מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות

מדורים מקצועיים

מיסוי מקרקעין

כללים ומאמרים במיסוי מקרקעין

חובת רשות המיסים לאפשר גילוי מסמכים

רמי אריה, עו"ד ורו"ח  |  26.12.2023

חובת רשות המיסים לאפשר גילוי מסמכים

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 

כדי לתת לנישומים הזדמנות הוגנת להשיב לטענות פקידי המס בהליכי שומה או בהליכים אחרים, נקבע בפסיקה ולא רק פעם אחת, כי פקידי המס  חלה החובה לאפשר גילוי מסמכים מלא לנישומים אליהם מופנות טענות אלו וגם בהליכים אחרים. זאת, גם אם נטען על ידי רשות המיסים כי מדובר בתרשומות פנימיות ובמסמכים חסויים.

כך בעניין אלון תבור (ת"א 68136-11-22, אם.אר.סי אלון תבור פאואר בע"מ נ' רשות המיסים – היחידה הארצית לבלו, ניתן ביום 27.11.2023) קבע בית המשפט כי יינתן גילוי מסמכים למערערת על ידי רשות המיסים גם לגבי תרשומות פנימיות הנהנות מכלל החיסיון,  זאת לאחר שבית המשפט עיין במסמכים והחליט כי אין מקום לאסור על המערערת לעיין בהם.

החלטה דומה ניתנה דווקא בהליך אזרחי (חדל"ת 15599-05-21, כהן ואח' נ' אי.ג'י.אף.אי ישראל בע"מ ואחרים, ניתן ביום 28.11.2023) בו הוגשה תביעה כנגד נאמן של חברה בפירוק לגילוי מסמכים שצורפו לתביעת חוב שהגישה רשות המיסים כנגד החייב והחברה שבפירוק, לאחר שהנאמן טען לחיסיון מסמכים אלו. בית המשפט בפשטות היפנה את התובעת לרשות המיסים שהייתה צד לתביעה, לקבל את המסמכים שלגביהם היא ביקשה את הגילוי ישירות מרשות המיסים.

אף בפסקי דין קודמים נקבע שוב ושוב על ידי בהמ"ש כי גם כאשר פקיד השומה סובר כי חלק מהמסמכים אינו רלבנטי על פי הדין, או מהווה רק תרשומות פנימיות, עליו להביא לידיעת הנישום את רשימת מלוא המסמכים המצויים בידיו, להגדיר את מהות המסמך ואף לנמק את הסיבה לכך שאין בידו לאפשר את מסירתו.

כך נקבע גם בעניין ברודקום (ע"מ 26342-01-16, ברודקום סמיקונדקטורס ישראל בע"מ נ' פקיד שומה כפר סבא, ניתן ביום 19.11.2017) אשר ביקשה להורות לפקיד השומה לגלות ולמסור לעיונה מסמכים הקשורים בשומות המס שהוצאו לה לשנים 2010-2011, וכן את פרטי הסדרי שומה אשר נערכו עם נישומים אחרים אשר לטענתה נסיבותיהם דומות לאלה שלה.

פקיד השומה העביר לברודקום במסגרת הליך גילוי המסמכים רק מסמכים חלקיים, בטענה כי אלו המסמכים הרלוונטיים אשר עמדו בפניו בעת קבלת ההחלטה. לטענתו, אין בכוונתו לעשות שימוש בשאר המסמכים שלא גולו במסגרת הערעור ולכן הם לא חייבים גילוי. 

בית המשפט קבע, כי נוכח היות רשות המס רשות מנהלית, ולאור עקרון הגילוי, נדרשת הרשות ככלל לחשוף בפני הנישום את כל החומר אשר נאסף על ידה והיווה בסיס להחלטה. 

בית המשפט מפנה לפסיקתו של בית המשפט העליון (רע"א 291/99, ד.נ.ד אספקת אבן ירושלים ואח' נ' מנהל מע"מ), אשר התווה עקרונות כלליים בכל הנוגע לזכות הגילוי והעיון בהליכי מס, הן בהליך השומתי והן במסגרת הערעור.

נקבע שם כי פקיד השומה חייב בגילוי המסמכים המלא כבר בשלב ההשגה . משנתבקש הגילוי על ידי המשיג, נדרשת הרשות למסור את כל החומר אשר שימש בסיס להחלטתה, להוציא פרטים חריגים, לגביהם סבורה הרשות כי אין בסיס בדין לחשיפתם, למשל מטעמי סודיות או מכיוון שזו עלולה לגרום לשיבוש ראיות. שאז תהיה הרשות רשאית שלא למסרם, ובלבד שהחלטתה תהא נקודתית, עניינית ומנומקת, וששיקול דעתה יהיה נתון לביקורת שיפוטית.

בית המשפט קבע, כי אין הצדקה להגביל את הגילוי והעיון לאותם מסמכים אשר שימשו את פקיד השומה בהוצאת השומה ורק לתרשומות שנערכו במסגרת דיוני השומה. ראוי כי פקיד השומה יביא לידיעת החברה מהם מלוא המסמכים המצויים בידיו והנוגעים לעניינה, וככל שישנם בידיו מסמכים אשר אין לגלותם על פי כל דין, עליו לציין זאת, להגדיר את מהות המסמך ואף לנמק את הסיבה לכך שאין בידו לאפשר את מסירתו.

אשר לבקשת החברה לקבלת מידע אודות הסדרים שנערכו עם נישומים אחרים בנסיבות דומות לכאורה, נקבע כי למול האינטרס של החברה בקבלת המידע, עומד האינטרס של פגיעה בחסיונם של אותם נישומים אחרים, לרבות בשל העובדה כי החברה לא הוכיחה כי המידע הנוגע לצדדים שלישיים רלוונטי עבורה לצורך ניהול ההליך (רע"א 7998/17, פלוני נ' רשות המסים-פקיד שומה תל אביב, ניתן ביום 13.11.2017). 

בעניין אבנר (בש"א 5926/04, עמרם אבנר נ' פקיד שומה נתניה, ניתן ביום 22.8.2004), קיבל בית המשפט את הבקשה לחשיפת המידע הנוגע להסדרי מס שנערכו עם נישומים אחרים באופן חלקי בלבד, והורה כי ייחשפו אך העקרונות והפרמטרים, לרבות דרכי החישוב וההנמקות של פקיד השומה בקשר עם הסכמי שומה, ככל שהיו כאלה, בין פקיד השומה לבין נישומים אחרים, בנסיבות הדומות לאלו שנדונו שם.

לאור האמור, קבע בית המשפט כי פקיד השומה יערוך רשימת מסמכים הקשורים בשומות המס של החברה, ויעביר אותה אליה. לפי הרשימה שתקבל תוכל החברה לפנות שוב לגילוי המסמכים עצמם. 

המלצתנו היא לפנות בבקשה לגילוי מסמכים מלא לפקיד השומה, כבר בהליכי דיוני השומות, ובוודאי בתחילת שלב ההשגה. ולחזור על פנייה זו לפי הצורך, ככל שבמהלך דיוני השומות עולות טענות חדשות של פקיד השומה, או תחשיבים חדשים או התווספו הליכי חקירה שעשויים דווקא לתרום לטענות הנישום, ובכך לתת לנישום הזדמנות טובה לנמק את תשובותיו ואת הסבריו לעניין השומות. יש בכך לייעל את הדיונים לתועלת כל הצדדים.

‹ חזרה