ניכוי מס במקור אינו אמצעי לגביית מס עבור שנים קודמות

רמי אריה, עו"ד רו"ח

לפקיד השומה אין סמכות למנוע מנישומים אישור פטור מניכוי במקור או אישור מוקטן לניכוי במקור רק בגלל שיש להם חובות בגין שנות מס קודמות. מנגנון ניכוי מס במקור נועד להבטיח גביית מס בגין הפעילות העסקית השוטפת עד לקביעת שומת ההכנסות במסגרת הדו"ח השנתי ולא לגביית מס גלובלית.

במקרים בהם קיים חשש כי המס על הכנסה בגין שנים קודמות לא יגבה, בסמכות פקיד השומה לדרוש, בין היתר, ערובה לתשלום המס, אך הוא אינו רשאי להתנות את מתן אישור ניכוי מס מופחת במקור במתן ערובה.

סוגיה זו של בקשה לאישור ניכוי במקור מופחת, שנדחתה על ידי פקיד השומה עקב חובות קודמים, נדונה בביהמ"ש המחוזי בעניין חברת לי-עוז (ע"מ 26743-04-21, לי-עוז שמש ומגן שמירה ואבטחה בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים 1, ניתן ביום 12.4.2022).

החברה ביקשה, כסעד זמני, כי ביהמ"ש יורה על צו לפיו על פקיד השומה להעניק לה אישור ניהול ספרים ואישור ניכוי מס במקור בשיעור מופחת של 3%-5%, עד להכרעה בערעור.

פקיד השומה מנגד, סירב לבקשת החברה, והסכים להעמיד את האישור על שיעור של 12%. זאת, בין היתר, בטענה כי כנגד החברה נפתחה חקירה פלילית בשנת 2016, הן במס הכנסה והן במע"מ, אשר בעקבותיה הוגש נגדה כתב אישום המייחס לה שימוש בחשבוניות פיקטיביות, אשר אפשרו לה לקזז את הוצאות לצרכי מס בסכום של כ-4.4 מיליון ₪.

בהמ"ש קבע כי הניכוי במקור נועד לשם אכיפה יעילה של תשלום המס באותה שנת מס הרלבנטית למועד הניכוי, תוך הטלת חבות על המשלם להעביר את סכום המס עבור מקבל התשלום עד לקביעת שומת ההכנסות במסגרת הדו " ח השנתי .

אין חולק כי פקודת מס הכנסה והתקנות מכוחה, יוצרות חובת ניכוי מס במקור בשיעורים ובנסיבות הקבועים בהם, אל מול חובה זו קיימת הסמכות לפקיד השומה להקטין את שיעור הניכוי הקבוע ואף לתת פטור ממנו, אם שוכנע כי החברה מפסידה או שהיא משלמת את מקדמות המס השוטפות שהוטלו עליה באופן יחסי לרווחיה באותה שנת מס.

בענייננו, פקיד השומה נתן לחברה אישור ניכוי במקור בשיעור מופחת החל משנת 2015 שהוארך מעת לעת עד לתאריך 28.9.2020, בשיעור של  3% או 7%.

ביהמ"ש קבע, כי פקיד השומה לא פירט מדוע בין השנים 2015-2020 די היה בניכוי מס במקור בשיעור מקסימלי של 7% ואילו עתה לא ניתן להסתפק בשיעור נמוך מ-12%.

הבסיס לחיזוי ההכנסות הצפויות והרווח השנתי מבוסס על הדוחות השנתיים האחרונים . של החברה. היא   הגישה דוחות לשנת 2018 וטרם הגישה דוחות לשנים 2019-2020. בשנת 2021 ירד המחזור המדווח למע " מ בצורה דרסטית וקיימים דיווחים רק עד למאי 2021. כלומר, החברה   הפסיקה בפועל את פעילותה העסקית   בחודש יוני. בנסיבות אלה, לא ברור כיצד נקבע השיעור של 12%.

אמנם ייתכן כי ניכוי מס בגובה של 12% יגרום למצב שיצטברו אצל פקיד השומה עודפי מסים ביחס לשנת 2022 אשר ישמשו לגביית חובות מס בגין שנים קודמות, אך לא לשם כך נקבע מנגנון ניכוי מס במקור.

גם העובדה שכנגד החברה הוגש כתב אישום עקב עברות מס איננה רלבנטית, במיוחד לאור העובדה כי החקירה הפלילית התנהלה גם בזמן שפקיד השומה העניק אישור מוקטן בשנים קודמות לחברה,   למרות החשדות שנחקרו .

סעיף 194 לפקודה מתייחס למצב בו הייתה לפקיד השומה סיבה לחשוש כי המס על הכנסה פלונית לא ייגבה משום שיש בדעתו של אדם פלוני לצאת מישראל או מחמת סיבה אחרת. במסגרת סמכותו רשאי פקיד השומה לדרוש ערובה לתשלום המס ואף לפנות לביהמ"ש למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ וצווי עיקול על רכושו של הנישום.

בענייננו, פקיד השומה לא עשה שימוש בסמכות זו, אלא התנה את מתן אישור ניכוי מס מופחת במקור במתן ערובה והסכים לשיעור מופחת של 12% בלבד. פקיד השומה לא פירט מדוע שיעור ניכוי במקור של 12% יבטיח את גביית המס בגין הפעילות העסקית בשנת 2022.

לסיכום, ביהמ"ש קבע כי על פקיד השומה לתת לחברה אישור על ניכוי במקור בשיעור של 7% החל מיום הוצאת הצו שיהיה בתוקף למשך שלושה חודשים, ובתום תקופה זו פקיד השומה יבחן את הדיווחים השוטפים למע " מ , על מנת להעריך האם ניתן להסתפק בשיעור ניכוי במקור של 7% ורק על בסיס הדיווחים השוטפים למע"מ, כדי לאמוד את רווחי החברה.