מניות במתנה או נאמנות משתמעת רטרואקטיבית

רמי אריה, עו"ד רו"ח

מנגנון נאמנות, במסגרתו נכסי ההורים יועברו לידי נאמן לשם החזקה וניהול הנכסים לטובת הילדים, הוא המנגנון היעיל ביותר להעברה בין דורית של נכסים מדור ההורים לדור הילדים תוך נטרול הסיכון של העברת הנכסים למי שאינם צאצאי או צאצאי צאצאי ההורים. לכן, יש חשיבות רבה לניסוח מנגנון הנאמנות כדי למנוע תאונות אפשריות עתידיות.

כך, נדונה הסוגייה: האם רישום אדם כבעל מניות של חברה - ברשם החברות, מקנה לו זכויות בעלות על המניות, או שבעצם הוא היה רק נאמן להחזקת המניות עבור נהנים אחרים, נדונה בביהמ"ש המחוזי בת"א בעניין מרקוס (ה"פ 20569-07-17, דוד מרקוס ז"ל נ' נ' עו"ד ג'ודי מרים פת, ניתן ביום 11.11.2021).

מרים פת הייתה רשומה כמחזיקה ב-97% ממניות חברת למון טרי ו-3% הנותרים ברישום כהחזקה משותפת של מרקוס ומרים פת.

מרקוס עתר למתן סעד הצהרתי לפיו למרים פת אין כל זכויות קנייניות בחברה, וכי רישומה כבעלת מניות, נעשה אך ובלבד לצורך מטרות משפטיות מוגדרות שאינן רלוונטיות עוד ולכן אין לה זכויות לבעלות על מניות החברה. לטענתו, הרישום על שמה בוצע כדי שתפעל בנאמנות וכמוציאה לפועל של צוואתו לטובת יורשיו.

מנגד, מרים פת טענה, כי רישומה כבעלת מניות בשנת 2015 הוא בהתאם למתנה אותה העניק לה מרקוס בחייו, ומתוך מטרה להקנות לה זכויות קנייניות בחברה. זאת, בשל הקשר הרומנטי בין הצדדים ובשל היותם ידועים בציבור.

ביהמ"ש קבע כי במתן מתנה קיימת חובה הדדית של נותן המתנה ובעיקר של מקבל המתנה להוכיח כי אכן היה מדובר במתנה. מקבל המתנה צריך להוכיח כי נותן המתנה התכוון לתת את המתנה מתוך רצון חופשי.

לכן, מומלץ לערוך הסכם מתנה עליו יחתמו נותן ומקבל המתנה, בפני עדים לחתימה. חתימה על הסכם המתנה עשויה להיות ראיה מספיקה בדבר גמירת דעתם של הצדדים לחוזה מתן המתנה. עם זאת, במקרים בהם חוזה המתנה אינו ברור וחד-משמעי, ולא קיים מצג אובייקטיבי אחר התומך באופן מפורש בכוונתו של נותן המתנה להתקשר בחוזה למסירתה, יועבר הנטל אל מקבל המתנה להציג בפני ביהמ"ש ראיה פוזיטיבית כלשהי לכך כי אכן הייתה כוונה של נותן המתנה להעניק לו את המתנה.

מכאן, כי מרים פת הייתה חייבת להוכיח כי מרקוס אכן התכוון להעביר אליה את מניות החברה במתנה. פת הציגה את שטר העברת המניות וטענה כי הוא מהווה ראיה חותכת לגמירת הדעת להעביר לה את המניות במתנה.

ביהמ"ש קבע, כי פת לא עמדה בנטל הראייתי, שכן על שטר המניות נרשם במפורש שהוא ניתן תחת תמורה, ולא קיימת בו אינדיקציה לכוונה להעביר לה את מניות החברה במתנה.

בית המשפט בחן מנגד גם את טענת הנאמנות של מרקוס - סעיף 2 לחוק הנאמנות קובע כי נאמנות יכולה להיווצר, מכוח חוזה נאמנות, בכתב, בע"פ או בכל צורה אחרת, וכן יכול שייווצר במפורש או במשתמע. לצורך כך, די כי הנאמן יבצע מעשה כלשהו לביצוע החוזה, או שהמעשה יעיד עליו כי קיבל על עצמו את חובת הנאמנות.

בעניין פלוני (ע"מ 7033/15, ‏פלוני נ' פלוני, ניתן ביום 1.9.2016), ביהמ"ש עמד על כך כי בעת הקניית נכס מאדם למשנהו, וכאשר ברור כי אין מדובר במתנה, מתקיימת חזקה כי הנכס הועבר אל הנעבר בנאמנות.

אין בצורת חוזה הנאמנות, או בעובדה שהמילה נאמנות אינה מצוינת בו במפורש, כדי להעיד על טיבה של הנאמנות, שכן לעתים קרובות נכרת חוזה-נאמנות, ללא פורמליות או פירוט תנאי הנאמנות, בשל יחסי האמון שיוצר הנאמנות רוחש לנאמן.

כך, ייתכנו מקרים בהם בשל יחסי האמון בין הצדדים, יהיה צורך ללמוד על תנאיו של חוזה הנאמנות מאומד דעת הצדדים כפי שהוא משתמע במפורש מלשון החוזה, ואם אינו משתמע – יש ללמוד על אומד דעת הצדדים כפי שהוא משתמע מהחוזה ומנסיבות המקרה המסוים.

בענייננו, ביהמ"ש קבע, כי בהתאם לעניין פלוני, המסקנה הסבירה בנסיבות העניין היא כי המניות נרשמו על שם מרים פת בנאמנות עבור מרקוס ויורשיו. זאת, בין היתר, בשל התכתבויות אשר הוצגו, מהן עלה כי כולן עסקו בנושאי הנאמנות.

לסיכום, ביהמ"ש קבע כי מטרת רישום המניות ע"ש עוה"ד במשותף עם מרקוס היא כדי שמרים פת תחזיק בהן בנאמנות עבור יורשיו. על כן, לעו"ד פת אין כל זכויות קנייניות במניות החברה.

ללמדנו, כי תכנון מקדים והיערכות מתאימה מראש להעברה בין דורית של נכסים ועסקים, בדרך של מתנה מוחלטת, או מתנה בתנאים, או בדרך של נאמנות, יכולים למנוע תאונות אפשריות בעתיד, במיוחד לאחר שנותני המתנה או יוצרי הנאמנות אינם כבר בין החיים.  אנו עומדים לרשותכם לביצוע וליווי הליך העברה בין דורית מדור ההורים לדור הילדים, באופן הנכון והיעיל ביותר, תוך בחינת השיקולים המיסויים, המשפחתיים, הכלכליים, המשפטיים, המסחריים ועוד, שכן תכנון המתאים למשפחה אחת אינו מתאים בהכרח למשפחה אחרת.