סקירה מקיפה של חוק ההסדרים לשנים 2023-2024

רחל אפרתי, רו"ח

תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין, פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף אשר אושרו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ"ג 2023 (להלן  החוק ( אשר בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית, לעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית, ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה, תוך חיזוק הצמיחה במשק, שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים וצמצום הפערים, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־.2024 תחילתו של ה חוק   ביום י"ב בסיוון התשפ"ג, 1 ביוני 2023, אלא אם כן נקבע בו אחרת.

תיקונים בחוק מס ערך מוסף

בעל עסק זעיר (משנת 2024)

הוספת סעיף 87א לפקודת מס הכנסה הקובע כללי מיסוי חדשים לבעל עסק זעיר.

בעל עסק זעיר במס הכנסה הוא מי שנרשם כעוסק פטור במע"מ (עד 120,000 ש"ח מחזור שנתי) או מי שרשם אותו כך פקיד השומה לאור בקשתו שתוגש לא יאוחר ממועד הגשת הדוח השנתי. בעל עסק זעיר יוכל לבקש כי רישומו כבעל עסק זעיר יבוטל ופ"ש רשאי לבטל את רישומו אם היחיד אינו עומד בהגדרה "בעל עסק זעיר" או לא עמד בתנאים או כי הגיש הבקשה.

בעל עסק זעיר ינכה מהכנסתו 30% מהמחזור בלא הצגת אסמכתאות ולא בכפוף ליתר הוראות הפקודה (הוצאה שאינה בייצור הכנסה או הוצאה לא מותרת או הוגבלה למעט תשלום לקרן השתלמות לעצמאים). שר האוצר באישור וועדת הכספים של הכנסת יכול לשנות את השיעור 30% הקבוע כעת.

הניכוי האמור לא יינתן אם היחיד מעסיק עובדים או אינו מנהל ספרים קבילים או הכנסה מעסק שהופקה לא מיגיעה אישית, או הכנסה מעסק שהתקבלה ממעסיקו במקביל לשכר ממנו, או חלק יוחס לו מתאגיד שקוף, או אם 25% מהכנסתו התקבלה מקרובו, או, ממי שהיה מעסיקו בשלוש שנים שקדמו, או שהוא בעל שליטה, או אינו עומד בתנאי אחר שיקבע שר האוצר באישור וועדת הכספים של הכנסת

פקיד השומה רשאי לפטור בעל עסק זעיר מחובת תשלום מקדמות

יקבעו תקנות שיקבעו סוגי עסקאות הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור, בתנאים או ללא תנאים, מחובת הגשת דו"ח בעל עסק זעיר

בעל עסק זעיר שאינו עונה להגדרה עצמאי בחוק הביטוח הלאומי לא יהיה חייב בדמי ביטוח כלעל"ע

מדברי ההסבר : ציבור העוסקים שמחזור עסקאותיהם הנובע מכל עסקיהם כעצמאים וכבעלי עסק (בלא להתייחס להכנסות אחרות שכר עבודה או פנסיה) מאפשר רישום כעוסק פטור לפי חוק מס ערך מוסף, אשר נכון לשנת 2023 עומד על סך של 107,692 שקלים חדשים (בפרק זה –  בעל עסק זעיר ), הוא ציבור משמעותי בעל מאפיינים ייחודיים. לפי נתוני רשות המסים, מדובר על כ–400 אלף עוסקים קיימים, אשר אליהם מתווספים כ–60 אלף עוסקים חדשים מדי שנה – כשליש מכלל העסקים במשק. לנוכח היקף הפעילות של עוסקים אלה, הם זקוקים במיוחד למערכת מיסוי ברורה ולממשקים פשוטים ובהירים, שיאפשרו להם לדעת ולהבין מהן החובות שחלות עליהם וכיצד עליהם למלא אותן.

הוועדה מצאה שהקושי העיקרי שקיים לבעלי עסק זעיר, בהיבט המיסויי, נוצר בשל הכללים שחלים על הכרה בהוצאות לצורכי מס. דיני המס שחלים על הכרה בהוצאות מסובכים, ובמקרים רבים דורשים סיוע של איש מקצוע לצורך מילוי החובות ומיצוי הזכויות, הכרוך בעלויות ובזמן. כדי להקל על עוסקים אלה, הוועדה לסיוע לעוסקים זעירים בחנה מספר רב של חלופות, ולבסוף המליצה על מודל מיסויי ייחודי בעבורם אשר יקל עליהם באופן משמעותי. המודל מורכב הן משינוי בשיטת התרת ההוצאות, בהתבסס על מודל כלכלי, והן על שינוי תפיסה ברשות המסים בהיבט התפעולי, שמפשט במידה ניכרת את הרגולציה והבירוקרטיה על עסקים אלה. כל זאת, כדי שיוכלו למצות את זכויותיהם ולמלא את חובותיהם באופן עצמאי ובדרך פשוטה ונגישה. עוסקים זעירים יהיו זכאים לנכות מהכנסותיהם שיעור הוצאה קבוע חלף דרישת ניכוי הוצאות בפועל. הכרה בניכוי קבוע כאמור, תקל באופן משמעותי על הבירוקרטיה שעוסקים אלה נדרשים אליה במהלך השנה לצורך דיווח ותשלום מס הכנסה, מכיוון שלא יידרשו להכיר את ההוראות המורכבות של ניכוי הוצאות בפקודה, ומכיוון שיהיו יכולים לנהל את ספרי העסק שלהם בצורה הרבה יותר פשוטה. בהקשר זה, יצוין, כי מערכת תיאומי המס לשכירים, שעליה יתבסס חלק משמעותי מממשק הלקוח, היא מערכת שעברה חידוש משמעותי בשנה האחרונה והיא מהמערכות המתקדמות ברשות המסים ובמגזר הציבורי, ומאפשרת מיצוי קל ויעיל של זכויות האזרח.

מדובר במודל שהוא בעיקרו וולונטרי. קרי, בעל עסק זעיר שיש לו הוצאות עסקיות גבוהות, ומעדיף להישאר בדין הקיים, על אף הנטל הבירוקרטי הגבוה, יוכל להגיש דוח שנתי בהתאם לדין הקיים, ולחשב את הכנסתו החייבת בהתאם להוראות שמפורטות בפקודה, ובתקנות שהותקנו מכוחה. כחריג לכלל האמור, שלפיו מדובר במסלול וולונטרי, מוצע לקשור את המסלול החדש לעוסק זעיר במס הכנסה עם המסלול הקיים במס ערך מוסף לעוסקים פטורים. כך, מוצע לקבוע שמי שרוצה להיות עוסק הפטור מתשלום מס ערך מוסף יוכל לדרוש במס הכנסה הוצאות רק לפי המסלול הנורמטיבי. היתרון של חיבור המסלולים הוא בפשטות של המסלול המאוחד. מסלול כזה יקל על עוסקים זעירים להבין ולמלא את חובותיהם מול רשות המסים, חובות שיהפכו לפשוטות וברורות בעקבות המסלול החדש. נוסף על כך, הקביעה הקיימת בחוק מס ערך מוסף, ולפיה עוסק פטור אינו חייב בתשלום מס ערך מוסף, מתבססת על ההנחה שיש לפטור עסקים אלה מהקושי הבירוקרטי הנדרש לצורך דיווח ותשלום מס ערך מוסף. אותו רציונל עומד בבסיס קביעת המנגנון המוצע לבעל עסק זעיר במס הכנסה. לפיכך, נראה שההצדקה לאפשר למי שמסוגל לעמוד בחובות המסובכות בדבר התרת הוצאות במס הכנסה להמשיך ליהנות מהפטור הניתן במס ערך מוסף פחותה, שכן הפטור במס ערך מוסף ניתן במקור בשל הרצון לייצר הקלה בירוקרטית .

הכנסת – מסלול מיסוי חדש  של עוסק זעיר

הקצאת מספרי חשבוניות (בשנים 2024-2028)

סעיף 38 לחוק מע"מ קובע את התנאים לניכוי מס תשומות :  מס התשומות כלול בחשבונית מס שהוצאה כדין או בהצהרת ייבוא או במסמך אחר שאישר לענין זה המנהל, ובלבד שהצהרת הייבוא או המסמך האחר נושאים את שמו של העוסק כבעל הטובין ושהניכוי ייעשה בתוך ששה חדשים מיום הוצאת החשבונית, ההצהרה או המסמך .  החל ביום 1 בינואר 2024 לא יותר ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס שסכומה, בלא המס, עולה על 5,000 שקלים חדשים ושאינה כוללת מספר שהקצה לה המנהל אלא אם המנהל לא יוכל להקצות מספר והתקיימו נסיבות חריגות בקשר למערכות המחשוב של רשות המסים שבעטיין מסיבות טכנולוגיות לא התאפשרה ההקצאה.

עוסק מורשה רשאי להוציא לגבי עסקה חייבת במס חשבונית מס , במקום חשבונית עסקה, וחייב הוא לעשות כן לפי דרישת הקונה. רשאי לבקש להקצות מספר לחשבוניות המס וחייב לבקש בעסקה שסכום המע"מ בה עולה על 5,000 ש"ח (עסקאות מעל 30 אלפי ש"ח )

סכום המס יורד הדרגתי: 25,000 ש"ח בשנת 2024  20,000 ש"ח בשנת 2025  15,000 ש"ח בשנת 2026  10,000 ש"ח בשנת 2027  5,000 ש"ח בשנת 2028.

בקשה להקצאת מספרי חשבוניות תוגש באופן מקוון .

המנהל רשאי להחליט לא להקצות מספר אם היה יסוד סביר שחשבונית המס תוצא שלא כדין. ישלח למבקש החלטה מקדמית באופן מקוון ויכלול בה את העילה להחלטה המקדמית, המועד שבו המבקש רשאי להביא לפני המנהל את טענותיו, אשר יהיה בתוך שני ימי עסקים מיום שליחת ההודעה המקוונת (בסעיף זה –  השימוע ); אפשרות המבקש לסמן באופן מקוון את בחירתו באחת מאלה :

1.       המנהל ישלח הודעה מקוונת לקונה, אם הוא עוסק, שבה יוצע לקונה לקבל על עצמו את תשלום המס בשל העסקה; הודעה כאמור תכלול מספר בעבור חשבונית המס שיוציא הקונה, אם יבחר לקבל על עצמו את תשלום המס ויאשר זאת באופן מקוון קונה יוציא חשבונית מס ערוכה על שמו הוא ויציין בה את המספר שהקצה לה המנהל; הקונה ידווח על העסקה בדוח שעליו להגיש בשל עסקאותיו לפי פרק י"א; המבקש יוציא חשבונית מס שבה תדווח העסקה כאילו היה חל עליה מס בשיעור אפס, יציין בה את המספר שהוקצה לחשבונית המס כאמור וכן כי היא הוצאה מכוח סעיף קטן זה .;

2.       המבקש יוציא לקונה חשבונית מס בלי שהוקצה לה מספר, והוראות סעיף 38(א1) יחולו לעניין זה.

על שימוע יחולו הוראות אלה: עד קיומו של השימוע המבקש לא יקבל מספר לאותה חשבונית מס, אלא אם כן החליט המנהל להקצות מספר לחשבונית; המנהל רשאי לקיים את השימוע באמצעות היוועדות חזותית; לעניין פסקה זו,  בחר המבקש שלא להתייצב לשימוע, יראו את ההחלטה המקדמית כהחלטה שלא להקצות מספר. החליט המנהל לאחר קיום השימוע כי הוצאה של חשבונית המס בנסיבות העניין תהיה שלא כדין – לא יקצה לה מספר; המנהל יחליט בבקשה בתוך יום עסקים אחד מתום השימוע; לא החליט המנהל בבקשה בתוך פרק הזמן כאמור, יראו את הבקשה להקצאת מספר כאילו התקבלה והמנהל יקצה לחשבונית המס מספר ;

על ההחלטה שלא להקצות לחשבונית המס מספר רשאי העוסק להשיג לפני המנהל בתוך שלושים ימים לאחר קיום השימוע או במועד מאוחר יותר שהתיר המנהל מטעמים מיוחדים; על השגה לפי פסקה זו יחולו הוראות אלה : המנהל יחליט בהשגה בתוך 21 ימי עסקים מיום הגשתה; לא החליט המנהל בהשגה בתוך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה; הודעה על החלטת המנהל בהשגה ועל נימוקיה, תומצא למבקש; מי שקיבל את ההחלטה לאחר קיום השימוע, לא יחליט בהשגה עליה ;

על החלטת המנהל בהשגה רשאי העוסק לערער לפני בית המשפט המחוזי, והוראות סעיף 83(ב) ו־(ג) יחולו לעניין זה.

שר האוצר רשאי להאריך התקופה בשנה נוספת בצו באישור וועדת הכספים עד 31.12.24.

תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין – התחדשות עירונית

התחדשות עירונית

בחוק מיסוי מקרקעין שבח ורכישה, התשכ"ג בפרק זה – ( חוק מיסוי מקרקעין ) - בסעיף 49יט(א), הגדרה "קשיש ",

(1)     מי שבמועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור בסעיף 49כ על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף מלאו לו 70 שנים והתגורר ביחידת המגורים הנמכרת וכן התגורר דרך קבע באותה יחידה במועד החתימה על ההסכם עימו והתקיים בו אחד מאלה: במועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור בסעיף 49כ על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף מלאו לו 70 שנים, ובאותו מועד הוא התגורר ביחידת המגורים הנמכרת שנתיים רצופות לפחות;
או הוא נזקק לשירותי סיעוד; לעניין זה, "נזקק לשירותי סיעוד" – אדם שבמועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור בסעיף 49כ על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף ובמועד החתימה על ההסכם עימו היה זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224)(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי;";

(2)     בן זוגו של מי שמתקיים בו האמור בפסקה (1), למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד;

בסעיף 49כב –

" (א3) מוכר כאמור בסעיף קטן )א()1( אשר תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה לו גם תמורה כספית, יקראו את סעיף קטן )א(, לגבי דירה אחת שמכר במתחם, בשינויים אלה: " יבוא "ובלבד ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית לא עלו על תקרת השווי ";

(א4) (1) בסעיף קטן זה – "מתחם מזכה" – מתחם פינוי בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה ונמצא באזור מוטב כהגדרתו בסעיף 49לב או מתחם פינוי בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה שהמנהל, לאחר שהתייעץ עם מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אישר לעניין זה מטעמים מיוחדים בהחלטה מנומקת בכתב; "שירותי בנייה" – כל אחד מאלה:  חיזוק של המבנה שבו יחידת המגורים שזכויות בה נמכרו; הרחבת יחידת דיור הקיימת במבנה, ובלבד ששטח היחידה לאחר הרחבתה אינו עולה על שטח דירת המגורים הקיימת בתוספת 25 מ"ר או על 120 מ"ר בסך הכול, לפי הגבוה; התקנת מעלית במבנה; עיצוב המבנה ושיפוצו; תשלום לכיסוי הוצאות הכרוכות בשירותי בנייה כפי שיקבע המנהל .

(2) המוכר ליזם זכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין המיועד לעיבוי בנייה במתחם, שתמורתן ניתנו לו שירותי בנייה, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה .

(3) יראו תמורה בעד מכירה כאמור בפסקה )2(, שניתנה שלא
בשירותי בנייה, כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות (4) הוצאות שהוצאו לשם שירותי בנייה, שקיבל מוכר כתמורה למכירה כאמור בפסקה )2(, לא יותרו בניכוי בעת מכירת יחידת המגורים שבה בוצעה הבנייה .
(5) נוסף על הוראות פסקה (2), המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין לשם עיבוי בנייה במתחם מזכה, שתמורתן ניתנה לו זכות ביחידת מגורים במתחם, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה לפי אותם התנאים הקבועים בפרק זה למתן פטור ממס למכירה כאמור בסעיף 49כב)א( ו–)א2(, ולעניין קשיש יחולו אף הוראות סעיפים 49כב1 ו־49כב2
(6) נוסף על הוראות פסקה (2), המוכר ליזם את הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין המיועד לעיבוי בנייה במתחם, שתמורתן ניתנו לו שירותי בנייה וגם תמורה כספית, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה; הפטור לפי פסקה זו יחול לגבי יחידת מגורים אחת בלבד של המוכר במתחם; שר האוצר יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן חישוב מס השבח ומיסוי התמורה הכספית שהתקבלה לפי פסקה זו במכירת יחידת המגורים החלופית .";

" שווי הרכישה של יזם ממשיך במכירה שהתקיימה בתקופה שמיום הסכם המכירה ועד לפני יום המכירה
49 כה.1

(א) בסעיף זה – "יום המכירה" של העסקה המקורית – כמשמעותו בסעיף 49כ ;
" יזם ממשיך" – אחד מאלה: יזם הרוכש זכות במקרקעין מיזם אחר, ובלבד שבמסגרת הסכם המכירה בין היזמים הומחו ליזם הרוכש התחייבויות היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית; או בפעולה באיגוד מקרקעין שהוא יזם רוכש הזכות באיגוד; "עסקה מקורית" – מכירת זכות במקרקעין ליזם כאמור בסעיף 49כ, המותנית בתנאי מתלה .
(ב) החל מיום ההסכם למכירת זכויות ליזם כאמור בסעיף 49כ, יראו זכות שנרכשה בידי יזם במכירה כאמור כזכות במקרקעין, ויחולו עליה לעניין זה הוראות חוק זה החלות על זכות במקרקעין .
(ג) על אף הוראות סעיף 49כה, לעניין חישוב מס הרכישה של זכות במקרקעין שרכש יזם ממשיך מהיזם האחר, בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית – ינוכה משווי המכירה של אותה הזכות שווי התמורות שהיזם האחר התחייב בהן כלפי המוכר לפי העסקה המקורית ואשר הומחו ליזם הממשיך לפי הסכם המכירה בין היזמים .
(ד) על אף האמור בסעיף קטן )ג(, בפעולה באיגוד כהגדרתה בסעיף 9(ב) שהיא הקצאה כהגדרתה בהגדרה "פעולה באיגוד" בסעיף ,1 לעניין חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית, יראו כאילו שווי המכירה של הזכות שנרכשה בעסקה המקורית הוא אפס .

(ה) יראו את היזם הממשיך שביום המכירה של העסקה המקורית חב בהתחייבויות היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית כאילו רכש את הזכות במקרקעין מהמוכר בעסקה המקורית .";

"" אזור פריפריאלי" – אזור הנמצא בנגב, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב,1991- או בגליל, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג1993 -;
" דירת מגורים" – דירה או חלק מדירה המשמשת למגורים, לרבות למגורי המחזיק בה ואשר שימשה למגורים כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, לפני המועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון בבניין שבו נמצאת הדירה ;

" הסכם מכירה ראשון" – עסקה ראשונה לפי תוכנית החיזוק כהגדרתה בחוק החיזוק;"; ""חוק החיזוק" – חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח ;";

"" תוכנית החיזוק" – כהגדרתה בחוק החיזוק .";

(א) הוראות סעיפים 49כה1 ו־49לב3 לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחם בסימן זה, יחולו על זכות שנרכשה בעסקה כאמור בסעיפים האמורים, החל מיום תחילתו של חוק זה ואילך .
(ב) הוראות סעיפים 49יט, 49כב1(ב(, 49כב,2 49כג, 49לב ו־49לג1(ג), (ג1) ו־(ו1), למעט פסקה (1) סיפה שבסעיף קטן (ג), לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחם בסימן זה, יחולו על מכירת זכות במקרקעין, שיום המכירה שנקבע לגביה על פי סעיף 49כ או 49לב1 לחוק מיסוי מקרקעין, לפי העניין, חל ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו .

(ג) הוראות סעיף 49לג1(ד) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסימן זה, יחולו על העברה של יחידת מגורים לקרוב שנעשתה מיום תחילתו של חוק זה ואילך .

(ד) הוראות סעיפים 49כב ו־49לג1(ג)(1) סיפה, כנוסחם בסימן זה, יחולו על מכירת זכות במקרקעין, שהעסקה לגביה נעשתה ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה ואילך .
(ה) תקנות ראשונות לפי סעיף 49(כב)א4)(6) כנוסחו בסימן זה, יותקנו עד ליום י"ח בכסלו התשפ"ד (1 בדצמבר 2023 ).

מכירת זכות באזור מוטב

31 (ב2) במכירת זכות באזור מוטב כהגדרתו בסעיף 49לב לחוק מיסוי מקרקעין, ביחידה חלופית שנועדה לשמש לעסק, בידי יזם, וכן במתן שירותי בנייה במתחם על ידי יזם בתמורה לרכישת זכות על ידו ביחידה המשמשת לעסק במתחם, שנעשתה בהתאם להוראות סעיף 49כב לחוק האמור – יהיה המס על אותו חלק במחיר שאינו עולה על תקרת השווי כהגדרתה בפסקה )2( להגדרה "תקרת השווי" שבסעיף 49כב)א()1( לחוק מיסוי מקרקעין בשיעור אפס, ובלבד ששיעור השטחים המשמשים לעסק באותו בניין אינו עולה על 25% מכלל השטחים הבנויים באותו הבניין; הוראות סעיף קטן זה יחולו על מוכר לגבי יחידה אחת בבניין .";
בסעיף 31ב, יבוא:(ב1) במכירת זכות בדירת מגורים חלופית, שחלות עליה הוראות סעיף 49לג1)ו1()2(לחוק מיסוי מקרקעין – יהיה המס בשיעור אפס ."

תיקון חוק התכנון והבנייה – מס' 140

בתוספת השלישית, בסעיף ,19 אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא :

" (ב3) מכירת זכויות על ידי קשיש כמשמעותה בסעיף 49לג1)ו1( לחוק מיסוי מקרקעין, שמתקיימים בה כל התנאים האמורים באותו סעיף, שנעשתה עד מועד קבלת היתר כאמור בפסקאות )10( או )10א( שבסעיף קטן )ב(, לא יראו אותה כמימוש זכויות לעניין השבחה לפי אותן פסקאות; נמכרו זכויות כאמור, יראו לעניין תוספת זו ולעניין השבחה כאמור את מי שנמכרו לו אותן הזכויות כאילו רכש את הזכויות האמורות במועד שבו רכש אותן הקשיש; בסעיף קטן זה – "חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג1963-; "קשיש" – כהגדרתו בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין ."

תיקון חוק מיסוי מקרקעין

הכללת דירת מעטפת בהגדרת דירת מגורים לענין מס רכישה מופחת החל מיום 1.1.2024 (ראו גם  נחמה )

בסעיף 9(ג), דירת מגורים והכול למעט דירה המנויה בפסקה 3 (3) דירת מעטפת המיועדת לשמש למגורים, לרבות דירה שבניית קירותיה החיצוניים טרם הסתיימה, אם יש עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את בנייתה כדירת מעטפת; לעניין זה, "דירת מעטפת" – דירה, בבניין המיועד לשמש למגורים, שבנייתה טרם הסתיימה, שאין עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה, ובלבד שהסתיימה בנייתם של הקירות החיצוניים של הדירה .";

מדברי ההסבר : אין הצדקה לכך שרוכשים של דירות מעטפת ייהנו מיתרון המיסוי ויתחמקו מתשלום שיעור מס הרכישה המוטל על דירות מגורים. באותו האופן, אין הצדקה לכך שאלה שרוכשים דירת מעטפת שהיא דירתם הראשונה, לא ייהנו משיעורי מס הרכישה הנמוכים יותר, המוטלים על מי שרוכש דירה ראשונה. על כן, להגדרה "דירת מגורים" שבסעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין נוספה פסקה (3), ונקבע באופן מפורש כי דירת מעטפת תהיה
חייבת במס רכישה כדירת מגורים. בהתאם, תוקנה הגדרה "דירת מגורים" שבסעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין, אינה כוללת דירת מעטפת, היות שדירת מעטפת נכללת בפסקה (3). גם אם במועד הרכישה טרם נבנתה דירת המעטפת, אך במסגרת הסכם הרכישה התחייב המוכר לספק לרוכש דירת מעטפת (דירת מעטפת מקבלן), הזכות לקבלת דירת מעטפת תיחשב לדירת מגורים לעניין סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין. כלל מוצע זה דומה לכלל הקבוע היום בפסקה (1) האמורה, לגבי רכישת דירת מגורים מושלמת מקבלן, שנחשבת לדירת מגורים אף אם במועד הרכישה טרם הושלמה בנייתה .

48 א "(ב4) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב2) ו–(ב3), במכירת דירת מגורים מזכה בידי יחיד שיום רכישתה היה לפני יום המעבר, ומתקיימים לגביה שני אלה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב)(1) ולא יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב2) ו–(ב3): (1) הן במועד רכישת הזכות במקרקעין שעליהם בנויה דירת המגורים המזכה והן ביום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023), לא הייתה בנויה על המקרקעין דירת מגורים; (2) בניית דירת המגורים המזכה הושלמה לאחר יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030) .";

שחלוף דירה

הקטנת תקופה לשיחלוף מ 24 חודשים ל 18 חודשים (הוראת מיום 1 ביוני 2023 עד יום 1 ביוני 2025). סעיף 9(ג1)(3)(ב), 49 ג (1)

עידוד בנייה בידי יחיד שהקרקע בבעלותו מ1.6.23 עד 31.12.2027 שנעשתה בתמורה

קרנות ריט

64 א2 לפמ"ה קוצרה התקופה מ- 15 שנים ל 10 שנים שבסיומה יתאפשר לקרנות ריט למכור למשכיר את יחידות הדיור להשכרה לטווח ארוך בלי לפגוע בהטבות המס הנלוות לה

" מקרקעין לצורכי דיור להשכרה", במקום פסקה (4) יבוא: "(4) מתקיים לגבי המקרקעין אחד מהתנאים המפורטים להלן, והכול אם אישרה החברה הממשלתית לדיור להשכרה כי יחידות הדיור ישמשו למטרה של השכרה לטווח ארוך בלבד ואם נתנה החברה האמורה בתום כל שנת מס אישור כי כל יחידות הדיור שימשו להשכרה לטווח ארוך כאמור, בשנת המס שחלפה :
(א) נרכשו על ידי קרן להשקעות במקרקעין 20 יחידות דיור למגורים לפחות, במתחם מקרקעין רצוף, או שנבנו 20 יחידות דיור כאמור לפחות עד תום חמש שנים מיום רכישת המקרקעין, ובמקרקעין שהוגשה לגביהם בקשה לתוספת זכויות בתוך שנתיים מיום הרכישה – עד תום שבע שנים ;
(ב) נבנו על ידי קרן להשקעות במקרקעין 20 יחידות דיור למגורים לפחות עד תום שבע שנים מיום רכישת המקרקעין בידי הקרן, ובלבד שהמקרקעין נרכשו במכרז שפורסם על ידי המדינה או החברה הממשלתית לדיור להשכרה כשהיא פועלת בשם המדינה, והוכח להנחת דעתו של המנהל, כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין, שלא היה ניתן להוציא היתר בנייה בתוך תקופה של 36 חודשים מיום רכישת
המקרקעין ;
(ג) נרכשו על ידי קרן להשקעות במקרקעין 15 יחידות דיור למגורים לפחות, במתחם מקרקעין רצוף, או שנבנו 15 יחידות דיור כאמור לפחות עד תום שבע שנים מיום רכישת המקרקעין, ובלבד שהן מצויות במקרקעין באזור הנגב או הגליל כהגדרתם בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב,1991- ובחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג,1993- בהתאמה ;";

התרת ניכוי תשלום שנתי לבית אבות / בי"ח גריאטרי מהכנסות שכר דירה למגורים (משנת 2023 ואילך)

נקבע בסעיף 122 (ו) "על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין חישוב ההכנסה מדמי שכירות שהופקה על ידי היחיד מהשכרת דירתו היחידה, רשאי היחיד לנכות מהכנסתו כאמור את סכום דמי השכירות המוטבים ששילם באותה שנה, עד לסכום הכנסתו מדמי שכירות באותה שנה או עד לסכום של 90 אלף שקלים חדשים בשנה, לפי הנמוך, ובלבד שהתשלום ששילם, או חלקו, לא נדרש בניכוי בחישוב הכנסתו החייבת של היחיד או אדם אחר; לעניין סעיף זה –
(1) " דמי שכירות מוטבים" – דמי שכירות בעד דירה בישראל ששכר המשלם למגוריו, או תשלום שנתי ששולם בעד החזקת המשלם או בן זוגו המתגורר עימו בבית אבות כהגדרתו בסעיף 49יג לחוק מיסוי מקרקעין או בבית חולים גריאטרי כהגדרתו בסעיף 29ג לפקודת בריאות העם, , בשנת המס, ובלבד שדמי השכירות או התשלום השנתי, לפי העניין, לא שולמו לקרובו כהגדרתו בפסקאות (1) או (2) להגדרה "קרוב" בסעיף 88 ;

(2) " דירה יחידה" – כהגדרתה בסעיף 9(ג1ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין ;
(3) יראו כתשלום ששילם יחיד או כהכנסת היחיד גם תשלום או הכנסה, לפי העניין, של בן זוגו המתגורר עימו או של ילדו שטרם מלאו לו 18 שנים המתגורר עימו, ויראו יחיד ובן זוגו כאמור, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים , כבעלים אחד; לעניין זה, "בן זוג" – כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין ."

תיקונים בפקודת מס הכנסה

משנת 2025 יראו 52% מסכום החזר ביטוח לאומי כהכנסה חייבת מעסק או משלח יד

47 א "(ב1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), קיבל יחיד בשנת מס מסוימת החזר מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום ביתר של דמי ביטוח ששילם בשנת מס קודמת, כאמור בסעיף 362 לחוק הביטוח (בסעיף קטן זה – החזר) יותר לו ניכוי של 52% מסכום דמי הביטוח ששילם בשנת המס המסוימת לאחר שהופחת מהם סכום ההחזר שקיבל באותה השנה; עלה סכום ההחזר שקיבל יחיד בשנת מס מסוימת על סכום דמי הביטוח ששילם באותה שנת מס, יראו 52% מההפרש, לעניין פקודה זו, כהשתכרות או כרווח מעסק או ממשלח יד של מי שקיבל אותם, בעת שקיבל אותם; לעניין זה, "סכום ההחזר" – למעט תוספת ששולמה לפי סעיף 362 לחוק הביטוח ."

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו 2024) התשפ"ג 2023

דברי הסבר