ניהול מאבקי ירושה - מחלוקות בנוגע לצוואה

רמי אריה, עו"ד רו"ח    יגאל רוזנברג, עו"ד

סכסוכי ירושה הם תופעה מצערת הפוקדת משפחות לא מעטות. הפתרון לדעתנו, אינו בכתיבת צוואה האמורה להסדיר את העברת הירושה מדור ההורים לדור הילדים. אלא, בהעברת נכסי ההורים לילדים כבר בעוד ההורים בחייהם, או העברת הנכסים לנאמנות אשר תשמור ותפקח על הנכסים, ותעביר אותם לדור הילדים בהתאם להוראות ההורים מראש ובכתב תוך מניעה של סכסוכי הירושה.  

ראוי לערוך הבחנה בין שני מצבים מרכזיים של סכסוכים הנוגעים לנכסים שמותיר אחריו אדם שהלך לעולמו:

-      מצב שבו המוריש הותיר אחריו צוואה (או מספר צוואות) והיורשים חלוקים ביניהם לגבי התוקף החוקי או הפרשנות של הצוואה האחרונה שהותיר אחריו המוריש;

-    מצב שבו המוריש העביר חלק מהנכסים (או את כולם) לחלק מהיורשים עוד בהיותו בחיים באופן שהקטין את היקף הנכסים שנותרו בעזבון לאחר פטירתו;

במאמר זה נסקור את המצב הראשון שבו קיימת מחלוקת בנוגע לתוקפה של צוואה שהותיר אחריו המוריש ובתוך כך נסקור את העילות המרכזיות העומדות בבסיסם של מאבקי ירושה ואת דרכי ההתמודדות עם ההליכים המשפטיים הנובעים כתוצאה מכך.

ככלל, כאשר המוריש מותיר אחריו צוואה או מספר צוואות תהיה צוואתו האחרונה מחייבת ולא יהיה כל תוקף לצוואותיו הקודמות של המוריש. יחד עם זאת, במקרים לא מעטים עשויים חלק מהיורשים לטעון כי אותה צוואה אחרונה הינה חסרת תוקף משפטי וזאת בהסתמך על מספר עילות כאשר המרכזיות שבהן הן:

-    היעדר כשרות משפטית של המוריש לחתום על הצוואה במועד שבו היא נערכה, לרוב בשל מצבו הקוגניטיבי, הנפשי או הרפואי הירוד של המוריש בעת חתימת הצוואה המאוחרת; 

-       השפעה בלתי הוגנת על המוריש בעת עריכת הצוואה;

-       פגמים פרוצדורליים או טכניים בצוואה;

היעדר כשרות משפטית

מצב שבו אדם בוחר לערוך צוואה (או צוואה חדשה) בשלב מאוחר יחסית בחייו יכול להיות תוצאה של שינוי אמיתי ולגיטימי במערך היחסים או במאזן הערכים של המוריש בשנותיו המאוחרות, אך לעיתים מצב זה יכול לנבוע כתוצאה מניצול חולשה קוגניטיבית או נפשית שמהם סובל המוריש בערוב ימיו על ידי אחד היורשים.

מחד, זכותו של כל אדם לשנות ולתקן את צוואתו בכל עת אך מאידך, ככל שחולפות השנים עשוי להתרחש תהליך טבעי במסגרתו כוחותיו הנפשיים ויכולותיו השכליות של האדם נחלשות. דווקא בשנותיו המאוחרות חשוף האדם יותר למניפולציות רגשיות ולניסיונות הטעיה והכשלה מצד הסובבים אותו. יורשיו של המוריש עלולים להיות מופתעים לרעה מתוכנה של צוואה מאוחרת שבעיניהם אינה משקפת את אופיו של האדם שהם הכירו בשנותיו הטובות.

איזו צוואה אם כן תהיה הצוואה המחייבת, האם צוואה קודמת שנערכה על ידי המצווה בהיותו בשיא כושרו או שמא צוואה מאוחרת אשר נערכה על ידי המצווה בערוב ימיו כאשר רצונותיו ומחשבותיו עלולות להיות מטושטשות ומעורפלות?

כאמור הדין מקנה עדיפות ברורה לצוואה המאוחרת בזמן, בבחינת רצונו האחרון של המוריש. אולם במקרים חריגים כאשר מצבו המנטלי של המוריש עד כדי כך ירוד שהוא מאבד את כושרו השכלי לקבל החלטות עבור עצמו, ניתן יהיה לבטל את הצוואה המאוחרת ולהעדיף על פניה צוואה מוקדמת יותר שערך המוריש וככל שלא ערך צוואה קודמת יתחלק העזבון בין יורשיו על פי דין. בהקשר זה קובע סעיף 26 לחוק הירושה כי צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה- בטלה. במילים אחרות, לא די בפגיעה מסוימת וגם לא בפגיעה משמעותית במצבו המנטלי של המצווה אלא רק מצב של פגיעה קשה המגיעה לכדי חוסר יכולת להבין את משמעות המסמך שעליו חתם המצווה- יביא לפסילת הצוואה.

בחינת כשרותו של המוריש לערוך צוואה נערכת על בסיס מסמכים רפואיים בלבד שנערכו בסמוך למועד עריכת הצוואה ולא על סמך עדויות של בני משפחה. במקרים כאלה לרוב ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, אשר יקבע על בסיס המסמכים הרפואיים הקיימים האם אמנם מצבו המנטלי או הנפשי של המוריש היה כה חמור עד שהוא לא היה מסוגל לקבל החלטות עבור עצמו.

השפעה בלתי הוגנת

סעיף 30 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנערכה בעקבות אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית בטלה. חשוב להדגיש כי לא כל השפעה של אחד היורשים על המצווה או תלות של המצווה באחד היורשים תביא לביטול צוואה. קיומם של יחסי תלות או השפעה במערך יחסי המשפחה הינם דבר טבעי ורק מקרים חריגים של השפעה פסולה ובלתי הוגנת יביאו לביטול צוואה.

במהלך השנים נקבעו על ידי בתי המשפט מספר מבחני עזר אשר באמצעותם נבחנת השאלה מתי קיומה של השפעה של אחד מבני המשפחה על המצווה מגיעה לכדי השפעה בלתי הוגנת המצדיקה את ביטול הצוואה.

מבחן העצמאות הגופנית והשכלית של המצווה - במסגרת מבחן זה יש לבחון עד כמה היה המוריש עצמאי מבחינה גופנית ושכלית בשעת עריכת הצוואה, כאשר, ככל שעצמאותו של המוריש הייתה מוגבלת, כך ניתן יהיה לראות בהשפעה שהופעלה עליו בגדר השפעה בלתי הוגנת.

מבחן תלות וסיוע בין הזוכה למצווה - במבחן זה נבחנת השאלה עד כמה המוריש היה תלוי במי שלטובתו נערכה הצוואה. בהקשר זה חשוב לציין כי בהחלט יתכן מצב שבו גם אם עצמאותו של המוריש הייתה מוגבלת, הרי שהוא לא בהכרח היה תלוי דווקא באותו בן משפחה שלטובתו נערכה הצוואה, אלא בבני משפחה אחרים ו/או במטפל שכיר. ככל שתלותו של המוריש בבן המשפחה שלטובתו נערכה הצוואה הייתה גבוהה יותר, כך ניתן יהיה לראות בהשפעה שהופעלה עליו בגדר השפעה בלתי הוגנת.

מבחן קשרי המצווה עם אחרים והיקפם - במבחן זה נבחנת השאלה עד כמה המצווה קיים קשרים חברתיים עם בני משפחה או מכרים אחרים למעט אותו בן משפחה אשר לטובתו נערכה הצוואה. ככל שקשריו של המוריש היו מוגבלים יותר ובמיוחד ככל שהזכאי על פי הצוואה פעל באופן מכוון על מנת למדר ולהרחיק את המוריש משאר בני המשפחה והמכרים כך ניתן יהיה לראות בהשפעה שהופעלה עליו בגדר השפעה בלתי הוגנת.

מבחן נסיבות עריכת הצוואה ומידת מעורבותו של הנהנה - במבחן זה נבחנת השאלה עד כמה היה בן המשפחה שלטובתו נערכה הצוואה פעיל בכל הנוגע לעריכת הצוואה, מי יצר את הקשר עם עורך הדין שהכין את הצוואה, מי הביא את המצווה למשרדו של עורך הדין, מה הייתה מידת המעורבות של בן המשפחה שלטובתו נערכה הצוואה בשיחות המקדימות שנערכו עם עורך הדין וכד'. ככל שמעורבותו של בן המשפחה שלטובתו נערכה הצוואה הייתה גבוהה יותר, כך ניתן יהיה לראות בהשפעה שהופעלה עליו בגדר השפעה בלתי הוגנת.

כל אלה הם בבחינת מבחני עזר ומטבע הדברים קיימים מאפיינים ייחודיים בכל מקרה ומקרה אולם ככל שארבעת מבחני העזר הנ"ל מצביעים על השפעה חזקה יותר של בן המשפחה שלטובתו נערכה הצוואה על המוריש כך יראו את ההשפעה כבלתי הוגנת.

פגמים פרוצדורליים בעריכת הצוואה

חוק הירושה קובע מספר דרכים מוגדרות לניסוח ועריכה של צוואה. כך למשל, הצוואה צריכה להיחתם בנוכחותם של שני עדים שאין להם עניין אישי בתוכן הצוואה ואסור שהיא תהיה לטובת אחד מהם או לטובת בן זוגו של אחד מהם. אסור לכלול בצוואה הוראות המגבילות את היכולת של המוריש לשנות את צוואתו בעתיד. אסור שהצוואה תכלול הוראות שהביצוע שלהן הוא בגדר עבירה פלילית או מנוגד לתקנת הציבור. אסור שמי מהיורשים יהיה נוכח יחד עם המוריש במעמד חתימת הצוואה וכד'.

בתוך כך, נדרש עורך הדין המכין את הצוואה להקפיד על כך שכל המידע הנוגע לצוואה יימסר לו בידי המוריש בלבד וכי בזמן עריכת הצוואה ו/או חתימתה לא יהיה נוכח בחדר מי מהיורשים.

כאשר היורש על פי הצוואה מסייע לעורך הדין להכין את נוסח הצוואה ו/או נותן לו הנחיות ו/או הסברים ו/או נוכח בחדר ו/או לוקח חלק פעיל בתהליך עריכת הצוואה, עשוי הדבר להביא לבטלותה.

הדרכים לפסילת צוואה

עם לכתו של המוריש על הצד המעוניין בקיום צוואתו האחרונה להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו קיום צוואה. עם הגשת הבקשה, מחויב המבקש להמציא אותה לכל יורשיו הפוטנציאליים של המוריש (אם המוריש הותיר אחריו ילדים תומצא הבקשה לכל ילדיו ואם לא, אזי הבקשה תומצא להוריו ו/או לאחיו של המוריש ו/או צאצאיהם). במקביל מתפרסמת הידיעה אודות הגשת בקשה לצו קיום צוואה בעיתון יומי וברשומות. אדם המעוניין להתנגד לצוואה חייב לעשות זאת בתוך 14 יום ממועד הפרסום או מהמועד שבו הוא קיבל את ההודעה על הגשת הבקשה.

במידה ומוגשת התנגדות למתן צו קיום צוואה, עובר הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה.

חשוב להיות ערים לכך שביטול צוואה יכול להיעשות אך ורק על בסיס ראיות ברורות בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת על המוריש ו/או בדבר קיומה של פגיעה מנטלית או נפשית קשה של המוריש. עדויות בעל פה לגבי כוונותיו של המוריש או יחסיו עם בני משפחה כאלה ואחרים או עדויות בעל פה על דברים שנאמרו על ידי המוריש בחייו לא יביאו לביטול צוואה בכתב. רק במידה וישנן ראיות מצטברות משמעותיות המעידות על כך שהמוריש היה נתון להשפעה בלתי הוגנת כגון עדויות של מספר עדים על כך שהם ראו במו עיניהם, כי המוריש היה נתון ללחץ פיזי או נפשי כבד, התעללות, סחיטה או איומים מצד אחד היורשים או על כך שהמוריש הורחק על ידי אחד היורשים מבני משפחה וחברים בצירוף מסמכים רפואיים המעידים על חולשה נפשית או שכלית של המוריש יכולים להביא לביטול צוואה מאוחרת. בתוך כך, יינתן משקל מיוחד לעדויות של עדים חיצוניים שאינם בגדר יורשים פוטנציאליים ואינם צד לסכסוך כגון שכנים, מכרים, מטפלים, אנשי צוות רפואי וכד' על פני עדויותיהם של בני משפחה המעוניינים בתוצאות ההליך.

בהיעדר ראיות ברורות, כאמור, תינתן עדיפות לצוואה המאוחרת.

לפיכך, לדעתנו, הפתרון לסכסוכי ירושה הוא אינו בכתיבת צוואה. אלא, בהעברת נכסי ההורים לילדים כבר בעוד ההורים בחייהם, או העברת הנכסים לנאמנות אשר תשמור ותפקח על הנכסים, ותעביר אותם לדור הילדים בהתאם להוראות ההורים מראש ובכתב תוך מניעה של סכסוכי הירושה. 

מחברי המאמר הינם עו"ד במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' - עורכי דין

למידע נוסף - הקישו כאן