קביעת "מחירי העברה" בין צדדים קשורים    

רמי אריה,  עו"ד רו"ח

עסקאות בין גופים עסקיים שיש ביניהם יחסים מיוחדים בכלל, ובין גופים עסקיים שיש ביניהם יחסים מיוחדים הנמצאים במדינות עם משטרי מס שונים בפרט, נבחנות לעומק על ידי פקיד השומה, כדי לוודא שמחירי העסקאות שנקבעו ביניהם – מחירי ההעברה – יהיו נכונים, כדי לא לאפשר תמחור עסקאות באופן שיפחית מס באופן מלאכותי.

בעניין אי ביי (ע"מ 54654-05-19, איביי מרקטפלייס ישראל בע"מ נ' פקיד שומה נתניה, ניתן ביום 5.4.2024) בחן בהמ"ש לעומק את אופן קביעת מחירי העברה בין חברות קשורות בעסקאות בינלאומיות, תוך יישום "שיטת ההשוואה" כשיטה המיטבית לקביעת מחירי ההעברה ביחס לנסיבות של החברה המערערת וקיבל את עמדתה רובה ככולה.

בשנת 2005 נרכשה המערערת על ידי חברת אי ביי הולדינג, חברת החזקות תושבת ישראל הנמצאת בבעלותה המלאה של חברת eBay Inc – חברה ציבורית אמריקאית אשר עיקר פעילותה הוא פיתוח וקידום פלטפורמה המקשרת בין קונים לצרכנים לשם ביצוע עסקאות מכר מקוונות.

המודל העסקי של קבוצת אי ביי מבוסס על גביית עמלות מהמוכרים בלבד וזאת לפי אחוז מסוים מתוך מחיר המכירה הנקבע על ידי אי ביי. המערערת הדגישה כי אי ביי היא הקובעת את שיעורי העמלות מהמוכרים, את תנאי ההתקשרות עמם והחוזים עם המוכרים נחתמים איתה, בלי שהמערערת היא צד להם.

בשנת 2012 הקימה המערערת מחלקה עסקית שנועדה לספק שירותים לאי ביי שוויץ, בתחומי הייעוץ השיווקי, עריכת סקרים ומחקרים על השוק בישראל, ארגון כנסים והדרכות למוכרים הישראלים. ההתחשבנות בגין מתן שירותים אלו נעשה על בסיס של "קוסט פלוס" בתוספת 7% על ההוצאות. שיעור המרווח של 7% התבסס על ההנחה שיש לראות את המערערת כספק שירותים הפועל בסיכון נמוך.

לטענת פקיד השומה המערערת פועלת כמפיץ וההתחשבנות צריכה להתבסס על מחזור המכירות של ישראלים בפלטפורמת אי ביי. בהתאם לכך, הוא הוציא למערערת שומות לפי מיטב השפיטה במסגרתן קבע תוספת הכנסה למחלקה העסקית של המערערת לפי שיעור העמלות מהמוכרים שאי ביי מקבלת. דהיינו: לפי שיעור רווח תפעולי אשר נקבע על ידו.

מחלוקת נוספת בין הצדדים הייתה בקשר עם חברת אפצ'י אשר נרכשה על ידי המערערת תמורת כ- 50 מיליון ₪. בשנת 2011 נמכר הקניין הרוחני של אפצ'י לחברת אי ביי בתמורת סכום דומה. לאחר מכן, מוזגה אפצ'י לתוך המערערת וכתוצאה מהמיזוג נוצר למערערת הפסד הון של כ- 10 מיליון ₪. פקיד השומה טען כי שרשרת הפעולות שנעשו בהקשר לרכישה ולמיזוג של אפצ'י מהווים עסקה מלאכותית ולא איפשר לה את קיזוז הפסד ההון.

המחלוקת בדבר "מחירי ההעברה" שנקבעו בין המערערת לבין אי ביי שוויץ, נובע מהחשש המובנה שמא לא יהלום התמחור שנקבע עם החברה הקשורה את מחיר השוק שהיה נקבע בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים. הבחינה של מחירי ההעברה צריכה להיעשות לפי המחירים שייקבעו לאותה עסקה בין צדדים שאינם קשורים.

סעיף 85א(א) לפקודת מס הכנסה שכותרתו "מחירי העברה בעסקאות בינלאומיות" ותקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), תשס"ז-2006 נועדו לתת כלים לקביעת שווי שוק בעסקאות בינלאומיות הנעשות בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים.

לאחר שבהמ"ש קיבל בחן את הראיות שהביאו שני הצדדים, לרבות חוות דעת המומחים מטעמם, הוא הגיע למסקנה כי יש לראות במערערת כמפיץ בסיכון נמוך ביחס למוכרים המנוהלים. כתוצאה מכן התקבל הערעור בסוגיה זו והתיק הוחזר לפקיד השומה לשם עריכת שינויים בתחשיב הרווח המקובל בעסקאות מסוג זה.

נציין כי בהמ"ש הרחיב מאד בפסד הדין לגבי המבחנים לקביעת מחירי ההעברה בכלכלה דיגיטלית, והיישום שלהם בעניין הערעור דנן אשר לא נרחיב לגביהם כאן. עם זאת שימו לב כי בהמ"ש נתן דגש על שיטת "השוואת המחיר" על פני שיטות אחרות בהתאם להוראות הפקודה, תוך בדיקת הנסיבות של פעילות המחלקה העסקית אצל המערערת לעומת פעילות של גופים עסקיים אחרים שעוסקים בפעילות דומה.

בהקשר למחלוקת בעניין חברת אפצ'י קיבל בהמ"ש את עמדת פקיד השומה כי שרשרת הפעולות שנעשתה על ידי המערערת מהווה עסקה מלאכותית ולכן אין להכיר להפסד ההון שנוצר מהם.

קביעת התמחור ההוגן והסביר להתחשבנות בין צדדים קשורים בכלל, ובין צדדים קשורים הנמצאים במדינות שונות, היא חשובה בהתאם להוראות סעיף 85א ולתקנות שהותקנו על פיו, ויש להקפיד על קבלת חוות דעת אובייקטיבית ומבוססת בשיטת מחירי ההשוואה, כדי לבסס את אופן התמחור של דמי ניהול, ייעוץ, שיווק, מכר טובין ומתן שירותים אחרים בין החברות האחיות בתוך ישראל ובוודאי כשהן במדינות שונות.