים בדפי חשבון בנק. אין בסיס לטענה כי על המערער היה להציג "שרשרת ההעברה" של הכספים באופן מדויק.

לא הייתה גם הצדקה לשייך את כל סכום הכסף רק לשנתיים האחרונות, ולא לקבל את גרסת המערער כי מדובר בכספים שהצטברו במהלך שנים רבות. פקיד השומה אף לא ביקש מהמערער הצהרת הון לשנתיים לאחור, כדי לאמת את הנחתו שסכום הכסף נצבר רק בשנתיים האחרונות.

המערער לא הצהיר בהצהרת ההון על מלוא הסכום שנתפס, אלא רק על הסכום שנתפס ושייך לו בלבד, ולא לבניו, וגם בכך אין פסול, למרות שכל המזומנים היו בביתו.

סוף דבר, בהמ"ש קיבל את הערעור וביטל את השומה ואת קנס הגירעון שהוטל ואף פסק סך של 70,000 ₪ להחזר הוצאות משפט למערער.