תנאים להחזר מע"מ בגין חובות אבודים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

עסק שהוציא חשבוניות מס ללקוחותיו ומאוחר יותר התברר כי לא ניתן לגבות את סכומי החיוב שבחשבוניות והם הפכו להיות חובות אבודים, זכאי לדרוש את החזר המע"מ שנכלל בחשבוניות, לפי ההוראות והתנאים שנקבעו בחוק ובתקנות מע"מ. זכות זו יכולה להיות גמישה ולא לכודה בתנאים הנוקשים שנקבעו בתקנות.

כך נקבע על ידי בהמ"ש העליון בעניין צנציפר (ע"א 3498/21, צנציפר חברה ליבוא תבואות ומספוא בע"מ נ מנהל מע"מ, ניתן ביום 5.6.2023)  אשר עוסקת בייבוא תבואות ומספוא לענף ייצור המזון.

בין לקוחותיה של צנציפר היו מגדלים מרצועת עזה. בשנת 2007 כאשר תנועת החמאס השתלטה על רצועת עזה נפגעו יחסי המסחר בין הצדדים. עם זאת צנציפר המשיכה ביחסי המסחר עם הלקוחות ברצועת עזה במינון נמוך ואף הצליחה לגבות חלק מהחובות מהלקוחות שם.

בשנת 2017 עשר שנים מאוחר יותר, הגישה צנציפר הודעות זיכוי בקשר לחובות שלא נפרעו על ידי הלקוחות ברצועת עזה בטענה כי מדובר בחובות אבודים ודרשה החזר מע"מ בסך של 2,230,055 ₪, בגין החובות האבודים שעמדו על סך של 14,177,880 ₪.  

מנהל מע"מ טען כטענה עיקרית כי תקנה 24א(ג) לתקנות מע"מ אינה מאפשרת דרישת החזר מע"מ לאחר חלוף שלוש שנים ממועד הוצאת החשבוניות ללקוחות.

 בהמ"ש היפנה לסעיף 49 לחוק מע"מ המאפשר לעוסק לבטל או לתקן את החשבונית שהוצאה על ידו אם העסקה או מקצתה לא יצאה לפועל או התבטלה או חלה טעות בחשבונית.

יישום סעיף 49 לחוק נעשה באמצעות תקנה 24א לתקנות מע"מ הקובעת את התנאים לקבלת החזר מע"מ כאשר חוב של לקוח הפך להיות אבוד. תקנת משנה 24א(ג) לתקנות קובעת לכאורה מסגרת נוקשה לקבלת החזר המע"מ עד שלוש שנים ממועד הוצאת החשבונית המקורית לאותו לקוח. תקנת המשנה מאריכה את תקופת תביעת החזר בגין החוב האבוד בתקופה שמיום הגשת תביעת החוב או מיום הגשת התביעה לבהמ"ש ועד קבלת פסק דין חלוט לגבי התביעה.

אלא שבפועל קיימים מקרים רבים בהם הגילוי כי מדובר בחובות אבודים לוקח תקופה ארוכה יותר משלוש שנים, היות והעוסקים לא ממהרים להגיש תביעה משפטית כנגד לקוח עקב הרגישות העסקית והחשש לאבד לקוח, או כאשר נראה כי יש היתכנות להגיע להסדרי גבייה מהלקוח לפחות חלקית. עד שמתברר סופית כי אכן מדובר בחוב אבוד. 

בפסק הדין התקדימי בעניין צנציפר קובע בהמ"ש העליון בדעת רוב כי קיימת לעוסק זכות לבקש הארכת מועד לתביעת החזר המע"מ בשל חוב אבוד של לקוח, גם אם ביקש את ההחזר לאחר שלוש שנים בדרך של בקשה להארכת מועד על פי סמכות מנהל מע"מ להאריך מועדים הקבועה בסעיף 116(א) לחוק מע"מ.

הארכת המועד תינתן כאשר לעוסק לא הייתה דרך לדעת בתוך השלוש השנים, כי אכן מדובר בחוב אבוד מוחלט שלא ניתן לגבותו. כך כאשר הוא ממתין לפירעון חוב הלקוח על מנת לא לאבד לקוח, מגיע איתו להסדרי פירעון החוב אשר מהווים אמת מידה להנחה כי החוב ייפרע, ולכן הוא אינו ממהר לנקוט בהליכים משפטיים כנגד אותו לקוח. 

פסיקה זו מאפשרת גמישות רבה יותר לקבל החזרי מע"מ בגין חובות אבודים של לקוחות אשר ברבות הימים והשנים מסתבר כי לא ניתן לגבות אותם.