הרשעה בעבירת מס – מחייבת בהליך אזרחי

רמי אריה, עו"ד רו"ח

הממצאים והמסקנות של פסק דין פלילי חלוט ומרשיע אשר ניתן במסגרת הליך פלילי שהתנהל כנגד נישום יהיו קבילים כראיה בהליך אזרחי לפי הוראות פקודת הראיות. הנישום יהיה רשאי להביא ראיות לסתור רק ברשות ביהמ"ש.

סוגיה זו של קבילות ראיות מפס"ד פלילי חלוט ומרשיע בהליך אזרחי, נדונה בביהמ"ש המחוזי בעניין ביטון (ע"מ 42751-06-20, נתנאל ביטון נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה, ניתן ביום 19.1.2022).

בשנת 2018 ניתנה הכרעת הדין בת"פ 33180-08-16, מדינת ישראל נ' נתנאל ביטון, במסגרתה ביהמ"ש המחוזי הרשיע את ביטון, בין היתר, בביצוע עבירות לפי פקודת מס הכנסה, של התחמקות מתשלום מיסים על הכנסות מניהול עסק של מתן הלוואות בריבית וניכיון המחאות, ביחס לשנים 2016-2013. ביהמ"ש קבע כי העבירות שיוחסו לנאשם הוכחו כדבעי ולכן הרשיע אותו בביצוען.

לפיכך, ביטון הורשע כי סיפק הלוואות וניכיון שיקים בהיקף של 2,546,149 ₪ לכל הפחות, כאשר הכנסות הריבית מהן בשנים 2016-2013 עמדו על סך של 876,875 ₪.

במקביל להליך הפלילי, פקיד השומה הוציא לביטון שומות בצו. אע"פ הרשעתו של ביטון בהליך הפלילי, הוא הגיש ערעור מס על צווי השומות שהוצאו לו.

בענייננו, פקיד השומה ביקש כי הממצאים והמסקנות של פסק הדין הפלילי החלוט והמרשיע אשר ניתן נגד ביטון בהליך הפלילי שהתנהל נגדו יהיה קביל בערעור.

במסגרת סעיף 42א לפקודת הראיות, נקבע כדלקמן:

"הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי" .  

התכלית החקיקתית הניצבת בבסיס סעיף זה היא הצורך לחסוך בזמן שיפוטי יקר, המושג ע"י ייתור הצורך בשמיעת ראיות בהליך האזרחי לאחר שאלה כבר הובאו במסגרת ההליך הפלילי שהוכרע על סמכן על פי רף ההוכחה המחמיר הנדרש במשפט הפלילי. 

במסגרת סעיף 42ג לפקודת הראיות, נקבע כדלקמן:

"הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין" .

בהתאם להלכה הפסוקה, ביהמ"ש מתיר הבאת ראיות לסתור רק בנסיבות מיוחדות וחריגות, דהיינו, כאשר עלולה להיגרם "תוצאה בלתי צודקת בעליל" או כזו "המקפחת קיפוח קשה את הנתבע בהגנתו" (רע"א 1518/15, מוסא ח'לף נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 8.3.2015).

בענייננו, ביטון לא הגיש בקשה להביא ראיות לסתור את הממצאים מושא ההרשעה החלוטה, משכך נקבע כי הממצאים של ההרשעה החלוטה יהוו כראיה קבילה בהליך האזרחי.

לסיכום, ביהמ"ש קבע כי יש לקבל את בקשת פקיד השומה כך שהממצאים והמסקנות של ההרשעה החלוטה כנגד ביטון יהוו ראיות קבילות בערעור המס בהסתמך על הוראת סעיף 42א לפקודת הראיות.

נציין, כי לניהול ההליך הפלילי השלכות על ההליך במישור האזרחי ולחבות הכספית של הנישום. לפיכך, ישנה חשיבות רבה כי הליווי והייצוג הפלילי יהיה ע"י עו"ד ורו"ח מומחה למיסים שלו הידע והניסיון בהליכים מסוג זה.