ניהול סיכונים כלכליים ומיסוי בתקופה של אי וודאות

רמי אריה, עו"ד רו"ח

הירידות בבורסה ובאגרות החוב של המדינה והעליות בשער הדולר והיורו מעלים את מפלס הלחץ של משקיעים וגם של שכירים בחשש לפיקדונות, חסכונות שצברו, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות ופיקדונות אחרים, לבל ימצאו אותם יורדים בערכם באופן קיצוני.

ניתן להסביר את ההשפעות הכלכליות האחרונות בשלושה גורמים:  

1.      הרחבת גירעון תקציב המדינה 

מחד, צפוי כי הכנסות המדינה יירדו נוכח הירידה בעסקות נדל"ן ודירות לא רק בגלל עליית הריבית באופן משמעותי בשנה האחרונה. הקטנת הגביה השנתית ממס רכישה ומס שבח תביא להפחתה בהכנסות, זאת בנוסף לירידת ההכנסות עקב הצמצום המשמעותי שכבר החל בהוצאות הצרכנים אשר תביא להפחתה בגביית מכס, מע"מ ומס הכנסה שלא לדבר על ירידה בהכנסות ממס בגין שכר עובדי ההייטק שפוטרו או שיפוטרו והקטנת האקזיטים בענף זה.    

מאידך, צפוי כי הוצאות המדינה יעלו באופן משמעותי, ככל שההבטחות האמורות בהסכמים הקואליציוניים ייצאו אל הפועל ותיעשה הגדלה משמעותית של תקציבי משרדי הממשלה השונים והעברות מוגדלות של כספים לסקטורים נבחרים.

פועל יוצא של הירידה בהכנסות והעליה בהוצאות הוא הגדלת הגירעון בתקציב המדינה.

החשש הוא כי הכיסוי לגירעון זה יבוא מהגדלת שיעורי המע"מ, מס הכנסה, מס קניה ומיסים אחרים.    

2.      תוצאות כלכליות של המהפכה המשפטית

האפשרות למינוי שופטים על ידי פוליטיקאים תביא למינוי שופטים אשר נבחרו לא על בסיס מקצועיותם בלבד. שופטים אלו יהיו חייבים לאותם פוליטיקאים. לכן, ספק אם שופטים אלו יוכלו לשמור על שיפוט אובייקטיבי כאשר יעמדו בפניהם שני צדדים, אשר אחד מהם הוא בעל מהלכים וקשרים אצל אותם פוליטיקאים. תוצאה נוספת של חשש זה הוא כי גם שופטים המכהנים כיום ירצו למצוא חן אצל הפוליטיקאים כדי להתקדם לערכאה משפטית גבוהה יותר. מכאן כי השיפוט יהיה מוטה ופתרונות של מחלוקות כלכליות לא ייעשו באופן אובייקטיבי.

לכך, יש להוסיף חשש מחוקים אשר יחוקקו ללא ביקורת שיפוטית אשר ישפיעו על פעילותן של חברות ועסקים. כגון: חוקים אשר יאסרו הבאת עובדים זרים ועבודת עובדי שטחים אשר ישפיעו באופן קשה על ענף הבניה וענף החקלאות, חוקים אשר יגבילו עבודות בשבת והן יועברו לביצוע במהלך השבוע (הקמה ותחזוקת כבישים ורכבות), חוק למניעת שביתות ולפגיעה בזכויות עובדים, הטלת מיסים נוספים, חוק הדורש כשרות מלאה מכל החברות, העסקים והיבואנים העוסקים בענף המזון וחוקים אשר יגבילו פעילויות כלכליות בהתאם למצב רוחם של חברי הכנסת ורצונם להטיב עם בוחריהם.   

3.      חשש מהרעה במצב הביטחוני

שרי ממשלה וחברי כנסת הדוגלים בהחרפה משמעותית של הפעולות כנגד תושבי הרשות הפלסטינית' כנגד ערביי מזרח ירושלים וכנגד אתרים דתיים הקדושים לאסלאם, יוצרים סיכון רב יותר להחרפת המצב הביטחוני עד כדי מלחמה מוגבלת או רחבה עם חמאס בעזה ועם החיזבאללה המונחה על ידי האיראנים בצפון.

מלחמה כזו עשויה להביא לתקיפות סייבר כפי שנעשה בעבר כנגד חברת מקורות, כנגד בית חולים הלל יפה בחדרה ובימים האחרונים כנגד הטכניון, ולתקיפות נוספות של מוסדות ממשלתיים ופרטיים אחרים.

בנוסף, הגם שאנו סומכים ידינו על מערכות ההגנה האווירית של המדינה, די כי מספר קטן של טילים ייפלו על תשתיות חיוניות של המדינה, כגון: תחנות לשאיבת מים המופעלות על ידי מקורות, תחנות כוח לייצור חשמל ועל קווי מתח גבוה, כדי להביא לשיתוק מוחלט של הפעילות הכלכלית במדינה.

כמובן, שיש גם סיבות כלכליות אחרות המביאות לסיכון כלכלי בעת הזו, אשר לא נובעות באופן ישיר מהחלטות הממשלה, כמו עליית שיעורי הריבית בישראל כמו בכל העולם, אשר מביאה להגדלת הוצאות הריבית והאשראי שנוטלות חברות עסקיות הפועלות בישראל, לרבות אצל קבלנים ומפעלי תעשיה אשר לקחו אשראי לצורך מימון פעילותם השוטפת ולמימון השקעותיהם בציוד והרחבת פעילותם, וגם של עסקים קטנים אשר אפשרויות גיוס הון עצמי אצלם מוגבלות. זאת בנוסף להגדלת ההוצאות המשפחתיות על הלוואות משכנתא שנלקחו בעבר ועל האשראי בתוך המסגרת הבנקאית או חריגה ממנה. לאחרונה יש להוסיף גם חשש מרעידות אדמה בישראל.

כל הסיבות הכלכליות האלו, יש בהן כדי להביא להפחתת ערך הכספים של כולנו. לכן, חברות מכל צדדי המפה הפוליטית החלו לצמצם את הנזקים הפוטנציאליים האמורים לעיל, על ידי העברת הפעילות והכספים שלהם אל מחוץ לישראל כולל כספים של אנשים פרטיים ושכירים בישראל אשר רבים מהם פונים לפתיחה והעברת כספים לבנקים בחו"ל. העברת שקלים לחו"ל תגרום כשלעצמה לעליית שער הדולר ולייקור מחירי חומרי הגלם והמוצרים בישראל, לא רק עקב המלחמה באוקראינה, מה שיביא להגדלת האינפלציה. מעגל שוטים בלתי נסבל לכלכלת ישראל.

נקווה שתימצא הדרך לצמצם ואף לבטל, לפחות חלק ניכר של הירידה הכלכלית הצפויה.

אנו לרשותכם להבהרות והסברים נוספים .