אסור למפקחי המס לעשות ביקור פתע בבית הנישום

רמי אריה, עו"ד רו"ח

ביהמ"ש קובע כי אסור למפקחי המס לערוך ביקורת פתע ללא תאום מוקדם, בבית הנישום, אפילו אם עסקו מנוהל מהבית. הוראה זו קיימת גם בהוראת הביצוע של רשות המיסים למבקרי הנה"ח של מס הכנסה, כעת היא מורחבת גם לגבי מפקחי המס ובכלל.

סוגיה זו של ביקור פתע בבית מגוריו של הנישום, נדונה בביהמ"ש המחוזי בעניין מאיר (ע"מ 21579-01-20, ירון מאיר נ' פקיד שומה אילת, ניתן ביום 17.4.2022).

ירון מאיר הגיש ערעור על שומה בצו שקבע לו פקיד השומה לשנות המס 2013-2016. ביהמ"ש קיבל את הערעור וקבע כי השומות של פקיד השומה יבוטלו, תוך קבלת גרסתו של מאיר לפיה ההכנסות שקיבל מחו"ל פטורות ממס בישראל, בזכות היותו תושב חוזר. זאת בניגוד לעמדת פקיד השומה לפיה מדובר בהכנסות שהופקו מיגיעה אישית של מאיר בישראל וכפי שפורט במאמרנו לגבי סוגית סיווג ההכנסות של תושב חוזר שהתקבלו מחו"ל. 

תוך כדי ליבון הסוגיה של סיווג ההכנסות מחו"ל, הסתבר כי מפקחי המס אשר בדקו את הדיווחים של מאיר, עשו ביקורת פתע בביתו.

לטענת פקיד השומה, מותר היה למפקחי המס לערוך ביקורת פתע בביתו של מאיר, היות ובשנים 2015-2016 היו למאיר הכנסות ממשכורת שקיבל מחברה זרה ( GFI ) בגין עבודה שביצע מביתו, מהן הוא ניכה חלק מהוצאות אחזקת הבית.

פקיד השומה טען, כי דרישת ההוצאות מעידה על כך שמאיר ניהל פעילות עסקית מישראל, ולכן מקום הפקת ההכנסה הוא בישראל החייב במס בישראל לפי סעיף 4(א) לפקודה, כיוון שרק בעל עסק שעסקו פועל מתוך הבית רשאי לדרוש הוצאת אחזקת בית.

ביהמ"ש קבע, כי הדרך להתמודד עם הוצאה שלדעת פקיד השומה הינה הוצאה בלתי מותרת, היא באמצעות שלילתה. עצם דרישת ההוצאות של הבית אינה מקנה זכות למפקחי המס לערוך ביקורת פתע בבית פרטי, אף אם לכאורה נוהל ממנו עסק.

באשר למחלוקת בנושא ביקור הפתע בבית המגורים ללא תיאום מראש במהלך הליכי שומה בשלב א' , טען פקיד השומה כי בגדר סמכותו, על פי פקודת מס הכנסה, להיכנס לכל מקום בו מתנהל עסק או משלח-יד ולבדוק, בין היתר, פנקסים, חשבונות, מסמכים, רשומות ותעודות אחרות, הנוגעים לאותו עסק או משלח-יד, או להיכנס למקום הימצאם של הפנקסים ולבדקם ולדרוש הסברים לגביהם. לכן, לעמדת פקיד השומה יש לו סמכות להיכנס גם לדירת מגורים פרטית של הנישום, ובלבד שמתנהל בה עסק או משלח יד.

בהמ"ש לא קיבל את עמדתו זו של פקיד השומה והוא קבע כי אכן מדובר בסמכות רחבה שנועדה להבטיח את מילוי הוראותיה של פקודת מס הכנסה, או כדי למנוע התחמקות ממילוי אותן הוראות. אך את הסמכות הרחבה יש להפעיל באופן סביר ומידתי, ורק בכפוף לכך שהדבר דרוש לצרכי הביקורת, או שקיים צורך לעריכת הביקורת במקום.

לשם יישום סמכות רחבה זו, באופן סביר ומידתי, נקבעה הו"ב מס' 21/2001 , במסגרתה נקבע בסעיף 7 כי "אין להיכנס לביתו של הנישום אלא בהסכמתו בכתב".

ביהמ"ש קבע, כי סמכות פקיד השומה להיכנס לכל מקום בו נוהל עסק, אינה חלה על כניסה לבית המגורים על מנת לבדוק את ספרי העסק, או על מנת לפשפש בחדרי הבית בחיפוש אחר מסמכים, על מנת לנסות ולמצוא אינדיקציות בדבר סתירת טענות הנישום, על מנת לבחון את מבחן "השליטה והניהול" על חברה זרה מישראל, או על מנת לבדוק את מידת המעורבות של בעל המניות, הדירקטור או המנכ"ל בניהול חברה תושבת ישראל או שאינה תושבת ישראל.

אף שהמבקרים בבית המגורים הצטיידו בטופס המתאים לעריכת ביקורת חוץ, לא נעשה בו כל שימוש במהלך הביקורת או אחריה, שהרי מלכתחילה לא היה כל יסוד להניח כי בביתו של המאיר מתנהל עסק שחלות לגביו הוראות ניהול פנקסים כלשהן שכן גם לשיטתם הכנסותיו היו ממשכורת בלבד. יתרה מזאת, במהלך הביקור לא נמצא ממצא כלשהו שיש בו כדי להעיד על ניהול עסק מבית המגורים, או ממצא המצדיק סיווג שונה של ההכנסה מדיבידנד להכנסה מעסק או משלח יד.

לכן, לא הייתה זכות למפקחי המס לערוך ביקור פתע בבית הפרטי של מאיר, אפילו ולמרות שהוא דרש את הוצאות הבית כהוצאות מוכרות מפעילותו.