מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מס הכנסה

מיסוי מוניטין ורווחי הון

מכירת חפצים מיוחדים יקרים אישיים פטורה ממס

רמי אריה, עו"ד רו"ח  |  25.01.2023

מכירת חפצים מיוחדים יקרים אישיים פטורה ממס

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

רווחים ממכירת נכסים מיוחדים כגון: שעונים מיוחדים, יצירות אמנות, עתיקות, וכל נכס אחר המוחזקים לשימוש אישי במשך תקופה ארוכה - אינם חייבים במס. מכירת חפץ כזה אינה חייבת במס הכנסה שולי ואף לא במס רווח הון.

סוגיה זו של מיסוי רווח ממכירת חפץ יקר שהוחזק תקופה ממושכת, נדונה בביהמ"ש המחוזי בעניין יבדייב (ע"מ 29712-02-19, סלבה יבדייב נ' פקיד שומה תל אביב 3, ניתן ביום 15.11.2022), אשר מכר קערה עתיקה העשויה זכוכית רומית, אשר מקורה ככל הנראה במצרים מהמאה הרביעית או החמישית לספירה.

בשנת 2003 יבדייב רכש קערה בת"א, כחפץ נוי מבלי לדעת דבר על מקורה או על נדירותה. יבדייב שילם עבורה ועבור חפץ נוסף סך של 28,000 ₪. לטענת יבדייב, בשנים 2003-2011 הקערה עמדה על מדף בסלון ביתו.

בשנת 2012 יבדייב מכר את הקערה למוזיאון בניו יורק בסכום של 1,350,000 דולר, באמצעות חברה באנגליה אשר גבתה עמלה בשיעור של 10% ממחיר המכירה.

פקיד השומה סבר כי המכירה היא "עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי", ויש לשלם בגינו מס הכנסה מלא לפי סעיף 2 ( 1 ) לפקודה.

לחלופין, טען פקיד השומה כי מדובר ברווח הון החייב במס בשיעור של 25% מהרווח. לגישתו, מדובר היה בנכס שנרכש לצורך מכירתו ולא סתם בנכס שיועד לשימוש אישי.

ביהמ"ש קבע כי לא מדובר ב-"עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי". לא כל פעולה כלכלית היא גם פעולה מסחרית.

ביהמ"ש בחן את מכלול הנסיבות, ולאור מבחני העזר הנהוגים לקביעת מהות העסקה, הוא הגיע למסקנה כי מכירת הקערה לא הייתה בגדר "עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי", מהנימוקים הבאים:

1.       משך תקופת ההחזקה בקערה היה ארוך למשך כ-9 שנים. תקופה ממשית ומהותית. עובדה זו מעידה כי יבדייב רכש את הקערה במטרה להמשיך ולהחזיק בה לצורך השקעה או לשימושו האישי, יותר מאשר רכישה לצורך מסחר.

2.       כמו כן, הקערה הוחזקה בתנאים ביתיים רגילים, ללא מיגון מיוחד, בהישג ידם של בני הבית ובאי הבית, וללא כיסוי ביטוחי. כלומר לא נעשה מאמץ מיוחד לשמר את ערכה הכלכלי של הקערה. יבדייב כלל לא התעניין בזיהוי או בתיִארוּך הקערה בסמוך לפני או לאחר הרכישה, ולא התעניין בעת הרכישה במקורה או בשוויה של הקערה.

3.       יבדייב לא עשה דבר כדי "להשביח" את הקערה או להגדיל את שוויה. עצם ביצוע תיארוך לחפץ ישן או קבלת הערכה מקצועית לגבי שוויו אינם בבחינת "טיפול" או "השבחה".

4.       הצגת הקערה בפני מומחים אין בה כדי להוות פעולה מסחרית כשלעצמה, בדומה לשמאות מקרקעין שלא משביחה נכס נדל"ן.

5.       במבחן הבקיאות - הוכח כי הרקע של יבדייב הוא במינהל עסקים וכלכלה ללא קשר לעולם העתיקות. הסתייעות בסוכן או מתווך בתהליך מכירת נכס, כנגד תשלום עמלה על בסיס הצלחה, איננה יכולה, כשלעצמה, להביא לסיווג העסקה כבעלת אופי מסחרי.

6.       במבחן המנגנון - אין די בפנייה לסוחר מוסמך, סוכן, מתווך או בית מכירות פומביות על בסיס מזדמן, לשם מכירתו של פריט או אוסף, כדי להקים "מנגנון" עסקי אצל או מטעם המוכר.

7.       במבחן הנסיבות - ביהמ"ש ציין כי יבדייב לא העמיד למכירה שום עתיקה אחרת, לא לפני כן ולא לאחר מכן.

 

בהמ"ש גם דחה את טענתו החלופית של פקיד השומה לקבוע כי הרווח מהמכירה הוא רווח הון וקבע כי מדובר במיטלטלין לשימוש אישי.

מעיון בלשון הפקודה עולה כי המונח "מיטלטלין" לא הוגבל ע"י המחוקק לסוגים מסוימים של מיטלטלין וכי החריג איננו מוגבל למיטלטלין שערכם הכספי נמוך.

לפיכך, הפטור ממס על מיטלטלין לשימוש אישי חל גם על מיטלטלין יקרים וללא הגבלת שווי, כל עוד המיטלטלין מוחזקים לשימוש אישי. בענייננו, קערה עתיקה המוצגת בבית - השימוש הוא עצם ההצבה והצגה.

לסיכום, נקבע כי מכירת הקערה פטורה ממס, למרות היותה נכס יקר במיוחד שנרכש בעלות מעטה ונמכרה במחיר מכובד. נראה שכדאי לרכוש חפצים יפים ומיוחדים כגון: שעונים מיוחדים או יצירות אומנות, בשוק הפשפשים או בחנויות עתיקות וכדומה, ועליית ערכם תהיה פטורה ממס, אם אכן הוחזקו לשימוש אישי.

 

 

 

‹ חזרה