שכר טרחה נכבד בתביעה ייצוגית כנגד רשות המיסים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, ניתן להגיש תביעות ייצוגיות כנגד רשויות המדינה, לרבות כנגד רשות המיסים, כאשר היא טועה בהליכי הגבייה שלה מהנישומים. אפילו אם הטעות מתוקנת מיד לאחר הגשת התביעה הייצוגית, מאשר ביהמ"ש שכר טרחה נכבד לתובע הייצוגי ובאי כוחו.

סוגיה זו של קביעת גמול לתובע הייצוגי ושכר טרחה לבאי כוחו, למרות הפסקת הגביה המוטעה על ידי רשות המיסים נדונה בביהמ"ש המחוזי בעניין כהנא (ת"צ 35779-05-18, עודד כהנא נ' רשות המיסים, ניתן ביום 2.8.2022).

כהנא הגיש לביהמ"ש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים בגין שתי עילות, כדלקמן:

     1.       נקיטה שלא כדין בהליכי גביה מנהליים כתוצאה ממחדלי רשות המסים - הפרת החובה לשלוח הודעות והתראות לנישומים לכתובתם העדכנית לפי חוק עדכון כתובת ונקיטה בהליכי גביה מנהליים כנגד נישומים חרף העובדה שלא קיבלו התראה בשל תופעת "דואר חוזר".

    2.    הטלת עיצומים כספיים על נישומים בשיהוי ניכר - בניגוד להנחיית היועמ"ש לממשלה, הקובעת שלא ניתן להטיל עיצום כספי בחלוף 18 חודשים ממועד גילוי ההפרה).

בסמוך לאחר הגשת התביעה, הכירה רשות המיסים בטענות כהנא, ותיקנה את המחדלים שנטענו על ידי כהנא.

ביהמ"ש קבע, בפס"ד חלקי, כי יש לראות בשינוי ההתנהלות של רשות המסים כחדילה לפי חוק התובענות הייצוגיות.

סעיף 9(ג) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי במצב בו החליט ביהמ"ש שלא לאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, מאחר שזו הודיעה כי תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה בקשת האישור, והוכח לביהמ"ש כי הגבייה אכן נפסקה, רשאי ביהמ"ש לפסוק גמול למבקש בהתחשב בשיקולים שבסעיף 22(ב) וכן רשאי לקבוע שכ"ט לב"כ המייצג בהתאם לסעיף 23.

השיקולים הקבועים בסעיפים 22(ב) ו-23 לחוק לצורך הכרעה בעניין פסיקת גמול ושכ"ט הם, בין היתר, כדלקמן:

     1.       התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.

     2.       מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.

     3.       מורכבות ההליך.

    4.      הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא הכוח המייצג והסיכון שנטלו על עצמם בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוצאו לשם כך.

לצורך בחינת האומדן הכספי, ביהמ"ש קבע כי יש להביא בחשבון את הסכומים שנגבו בנסיבות של משלוח דואר לכתובת שאינה זו הרשומה במרשם האוכולוסין, ודבר הדואר לא הגיע לייעדו (בסכום של כ-11.2 מיליון ₪), וכן את הסכומים שהוטלו (בין נגבו ובין לא נגבו או הושבו) בניגוד להנחיית היועמ"ש (בסכום של כ-23.6 מיליון ₪), ובסה"כ כ-35 מיליון ₪.

בענייננו, ביהמ"ש קבע, כי רשות המסים הודיעה כי תחדל מהגבייה בגינה הוגשה הבקשה לתביעה ייצוגית והוכיחה כי גביה זו אכן נפסקה, בהתאם להוראות סעיף 9(ג) לחוק.

נקבע, כי רשות המסים החלה לשנות את התנהלותה עוד בטרם בקשת האישור לתביעה ייצוגית ויש לתת לכך משקל משמעותי. עם זאת, נראה כי הבקשה האיצה את התהליכים בהם החלה הרשות, כך הבקשה הניבה תועלת לציבור הנישומים, המצדיקה פסיקת גמול ושכ"ט.

לפיכך, למרות שבהמ"ש דחה את התביעה הייצוגית שהתייתרה, הוא פסק לתובע הייצוגי גמול בסכום של 25,000 ₪ ולבאי כוחו שכר טרחה בסכום של 550,000 ₪.

מהתובענה הייצוגית יצאו נשכרים התובע הייצוגי ובאי כוחו ובעיקר ציבור הנישומים כמובן. אני מאמין שגם רשות המיסים יוצאת נשכרת מביקורת טובה ובונה, יפה עשתה שתיקנה מיידית את הטעויות שנמצאו והועלו בתביעה הייצוגית.