בתי המשפט קבעו: ראויה פרשנות מקלה בעניין מענקי קורונה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

נראה כי רשות המיסים בוחרת בעמדה הסותרת את החקיקה ואת הפסיקה בעניין מענקי קורונה. במקום לתת את המענק לפי הנוסחה שנקבעה בחוק. למעט, מקרים חריגים במיוחד, נוקטת רשות המיסים ולצערנו גם מרבית ועדות הערר בפרשנות מחמירה ביותר השוללת את המענק מניזוקים רבים עקב משבר הקורונה שלא כדין.

כך למרות שנקבע בפסיקה מפורשת של בתי המשפט כי בשאלה פרשנית בתחום המיסוי בכלל ובתחום פיצויים מהמדינה בגין נזקים, יש להעדיף את פרשנות שהינה לטובת הנישום, ואין לחייבו במס מחמת הספק. שכן, לו סבר המחוקק כי יש להגביל זכאות נישום להקלה ו/או מענק, חזקה כי הדבר היה בא לידי ביטוי בלשון החקיקה באופן מפורש.

בעניין חברת כתר אחזקות (ע"מ 7261-06-12, כתר אחזקות בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, ניתן ביום 16.2.2013), אשר יוצגה ע"י עו"ד ורו"ח רמי אריה, קבע ביהמ"ש המחוזי כי כאשר חיוב בתשלום מס מוטל ע"פ לשון החוק בספק, יש לפרש את החוק לטובת משלם המס ואיין לחייבו מחמת הספק, כדלקמן:

" לאחר בחינת לשון התקנות, לא נמצא עיגון לקביעת הוועדה לפיה תנאי לזכאות הינו כי לא ניתן לאתר מקור אחר לכלל חומרי הגלם מהספק העיקרי, כקביעתה.

לו סבר המחוקק שיש להגביל את הזכאות רק למקרה שבו נמנע מהניזוק להשיג את כל חומרי הגלם, חזקה שהדבר היה בא לידי ביטוי בלשון התקנות, ולמצער היה מצוין בהן מהו השיעור מכלל חומרי הגלם, שלא הושג להם מקור חלופי... יש להעדיף את הפרשנות לטובת הנישו ם"

עמדה בדבר פרשנות מרחיבה ולא מצמצמת בענייני מיסוי בכלל ובעניין פיצויי המדינה בגין נזקים, נקבעה גם בפסיקת בית המשלט העליון, בעניין פרוסקאואר (ע"א 364/80, מנהל מס רכוש וקרן פיצויים חיפה נ' פרוסקאואר), קבע ביהמ"ש כדלקמן:

"אשר לפרשנותם של חוקים פיסקאליים, כבר נפסק לא פעם בבית-משפט זה שכל כללי הפרשנות היאים לחוקים אחרים נאים גם לחוקים אלה. רק כשחיוב לשלם מס, מוטל על-פי לשון החוק בספק, מפרשים את החוק לטובת משלם המס, ואין מחייבים אותו מספק".

פסיקה זהה ומפורשת לעניין פרשנות החוק למענקי קורונה נקבעה לאחרונה בעניין חברת ב.ג. בטחון הצפון (עמ"נ 27710-06-21, ב.ג. בטחון הצפון אבטחת מוסדות, ליווי טיולים ומתן שירותי רפואה בע"מ נ' רשות המיסים בישראל , ניתן ביום 3.1.2022), בה קיבל ביהמ"ש המחוזי את ערעור החברה על החלטת ועדת ערר לענייני קורונה אשר דחתה את התביעות למענקים שהגישה החברה.

בהמ"ש קבע כי רשות המיסים חייבת לפעול לפי חוק הקורונה על כל היבטיו ולא לבחור לעצמה פרשנויות הסותרות את לשון החוק, הן בעניין התיישנות כאשר לא ניתנה החלטה במועד על ידי רשות המיסים, הן בעניין גישת מגבלת ההוצאות העודפות כביכול והן בעניין אי מתן מענקים לפי הנוסחה שנקבעה לחישוב הזכאות למענק.

לדעתנו, בהתאם לפסיקה המובאת לעיל, נראה כי במקרים של היעדר אחיזה בלשון החוק בעניין הזכאות של נישומים לקבלת מענקי קורונה, ראוי כי רשות המסים וועדות הערר לענייני קורונה יאמצו פרשנות מקלה לטובת נישומים, שעבורם המענק הוא אוויר לנשימה כפי שנקבעה בפסיקה. למידע נוסף הקישו כאן.