רשות המסים תשלם פיצוי בגין עיקול שהטילה בטעות

רמי אריה, עו"ד רו"ח

עיקול בחשבון בנק של נישום, אשר הוטל בטעות ע"י רשות המסים, הינו עיקול שלא כדין העולה כדי פרסום לשון הרע, אשר יכול לזכות את הנישום בפיצוי ללא הוכחת נזק. עצם הטלת העיקול, ללא קשר לתקופה בה היה בתוקף, פוגע משמעותית במערכת היחסים בין הבנק לבין הנישום שחשבונו בבנק עוקל, ויש לכך השלכה על הפרופיל הבנקאי של הלקוח.

סוגיה זו של פיצוי בשל הטלת עיקול שגוי בחשבון הבנק, נדונה בבימ"ש השלום בעניין צימרמן (ת"א 12874-07-19, ישראל צימרמן נ' פקיד שומה אשקלון, ניתן ביום 21.6.2022).

למרות שפקיד השומה היה חייב להקפיא את חוב המס של צימרמן, כיוון שהוא הגיש ערעור על החלטת פקיד השומה להוציא לו שומה לפי מיטב השפיטה, החוב לא הוקפא. במקום להקפיא את החוב הטיל פקיד השומה עיקול על חשבון הבנק של צימרמן.

רק לאחר שלצימרמן נודע על העיקול משיחת טלפון אשר קיבל מנציג הבנק, הוא פנה לפקיד השומה בדרישה לביטול העיקול והוא אכן בוטל.

לטענת צימרמן, חרף ביטול העיקול, עצם הטלת העיקול גרם לו לעוגמת נפש, בושה, השפלה ואף הכתים את הפרופיל הבנקאי שלו.

פקיד השומה טען, כי הערעור שהוגש ע"י צימרמן נדחה, וכי מדובר בעיקול שהוטל בתום לב, שעה שהמידע שעמד בפני פקיד השומה לא כלל רישום של הערעור שהוגש. בנוסף, נטען כי תביעת הפיצוי הוגשה בחוסר תום לב מבלי שהוצגו אסמכתאות המעידות על הנזק שנגרם לו או לשמו הטוב.

ביהמ"ש קבע, כי אין מחלוקת שהעיקול הוטל בטעות, על כן מדובר בעיקול שהוטל שלא כדין, העולה כדי פרסום לשון הרע. מדובר בעיקול שהיה תקף תקופה קצרה של כשניים עד שלושה ימי עבודה. עם זאת, אין להתעלם מן העובדה שעצם הטלת העיקול, ללא קשר לתקופה שבה היה בתוקף, היא הגורם המשמעותי במערכת היחסים שבין הבנק ללקוח, ויש לכך השלכה על הפרופיל הבנקאי של הלקוח.

טענת ההגנה היחידה אשר בפי פקיד השומה נוגעת לכך שהעיקול הוטל בתום לב. מעבר לכך, פקיד השומה לא טען דבר לעניין קיומן של אחת מההגנות הקבועות בסעיפים 13-15 לחוק איסור לשון הרע. ביהמ"ש ציין, כי בענייננו, נראה שההגנות הרלוונטיות מצויות בסעיף 15(2) ובסעיף 13(9) שאינו כרוך בשאלת קיומו של תום לב.

סעיף 16 קובע את נטל ההוכחה לעניין קיומן של ההגנות הקבועות בסעיף 15, ולפיו מוטל הנטל להוכיח את קיומו של תום הלב על הנתבע ובענייננו פקיד השומה. גם אם ייקבע כי פקיד השומה פעל בתום לב, אין די בכך כדי לקבוע כי עומדת לו הגנה מפני תביעה מכח חוק איסור לשון הרע.

תום הלב הוא יסוד אחד מתוך מספר יסודות אותם יש לבחון על מנת לקבוע כי חלה אחת מההגנות שבסעיף 15 לחוק. ביהמ"ש קבע, כי אם מלכתחילה אין בפני פקיד השומה טענה לקיומה של אחת מן החלופות המנויות בסעיף 15, ממילא אין טעם בבחינת שאלת תום הלב, אותה טען.

לסיכום, ביהמ"ש קבע, כי מדובר בעיקול שהוטל שלא כדין, העולה כדי פרסום לשון הרע. על כן, פקיד השומה ישלם לצימרמן פיצוי בסך של 10,000 ₪ בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.