תמצית הכרעת ביהמ"ש העליון לטובת קבלת מענקי הקורונה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

ביהמ"ש העליון קובע בפסיקה תקדימית ומכריעה כי בעל עסק התובע מענק קורונה, זכאי לקבל את מלוא המענק המגיע לו לפי הנוסחה שנקבעה בחוק בכל תקופה דו-חודשית על בסיס הירידה במחזורים, ולא לפי כל שיטה אחרת. למעט, במקרים יוצאים מן הכלל שבהם רשות המיסים תוכיח בראיות כי יש לסטות מהנוסחה. כמו כן, קיבל ביהמ"ש העליון את העמדה שלנו לפיה מתן החלטה בהשגה באיחור משמעותי מביאה בפועל לקבלת התביעה למענק.

כך לפי פסק הדין בעניין פודולסקי (בר"ם 7502/22, רשות המיסים נגד פודולסקי, ניתן ביום 22.1.2023).

הנקודות המרכזיות בקביעת ביהמ"ש, לפי סדר החשיבות ולא לפי סדר הופעתן בפסק הדין, הן כדלהלן:

1.       התיישנות מהותית - השלכותיה של אי - מתן החלטה בהשגה במועד

החוק קובע כי על רשות המיסים לתת החלטה מנומקת בהשגה בתוך 120 ימים ממועד הגשתה.

לנוכח לשון החוק ותכליתו, צדק בית המשפט המחוזי בהטעימו את החשיבות המיוחדת שנודעת לקבלת החלטת רשות המיסים במועד, דווקא במציאות של חוסר יציבות כלכלית על רקע מגיפה עולמית.

יחד עם זאת, בהיעדר קביעה מפורשת בחוק המטילה "סנקציה" מפורשת על אי-עמידה במועד זה, בהמ"ש סבר כי אין מקום לקבוע כי אי-מתן החלטה במועד משמעותה היא קבלה "אוטומטית" של ההשגה.

אולם, עיכוב משמעותי במתן ההחלטה בהשגה, יטיל על רשות המיסים נטל נוסף של ראיה להוכיח כי ההחלטה על דחיית ההשגה הייתה נכונה.

בעניין פודולסקי נקבע כי איחור במתן ההשגה למשך ארבעה חודשים, מצדיק את קבלת הערעור בראייה הכוללת. 

2.       נטל ההוכחה

רשות המיסים טענה כי על העוסק מוטל הנטל להוכיח שמתקיים קשר סיבתי בין הירידה במחזורי ההכנסות לבין התפשטות נגיף הקורונה.

בהמ"ש העליון דחה טענה זו. בחוק נקבע כי יש לקבוע את המענק לפי הירידה במחזורי העסקאות בתקופה דו-חודשית בשנת 2020 לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019. וכי ירידה זו "נגרמה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש".

הדרך להוכיח עמידה בתנאי זה היא הצבעה על נתונים של ירידה במחזורי העסקאות בהשוואה לתקופת הבסיס . הא – ותו לא.

אכן, ייתכן שגרמו לירידה במחזורי העסקאות נסיבות אחרות, אך אין דרכו של המשפט לדרוש הוכחת יסודות שליליים. במקרה זה, אי-קיומם של גורמים אחרים לירידה במחזורי העסקאות.

עובדה היא כי גם רשות המיסים לא דרשה להציב נתונים כל שהם בסימולטור שהכינה לצורך בקשות המענקים שאינם קשורים להכנסות וההוצאות הדרושים לחישוב נוסחת המענק.

הדברים אף עולים בקנה אחד עם תכליתו של החוק,   שהיא מתן מענה יעיל ומהיר למשבר הכלכלי שאליו נקלעו עסקים רבים עקב מגפת הקורונה.

ככל שלטענת רשות המיסים נותק הקשר הסיבתי בין הירידה במחזור ההכנסות של העוסק לבין השלכותיו של נגיף הקורונה, על רשות המסים לבסס טענתה זו ולסתור את החזקה באשר לכך שמגפת הקורונה הייתה הגורם הדומיננטי לשינוי. אם אכן תציג ראיות לכאורה לכך – או אז יעבור הנטל לכתפי העוסק להוכיח אחרת. בעניין פודולסקי בהמ"ש המחוזי קבע כי הוא עמד בנטל ההוכחה ולכן דחה את עמדת רשות המיסים.

3.       היקף הביקורת השיפוטית על החלטותיה של ועדת הערר לענייני קורונה

רשות המיסים טענה כי בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו שעה שבחן את ממצאיה ומסקנותיה של ועדת הערר לגופם.

בהמ"ש העליון קבע כי לפי סעיף 8 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים,   התש"ס -2000 רשאי בהמ"ש המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים לדון בערעור המנהלי בהתאם לעילות, לסמכויות  ולסעדים לפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

לפיכך, החלטת ועדת הערר נתונה אפוא לביקורת שיפוטית. עילות אלו אינן רק לבחינת סבירות ההחלטה בלבד.

בענייננו, ביהמ"ש  בחן את החלטתה של ועדת הערר ומצא שהיא לא בחנה את התשתית העובדתית שהוצגה בפניה תוך התחשבות במאפייני הפעילות של עסקו של המשיב. בנסיבות אלה, היה הוא עשה נכון כאשר בדק ודחה את החלטת ועדת הערר תוך בחינת כל העובדות שהוצגו בפניה ונקבעו על ידה באופן שגוי לרעת הניזוק.

4.       אופן קיום דיון בפני ועדת הערר

בהמ"ש העליון קיבל את עמדת ועדת הערר, כי יש לה סמכות לתת החלטה גם ללא דיון בפניה, ורק על סמך כתבי הטענות והמסמכים שהומצאו לה. במיוחד לאור האילוץ המיוחד הכרוך במתן סיוע לעסקים בזמנים של מגפה ותוצאותיה.

קביעה זו מדגישה עד כמה חשוב להגיש את כתבי הטענות בהרחבה ופירוט בצרוף כל האסמכתאות הנדרשות להכרעה לטובת הניזוק.

5.       הלכה למעשה

בהמ"ש העליון קבע כי יש לדחות את הערעור של רשות המיסים ולקבל את עמדתו של פודולסקי.

רשות המיסים לא הציגה ראיות מספיקות לכך שנותק הקשר הסיבתי בין הירידה במחזור ההכנסות של עסקו של המשיב לבין התפשטות נגיף הקורונה.

בנוסף, האיחור של ארבעה חודשים במתן ההחלטה בעניין פודולסקי, מביא למתן "משנה תוקף" להטלת נטל מוגבר על רשות המיסים להוכיח את טענותיה.

בנסיבות אלה נקבע כי ערעור רשות המיסים יידחה.

אנו מברכים על פסיקה זו של בהמ"ש העליון אשר תביא מזור ראוי לנזקים שנגרמו להם עקב הקורונה.

חבל שרשות המיסים לא אימצה עמדות אלו של בהמ"ש בזמן אמת, וגרמה לבעלי עסקים רבים לוותר על מענקים שהגיעו להם, באופן מלא או חלקי או לעמוד בהוצאות משפטיות ועינויי דין, רק כדי לקבל את המגיע להם. לפחות אלו שאימצו את עצותיי לא לוותר ולהמשיך להילחם בהגשת עררים וערעורים יזכו לקבל, רובם ככולם את המענקים הראויים המגיעים להם.