מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

קטגוריות

סוף שנת 2021 ותחילת 2022 - בהיבט הביטוח הלאומי

אורנה צח-גלרט, רו"ח  |  04.01.2022

 

סוף שנת 2021 ותחילת 2022

בהיבט הביטוח הלאומי

 

אורנה צח-גלרט, רו"ח

 

תוכן

עמוד

נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח

3

שיעורי דמי הביטוח הרגילים בגיל 18 עד גיל פרישה

3

גיל פרישה

5

מקדמות דמי ביטוח בסכום מינימום למי שאין הכנסות חייבות בדמי ביטוח

6

התיישנות חובות דמי ביטוח והחזרי דמי ביטוח בביטוח הלאומי

     7

ייצוג בביטוח הלאומי

7

האחריות לדיווח ולתשלום דמי ביטוח של מבוטחים שאינם שכירים

11

עובד עצמאי

12

מענקי קורונה לעצמאים ולבעלי שליטה והפרשי שומות לשנת 2020

13

דמי אבטלה

17

החיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאינו עובד שכיר

18

קביעת מעמד המבוטח ומיצוי זכויות לגמלאות

19

הוראות הביטוח הלאומי בקשר למשבר הקורונה לעצמאים

22

שינוי עיסוק עצמאי או סגירת עיסוק עצמאי בדיעבד – הוראות הביטוח הלאומי

22

עצמאי שמקבל דמי אבטלה

23

חובת רישום עובד עצמאי ותשלום דמי הביטוח לעניין מיצוי זכויות לגמלאות

24

חישוב מחדש של גמלה או חסימת הגמלה והשומה בפגיעה בעבודה (גמלה חוסמת)

26

תיקון מקדמות דמי ביטוח של עצמאי

29

פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי

30

הענקה מטעמי צדק

30

התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס והסדרי חובות בדמי ביטוח

31

הפחתת דמי הביטוח הלאומי בחישוב דמי הביטוח

31

קיזוז הפסד של עצמאי מתגמולי מילואים

32

פיצוי חד פעמי בגין אובדן כושר עבודה – ניכוי דמי ביטוח – הוראות בשנת 2021

32

פנסיה וקצבת אובדן כושר עבודה מקוזזים מתוספת תלויים של נכה כללי

32

תורמי איברים שפטורים מתשלום דמי ביטוח בריאות

32

סוגיות ביישום התוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים

33

סוגיות הקשורות למעסיקים ולשכירים

37

מבוטח שכיר בביטוח הלאומי

37

תשלום דמי ביטוח בתקופת חל"ת ובתקופת חל"ד והטבות שכר בתקופות האלה

38

פתיחת תיק ניכויים וחובות דיווח

41

טופס 100 חודשי פרטני מקוון וטופס 100 ייעודי

42

ביצוע ביקורת ניכויים בביטוח הלאומי

48

זכאות לדמי אבטלה לבעלי מניות בחברה ולקרובי משפחה

51

חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה

54

חברות ארנק ומשיכות יתר של בעלי מניות

57

סיוע כלכלי בזמן משבר הקורונה

59

 

 

 

 

 

המאמר מתמקד בנושאים שונים הקשורים לביטוח הלאומי לסוף 2021 ותחילת 2022 ומבוסס על המידע הידוע לכותבת ביום כתיבתו.

לפני שימוש במידע יש להתעדכן בחוק ובאתר הביטוח הלאומי. המידע במאמר נועד להסב את תשומת הלב לאמור בו ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת.

דמי ביטוח – הכוונה לדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, גם יחד.

בכל מקום שרשום בלשון זכר הכוונה גם בלשון נקבה, אלא אם נרשם במפורש בלשון נקבה.

   

נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח

 

 

2014

2015

2016

2017

2018

2019

2020-2022

 

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח

43,240

43,240

43,240

43,240

43,370

43,890

44,020

הכנסה מרבית לעניין שיעור מופחת

5,453

5,556

5,678

5,804

5,944

6,164

6,331

השכר הממוצע במשק, לעניין תשלום דמי ביטוח

9,089

9,260

9,464

9,673

9,906

10,273

10,551

 

(*)   שיעור מופחת - עד הכנסה בשיעור 60% משכר ממוצע במשק.

 

 

 

שיעורי דמי הביטוח הרגילים בגיל 18 עד גיל פרישה בשנים 2008 ואילך

 

 

עובד עצמאי

%

מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי

%

פנסיה

מוקדמת

%

 

עד 12/16        מ-1/17

 

 

 

 

 

 

 

שיעור מופחת של דמי ביטוח לאומי

6.72

2.87

4.61

0.39

שיעור מופחת של דמי ביטוח בריאות

3.10

3.10

5.00

3.10

סך הכל

9.82

5.97

9.61

3.49

 

 

 

 

 

שיעור מלא של דמי ביטוח לאומי

11.23

12.83

7.00

6.79

שיעור מלא של דמי ביטוח בריאות

5.00

5.00

5.00

5.00

סך הכל

16.23

17.83

12.00

11.79

 

 

 

 

שיעורי דמי ביטוח בעבור עובדים שכירים בשנים 2019 ועד 2021 (דוגמאות)

 

 

מופחת (באחוזים)

מלא (באחוזים)

 

סה"כ

עובד

מעסיק

סה"כ

עובד

מעסיק

טור 1 בטופס 102 (1)

 

 

 

 

 

 

עובדים "תושבי ישראל" שמלאו

להם 18 שנה וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"

7.05

3.50

3.55

19.60

12.00

7.60

טור 2 בטופס 102 (2)

 

 

 

 

 

 

בעלי שליטה "תושבי ישראל" שמלאו להם 18 שנה וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה" (1)

7.00

3.49

3.51

19.17

11.79

7.38

טור 3 בטופס 102

 

 

 

 

 

 

אישה וגבר מעל "גיל הזכאות" לקצבת

אזרח ותיק, שאינם מקבלים קצבת אזרח ותיק

3.58

3.10

0.48

7.12

5.00

2.12

מבוטחים המקבלים קצבת נכות כללית או קצבת נכות מעבודה, בעלי אישור לפטור מהביטוח הלאומי

3.58

3.10

0.48

7.12

5.00

2.12

אישה וגבר מתחת לגיל פרישה, שנעשו לראשונה תושבי ישראל מעל גיל 62 (6)

4.06

3.24

0.82

10.23

7.28

2.95

אישה וגבר מעל גיל זכאות, שנעשו לראשונה תושבי ישראל מעל גיל 62 (6)

3.58

3.10

0.48

7.12

5.00

2.12

נשים וגברים בין גיל 67 ל"גיל הזכאות" לקצבת אזרח ותיק שאינם מקבלים קצבת אזרח ותיק (3) (4)

6.62

3.37

3.25

16.82

9.86

6.96

אישה בין "גיל פרישה" לבין "גיל מרבי לביטוח אבטלה" (67) שאינה מקבלת קצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי

6.66

3.38

3.28

17.19

10.07

7.12

נשים וגברים שמקבלים קצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי (4)

0.48

-

0.48

2.12

-

2.12

תורם איברים (5) וחיילים בשירות סדיר

3.95

0.40

3.55

14.60

7.00

7.60

 

(1)     חיוב בשיעור 0.1% נוסף למעסיק בשנת 2019 - בהוראת שעה לחמש שנים - עד דצמבר 2023.

(2)     בעלי שליטה בחברת מעטים אינם מבוטחים לענף אבטלה ולענף זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק מעסיק ואינם משלמים לענפי ביטוח אלה.

(3)     נשים בגיל 62 עד גיל 67 זכאיות לקבל דמי אבטלה (ככל שעומדות בתנאי החוק) ולכן שיעורי דמי הביטוח הלאומי כוללים גם תשלום דמי ביטוח לאומי לענף אבטלה: 0.21% בשיעור מלא לעובד, 0.16% בשיעור מלא למעסיק, 0.01% בשיעור מופחת לעובד, 0.03% בשיעור מופחת למעסיק.

הביטוח הלאומי לא הפריד בפרסומים שלו עד שנת 2020 את שיעורי דמי הביטוח של קבוצת הנשים בין גיל פרישה לגיל 67, ולכן מעסיקים רבים לא ניכו מהנשים האלה דמי ביטוח לאומי מלאים ולא העבירו לביטוח הלאומי את דמי הביטוח הלאומי בשיעור החוקי. החל מינואר 2021 יש לנכות את דמי הביטוח בשיעורים הנכונים, כולל על תשלומים לשנים קודמות ועל שכר נוסף שנפרס לשנים קודמות.

(4)     מקבל קצבת נכות מעבודה שזכאי לקבל קצבת אזרח ותיק אך בחר לקבל קצבת נכות מעבודה, הוא כמו מבוטח שמקבל קצבת אזרח ותיק.

(5)     תורם איברים אשר קיבל פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות מהביטוח הלאומי. קוד האוכלוסייה (עובד) בביטוח הלאומי של תורם איברים הוא 16.

(6)     מינואר 2022 הגיל לנשים עולה בהדרגה לפי חוק גיל פרישה.

 

 

גיל פרישה

גיל פרישה לגברים הוא 67 וגיל הזכאות הוא 70. גיל הפרישה לנשים מפורט בטבלאות גיל הפרישה (בגיל פרישה חובה שבחוק גיל פרישה, שהוא גיל 67 לגברים ולנשים – אין שינוי).

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, שפורסם ברשומות ביום 18.11.2021, מעלה את גיל הפרישה לנשים החל מיום 1.1.2022 באופן הדרגתי עד גיל 65 לאישה שנולדה בחודש ינואר 1960 ואילך.

החוק החדש כולל גם כלי סיוע משלימים שיפחיתו את הפגיעה בנשים בשכר נמוך, המושפעות מהעלאת גיל הפרישה, כמו למשל, הגדלת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לנשים החל מגיל 57, מתן מענק שלא עולה על 4,000 ש"ח במשך 4 חודשים לנשים בגיל 62 ועוד, והכל למי שעומדת בתנאים שבתיקון.

התיקון כולל גם הגדלת הסכום שאפשר יהיה להרוויח בלי שקצבת האזרח הוותיק תיפגע, בשתי פעימות. הכוונה בתיקון לנשים וגברים בין גיל פרישה לגיל הזכאות. למשל, סכום ההכנסה מעבודה או ממשלח יד, ליחיד ללא תלויים, שאינו פוגע בקצבת אזרח ותיק בגיל פרישה, יעלה מסכום של 6,014 ש"ח לחודש בשנת 2021 לסך של 6,750 ש"ח לחודש בשנת 2022 ולסך של 7,750 ש"ח לחודש משנת 2023 ואילך.

 

 

טבלת גיל פרישה לנשים לפי מועד לידתן עד 31.12.2021

חודש ושנת לידה

גיל פרישה

מתאריך

עד תאריך

שנים

חודשים

-

6/44

60

-

7/44

8/44

60

4

9/44

4/45

60

8

5/45

12/45

61

-

1/46

8/46

61

4

9/46

4/47

61

8

5/47

ואילך

62

-

 

הטבלה החדשה לגיל פרישה לנשים מינואר 2022

חודש ושנת לידה

גיל פרישה

מתאריך

עד תאריך

שנים

חודשים

5/47

12/59

62

-

1/60

12/60

62

4

1/61

12/61

62

8

1/62

12/62

63

-

1/63

12/63

63

3

1/64

12/64

63

6

1/65

12/65

63

9

1/66

12/66

64

-

1/67

12/67

64

3

1/68

12/68

64

6

1/69

12/69

64

9

1/70

ואילך

65

-

 

גיל זכאות לנשים, לפי תאריך לידתן

חודש ושנת לידה

גיל זכאות

מתאריך

עד תאריך

שנים

חודשים

-

6/39

65

-

7/39

8/39

65

4

9/39

4/40

65

8

5/40

12/40

66

-

1/41

8/41

66

4

9/41

4/42

66

8

5/42

12/44

67

-

1/45

8/45

67

4

9/45

4/46

67

8

5/46

12/46

68

-

1/47

8/47

68

4

9/47

4/48

68

8

5/48

12/48

69

-

1/49

8/49

69

4

9/49

4/50

69

8

5/50

ואילך

70

-

 

מקדמות דמי ביטוח בסכום מינימום למי שאין הכנסות חייבות בדמי ביטוח

מבוטחים במעמד של "לא עובד ולא עובד עצמאי" (ללא הכנסות חייבות בדמי ביטוח), תלמיד, תלמיד ישיבה, עובד בחל"ת, מי שמצוי בהכשרה מקצועית ומי שמשלם דמי ביטוח בריאות בלבד, משלמים מקדמות דמי ביטוח בסכום מינימום, בהתאם לסיווגם הביטוחי.

המקדמות הרבעוניות נגזרות מן השכר הממוצע במשק שהוא 10,551 ש"ח בשנים 2020 עד 2022. בסיס המינימום שלפיו מחושבים דמי ביטוח לאומי למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי שאין לו הכנסות - הוא 4,750 ש"ח לרבעון (15% כפול שכר ממוצע במשק לכל חודש), ולתלמיד (לרבות תלמיד ישיבה) ולמי שמצוי בהכשרה מקצועית – 1,583 ש"ח לרבעון (5% כפול שכר ממוצע במשק בכל חודש).

דמי ביטוח בריאות מחושבים בסכום קבוע של 104 ש"ח בחודש בשנים 2019 ואילך.

התשלום מחושב כדלקמן:

לרבעון 531 = 312 + (5% - 9.61%)  x 4,750 (שהם 177 ש"ח לחודש).

לרבעון 385 = 312 + (5% - 9.61%) x 1,583 (שהם 128 ש"ח לחודש).

הביטוח הלאומי שולח למבוטחים שיש להם תקופות ביטוח חסרות בשנים 2018, 2019 הודעה לתשלום המינימום האמור לרציפות ביטוח.

כל מבוטח שעבד, אפילו יום אחד, בחודשים שהביטוח הלאומי דורש ממנו תשלום, ישלח לביטוח הלאומי תלוש משכורת, או טופס 106 שבו מצויין חודש העבודה הרלוונטי, או את אישור המעסיק. ככל שיש טעות במספר הזהות, למשל, יש לשלוח את אישור המעסיק.

לפעמים עובד החל לעבוד בסוף החודש ותלוש המשכורת של החודש הבא כולל את המשכורת בחודש הקודם (כהפרש שכר). למשל, העובד החל לעבוד ביום 30.4.2019 והמעסיק רשם את המשכורת של יום זה בתלוש לחודש מאי 2019. הביטוח הלאומי שלח לעובד הזה דרישה לתשלום מינימום בעד חודש אפריל 2019. הביטוח הלאומי מבקש לשלוח את תלוש המשכורת של חודש מאי 2019 שבו מופיעה ההשלמה של חודש אפריל, לרבות הסבר, ודרישת התשלום תבוטל.

 

התיישנות חובות דמי ביטוח והחזרי דמי ביטוח בביטוח הלאומי

ביום 1.1.2015 נכנס לתוקף תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי, לפיו דרישות לתשלום חוב דמי ביטוח לאומי יתבצעו בתוך שבע שנים לכל היותר ממועד קיומו של החוב, בהתניות והוראות מעבר המפורטות בתיקון לחוק (סעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי).

התיקון לחוק חל גם על דמי ביטוח בריאות בהתאם לסעיף 15 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שקובע שלעניין גביית דמי ביטוח בריאות ותשלום דמי ביטוח בריאות חלות הוראות חוק הביטוח הלאומי כאילו היו דמי ביטוח לאומי.

עוד קובע תיקון 159 כי לאחר שעברה תקופת ההתיישנות והביטוח הלאומי אינו רשאי לגבות חוב בדמי ביטוח (וכל חוב הנצמח מהם) – אי תשלום החוב לא יפגע בזכויות לגמלאות, על אף הוראות כל דין אחר.

בעקבות תיקון 159 פרסם הביטוח הלאומי חוזרים המפרטים את כללי ההתיישנות של חובות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ושל החזרי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בהתאם להבנתו את התיקון לחוק, ביניהם את חוזר מעסיקים/1461/חוזר ביטוח 1438.

הביטוח הלאומי החיל עליו עד כניסתו לתוקף של תיקון 159 את כללי ההתיישנות לפי החלטות מנהליות פנימיות, לפי הוראות ביצוע ולפי הלכות בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה וסבר במשך שנים רבות, על פי הלכה ישנה של בית הדין הארצי, כי הוא אינו כפוף לחוק ההתיישנות הכללי, אף על פי שהחיל עליו את כללי ההתיישנות לפי רצונו.

ביום 9.8.2021 פרסם הביטוח הלאומי עדכון לחוזר מעסיקים 1461/חוזר ביטוח 1438 בנושא: התיישנות תשלום חוב דמי ביטוח והחזר יתרת זכות תוך 7 שנים. החוזר מחליף את החוזר שפורסם בחודש יוני 2020.

התיישנות החזר דמי ביטוח

ככלל, החזר דמי ביטוח נעשה בביטוח הלאומי 7 שנים אחורה לפי חוק ההתיישנות הכללי.

חוזר ביטוח 1438 מבהיר כי מועד התחלת תקופת התיישנות להחזר של דמי ביטוח הוא ביום שבו נולדה עילת התובענה, כלומר, מהיום שבו הוגשה התביעה להחזר של דמי הביטוח.

החוזר מפרט דוגמאות למצבים שונים שבהם מתבקש החזר של דמי ביטוח. למשל, ביטול תושבות רטרו – יש למנות את 7 השנים מיום הגשת בקשת ההחזר. אולם, בעד התקופה שבעבורה היה המבוטח רשום בקופת חולים – אין להחזיר דמי ביטוח בריאות, אלא יש להחזיר דמי ביטוח לאומי בלבד לתקופה של 7 שנים.

העובד מקבל החזר בשל תיאום שלא נעשה במועד שבע שנים אחורה לא כולל השנה השוטפת.

ביום 26.3.2019 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 31462-06-17) את ערעורו של נתן פלדמן שטען בשנת 2016 שבשנים 1993 עד 1997 נוכה ממנו ניכוי כפול של דמי ביטוח – פעם אחת מקצבת הנכות שקיבל ופעם אחת מהפנסיה שהוא קיבל. הביטוח הלאומי טען להתיישנות.

משלם הפנסיה לא אמור להחזיר דמי ביטוח לפי אישור שמתייחס לתקופה של למעלה משבע שנים טרם מתן הפטור. תוצאת אי מתן הפטור על ידי משלם הפנסיה היא השבת תשלומי דמי הביטוח מהביטוח הלאומי.

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הביטוח הלאומי לא ידע ולא יכול היה לדעת על תשלומי הכפל כאשר המבוטח לא דיווח לו כי הוא מקבל קצבה. כלומר, יש התיישנות על החזר דמי הביטוח גם מהביטוח הלאומי.

ייצוג בביטוח הלאומי

הטיפול במבוטחים בביטוח הלאומי (למי שמורשים לייצג) מחייב הצגת ייפויי כוח מתאימים לעניין תחום הביטוח והגבייה, ולכל תחום גמלה בנפרד.

מורשים לייצג לפי סעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי רק רואי חשבון, יועצי מס ועורכי דין או אחרים שהתקיימו בהם התנאים שבתקנות. הזכות לייצג היא אישית.

הביטוח הלאומי אינו מקבל את ייפוי הכוח שהמבוטח נותן לרשות המסים. קיימים כמה סוגים של ייפויי כוח באתר הביטוח הלאומי:

·         ייפוי כוח למייצג/ת (בל/70) - מאפשר לייצג מבוטחים בתחום הביטוח והגבייה ומאפשר לקבל מידע על הכנסות מגמלאות. יש שני סוגי טופסי 70 באתר הביטוח הלאומי: טופס מפורט שכולל פירוט למבוטח ולמעסיק וגם מאפשר מתן ייפוי כוח לפי סוגי גמלאות, וטופס כללי שכולל ייפוי כוח למחלקת הגבייה ולכל הגמלאות.

ייפוי הכוח מתייחס למבוטח (על פי מספר תעודת הזהות) ולמעסיק (על פי מספר תיק הניכויים). אפשר למלא את שני ייפויי הכוח באותו הטופס. ייצוג מבוטח על פי מספר תעודת הזהות שלו, אינו מעניק למייצג את הזכות לייצג את המבוטח גם בתיק הניכויים של אותו מבוטח.

·         ייפוי כוח כללי והרשאה למסירת מידע - אינו כולל ייפוי כוח לוויתור על סודיות רפואית.

·         כתב ויתור על סודיות רפואית והרשאה למסירת מידע - ייפוי כוח מלא, המתאים לכל תחומי הגמלאות ולכל סוגי הטיפול בלקוחות שבו המבוטח מבקש לוותר על הסודיות הרפואית ומבקש למסור לביטוח הלאומי או לבא כוחו כל מידע בקשר למצבו הרפואי.

לאחרונה עלה לאתר הביטוח הלאומי טופס ויתור סודיות מקוון, המיועד למי שמגיש תביעות לקצבאות: דמי פגיעה בעבודה, גמלת נכות כללית, גמלה לשירותים מיוחדים לנכים קשים, נפגעי פעולות איבה וגמלת סיעוד.

·         ייפוי כוח למטרה מיוחדת - אישור לפעולה מיוחדת שהביטוח הלאומי מאשר לקבל את ייפוי הכוח ולפעול לפיו.

 

מוקד טלפוני למייצגים

מספר הטלפון למוקד למייצגים (לנושאים הקשורים למבוטחים שאינם שכירים ולגמלאות מחליפות שכר) הוא 08-6509933. מספר הפקס הוא 02-6709093.

קישור למערכת ייצוג לקוחות (מערכת המייצגים) – למייצגים הרשאים לייצג בביטוח הלאומי

לשירות המייצגים בביטוח הלאומי קיימת מערכת משוכללת ומתקדמת לייצוג לקוחות באמצעות האינטרנט, שכוללת מידע ניהולי חשוב ועדכונים אינפורמטיביים למייצגים. מייצגים המחוברים למערכת רשאים לקבל מידע ולבצע פעולות רבות ללא עלות, למעט עלות.

הזכות לייצג במערכת ייצוג לקוחות ניתנת למייצג לפי מספר הזהות שלו, אך הביטוח הלאומי מאפשר לעובדי המשרד של המייצג להשתמש במערכת ייצוג לקוחות.

כל מייצג חותם על הסכם התקשרות למערכת ייצוג לקוחות ואם הוא מפר את ההסכם לפי שיקול דעת הביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי רשאי לנתק את המייצג מהמערכת. הביטוח הלאומי שולח הודעה מראש בגין הניתוק ונותן זכות ערעור.

הביטוח הלאומי מאפשר לשלוח את ייפוי הכוח החתומים למערכת ייצוג לקוחות בקובץ סרוק דרך המערכת (ייפוי כוח שמועבר בקובץ נקלט מהר יותר וברור יותר במערכת ייצוג לקוחות. אפשר  לשלוח את ייפויי הכוח בפקס 02-6463300.

מייצג ששולח ייפויי כוח לסניפים, מעכב את קליטתם. הלקוח רשאי לחתום על ייפוי כוח לענייני ביטוח וגבייה ו/או לענייני גמלאות.

הביטוח הלאומי עורך מדי פעם בפעם בדיקה של ייפויי כוח ומבטל ייפויי כוח של מבוטחים שכירים (אין ביטול של בעלי שליטה או של מי שבן הזוג שלו עצמאי).

מערכת ייצוג לקוחות מאפשרת למייצג לשלוח הודעה לפקיד המטפל בלקוח בנושאי גבייה וביטוח ומאפשרת גם לפקיד לשלוח הודעות למייצג (יש לשים לב ל"הודעה מפקיד" שמופיעה במערכת).

המערכת מאפשרת בין היתר לתקן מקדמות, לשדר דוחות וטפסים באמצעות קישור מהמערכת לאתר האינטרנט של הביטוח הלאומי, מאפשרת להעביר דרכה מסמכים לפקיד המטפל, מאפשרת להדפיס שוברי תשלום וכן לשלם דמי ביטוח בכרטיס אשראי.

ייפוי כוח חדש מבטל את ייפוי הכוח שקדם לו. המבוטח מקבל הודעה על המייצג החדש.

בעת רישום מיוצג חדש אפשר לרשום את המבוטח כעובד עצמאי עוד בטרם התקבל ייפוי הכוח החתום במשרדי הביטוח הלאומי. הרישום הזמני בתוקף לשבועיים, ללא ייפוי הכוח החתום.

מספר הטלפון של מוקד התמיכה הוא 02-6463251.

המערכת כוללת אישורים לצורכי מס:

-          אישור למס הכנסה על דמי הביטוח הלאומי המותרים בניכוי לצורכי מס, או סכום ההחזר החייב במס. המערכת כוללת גם דוח מפורט של הסכום המותר בניכוי לצורכי מס הכנסה.

-          אישורים שנתיים לצורכי מס בגמלאות מחליפות שכר החייבות בתשלום מס הכנסה (דמי פגיעה בעבודה, גמלאות דמי לידה והורות, תגמולי מילואים ודמי אבטלה).

-          ריכוז שנתי של גמלאות פטורות ממס שקיבל המבוטח בשנת המס, לרבות קצבת אזרח ותיק, קצבת נכות מעבודה, קצבת נכות כללית, גמלת ילד נכה וקצבת ילדים.

 

נקודות חשובות לתשומת לב המייצגים

1.       פנייה דרך מערכת ייצוג לקוחות אפשרית בשלב זה למחלקת הביטוח והגבייה בלבד ולכן המייצגים מתבקשים לא לשלוח מטלות לעובדי הביטוח והגבייה בנושאי גמלאות.

 

לבקשת לשכת רואי חשבון, הביטוח הלאומי נערך לאפשר קבלת מידע ופנייה ישירה למחלקות הגמלאות דרך מערכת המייצגים. הקישור היה אמור להיות מוכן בשנת 2020, אך נדחה בשל משבר הקורונה. לאחרונה קיבלו עורכי דין אפשרות לגישה לאתר האישי של לקוחותיהם. לשכת רואי חשבון נמצאת בקשר ישיר עם נציגי הביטוח הלאומי כדי לקדם את הקישור של רואי החשבון לגמלאות דרך מערכת ייצוג לקוחות.

 

בינתיים, כדי לקבל מידע בגמלאות רצוי לשלוח למחלקה הרלוונטית בביטוח הלאומי את ייפוי הכוח לגמלאות ובמקרים מסוימים לצרף ויתור על סודיות רפואית חתום על ידי המבוטח (מצורף לטופס מספר 70 באתר הביטוח הלאומי).

 

2.       במערכת ייצוג לקוחות יש כפתור של התכתבויות. הכפתור פותח שתי שורות: תשובות פקיד להתכתבויות והתכתבות פקיד למייצג.

המייצג אמור לבדוק אם יש התכתבויות מהפקיד ולהגיב בזמן סביר.

כאשר מייצג שולח מטלה לפקיד בקובץ ייצוג לקוחות ומבקש מהפקיד להתקשר אליו בטלפון - המייצג מתבקש לציין את פרטי הבקשה.

 

3.       נקבע בביטוח הלאומי שמענה לפקס יהיה תוך 14 ימי עבודה לכל היותר. לאור הקביעה הזאת, מייצג ששולח מטלה בפקס, מתבקש לא לשלוח במקביל מטלה במערכת ייצוג לקוחות עם הודעה שהוא שלח את הפקס, או לשאול אם הפקס מטופל.

המייצג מתבקש לבדוק במערכת ייצוג לקוחות אם הבקשה טופלה לפני שהוא פונה לסניף.

רק אם הבקשה לא טופלה במהלך 14 ימי עבודה, המייצג מתבקש לשלוח מטלה במערכת ייצוג לקוחות, שבה יציין את מספר הפקס שאליו שלח את הפנייה, את תאריך משלוח הפקס ואת נושא הפנייה.

 

4.       לפני שמייצג פונה לביטוח הלאומי כדי לערוך הסדר תשלומים, הוא מתבקש לבדוק אם אפשר לבצע את ההסדר במערכת ייצוג לקוחות (נמצא במערכת ייצוג לקוחות תחת הכותרת מבוטח/הוראות כספיות).

 

5.       המייצג יכול לסמן מתוך רשימת המעסיקים שהוא משדר את הדוחות השוטפים שלהם, את המעסיקים שלגביהם הוא רוצה להנפיק שוברי תשלום (במקום להפיק שובר תשלום לכל מעסיק בנפרד). המערכת כוללת גם מסך עם מזהה פנקס לקבוצת מעסיקים.

 

6.       בכל עריכת הסדר תשלומים דרך מערכת ייצוג לקוחות או בפנייה לסניף, המייצג מתבקש לרשום את תאריך הוראת הקבע, ללא הימים שישי ושבת.

 

7.       כאשר המייצג מבצע הסדר תשלומים בהמחאות (במערכת ייצוג לקוחות או עם הפקיד בסניף), עליו לוודא שההמחאות נמצאות בחזקתו, כדי שהסכומים והתאריכים שרשומים בהמחאות יתאימו לסכומים שרשומים בהסדר התשלומים. יש לשלוח את ההמחאות מיד לאחר ביצוע ההסדר כדי שהפקיד בסניף יקבל אותן בהקדם האפשרי.

 

8.       הוראת קבע בכרטיס אשראי אפשר לעדכן במערכת ייצוג לקוחות (תחת הכותרת מבוטח/הוראות כספיות/הזנת ה.ק כ. אשראי).

 

9.       מייצג שמעוניין להעביר את פרטי כרטיס האשראי של הלקוח לביטוח הלאומי, מתבקש להעביר אותם בפקס ולא דרך מטלה במערכת ייצוג לקוחות (בשל שיקולי אבטחת המידע).

 

10.   מייצג שפותח תיק עצמאי למבוטח דרך קובץ ייצוג לקוחות חייב לוודא (אחרי שייפוי הכוח נקלט) שהמידע שמצוי בביטוח הלאומי מעודכן (בהזנת המידע על ידי המייצג אין צורך לשלוח לביטוח הלאומי טופס 6101, אך המייצג אמור לשמור את הטופס החתום כהוכחה לביצוע הפעולה).

 

יש לעדכן את המעמד של המבוטח כעובד שכיר או כמי שהפסיק לעבוד כשכיר, את ההכנסות שאינן מעבודה שחייבות בדמי ביטוח, את כתובת המבוטח ואת הכתובת למשלוח דואר.

 

11.   לאחר שנפתח תיק ניכויים במס הכנסה, מומלץ לשלוח בפקס את פרטי התיק למחלקת מעסיקים בביטוח הלאומי כדי לזרז את פתיחת התיק בביטוח הלאומי.

 

12.   לאחר שתיק הניכויים נפתח בביטוח הלאומי, כל מבוטח שאין לו תיק כעובד עצמאי מקבל הודעה ואמור למלא את הפרטים על עיסוקו כעצמאי כדי שמעמדו בביטוח הלאומי יהיה מעודכן.

13.   ככל שמתברר שיש למעסיק קביעה בחשבונו בביטוח הלאומי, יש להגיש את הדוח שלא הוגש בהקדם כדי לבטל את הקביעה לפני שתהפוך לחוב, לרבות האפשרות להליכי גבייה ואכיפה של החוב ולרבות עיקולים.

 

14.   יש לשים לב שטופס 102 מוגש לביטוח הלאומי מדי חודש, גם אם למס הכנסה יש לדווח פעם בחודשיים או פעם בחצי שנה.

 

15.   הרשאת חיוב של מעסיק אינה הוראת קבע רגילה שיורדת מהחשבון באופן אוטומטי - מעסיק שמשלם לביטוח הלאומי בהרשאת חיוב לתשלום דמי ביטוח באופן שוטף, חייב לשדר את טופס 102 ורק אז החיוב מתבצע דרך ההרשאה. אפשר לשלם רק דוח אחד בכל הרשאת חיוב.

 

16.   טופס 126 סופי אינו מייתר את שני הדוחות שקדמו לו.

 

17.   כאשר מעסיק מקבל משוב שדוח שהגיש אינו סביר, רצוי לשלוח הסבר מפורט לביטוח הלאומי, כולל מסמכים.

 

18.   דוחות מתוקנים שאינם עבור משכורות של בעלי שליטה, מתקבלים בדרך כלל רק עד 3 חודשים. תיקון דוח מעבר לשלושה חודשים מחייב אישור הפקיד בסניף ולכן המעסיק יתבקש לצרף הסבר ואסמכתאות המעידות על התיקון.

 

19.   כאשר חברה משנה שם או משנה את הרכב בעלי המניות, רצוי לדווח גם לביטוח הלאומי על השינוי.

 

20.   בדרך כלל החזר של דמי ביטוח לעובד ולמעסיק נעשה רק דרך המעסיק, שפונה לביטוח הלאומי בדרכים המקובלות. אולם, כאשר תיק המעסיק נסגר והחברה אינה פעילה, הביטוח הלאומי מחזיר את חלק העובד בדמי הביטוח ישירות לעובד.

 

21.   מערכת המייצגים כוללת בתיק המעסיק אישור שכולל את רשימת העובדים להם שולמו תגמולי מילואים.

 

22.   אפשר לבדוק אם עובד שכיר רשום כבעל שליטה בחברת מעטים במערכת ייצוג לקוחות – בתיק בעל השליטה – דרך מסך עיסוקים.

 

23.   החל משנת 2020 מייצג רשאי לערוך שני הסדרי תשלומים (במקום אחד) במערכת ייצוג לקוחות, בשל משבר הקורונה. הסדר נוסף מחייב התערבות פקיד בסניף.

 

24.   הביטוח הלאומי מבקש מהמייצגים לעדכן את כתובת המייל ואת מספר הטלפון.

 

25.   המייצג מתבקש לשים לב אם הדואר של המיוצג חוזר ולעדכן את המערכת בכתובת המעודכנת למשלוח דואר.

 

26.   מייצג רשאי להגיש בקשה לשיפוי בשל ימי בידוד במקום המעסיק רק אם יש לו ייפוי כוח בביטוח הלאומי. אם המייצג אינו מקושר למערכת ייצוג לקוחות, הוא מעביר את ייפוי הכוח לעדכון הייצוג לסניף שאליו שייך המעסיק.

 

27.   מידע ניהולי במערכת ייצוג לקוחות:

 

מייצג יכול לדעת אם למעסיק או למבוטח יש הודעת חוב (תזכורת או הרשאה ראשונה) או שהוא מועמד לביקור גובה, או אם למעסיק יש קביעה.

המייצג יכול לראות רשימה של כל המיוצגים שלו שנמצאים בקטגוריה מסויימת וכך להיכנס לתיק הספציפי של הלקוח ולטפל בבעיה.

המייצג יכול לראות גם רשימה של כל המיוצגים שקיבלו הודעות בשלושת הימים האחרונים.

 

כל השירותים מפורטים בתרמי"ל – התמיכה הרוחבית במערכת ייצוג לקוחות. הגדרות למושגים חשובים לצורך הבנת המידע הניהולי:

 

יתרת אכיפה – היתרה בהודעה שנשלחה ללקוח, לפיה ניתן לבצע פעולות אכיפה והוצאה לפועל.

יתרת קיזוז – יתרת אכיפה מעודכנת אם שולמו תשלומים הקשורים לחוב.

 

חשוב להדגיש שהיתרות במידע הניהולי מעודכנות כמעט בכל יום.

 

יתרת תזכורת – היתרה שנשלחה בהודעה ללקוח ואין לביטוח הלאומי אפשרות לעדכנה, אלא מדי חודש, במסגרת ביקורת חוב ושליחת הודעות מעודכנות.

 

האחריות לדיווח ולתשלום דמי ביטוח של מבוטחים שאינם שכירים

האחריות על הדיווח לביטוח הלאומי ולתשלום דמי הביטוח חלה רק על העצמאי.

אי רישום כ"עובד עצמאי", או אי תשלום דמי הביטוח במועד, או דיווח על הכנסה נמוכה מדי לצורך תשלום מקדמות, יכולים בתנאים מסוימים, לשלול זכויות לגמלאות, כולן או חלקן.

הביטוח הלאומי מכיר בנגיף הקורונה כפגיעה בעבודה למי שמוכיח שנפגע תוך כדי ועקב העבודה. נותן משנה חשיבות לרישום כעובד עצמאי ולתשלום מקדמות לפי ההכנסה המעודכנת.

סעיף 342 – מי חייב לדווח ולשלם דמי ביטוח

"(א)       מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי פרק ג' בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח".

 

עובד עצמאי

להלן הגדרת עובד עצמאי בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי:

"עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:

1.       הוא עסק במשלח ידו, לפחות 20 שעות בממוצע ;

2.       הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע ;

3.       הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א' ; ...".

כלומר, "עובד עצמאי" על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, הוא מי שעוסק בשנת מס פלונית (או חלק ממנה) במשלח ידו שלא כעובד שכיר (בקשר לאותו משלח היד), ומתקיים בו אחד מאלה:

1.        הוא עוסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע.

2.        הכנסתו ממשלח ידו היא לפחות 50% מן השכר הממוצע במשק.

3.        הוא עוסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע, והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו היא לפחות 15% מהשכר הממוצע במשק.

מי שמתקיימת בו אחת החלופות לעיל נחשב "עובד עצמאי" בביטוח הלאומי.

מבוטח מוגדר גם כעובד עצמאי על פי התוספת השנייה לצו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, לדוגמה: נהג מונית (כאשר לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק) ומי שעובד רק בביתו - בתנאים שמפורטים בצו.

על פי פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בת"א מיום 4 בדצמבר 2003 (רוזנבאום חיים נ' הביטוח הלאומי, בל/001176/02) נקבע, שההכנסה שעל פיה נקבע מעמדו של העובד העצמאי בהגדרה שבסעיף 1 לחוק, תהיה ההכנסה שלפי השומה, לפני הפחתת ההפקדה בקופת גמל ודמי הביטוח הלאומי, המותרים בניכוי. כלומר, על פי ההכנסה בשומה, ולא על פי ההכנסה החייבת בדמי ביטוח.

 

שותף בשותפות - עצמאי

פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ניב ביום 26.9.2021 (ת"א 29573-08-16 ואח') דן בתביעה אזרחית, אך השופטת מזכירה בפסק הדין כי סעיף 34(6) לפקודת השותפויות קובע כי שותף אינו זכאי לשכר בעד עבודתו בשותפות.

רישום עובד עצמאי

על פי תקנות הרישום, עובד עצמאי חייב להירשם תוך 90 ימים מהיום שבו החל לעבוד כ"עובד עצמאי", אך עליו להירשם מיד כדי להיות מבוטח לענף פגיעה בעבודה.

סעיף 77 לחוק הביטוח הלאומי קובע לעניין ביטוח נפגעי עבודה, שלגבי עובד עצמאי, התנאי לגמלה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.

האחריות לדיווח על עיסוקו של העצמאי ועל תשלום דמי הביטוח חלה עליו בלבד. מבוטח שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי, אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה. אם לא שולמו דמי הביטוח כעובד עצמאי, ככל הנראה לא תהיה גם זכאות לגמלה לשמירת היריון ולדמי לידה והורות. המבוטח אחראי להודיע לביטוח הלאומי על כל שינוי בסיווגו הביטוחי.

לעניין תשלום דמי ביטוח בשיעורים הנכונים – יש לעדכן את העיסוק כעצמאי וגם את העיסוק כשכיר. אם העצמאי הפסיק לעבוד כעובד שכיר כשהחל לעסוק במשלח ידו כעצמאי – יש להודיע זאת לביטוח הלאומי כדי שלא יהיה חיוב של דמי ביטוח בשיעור המלא בלבד.

ביום 26.1.2021 דחה בית הדין (ב"ל 13945-12-18) את תביעתו של אהרון חיימוב לתשלום דמי פגיעה כיוון שבמועד הפגיעה הוא לא היה רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי (היה רשום כעצמאי שאינו עונה להגדרה), ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ"ג-1963 (רישום, הגשת דין וחשבון, או תשלום דמי הביטוח).

הביטוח הלאומי פרסם ביום 5.4.2021 חוזר ביטוח 1438 שמפרט את ההלכות החשובות שמוזכרות בפסק הדין בעניין חובת הרישום כעובד עצמאי שעונה להגדרת עובד עצמאי לפני אירוע של פגיעה בעבודה.

החוזר מדגיש שבית הדין חזר והדגיש שהאחריות לרישומו של מבוטח כעובד עצמאי מוטלת על המבוטח עצמו ולא על המייצג, כפי שנקבע בעניין שמעון הניג ובעניין מיכאל כהן בבית הדין הארצי לעבודה (הניג - עב"ל 324/97. כהן - עב"ל 212/09, 23.3.2010).

 

מענקי קורונה לעצמאים ולבעלי שליטה והפרשי שומות לשנת 2020

משבר הקורונה יצר זכאות למענקים שונים בחקיקה חדשה לאורך המשבר. רשות המסים והביטוח הלאומי פרסמו הוראות הקשורות למענקים האלה.

 

המענקים הסוציאליים, מענקי הוצאות קבועות ומענק עידוד תעסוקה

ככלל, המענקים ששולמו במשבר הקורונה חייבים במס וחייבים בדמי ביטוח, למעט מענקים שפטורים לפי החוק.

על אף הוראות כל דין, המענק הסוציאלי לסיוע לעצמאים ולבעלי שליטה (להלן המענק הסוציאלי) נחשב להכנסה לעניין פקודת מס הכנסה ואינו נחשב כהכנסה לעניין החיקוקים האמורים בסעיף 16(א) לחוק מענק עבודה (מס הכנסה שלילי).

אלה החוקים שלגביהם המענק הסוציאלי אינו נחשב להכנסה: חוק הביטוח הלאומי, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק הבטחת הכנסה, חוק המזונות וחוק התגמולים לאסירי ציון ובני משפחותיהם. אין התייחסות בתיקון לחוק לחוקים אחרים כמו נפגעי פעולות איבה או למשל להסכם הניידות.

הבהרה לעניין המענק לעסק הקטן:

1.       בהוראת השעה לחודשים מרץ ואפריל 2020, בתקנות שעת חירום, המענק לעסק הקטן נכלל כחלק מהמענק הסוציאלי לעצמאי, ולכן הוא פטור מתשלום דמי ביטוח.

2.       החל מהמענק של חודשים מאי-יוני 2020 ואילך, המענק לעסק הקטן כלול במסגרת ההוצאות הקבועות ולכן חייב בתשלום דמי הביטוח.

 

 

הביטוח הלאומי פרסם ביום 9.11.2020, שהמענק הסוציאלי פטור מתשלום דמי ביטוח, ולכן:

·         המענק לא ישפיע על המקדמות לשנה הבאה.

·         המענק לא יגרום לחישוב מחדש של דמי אבטלה למבוטח שהוא שכיר ועצמאי וקיבל דמי אבטלה בזמן משבר הקורונה.

 

רשות המסים פרסמה ביום 3.8.2020 וביום 14.12.2020, בהקשר למענקים, כדלקמן:

1.       התקבול בגין המענק הסוציאלי (מענק סיוע לעצמאי ולבעל שליטה) הוא הכנסה חייבת לפי הפקודה ואינו חייב בביטוח לאומי [סעיף 18לה(א) כמפורט בסעיף 16(א) לחוק מענק עבודה].

2.       התקבולים בגין מענק ההוצאות ובגין מענק עידוד התעסוקה הם הכנסה חייבת לפי הפקודה וחייבים בביטוח לאומי. אין הוראה מקבילה למענק הסוציאלי לעיל.

3.       מענק הוצאות קבועות ומענק הוצאות לעצמאים בעלי עסק קטן (להלן: מענקי הוצאות קבועות) מהווים הכנסה חייבת במס בהתאם למקור בגינו התקבלו. לדוגמה, עוסק שהמחזור שלו נפגע כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, המקור הינו מעסק או ממשלח יד, והמענק יחוייב במס בהתאם לסעיף 2 לפקודה. מענק סיוע לעצמאים בתקופת הקורונה יראו כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה.

 

לשכת רואי חשבון פרסמה טבלה מפורטת של כל המענקים, כולל חבות במס הכנסה, במס ערך מוסף ובדמי ביטוח.

 

מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה

 

מענק הסתגלות מיוחד ניתן לעובד בן 67 ומעלה, שהופסקה עבודתו לחלוטין מכל המעסיקים, לאחר 3 חודשי עבודה לפחות כשכיר, כפוף להכנסתו מפנסיה, עד סוף ספטמבר 2021.

המענק פטור מתשלום דמי ביטוח (בדומה לקצבת אזרח ותיק).

ביום 24.1.2021 פרסמה רשות המסים שמענק ההסתגלות המיוחד חייב במס הכנסה (בדומה לדמי אבטלה).

 

מענקים למובטלים בעד השתלבות בשוק התעסוקה לאחר תקופת אבטלה ממושכת

לפי סעיף 10 להסכם בין הממשלה לביטוח הלאומי מחודש מרץ 2021 (סעיף 9 בהסכם מחודש נובמבר 2020), יראו את המענק והתוספת למענק לפי ההסכם כהכנסה מעבודה או ממשלח יד לעניין תשלום גמלאות שמשלם הביטוח הלאומי בלבד. לעניין זה הכנסה מעבודה או ממשלח יד היא הכנסה חודשית, בפועל, לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה. לעניין דין אחר לא יראו את המענק והתוספת למענק כהכנסה.

כלומר, המענק והתוספת למענק פטורים על פי ההסכם מתשלום דמי ביטוח וממס הכנסה ומובאים בחשבון לעניין גמלאות הביטוח הלאומי כהכנסה מעבודה או ממשלח יד.

רשות המסים פרסמה בחוברת דע את זכויותיך לשנת 2020 (בעמוד 25) שמענק חזרה לעבודה הוא הכנסה שחייבת במס. לאור הפרסום פנתה לשכת רואי חשבון לרשות המסים כדי להבין אם המענק שמוזכר בחוברת דע את זכויותיך הוא המענק למובטלים בעד השתלבות בשוק התעסוקה.

מענק חד פעמי לפי הסכם בין הביטוח הלאומי לממשלה מיום 17.11.2020

מענק חד פעמי ששילם הביטוח הלאומי באופן אוטומטי לזכאים בסכום של 2,000 ש"ח ליחיד, או 2,500 ש"ח למי שיש לו בן זוג שזכאי למענק.

ההסכם קובע במפורש כי המענק אינו נחשב להכנסה על פי כל דין. כלומר, פטור ממס, פטור מדמי ביטוח ואינו מובא בחשבון לגמלאות הביטוח הלאומי (כולל בבדיקת הכנסות לגמלאות).

 

הדיווח על המענקים בטופס 1301

רשות המסים פרסמה הסברים למילוי טופס 1301 בהקשר למענקים, בהוראות ביצוע מס הכנסה מספר 05/2021 ביום 15.3.2021.

1.       בחלק ג (הכנסות מיגיעה אישית החייבות בשיעורי מס רגילים) נוסף סעיף 7 – מענקי "קורונה":

 

א.      מענק סיוע לעצמאים, תוספת לעסק הקטן (מרץ אפריל בלבד), מענקים אחרים שאינם חייבים בביטוח לאומי. שדות 001, 002.

ב.      מענק לשכיר בעל שליטה. שדות 099, 110.

ג.        מענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסק לרבות "פגיעה ממושכת", מענק עידוד תעסוקה, מענקים אחרים החייבים בביטוח לאומי. שדות 007, 013.

 

הדגשים: שדות שנוספו הם למילוי סכום המענק לכל אחד מבני הזוג ויש לרשום בטופס 1301 את ההכנסות בשדות הרלוונטיים לאחר הקיזוזים והפטורים שהותרו לפי פקודת מס הכנסה.

2.       מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה מהביטוח הלאומי יש לרשום בשדה 194/196.

3.       דמי אבטלה שקיבל שכיר שהופסקה עבודתו (כולל חל"ת) בעקבות משבר הקורונה יש לרשום בשדה 194/196.

 

אישורים בנושא הביטוח הלאומי שיש לצרף לטופס 1301

במערכת המייצגים יש שני סוגי אישורים שמייצג בעל ייפוי כוח לגמלאות יכול להפיק:

1.       אישור לצורכי מס לגמלאות מחליפות הכנסה: דמי אבטלה, דמי פגיעה, דמי לידה והורות ותגמולי מילואים (לדוגמה, אישור על ניכוי מס הכנסה מדמי אבטלה לשנת המס 2020). כל אישור כולל את הגמלה ששולמה ברוטו (בסכום אחד) ואת המס במקור שנוכה בשנת המס מהגמלה (בסכום אחד). האישור אינו כולל את דמי הביטוח שנוכו מהגמלה. האישור ניתן להפקה גם במערכת המייצגים על ידי המייצג.

2.       ריכוז תשלומים שנתי, שכולל את הגמלאות שהמבוטח קיבל במהלך שנת המס 2020, נטו, לאחר ניכוי המס במקור, דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות. האישור מספק את המידע על התשלומים שבוצעו בשנת 2020 ואינו מהווה אסמכתא לזכאות לגמלאות המפורטות באישור.

 

אישור על הסכומים ששולמו בעד מענק ההסתגלות לצורך דיווח בדוח האישי למס הכנסה נמצא באתר האישי של כל מבוטח בביטוח הלאומי, במסגרת אישור על תשלומים בקצבת אזרח ותיק.

 

הפרשי דמי ביטוח בעקבות שומות לשנת 2020

המענקים שרשומים בשדות 013/007 חייבים במס וגם בתשלום דמי ביטוח ויש להם השלכה על הגמלאות.

הביטוח הלאומי אמור לחבר את שדות 170/150 (הכנסת העצמאי) עם שדות 013/007 (יתרה או אפס) ולחייב בדמי ביטוח את התוצאה לפי הכללים הרגילים.

השומות של שנת 2020 נקלטו במוסד לביטוח לאומי ללא נתוני מענקי הקורונה ולכן נערכו הפרשי דמי ביטוח ללא המענקים, לרבות השפעה על הגמלאות.

החל מיום 21.11.2021 ועד 30.11.2021 הביטוח הלאומי היה אמור לקלוט את כל השומות מחדש, כשהן כוללות את המענקים. הביטוח הלאומי מסר שמבוטח שישלם את הפרשי דמי הביטוח עד סוף השנה – התשלום ייכלל באישור למס הכנסה.

להלן כמה נקודות לתשומת לב:

1.       מכתב להפרשי דמי ביטוח שכולל גם מענק החייב בדמי ביטוח – אמור לכלול הערה על כך.

2.       הוספת המענק לסכום ההכנסה מעסק ומשלח יד בשומה יכול לשנות עיסוק עצמאי שאינו עונה להגדרה לעיסוק של עצמאי שעונה להגדרת עובד עצמאי.

3.       מי שרוצה שדמי הביטוח ששילם ייכללו באישור השנתי למס הכנסה - צריך לשלם את דמי הביטוח עד סוף השנה.

4.       החזרי דמי ביטוח עד סכום של 20,000 ש"ח מוחזרים אוטומטית. ככל שמבוטח קיבל בעבר החזר של דמי ביטוח שככל הנראה לא התחשב במענק החייב – הוא יתבקש להחזיר את דמי הביטוח שקיבל ביתר. מומלץ לעדכן את המבוטחים.

5.       פקיד הגבייה בסניף חייב לאשר כל החזר בסכום של 20,000 ש"ח ומעלה. פקיד הגבייה בסניף ביקש מהמייצג (בלית ברירה בשל הנסיבות) להעביר את השומה עם המענק החייב בדמי הביטוח כדי לקלוט את השומה הנכונה. כאשר מייצג העביר את השומה לביטוח הלאומי, הפרשי דמי הביטוח אמורים להיות נכונים.

6.       הפסד מעסק בדוח האישי אפשר לקזז בטופס 1301 מהמענק החייב במס (ככל שהיה). יש להביא בחשבון בקיזוז ההפסד את ההשפעה של המענק על החבות בדמי הביטוח ועל הגמלאות (בין היתר גם קיזוזים מדמי אבטלה).

7.       כשיש הפסד מעסק בשומה וגם מענק חייב בדמי ביטוח בסעיף 7ג (שלא קוזז מההפסד) - הביטוח הלאומי קולט את שדה 150 כאפס (הפסדים אינם מובאים בחשבון לעניין הביטוח הלאומי), ואת המענק יקלוט כהכנסה חייבת בדמי ביטוח.

8.       עובד עצמאי, שאין לו הכנסה חייבת בדמי ביטוח, והוא אינו שכיר בו זמנית, משלם בדרך כלל דמי ביטוח לפי הכנסת מינימום של 25% מהשכר הממוצע. לא יהיו הפרשי דמי ביטוח אם המענק של העצמאי האמור אינו עולה על 25% מהשכר הממוצע (השכר הממוצע בשנת 2020 היה 10,551 ש"ח לחודש).

9.       עצמאי שלא היה רשום כעצמאי בביטוח הלאומי בכל שנת המס 2020, לא היו לו בשומה לשנת 2020 הכנסות ממשלח יד וקיבל מענק חייב בדמי ביטוח – המענק אמור להיקלט בביטוח הלאומי כהכנסה שאינה מעבודה.

10.   כאשר המבוטח קיבל גמלאות שקשורות להכנסה החייבת בדמי ביטוח, לדוגמה: דמי לידה, דמי פגיעה בעבודה ותגמולי מילואים (לעניין בסיס הגמלה), קצבת אזרח ותיק בגיל פרישה (לעניין מבחן הכנסות), דמי אבטלה (לעניין קיזוז הכנסות) והקטנת קצבת נכות כללית (בשל הכנסות ממשלח יד) – הביטוח הלאומי עורך התחשבנות לאחר קבלת השומה. יש לבחון אם ההתחשבנות כוללת את המענק החייב בדמי ביטוח (סעיף 7ג בטופס 1301) ומומלץ לעדכן את המבוטח שצפויה התחשבנות חדשה. במקרה של שומה מיטיבה בחסימת שומה בפגיעה בעבודה - יש לפנות לסניף.

11.   ככל שמענק מגיע לביטוח הלאומי בשומה מסעיף 7ג – הוא אמור להיות מובא בחשבון באופן אוטומטי לצורך מבחן הכנסות בגמלאות ולחישוב הבסיס לגמלאות מחליפות הכנסה.

12.   הכנסה מעסק או ממשלח יד מקוזזת מדמי האבטלה בחישוב יומי לפי סעיף 176 לחוק הביטוח הלאומי (גם לעצמאי שאינו עונה להגדרה), בשלב הראשון בהתאם למידע שקיים בביטוח הלאומי. הקיזוז נעשה רק בימים שהעיסוק העצמאי של המובטל פתוח בביטוח הלאומי.

הביטוח הלאומי מביא בחשבון בהתחשבנות של דמי האבטלה כל הכנסה של עצמאי ממשלח יד, שמגיעה אליו בשומה ממס הכנסה לביטוח הלאומי בשדות 170/150, 013/007, למעט חריגים בצו סיווג מבוטחים.

 

השפעת מענקים סוציאליים שפטורים מתשלום דמי ביטוח על הגמלאות

הביטוח הלאומי בחן במחלקה המשפטית את הפטור מדמי הביטוח של המענקים הסוציאליים, לבקשת לשכת רואי חשבון, וקבע ביום 21.12.2020 כי המענקים שחל עליהם סעיף 16 לחוק מס הכנסה שלילי (המענקים הסוציאליים) אינם נחשבים כהכנסה בביטוח הלאומי גם לעניין חישוב גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי (כמו למשל מבחני הכנסה לקצבת אזרח ותיק). לגבי חלק מזכאי הבטחת הכנסה (הורה עצמאי) אין זכאות לכפל בין הגמלה לבין המענק.

לא התקבלה הבהרה לגבי גמלאות שאינן לפי חוק הביטוח הלאומי כמו נפגעי פעולות איבה וגמלאות ניידות שעל פי הסכם הניידות.

 

השפעת מענקים פטורים מתשלום דמי ביטוח על גמלאות

בשונה מהמענקים הסוציאליים לעיל, נקבע בהסכם בין הביטוח הלאומי לממשלה, כי המענק והתוספת למענק ב מענקים למובטלים שצברו תקופת אבטלה ממושכת וחוזרים למעגל התעסוקה , מובאים בחשבון לעניין גמלאות הביטוח הלאומי כהכנסה מעבודה או ממשלח יד.

 

השפעת מענקים חייבים בדמי ביטוח על הגמלאות

מענקים חייבים בתשלום דמי ביטוח והמענק ותוספת למענק למובטלים שחוזרים למעגל העבודה, משפיעים על זכאות לגמלאות, הן כבסיס לגמלה והן כהגדלת ההכנסה במבחן הכנסות לגמלה (כפוף, כמובן, לתקרה המירבית לגמלאות).

 

יישום התקנות לבחינת הזכאות לתשלום מענקי סיוע למי ששהה בתקופת הבסיס בחופשת לידה והורות או בשירות מילואים

הזכאות למענקים בשל משבר הקורונה לעצמאים ולבעלי שליטה תלויה בירידה של מחזור העסקאות ב"תקופת הזכאות" לעומת "תקופת הבסיס", בשיעור של 25% או 40% לפי העניין.

 

לבקשת לשכת רואי חשבון נבחנו התקנות בחודשים שבהם הייתה פעילות מופחתת, כלומר, חודשים שבהם לא הייתה פעילות עסקית במשך 7 ימים לפחות, עקב שהייה בחופשת לידה והורות ובשירות מילואים. החקיקה לא התייחסה למי שהמחזור נפגע ובתקופת הבסיס קיבל דמי פגיעה.

 

ביום 22.11.2020 כתב סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים לנשיאת לשכת רואי חשבון שניתן לערוך את חישוב הירידה בפעילות העסקית, על פי אחת מהאפשרויות הבאות:

1.       חישוב מחזור העסקאות עבור "תקופת הבסיס" לפי ממוצע המחזורים שהיו בתקופה של 12 חודשים רצופים הקודמים לחודש הראשון שבו היה חודש של פעילות מופחתת, כשהתוצאה תוכפל ב-2 ותהווה את מחזור הבסיס לצורך ההשוואה.

2.       חישוב מחזור העסקאות עבור "תקופת הבסיס" לפי ממוצע המחזורים שהיו בתקופת פעילותה, מיום 1.1.2019 עד יום 31.12.2019, למעט, החודשים בהם הייתה פעילות מופחתת, כשהתוצאה תוכפל ב-2 ותהווה את מחזור הבסיס לצורך ההשוואה.

 

ההודעה ללשכה פורסמה וכוללת דוגמאות ואופן מימוש הזכאות באופן טכני. רשות המסים תדון בכל מקרה של קבלת דמי פגיעה בתקופת הבסיס לגופו של עניין.

 

דמי אבטלה

ככלל, דמי אבטלה נחשבים בדרך כלל להכנסות שאינן מעבודה, למעט בתקופת משבר הקורונה, כהוראת שעה, כדי למנוע כפל עם גמלאות מסויימות.

קבלת דמי אבטלה במשך חודש מלא - לפי סעיף 348(ד) לחוק הביטוח הלאומי, אם המובטל מקבל דמי אבטלה בעד חודש מלא - ניכוי דמי הביטוח הלאומי מדמי האבטלה מחושב כאילו ההכנסה הייתה בסכום המזערי (מינימום). ניכוי דמי הביטוח הלאומי מדמי האבטלה בשנת 2020 הוא בסכום של 24 ש"ח ודמי ביטוח בריאות מנוכים בשיעור מופחת ומלא (למעט חריגים).

קבלת דמי אבטלה בחודש חלקי - לפי תקנה 10 לתקנות (הוראות המיוחדות לתשלום דמי ביטוח), מחוסר עבודה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי, למעט כשהוא מקבל דמי אבטלה בעד חודש מלא. אין פטור מקביל לדמי ביטוח בריאות ולכן מנוכים מדמי האבטלה דמי ביטוח בריאות בשיעור מופחת ומלא על פי החוק.

החיוב בדמי ביטוח למובטל שמקבל דמי אבטלה ויש לו הכנסות פסיביות בסכום נמוך

הביטוח הלאומי מסר כי בחודש יולי 2021 בוצע תיקון של דרישות תשלום דמי הביטוח למובטל שמשתלמים לו דמי אבטלה, שלא עבד כשכיר או כ"עובד עצמאי" באותו החודש (אפילו יום עבודה אחד), ויש לו במקביל הכנסות שאינן מעבודה בסכום שאינו עולה על 25% מהשכר הממוצע:

1.       נערכת הבחנה בין זכאות לדמי אבטלה עבור חודש מלא וחלקי:

-          מבוטח שמשתלמים לו דמי אבטלה במשך חודש מלא (מנוכים מדמי האבטלה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות) - אינו מחוייב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות נוסף על דמי הביטוח הלאומי והבריאות שנוכו מדמי האבטלה.

-          מובטל שמקבל דמי אבטלה במשך חודש חלקי (מנוכים מדמי האבטלה דמי ביטוח בריאות בלבד) - מחוייב בדמי ביטוח לאומי בלבד על ההכנסות שאינן מעבודה כאמור, היות ודמי ביטוח הבריאות נוכו מדמי האבטלה (לא נוכו דמי ביטוח לאומי מדמי האבטלה).

2.       העדכון במערכות של הביטוח הלאומי בוצע לכל המבוטחים. אין צורך לפנות לביטוח הלאומי.

 

הסבר על חישוב מחדש של דמי אבטלה בעקבות הכנסה מעסק או ממשלח יד

·         הכנסה מעסק או ממשלח יד (להלן: ממשלח יד) מקוזזת מדמי האבטלה בחישוב יומי לפי סעיף 176 לחוק הביטוח הלאומי (גם לעצמאי שאינו עונה להגדרה), בשלב הראשון בהתאם למידע שקיים בביטוח הלאומי.

·         הקיזוז נעשה רק בימים שהעיסוק העצמאי של המובטל פתוח בביטוח הלאומי.

·         הביטוח הלאומי מביא בחשבון בהתחשבנות של דמי האבטלה כל הכנסה של עצמאי ממשלח יד, שמגיעה אליו בשומה ממס הכנסה לביטוח הלאומי בשדות 170/150, 013/007.

·         הביטוח הלאומי אינו מקזז דמי אבטלה רק במקרה אחד: ממקבל דמי אבטלה לפי צו סיווג מבוטחים, שהחל לקבל דמי אבטלה בתקופת החירום של משבר הקורונה, ולא המציא לביטוח הלאומי טופס 857 (עולה בעקיפין מחוזר ביטוח 1480 מיום 3.11.2020).

·         הכנסה פסיבית אינה משפיעה על דמי האבטלה.

·         לשכת העצמאים (לה"ב) פנתה בכתב למנכ"ל הביטוח הלאומי, בבקשה לחדש את היוזמה שמענק הקורונה החייב בדמי ביטוח לא יקוזז מדמי האבטלה, כדי למנוע פגיעה נוספת במובטלים.

 

דמי אבטלה כהכנסה מעבודה או ממשלח יד למניעת כפל אבטלה עם גמלאות מסוימות

 

חוק הביטוח הלאומי תוקן בהוראת שעה עד סוף דצמבר 2021 כדי למנוע כפל דמי אבטלה עם הגמלאות: אזרח ותיק (זקנה) לנשים בגיל 62 עד 67, קצבת שאירים, קצבת נכות כללית (אינו שולל תוספת תלויים), דמי מזונות והבטחת הכנסה. דמי האבטלה נחשבים על פי הוראת השעה להכנסה מעבודה או ממשלח יד.

 

החיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאינו עובד שכיר

סעיף 345 - חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר (שאינו עובד שכיר).

"(א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 האמור, והכול - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת) ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.

(ב)   (1)   ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכנסה (להלן - ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:

(א) סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי סעיף 47א לפקודת מס הכנסה;

(ב)   סכום שהותר בניכוי לפי סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה;..."

ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לעניין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.

(2)   לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח...".

החיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאינו עובד שכיר הוא שנתי (או בהתאם לתקופה שבה העיסוק העצמאי פתוח בביטוח הלאומי באותה השנה) ומבוצע בהתאם לשומת המס של המבוטח, כאמור בסעיף 345 בחוק הביטוח הלאומי.

החבות בדמי ביטוח היא על ההכנסות בשומה של המבוטח על פי סעיפים 2(1) ו-2(8) לפקודת מס הכנסה לפני כל פטור, ניכויים או זיכויים לפי פקודת מס הכנסה, למעט ניכויים בשל תשלומים לקופת גמל ודמי ביטוח לאומי, המותרים בניכוי לצורכי מס. מי שאין לו הכנסות משלם דמי ביטוח מינימליים.

כל עוד לא נערכה שומה סופית, המבוטח משלם מקדמות על חשבון דמי הביטוח על פי הצהרה, או לפי שומה אחרונה המצויה במערכת הביטוח הלאומי.

פסק דין ישע פרימס ואח' – הכנסת העצמאי היא שנתית

בית הדין הארצי לעבודה פסק ביום 18.12.2007 בעניינם של עורכי דין עצמאיים (עב"ל 1353/04 ישע פרימס ואח' נ' הביטוח הלאומי) שהשיגו על גובה המקדמות שבהן חייב אותם הביטוח הלאומי.

עמדת בית הדין הארצי היא ש"הכנסת עובד עצמאי לצורך חישוב דמי ביטוח היא הכנסה שנתית ולא הכנסה חודשית", כפי שנקבע בסעיף 345(א) לחוק הביטוח הלאומי. זאת, בשונה מהגדרת הכנסת "עובד", המחושבת לפי הכנסה חודשית (סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי).

פסק דין חנן גרין – מסירת מידע לביטוח הלאומי

ביום 13.5.2019 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 4308-10-18) את ערעורו של חנן גרין וקבע שפירוט השומה חיוני לקביעת דמי הביטוח. כל עוד המערער אינו מוסר את המידע לביטוח הלאומי, יהיה חיוב של דמי ביטוח לפי המידע הקיים בביטוח הלאומי מכוח סעיף 357 לחוק הביטוח הלאומי.

 

קביעת מעמד המבוטח ומיצוי זכויות לגמלאות

מומלץ לבחון את ההתאמה בין המעמד האמיתי של כל מבוטח למעמד שהוא מבוטח לפיו בביטוח הלאומי, כדי למנוע שלילת גמלאות בעת הצורך, או לחלופין - כדי למנוע תשלום מיותר.

חשיבות הבדיקה לפני סוף שנת המס בשל האפשרות לתקן מעמד בתוך שנת המס, במיוחד למובטלים שרוצים לסגור את התיק העצמאי כדי למנוע קיזוז הכנסות מדמי האבטלה.

עב"ל 33996-12-17 עמוס לבן נ' הביטוח הלאומי - דיווחי מע"מ אינם מספקים לרישום עובד עצמאי

עמוס לבן היה עובד שכיר שהפך עצמאי והיה רשום בביטוח הלאומי כעצמאי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי. הוא הצהיר על שינוי העיסוק ביום 28.6.2016 ולאחר מכן הגיש תביעה להכיר בפגיעה מיום 9.6.2016 כפגיעה בעבודה (אוטם שריר הלב שנגרם לטענתו עקב מריבה עם לקוח).

בית הדין הארצי דחה ביום 30.4.2018 את ערעורו לקבלת דמי פגיעה מאחר ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי טרם התאונה.

בית הדין הארצי חוזר על העובדות שלפיהן הודיע הביטוח הלאומי למבוטח כמה פעמים כי מעמדו הוא עצמאי שלא עונה להגדרה, וכי במעמדו זה אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה. המבוטח לא הודיע על שינוי מעמדו טרם האירוע.

בית הדין שב וקובע כי דוחות מע"מ אלו או המכתב הנלווה שצורף לדיווח "אינם יכולים בשום דרך להיחשב כ"דין וחשבון" כדרישת תקנות הרישום, או כמילוי חובת הרישום בכל דרך אחרת".

עב"ל 430/07 רונן הורביץ נ' הביטוח הלאומי - אין רישום כעובד עצמאי ביום הפגיעה

ביום 3.4.2005 נפצע המערער פציעה קשה בתאונת דרכים, בדרכו לביתו מהעבודה. ביום 28.4.2005 שלח רואה החשבון שלו מטעמו בקשה לפתיחת תיק כעצמאי החל בחודש מארס 2005 (למס הכנסה נשלח מכתב לפתיחת תיק בחודש פברואר 2005). התביעה לדמי פגיעה נדחתה משום שהמבוטח לא היה רשום כ"עובד עצמאי" בעת הפגיעה.

בית הדין האזורי קיבל את עמדת הביטוח הלאומי. בית הדין הארצי לעבודה קיבל אף הוא את עמדת הביטוח הלאומי, תוך שהוא מזכיר את ההלכה הפסוקה שלפיה מעשה או מחדל של מייצג ברישום מבוטח כעובד עצמאי - לא יועיל למבוטח. כלומר, אי ידיעת החוק לרבות "התרשלות" המייצג - אינה מועילה.

 

ב"ל 54699-05-18 מר אולדובסקי - עצמאי שהוא גם עובד שכיר עם הכנסת מקסימום חייב להירשם כעובד עצמאי לצורך הכרה כנפגע בעבודה (אף על פי שאינו חייב בתשלום דמי ביטוח)

ביום 16.12.2019 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 54699-05-18) את תביעתו של מר אולדובסקי לתשלום דמי פגיעה, שלטענתו אירעה לו תוך כדי ועקב עבודתו כעצמאי. זאת, כיוון שלא היה רשום בזמן התאונה בביטוח הלאומי כעובד עצמאי לפי ההגדרה שבחוק הביטוח הלאומי, אף על פי שהכנסותיו כשכיר עברו את ההכנסה המירבית.

 

התביעה נדחתה בעיקר מההנמקות הבאות:

-          כבר נפסק כי מי שרשום כעובד שכיר אינו יכול להיחשב כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי, אף אם שולמו עבורו דמי ביטוח מירביים (פסק דין בעניין צבי גסנר).

-          עוד נפסק כי החובה להירשם היא של המבוטח עצמו ולא של רו"ח שלו, וגם טענת רשלנות לאי ביצוע כאמור - אינה מספקת (פסקי דין ברדה והניג).

 

לסיכום קובע ביה"ד כי אף אם המבוטח פעל "על פי עצת רו"ח שלו, אין בכך כדי לתקן את מחדלו מלרשום עצמו כעצמאי".

 

ב"ל 12663-12-17 א' ל' - עשה את כל הנדרש על מנת להירשם כעובד עצמאי, ולכן יש להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה

ביום 24.11.2019 קיבל בית הדין האזורי (ב"ל 12663-12-17) את תביעתו של א' ל' וקבע (באופן חריג) שעל אף שהמבוטח לא היה רשום במוסד ביטוח לאומי בעת שנפגע בעבודה, הוא עשה את כל הנדרש על מנת להירשם כעובד עצמאי, ולכן יש להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה.

המבוטח היה עולה חדש מרוסיה, שהחל לעסוק כעצמאי כמתקין ארונות פח. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו לדמי פגיעה כי הוא לא היה רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי במועד הפגיעה, ולא עשה את המוטל עליו להירשם.

 

בית הדין התרשם כי המבוטח ביצע את כל הפעולות הנדרשות להירשם ברשויות כעובד עצמאי ומגיע למסקנה כי יש לקבל את התביעה מהטעמים הבאים:

כעולה חדש, הגיע ליועץ מס דובר השפה הרוסית. המייצג הבטיח לו כי יעשה הכל. יועץ המס טען כי הוא הניח את טופס פתיחת התיק במעטפות אל-תור וגם שלח את הטופס בפקס לביטוח הלאומי.

אף שלא הומצא תיעוד משלוח הפקס, לאור כמות פתיחת התיקים הגדולה לאורך השנים בידי היועץ, נתקבלה ההבהרה כי שרות משלוח הפקסים נעשה בידי קבלן משנה חיצוני.

בית הדין מתרשם כי ­­­­­עדותו של המבוטח הייתה מהימנה ונתמכה בעדותו של יועץ המס, קובע כי המבוטח עשה את כל הנדרש ממנו על מנת להירשם כעובד עצמאי, ועל הביטוח הלאומי היה לגלות אמפתיה, להאמין לגרסתו ולא להטיל בו דופי.

בית הדין מזכיר את הלכת טישלר בבית הדין הארצי: "בכל מקרה של ספק, יש לפרש את החוק לטובת המבוטח, ובוודאי עת עסקינן בעולה חדש שאינו בקיא ברזי הבירוקרטיה" וקיבל את התביעה בנסיבות החריגות.

ת"א 41386-11-10 מנדז נ' בירן – אחריות חלקית של המייצג לאי רישום מבוטחת

בפסק דין זה קבע בית המשפט המחוזי שהמייצג והמבוטחת (לקוחתו של המייצג) אשמים ביחד (50%:50%) ברשלנות שהביאה לשלילת זכאותה של המבוטחת לגמלאות בשל פגיעה בעבודה מהביטוח הלאומי, לאחר שלקתה באירוע מוחי בעקבות ויכוח עם עובדת. זאת כיוון שהמבוטחת לא הייתה רשומה בביטוח הלאומי כ"עובדת עצמאית" ביום קרות האירוע בעבודה.

בית המשפט המחוזי חייב את המייצג בתאריך 20.10.2015 לשלם ללקוחתו פיצוי בסכום 50% מהפסד הקצבה.

 

פתיחת תיק עצמאי בעקבות שומה – בעקבות פסק דין

הביטוח הלאומי שלח למר יצחק חג'אג' בעקבות שומה שהתקבלה ממס הכנסה מכתב לבירור מעמדו, לרבות פירוט מקורות ההכנסה והיקף שעות העבודה. במכתב הובהר כי המבוטח אינו מבוטח לענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי בתקופה האמורה.

בהיעדר תגובת המבוטח, שלח לו הביטוח הלאומי ביום 6.4.2010 פנקס לתשלום דמי ביטוח כעובד עצמאי ומכתב שבו פורט חישוב דמי הביטוח אשר עליו לשלם.

ביום 19.4.2010 נפגע המבוטח בתאונה במסגרת עיסוקו, הגיש תביעה לביטוח הלאומי ונדחה. 

ביום 9.7.2012 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 2416-06-11) את תביעתו של המבוטח וקבע כי אף שהמבוטח לא נרשם במועד כעובד עצמאי, הרי בנסיבות המקרה יש לראותו כעובד עצמאי לעניין פגיעה בעבודה.

הביטוח הלאומי אימץ את החלטת בית הדין גם למקרים אחרים וקבע נוהל פנימי שעל פיו בעקבות כל שומה שמגיעה לביטוח הלאומי וגורמת לפתיחת תיק עצמאי חדש, ייקבע תאריך רישום לפי יום עריכת השומה במס הכנסה.

יש לשים לב לחשיבות תשלום דמי הביטוח. במקרה שלעיל הורה בית הדין לביטוח הלאומי להתחשב בהוראות סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה מאפשר שלילת גמלה ממבוטח שקיים לו חוב, באופן מלא או באופן חלקי.

 

קידום שומה והפרשים בעקבות קבלת מידע בביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי מחייב בהפרשי שומה לשנים קודמות בעת קבלת שומה ממס הכנסה. אולם, יש מקרים שבהם נוצרים הפרשים לשנים קודמות בעקבות קבלת מידע חדש בביטוח הלאומי. לדוגמה, מטופס 126, כאשר עיסוקיו של המבוטח אינם מעודכנים במחשב הביטוח הלאומי.

עצמאי שאינו רשום יקבל הודעה על דרישת דמי הביטוח החל משנת השומה ועד מועד ההודעה (לרבות מקדמות לשנה הנוכחית).

כאשר עצמאי מקבל הודעה על קביעת מעמדו כעובד עצמאי וחולק על כך, עליו לפנות מיד לביטוח הלאומי לשינוי המעמד (בטופס 6101). אם המידע נכון, תיקון לשנים קודמות יתקבל רק עם קבלת השומה לשנים אלה.

 

מועד שינוי הסיווג של עובד עצמאי

בסעיף 5 לחוק הביטוח הלאומי נקבע שמי שחדל להיות עובד עצמאי והפך למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי נחשב לעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע לביטוח הלאומי, או שהביטוח הלאומי הודיע לו, על היותו למבוטח כאמור. הביטוח הלאומי רשאי, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהיעדרה.

ביום 26.12.2017 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 16519-11-15) את ערעורה של רחל ברוך קונפינו לשינוי מעמד רטרואקטיבי מ"עובדת עצמאית" למי ש"אינה עונה להגדרת עובד עצמאי".

על פי הלכת רד משנת 1997, קיימת חזקה לפיה עובד עצמאי נחשב במעמד זה עד שהוא מודיע לביטוח הלאומי על השינוי, אך זוהי חזקה שניתנת לסתירה. הערעור נדחה משום שלא עלה בידי המבוטחת להוכיח את טענותיה בדבר הצורך בסיווג רטרואקטיבי שונה ממה שהצהירה עליו בדיעבד.

ביום 4.1.2015 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 3593-06-13) את תביעתו של עמי הופמן, שביקש לשנות באופן רטרואקטיבי את סיווג ההכנסה מהשכרת נדל"ן שסווגה בביטוח הלאומי כהכנסה מעסק לסיווג של הכנסה שאינה מעבודה.

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי המבוטח דיווח על היותו עצמאי כל השנים, שילם דמי ביטוח בהתאם והיה מבוטח לענפי ביטוח שחלים על מבוטחים עצמאים לרבות ביטוח נפגעי עבודה. לאור זאת, שינוי הסיווג נעשה אף שנה קודם למועד שפנה לביטוח הלאומי, והכול לפי הוראות החוק.

 

הוראות הביטוח הלאומי בקשר למשבר הקורונה לעצמאים

 

הקטנת מקדמות דמי ביטוח - עד יוני 2020 עובד עצמאי שהכנסתו צומצמה עקב משבר הקורונה, יכול היה להגיש בקשה להקטנת מקדמות דמי הביטוח על סמך הצהרה בלבד באמצעות בקשה לתיקון מקדמות, ללא צורך לצרף אישורים לבקשה.החל מיום 1.7.2020 הקטנת מקדמות מתבצעת רק על סמך מסמכים (המייצג יכול להקטין או להגדיל מקדמות של מיוצג במערכת ייצוג לקוחות, גם בשוטף).

סגירת עיסוק עצמאי (או סגירת התיק העצמאי) - עובד עצמאי שהפסיק לחלוטין לעבוד בעקבות משבר הקורונה, יכול להגיש בקשה לסגירת העיסוק העצמאי. לפי הפרסום של הביטוח הלאומי, סגירת העיסוק העצמאי בביטוח הלאומי לא מותנית בסגירת תיק במס הכנסה ובמע"מ. מיום 1.7.2020 סגירת העיסוק אפשרית רק למי שלא עבד כעצמאי 3 חודשים לפחות.

הובהר מהביטוח הלאומי במהלך שנת 2020 כי האפשרות לבטל את העיסוק העצמאי לתקופה פחותה משלושה חודשים אפשרית גם לאחר 30.6.2020, אך רק לתקופת משבר הקורונה: 15.3.2020 ועד 30.6.2020.

עם סגירת העיסוק העצמאי מבוטלים תשלומי המקדמות כעצמאי והמבוטח לא יהיה במעמד עצמאי בביטוח הלאומי. כדי שהזכויות של העצמאי לא ייפגעו, עליו להירשם שוב בביטוח הלאומי כעצמאי מהיום שבו הוא חוזר לעבוד כעובד עצמאי.

 

שינוי עיסוק עצמאי או סגירת עיסוק עצמאי בדיעבד – הוראות הביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי פרסם ביום 28.5.2018 חוזר ביטוח/1457 (חוזר גל"ש/1440) בנושא סגירת עיסוק עובד עצמאי בדיעבד, וכן שינוי עיסוק בדיעבד מעובד עצמאי שעונה להגדרה למי שאינו עונה להגדרה ומעצמאי שאינו עונה להגדרה לעובד עצמאי שעונה להגדרה, ופרסם עדכון לחוזר בחודש מאי 2019 שכולל הבהרות בדבר מצבים חריגים.

החוזר פונה למייצגים בבקשה שלא לעכב את הבקשות האלה ולפנות לביטוח הלאומי בזמן אמת, ככל שניתן. הביטוח הלאומי מצפה מהמייצג לנהוג בנאמנות, בזהירות וביושר כלפי המבוטח וכלפי הביטוח הלאומי. שימוש לרעה באופן שיטתי בהוראות האלה יועבר לבחינת המשרד הראשי (יבוצעו שליפות ממוקדות לפי מבוטחים או לפי מייצגים).

לפני כל תביעה לגמלה כדאי להקפיד על עדכון העיסוק בזמן, כי כאמור שינוי רטרואקטיבי לא בהכרח יתקבל.

החוזר קובע נוהל אחיד לגבי הדיווח הרטרואקטיבי לשינוי העיסוק העצמאי ולסגירת העיסוק העצמאי בביטוח הלאומי. להלן תמצית הדברים:

1.       ההוראות קובעות כי המבוטח חייב למלא טופס 6101 שבו הוא מצהיר על שינוי העיסוק או על סגירת העיסוק.

2.       שינוי רטרואקטיבי בשנה השוטפת - פקיד הגבייה מקבל ללא אסמכתאות הצהרה מתחילת השנה השוטפת בלבד, כפוף לחריגים המפורטים בחוזר המתוקן.

3.       שינוי רטרואקטיבי בשנים קודמות - כל שינוי לתקופה קודמת מחייב המצאת אסמכתאות אובייקטיביות. לדוגמה לפי החוזר (לסגירת העיסוק) - סגירת התיק במס ערך מוסף, במס הכנסה או סגירת העסק.

4.       לא יאושר שינוי רטרואקטיבי מעבר לשנה השוטפת מעובד עצמאי העונה להגדרה לעצמאי שאינו עונה להגדרה.

5.       בעת ההחלטה לאשר שינוי רטרואקטיבי, יש להביא בחשבון את הזכות הביטוחית שהמבוטח נהנה ממנה לאורך השנים, גמלאות שקיבל המבוטח, הודעות שהביטוח הלאומי שלח למבוטח מהם עולה שהוא ידע על המעמד שלו בביטוח הלאומי ועוד.

6.       הפקיד חייב לנמק מדוע הוא אינו מאשר שינוי רטרואקטיבי.

הבהרות נוספות בעניין שינוי עיסוק של עצמאי

·         שינוי מקדמות אינו משנה את מעמדו של המבוטח בביטוח הלאומי. כלומר, שינוי סוג מעובד עצמאי שכלול בהגדרת עובד עצמאי למי "שאינו עונה להגדרה", או ההיפך, מחייבים דיווח של המבוטח בטופס בל/6101 (דין וחשבון רב שנתי שנמצא באתר הביטוח הלאומי להורדה או לדיווח מקוון), כאשר חישוב ההכנסה הוא לכל השנה (או לכל התקופה שבה המבוטח רשום).

·         המייצג אינו רשאי לחתום על טופס שינוי סוג מ"עובד עצמאי" למבוטח "עצמאי שאינו עונה על ההגדרה", או על בקשה לסגירת עיסוק של "עובד עצמאי" בביטוח הלאומי. פעולות אלה אי אפשר לבצע בקובץ ייצוג לקוחות על ידי המייצג.

עצמאי שמקבל דמי אבטלה

·         עצמאי שהיה לפני המשבר גם שכיר בו זמנית (כולל שכיר לפי צו סיווג מבוטחים), שהוצא לחל"ת כפוי או שלא עבד בשל משבר הקורונה ותבע דמי אבטלה, ובשל המשבר הוא לא עבד כלל כעצמאי (לדוגמה, מורה דרך), יכל היה לסגור את העיסוק העצמאי למשך תקופת המשבר (בתקופת החירום למשך זמן קצר משלושה חודשים, והחל מחודש יולי 2020 לתקופה של שלושה חודשים ומעלה).

·         כל זמן שהעיסוק העצמאי בביטוח הלאומי פתוח – חוק הביטוח הלאומי מחייב לנכות את ההכנסה שידועה לביטוח הלאומי ממשלח יד כעצמאי (גם אם הוא עצמאי שאינו עונה להגדרה) מדמי האבטלה שהוא מקבל בחישוב ממוצע יומי, ונערכת התחשבנות לאחר שמגיעה שומה לביטוח הלאומי.

·         ממובטל שמקבל דמי אבטלה לפי צו סיווג מבוטחים לפי בסיס המקדמות שלו כעובד עצמאי בשנת 2019, לא מנכים הכנסות כעצמאי מדמי האבטלה (הכוונה רק למובטלים לפי צו סיווג מבוטחים שהגישו תביעות לדמי אבטלה בחודשים מרץ עד יוני 2020 והביטוח הלאומי קיבל את ההצהרה בטופס התביעה ללא טופס 857, במטרה לאפשר למובטלים האלה לממש את הזכויות במהירות במצב החירום, ולא הביאו לביטוח הלאומי טופס 857).

כשמגיעות לביטוח הלאומי שומות לשנים 2019 ו-2020, הביטוח הלאומי מבצע הפרשי דמי ביטוח כמקובל (לחובה או לזכות).

·         יש לשים לב שמובטלים רבים לפי הצו שלחו ביחד עם התביעה לדמי אבטלה טופסי 806/857 ו/או טופס 1514 מהמעסיקים לפי הצו והם מקבלים דמי אבטלה כמו כל עובד שכיר, ולא לפי ההכנסות בשנת 2019.

 

מובטל לפי צו סיווג מבוטחים שמקבל דמי אבטלה לפי בסיס ההכנסות בשנת 2019

בהקשר להפרשי השומה לשנת 2019, הביטוח הלאומי פרסם חוזר ביטוח מספר 1480 ביום 3.11.2020, המבהיר את הפעולות שהוא עושה כאשר מבוטח שמקבל דמי אבטלה לפי ההכנסות בשנת 2019 פונה אליו עם טופס 806/857, כדי לעדכן את המעמד בשנת 2019 ולהקטין את דמי הביטוח. כלומר, כל עוד המובטל אינו מוסר לביטוח הלאומי טופס 857, הפעולות האלה אינן נעשות.

מובטל לפי הצו, שמקבל דמי אבטלה לפי ההכנסות בשנת 2019, שמגיש טופס 806/857 - שכולל הכנסה וניכוי דמי ביטוח לפי צו סיווג מבוטחים לשנת 2019 - פקיד הביטוח והגבייה בסניף מקטין את ההכנסה שמופיעה בשומה של העצמאי ומעדכן את המעמד של המבוטח לעובד שכיר (לפי הסכום שבטופס 806/857) ולעובד עצמאי במקביל (עם ההכנסה שנותרה כעצמאי שאינו כלול בצו), כמקובל.

במקביל, נדרש פקיד הביטוח והגבייה לפתוח מטלה לפקיד האבטלה, במטרה לשנות את הבסיס לדמי האבטלה בהתאם לבסיס החדש שקבע פקיד הביטוח והגבייה. המטלות ייפתחו פעמיים, בהתאם לששת החודשים שקדמו להתחלת האבטלה, שחלקם היו בשנת 2019 וחלקם היו בשנת 2020. לכן, החישוב לגבי שומת 2019 אינו סופי. פקיד האבטלה חייב לערוך התחשבנות כוללת עם המובטל, כמו לכל עובד שכיר אחר שמקבל דמי אבטלה (כולל קיזוז הכנסותיו כעצמאי מדמי האבטלה).

 

כלומר, כברירת מחדל, כל עוד מובטל לפי הצו, שמקבל דמי אבטלה לפי בסיס הכנסותיו כעובד עצמאי בשנת 2019, אינו מעביר למחלקת הגבייה בסניף טופס 806/857, הוא ימשיך לקבל דמי אבטלה לפי הבסיס שלפיו שולמו מקדמות דמי הביטוח בשנת 2019, ללא קיזוז ההכנסות כעצמאי בתקופות שהוא מובטל. אם הוא חזר לעבוד בעבודה לפי הצו, עליו לעדכן את הביטוח הלאומי.

לפי החוזר, רק לפי טופס 806/857 ניתן לקבל תמונה מלאה על פעילות נותן השירות לפי הצו, ולכן הביטוח הלאומי מעדכן מעמד רק לפי טופס זה.

חובת רישום עובד עצמאי ותשלום דמי הביטוח לעניין מיצוי זכויות לגמלאות

הביטוח הלאומי פרסם חוזר ביטוח מספר 1468 ביום 27.5.2019 וחוזר ביטוח 1438 ביום 5.4.2021 שנועדו להסביר למבוטחים שעוסקים במשלח ידם כעצמאים כדלקמן:

1.       יש חשיבות גדולה לרישום בביטוח הלאומי של "עובד עצמאי העונה להגדרה" למיצוי זכויות לגמלאות בשל פגיעה בעבודה וגמלאות אימהות (דמי לידה והורות וגמלה לשמירת היריון).

2.       כל עוד עצמאי אינו רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי (שעונה להגדרה), או שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי (שעונה להגדרה) - הוא אינו מבוטח לענף פגיעה בעבודה בעיסוקו העצמאי.

3.       חובת הרישום כעובד עצמאי לפני אירוע פגיעה בעבודה חלה גם על עצמאי שרשום בביטוח הלאומי כעצמאי שאינו עונה להגדרה, אשר הפך לעונה להגדרה. עליו לתקן את העיסוק בדחיפות.

4.       על פי הפסיקה, האחריות להירשם בביטוח הלאומי מוטלת על המבוטח ולא על המייצג שלו.

5.       יש חשיבות גדולה לתשלום דמי הביטוח ללא דיחוי בעיקר לגמלאות אימהות.

6.       כאשר עצמאי נרשם בעיסוק של "עובד עצמאי שעונה להגדרה" בדיעבד, הוא מקבל דרישת תשלום לתאריך עתידי של 60 יום ממועד הוצאת הדרישה. לעניין זכאות לגמלאות אימהות כמו דמי לידה והורות וגמלה לשמירת היריון, יש חשיבות לתשלום דמי ביטוח לפני הלידה/שמירת היריון, גם אם מועד החיוב העתידי טרם הגיע.

7.       למייצגים - מומלץ למסור את חוזר 1468 וחוזר 1438 לכל לקוח חדש שפותח תיק עצמאי במס הכנסה ובמס ערך מוסף ומבקש לחכות עם ההודעה לביטוח הלאומי על פתיחת העיסוק, או שהוא מבקש להירשם בעיסוק של "עצמאי שאינו עונה להגדרה".

 

חשיבות עדכון מעמד ותשלום דמי הביטוח לגמלאות דמי לידה והורות – סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי

יש חשיבות רבה לעדכון מעמד מבוטחת בהיריון כ"עובדת עצמאית" אם היא עונה על הגדרת "עובדת עצמאית": הרישום ובעיקר חובת התשלום חייבים להתבצע לפני היום הקובע לשמירת ההיריון או הלידה.

הדבר נכון גם לכל מי שבכוונתו לתבוע דמי לידה והורות, לרבות בן הזוג שמתכוון לצאת לחופשת לידה ולתבוע דמי לידה, להורה מאמץ, להורה מיועד ולמשפחות אומנה.

חשוב לזכור כי אם יש חוב של דמי ביטוח לפני היום הקובע, בשל סדר זקיפת תשלומים, התשלומים המאוחרים מכסים את החוב הישן, ולכן החוב מיוחס לתקופה שלפני הלידה.

לפי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי, פיגור בתשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי או של עובדת עצמאית עלול לגרום לשלילת דמי לידה והורות, דמי אימוץ וגמלה לשמירת היריון.

מדובר בכל חוב שקיים ביום הלידה/שמירת היריון שבגללו אין למבוטח/ת תקופת אכשרה מספיקה לזכאות לדמי הלידה (למעט חוב מקדמות לחודש האחרון לפני הלידה/שמירת היריון, שמועד תשלומו לפי החוק הוא אחרי הלידה).

אם המבוטחת שילמה את מקדמות דמי הביטוח במועד אך הגיעה לביטוח הלאומי שומה של שנה קודמת, ייווצר למבוטחת חוב שולל דמי לידה כי על פי סדר זקיפת תשלומים, כל דמי הביטוח ששולמו בשנה השוטפת יכסו את חובות העבר.

החוב יעבור לתקופה הסמוכה ללידה ולא תהיה למבוטחת תקופת אכשרה מספיקה לדמי הלידה (10 חודשים מתוך 14 שלפני היום הקובע, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע, ולשמירת היריון או לדמי לידה חלקיים: 6 חודשי ביטוח כעובדת עצמאית מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע).

כבר בפסק הדין בעניין ורדינה שומלה בבית הדין הארצי מיום 18.7.1999 (עב"ל 393/97) קבע בית הדין הארצי שאת המילים "שילמה דמי ביטוח" ו"שולמו דמי ביטוח" שבסעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי, יש לפרש כפעולה שבעבר, דהיינו, שהתשלום נעשה בפועל לפני "היום הקובע" (יום הלידה בפסק הדין).

הלכת רונית אזולאי - ביום 10.12.2017 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 23629-06-16) את תביעתה של רונית אזולאי לתשלום גמלה לשמירת היריון ודמי לידה מאחר שדמי הביטוח שולמו רק לאחר הלידה. בית הדין דחה גם את תביעתה להענקה מטעמי צדק כיוון שלא נבצר ממנה לשלם את דמי הביטוח.

המבוטחת דיווחה לביטוח הלאומי על היקף עבודה והכנסה שלפיהם נקבע שהיא אינה עונה להגדרת עובד עצמאי, וקיבלה הודעה שהיא אינה מבוטחת לענף נפגעי עבודה ודמי לידה והיא מתבקשת להודיע ללא דיחוי אם יחול שינוי בהכנסותיה או בהיקף עבודתה כדי שתהא מבוטחת כעובדת עצמאית.

 

המבוטחת עדכנה את הביטוח הלאומי על השינוי בהיקף עבודתה כעצמאית רק לאחר הלידה רטרואקטיבית ולכן חויבה בדמי ביטוח, אך התביעות לגמלת שמירת היריון ולדמי לידה נדחו, לרבות התביעה להענקה מטעמי צדק.

לדעת בית הדין סעיף 50 וסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי מתנים את הזכאות לתשלום דמי הלידה ולגמלה לשמירת היריון (בהתאמה) בכך שהמבוטחת שילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית בעד פרק הזמן הנקוב בסעיף.

התנאי ליישום תקנות הענקה מטעמי צדק הוא כי אי תשלום דמי הביטוח הוא תוצאה של "נבצרות" שהיא הימנעות מסיבות אובייקטיביות, ולא בשל סיבות כגון: אי ידיעה על חובת הרישום או התשלום, או בשל טעות, שכחה או מעשים (או מחדלים) של המייצג או נציג אחר שטיפל בעניין.

אמנם ההיריון היה רב סיכון, אך עצם העובדה שהמבוטחת הגדילה את היקף העבודה ואת הכנסתה אינה מצביעה על נבצרות מלטפל בענייניה.

פסקי דין נוספים

ביום 4.3.2019 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 17577-03-18) את תביעתה של יסכה בן הרוש לתשלום דמי לידה, מאחר שדמי הביטוח כעובדת עצמאית לתקופה שטרם הלידה, שולמו רק לאחר הלידה. במכתב ששלח הביטוח הלאומי הובא לידיעת המבוטחת, כי עליה לדווח "ללא דיחוי על שינוי בהכנסותיה". ובכך למעשה הוא "הזהיר" את המבוטחת, כי השינוי הוא באחריותה בלבד.

בית הדין פסק על פי הלכת ורדינה שומלה בבית הדין הארצי: את המילים "שילמה דמי ביטוח" ו"שולמו דמי ביטוח" בסעיף 50 האמור, יש לפרש כך – שהתשלום נעשה לפני "היום הקובע".

על פי הלכת אסתר רחמים בבית הדין הארצי: תכלית ההוראה היא למנוע שימוש לרעה בעצם הביטוח מכוח החוק, כדי שאדם לא יקיים שנים חובותיו, ובבוא האירוע המזכה לגמלה – ישלים את כל החסר לזכאות, לרבות קביעת מצב מזכה או מעמד מזכה.

בית הדין מדגיש כי אין נפקות לשאלה אם המבוטחת ידעה או יכולה הייתה לדעת במועד הקובע על השינוי בהכנסותיה. במכתב שקיבלה בשנת 2012 הובא לידיעתה כי עליה לדווח "ללא דיחוי על שינוי בהכנסותיה". ובכך למעשה "הזהיר" הביטוח הלאומי את המבוטחת כי השינוי הוא באחריותה בלבד.

ביום 8.12.2019 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 62017-02-18) את תביעתה של יעל חי לתשלום דמי לידה מטעמי צדק, וקבע בנסיבות המיוחדות של המקרה, כי אף על פי שתשלום דמי הביטוח נעשה באופן רטרואקטיבי לאחר מועד הלידה, נבצר מהמבוטחת לשלם את דמי הביטוח בשל נסיבות אובייקטיביות טרם מועד הלידה. על אף פסק הדין, מומלץ לשלם את דמי הביטוח במועד.

 

חישוב מחדש של גמלה או חסימת הגמלה והשומה בפגיעה בעבודה (גמלה חוסמת)

לפי תקנה 12 לתקנות המקדמות, גמלה, למעט גמלה כאמור בתקנה 11 (גמלה חוסמת), תחושב מחדש על פי ההכנסה שנקבעה בשומה עצמית לגבי אותה שנה שוטפת. אם חושבה מחדש מקדמה לפי תקנה 4, וההכנסה שעל פיה חושבה המקדמה משמשת יסוד לחישוב תגמולי מילואים שטרם שולמו, יחושבו מחדש תגמולי המילואים על פי ההכנסה האמורה .

כלומר, לאחר שתגיע שומה לביטוח הלאומי (בדרך כלל התהליך אוטומטי והשומה מגיעה ממס הכנסה לביטוח הלאומי), המקדמות יתעדכנו רטרואקטיבית והמבוטח יקבל הודעה על הפרשי דמי ביטוח לחובה או לזכות.

לאור הנ"ל, כאשר המבוטח מגיש תביעה לגמלה, כמו קצבת אזרח ותיק או קצבת נכות כללית, יש לבחון היטב את ההכנסה המשמשת כבסיס למקדמות בשנה הרלוונטית לגמלה כדי שהגמלה לא תישלל בשל הכנסות גבוהות מדי.

גמלה חוסמת

על פי תקנה 11 לתקנות המקדמות, ההכנסה החייבת בתשלום מקדמות דמי ביטוח של עובד עצמאי ברבעון שקדם לפגיעה בעבודה, היא הבסיס להכנסה שממנה מחושבת גמלה בעת פגיעה בעבודה, או פגיעה בעת התנדבות מוכרת לפי חוק הביטוח הלאומי, המזכה בדמי פגיעה לתקופה של 90 ימים לפחות, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, או פגיעה המזכה בקצבת נכות מעבודה, בקצבת תלויים או במענק לנכה ולאלמנה (חריגים רק לפי הפסיקה בשומה מיטיבה).

בעבר נהג הביטוח הלאומי במקרים שבהם הבסיס לחישוב הגמלה התפרס על שנתיים, לקבוע את השנה החסומה - השנה הקודמת לשנת הפגיעה. זאת, כפי שנאמר בחוזר משותף של אגף ביטוח ובריאות ואגף נפגעי עבודה מספר 46/06 מיום 2.2.06.

בעקבות פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 377/03 לוי סלומון נ' הביטוח הלאומי) הדן בפרשנות של תקנה זו, הוחלט בביטוח הלאומי כי לגבי מבוטח שנפגע בעבודה בחודשיים הראשונים של שנת מס, יופעלו כללי "גמלה חוסמת" הן על השנה שבה אירעה הפגיעה והן על השנה שקדמה לה.

הלכות חשובות של בית הדין הארצי לעבודה בעניין חסימת השומה

ביום 25.2.2016 דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של יורי דורושקביץ בעניין תיקון הבסיס לתשלום הגמלאות שקיבל בגין פגיעה בעבודה לפי השומה לשנת 2011, כיוון שהדוח הוגש לאחר מועד הפגיעה בעבודה.

בית הדין הארצי, קבע שסבירות תקנה 11 וחוקיותה נבחנו ואושרו בפסיקה נרחבת (שפורטה בפסק הדין) ואין לסטות מפסיקה זו. תכלית התקנה על פי הפסיקה:

1.        למנוע עריכת מניפולציות בשומה.

2.        הגנה על מבוטחים עצמאים שהכנסתם ירדה כתוצאה מפגיעה בעבודה.

3.        לתמרץ מבוטחים עצמאים לעדכן בזמן אמת את שיעור הכנסתם.

בית הדין הארצי חוזר על ההלכות שנקבעו ולפיהן השפעה על שומה יכולה להיות בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות. המבוטח לא נתן כל הסבר מדוע לא היה ביכולתו לעדכן את תשלום המקדמות בשנת 2011 לפני מועד התאונה.

ביום 2.8.2021 קיבל בית הדין הארצי (עב"ל 39248-06-20) את ערעורו של הביטוח הלאומי בעניין גב' נינה דיקנסקי וקבע בשונה מפסק דינו של בית הדין האזורי, כי הכנסת המערערת לצורך דמי הפגיעה והתשלומים הנוספים בעקבות הפגיעה ישולמו לפי הבסיס למקדמות ששילמה לפני התאונה ולא לפי הדוח השנתי שהגישה בסמוך לפני תאונת העבודה.

המבוטחת היא עובדת עצמאית, שנפגעה בתאונה ביום 26.10.2016, הוכרה כנפגעת בעבודה ונקבעו לה אחוזי נכות רפואית כתוצאה מהפגיעה.

·         בחודש מרץ 2015 היא הגישה בקשה להקטין את המקדמות כעצמאית לסכום של כ-74,000 ש"ח בממוצע שנתי.

·         בחודש יולי 2015 היא הגישה דוח שנתי למס הכנסה לשנת 2014. ההכנסה כעצמאית בשומה הייתה בסך של כ-136,000 ש"ח.

·         המקדמות לשנת 2015 (לאחר ההפחתה) חושבו בסכום דומה גם בשנת 2016.

·         בחודש אוקטובר 2016 היא נפגעה בתאונה.

·         לאחר התאונה (ולפני הגשת התביעה לביטוח הלאומי) היא הגישה דוח למס הכנסה לשנת 2015. ההכנסה בדוח הייתה בסך של כ-185,000 ש"ח.

 

הביטוח הלאומי חישב את הגמלאות לפי הבסיס למקדמות שהמבוטחת שילמה לפני הפגיעה לפי תקנה 11(א) לתקנות המקדמות (גמלה חוסמת), לפי הלכת אידלמן (עב"ל 511-09 מיום 9.6.2011).

המערערת טענה שיש לחשב את הבסיס לגמלאות לפי שומה מיטיבה שהיא אחת משתיים: או לפי שומת 2015 שהוגשה למס הכנסה לפני הגשת התביעה, או לפי שומת 2014 שהוגשה למס הכנסה לפני התאונה (אך לאחר הקטנת המקדמות לשנת 2015).

המערערת טענה כי בהלכה הקודמת בעניין אידלמן הבקשה לשינוי מקדמות הוגשה והוחלה על אותה השנה שבה נפגע המבוטח, ואילו בעניינה הבקשה הוגשה בגין שנה קודמת, ולכן לא קיימת הצהרה מטעמה על היקף הכנסותיה בשנת התאונה.

פסק הדין דן ארוכות בשאלה אם ההכנסות בגינן הוגשה שומה עצמית משקפות נכון יותר את ההכנסות הצפויות בשנה הרלוונטית מההכנסות בגינן הוגשה בקשת שינוי הנתמכת באישור רואה חשבון בשנה שלאחר השנה בגינה הוגשה שומה עצמית.

בית הדין קובע כי הביטוח הלאומי רשאי שלא לפעול בהתאם לתקנה 2(א)(1) לתקנות המקדמות בנסיבות של שינוי יזום של מקדמות על ידי המבוטח לפי תקנה 4 לתקנות המקדמות. השינוי יתבצע רק לאחר שתוגש השומה, לאחר שנת המס, ותיערך התאמה לשומה.

לעמדת בית הדין הארצי: "לא ניתן על ידי המשיבה כל טעם מדוע לא עדכנה את תשלום המקדמות כבר במהלך שנת 2015... הגם שההליך של בקשת שינוי המקדמות והתאמתן להכנסות היה מוכר לה".

כאמור, בית הדין הארצי קיבל את עמדת הביטוח הלאומי לחשב את המקדמות לפי הבסיס למקדמות ששולמו בשנת 2016, ולא לפי השומה לשנת 2014 שהתקבלה לפני הפגיעה ולאחר הקטנת המקדמות.

 

שומה מיטיבה ופסקי דין נוספים בבית הדין לעבודה

הביטוח הלאומי מגדיל בדרך כלל באופן אוטומטי את ההכנסה בשנה שעל פיה נקבע הבסיס לדמי הפגיעה, כאשר נמצא בידו (עוד מלפני הפגיעה) מידע שמיטיב עם המבוטח. שומה מיטיבה זו מגדילה גם את הבסיס לגמלאות. 

הנפגע רשאי להוכיח כי מסר מידע מיטיב עוד לפני הפגיעה.

חוזר ביטוח 1438 מיום 5.4.2021 חוזר ומדגיש את החשיבות הרבה של עדכון מקדמות דמי הביטוח של עובד עצמאי, ומשמעות הגמלה החוסמת בענף פגיעה בעבודה. החוזר מתבסס על פסק דין בעניינו של אסי דהן בבית הדין הארצי לעבודה וחוזר על ההלכות בעניין תקנה 11.

ביום 15.3.2021 דחה בית הדין הארצי (עב"ל 46432-10-20) את ערעורו של אסי דהן וקבע שאת גמלת הנכות מעבודה יש לשלם בהתאם להכנסות המינימום, בהתאם למידע בטרם קרות הפגיעה.

להלן כמה פסקי דין נוספים לדוגמה:

ביום 13.7.2021 דחה בית הדין האזורי את תביעתו של ריפעת זועבי (ב"ל 8571-12-20) לשומה מיטיבה וקבע כי התובע הגיש את השומה הסופית לשנת 2016 טרם הפגיעה, אולם שומה זו מתייחסת לשנת 2016 ולא להכנסות בשנת 2017, שלגביהן מסר הצהרה מפורשת לבטוח הלאומי (המבוטח נפגע בעבודה ביום 23.10.2017. ביום 16.9.2017 ביקש להקטין את המקדמות לשנת 2017. ביום 27.9.2017 קיבל הביטוח הלאומי את השומה של המבוטח לשנת 2016, שהייתה גבוהה הרבה יותר מההכנסה שלפיה שילם את המקדמות לשנת 2017, לאחר הקטנת המקדמות).

 

ביום 18.5.2021 דחה בית הדין הארצי את ערעורו של ג'אפר עווד (עב"ל 63977-06-20) וקבע כי: "האפשרות לה טוען המערער לפיה את הכנסתו הקובעת יש לחשב לפי דו"ח רווח והפסד ברבעון שקדם לתאונה (יוני – אוגוסט 2011) או תוך התחשבות בהכנסה (שהיא למעשה "תקבול" או "מחזור") בגינה שילם מקדמות למס הכנסה בחודשים יולי ואוגוסט 2011 אינה מוכרת בדין".

על אף כל ההלכות בבית הדין הארצי לעבודה, קיבל בית הדין האזורי לעבודה ביום 11.3.2021 את תביעתה של הילה אסקיו (ב"ל 1659-09-19) לשומה מיטיבה לשנת הפגיעה, אף על פי שהשומה הגיעה לביטוח הלאומי לאחר הפגיעה. הביטוח הלאומי מסר כי ערער על פסק הדין לבית הדין הארצי.

הסיבה לקבלת התביעה הייתה, שמדובר בגמלת תלויים. המנוח דיווח למע"מ על הכנסות גבוהות בזמן אמת, לא הספיק להגדיל מקדמות לביטוח הלאומי בגלל החגים ונפטר בחודש נובמבר 2017. קובע בית הדין כי "במקרה חריג זה הנכון הוא שהספק שנוצר יפעל לטובת המנוח, וכן לכל הפחות לא ניתן לומר כי היה ניסיון להגדיל את ההכנסות לאחר הפגיעה".

ביום 27.10.2019 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 34322-10-18) את ערעורו של חסאן בסטוני וקבע כי דמי הפגיעה ישולמו לפי ההכנסה שלפיה נקבעו המקדמות טרם הפגיעה ולא על פי שומה סופית, שנקבעה בהסכם עם פקיד השומה, מאוחר מיום הפגיעה.

המבוטח ערך הסכם בעניין שומות מס הכנסה ומע"מ ובהתאם הוגדלה השומה הסופית לשנה שהייתה בסיס לדמי פגיעה. הביטוח הלאומי דחה את הבקשה לסטות מהוראות תקנה 11 וגם בית הדין האזורי.

 

בית הדין הארצי, כאמור, דחה את הערעור וקבע כי במקרה דנן לא התקיימו הנסיבות המצדיקות סטייה מתקנה 11.

 

המבוטח מבסס טענתו על "החלופה השנייה" ב"הלכת סדיק" , אלא שביה"ד הארצי מעמיד אותו על טעותו: "...אלא שבעניינו של מר סדיק ניתן פסק דין נוסף, בהמשך לפסק הדין האמור, ובו נקבע כי מקום בו המבוטח הגיע להסדר עם פקיד השומה על תיקון השומה (כפי שארע בעניינו של המערער כאן) אין לראות בו כמי שידו לא היתה בקביעת השומה הסופית". אף בג"צ שהגיש בזמנו מר סדיק, לא הועיל לו.

 

לסיכום, מדגיש בית הדין הארצי, שהמקרים שהוכרו בפסיקה המאפשרים סטייה מתקנה 11, נגעו בעיקרם למצב שבו מבוטח דיווח על תיקון ההכנסה טרם התאונה ומטעמים שונים הדיווח טרם הגיע לביטוח הלאומי ערב התאונה.

ביום 18.11.2018 קיבל בית הדין האזורי את תביעתה של יהודית גרינברג (59243-02-17) וקבע כי בגין תאונה בעבודה נוספת באותה השנה לא תופעל תקנה 11 לתקנות המקדמות (הגמלה החוסמת) כיוון שהגיעה לביטוח הלאומי שומה מיטיבה לפני התאונה השנייה (ואחרי התאונה הראשונה באותה השנה).

ביום 21.11.2017 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 51290-05-16) את תביעתו של ש.ש. וקבע שההכנסה ששימשה בסיס לתשלום מקדמות טרם התאונה בעבודה תשמש בסיס לתשלום דמי הפגיעה וקצבת הנכות בעבודה. בית הדין מזכיר את הלכת דורושקביץ ואת שלושת התכליות של התקנה.

ביום 13.3.2017 דחה בית הדין הארצי (עב"ל 1124-07-15) את תביעתו של יצחק פמילי וקבע שיש להחיל בעניינו את כללי הגמלה החוסמת. בית הדין קבע כי כאשר מדובר בעובד עצמאי, ההכנסה האמיתית באה לידי ביטוי בשומה הסופית ויש חשיבות רבה לדיווחי אמת של המבוטח אודות הכנסתו.

ביום 30.1.2017 דחה בית הדין הארצי את ערעורו של שלמה סימנטוב (עב"ל 42084-03-16) להורות לביטוח הלאומי לשלם לו קצבת נכות מעבודה לפי בסיס הכנסתו האמיתית כעצמאי ולא לפי הסכום הסתמי שעל בסיסו שילם רואה החשבון שלו את המקדמות בתקופה הקצרה שבה הוא עבד כעצמאי.

ביום 17.8.2015 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 4424-10-12) את תביעתו של מאיר אלמקיס וקבע כי קצבת הנכות מעבודה תשולם לו על פי ההכנסה ששימשה בסיס לתשלום מקדמות במועד ההכרה בפגיעה ולא על פי דוחות מע"מ שהוגשו קודם לכן, או על פי דוח שנתי שהוגש לפקיד השומה לאחר מועד הפגיעה.

בית הדין חוזר שוב וקובע כי אין משמעות לדוחות המע"מ, וכי אין כל משמעות לשינוי בהכנסות המבוטח "כל עוד לא נעשה מעשה היכול ללמד על כך שהשינוי נעשה במועד שקדם לפגיעה".

ביום 9.6.2015 דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעתו של שמואל לוי וקבע כי ניתן לקזז מתשלומים שמגיעים לו מהביטוח הלאומי חוב כלפי הביטוח הלאומי בגין גמלאות ששולמו לו ביתר עקב טעות הביטוח הלאומי, וזאת אף על פי שחלפו כעשר שנים.

ביום 10.4.2014 דחה בית הדין הארצי את ערעורו של אורי שמש (עב"ל 6584-09-12) וקבע כי יש להפעיל בעניינו את כללי הגמלה החוסמת אף על פי שהוא דיווח על הכנסותיו האמיתיות למס ערך מוסף לפני מועד הפגיעה (אך לא הגדיל את מקדמות דמי הביטוח).

ביום 3.3.2011 קיבל בית הדין הארצי לעבודה את ערעור הביטוח הלאומי בעניינו של מנשה תעשה (עב"ל 218-10). נקבע בפסק הדין שכאשר מצויה בביטוח הלאומי הצהרה מעודכנת בדבר הכנסות מבוטח בשנת הפגיעה, ומגיעה שומה לשנה מוקדמת יותר, שומה זו אינה "שומה מיטיבה" לעניין הגדלת גמלאות כתוצאה מפגיעה בעבודה, גם אם השומה הגיעה לביטוח הלאומי לפני הפגיעה.

תיקון מקדמות דמי ביטוח של עצמאי

ההכנסה שעל פיה מחושבות המקדמות בשנה השוטפת נקבעת על פי אחת מהאפשרויות הבאות:

1.    לפי הצהרה עדכנית על ההכנסות.

2.    אם לא הייתה הצהרה עדכנית – לפי שומת המס האחרונה שהתקבלה בביטוח הלאומי.

אם הכנסות המבוטח בפועל שונות מההכנסה שעל פיה חושבו מקדמות דמי הביטוח, אפשר להגדיל או להקטין את המקדמות באמצעות טופס מיוחד שנועד למטרה זו, שנמצא באתר הביטוח הלאומי באינטרנט (טופס 672).

בהתאם לתקנות, שינוי מקדמות אפשרי פעם אחת בכל רבעון: ארבע פעמים בשנה.

ככלל, עצמאי שלא מקטין את המקדמות ומתברר לפי השומה כי ההכנסה שלו קטנה יותר ממה ששילם בעדה מקדמות דמי ביטוח, יקבל את דמי הביטוח העודפים בחזרה צמודים למדד.

התנאים להוכחת הצורך בשינוי בשיעור המקדמה מצויים בתקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984 והם: שומה לשנה הקודמת, שינוי מקדמות במס הכנסה, שינויים במחזור העסקאות שדווחו לצורכי מס במהלך שלושה חודשים רצופים בשנה השוטפת מול הדיווחים המקבילים למס הכנסה בשנה הקודמת, או נימוקים משכנעים אחרים.

נימוקים משכנעים הם לדוגמה: אישור רפואי המצביע על ירידה בכושרו התפקודי של המבוטח, הצהרת המבוטח שחל גידול בהכנסותיו ביותר מ-10%, הודעת מייצג על ההכנסה המשוערת הצפויה לשנה השוטפת, או ירידה בהכנסות בשל משבר הקורונה.

הקטנת מקדמות מחייבת חתימה של המבוטח על טופס בשל מגבלות הגמלה החוסמת (המבוטח חייב לדעת את המשמעות של הקטנת המקדמות ולאשר את ההקטנה בחתימתו). המייצג אינו רשאי לחתום על הטופס ורשאי למסור הודעה על ההכנסות הצפויות.

המייצג רשאי לשנות את המקדמות מיידית דרך מערכת ייצוג לקוחות רק כאשר המבוטח רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי - ומצהיר במערכת ייצוג לקוחות כדלקמן: "אני מצהיר שההגדלה/ההקטנה בוצעה על-פי בקשת הלקוח".

רצוי שהמייצג יקבל את בקשת הלקוח בכתב עם עדיפות להחתים את הלקוח על טופס הקטנת המקדמות, כמקובל, אך במקום להעביר את הטופס לביטוח הלאומי, המייצג ישמור את הטופס אצלו.

לא מומלץ להסתפק בשיחה טלפונית עם הלקוח או בהבטחה להעביר בעתיד למייצג את הטופס החתום (חשוב במיוחד כי יש אפשרות לשנות מקדמות רק פעם אחת ברבעון, והלקוח אינו יכול להתחרט לאחר ביצוע הפעולה).

הביטוח הלאומי מקטין את המקדמות רטרואקטיבית מתחילת השנה והמבוטח מקבל החזר של דמי הביטוח ששולמו ביתר (גם הגדלה מבוצעת מתחילת השנה והמבוטח אמור להשלים את דמי הביטוח).

שינוי מקדמות אינו משנה את מעמדו של המבוטח בביטוח הלאומי. כלומר, שינוי סוג מעצמאי שאינו כלול בהגדרת עובד עצמאי ל"עובד עצמאי", או ההיפך, מחייבים דיווח של המבוטח בטופס בל/6101 (דין וחשבון רב שנתי).

מבוטח שמגדיל מקדמות באופן עקבי מדי שנה ובסוף כל שנת מס מגיש שומה נמוכה באופן משמעותי מההצהרה שמסר לביטוח הלאומי, מוזמן לבירור בביטוח הלאומי. כאשר ההגדלה נעשתה על ידי מייצג, המייצג מוזמן לבירור בביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי בודק אם הייתה הגדלת כיסוי ביטוחי שלא בהתאם לתקנות.

כאשר מבוטח משלם מראש מקדמות (בדרך כלל בחודש דצמבר), עליו לבקש מפקיד הביטוח הלאומי לעכב את החזר התשלום שבוצע ביתר, כדי שהתשלום לא יוחזר אוטומטית למבוטח. המייצג רשאי לעכב החזר במערכת ייצוג הלקוחות.

תשלום בפועל בתוך שנת המס השוטפת (עד 31.2), של הגדלת מקדמות לשנה השוטפת, ייכלל באישור השנתי לשנה השוטפת רק אם מועד החיוב העתידי שלו הוא עד יום 3 במארס בשנת המס הבאה (חיוב עתידי של מקדמות הוא 60 ימים).

יש לשים לב שלא לדחות את הגדלת המקדמות ליום האחרון של שנת 2021 כי הוא יום שישי.

הגדלת מקדמות למי שבכוונתו לתבוע גמלה לשמירת היריון ודמי לידה והורות

יש לזכור שנשים עצמאיות בהיריון, החייבות דמי ביטוח או המגדילות מקדמות, חייבות לשלם את הפרשי דמי הביטוח ואת המקדמות עוד לפני הלידה או לפני שמירת ההיריון והדבר נכון גם לכל מי שבכוונתו לתבוע דמי לידה (היולדת, בן הזוג שמתכוון לצאת לחופשת לידה במקום בת זוגו, הורה מאמץ, הורה מיועד ומשפחות אומנה). זאת כדי שהגמלה לא תישלל, בחלקה או במלואה, עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי.

במקרים שבהם נשללה הזכאות לדמי לידה או לגמלה לשמירת היריון ממבוטחת רק בשל הגדלת מקדמות בשנה השוטפת שלא שולמה בזמן, יש לפנות לסניף. בהתאם להסכמת הסניף, הגמלה תשולם לפי ההכנסה המקורית בשלב הראשון ובעת קליטת השומה, תיערך ממילא התחשבנות. הסניף יבטל את הגדלת המקדמות ולכן, במקרה כזה יש לזכור להגדיל את המקדמות מיד לאחר שהמבוטחת חוזרת מחופשת הלידה.

פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי

סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי כולל סנקציות נגד מי שלא שילם דמי ביטוח (למעט חריגים, כגון מי שנפגע בעת התנדבות מוכרת שאין לו סנקציה כלל, ומי שתובע דמי לידה והורות, שחל עליו סעיף 50 לחוק, שם הסנקציה חמורה יותר).

הסעיף דן במקרים שבהם פיגור בדמי ביטוח מפחית או שולל את רוב הגמלאות שמשולמות על ידי הביטוח הלאומי.

הענקה מטעמי צדק

בעת שלילת גמלה בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח או בשל אי רישום כעובד עצמאי, אפשר להגיש תביעה להענקה מטעמי צדק. לעתים הביטוח הלאומי עורך מבחן הכנסות למבקשי ההענקה.

טענה כי פיגור בתשלום דמי ביטוח או אי רישום כחוק, נגרמו בשל הטעיה או מחדל של רואה חשבון, מנהל חשבונות, יועץ מס או עורך דין מטעמו של מבקש ההענקה - נדחתה בבית הדין הארצי לעבודה, ונקבע כי חלה אחריות של התובע על שלוחו.

ביום 20.5.2015 דחה בית הדין הארצי את ערעורה של עו"ד עופרה לוי-גרין (עב"ל 1632-10-13) לקבלת דמי לידה כעצמאית עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח, ודחה גם את הבקשה שלה להענקה מטעמי צדק.

בית הדין הארצי פסק כי קיים קשר בל ינותק בין תשלום דמי הביטוח לבין קבלת הזכויות הסוציאליות על פיו. רק במקום שנבצר מהמבוטחת לקיים חובת תשלום, ניתן לסטות מאותו הקשר ולהעניק למבוטחת את הזכויות דרך מתן הענקה.

 

התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס והסדרת חובות בדמי ביטוח

דמי ביטוח המשולמים שלא על פי דרישת חיוב של הביטוח הלאומי, נחשבים לתשלום ביתר ואינם כלולים בתשלומים המותרים בניכוי לצורכי מס הכנסה.

רק 52% מדמי הביטוח הלאומי שחוייבו וששולמו בפועל מותרים בניכוי לצורכי מס. דמי ביטוח הבריאות אינם מותרים בניכוי.

באישור השנתי לצורכי מס נכללים תשלומים ששולמו עד סוף שנת המס בשנה השוטפת בגין החיובים הבאים:

1.       חיוב לתקופה רטרואקטיבית עם מועד חיוב עתידי לתשלום עד יום 14 בפברואר בשנת המס הבאה.

2.       הפרשי שומה שמועד החיוב העתידי לתשלומם הוא עד 14 בפברואר בשנת המס הבאה.

3.       מקדמת חודש דצמבר של השנה השוטפת שמועד תשלומה הוא 15 בינואר בשנת המס הבאה.

4.       מקדמת חודש דצמבר בשנה השוטפת המשולמת בהוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי.

5.       הגדלת מקדמות שמועד החיוב העתידי בגינן הוא עד 3 במארס בשנה הבאה.

 

ייתכנו תקלות בקליטת התשלומים אשר משולמים ביום האחרון של שנת המס והם נקלטים באישור השנתי של שנת המס הבאה. אם המועד לתשלום הוא עד 14 בפברואר בשנה העוקבת (או עד 3 במארס לעניין מקדמות), אזי יש לשלוח לביטוח הלאומי את צילום הקבלה, כדי לתקן את האישור.

היום האחרון של שנת 2021 הוא יום שישי ולכן מומלץ להסדיר את כל השינויים בעיסוקים, את הגדלת המקדמות וכל התשלומים עד יום חמישי 30.12.2021.

תשלום דמי הביטוח באמצעות הסדר תשלומים מכל סוג (בהמחאות, בהוראת קבע בכרטיס אשראי, בהוראת קבע בבנק או בקיזוז מגמלה) מותר בניכוי לצורכי מס רק בשל התשלומים ששולמו עד תום שנת המס.

תשלום ששולם בעסקה בודדת בכרטיס אשראי מותר במלואו בניכוי במועד ביצוע העסקה (אף אם חולק לתשלומים או בקרדיט).

הוראת קבע קיימת אינה חלה באופן אוטומטי על הפרשי שומות ו/או על תשלומים אחרים שאינם מקדמות שוטפות. המבוטח אמור לבקש להחיל עליו את הוראת הקבע.

מועד התשלום הראשון של הוראת הקבע מקבל באופן אוטומטי דחייה של 30 יום ממועד ביצוע ההסדר. מועדי התשלומים של הוראת הקבע רשומים בהסכם התשלומים שמפיק הביטוח הלאומי.

הביטוח הלאומי עורך הסדר תשלומים לבקשת החייב לרבות באמצעות הקטנת קצבה שהמבוטח מקבל בפועל (קצבת אזרח ותיק, קצבת ילדים, קצבת נכות מעבודה וגמלת ניידות).

תשלום באמצעות הוראת קבע לחיוב חודשי בכרטיס אשראי מאפשר למבוטח שלא לחרוג מהסכם המסגרת הקיים בינו לבין חברת האשראי.


הפחתת דמי הביטוח הלאומי בחישוב דמי הביטוח

הפחתת ניכוי דמי הביטוח הלאומי שמותרים בניכוי מהשומה מופעלת כבר בשלב חישוב המקדמות. זאת מתוך מגמה לחשב את הבסיס לחישוב דמי הביטוח באופן קרוב ככל האפשר לחישוב העתידי שיבוצע בעת קבלת השומה מרשות המסים. בדרך זו המבוטח "נהנה" מההפחתה כבר בשלב חישוב המקדמות.

ככל שההכנסה החייבת שתיווצר בסופו של דבר בשומת מס הכנסה גבוהה יותר מההכנסה שלפיה נקבעו מקדמות דמי הביטוח, דמי הביטוח יוגדלו בהתאם להכנסה חייבת זו, וינוכו מההכנסה דמי ביטוח לאומי המחושבים תיאורטית, אף שטרם שולמו בפועל. בהתאמה יחולו הדברים על קיטון בהכנסה החייבת.

בעת חישוב דמי הביטוח על הכנסות שאינן מעבודה, הביטוח הלאומי מחשב בשלב הראשון את בסיס ההכנסה החייבת בדמי הביטוח, ובשלב הבא מפחית את הסכום הפטור (25% מהמשכר הממוצע).

קיזוז הפסד של עצמאי מתגמולי מילואים

ביום 2.5.2021 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 41795-01-20) את ערעורו של פלוני אלמוני להפחתת תגמולי מילואים מההפסד העסקי שהיה לו באותה השנה. בית הדין הארצי קבע כי תגמולי מילואים הם הכנסה חייבת בתשלום דמי ביטוח. במקרה המיוחד הזה תשלום התגמול מבוסס על נתוני הכנסה של המערער כשכיר בשנת 2012 ולא על ההפסד כעצמאי בזמן השירות, שלפיו חויב בתשלום דמי הביטוח.

 

מסקנת בית הדין לדחיית הערעור: "תגמול מילואים מהווה בנסיבות הענין מקור הכנסה שונה ועצמאי מהכנסות המערער לפי סעיף 2(1) לפקודה הרי שבדין נקבע כי אין בידי המערער לקזז מהכנסתו מתגמולי המילואים את הפסדי עסקו בהתאם להלכת ברנס. זאת, מבלי שנדרש למלוא השאלות הכרוכות בקיזוז הפסדים עסקיים לצורך קביעת ההכנסה החייבת בתשלום דמי הביטוח".

 

פיצוי חד פעמי בגין אובדן כושר עבודה – ניכוי דמי ביטוח – הוראות בשנת 2021

הביטוח הלאומי פרסם ביום 10.3.2021 הודעה בעניין ניכוי דמי ביטוח בעת תשלום פיצוי חד פעמי בגין אובדן כושר עבודה שהיא פנסיה מוקדמת לפי סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי.

 

כיוון שהקשר המשפטי בין הצדדים מתנתק עם התשלום, משלם הפיצוי מנכה במקור את דמי הביטוח בהתאם לסכום הגמלה החודשית ממועד מקרה הביטוח ועד למועד תשלום הפיצוי החד פעמי. בחודש התשלום משלם הפיצוי מנכה דמי ביטוח על יתרת הסכום, עד לתקרה החייבת בדמי הביטוח באותו החודש.

 

פנסיה וקצבת אובדן כושר עבודה מקוזזים מתוספת תלויים של נכה כללי

סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "נכה" הוא מי שאין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב ליקוי ב-50% או יותר, ואין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד, או שהכנסתו אינה עולה על המפורט בהגדרה. הכנסה מעבודה או ממשלח יד - הכנסה חודשית, בפועל, לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה.

נכה כאמור זכאי לקצבת נכות כללית, וככל שיש לו אישה ו/או ילדים, הוא זכאי, בתנאים מסויימים, גם לתוספת בגינם הקרויה "תוספת תלויים".

כל שיש לנכה הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד – תנוכה הכנסה זו שקל לשקל – מתוספת התלויים, עד גובה קצבת יחיד מלאה (הביטוח הלאומי מסר כי על פי החוק, כשיש שכר חודשי, הקיזוז נעשה לפי שכר זה. כשאין שכר חודשי, הקיזוז נעשה לפי ממוצע שנתי. נכה שלא ימסור לביטוח הלאומי מידע על הכנסותיו – ייווצרו לו חובות לאחר שהמידע יגיע לביטוח הלאומי).

לפי חוק ההתייעלות הכלכלית, החוק תוקן לשנת 2022 בלבד, וסכום בשיעור של עד 11.37% מהשכר הממוצע לא יקוזז מתוספת התלויים של הנכים.

 

תורמי איברים שפטורים מדמי ביטוח בריאות

סעיף 14(ז1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ותקנות הפטור מתשלום לתורם איברים, קובעים פטור מדמי ביטוח בריאות ל"תורם איברים" (לפי ההגדרה בחוק השתלת איברים, התשס"ח-2008), לתקופה שעד 36 חודשים.

החל משנת 2021 נשלח בכל תחילת שנה לאוכלוסיית תורמי האיברים השכירים אישור שנתי המודיע על זכאותם לפטור (אין זכאות לפטור על סמך הצהרה). את האישור יש למסור למעסיק.

במערכות השכר נוסף שדה מיוחד של "פטור תורמי איברים" וכך התורם יכול להנות מהפטור מדי חודש בלי לפנות לביטוח הלאומי. מי שלא הציג את האישור למעסיק או שהוא מקבל פנסיה, יכול להנות מהפטור באתר הביטוח הלאומי בסוף השנה באמצעות תיאום דמי ביטוח (אין לפנות לביטוח הלאומי).

 

סוגיות ביישום התוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים

ה תוספת הראשונה של צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972 (להלן: צו סיווג מבוטחים, או הצו) קובעת, שאם מבוטח נכלל בגדר התנאים שקבע הצו – הוא נחשב כעובד שכיר לעניין הביטוח הלאומי, ללא צורך במבחנים נוספים.

בתוספת הראשונה של הצו מפורטים המבוטחים, שכל עוד הם ממלאים את תנאי העבודה הרשומים בצו, מי שחייב בתשלום גמול העבודה הוא המעסיק לעניין הביטוח הלאומי ולכן הוא מדווח ומשלם את דמי הביטוח כאילו היה המבוטח עובד שכיר. מדובר בנותני שירותים שמקובל להתייחס אליהם כעצמאים לעניין מס הכנסה, כמו:

מורים, מרצים, מדריכים, שומרים, שחקנים, עובדי במה (מספטמבר 2020), מורי דרך (מספטמבר 2020 גם מורי דרך עם רכבי אשכול), ספורטאים, עובדי ניקיון, חצרנים, מתקיני מכשירי גז, מחלקי גז, מתקיני תריסים, ממלאי תפקידים דתיים ועוד, והכל בתנאים הרשומים בצו.

לחלק גדול מנותני שירותים אלה נפגעה ההכנסה ממשבר הקורונה והם יכולים לתבוע דמי אבטלה, כיוון שלפי חוק הביטוח הלאומי הם נחשבים עובדים שכירים. יש לבדוק בכל מקרה את התנאים המדויקים שרשומים בצו סיווג מבוטחים.

 

אחריות המעסיק על מי שמוגדר בחוק הביטוח הלאומי כעובד שכיר

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, המעסיק (לרבות מעסיק לפי הצו) אחראי לתשלום דמי הביטוח בעד העובד. עליו לנכות מהעובד את חלקו בדמי הביטוח ולהעביר אותם לביטוח הלאומי יחד עם חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי. אם מתברר שהמעסיק לא דיווח על העובד או שלא שילם את דמי הביטוח לביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי דורש ממנו לשלם את כל דמי הביטוח.

הביטוח הלאומי משלם לעובד שכיר גמלה, גם אם המעסיק לא דיווח עליו או לא שילם את דמי הביטוח בעדו, ובלבד שהעובד מוכיח שהוא עבד. הביטוח הלאומי רשאי לחזור למעסיק ולתבוע ממנו החזר גמלאות ששילם או ישלם לעובד.

לאור האמור לעיל, מי שמשלם לנותן שירות בעבור שירות שהוא מקבל באופן אישי, חייב לבחון כדלקמן:

1.       אם מתקיימים יחסי עבודה לפי חוקי העבודה - מי שיש לו את כל הסממנים של עובד שכיר לפי משפט העבודה, נחשב ל"עובד" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, כפי שקבע בית הדין הארצי ביום 21.8.2001 בעניין כבהד מוהנד (עב"ל 327/99).

לדוגמה, ביום 29.4.2020 הכיר בית הדין האזורי בד"ר מרדכי אש כעובד שכיר לצורך זכאות לדמי אבטלה, אף על פי שהוא דיווח במשך שנים רבות כעצמאי (35651-08-16).

2.       אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, המשלם חייב לבחון אם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות מנותני השירות האלה דמי ביטוח כעובדים שכירים ולדווח עליהם לביטוח הלאומי, בהתאם לצו סיווג מבוטחים.

3.       חברות אינן כלולות בצו סיווג מבוטחים (הכוונה שהסכם ההתקשרות נכרת עם החברה).

 

הסכום החייב בדמי ביטוח לפי הצו

הביטוח הלאומי מתייחס להכנסות שכלולות בתוספת הראשונה של הצו - כאילו המבוטח עובד שכיר.

הביטוח הלאומי אימץ את מסקנות בית הדין בעניין דוידוביץ (ב"ל 006545/05 ) מיום 22.2.2007, להכיר בהכנסות ברוטו כשכיר לפי הצו - לפני ניכוי ההוצאות של העצמאי.

בית הדין מדגיש כי כאשר יזדקק המבוטח לזכויות מכוח היותו שכיר (כגון דמי אבטלה), הגמלה תחושב על פי מלוא ההכנסה, שממנה נגבו דמי הביטוח.

ביום 12.11.2017 דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של נעמה בן שלמה (ב"ל 24829-07-15) וקבע כי כדין נוכו ממנה דמי ביטוח כשכירה לפי מחזור הכנסותיה במתנ"ס ולא כעצמאית לפי השומה.

 

נקודות חשובות ביישום הכללים שבתוספת הראשונה לצו על ידי ה"מעסיק"

עמדת הביטוח הלאומי הובהרה בפגישות עם נציגי המייצגים ובהוראות שהביטוח הלאומי פרסם, לרבות בדף מידע שנשלח לאמנים, כמפורט להלן:

1.       הדיווח לביטוח הלאומי ותשלום דמי הביטוח לפי הוראות הצו נעשה על ההכנסה ללא המע"מ.

2.       המעסיק לפי הצו אמור לנכות את דמי הביטוח הלאומי ואת דמי ביטוח הבריאות מהעצמאי שהוא שכיר לפי צו סיווג מבוטחים, ולכלול בכל אישור תשלום שהוא מוסר לנותן השירות גם את דמי הביטוח שנוכו.

3.       המעסיק לפי הצו מדווח לביטוח הלאומי ומעביר את דמי הביטוח הלאומי והבריאות (חלק עובד ומעסיק) כאילו מדובר בעובד שכיר, כיוון שחלים על עובד לפי כללי הצו הכללים של עובד שכיר.

לכן, הדיווח של המעסיק לביטוח הלאומי ותשלום דמי הביטוח אמורים להיות בעד החודש שבו ניתן השירות ולא בחודש התשלום, כאמור בסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי.

על פי האיגרת למעסיק מינואר 2021 ולפי ההוראות שפרסם הביטוח הלאומי בחודש יוני לשידור טופסי 102 חודשי ו-100 חודשי מפורט, הדיווח המקוון החודשי לגבי כל העובדים, כולל נותני שירותים הכלולים בצו סיווג מבוטחים.

המעסיק מגיש דוח חודשי שכולל גם נותני שירותים לפי צו סיווג מבוטחים, כאשר הדיווח הוא על פי חודשי העבודה ולא לפי מועדי התשלום.

4.       החל מינואר 2020 יש לדווח בטופס 102 בחוזה דיווח נפרד מספר 9 על מי שמבוטח כשכיר לפי צו סיווג מבוטחים. הביטוח הלאומי מסר כי ככל שבאחד או יותר מהדיווחים בשנת 2020 ואילך דווח אחרת, המעסיק אמור להגיש דוח מתקן בחוזה דיווח 9.

5.       ברירת המחדל למשלם היא ניכוי דמי ביטוח בשיעור המלא (יש להשתמש לקביעת המעסיק העיקרי והמשני בטופס 103 במקום בטופס 101). מעסיק משני רשאי לקבל מנותן שירות טופס 644 ולערוך תיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת, רק אם המשכורת אצל המעסיק העיקרי קבועה במשך כל השנה.

6.       על המעסיק לפי הצו למסור למקבל התשלום אישור שנתי על ההכנסה ועל ניכוי המס ודמי הביטוח הלאומי והבריאות שהיו בשנת 2020, בטופס 0806/0857, שהוא אישור שנתי על ניכוי מס הכנסה מתשלומים המחייבים ניכוי מס במקור (או בטופס שעליו רשום "במקום טופס 857", שכולל את כל המידע שיש בטופס 0806/0857).

האישור השנתי משלב את ניכוי המס ואת ניכוי דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות. ייתכן מצב שבו לא מכל ההכנסה החייבת במס נוכו דמי ביטוח לפי הצו. על המשלם לכלול באישור השנתי, בין היתר, גם את הסכום ההכנסה שממנו נוכו דמי ביטוח, את דמי הביטוח הלאומי שנוכו, את דמי ביטוח הבריאות שנוכו, את חלקו של המשלם (ה"מעסיק") בדמי הביטוח לאומי ואת החודשים שבהם המבוטח עבד לפי הצו אצל המשלם באותה השנה.

7.       בבקשה לתיאום דמי ביטוח או החזר דמי ביטוח של נותן שירות שמבוטח כעובד שכיר לפי צו סיווג מבוטחים וההכנסה הכוללת כעובד שכיר, כולל ההכנסה לפי צו סיווג מבוטחים, היא מעל התקרה החייבת בדמי ביטוח, הביטוח הלאומי מבקש לקבל מהמעסיק אישור על ההכנסה החודשית וניכוי דמי ביטוח לפי מועד ביצוע העבודה (בטופס 100) ולא לפי מועד תשלום התמורה (לא חייבת להיות התאמה בין הסכום שמופחת לפי טופס 857 מההכנסה כעצמאי של המבוטח לבין הסכום שבטופס 100 שלפיו נערך התיאום מעל התקרה בחישוב חודשי).

8.       פעם ברבעון יש לשדר לביטוח הלאומי את קובץ המבוטחים שהם שכירים לפי צו סיווג מבוטחים, על פי הוראות שמצויות באתר הביטוח הלאומי באינטרנט (בל/652). אפשר לדווח בקובץ מקוון באתר הביטוח הלאומי.

הביטוח הלאומי מסר כי מעסיק שמדווח טופס 100 מפורט חודשי על נותני שירותים שהם שכירים לפי צו סיווג מבוטחים, פטור מדיווח רבעוני על עובדים אלה בכל חודש שהוא מדווח את הדיווח המפורט.

 

התחשבנות של העצמאי עם הביטוח הלאומי - באופן כללי ובזמן הקורונה

1.       הביטוח הלאומי מקבל ממס הכנסה במסגרת השומה את ההכנסות של העצמאי. ההכנסות האלה כוללות גם את ההכנסות שמהן נוכו דמי ביטוח לפי הצו.

2.       "עובד עצמאי" על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי הוא מי שעוסק בשנת מס פלונית (או חלק ממנה) במשלח ידו שלא כעובד שכיר (בקשר לאותו משלח היד), ומתקיים בו אחד התנאים שכוללים מבחן הכנסות ושעות עיסוק ממוצעות בשבוע.

3.       לאחר קבלת השומה ממס הכנסה, הביטוח הלאומי שולח למבוטח מכתב לבירור ההכנסות כעצמאי, או שולח דרישת תשלום דמי ביטוח על כל ההכנסה כעצמאי, בניכוי המקדמות ששולמו בפועל כעצמאי בשנת המס.

4.       לנותן שירות עצמאי שהוא שכיר לפי צו סיווג מבוטחים - כדי להימנע ממצב של כפל דמי ביטוח על אותן הכנסות בשנים הקודמות – פעם אחת כשכיר לפי הצו, ופעם שנייה מההכנסה המדווחת ממקור עצמאי למס – העצמאי מעביר לפקיד הגבייה בסניף הביטוח הלאומי אישור על ההכנסות לפי הצו בשנת המס ועל ניכוי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות מההכנסות האלה לרבות את חודשי הדיווח בשנת המס (טופס 806/857), כדי שיפחית מהשומה את ההכנסות שמהן נוכו דמי הביטוח בעד אותה שנת מס (אפשר להעביר אישור במקום הטופס, אך האישור חייב לכלול את כל הפרטים שיש בטופס שפורסם באתר רשות המסים).  

 

פקיד הביטוח הלאומי בודק בטופס את הפרטים כדלקמן:

 

א.      הטופס חייב להיות רשום על שם המבוטח עצמו ולא על שם שותפות וכו'.

ב.      בטופס חייבים להיות מפורטים חודשי העבודה בשנת המס.

ג.        הסכום שיופחת מהשומה הוא הסכום ללא המע"מ (כיוון שהמע"מ אינו חלק מההכנסה החייבת).

ד.      דמי הביטוח הלאומי והבריאות שנוכו מההכנסה אמורים להיות תואמים את ההכנסה שרשומה באישור.

 

לדוגמה, המבוטח מוגדר כ"עובד עצמאי" וההכנסות שמגיעות בשומה הן 100,000 ש"ח. טופס 806/857 כולל הכנסה לפי הצו במשך כל השנה, בסך של 70,000 ש"ח. המעמד המעודכן של המבוטח יהיה: עובד שכיר בסכום הכנסה שנתי של 70,000 ש"ח, ו"עובד עצמאי" בסכום הכנסה שנתי של 30,000 ש"ח. מעמד העצמאי כעצמאי שעונה להגדרה יישאר ללא שינוי.

לפעמים ההכנסה שנוכו ממנה דמי ביטוח לפי הצו גבוהה מההכנסה בשומה בשל ניכוי הוצאות בשומה. אם הכנסותיו של נותן השירות הן רק לפי הצו, והוא אינו עובד כלל כעצמאי, אזי השומה שכוללת את ההכנסה כעצמאי תבוטל וגם העיסוק העצמאי יבוטל. תוזן הכנסה כעובד שכיר כשמקור המידע הוא טופס 857 – צו סיווג מבוטחים.

5.       לפי סעיפים 175, 176 לחוק הביטוח הלאומי, הכנסות ממשלח יד, ממשכורת ומפנסיה (קצבת פרישה) מופחתות מדמי האבטלה, אם היו בתקופת האבטלה.

סכום ההכנסה שנותר למבוטח כעצמאי לאחר שהורד הסכום כשכיר לפי הצו, בחלוקה שנתית, אמור להיות מנוכה מדמי האבטלה של המובטל לפי ממוצע יומי (אלא אם העצמאי סגר את התיק העצמאי לחלוטין בתקופת הזכאות לדמי האבטלה).

לעניין הקיזוז, פסק דין בעניין נמרוד גרון בבית הדין הארצי לעבודה מיום 26.3.2017 (39009-02-16) קבע כי הביטוח הלאומי ניכה את הכנסות המבוטח כ"עובד עצמאי" מדמי האבטלה – כדין, ודחה את הערעור.

סעיף 176 לחוק הביטוח הלאומי מתייחס למשלח יד באופן כללי ואינו מפנה להגדרת עובד עצמאי לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, כלומר, כל הכנסה של המובטל כעצמאי מופחתת מדמי האבטלה, גם אם הוא לא עונה להגדרת עובד עצמאי ויש לו הכנסה.

6.       אם ניכוי דמי הביטוח לפי צו סיווג מבוטחים נעשה על ידי המשלם כברירת מחדל בשיעור המלא ולא נעשה תיאום, אפשר לתבוע את החזר השיעור המופחת באינטרנט (כמו כל עובד שכיר) או להסב את תשומת לב פקיד הביטוח הלאומי שעורך את ההתחשבנות של דמי הביטוח כעצמאי, שיש להחזיר גם דמי ביטוח בשיעור המופחת מסכום התשלום שכלול במסגרת הצו.

 

כאשר עצמאי לפי הצו מקבל דמי אבטלה לפי בסיס ההכנסות שלו לשנת 2019, מומלץ שיבדוק היטב את הנתונים (מכל המעסיקים לפי הצו) לפני שהוא פונה למעסיק כדי לבקש טופס 806/857 שכולל דמי ביטוח לאומי ובריאות, ולפני שהוא מעביר לביטוח הלאומי את טופס 806/857, גם אם הוא אמור לשלם הפרשי דמי ביטוח בעקבות קבלת השומות, כמפורט להלן:

 

7.       כשמגיעה לביטוח הלאומי שומה לשנת 2019, הביטוח הלאומי מבצע הפרשי דמי ביטוח כמקובל (לחובה או לזכות), כולל למובטלים שמקבלים דמי אבטלה לפי בסיס ההכנסה ששימשה יסוד למקדמות לשנת 2019 כעובד עצמאי. בהקשר להפרשי השומה, הביטוח הלאומי פרסם חוזר ביטוח מספר 1480 ביום 3.11.2020, המבהיר את הפעולות שהוא עושה כאשר מבוטח פונה אליו עם טופס 806/857, כדי לעדכן את המעמד בשנת 2019.

כלומר, כל עוד המובטל אינו מוסר לביטוח הלאומי טופס 806/857, הפעולות האלה אינן נעשות.

מובטל לפי הצו, שמגיש טופס 806/857 - שכולל הכנסה וניכוי דמי ביטוח לפי צו סיווג מבוטחים - פקיד הביטוח והגבייה בסניף מקטין את ההכנסה שמופיעה בשומה של העצמאי בהתאם להכנסות המופיעות בטופס 806/857 ומעדכן את המעמד של המבוטח לעובד שכיר (לפי הסכום שבטופס 806/857) ולעובד עצמאי במקביל (עם ההכנסה שנותרה כעצמאי שאינו כלול בצו).

במקביל, נדרש פקיד הביטוח והגבייה לפתוח מטלה לפקיד האבטלה, במטרה לשנות את הבסיס לדמי האבטלה בהתאם לבסיס החדש שקבע פקיד הביטוח והגבייה. המטלות ייפתחו פעמיים, בהתאם לששת החודשים שקדמו להתחלת האבטלה, שחלקם היו בשנת 2019 וחלקם היו בשנת 2020. לכן, החישוב לגבי שומת 2019 אינו סופי.

הביטוח הלאומי משנה את מעמדו של המובטל בשנת 2019 לעובד שכיר רגיל שהוא גם עובד עצמאי במקביל. פקיד האבטלה חייב לערוך התחשבנות כוללת עם המובטל, כמו לכל עובד שכיר אחר שמקבל דמי אבטלה (כולל קיזוז הכנסותיו כעצמאי מדמי האבטלה בשנים 2020 ו-2021) ועלולים להיווצר חובות.

כלומר, כברירת מחדל, כל עוד מובטל לפי הצו, שמקבל דמי אבטלה לפי בסיס הכנסותיו כעובד עצמאי בשנת 2019, אינו מעביר למחלקת הגבייה בסניף טופס 806/857 מהמעסיק, הוא ימשיך לקבל דמי אבטלה לפי הבסיס שלפיו שולמו מקדמות דמי הביטוח בשנת 2019, ללא קיזוז ההכנסות כעצמאי. אם חזר לעבוד ונוכו דמי ביטוח לפי הצו או כעובד שכיר, עליו לעדכן את הביטוח הלאומי.

לפי החוזר, רק לפי טופס 806/857 ניתן לקבל תמונה מלאה על פעילות נותן השירות לפי הצו ולדעת מה השכר האמיתי של המובטל, ולכן הביטוח הלאומי מעדכן מעמד רק לפי טופס זה.

 

 

 

 

 

 

 

 


סוגיות הקשורות למעסיקים ולשכירים

מבוטח שכיר בביטוח הלאומי

קיימת חשיבות רבה לבחינה של מעמד העובד השכיר בביטוח הלאומי לאור הזכויות שמעניק החוק לשכירים.

מומלץ לשים לב למבחנים שקבעה הפסיקה ולצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים שהתקין הביטוח הלאומי, כיוון שמעמד המבוטח השכיר נבחן בעת הבקשה לגמלה ולא בעת הרישום על ידי המעסיק.

בחודש אפריל 2021 פרסם בית הדין הארצי לעבודה פסקי דין בנושאי ההכרה ביחסי העבודה בדיעבד (מוכר בשם פס"ד כותה). בית הדין הארצי קובע שיש לבחון בדיעבד קיום יחסי עובד ומעסיק, לבחון את המשמעות הכספית ולבסוף אם יש לחייב את המעסיק בפיצוי בלתי ממוני (ניתן לראשונה).

ביום 8.10.2021 פורסם פסק דין בבית הדין האזורי בעניין גיא נוי (ב"ל 31496-12-18) שקיבל תביעה של מנופאי להכיר בתאונה שעבר כתאונה בעבודה. בית הדין קבע כי העובדה שאף מעסיק לא דיווח על העובד כעובד שכיר בביטוח הלאומי במועד התאונה, אין בה כדי להעיד על כך שבמועד האירוע לא היה כזה, והיא אינה אמורה לשלול ממנו זכאות להכרה בפגיעתו כפגיעה בעבודה.

הגדרת "עובד"

הגדרת "עובד" כוללת את הסוגים העיקריים, כדלקמן:

1.    עובד העובד אצל מעסיקו כשכיר ומתקיימים יחסי עבודה (לרבות בני משפחה על פי ההגדרה שבסעיף 1 בחוק).

2.    עובד, המועסק כעצמאי אך נחשב לעובד שכיר כלפי הביטוח הלאומי בלבד, בהתאם לצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, בהתקיים התנאים הקבועים בצו.

דוגמאות: עובד ניקיון, חצרן, מורה, מרצה, מדריך, אמן, שחקן, עובד במה, מורה דרך, ספורטאי ועוד סוגי מבוטחים, בתנאים שנקבעו בצו האמור.

3.    לעניין תשלום דמי ביטוח רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק, או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעסיקו (סעיף 334 לחוק הביטוח הלאומי).

4.    אחרים.

פסק דין בבית הדין האזורי בעניין חברות "חשבונית"

ביום 21.4.2020 דחה בית הדין האזורי את תביעתו של דן דיאמנט (18084-10-17) כנגד החלטת הביטוח הלאומי לראות בו "עצמאי", למרות שלא נרשם ככזה ולמרות שתמורת עבודתו שולמה לו באמצעות תלושי שכר שהפיקה חברה בשם "החשבונית של השכיר".

עולה מדברי הצדדים כי מטרת ההתקשרות בין המבוטח לחברה הייתה לצורכי רישום והתחשבנות מול הרשויות, כיוון שהמבוטח העדיף להיות שכיר. אין מדובר בהתקשרות שבבסיסה עבודה עבור המעסיק, החברה (המבוטח רצה לתת שירות לחברה מסויימת ובעל החברה לא היה מוכן לעבוד איתו כשכיר ולכן פנה לחברת "החשבונית של השכיר").

בית הדין מזכיר פסיקה של בית הדין הארצי בעניין ייעול שכיר בע"מ מיום 23.6.2014 (13632-06-13) שקבע שאין להכיר במודל תעסוקה בו הקשר היחיד שבין העובדים לבין החברות התובעות, הוא רישום גרידא במסמכי החברות התובעות והעברת הניכויים לשלטונות המס בגין אותם עובדים כמערכת יחסים של עובד-מעסיק.

 

התייחסות בית הדין האזורי להעסקת בן אצל האב כ"צינור" להעברת כספים מהלקוח לבן

ביום 6.7.2021 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 13858-11-19) את תביעתם של זוהר סורוצקי (האב) ויקיר סורוצקי (הבן) וקבע כי הבן אינו עונה להגדרת "עובד" בחוק הביטוח הלאומי, ולכן המעסיק (האב) אינו זכאי להחזר תגמולי המילואים מהביטוח הלאומי.

בית הדין קיבל את עמדת הביטוח הלאומי, שהבן נתן שירות ללקוח של העסק כעובד עצמאי, ללא קשר לעסק האב, והעסק שימש רק כ"צינור" להעברת כספים מהלקוח לבן. לכן הבן אינו עונה על הגדרת "עובד" בחוק.

 

תשלום דמי ביטוח בתקופת חל"ת ובתקופת חל"ד והטבות שכר בתקופות האלה

עובד שכיר ועובדת שכירה שנמצאים בחל"ת בהסכמת המעסיק לפחות חודש קלנדרי אחד מלא (או בחל"ד ללא זכאות לדמי לידה), ובתקופה זו אינם עובדים אצל מעסיק אחר או כעובדים עצמאיים, המעסיק אמור לנהוג כאמור להלן על פי תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח):

בכל אחד מהחודשיים הראשונים (2 חודשים) של החל"ת על המעסיק לדווח על העובד ולשלם דמי ביטוח מינימליים, כולל מבוטחות בחל"ת וכולל מבוטחות בחופשת לידה, שמאריכות את החופשה ללא שמגיעים להן דמי לידה לתקופת ההארכה, לפי תיקון מספר 46 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

המעסיק רשאי לנכות סכום ששולם לביטוח הלאומי מכל סכום שיגיע לעובד ממנו. להלן נוסח סעיף 6(ג) לתקנה: "המעסיק רשאי לנכות מכל סכום המגיע ממנו לעובד את דמי הביטוח ששילם כאמור".

סכום דמי הביטוח המינימליים נגזר משכר המינימום במשק כפול 6.57%. בתקופה הזו העובד והעובדת בחל"ת מבוטחים לכל ענפי הביטוח, למעט לענף פגיעה בעבודה ולענף זכויות בפירוק חברה ופשיטת רגל של מעסיק.

הביטוח הלאומי פרסם ביום 12.4.2021 חוזר מעסיקים מספר 1496 (שעודכן לאחרונה ביום 1.8.2021) בנושא תשלום דמי הביטוח בחל"ת בהתאם לתיקון מספר 224 לחוק הביטוח הלאומי מיום 16.3.2021. החוזר מבהיר מתי חלה חובת התשלום על המעסיק ואת אופן החישוב, כולל דוגמאות.

הכוונה לחודש מלא או לחודשיים מלאים (חודש לועזי שלם - כולל שבתות וחגים מיום 1 בחודש ועד סוף החודש), שבהם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום (אם העובד בחל"ת משני מעסיקים או יותר במשך כל החודש – כל מעסיק משלם את דמי הביטוח ורשאי לנכות אותם מהעובד, בהתאם לכללים שבתקנות).

כאשר העובד עבד אפילו יום עבודה אחד בחודש (כעובד שכיר או כעובד עצמאי), ישולמו דמי ביטוח בעד יום העבודה בלבד, והמעסיקים אינם משלמים את דמי הביטוח בעבור החל"ת. החוזר מסב תשומת לב שהוראות תקנות 10 ו-11 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח אינן רלוונטיות למי שנמצא בחל"ת. המעסיק משלם את דמי הביטוח בעבור העובד, גם אם העובד מקבל דמי אבטלה בזמן החל"ת, ונוכו דמי ביטוח מדמי האבטלה (למעט בחודשים שבהם יש פטור מתשלום).

החל מהחודש השלישי של החל"ת על המבוטח לשלם דמי ביטוח בעצמו, על פי מעמדו ועיסוקיו.

בבחינת תקופת אכשרה לדמי לידה מובאים בחשבון החודשיים הראשונים של חל"ת, כאמור לעיל, אם הם לפני היום הקובע לזכאות לדמי הלידה.

מבוטחת בחופשת לידה - הביטוח הלאומי פרסם הבהרה בעניין מבוטחות בחופשת לידה, שמאריכות את החופשה ללא שמגיעים להן דמי לידה לתקופת ההארכה, לפי תיקון מספר 46 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

בגין מבוטחות אלה המעסיק משלם דמי ביטוח במעמד של חופשה ללא תשלום, ולכן החל מהחודש השלישי המלא של החל"ת חובת התשלום מוטלת על המבוטחת.

הביטוח הלאומי מתייחס לחופשת הלידה כאל חל"ת, אף שהמבוטחת נמצאת עדיין בחופשת לידה. כיוון שלא משתלמים לה דמי לידה - רואים בה עובדת בחל"ת לעניין הביטוח הלאומי.

התשלום של המעסיק הוא בעבור חודש מלא שלא הייתה בו העסקה, ולכן המעסיק לא ישלם את המינימום בעבור חודש שבו המבוטחת עדיין מקבלת דמי לידה, אלא מהחודש העוקב. כמו כן לא ישולם המינימום בחודש שבו חזרה העובדת לעבוד, שכן בגין חודש זה ישלם המעסיק בעבורה בגין ימי עבודתה בפועל.

שינוי בחישוב דמי הביטוח החל מהדיווח בעד חודש יולי 2021 - בתיקון 224 לחוק חוק הביטוח הלאומי נוסף סעיף 371א לחוק הביטוח הלאומי, כתיקון קבוע, שקבע שהבסיס לחישוב דמי הביטוח הלאומי והבריאות שהמעסיק חייב בעד העובד שנמצא בחל"ת בהסכמת המעסיק במשך חודש מלא, כאשר המעסיק חייב בתשלום דמי הביטוח בעד העובד, יהיה כנמוך שבין שכר המינימום במשק לבין הכנסת העובד בחודש שקדם לחל"ת.

הביטוח הלאומי מבהיר בחוזר 1496, שאם הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל"ת, נמוכה משכר המינימום לחודש (5,300 ש"ח לחודש), החיוב יהיה על בסיס ההכנסה בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל"ת, כולל החלק היחסי של הפריסות.

לדוגמה מהחוזר: עובד יצא ביום 15 באוגוסט 2021 לחל"ת. השכר שייבדק מול שכר המינימום הוא שכר הברוטו לביטוח לאומי של חודש יולי 2021. אם בחודש יולי שולמו "דמי הבראה" – יש להביא בחשבון את השכר החודשי ואת החלק היחסי של דמי ההבראה לחודש יולי ולא את כל דמי ההבראה, ואם בשכר חודש ספטמבר 2021 שולם עבור "ביגוד" שמחייב בפריסה – יש לייחס לחודש יולי את החלק היחסי של ההטבה.

טופס 126 - החל משנת 2019 ואילך המעסיק מדווח בטופס 126 על עובד בחל"ת בסוג משרה 22. הדיווח החל לראשונה בטופס 126 סופי (מספר 3) עבור שנת 2019, והחל מהטופס לשנת 2020 - יש לדווח בסוג משרה 22 על עובדים בחל"ת במשך חודש מלא בכל שלושת טופסי 126.

 

תקופת משבר הקורונה – מידע שהתקבל מהביטוח הלאומי

א.      ביום 16.3.2021 פורסם חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 224 והוראת שעה), התשפ"א-2021, כהוראת שעה מיום 1.4.2020 ועד 30.4.2021, שהוארכה עד יום 30.6.2021. בתקופת הוראת השעה, המעסיק פטור מתשלום דמי הביטוח בעד העובד בתקופה שהיה בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק במשך חודש קלנדרי מלא אחד לפחות. כלומר, הפטור חל על כל מי שהיה בחל"ת בהסכמת המעסיק, גם אם הסיבה לא הייתה בשל משבר הקורונה.

ב.      הובהר בסעיף בחוק כי הפטור האמור אינו פוגע בזכאות של העובדים לגמלאות.

ג.        מעסיק שכל עובדיו יצאו לחל"ת במשך חודש מלא, חייב לדווח על אי ההעסקה כדי לא לקבל קביעות בשל היעדר דיווח. מעסיק שקיבל קביעות ולא העסיק עובדים באותו החודש, ידווח מיד על אי העסקה.

ד.      מעסיק שדיווח בטעות טופס 613 – יכול היה לפנות לסניף ולבטל את הדיווח. המעסיק לא היה חייב לשלם את דמי הביטוח כי חובת התשלום נדחתה ובוטלה עד חל"ת בחודש יוני 2021.

ה.      הביטוח הלאומי פרסם למעסיקים ששילמו את דמי הביטוח בעבור העובדים שהיו בחל"ת אף על פי שהדיווח וחובת התשלום נדחו, שיבטל את כל דוחות החל"ת שדווחו בעבור החודשים אפריל 2020 ועד יוני 2021 (גם אם מעסיק ידווח בטעות אחרי פרסום התיקון בחוק) ותיק הניכויים יזוכה בסכום החיוב. אין צורך להגיש בקשות להחזר או דוחות הפרשים שליליים.

ו.        המעסיק קיזז את יתרת הזכות בחודשים הבאים או ביקש החזר דמי הביטוח מהביטוח הלאומי.

ז.       סעיף 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971, מחייב את המעסיק לשלם דמי ביטוח בעבור עובד בחל"ת בחודש מלא, כמפורט בסעיף. סעיף 6(ג) לתקנות מאפשר למעסיק שמעוניין בכך, לנכות מהעובד את דמי הביטוח האמורים, ששילם לביטוח הלאומי.

להלן נוסח סעיף 6(ג) לתקנות: "המעסיק רשאי לנכות מכל סכום המגיע ממנו לעובד את דמי הביטוח ששילם כאמור". כלומר, על פי התקנה, מעסיק שלא שילם את דמי הביטוח לביטוח הלאומי אינו רשאי לנכות אותם מהעובד.

מעסיק שניכה את דמי הביטוח מהעובד – מתבקש להחזיר אותם לעובד.

מעסיק שחייב את העובדים בסכומי החל"ת – מבטל את החיובים (כולל בתלושי השכר).

ח.      הפטור ניתן בחוק רק על תשלום דמי הביטוח ולא על חובת הדיווח על העובדים שהיו בחל"ת.

ט.      אם מעסיק לא דיווח בטעות על חודשיים ראשונים של חל"ת (גם בחודשים שבהם היה פטור מתשלום דמי הביטוח) – העובד קיבל דרישת תשלום כמי שאינו עובד.

י.        הדיווח הרבעוני על פרטי העובדים שבחל"ת בשנת 2020 ובחודשים ינואר עד יוני 2021 נעשה באמצעות טופס 126, ולא בדיווח הרבעוני כמו שהיה בעבר:

-          המידע על פרטי העובדים שהיו בחל"ת בשנת 2020 נעשה באמצעות טופס 126 סופי (מספר 3).

-          המידע על פרטי העובדים שבחל"ת בחודשים ינואר עד יוני 2021 נעשה באמצעות טופס 126 חציוני (מספר 1) בחודש יולי 2021.

-          יש לדווח את הדיווחים אודות כל תקופת החל"ת (ולא רק החודשיים הראשונים) בסוג משרה 22 (עובד בחל"ת).

-          את דמי הביטוח שהמעסיק שילם בעבור תקופת החל"ת יש לרשום בשדה 133א' בלבד. שדות 124, 125 יכילו אפסים.

הטבות שכר בחל"ת או בחל"ד, שנועדו במקור לגמלאות דמי לידה והורות

ככלל, הטבות שכר המשולמות לעובד מידי חודש גם בתקופת שהותו בחל"ת או בחל"ד (כמו: שווי טלפון, שווי רכב, שווי עיתון וכדומה), הן בגדר הכנסות עבודה ולפיכך חייבות בניכוי ובתשלום דמי ביטוח לאומי ובריאות.

 

הוראות בחוזר 1458 שבמקור נועד עבור מבוטחות בחופשת לידה והורות

חוזר 1458 משנת 2015 מבדיל בין הטבות ששולמו בתקופת חל"ת לבין הטבות ששולמו בתקופת חל"ד. מפורטים להלן עיקרי ההוראות (כל הפרטים הטכניים מצויים בחוזר):

1.         הטבות שכר בתקופת חל"ד [לפי סעיף 351(א) לחוק הביטוח הלאומי]

ההטבה תדווח בטופס 102 בקוד מיוחד, תשויך לחודש שבעבורו שולמה וינוכו וישולמו בעבורה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם.

ניכוי דמי הביטוח מהעובד יתבצע לפי שיעורי הניכוי (מופחת ומלא) הנהוגים לסוג העובד ובהתאם לסוג המעסיק - עיקרי או משני.

החוזר מדגיש ומציין, שחודשי חל"ד (מלאים) אינם נחשבים כחודשי עבודה לעניין פריסת שכר נוסף.

2.         הטבות שכר בתקופת חל"ת על פי החוזר

הטבה המשולמת לעובד בתקופת חל"ת, כולל גילום ההטבה (החל מהחודש הראשון של החופשה), משולמת לו למעשה מכוח תקופת עבודתו אצל מעסיקו, ועל כן תיוחס לחודש העבודה שקדם למועד יציאתו של העובד לחל"ת.

על המעסיק לייחס את כלל ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת לחודש העבודה האחרון שקדם למועד יציאתו לחל"ת. סכום ההטבות הוא בגדר שכר נוסף ויחולו לגביו כללי הפריסה.

ההטבה תדווח בטופס 102 כתשלום נוסף. מקרים שבהם תקופת חל"ת חרגה משנה והעובד קיבל מידי חודש הטבות שכר גם לאחר 12 חודשים, יועברו כחריגים לבדיקת המשרד הראשי.

למען הסר ספק מודגש בחוזר כי סך ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת בחודש שקדם לחודש שבו יצא העובד לחל"ת, ייחשב כבסיס לחישוב גמלאות מחליפות שכר, בהתאם להוראות החוק.

 

חוזר 1458 ומשבר הקורונה

חוזר 1458 קיבל משנה חשיבות בזמן משבר הקורונה בשל כמות המובטלים שהוצאו לחל"ת ביוזמת המעסיק ומקבלים דמי אבטלה.

תנאי סף לקבלת דמי אבטלה במשבר הקורונה - להלן מתוך אתר הביטוח הלאומי: "בתקופת החופשה ללא תשלום המעסיק לא יכול לזמן אותך לעבודה כלשהי, גם אם מדובר בימים בודדים. אם חזרת לעבודה ולו גם לימים ספורים, לא ישולמו לך דמי אבטלה עבור חודש זה".

סעיף 179ה לחוק הביטוח הלאומי קובע כהוראת שעה עד 30.6.2021 וסעיף 177א קובע החל מיום 1.7.2021 ואילך כחוק קבוע, שלא ישולמו דמי אבטלה לעובד שהעסקתו הופסקה ביוזמת המעסיק בשל הוצאתו לחל"ת, אלא אם העובד הוצא לחל"ת ביוזמת המעסיק לפי תקופות שנקבעו (ימים רצופים כולל סופי שבוע וחגים).

והתנאי הנוסף הוא: העובד אינו זכאי לשכר בתקופת החל"ת.

כתיקון חוק קבוע נוסף מיום 1.7.2021 נקבע בסעיף 320 לחוק הביטוח הלאומי, שתשלום דמי האבטלה בחל"ת יתחיל רק לאחר ניכוי ימי החופשה שנותרו אצל המעסיק.

הפרשי שכר, שכר נוסף, זקיפות ותשלומים בזמן החל"ת במשבר הקורונה - מנכ"ל הביטוח הלאומי אישר לנציגי המעסיקים בכתב בתחילת תקופת משבר הקורונה, כי חוזר הביטוח הלאומי מספר 1458 משנת 2015 בתוקף גם לדמי האבטלה. אישור זה נמסר גם ללשכת רואי חשבון.

על פי חוזר 1458 והבהרות שהתקבלו בלשכת רואי חשבון בתחילת משבר הקורונה מהביטוח הלאומי, הטבות שכר ושכר נוסף כולל הגילום שלהם, המשולמים בחודשים מלאים של החל"ת, אינם משכורת, ויש לייחס אותם לחודש העבודה האחרון שלפני החל"ת, לרבות פריסה לפי התקנות.

חוזר 1458 מדבר על הטבות שכר ושכר נוסף בתקופה קצרה יחסית של זכאות לגמלאות דמי לידה והורות. משבר הקורונה נמשך כבר מעל שנה, ולכן הביטוח הלאומי בוחן מחדש את יישום החוזר לאחר תקופה כל כך ממושכת של זכאות לדמי אבטלה, גם לעניין זקיפות השכר והתשלומים ששולמו בזמן החל"ת וגם לעניין הזכאות להפרשי דמי האבטלה. ביום כתיבת המאמר, טרם פורסמו ההוראות באתר הביטוח הלאומי.

לאור האמור לעיל, בעת בחינת תביעה של הפרשי דמי אבטלה בשל הטבות שכר ושכר נוסף (לרבות בזקיפות, תשלומים וגילומים) שהתקבלו בתקופה של חל"ת כפוי במשבר הקורונה ונפרסו לחודשים שלפני התחלת האבטלה, הביטוח הלאומי רשאי לטעון שהעובד קיבל משכורת בזמן החל"ת.

תביעה להפרשי דמי האבטלה תגדיל את דמי האבטלה בחלק יחסי של השכר הנוסף (בהתאם לתקנות הפריסה) אך עלולה לשלול זכאות לדמי אבטלה באופן מלא או באופן חלקי בחודש שבו התקבלו ההטבות בפועל.

כלומר, כל עוד אין פרסום בנושא מאת הביטוח הלאומי - יש לבחון בקפידה רבה ולשקול היטב לפני שמוגשת בקשה להפרשי דמי אבטלה שמקורם בהטבות שכר, שכר נוסף, תשלומים וזקיפות שהתקבלו בתקופת חל"ת במשבר הקורונה ונפרסו אחורנית לפי חוזר 1458.

מובטל שמקבל תשלומים לאחר שנותקו יחסי העבודה לחלוטין (פוטר או התפטר) ולאחר שכבר הוחלט בתביעה ונקבע הבסיס לתשלום דמי האבטלה, והתשלומים שייכים לתקופת העבודה כמו הפרשי שכר, בונוס, עמלה וכדומה – עליו ליידע את פקיד תביעות אבטלה כדי שיעדכן את הבסיס לקביעת דמי האבטלה. תשלומים ששולמו תוך כדי ועקב ניתוק יחסי עבודה, כמו פיצויים או חודשי הסתגלות, שפטורים מתשלום דמי ביטוח – אינם רלוונטיים לבסיס החישוב של דמי האבטלה.

פתיחת תיק ניכויים וחובות דיווח

המשכורת המדווחת לביטוח הלאומי מהווה בסיס לגמלאות. לכן, לפי סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי, יש לדווח מדי חודש על השכר הרגיל, גם אם השכר שולם באיחור.

החל ממשכורת חודש ינואר 2020 הדיווח לפי צו סיווג מבוטחים נעשה בחוזה דיווח נפרד בטופס 102 בסוג דיווח מספר 9. אין צורך לפנות לסניף לפתיחת חוזה הדיווח. עם קליטת הדיווח נפתח החוזה באופן אוטומטי והמעסיק מקבל הודעה על המשך חובת הדיווח מדי חודש בחוזה דיווח זה. מעסיק שטעה מגיש דוחות מתוקנים.

מעסיק פותח תיק ניכויים (שאינו תיק העסקה במשק בית) במס הכנסה והמידע עובר ממס הכנסה לביטוח הלאומי. המעסיק מתבקש להקפיד על מילוי הטופס שהוא שולח למס הכנסה בקפידה רבה לרבות רישום הכתובת המעודכנת ומספר העובדים הצפוי.

יש למלא במועד הדיווח טופסי 102 בכל החודשים, לרבות דיווח על אי העסקה בחודשים שבהם אין העסקה, כדי למנוע קביעות. מעסיק שרושם עובד בטור 3 אמור לשמור את האישור על שיעורי דמי הביטוח הנמוכים עד לביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי.

חברת מעטים (לפי ההגדרה בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה) מדווחת בגב טופס 102 על בעלי השליטה השכירים בחברה ללא תלות במספר העובדים המועסקים אצלה (חברת מעטים עם יותר מתשעה בעלי שליטה, רושמת את תשעת בעלי השליטה בעלי השכר הגבוה ביותר). מבחן מספר העובדים הוא חודשי.

דוחות 102 שהוגשו ללא גב הטופס, נרשמים בביטוח הלאומי כאילו לא הוגשו. כתוצאה מכך נוצרת קביעה בהיעדר דיווח. המעסיק עלול להיתבע לשלם קנסות (ואף חשוף לעיקולים אוטומטיים).

דיווח דוח 102

החל מינואר 2022 טופס 102 חייב להיות מקוון בהתאם לתיקון בחוק הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי לא ינפיק פנקסים ולא יקלוט דיווח באמצעות הדואר או שליחת דוח לפקיד בביטוח הלאומי.

להלן אמצעי הדיווח האפשריים מינואר 2022:

1.       שידור מתוכנת השכר ( WCF ).

2.       טעינת קובץ באתר האינטרנט.

3.       מערכת ייצוג לקוחות למייצגים מקושרים.

4.       מערכת קשרים עסקיים ( B2B ).

5.       דיווח באתר התשלומים – למקרים חריגים בלבד בהם אין למעסיק כל אפשרות לשדר טופס בדרכים לעיל.

עד סוף 2021 פנקס הדיווח ישמש כשובר תשלום ברישום קוד 12. לתשלומים מינואר 2022 ואילך כל מעסיק יקבל דף תשלומים ועליו יהיה רשום "מזהה מעסיק" המחליף את "מזהה פנקס".

דוח אי העסקה

יש לדווח דוח אי העסקה בכל חודש שבו אין חישוב שכר לעובדים (קוד דיווח 5), בכל סוגי האוכלוסיה, בכל חוזי הדיווח למעסיק (רגילים פנסיונרים ותושבי חוץ). אי דיווח על אי העסקה יגרום לקביעה בשל היעדר דיווח

דוח מתוקן

דוחות מתוקנים בניכויים לעובדים רגילים ניתן להגיש בדרך כלל באיחור של עד שלושה חודשים. החל מהחודש הרביעי יש לצרף הסבר לדוח המתקן. לעתים הביטוח הלאומי מבקש הסבר גם לדוחות מתוקנים לתקופה קצרה.

תיקוני דוחות שנעשים בדיעבד בשל משכורות לבעלי שליטה, נבחנים בקפדנות יתר, למעט תיקון סטטוס בעל השליטה שלא היה רשום בטור הנכון בטופס 102, לצורך קבלת מענק לבעלי שליטה בזמן משבר הקורונה, ובלבד שאין שינוי במשכורת הברוטו ואין שינוי במספר העובדים.

חשוב מאד להקפיד בעת ביצוע תיקונים במערכת השכר/הפנסיה לתקן גם את טופס 100 החודשי.

הסבר על אי סבירות בטופס 102

כשמוגש טופס 102 שאינו סביר לפי הקריטריונים של הביטוח הלאומי (אי סבירות בשכר, בדמי הביטוח, בשכר שעולה על ההכנסה המרבית, או בכמות עובדים), מתקבל משוב שהדיווח נקלט כ"לא סביר". בדיקת אי הסבירות של הטופס מתבצעת מדי חודש.

כאשר התקבל משוב של דוח שאינו סביר, יש להגיש מכתב הסבר, כולל מסמכים.

נמסר מהביטוח הלאומי כי פעמים רבות אי הסבירות נובעת מאי החלת כללי פריסת השכר על תשלום נוסף. כאשר מדובר ברכיב שכר נוסף שנרשם כשכר חודשי רגיל, הביטוח הלאומי מבקש להעביר את התיקון בדוח הפרשים, ולשלוח אליו תלושי שכר וטופסי 100 להסבר התיקון שבוצע במערכת השכר.

חובת דיווח רבעונית

המעסיקים חייבים לדווח לביטוח הלאומי, נוסף על הדיווח החודשי, דיווח שמי מפורט באופן ממוכן בלבד, פעם ברבעון בעבור:

1)    פנסיונרים בפנסיה מוקדמת עד שנת 2015. החל משנת 2016, יש לדווח בטופס 126.

2)    תלמידים בהכשרה מקצועית.

3)    עובדים בחופשה ללא תשלום (במשך חודש מלא) - בשנת 2019 דווח על עובדים בחל"ת בדיווח רבעוני וגם בטופס 126 סופי (מספר 3) בסוג משרה 22.

        את פרטי העובדים שהיו בחל"ת מלא בשנת 2020 יש לדווח בטופס 126 (מספר 3) בסוג משרה 22.

        את פרטי העובדים בחל"ת מלא בחודשים ינואר עד יוני 2021 יש לדווח בטופס 126 חציוני (מספר 1) בסוג משרה 22.

4)    דיווח לפי צו סיווג מבוטחים – ככל הנראה שיש לדווח את הדיווח הרבעוני עד התחלת הדיווח של טופס 100 חודשי פרטני מקוון. יש להתעדכן במערכות השכר.

הכשרה מקצועית ושיקום מקצועי - להלן הכללים לדיווח על מבוטחים בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, החל מיום 1 ביולי 2011:

חובת נותן ההכשרה המקצועית - תשלום דמי ביטוח לאומי לענפים:

        נפגעי עבודה (בשיעור 0.4% מסכום מחצית השכר הממוצע במשק).

        אימהות - מקומות שאושרו לכך בתקנות וקיבלו אישור מאת הביטוח הלאומי (0.1% מסכום מחצית השכר הממוצע במשק).

המעסיק ממלא את השדות לענף "נפגעי עבודה" ולענף "אימהות" בלבד.

חובת התלמיד - לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ישירות לביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי פונה אל התלמידים לצורך עדכון חובת התשלום. המעסיק מעביר פעם ברבעון רשימה שמית של התלמידים שלמדו במוסד ברבעון החולף.

 

טופס 100 חודשי פרטני מקוון וטופס 100 ייעודי

החל ממשכורת אוקטובר 2021 החוק מחייב את כל המעסיקים (למעט במשק בית) לשדר טופס 100 חודשי פרטני מקוון לביטוח לאומי, על כלל עובדי החברה, בכל חודש. זאת, נוסף על שידור טופס 102 חודשי שיהיה מקוון בלבד מינואר 2022.

 על אף שהדיווח של הטופס החודשי מחוייב לפי החוק למטרת מידע על משכורות חודשיות של כל העובדים ומקבלי הפנסיה – שידור הטופס ושידור טופס 100 ייעודי שנמצא בשלבי פיתוח אחרונים, יקלו מאד על כל המעסיקים והמייצגים, גם בשל הקטנת כמות הדיווחים באופן שוטף, וגם בשל הקטנת החיכוך בין המעסיקים לעובדים, כפי שיפורט בהמשך.

 

רקע חוקי לדיווח המקוון החדש

תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות לתשלום דמי ביטוח), תשי"ד-1954 מחייבת כל מעסיק להגיש לביטוח הלאומי במועד תשלום דמי הביטוח בעד העובדים, דין וחשבון בדבר השכר המשתלם לכל אחד מעובדיו בתקופת התשלום שלגביו מוגש הדוח האמור, לרבות בעד עובדים הכלולים בצו סיווג מבוטחים.

המידע הדרוש לפי התקנה נמסר לביטוח הלאומי בעבר בגב טופס 102 מדי חודש באופן מצומצם רק על ידי מעסיקים קטנים (עד 9 עובדים) ועל בעלי שליטה, ומשנת 2016 רק על בעלי שליטה (עד 9 בעלי שליטה). לגבי פרטי עובדים הכלולים בצו סיווג מבוטחים - המעסיק נדרש לדווח בדיווח רבעוני. כל עוד לא הייתה חובת שידור של כל הדוחות לביטוח הלאומי, לא ניתן היה להפעיל את תקנה 8 במלואה על כל העובדים במשק.

טופס 126 כולל דיווח על חודשי העבודה/הפנסיה בלבד ואינו כולל מידע פרטני על סכום המשכורת/הפנסיה החודשית של כל עובד/מקבל פנסיה.

בתחילת משבר הקורונה נדרש מידע חודשי על משכורות העובדים במשק. התברר, כי אין לאף גוף במשק מידע על משכורות חודשיות של העובדים ושל מקבלי הפנסיה (למעט מידע מצומצם על משכורות של בעלי שליטה בחברות מעטים שהיה לביטוח הלאומי, שגם לגביהם היו טעויות בדיווח). מבקר המדינה בחן את המצב והורה על תיקון החוק. הוקמה ועדת שרים שקבעה שיהיה גוף שינהל את רשימות כל העובדים במשק ואת המשכורות שלהם. הגוף שנבחר היה הביטוח הלאומי.

 

החוק תוקן בחודש נובמבר 2020 במסגרת תיקון עקיף בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה)(תיקון מספר 3), התשפ"א-2020: תיקון מספר 219 בחוק הביטוח הלאומי.

 

במסגרת תיקון החוק, הביטוח הלאומי קיבל תקציב לפיתוח הדיווחים באופן מקוון בלבד, כדלקמן:

1.       סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששולמו לכלל העובדים או מקבלי הפנסיה המוקדמת וסך דמי הביטוח בעדם. מדובר בטופס 102 וטופס 617 שקיימים כבר כיום, ומאפשרים לשלם את דמי הביטוח, אך הטופס חייב להיות מקוון. מובהר כי אין סנקציות על דיווח יידני על עובדים זרים.

2.       דיווח חודשי פרטני על כל המשכורות והפנסיה, שכולל בתוכו מידע נרחב על שכר העבודה ונתוני השכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח, היקף המשרה וסיווג עובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח. טופס חדש. לטופס הזה קוראים טופס 100 חודשי פרטני מקוון (להלן: טופס 100 חודשי).

3.       דיווח לפי דרישה של הביטוח הלאומי של משכורות ופנסיה לאחר שנעשתה פריסת שכר, בהתאם לשני סוגי מידע (הרחבה של טופס 100 שקיים היום):

1.       מידע הדרוש לביטוח הלאומי לבירור תביעה של עובד לגמלה – לטופס הזה קוראים טופס 100 ייעודי לגמלאות.

2.       מידע הדרוש לביטוח הלאומי לחישוב דמי ביטוח שהעובד או המעסיק חייבים למסור לביטוח הלאומי לפי דין או שהביטוח הלאומי רשאי לדרוש אותו – לטופס הזה קוראים טופס 100 ייעודי לגבייה.

 

מועד התחולה של החוק החדש - החוק קבע בתחולתו הפרדה בין מעסיקים גדולים שיש להם יותר מ-180 עובדים וכן משלמי פנסיה (להלן: מעסיקים גדולים) לבין מעסיקים קטנים שיש להם לכל היותר 180 עובדים. כל המעסיקים ומשלמי הפנסיה אמורים לדווח על פי החוק, בדרך מקוונת, לא יאוחר ממשכורות/פנסיות עבור חודש אוקטובר 2021: טופס 617/102, טופס חודשי מפורט וטופס ייעודי לפי דרישת הביטוח הלאומי.

 

קבצים שבוטלו במהלך שנת 2021 בשל פיתוח טופס 100 חודשי - עוד התברר בתחילת משבר הקורונה, כי אין דיווח סדיר על הפסקת העבודה של העובדים והסיבות להפסקת העבודה. לכן, הביטוח הלאומי הוסיף עוד דיווחים בתקופת משבר הקורונה כדי לעדכן על מועד התחלת עבודה ועל מועד הפסקת עבודה של העובדים, כולל בחל"ת (קובץ סיום/ביטול חל"ת וקובץ הפסקת עבודה).

המידע שבקבצים האלה כלול בטופס 100 החודשי הפרטני המקוון. בעקבות שידור טופס 100 מקוון חודשי - המייצגים והמעסיקים לא יידרשו לשדר קבצי דיווח נוספים.

 

ביטול מתוכנן של הדיווח הרבעוני על נותני שירותים הכלולים בתוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים - נותני שירותים בהתאם לתוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים (כמו אמנים, מורי דרך, מרצים ומדריכים) קיבלו דמי אבטלה בסכומים ניכרים בתקופת משבר הקורונה. הביטוח הלאומי שילם למובטלים רבים את דמי האבטלה לפי השומה לשנת 2019, כי המידע בביטוח הלאומי לא היה מעודכן.

מעסיקים רבים לפי הצו לא דיווחו על נותני שירות אלה, או שניכו דמי ביטוח אך לא העבירו את המידע הרבעוני הנדרש לפי התקנות, או דיווחו לביטוח הלאומי על נותני השירותים כשכירים לפי מועד קבלת התשלום ולא לפי מועד ביצוע העבודה. לאחר שטופס 100 החודשי יהפוך לשגרה, יבוטל הדיווח הרבעוני על נותני השירותים לפי צו סיווג מבוטחים.

 

יתרונות הדיווחים החדשים כפתרון למצבים שונים

·         עובדים שקיבלו גמלאות שמותנות בהכנסה הניחו שהמידע החודשי על המשכורות קיים בביטוח הלאומי, ולכן לא דיווחו על שינוי במצב התעסוקתי שלהם וכך הביטוח הלאומי יצר להם חובות רטרואקטיביים. העובדים באו בטענות למעסיקים.

·         המעסיקים התבקשו להכין טפסים על המשכורות של העובדים עבור תביעות לגמלאות. לכל תביעה היה טופס שונה בשל המידע השונה שדרוש לכל תביעה. חלק מהעובדים התבקשו להגיש תלושי משכורת וביקשו אותם מהמעסיקים.

·         התיקון בחוק מתאים את מנגנון הדיווח לעולם המודרני, שבו ניתן לבצע פעולות רבות באמצעים אלקטרוניים ללא צורך בטפסים ידניים.

·         טופסי 100 וטפסים נוספים לצורכי גמלאות עדיין מודפסים (למעט עבור דמי אבטלה) ויש לדרוש אותם מכל מעסיק או משלם פנסיה לצורך תיאום דמי ביטוח, דרישה להחזר דמי ביטוח, או תביעה לגמלאות.

·         עובדים שמשתכרים מעל התקרה נאלצו להגיש בקשות לתיאום דמי ביטוח וקיבלו לפעמים תיאום חלקי בהתאם למועד הגשת הבקשה וקיבלו החזרים רק בשנות המס הבאות. אם הדיווח היה לפי צו סיווג מבוטחים - חלק מהם קיבלו את כל ההחזר רק לאחר שהמעסיק תיקן את הדיווח בהתאם לחוק.

·         מעסיקים לפי התוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים היו אמורים לדווח על העובדים מדי רבעון, בדיווח פרטני, אך לא כל המעסיקים עשו זאת והיו תקלות רבות בזכאות של נותני השירות לגמלאות כעובדים שכירים. התלונות, כמובן, הגיעו ישירות למעסיקים, לרבות ביקורות ניכויים למעסיק שלא דיווח נכון או שלא דיווח כלל.

·         בכל פעם שהוגש טופס 126 לביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי עדכן את העיסוק, אם היה שינוי. ככל שהעיסוקים לא היו מעודכנים והעובד שילם מקדמות על הכנסות נוספות שלו - המערכת שלחה באופן אוטומטי דרישה להפרשי דמי ביטוח על הפער בין השיעור המופחת לשיעור המלא. ככל שמדובר בשנת מס קודמת - לא ניתן היה לתקן את הדרישה ללא הצגת ההכנסה בדוח שהוגש למס הכנסה לאותה השנה.

 

 הדיווח החודשי החל ממשכורת חודש אוקטובר 2021

החל ממשכורת אוקטובר 2021 החוק מחייב את כל המעסיקים (למעט במשק בית) לשדר טופס 100 חודשי מקוון לביטוח לאומי, על כלל עובדי החברה, בכל חודש. זאת, נוסף על שידור טופס 102 חודשי שאמור להיות מקוון בלבד. ככלל, הביטוח הלאומי מסר כי האפשרות להגיש את טופס 102 בפנקס (ולא בשידור) קיימת בפועל עד דצמבר 2021. החל מחודש ינואר 2022 תהיה חובת שידור טופס 102, או הקלדה של הטופס באתר הביטוח הלאומי.

לגבי תשלום הדוח המקוון: החל מחודש ינואר 2022 הביטוח הלאומי יזהה את המעסיקים שמשלמים בדואר או בבנק וישלח אליהם דף תשלומים עם שוברי תשלום.

 

טופס 100 חודשי חייב להיות מקוון מהשידור הראשון. הביטוח הלאומי מסר כי על אף שאין דחיה בשידור הטופס, רק במהלך חודש ינואר 2022 יתחילו לשלוח קביעות על אי הגשת טופסי 100 חודשיים. כלומר, יש מספיק זמן ללמוד את המערכת החדשה ולהטמיע אותה.

על אף שבחוק יש הפרדה ברורה המחייבת שידור טופס 102 וגם טופס 100 חודשי, הלשכה פנתה לביטוח הלאומי כדי לבקש לאחד את שידור הטפסים. הביטוח הלאומי מסר כי לא ניתן בשלב זה ליצור דיווח בטופס אחד בלבד כיוון שטופסי 102 ו-617 הם טפסים גם לתשלום (בסיום שידור טופס 102, המעסיק אמור להחליט אם השידור יהיה עם תשלום ואת הסכום לתשלום). כדי לייתר את טופסי 102 או 617 היה צורך בפיתוח אפשרות תשלום באמצעות הדיווח.

 

שני הדיווחים שיש לדווח לביטוח הלאומי ביום 15.11.2021

1.       דיווח חודשי כללי ביחס לסך כל העובדים/מקבלי פנסיה מוקדמת -

הדיווח כולל את סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת וסך דמי הביטוח באותו החודש, בטופס 102 חודשי למעסיקים ובטופס 617 חודשי למשלמי פנסיה מוקדמת. 

 

2.       דיווח חודשי פרטני מקוון עבור כל אחד מהעובדים שמפורטים בטופס 102 ועבור כל אחד ממקבלי הפנסיה המוקדמת שמפורטים בטופס 617 - הדיווח הפרטני נעשה בקובץ 100 חודשי, שבו מפורטים בין היתר שמות העובדים/מקבלי הפנסיה המוקדמת, רכיבי שכר/פנסיה מוקדמת וסיווג העובד/מקבל הפנסיה המוקדמת, תאריך הפסקת עבודה, סיבת הפסקת העבודה ותאריך אחרון של תקופת ההפסקה (אם ידוע). 

 

 

טופס 100 ייעודי מקוון שישודר לביטוח הלאומי לפי דרישה - על פי תיקון 219 לחוק הביטוח הלאומי

טופס בל/100 הוא צילום מצב ליום מסוים והוא כולל פירוט שכר ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות במשך 12 חודשים, כאשר "תשלומים נוספים" והפרשי שכר מיוחסים בהתאמה לחודשים הרלוונטיים. לדוגמה, כאשר שולמו דמי הבראה או שולמו הפרשי שכר לחודשים קודמים.

תוכנות השכר מפיקות את הטופס על פי הוראות שקבלו מן הביטוח הלאומי, עד שבע שנים רטרואקטיבית. כדי להפיק טופס 100 נכון, חשוב להקפיד על סימול הרכיבים החייבים בפריסה. הביטוח הלאומי אמור לבדוק בקפידה טופס 100 שכולל קפיצות בשכר מחודש לחודש, כי ייתכן שיש שכר נוסף שלא נפרס.

הביטוח הלאומי בשיתוף עם בתי התוכנה ולשכות השירות מסיימים לפתח בימים אלה את טופס 100 הייעודי, שאמור להחליף את טופס 100 המודפס (הכולל את החלקים היחסיים של פריסת השכר הנוסף וההפרשים):

1.       טופס 100 ייעודי לגבייה עבור תיאום דמי ביטוח והחזרי דמי ביטוח. הזנת בקשה לתיאום או להחזר יוצרת דרישת טופס 100 ייעודי מהמעסיק. המהלך אמור לקצר את משך הטיפול בתיאום ובהחזר דמי ביטוח מעל התקרה.

2.       טופס 100 ייעודי לגמלאות שיכלול את כל המידע שהביטוח הלאומי דורש לקבל עבור כל הגמלאות במשך 18 חודשים שלפני חודש הגשת התביעה (בדומה לטופס 100 ששודר בתביעות לדמי האבטלה במשבר הקורונה וחסך שעות עבודה רבות של מעסיקים ומייצגים בהכנת טופס 1514). טופס 100 ייעודי יכלול מידע לגבי חודש נוכחי אם העובד הפסיק לעבוד בחודש הנוכחי ומה סיבת הפסקת העבודה.

 

העובד שמגיש תביעה לגמלה יאשר לביטוח הלאומי שהוא אינו מתנגד שהביטוח הלאומי יפנה למעסיק ויבקש טופס 100 ייעודי. המעסיק לא יתבקש לצרף את המידע על המשכורות של העובד לטופס התביעה.

הטופס הייעודי ישודר על ידי המעסיק ישירות לביטוח הלאומי על פי דרישת הביטוח הלאומי במאגר בקשות שיהיה מקושר למערכת השכר. מובהר, שלצורך פניה של הביטוח הלאומי למעסיק לשידור טופס 100 ייעודי, נדרש אישור מאת המבוטח.

הביטוח הלאומי פרסם ביום 18.3.2021 כי שידור טופסי 100 יבטל את הצורך בהגשת תלושי משכורת בעת הגשת תביעות לגמלאות, יקצר את משך זמן הטיפול בתביעות בשל החיסכון בהגשת המסמכים ויאפשר לביטוח הלאומי לדעת באופן שוטף אם יש למבוטח זכאות לגמלאות נוספות.

 

מה כולל טופס 100 חודשי

טופס 100 חודשי כולל מידע רב שנמצא ממילא בידי המעסיק לצורך הכנת משכורות. חשוב מאד להקפיד על ההגדרות של רכיבי המשכורת כדי שיגיעו נכון לטופס. דיווח שני לאותה אוכלוסייה/חוזה דיווח מבטל את קודמו. חייבת להיות התאמה בין טופס 102 לטופס 100 חודשי.

 

הטופס כולל כדלקמן:

1.       מאפייני המבוטח, כמו מספר זהות, שם מלא, תאריך לידה. להקפיד על רישום נכון כדי שלא תיווצר שגיאה.

2.       מאפיינים נוספים, כמו תאריך תחילת עבודה.

3.       מאפייני שכר בחודש המשכורת, כמו שנת המשכורת וחודש המשכורת.

4.       סוג עיסוק, כמו שכיר רגיל.

5.       מאפייני שכר: שכר חודשי רגיל ללא פריסה וללא הפרשים, סך הכל שכר נוסף, סך הכל הפרשי שכר, סכום פטור מדמי ביטוח, שכר ברוטו (כולל מעל המקסימום), תשלום חייב בדמי ביטוח בשל חלף הודעה מוקדמת, שכר בשיעור מופחת לעובד, שכר מעל ההכנסה המירבית לעובד.

יש להקפיד להפריד בין שעות נוספות שמשתנות בכל חודש לבין שעות נוספות גלובליות. למעסיק יש שיקול דעת כדי להחליט אם מדובר ברכיב קבוע ולא משתנה שחוזר על עצמו מדי חודש – שהוא שכר רגיל.

הביטוח הלאומי יבדוק התאמה לטופס 102 החודשי בדיווח בקוד 1 וקוד 8. שכר נוסף בקוד פריסה למשל אינו כלול בטופס 100 חודשי וגם אין דיווח בטופס 100 חודשי על אי העסקה.

הביטוח הלאומי אמור להשתמש במידע בעיקר לעדכון עיסוקים, כדי לא ליצור חובות של דמי ביטוח לעובד שלא עדכן את העיסוק שלו בעצמו או שלא עשה תיאום דמי ביטוח, וגם כדי לא ליצור חובות לעובד שמקבל גמלאות שמותנות בהכנסה מעבודה, כמו למשל בקצבת נכות כללית.

6.       מאפייני היקף משרה, כמו סוג המשרה, אחוז המשרה, מספר ימי עבודה ושעות עבודה שעבורם שולם שכר.

7.       מאפייני חופשה, כמו תמורת חופשה כחלק מהשכר, פדיון חופשה, יתרת ימי חופשה ושעות חופשה.

8.       מאפייני נתוני מחלה, כמו מספר ימי מחלה ושעות מחלה שנוצלו שעבורם שולם שכר באותו החודש, יתרת ימי מחלה ושעות מחלה מצטברים.

9.       מאפייני ניכויים: ניכויי דמי ביטוח לאומי ובריאות ותשלום דמי הביטוח הלאומי על ידי המעסיק. הביטוח הלאומי עורך התאמות לטופס 102.

10.   מאפייני סוג האוכלוסייה של העובד, כמו אם מדובר במעסיק משני או עיקרי וכן אם מדובר בבעל שליטה בחברת מעטים.

11.   מאפייני הפסקת עבודה: קוד הפסקת עבודה וסיבת הפסקת עבודה.

 

משובים על טופס 100 חודשי לפי אופן השידור

יש שני סוגי משובים לטופס 100 חודשי:

1.       משוב במערכת השכר לתקינות טכנית של הטופס.

2.       משוב מהביטוח הלאומי, שניתן לאחר כיממה (עד יומיים) מהשידור לבקשת המעסיק או המייצג.

 

להלן פירוט המשובים לפי ערוצי הדיווח (יש לקבל הנחיות ממערכת השכר):

תוכנת שכר WCF (אפשרית עד מספר מוגבל של עובדים) – ניתן לקבל משוב במערכת השכר לכלל הדיווחים של המעסיק.

מערכת ייצוג לקוחות – המשוב שמתקבל במערכת ייצוג לקוחות מאפשר לראות משוב לכלל הדיווחים של המעסיק מכל ערוצי הדיווח ובתנאי שלמייצג יש ייפוי כוח, אם המייצג הזין את התקופה בלבד (ללא מספר תיק ניכויים. נמצא בפיתוח מסך מרכז למעסיקים שהיו אמורים לדווח טופס 100 חודשי וטרם דיווחו.

מערכת קשרים עסקיים ( (B2B וכספות – המשוב מתקבל במערכת קשרים עסקיים. מעסיק שמתקשה לקבל משוב במערכת קשרים עסקיים יפנה לטלפון מספר 02-6463252.

אתר התשלומים – המשוב מתקבל בשלב זה בדואר, אך כעת נמצא בפיתוח משוב שיגיע למעסיקים גם במייל או באתר. המשוב מתקבל בדואר בשלב זה רק למדווחים באתר התשלומים (למעט בחודש דצמבר 2021, שבו נשלחו משובים בדואר למעסיקים נוספים, באופן חד פעמי).

 

מוקדים של הביטוח הלאומי למעסיקים – אין לפנות לסניפי הביטוח הלאומי

מוקד תמיכה טכני - מוקד רב קווי באגף קליטה ובקרות תוכנה בביטוח הלאומי, במספר טלפון 02-6709970, כולל למייצגים (וגם 02-6709249, 02-6709268). מענה כדלקמן: דיווח שגוי/פסילת דיווח, תקלות ובעיות בשידור, מעקב דיווחים חסרים וסיוע בטיפול יזום בתיקי מעסיקים עם קביעות בהעדר דיווח.

מוקד מעסיקים בבאר שבע - מוקד תמיכה למעסיקים שמטפל גם בבירורים בשידור טופסי 102 ו-100 מפורט חודשי לפי החוק החדש. המוקד פועל בימים ראשון עד חמישי בבוקר במספר טלפון 02-5393722.

מוקד מקצועי - מוקד באגף מאגר הכנסות לאומיות בביטוח הלאומי, במספרי טלפון: 02-6464614, 02-6463615, 02-6462305. מענה כדלקמן: פניות נציגי מערכות השכר בכל נושא (בתי התוכנה ולשכות השירות), פניות מעסיקים ומייצגים בבעיות מקצועיות, הגדרות שדות חובה וכו' ופניות בעניין נתונים שהתקבלו בשלב הדיווח.

 

סנקציות למי שלא משדר את הטופס

החוק מחייב את הדיווח המקוון לכל המעסיקים ביום 15.11.2021 אך הביטוח הלאומי מאפשר למעסיקים הקטנים זמן התארגנות ללמוד את המערכת החדשה. הביטוח הלאומי ישלח תזכורת, אך סנקציות על אי דיווח טופס 100 חודשי של משכורות אוקטובר 2021 למעסיק קטן יוטלו רק מחודש ינואר 2022.

ההמלצה היא לא לדחות את הדיווח כדי שאם יהיו תקלות, יהיה מספיק זמן לתקן ולהשתפר.

מעסיקים ומייצגים שכבר עשו את כל ההכנות ושידרו את הטופס – מדווחים על טופס פשוט מאד לשידור.

 

מומלץ לאסוף את המידע על כל המשכורות בתחילת כל חודש כדי לחסוך דוחות מתקנים. המלצה למייצגים - ליצור מנגנון מסודר חודשי של קבלת משכורות מהמעסיקים בהתאם למידע שדרוש בטופס 100 החודשי - כדי לחסוך תיקוני דוחות. בין היתר: היעדרויות, סיבות להפסקת עבודה, פירוט הפרשי שכר ושכר נוסף, פירוט רכיבי השכר השונים, דיווח על ימי חופשה ומחלה ועוד.

 

יישום בפועל של טופס 100 מקוון חודשי  

להלן התהליך הדרוש באופן כללי לשידור טופס 100 חודשי (כל מערכת שכר שולחת למשתמשים את ההסברים בצורה מפורטת):

1.       פעולה שמבוצעת פעם אחת - שינוי הגדרות שנחוץ לקליטה נכונה של המידע. לדוגמה מתוך ההוראות ששלחו בתי התוכנה: הגדרות לרכיבי שכר כמו שעות נוספות, חלף הודעה מוקדמת, תמורת חופשה, תחליפי שכר (ימי אבל, גיבוש ועוד), הודעה מוקדמת חייבת בדמי ביטוח ורכיב חדש מיוחד שהוא תמורת חופשה טרם ניתוק יחסי עובד ומעסיק. לכל מערכת שכר יש את ההגדרות משלה ולכן יש לפעול בהתאם להוראות.

2.       בכל חודש - יש לשדר את הטופס בצורה מקוונת לביטוח הלאומי.

 

1.       הביטוח הלאומי מבקש לשדר טופס 100 חודשי אחרי טופס 102. בשלב זה הביטוח הלאומי אינו חוסם שידור קליטת טופס 100 חודשי לפני טופס 102, אך בשידור טופס 100 חודשי לפני טופס 102 – יש לוודא התאמה ושלא נעשו שינויים בטופס 102. מעסיק שיש לו הרשאה לחיוב שדוחה את מועד הדיווח ל-22 בחודש, יכול לדווח בתאריך זה גם את טופס 100 החודשי.

2.       אפשר לשדר דרך מערכת ייצוג לקוחות. המייצג יכול לשדר את הקובץ ישירות מהתוכנה או לבחור לשדר כמה מעסיקים ביחד בקובץ אחד, תחת מודול דיווחי שכר – שידור קובצי 100 חודשי.

3.       יש לשים לב למשובים.

4.       יש לשים לב בעת תיקוני דוחות (בקוד 8 – מתוקן) - שיש לתקן גם את טופס 100 החודשי, עם כל המידע שמופיע בטופס, כולל עדכון בנתונים. דיווח מתקן של טופס 100 חודשי מבטל את הדוח הקודם.

5.       אם אין דיווח שוטף או דוח מתוקן – אין לדווח טופס 100 חודשי.

6.       בכל חודש יש לכלול את כל הדיווחים על נותני השירות לפי התוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים בטופס 100 החודשי, לפי מועד ביצוע העבודה, לפי סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי. הדיווח הזה יאפשר לנותני השירות לקבל גמלאות כחוק ולקבל החזרים של דמי ביטוח ששולמו מעל התקרה. השידור הזה יחסוך בהמשך את הדיווח הרבעוני על נותני השירות האלה. 

7.       בכל חודש יש לדווח על הפסקת העבודה של כל עובד והסיבה להפסקת העבודה בדיווח.

 

הדיווח של המעסיק על הפסקת העבודה בכל חודש

הביטוח הלאומי מצפה לקבל בכל חודש שבו יש הפסקת עבודה של עובד דיווח כדלקמן:

·           תאריך הפסקת העבודה (היום שבו נותקו יחסי העבודה/ יום העבודה האחרון שלפני הפסקת העבודה).

·           סיבת הפסקת העבודה.

·           תאריך אחרון של תקופת ההפסקה (אם ידוע).

 

להלן עקרונות לדיווח על הפסקת העבודה:

 

1.       בכל חודש שבו עובד או עובדת היו גם בחל"ד או בחל"ת או בשמירת היריון וגם עבדו – העיסוק יהיה כעובד/ת.

2.       בכל חודש שבו עובד או עובדת היו גם בחל"ד או בשמירת היריון וגם בחל"ת – העיסוק יהיה חל"ד או שמירת היריון.

3.       בכל חודש שבו עובד או עובדת היו בחל"ת מלא או בחל"ד מלא ולא שולמה להם הטבה – לא יהיה דיווח. בחל"ד כולל הטבה, ידווחו בדיווח החודשי – במקביל לדיווח בקוד דיווח 55 .

3.       אם בחודש אחד יש שני סוגי הפסקות עבודה – יש לדווח על שניהם. למשל, עובדת יצאה לחל"ד מתאריך 11.4.2021 עד 17.8.2021 וביום 18.8.2021 יצאה לחל"ת במקום לחזור לעבודה.

 

להלן דוגמה שמסר הביטוח הלאומי:

 

מבוטחת יצאה לחל"ד מתאריך 11.4.2021 ועד 17.8.2021 (כולל) וקיבלה גם הטבות שכר

 

חודש דיווח            עבור חודש         עיסוק               תאריך יציאה           סיבה                   תאריך חזרה

 

5/2021                     4/2021             עובד                    11.4.2021             חל"ד                        17.8.2021

בחודשים:

6,7,8/2021            5,6,7/2021       חל"ד + הטבה       11.4.2021             חל"ד                        17.8.2021

9/21                        8/2021              עובד                    11.4.2021             חל"ד                        17.8.2021

 

מבוטחת שיצאה לחל"ד מתאריך 11.4.2021 ועד 17.8.2021 וביום 18.8.2021 יצאה לחל"ת

 

חודש דיווח            עבור חודש         עיסוק               תאריך יציאה           סיבה                   תאריך חזרה

 

9/2021                   8/2021               חל"ת                  11.4.2021             חל"ד                        17.8.2021

                                                                                    18.8.2021             חל"ת                       18.11.2021

 

 

ביצוע ביקורת ניכויים בביטוח הלאומי

בביקורת ניכויים בביטוח הלאומי נוהגים לבדוק עד 5 השנים המוקדמות מתוך שבע השנים האחרונות (למעט חריגים).

הנושאים העיקריים שנבדקים בביקורת הניכויים של הביטוח הלאומי הם:

בדיקת כל רכיבי השכר, התאמה בין טופס 126 לטופס 102, בדיקת התאמות בין הדוחות לבין התשלומים, סיווג עובדים בטור הנכון בטופס 102, פריסת שכר נוסף, זקיפת הטבות שכר לעובדים (לרבות הוצאות שלא נזקפו), בדיקת שכר מינימום, ביקורת הכנסות מחברה משפחתית וחברת בית, תיאום דמי ביטוח (ניכוי דמי ביטוח בשיעור המופחת למי שעובד בעבודות נוספות), איתור תשלומים לאוכלוסיות שונות ללא דיווח, איתור דיווחים כוזבים, סיווג עובדים על פי צו סיווג מבוטחים ותשלום דמי הביטוח בעדם ועוד.

מבקר הניכויים בודק הטבות בשווה כסף שלא נזקפו בשכר כמו זקיפת שווי רכב. מעסיקים שזקפו שווי רכב חלקי לפי חישוב מדויק של הנסיעות הפרטיות – מחויבים בהפרש.

ביקורת ניכויים מבוצעת גם לגיבוי תביעת גמלאות, או כאשר המעסיק תובע החזרים, או מתקן דוחות, או כאשר יש צורך לבחון יחסי עבודה.

 

שומות ברשות המסים

כאשר מבוצעת ביקורת ניכויים של רשות המסים, ומבקרי הביטוח הלאומי מגיעים לביקורת בגין אותן השנים, תיתכן ביקורת כפולה בנושא הטבות שכר.

הכלל על פי הלכת "גדות" תעשיות פטרוכימיות בע"מ (דב"ע נה/0-14 מתאריך 18.07.1995) לעניין הטבות השכר האמורות שלא נזקפו במשכורת: אם הייתה ביקורת ניכויים של רשות המסים על אותן שנים – אזי מחייבים בדמי ביטוח את המעסיק בהתאם להסכם עם רשות המסים.

מהביטוח הלאומי נמסר כי הוא אינו מקבל טענות על טעות בהסכם ניכויים של רשות המסים ויסכים לתקן את הטעות רק לאחר תיקון שומת הניכויים.

חשוב לשמור את ניירות העבודה של הסכם שומות הניכויים ברשות המסים כדי להציגם למבקר הביטוח הלאומי כדי להוכיח שיעור מס שולי, התייחסות לעובד מסוים מבחינת שיעורי דמי ביטוח או הכנסה מעל המקסימום ועוד.

המבקר מחייב בדמי ביטוח את ההכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה בהתאם להסכם השומות במס הכנסה ולא לפי המידע שקיבל משידור השומה. לדוגמה, כאשר מס הכנסה שידר את סכום המס לתשלום לאחר ניכוי המקדמות ששולמו בשל הוצאות עודפות.

 

שומות סגורות של החברה במס הכנסה

עמדת הביטוח הלאומי היא, כי שומות ניכויים בלבד ולא שומות של הכנסות חברה מחייבות את הביטוח הלאומי בעת ביקורת. זאת, על בסיס פסק דין אמי פרטס, שניתן בבית המשפט העליון מיום 14.6.1993 (ע"א 196/89).

במסגרת הלכת רמת בטיחות בבית הדין הארצי (עב"ל 15414-08-20), דחה בית הדין הארצי ביום 13.5.2021 את ערעור החברה וקבע בין היתר בהסתמך על הלכת אמי פרטס לעיל, ששומת הניכויים של העובדים בעניין שווי הרכב של קציני בטיחות בתעבורה, שונה ונפרדת משומת מס הכנסה של החברה עצמה.

גם אם שומת המס של החברה התיישנה, ייתכן ששומת הניכויים של עובדי החברה עדיין פתוחה וניתנת לקביעה שומתית. "השומה שעל סופיותה מבקשת המערערת להסתמך היא שומה של החברה, ולא של העובדים. על כן, אין מדובר בקביעת הכנסה בניגוד לשומה, הגם שלתוצאות קביעת ההכנסה של עובדים יכולה להיות השלכה על שומת החברה".

 

התיישנות שומות שמגיעות מרשות המסים

סעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי קובע את ההוראות לעניין התיישנות חובות לפי חוק הביטוח הלאומי. חוזר ביקורת ניכויים/7 (חוזר מעסיקים/1460) מיום 15.5.2016 מבהיר את עמדת הביטוח הלאומי לגבי תאריך התחלת תקופת ההתיישנות בביקורת ניכויים.

להלן מתוך החוזר בהקשר לביקורת הניכויים של מס הכנסה:

המועד הקובע למניין 7 השנים הוא מועד קיום חובת רישום/דיווח או מועד קבלת מידע מרשות המסים, המוקדם מביניהם.

לעניין קליטת שומת ניכויים של רשות המסים במערכות הביטוח הלאומי - הקביעה של הביטוח הלאומי לחיוב בדמי הביטוח תופק בתוך 7 שנים מהמועד שבו נקלט המידע במערכות שלו או נמסר לאגף ביקורת ניכויים באמצעות המעסיק או מייצגו, לפי המועד המוקדם מביניהם.

לעניין קבלת מידע חדש מרשות המסים ביחס לשנים בהן הסתיימה הביקורת - קיים הבסיס של עקרון סופיות הדיון, למעט אם יש חשד להעלמת מידע, או כשהסמכות לקבוע חיובים מסוימים היא רק של רשות המסים, ואז הביטוח הלאומי יהיה רשאי לחייב בהתאם.

התיישנות ביקורת ניכויים של מס הכנסה נדונה בפסק דין בעניין המעסיק שלמה עמר:

ביום 22.6.2021 דחה בית הדין האזורי את טענת ההתיישנות בתביעה של המעסיק (ב"ל 60041-12-17), וקבע כי קביעת דמי ביטוח בביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי, על פי הסכם שומות ניכויים של מס הכנסה, נעשתה כדין. המידע בדבר שומות מס הכנסה לשנים 2009 ו-2010 הובא לידיעת הביטוח הלאומי ביום 25.8.2013 ולפיכך במועד הוצאת הקביעה - 18.6.2017 - לא חלף המועד ולא חלה התיישנות בקביעת הביטוח הלאומי.

 

התייחסות הביטוח הלאומי לשומה בפשרה במס הכנסה ולקנסות בביקורת ניכויים

ביום 24 באוגוסט 2020 ניתן פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה בארבעה ערעורים, שהגיש הביטוח הלאומי על ארבעה פסקי דין נפרדים של בתי הדין האזוריים (הלכת מד"א, בר אילן, ממן ונס):

בפסק דין בעניין אוניברסיטת בר אילן כנגד הביטוח הלאומי קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 6497-08-16 מיום 24.2.2019) את תביעת אוניברסיטת בר אילן והורה על ביטול מוחלט של שומת ניכויים שערך הביטוח הלאומי בעקבות שומת ניכויים של מס הכנסה, שנעשתה בפשרה. הביטוח הלאומי היה אמור, לדעת בית הדין, להפעיל שיקול דעת ולא להעתיק את הנתונים משומת הניכויים של מס הכנסה, כיוון שהיא נערכה בפשרה. אמנם רציונל הפעולה של שתי רשויות המיסוי הוא אחיד ואולי זהה, אך תכלית הפעולה של שתי הרשויות שונה. שומות הניכויים בוטלו וכל הקנסות בוטלו.

בפסק דין בעניין ממן מסוף וניטול בע"מ נגד הביטוח הלאומי בבית הדין האזורי (ב"ל 59912-03-16 מיום 2.4.2019) הביטוח הלאומי הוציא שומת ניכויים בעקבות שומת ניכויים של מס הכנסה, שנעשתה בפשרה. שומות הניכויים אושרו בבית הדין והקנסות בוטלו.

השופטת קבעה בין היתר ששיטת הגילום הקבוצתי פגומה ופוגעת הלכה למעשה בעובדים כי קיים קושי לשלם להם גמלאות על מלוא שכרם (לרבות ההטבות ב"עין"). העובדה שהמעסיקה לא ניכתה את דמי הביטוח מהעובד גרמה לצמיחת טובת הנאה נוספת שכן נחסך מהעובד לשלם דמי ביטוח. מס הכנסה הכיר ברכיב כרכיב שכר ועל הביטוח הלאומי לפעול כפי שנקבע בפסק דין גדות.

בפסקי הדין בעניין חברת נס ובעניין מד"א – הביטוח הלאומי הוציא שומות ניכויים והטיל קנסות. השומות לא נדונו בבית הדין האזורי והקנסות בוטלו.

הביטוח הלאומי ערער על כל פסיקות בתי הדין האזוריים לעיל לבית הדין הארצי:

בית הדין הארצי קיבל ככלל את כל הערעורים של הביטוח הלאומי וקבע כללי אצבע למקרים דומים בעתיד להוצאת שומות ניכויים, חיוב בהפרשי הצמדה, ריבית וקנסות.

לעניין שומות בפשרה של מס הכנסה קובע בית הדין הארצי: "מכלל האמור עולה כי המוסד רשאי להוציא שומת ניכויים בעצמו, אך משנערכה שומת ניכויים על ידי מס הכנסה, רשאי המוסד להתבסס עליה". 

חשוב להזכיר לעניין ביקורת של מס הכנסה שהסתיימה בפשרה כי ביום 8.10.2020 החליט בית הדין האזורי בעניין אלביט מערכות בע"מ שבכל מקום בכתב התביעה של אלביט נגד הביטוח הלאומי, שתוקף במישרין או בעקיפין את הסתמכותו של הביטוח הלאומי על הסכם פשרה עם מס הכנסה, הרי שדין טענה זו להימחק (כתב התביעה הוגש לפני מתן פסק הדין בעניין מד"א ואחרים).

לעניין הקנסות בוחן בית הדין הארצי את סעיפי חוק הביטוח הלאומי ופקודת מס הכנסה. בסעיף 370 הקנה המחוקק לביטוח הלאומי שיקול דעת "לוותר על הפרש דמי ביטוח... על קנס...ועל ריבית...כולם או חלקם".

סעיף 190 לפקודה קובע קנס בגין פיגור בתשלום המס, וסעיף 191 לפקודה קובע קנס גרעון שהוא סעיף עונשי, ככל שמצא פקיד השומה כי הנישום התרשל ודיווח על סכום מס נמוך מהנדרש.

בחוק הביטוח הלאומי לא קיימת אבחנה בין קנס אחור בתשלום לקנס עונשי על התרשלות ואי תשלום נדרש. הקנס מוטל אוטומטית ואין חיוב ריבית. לאחר פניה למוסד תישקל הפחתתו לרבות ביטולו. בפקודת מס הכנסה יש הפרשי הצמדה וריבית, ויש קנס.

הפרשי הצמדה נועדו לשמירה על הערך הראלי של הכסף. ריבית היא התשואה מהכסף שנשללה, ממי שהכסף לא היה בידו באותה תקופה. הקנס שמטיל הביטוח הלאומי נועד בחלקו לשמור על ערך הכסף ובחלקו הוא קנס "עונשי".

בית הדין הארצי מבהיר שיש שני סוגי ריביות: ריבית נמוכה לפי חוק פסיקת ריבית (ריבית השוק), וריבית לפי סעיף 159א לפקודה, שהיא ריבית גבוהה בשיעור 4% לשנה (ריבית 159א) ומחלק את תקופת אי התשלום לארבע נקודות ציון, עם מתן שיקול דעת לביטוח הלאומי.

כלומר, בשונה ממדיניות הביטולים שיש כיום בהתאם לראשוניות הליקוי, בית הדין מציע להטיל קנס על אי תשלום דמי ביטוח החל מהנקודה הראשונה כי המעסיק אמון על דיווחיו, ונושא בעלות מחדלו, ככל שנקבע כך בשומה, וקובע כי על הביטוח הלאומי להפעיל שיקול דעת ללא הקלת ראש בדבר נסיבות הפחתת הקנסות.

בית הדין הארצי מנחה את בתי הדין האזוריים כי במקרה שבו מצאו שלא הופעל שיקול דעת מספק, בית הדין חייב להשיב את העניין לביטוח הלאומי לביצוע שיקול דעת חוזר, ולא לבטל בפסיקה את הקנסות.

לעניין הקנסות קיבל בית הדין הארצי ביום 20.12.2020 את ערעור הביטוח הלאומי בעניין יפית מנגל, חברת עו"ד (עב"ל 26486-10-19, עב"ל 49789-10-19). נקבע שביטול הקנסות מבוטל ולחברה שמורה הזכות לפנות לאורגן המוסמך בבקשה מתאימה תוך 60 יום. לאחר ההחלטה יש לחברה אפשרות להעמיד את החלטת האורגן המוסמך בביטוח הלאומי לביקורת שיפוטית בבית הדין לעבודה (עתירה לבית המשפט העליון נדחתה בג"ץ 4899/21).

ביום 21.5.2020 ביטל בית הדין האזורי את הקנסות שהטיל הביטוח הלאומי בעקבות ביקורת ניכויים שערך בבנק לאומי לשנים 2011 עד 2013. הביטוח הלאומי ערער על פסק הדין לבית הדין הארצי, וביום 6.5.2021 קבלו הצדדים (ב"ל 55188-06-20) את הצעת בית הדין להחזיר את המקרה לשיקול הדעת של הביטוח הלאומי.

הכללים לביטול קנסות עד 28.2.2021

עד 28.2.2021 המבקר היה רשאי בתנאים מסוימים להזין את השומה המתוקנת ללא קנסות, כלומר, לבטל קנסות למעסיקים ששיתפו פעולה עם המבקרים. ביטול מלא של הקנסות נעשה למעסיקים שמספר העובדים שלהם לא  עלה על 249 עובדים וזו הביקורת הראשונה באותו רכיב שכר במשך 10 שנים (מפורט בחוזר ביקורת ניכויים מספר 11 שפורסם באתר האינטרנט ביום 10.7.2018 ועדכן חוזר מיום 5.1.2016).

הכללים החדשים לביטולי קנסות מיום 1.3.2021

הביטוח הלאומי פרסם ביום 1.2.2021 חוזר ביקורת ניכויים מספר 14 בנושא הפחתת קנסות ביקורת ניכויים, בתחולה מיום 1.3.2021 ואילך ופרסם בחוזר גם כללי מעבר.

הכללים החדשים קובעים כי החל מיום 1.3.2021 הודעת הקביעה בעקבות ביקורת ניכויים תכלול גם את כל הקנסות. הקנסות יופחתו (בשיקול דעת) רק לאחר בקשת המעסיק.

החוזר כולל את הקריטריונים להפחתת הקנסות ואת האחוזים המירביים לכל קריטריון: המלצות מבקר, ליקוי חוזר, מצב כלכלי, נימוקים מיוחדים ושנות הביקורת (שנה שישית ושביעית).

הביטוח הלאומי מסר כי את הבקשה להפחתת קנסות רשאי להגיש המעסיק (או המייצג של המעסיק), ואין צורך לפנות לעורך דין שיגיש את הבקשה.

לבקשת לשכת רואי חשבון הביטוח הלאומי מסר, למען הסר ספק, שניתן להגיע להפחתה מלאה של הקנס לפי הקריטריונים שבחוזר, למשל, אם הליקוי התגלה בפעם הראשונה, יש המלצת מבקר מלאה, המצב הכלכלי על פי ההגדרה שבחוזר ויש גם נימוקים מיוחדים.

הגשת הבקשה להפחתת הקנסות מתבצעת באופן מקוון באתר הביטוח הלאומי או באתר התשלומים, ויש גם קישור במערכת המייצגים (הגשת השגה או בקשה להפחתת קנסות ביקורת ניכויים).

מעסיק שמגיש את הבקשה בסמוך למועד הקביעה הובטח שיקבל תשובה עוד לפני מועד החיוב במערכת הכספית, שהוא 45 ימים לאחר מועד הקביעה. העיכובים עלולים להיות במקרים שמגיעים להחלטה בוועדה העליונה. הביטוח הלאומי הבטיח לעשות כל מאמץ לתת את התשובות ללא עיכוב.

השגות על ביקורת ניכויים - ערר על קביעת דמי ביטוח לפי סעיף 359 לחוק  

בחוק ההסדרים לשנת 2017 תוקן סעיף 359 לחוק ובמקום ועדת שומה ממנה הביטוח הלאומי פקיד גבייה ראשי המוסמך לדון בהשגות (פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנעשתה על ידו או על ידי הממונה עליו). נוהל הגשת השגות פורסם באתר הביטוח הלאומי ביום 1.1.2017.

את ההשגה המנומקת יש להגיש בכתב בתוך 30 יום מהיום שבו נמסרה לחייב ההודעה על קביעת דמי הביטוח בדואר רשום. את ההשגות יש להגיש בצורה מקוונת באתר הביטוח הלאומי או באתר התשלומים ויש גם קישור למערכת המייצגים (הגשת השגה או בקשה להפחתת קנסות ביקורת ניכויים). מותר לפקיד ההשגות להאריך את המועד להגשת ההשגה.

חוק ההסדרים קבע שיש להחליט בהשגה בתוך שלושה חודשים מהיום שבו נמסרו כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, עם אפשרות הארכה לשלושה חודשים נוספים מטעמים מיוחדים.

אם ההשגה נדחתה באופן מלא או באופן חלקי, החייב יקבל את ההודעה על כך בדואר רשום. עליו לשלם את הדרישה או להגיש תובענה על הקביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

 

זכאות לדמי אבטלה לבעלי מניות בחברה ולקרובי משפחה

סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מבוטח לזכאות לדמי אבטלה וקובע בין היתר את התנאי של היותו "עובד הזכאי לשכר שמעסיקו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו". כלומר, חייבים להתקיים יחסי עובד ומעסיק לפי דיני עבודה (או שהעובד כלול בתנאים שבתוספת הראשונה לצו סיווג מבוטחים).

 

בעלי שליטה בחברת מעטים וכן קרובי משפחה נבדקים בקפדנות יתר כשהם תובעים דמי אבטלה.

פסק דין חשוב בעניין זכאות בן משפחה שעובד בחברה שבבעלות בן משפחה אחר לדמי אבטלה, הוא פסק דין עלי תיתי (עב"ל 51264-10-13) מיום 14.7.2016. בית הדין הארצי קבע שיש לבחון את הזכאות לדמי אבטלה בשני שלבים:

1.       בחינה ראשונה - היקף ההשפעה שניתן לייחס לבן המשפחה שאינו בעל מניות על התנהלות החברה, בהיבטים הרלוונטיים לדמי אבטלה (שליטה עקיפה).

2.       בחינה נוספת - האם שררו בין בן המשפחה לבין החברה יחסי עובד ומעסיק.

 

העסקת קרובי משפחה בחברה או בעסק שבבעלות קרוב משפחה

עובדים שכירים בחברה שבבעלות קרוב משפחה שלהם, לרבות בני זוג שאחד מהם הוא בעל השליטה בחברה – כל עובד נבחן לענף אבטלה, כדלקמן:

1.       נבחנת שליטה ישירה בחברת המעטים [לפי סעיפים 32(9) ו-76 לפקודה]. ככל שיש שליטה ישירה, אין זכאות לדמי אבטלה (כאשר לאדם יש מניות בחברה ואינו בעל שליטה בה, או שהחברה אינה חברת מעטים, הוא יכול להיות זכאי לדמי אבטלה).

2.       נבחנת שליטה עקיפה בחברת המעטים. לפי התנהלות בני הזוג או קרובי המשפחה ומידת השפעת בן/בת הזוג או קרוב המשפחה וסמכויותיהם בחברה. ככל שאין שליטה ישירה אך יש שליטה עקיפה, אין זכאות לדמי אבטלה.

 

בחינת יחסי עובד ומעסיק

3.       כאשר אין שליטה ישירה ואין שליטה עקיפה בחברת המעטים, או כשמדובר בעסק שאינו מאוגד כחברה - נבחנים יחסי עובד ומעסיק. כשאין יחסי עובד ומעסיק לפי דיני עבודה, אין זכאות לדמי אבטלה.

כשבן משפחה תובע דמי אבטלה בשל עבודה בעסק משפחתי שמאוגד כחברה - כל עוד העובד אינו מחזיק במניות ואינו בעל שליטה בעקיפין – הביטוח הלאומי בוחן יחסי עבודה, כמו בכל עסק משפחתי שאינו מאוגד כחברה. ככל שמתקיימים יחסי עובד ומעסיק – ייבחנו התנאים הנוספים לזכאות לדמי אבטלה (כמו גיל, תושבות ותקופת אכשרה).

לעתים לבני משפחה יש פחות מ-10% ממניות החברה. במקרים אלה כל מקרה נבחן לגופו (פסק דין שביט חיים נגד הביטוח הלאומי בבית הדין האזורי לעבודה ב"ל 1059-09 מיום 3.10.2010).

כאשר לכמה בני משפחה יש מניות בחברת מעטים, מחברים את אחוזי המניות של כולם ומחלקים במספר בני המשפחה. אחוז נמוך מ-10% מאפשר לקבל דמי אבטלה, כפוף כמובן לקיום יחסי עבודה וליתר התנאים המזכים בדמי אבטלה.

על אף פסק דין שלם ועל פי הפסיקה, כאשר לאחד מבני המשפחה אין מניות בחברה, רק העובדה שהוא קרוב של בן משפחה שיש לו מניות בחברה לא תשלול זכאות לדמי אבטלה, כפוף לבחינת שליטה במישרין או בעקיפין וכפוף לבחינת יחסי עבודה (פסק דין דוד יהודית, ב"ל 3145-11-10 מיום 24.4.2013, פסק דין פליקס יער, ב"ל 1813-09 מיום 19.3.2014 ופסק דין אפרים וגימה ב"ל 45410-02-15 מיום 29.12.2015).

הביטוח הלאומי פרסם חוזר אבטלה מספר 1410 ביום 28.5.2006 בעניין בעלי שליטה בחברת מעטים שהם בני זוג. מובהר בחוזר כי אם לאחד מבני הזוג אין כלל מניות בחברה, לא מייחסים לו שליטה בחברה רק בגלל מניות בן זוגו. בן הזוג השני שאינו בעל מניות עשוי להיות בעל שליטה בחברה מכוח חלופה אחרת.

חוזר הביטוח הלאומי (כללי 123/06) קובע לעניין זכאות לדמי אבטלה, כי בן זוג שאינו מחזיק במניות חברה שבה בן זוגו נחשב בעל שליטה, יכול בתנאים מסוימים להיחשב עובד ולא בעל שליטה.

לאור האמור לעיל, כאשר בת זוגו של בעל השליטה מועסקת בחברה שבשליטת בעלה (נכון גם כאשר בן הזוג עובד אצל בעלת השליטה) ואין לה מניות (או שליטה) בחברה במישרין או בעקיפין (הכוונה בפסיקה לשליטה בעקיפין: לפי התנהלות בני הזוג ומידת השפעת בת הזוג וסמכויותיה בחברה), אין לדווח עליה כבעלת שליטה בטופס 102 המדווח לביטוח הלאומי מדי חודש, אלא כעובדת שכירה, כפוף לקיום יחסי עובד ומעסיק כהלכתם בין בת זוגו של בעל שליטה שאין לה כלל מניות בחברה, לבין החברה.

 

טופס תביעה לדמי אבטלה של בעלי מניות וקרובי משפחה וטיפול בתביעה

בתביעה לדמי אבטלה (כולל בטופס המקוון), יש לענות על שאלות ולחתום על הצהרה שהפרטים נכונים, כמפורט להלן:

1.       האם אתה נמנה כיום או היית בעבר מבעלי העסק או החברה?

2.       האם אתה מוגדר כיום או היית מוגדר בעבר במס הכנסה כבעל שליטה בחברת מעטים (על פי סעיף 32 לפקודת מס הכנסה).

3.       האם יש קרבה משפחתית בינך לבין מעסיקך?

 

לצורך בדיקת הזכאות לדמי אבטלה הביטוח הלאומי בוחן את המידע שיש בידו:

1.       אם יש דיווח על בעלי שליטה בטופס 102 ושיעור ההחזקה במניות החברה.

2.       אם תקופת ההעסקה ארוכה, רציפה וסדירה, אם היו שינויים בשכר ואם השכר ריאלי.

הביטוח הלאומי מבקש לעיתים להשלים פרטים נוספים לרבות בשאלון לבחינת יחסי עובד ומעסיק (לדוגמה, טופסי 674 ו-6106 שנמצאים באתר הביטוח הלאומי).

ככל שאין בידי הביטוח הלאומי מספיק מידע כדי להחליט בתביעה, פקיד התביעות פונה למעסיק או למובטל לצורך תשאול. במקרים שאין לפקיד התביעות מספיק מידע כדי להחליט בתביעה, הוא שולח חקירה.

 

בחינת הזכאות לדמי אבטלה של קרובי משפחה בחודשים 3-6/2020

 

בחודשים מרץ עד יוני 2020 נבחנו שליטה עקיפה ויחסי עבודה לפי המידע שהיה בביטוח הלאומי באותו הזמן.

הביטוח הלאומי שומר לעצמו את הזכות לבחון את המעמד בדיעבד, ככל שיגיע אליו מידע נוסף בנושא הזכאות לדמי האבטלה, מבצע בדיקות וחקירות מדי פעם ופועל בהתאם לממצאים.

כיוון שהמידע על שליטה עקיפה לא היה מצוי בידי הביטוח הלאומי ברוב התביעות לדמי אבטלה של קרובי משפחה של בעלי השליטה, ובשל כמות התביעות העצומה שהתקבלה במשך תקופה קצרה, הביטוח הלאומי בחן בעיקר יחסי עובד ומעסיק בתקופה ממרץ ועד סוף יוני 2020 ודחה באופן אוטומטי תביעות של מי שהיו רשומים בטופס 102 כבעלי שליטה.

 

בחינת הזכאות לדמי אבטלה של קרובי משפחה החל מחודש יולי 2020

תביעות לדמי אבטלה של בעלי שליטה וקרובי משפחה נבדקות שוב בקפדנות רבה, לרבות בקשת מידע נוסף מהתובע ו/או מהמעסיק.

 

קרובי משפחה שרשומים בטופס 102 כבעלי שליטה ואין להם מניות בחברה

חלק קטן מהתביעות לדמי אבטלה של קרובי משפחה של בעלי שליטה נדחו באופן אוטומטי, כי קרוב המשפחה, שלא היו לו מניות בחברה, היה רשום כבעל שליטה בטופס 102 לפי הוראות פסק דין שלם בבית המשפט העליון.

לבקשת לשכת רואי חשבון, הביטוח הלאומי מסר לנציגי המייצגים ביום 26.10.2020 כדלקמן:

 

כשאדם אינו מחזיק במניות של חברה שבה הוא עובד, והוא אינו בעל שליטה בעקיפין לפי הכללים שבפסיקה, הוא זכאי להיות מבוטח לענף אבטלה.

לצורך בחינת הזכאות לדמי אבטלה הביטוח הלאומי בודק (לרבות בדרך של חקירות) אם מתקיימים סממנים של בעל שליטה בעקיפין ומבקש הוכחות רבות.

ככל שנקבע שלא מדובר בבעל שליטה במישרין או בעקיפין, הוא יהיה מבוטח לענף אבטלה גם אם דווח בטופס 102 כבעל שליטה. במקרה הזה המהות קובעת ולא הדיווח הטכני.

כלומר, עולה מדברי הביטוח הלאומי כדלקמן:

ככל שיש קרובי משפחה של בעלי שליטה, שאין להם מניות בחברה, אין להם שליטה עקיפה לפי כל הסממנים בפסיקה ומתקיימים יחסי עובד ומעסיק לפי דיני עבודה, ולו היו רשומים כעובדים רגילים התביעה שלהם לדמי אבטלה הייתה מתקבלת, יפעלו כדלקמן:

1.       מי שהתביעה שלו לדמי אבטלה נדחתה – יגיש ערעור.

2.       מי שלא הגיש תביעה לדמי אבטלה כי היה רשום כבעל שליטה בטופס 102 – רשאי להגיש תביעה.

על קרוב משפחה של בעל שליטה כאמור, התובע דמי אבטלה, להוכיח כי אינו בעל שליטה בעקיפין ומתקיימים יחסי עובד ומעסיק לפי כל הכללים של דיני העבודה. לפני הפנייה לביטוח הלאומי כדאי לבחון את השאלות שיש בטפסים המצויים באתר הביטוח הלאומי:

1.       שאלון לבחינת יחסי עובד ומעביד (674).

2.       שאלון לקביעת מעמד בעל שליטה בחברת מעטים (6106).

 

דוגמאות מפסקי דין בתביעות לדמי אבטלה

ביום 29.11.2020 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 3767-10-19) את ערעורו של אדר עציוני לתשלום דמי אבטלה, וזאת, משום שאושרר כקביעת בית הדין האזורי שלא נתקיימו יחסי עובד ומעסיק בינו לבין החברה המצויה בבעלות הוריו, ומתוך הכלל שאין ערכאת ערעור מתערבת בממצאיה העובדתיות. 

ביום 22.10.2020 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 17730-01-19) את תביעתו של מירון חזן וקבע שעל אף היותו מנכ"ל, בעל זכות חתימה ודירקטור בחברה שבבעלות אביו, הוא אינו "בעל שליטה" בחברה, ולכן הוא זכאי לדמי אבטלה.

בית הדין מזכיר את הלכת עלי תיתי בארצי, ואף מצטט מפסק הדין: על מנת להכריע בשאלת ה'שליטה" בחברת מעטים, לצורך קביעת הזכאות לדמי אבטלה, יש לערוך בחינה מהותית הנוגעת למידת ההשפעה של מי שנטען לגביו כי הוא "בעל שליטה", המתרכזת באותם פרמטרים או תנאים חלופיים שנקבעו בסעיף 32 ל פקודת מס הכנסה (שליטה בזכויות ההצבעה, בהון המניות, בזכות לקבל רווחים או בזכות למנות מנהל כפי שנקבע בסעיף הנ"ל).

זאת, תוך התמקדות בבחינה של היקף ההשפעה שניתן לייחס לו על התנהלות החברה, בהיבטים הרלוונטיים לביטוח אבטלה וליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להיקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להיקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להיקף השליטה שלו על הפסקת ההתקשרות עם עובדים ונותני שירות.

 

לאחר שבית הדין קובע שאין שליטה ישירה הוא בוחן שליטה עקיפה: כדי להוכיח שליטה עקיפה היה על הביטוח הלאומי להציג ראיות המעידות כי הוא "בעל שליטה" בעקיפין, לדוגמא – שהמבוטח קבע את שכרו או את ההטבות הנלוות לעבודתו בחברה, היה שותף ברווחים, או לחילופין העביר מהונו לטובת החברה.

בית הדין קובע בהתאם להתרשמותו, שהבעלים ובעל השליטה בחברה היה אביו של המבוטח והתובע שימש כיד ימינו. האב היה בעל ניסיון בעבודה עצמאית, הוא היה בעל ההון בחברה והוא זה שקיבל את ההחלטות המשמעותיות בה וניהל אותה בפועל.

בית הדין מדגיש כי יש להפריד בין מנהל החברה שהוא בעל השליטה בחברה לבין מעמדו של עובד, בכיר ככל שיהיה, שמוענקות לו סמכויות לשם קבלת החלטות בעניינים הנוגעים לתפקידו ואישר את הזכאות לדמי אבטלה.

ביום 7.2.2021 קיבל בית הדין האזורי את תביעתה של שלומית עזרתי ברדה (ב"ל 33931-12-18) לתשלום דמי אבטלה לאחר שנקבע כי היא אינה בעלת שליטה בעקיפין בחברה שבבעלות מלאה של בעלה ומתקיימים יחסי עבודה.

 

חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה

בחברת בית, בחברה משפחתית ובחברה שקופה, לפי סעיפים 64 עד 64א1 לפקודה, בהתאמה, רואים את הכנסתה החייבת של החברה כחייבת במס הכנסה בידי בעלי המניות (בחברה משפחתית – הנישום המייצג), ואילו רווחים שחולקו בפועל לבעלי המניות, רואים אותם כאילו לא חולקו לעניין החיוב במס, על פי פקודת מס הכנסה.

החל משנת 2008 נוסף סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי. על פי הסעיף האמור, כאשר חברה משפחתית, חברת בית או חברה שקופה מפיקות הכנסה חייבת לפי סעיף 1 לפקודה בשנת מס פלונית, רואים את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת המס לבעלי המניות. זאת גם אם ההכנסה טרם חולקה בפועל, והכול בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה (לרבות בחברה משפחתית).

על פי חוזר 1368 מחודש מארס 2008, הכנסות מדיווידנדים שמקורן בחברה משפחתית או בחברת בית או בחברה שקופה, חייבות בדמי ביטוח בסוף אותה שנה שבה הופקה ההכנסה, ולא במועד חלוקת הדיווידנד בפועל כפי שהיה עד 2007. רווחי החברה המשפחתית אמורים להיות מחולקים בין בעלי המניות בחברה לפי חלקם היחסי ברווחי החברה.

כלומר, על פי החוזר, התיקון התאים את מועד החיוב בדמי הביטוח למועד החיוב במס הכנסה, וההכנסה החייבת בדמי ביטוח הושוותה להכנסה החייבת במס הכנסה, למעט הכנסה הפטורה מדמי ביטוח עד לשיעור 25% מן השכר הממוצע במשק. על פי החוזר, שיעור דמי הביטוח הוא 12%.

להלן דוגמה מן החוזר:

לחברה משפחתית ארבעה בעלי מניות, ולכל בעל מניות 25% מהרווחים. רווחי החברה המשפחתית שיוחסו לבעל מניות אחד לצורך מס הכנסה היו 200,000 ש"ח.

לצורך ביטוח לאומי תיוחס הכנסה שנתית של 50,000 ש"ח לכל בעל מניות. החיוב בדמי ביטוח בשיעור 12% לכל בעל מניות יהיה כדלהלן:

החלק הפטור בשנת 2008 (25% מהשכר הממוצע במשק) - 22,980 ש"ח לשנה, והחלק החייב - 27,020 ש"ח לשנה.

הבהרות לחיוב בדמי ביטוח של הכנסות בחברה משפחתית

1.       בשנת 2008 נתן מר דני אלקיים, מנהל אגף ביטוח ובריאות בתקופה הזו בביטוח הלאומי ואיש הקשר בין הביטוח הלאומי ללשכת רואי חשבון באותו הזמן, הבטחה בעל פה ללשכת רואי חשבון, שלא יחויבו בחברה משפחתית הכנסות פסיביות בשיעור מס מוגבל הפטורות מדמי ביטוח לפי סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי, בדומה ליחיד (וגם רווחי הון ושבח מקרקעין).

2.       הביטוח הלאומי לא חייב הכנסות אלה בדמי ביטוח בחברה משפחתית עד שנת 2013, אך ההוראות האלה לא פורסמו בחוזר רשמי של הביטוח הלאומי, על אף ההבטחה בעל פה של מנהל האגף.

3.       הביטוח הלאומי החל לחייב בשנת 2013 בדמי ביטוח את ההכנסות האמורות של החברות המשפחתיות, רטרואקטיבית משנת 2009, לאחר שקיבל את המידע על ההכנסות של החברות המשפחתיות מרשות המסים.

4.       לשכת רואי חשבון פנתה מיד לביטוח הלאומי ונערכו דיונים והתכתבויות.

5.       ביום 27.4.2015 קיבל הביטוח הלאומי את עמדת הלשכה שלא לחייב בדמי ביטוח הכנסות מסוימות בחברה משפחתית, החל משנת 2014 ואילך, מועד הוצאת חוות הדעת שלהם בעניין (אף על פי שבביטוח הלאומי היו סבורים כבר אז כי החיוב מוצדק מבחינה חוקית).

6.       בהודעה ללשכה הובהר כי הפטור משנת 2014 ואילך מתייחס להכנסה שאם הייתה מיוחסת ליחיד הייתה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי החוק, ולכן אותה הכנסה פטורה גם לחברה המשפחתית. הכוונה גם לרווח הון.

7.       ההתכתבות בין לשכת רואי חשבון לביטוח הלאומי נמצאת במזכירות הלשכה ונשלחת במייל לכל רואה חשבון שפונה ללשכה. ההתכתבות הזאת מוזכרת גם בפסקת הדין של בית הדין הארצי בעניין.

8.       כ-50 מבוטחים ערערו לבית הדין על דרישות התשלום שקיבלו בגין השנים 2008 ועד 2013. בית הדין האזורי קיבל ביום 27.1.2020 את עמדת הביטוח הלאומי (ב"ל 64018-11-16) וקבע כי בעלי מניות בחברות המשפחתיות (כל אחד לפי חלקו) חייבים בדמי ביטוח על כל ההכנסה החייבת שיוחסה לנישום המייצג בשנת המס, מדי שנה, גם אם לא חולקו לו בפועל. זאת, מבלי לאבחן בין מקורות וסוגי ההכנסות בחברה, לרבות כאלו שלו היו מופקות ישירות על ידי המבוטחים, היו פטורות בידיהם מדמי ביטוח. 

9.       כמה מבוטחים ערערו לבית הדין הארצי.

10.   בעקבות פניית לשכת רואי חשבון לביטוח הלאומי לעניין דרישות התשלום בשנים שעד 2013, הביטוח הלאומי נתן אפשרות לשלם תשלום "תחת מחאה", וכל החלטה שתתקבל בבית הדין הארצי תחול גם על המשלם.

11.   הביטוח הלאומי הוציא הבהרה לסניפים ביום 10.11.2019 והודיע לנציגי המייצגים ביום 14.11.2019 כי הנושא נבחן פעם נוספת בלשכה המשפטית, והם החליטו לחזור בהם מחוות הדעת שניתנה בשנת 2014. לפיכך, החל משנת 2018 לא יינתן הפטור בהתאם לחוות הדעת המשפטית משנת 2014.

12.   ביום 15.12.2019 הביטוח הלאומי פרסם הבהרה מתוקנת לפיה יוקפאו דרישות התשלום עד פרסום החלטת בית הדין לעבודה בעניין. בימים אלה הביטוח הלאומי אמור לפרסם הוראות בעקבות פסיקת בית הדין הארצי.

13.   מבוטח שרצה לערער על החיוב שקיבל בשנים 2014 עד 2017, לפי ההבטחה שנתן הביטוח הלאומי ללשכת רואי חשבון, או לבקש הקפאת הדרישה לשנת 2018 ו-2019, בהתאם לפרסום של הביטוח הלאומי, התבקש להעביר לפקיד הגבייה בביטוח הלאומי את דוח ההתאמה למס של החברה המשפחתית שכולל את חוות הדעת החתומה של רואה החשבון ואת הדוחות והשומות שלו ושל החברה לשנים הרלוונטיות.

כאשר מדובר בשכר דירה, הפקיד מבקש לעתים לצרף גם את הסכמי שכר הדירה והפקדות שכר הדירה לבנק. לצורך קבלת הפטור האמור, יש לוודא שההכנסות רשומות בשדות המתאימים בדוח היחיד ושיש הסבר בדוח ההתאמה בחברה על מהות ההכנסה.

14.   ביום 5.10.2021 אישר בית הדין הארצי את החלטת בית הדין האזורי בעניין החברות המשפחתיות (פסק דין נחושתן ואח', ל"ע 61198-02-20) . לפסק הדין השלכה עצומה על החברות המשפחתיות בשנים 2009 עד 2013 ובשנים 2018 ואילך בשני היבטים:

-          הכנסות שפטורות אצל היחיד חייבות בדמי ביטוח בחברות המשפחתיות.

-          הכנסות של החברה המשפחתית מעסק וממשלח יד מחוייבות בדמי ביטוח כהכנסה מדיבידנד, על כל המשתמע מכך גם לעניין הגמלאות.

15.   קובע בית הדין הארצי ש"בשלב הראשון יש לבחון מהי לפי הפקודה הכנסתה החייבת של החברה המשפחתית. בשלב השני, הכנסה חייבת זו, יהיו אשר יהיו מקורותיה, הופכת בידי בעלי מניות החברה המשפחתית שעה שהיא נראית כמחולקת להם כהכנסה שמקורה בדיבידנד שאינה פטורה מתשלום דמי ביטוח ."

בית הדין הארצי מביע מורת רוח מהתנהלות הביטוח הלאומי בכל הנוגע למחלוקת מושא הליך זה. ראו באריכות את סעיף 64 לפסק הדין בעמוד 31. אולם קובע בית הדין הארצי כי "לא מצאנו כי מורת הרוח האמורה יש בה כדי לגבור על הוראות התיקון ."

16.   הביטוח הלאומי מסר שיפרסם חוזר ברוח פסיקת בית הדין הארצי. יש לעקוב אחר הפרסומים של הביטוח הלאומי.

17.   הוגשו שתי עתירות לבית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט גבוה לצדק) לביטול פסק הדין של בית הדין הארצי. הביטוח הלאומי הגיש את תגובתו לעתירות.

18.   ביום 1.12.2021 פורסם חוזר ביטוח מספר 1486 שכולל את ההנחיות של הביטוח הלאומי בעקבות פרסום פסק הדין בבית הדין הארצי בעניין נחושתן ואח' (בהתעלם מהעתירות לבג"ץ). החוזר מבהיר כי כאשר הוזנה בעבר במערכת מניעת פעולות אכיפה, ובעקבות החוזר יוזן במערכת סיום מניעת פעולות אכיפה - תישלח למבוטח הודעה בהתאם.

19.   יש לזכור שלבקשה לשינוי סיווג חברה משפחתית וחברת בית לחברה רגילה יש לתת הודעה מראש לפקיד השומה עד חודש לפני תחילת שנת מס.

 

חוזר ביטוח מספר 1486

החוזר מחלק את החברות המשפחתיות לשלוש תקופות:

1.          הכנסות מבוטח מחברה משפחתית בשנים 2008 עד 2013 חייבות בדמי ביטוח ללא בחינה של מקור ההכנסה.

2.          הכנסות מבוטח מחברה משפחתית בשנים 2014 עד 2017 חייבות בדמי ביטוח בהתאם להנחיות שהיו בעבר לשנים אלה.

3.          הכנסות מבוטח מחברה משפחתית בשנים 2018 ואילך, חייבות בדמי ביטוח ללא בחינה של מקור ההכנסה.

 

החוזר מפרט הנחיות למקרים חריגים כמו הכנסות עצמאי מחברה משפחתית ואופן הטיפול בהפסדי חברה משפחתית.

 

הפסדי חברה משפחתית המיוחסים לנישום המייצג (הלכת דהוקי בבית הדין הארצי)

ביום 2.8.2017 דחה בית הדין האזורי (19049-11-13) את תביעתו של שלמה דהוקי וקבע שאין לייחס באופן אישי את ההוצאות הרשומות במסגרת החברה משפחתית, לנישום המייצג בחברה המשפחתית.

המבוטח ערער לבית הדין הארצי שדחה ביום 13.5.2020 את הערעור (עב"ל 10067-10-17) וקבע כי נישום מייצג בחברה משפחתית חייב בדמי ביטוח על הכנסותיו האישיות, אף אם מדובר בדמי ניהול מחברה משפחתית המצוייה בהפסדים לצורך מס.

המבוטח נתן לחברה שירותי ייעוץ. הוא דיווח בדוחות למס הכנסה על הכנסות אלה כ"דמי ניהול", שקוזזו על ידי הפסדי חברה משפחתית שיוחסו לו בהיותו נישום מייצג (בדוחות החברה למס הכנסה בשנים אלו דווחו הפסדים, כיוון שדמי ניהול נרשמו כהוצאה). הביטוח הלאומי חייב את המבוטח בדמי ביטוח בגין הכנסותיו משירותי הייעוץ, בהתעלם מהפסדי החברה המשפחתית.  

 

בית הדין הארצי מבחין בשני הבדלים מהותיים בין ההסדר בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה לבין ההסדר בסעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי:

1.       סעיף 64א לפקודה משקף הכנסה חייבת והפסדים של החברה המשפחתית לנישום המייצג, וסעיף 373א לחוק מתייחס רק להכנסה חייבת, ללא ייחוס הפסדים.   

2.       סעיף 64א לפקודה מייחס את כל תוצאות החברה המשפחתית לנישום מייצג אחד וסעיף 373א לחוק מייחס את ההכנסה החייבת (החיובית בלבד) של החברה המשפחתית, לכל בעל מניות בה, לפי שיעור ההחזקה במניותיה.

 

הפסדי החברה המשפחתית (כהכנסות שאינן מעבודה) לא ניתנות לקיזוז מהכנסות המבוטח מדמי ניהול (כעצמאי) כי מדובר בשני סיווגים שונים של הכנסות ובשיעורים שונים של דמי ביטוח.

בית הדין הארצי קבע כי הפסדי חברה משפחתית שנובעים מתשלומים ששילמה לנישום המייצג, לא יקוזזו מהכנסתו של הנישום המייצג כעצמאי וכל שכן כשכיר, והוא יחוייב בדמי ביטוח כחוק.  

כלומר, לפי קביעת בית הדין הארצי, רווחי חברה משפחתית יחוייבו בדמי ביטוח בידי בעלי מניות החברה המשפחתית כל אחד לפי חלקו במניות החברה כ"הכנסה פסיבית", והפסדיה לא יקטינו את הכנסותיהם האישיות החייבות בדמי ביטוח. 

בהתאם לדברי הביטוח הלאומי בפסק הדין, ניתן לייחס הפסדי עבר של החברה המשפחתית ולקזזם מהכנסה חייבת חיובית של החברה המשפחתית בשנים עוקבות.

ביום 21.10.2020 דחה בית המשפט העליון על הסף את העתירה שהגיש שלמה דהוקי לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי. המקרה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים את התערבות בית המשפט הגבוה לצדק. עוד קבע בית המשפט כי "אף לגופם של דברים, נראה כי לא רק שלא נפלה בפסק הדין של בית הדין הארצי טעות מהותית, אלא שהוא העמיד דברים על מכונם".

 

חברות ארנק ומשיכות יתר של בעלי מניות

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (להלן: "חוק ההסדרים" או "חוק ההסדרים לשנת 2017") הוסיף לפקודת מס הכנסה את סעיפים 3(ט1) ו-62א, בתחולה מיום 1.1.2017.

 

כאשר נוספת בדוח האישי של מבוטח הכנסה לפי סעיפים 3(ט1) או 62א לפקודה, עליו לדעת שלתיקוני החקיקה האלה יש השלכות רבות בהיבט הביטוח הלאומי, כדלקמן:

1.       הגדלה אפשרית בחבות בדמי ביטוח.

2.       השפעה על זכאותו לגמלאות.

3.       אפשרות של הביטוח הלאומי לדרוש ממנו להחזיר גמלאות שקיבל בעבר.

נציגי לשכת רואי חשבון ולשכת יועצי המס נפגשו עם נציגי הביטוח הלאומי מספר פעמים כדי לדון בנושא. נציגי הלשכות ביקשו לראות בכל ההכנסות האלה כהכנסות פסיביות, על כל המשתמע מכך בשל ההשלכה על הגמלאות.

בביטוח הלאומי בחנו את הנהלים וההנחיות בשיתוף עם הלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי, לאור מורכבות הסוגיות ופרסמו באתר האינטרנט את ההנחיות ביום 1.12.2021 בחוזר ביטוח מספר 1487. הסיכום להלן הוא תמצית בלבד של החוזר ויש לקרוא את כל החוזר בעיון רב.

הובהר כי לעניין גמלאות יחולו כל הכללים הרגילים, כולל כללי הגמלה החוסמת של העצמאי.

הביטוח הלאומי הקפיא בעבר את דרישות התשלום למי שביקש ומסר את המידע הדרוש להוכחת סוג ההכנסה. מובהר בחוזר כי המבוטח יקבל הודעה לאחר שתוסר מניעת פעולות האכיפה.

למבוטחים חדשים הביטוח הלאומי גובה את דמי הביטוח בהתאם לחוזר לאחר משלוח הודעה.

הלשכות טענו בפני הביטוח הלאומי כי מדובר בהכנסה של חברה וחיוב המס אצל היחיד בשנת המס שלגביה הוגש הדוח האישי (יש חבות אישית בדמי ביטוח על סכומים שנמשכו על ידי היחיד שהן הכנסות לפי סעיף 2 לפקודה). החוזר מבהיר בעניין זה כי ככל שהתקבלו בשומות המבוטח הכנסות החייבות בדמי ביטוח, יש לחייב אותן בדמי ביטוח. הכנסות של "עצמאי" או "שכיר" הן הכנסות אקטיביות ויחוייבו כהכנסות של עצמאי. הכנסות שאינן מעבודה יחוייבו בהתאם, ודיבידנד יהיה פטור.

 

השפעת הגדלת ההכנסות על הזכאות לגמלאות

הגדלת הכנסות בשומה עלולה לשלול גמלאות באופן מלא או באופן חלקי ממבוטחים. להלן כמה דוגמאות:

1.       הוספה או הגדלה של ההכנסות שמקורן בסעיף 2 לפקודה עלולה לשלול מאלמן שאין לו ילדים (כהגדרתם בחוק) את ההכרה כאלמן לעניין הזכאות לגמלאות הביטוח הלאומי, או לשלול באופן מלא או חלקי זכאות לקצבת אזרח ותיק בגיל פרישה שמותנה בהכנסות, או תוספת תלויים בקצבת אזרח ותיק (לנשים עד גיל 67 ולגברים עד גיל 70), או תוספת תלויים בקצבת נכות כללית (הכנסות פסיביות בלבד).

2.       הוספה או הגדלה של הכנסה כעצמאי עלולה לשלול גמלאות באופן מלא או חלקי מנכה שמקבל קצבת נכות כללית, מנכה שמקבל גמלה לשירותים מיוחדים וגם ממובטל שמקבל דמי אבטלה.

 

סעיף 327 לחוק הביטוח הלאומי מטיל סנקציות על מי שמסר לביטוח הלאומי מידע מטעה או שנמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה. כיוון שמדובר בדיווח רטרואקטיבי, עלולה לעלות הטענה שהיחיד לא דיווח על הכנסתו במועד לעניין גמלאות הביטוח הלאומי. הסוגייה הזאת עלתה לדיון בישיבות עם הביטוח הלאומי והובטח לתת לכך פתרון.

 

הוספת דיווידנד והכנסה שאינה מעבודה בדוח האישי לפי סעיף 3(ט1) לפקודה – לפי החוזר

 

1.       כמו שהובהר מלכתחילה בדיונים עם הלשכות, דיווידנד בחברה רגילה שחייב במס לפי סעיף 125ב לפקודה בשיעור מס מוגבל (בשיעור 30% מס ובשיעור 25% מס לפי הוראת השעה), אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי (אך רלוונטי לגמלאות כהכנסה שאינה מעבודה).

2.       כל הכנסה בשדה 305/205/167 בשומה כהכנסה שאינה מעבודה, תחוייב בהתאם בדמי ביטוח (ורלוונטית לגמלאות כהכנסה שאינה מעבודה).

 

 

הוספת הכנסה בשומה בשדה 172/158 כמשכורת לפי סעיף 2(2) לפקודה – לפי החוזר

כאשר בעל השליטה מדווח על הכנסה ממשכורת בחברה שבבעלותו (בשדה 172/158 בדוח) לפי סעיף 3(ט1) או 62א לפקודה, הביטוח הלאומי מקבל את השומה ממס הכנסה ואמורה לצוף אי התאמה בנתונים בין המשכורת שמדווחת בשומה ובין המשכורת שדווחה בטופס 126.

הביטוח הלאומי מסר כי הוקם מנגנון מיוחד לצורך זיהוי ההפרש בין המשכורת ששולמה בפועל ודווחה בטופס 126 לבין המשכורת המדווחת בשומה.

הביטוח הלאומי פרסם בחוזר כי כל בעל מניות שדיווח על הכנסה מחברת ארנק או על הכנסה לפי סעיף 3(ט1) לפקודה בשדה משכורת – יחוייב בדמי ביטוח בעצמו כעצמאי, מהטעמים הבאים:

1.       מס הכנסה אינו מדווח מהי זהות המעסיק העיקרי (תיק הניכויים). אם מגיע לידיעת הביטוח הלאומי שיש מעסיק עיקרי, כפי שנקבע על ידי רשות המסים, המקרה יופנה למחלקת ביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי, שתנחה את הפקיד על המשך הטיפול.

2.       לא נוכו מההכנסה דמי ביטוח.

3.       לעניין הכיסוי הביטוחי והזכות הביטוחית מדובר בדיווח רטרואקטיבי על הכנסה ממקור שכיר, שיש לו השלכה לעניין הגמלאות.

 

הפרש חיובי בין דיווח כעובד שכיר בשומה לבין הדיווח בטופס 126 יצורף להכנסות כעצמאי, למעט סכומים נמוכים מאד, כמפורט בחוזר. המבוטח יקבל הודעה מפורטת על החיוב. החוזר מפרט את הדרך שבה ניתן להוכיח אי התאמה בנתונים.

אם לא קיים למבוטח עיסוק קודם של עצמאי שעונה להגדרה ויש תוספת של הכנסה שהוא מחוייב לפיה כעצמאי, ייפתח עיסוק עצמאי, כמקובל, ותאריך הרישום יהיה תאריך העריכה של השומה. מובהר בחוזר כי כאשר ההפרש קטן מ-25% מהשכר הממוצע יש לפתוח עיסוק עצמאי אינו עונה להגדרה.

 

הוספת הכנסה בשומה בשדה 170/150 כעצמאי לפי סעיף 2(1) לפקודה

כאשר מדובר בחיוב של היחיד בשדה 170/150 (משלח יד) הביטוח הלאומי בוחן את ההכנסה מול המעמד הביטוחי והעיסוק שרשום אצלו ואמור לתקן בהתאם לדיווח החדש. על פי החוזר, סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי מחייב בדמי ביטוח הכנסה ממשלח יד כעצמאי, כפי שהתקבלה בשומה.

 

מובהר בחוזר כי במידה שלא קיים למבוטח עיסוק עצמאי קודם, יש לפתוח עיסוק עצמאי לאותה שנת מס ולשלוח למבוטח הודעה.

 

סיוע כלכלי בזמן משבר הקורונה

ביום 30 ביוני 2021 הסתיימה תקופת ההטבות וההקלות לדמי אבטלה ולמענק הסתגלות מיוחד.

ביום 4.7.2021 פורסם ברשומות תיקון 225 לחוק הביטוח הלאומי (להלן גם "החוק"). התיקון כולל כמה תיקוני חוק קבועים בדמי אבטלה, אך בעיקר מתייחס להארכת דמי האבטלה או למתן הקלות בדמי אבטלה לקבוצות מובטלים מסויימות, הארכת המענק לבני 67 ומעלה והקלות לנשים שזכאיות לדמי לידה והורות (גם שכירות וגם עצמאיות).

קבוצות מובטלים לפי תיקון 225 לחוק

1.       מובטלים עד גיל 67 שמקבלים דמי אבטלה לפי תקופת אכשרה של 12 חודשים מתוך 18 לפי החוק, שטרם סיימו לנצל את הזכאות לימי האבטלה המקוריים שלהם עד 30.6.2021.

2.       מובטלים עד גיל 67 שמקבלים דמי אבטלה לפי תקופת אכשרה מקוצרת, שטרם סיימו לנצל את הזכאות לימי האבטלה המקוריים שלהם עד 30.6.2021.

3.       מובטלים בני 45 ומעלה שסיימו לקבל את כל ימי הזכאות שלהם עד יום 30.6.2021 וזכאים לימי אבטלה נוספים (לפי המגבלות בחוק). מובטלים בני 45 ומעלה שטרם סיימו לקבל את ימי הזכאות המקוריים שלהם יקבלו גם את ימי הזכאות וגם ימי אבטלה נוספים (לפי המגבלות בחוק).

4.       מובטלים עד גיל 67 שהופסקה עבודתם החל מיום 1.7.2021 ואילך ומגישים תביעה לדמי אבטלה.

5.       מקבלי מענק הסתגלות מיוחד בגיל 67 ומעלה עד חודש ספטמבר 2021.

6.       מובטלות ללא יום קובע לדמי לידה והורות שקיבלו דמי אבטלה עד 30.6.2021.

 

כפל תשלום בעד ימי חופשה (ששולמו או שלא שולמו) לזכאות לדמי אבטלה תיקון חוק קבוע מיולי 2021

סעיף 320(ז) לחוק הביטוח הלאומי קובע שלא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה שהוא זכאי, בין היתר, לדמי חופשה שנתית המשתלמים לפי חוק חופשה שנתית, או לפי הסכם קיבוצי, או חוזה עבודה. כלומר, תשלום לעובד בעד ימי חופשה בתקופה שהעובד זכאי לדמי אבטלה, שולל את הזכאות לדמי אבטלה.

עד משבר הקורונה, מי שהוצא לחל"ת כפוי, קיבל דמי אבטלה רק לאחר ניכוי ימי החופשה שנצברו אצל המעסיק.

בהתאם לקביעה פנימית של הביטוח הלאומי מחודש מרץ 2020 ועד סוף יוני 2021 - לא ניכו ממובטלים חדשים את ימי החופשה, בשונה מההוראות שלפני הקורונה.

חוק הביטוח הלאומי תוקן בתיקון קבוע מיום 1.7.2021 ואילך, וקבע ככפל עם דמי אבטלה גם את דמי החופשה שטרם שולמו. כלומר, החל מיום 1.7.2021, דמי אבטלה לא ישתלמו למובטל שזכאי לימי חופשה, גם אם לא ניצל אותם והם לא שולמו לו.

למען הסר ספק לגבי החל"ת, נוסף סעיף 320(ז)(4ב) לחוק למובטלים בחל"ת. הסעיף קובע שאין זכאות לדמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום בעד ימי החופשה הצבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם (הובהר מהביטוח הלאומי שהכוונה למובטלים חדשים בלבד).

 

תנאי סף לזכאות לדמי אבטלה בזמן חל"ת (מספר ימי חל"ת ואי זכאות לשכר) – תיקון חוק קבוע מיולי 2021

תשלום דמי אבטלה בזמן חל"ת הוסדר בחקיקה לראשונה בזמן הקורונה (במקום לפי הפסיקה).

סעיף 179ה לחוק הביטוח הלאומי קבע כהוראת שעה עד 30.6.2021, וסעיף 177א החדש לחוק הביטוח הלאומי קבע כחוק קבוע מיום 1.7.2021, שלא ישולמו דמי אבטלה לעובד שהעסקתו הופסקה ביוזמת המעסיק בשל הוצאתו לחל"ת (תקופת החל"ת), אלא אם מתקיימים שני תנאים (כמובן שלצורך זכאות לדמי אבטלה חייבים להתקיים כל התנאים המזכים בדמי אבטלה):

 

1.    העובד הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק (להלן לפי תקופות החל"ת):

-          עד 31.7.2020 נדרשו 30 ימי חל"ת רצופים לפחות ביוזמת המעסיק.

-          החל מיום 1.8.2020 ועד 30.6.2021 נדרשו 14 ימי חל"ת רצופים לפחות ביוזמת המעסיק.

-          מיום 1.7.2021 ואילך, כחוק קבוע, נדרשים 30 ימי חל"ת רצופים לפחות ביוזמת המעסיק.

 

       תנאי סף אלה מתקיימים גם בזכאות למענק הסתגלות מיוחד, כדלקמן:

-       עובד שהפסיק לעבוד עד יום 31.7.2020 - העובד פוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת מעסיקו לתקופה רצופה של 30 יום לפחות.

-       עובד שהפסיק לעבוד החל מיום 1.8.2020 ועד 30.6.2021 - העובד פוטר מעבודתו או הוצא לחל"ת ביוזמת מעסיקו בשל התפרצות נגיף הקורונה, לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות (ולא למשל, מי שהפסיק לעבוד בשל גילו או שיצא לפנסיה).

-       החל מיום 1.7.2021 ורק למובטל שקיבל מענק הסתגלות מיוחד בחודש יוני 2021, נדרשים 30 ימי חל"ת רצופים לפחות ביוזמת המעסיק.

 בספירת ימי החל"ת הרצופים נכללים גם ימי שישי, שבת וחגים. את מספר ימי החל"ת ניתן לחשב בעזרת מחשבון שנמצא באתר הביטוח הלאומי (יש לציין במחשבון את היום הראשון של החל"ת).

 

2.    העובד אינו זכאי לשכר בתקופת החל"ת.

הבהרה: ככל שהמעסיק מחזיר את העובד לעבוד אצלו, אפילו למשרה חלקית או ליום עבודה אחד, הזכאות לתשלום דמי האבטלה תיבדק בביטוח הלאומי.

 

לאור התיקונים לעיל, מובהר באתר הביטוח הלאומי, כדלקמן:

·     תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה למי שיוצא לחל"ת מיום 1.7.2021 ואילך, היא 30 יום רצופים לפחות.

·     בתקופת החל"ת המעסיק אינו יכול לזמן את העובד לעבודה כלשהי, גם אם מדובר בימים בודדים, בלי לפגוע בדמי האבטלה.

·     תשלום דמי האבטלה יתחיל רק לאחר ניכוי ימי החופשה שנותרו אצל המעסיק (הביטוח הלאומי הבהיר, כי האישור העקרוני של דמי האבטלה מחייב תקופת חל"ת רצופה של 30 ימים לפחות, ותשלום דמי האבטלה מתחיל רק לאחר ניכוי ימי החופשה כאמור).

·     עובד שיצא לחל"ת מיוזמתו (גם אם החל"ת מוצדק) מיום 2.7.2021 ואילך – אינו זכאי לדמי אבטלה. כלומר, מחודש יולי 2021 ואילך, אין תשלום דמי אבטלה לחל"ת מוצדק.

 

הקלות בחישוב הזכאות לדמי אבטלה – הוספת סעיף 177ב לחוק הביטוח הלאומי כתיקון קבוע

 

החל מיום 1.7.2021, כתיקון קבוע בחוק הביטוח הלאומי, ימי האבטלה ששולמו במסגרת הקלות הקורונה לא יובאו בחשבון במנין תקופות ימי האבטלה, במצבים הבאים:

 

מובטל חוזר מתחת לגיל 40 - על פי סעיף 171א לחוק, סך ימי האבטלה בכל התביעות של מובטל שגילו אינו עולה על 40 שנה, לא יעלה על 180% ממספר הימים המירבי של המובטל. בחישוב הזכאות לא ייכללו ימי האבטלה הנוספים ששולמו בתקופת הקורונה (לפי סימנים ה ו-ו לפרק ז לחוק הביטוח הלאומי).

 

תשלום אבטלה שנה אחר שנה - על פי סעיף 171 לחוק, בתביעות עוקבות שהוגשו שנה אחר שנה, מספר ימי האבטלה יחושב בכל חודש בהתאם לימי האבטלה ששולמו ב-11 החודשים הקודמים לחודש התשלום, גם אם ימי האבטלה שייכים לתביעה הקודמת. בחישוב הזכאות לא ייכללו ימי האבטלה הנוספים ששולמו בתקופת הקורונה (לפי סימן ה בפרק ז לחוק הביטוח הלאומי).

 

קיזוז דמי אבטלה ממענק עבודה מועדפת לחייל משוחרר - לפי סעיף 174(ג) לחוק, חלק מדמי האבטלה מנוכים מסכום המענק לחייל משוחרר שקיבל דמי אבטלה ב-11 החודשים שקדמו לתחילת העבודה המועדפת הראשונה. בחישוב הזכאות לא ייכללו ימי האבטלה הנוספים ששולמו בתקופת הקורונה (לפי סימן ה בפרק ז לחוק הביטוח הלאומי).

 

 

הוראת השעה עד 30.6.2021 ומיום 1.7.2021 ועד 31.12.2021

 

התקופה הקובעת הראשונה להטבות בדמי האבטלה ולמענק ההסתגלות המיוחד הסתיימה ביום 30.6.2021 (סימן ה בפרק ז – סעיפים 179א עד ט לחוק הביטוח הלאומי: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש).

 

התקופה הקובעת החדשה בתקופה 1.7.2021 ועד 31.12.2021 (סימן ו בפרק ז – סעיפים 179י עד טו בחוק: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש).

 

הפסקת עבודה בתקופה מיולי ועד דצמבר 2021 - הפסקת העסקת עובד באחד מאלה:

 

1.       הודעת המעסיק על פיטורי עובד.

2.       הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום בתנאים הקבועים בסעיף 177א לחוק.

 

מובטל לפי החוק - מובטל שמקבל דמי אבטלה בהתאם לתקופת אכשרה מלאה של 12 חודשים מתוך 18 חודשים אחרונים שלפני התאריך הקובע לגביו, ולא ניצל את כל ימי האבטלה שמגיעים לו לפי החוק.

 

מובטל לפי הוראות הקורונה (אחד לפחות מהמובטלים להלן) :

·         מובטל שתקופת האכשרה לדמי האבטלה שלו חושבה לפי מספר חודשי עבודה נמוך מ-12 (6 עד 11 חודשים).

·         מובטל שממשיך לקבל דמי אבטלה בשל משבר הקורונה לאחר שניצל את כל ימי האבטלה שמגיעים לו לפי החוק שקדם לקורונה. החל מיום 1.7.2021 – רק בני 45 ומעלה בתנאים שנקבעו.

 

שיעור דמי האבטלה ומענק ההסתגלות המיוחד (סעיף 179יג לחוק)

 

בשל הפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום 26.4.2021 על ירידת שיעור האבטלה בחודש מרץ 2021 מתחת ל-10% (אך לא פחות מ-7.5%), הוקטנו גם מענק ההסתגלות וגם דמי האבטלה לכל מובטלי הקורונה ב-10%, החל מיום 26.5.2021. תשלום דמי האבטלה ומענק ההסתגלות של חודש מאי 2021 פוצל לשתי תקופות: בתקופה 1-25.4.2021 שולם התשלום המלא, והחל מיום 26.5.2021 שולם התשלום המוקטן, כולל בחודש יוני 2021.

·         מובטל שמקבל דמי אבטלה לפי תקופת אכשרה של 12 חודשים מתוך 18 אחרונים שלפני התאריך הקובע לגביו, ולא ניצל את מכסת הימים המגיעים לו לפי החוק, ממשיך לקבל דמי אבטלה מלאים.

·         מובטל שלא סיים את ימי האבטלה שנקבעו לגביו עד סוף יוני 2021 לפי תקופת אכשרה מקוצרת של 6 חודשים במקום 12 חודשים על פי הוראת השעה הקודמת, ממשיך לקבל את דמי האבטלה בשיעור של 90% עד שיסיים את ימי האבטלה שמגיעים לו.

·         מובטל שזכאי לדמי אבטלה לפי ההטבות בתיקון 225 לחוק, מקבל דמי אבטלה בשיעור של 85% מדמי האבטלה המלאים לפי החוק (דמי אבטלה של מובטל חדש שתקופת האכשרה שלו 6 או 10 חודשים, וימי אבטלה נוספים של מובטל בן 45 ומעלה).

 

מענק ההסתגלות ממשיך להשתלם למי שהיה זכאי למענק בחודש יוני 2021 והוא מחוסר עבודה או שעובד חלקית עד ספטמבר 2021. על פי התיקון בחוק, תשלום המענק יופסק לחלוטין החל מחודש אוקטובר 2021.

 

המענק מופחת בהדרגה, כדלקמן:

יולי 2021 – 90% מהמענק המלא

אוגוסט 2021 – 80% מהמענק המלא

ספטמבר 2021 – 70% מהמענק המלא.

לדוגמה מאתר הביטוח הלאומי:

 

המענק המלא – 4,000 ש"ח:

ישולם בחודש יולי 2021 בסך של 3,600 ש"ח.

ישולם בחודש אוגוסט 2021 בסך של 3,200 ש"ח.

ישולם בחודש ספטמבר 2021 בסך של 2,800 ש"ח.

 

 

זכאות לימי אבטלה נוספים למובטלים בני 45 ומעלה (סעיף 179יב לחוק)

 

אדם שמלאו לו 45 שנה עד יום 1.7.2021 (כולל) ושולמו לו דמי אבטלה במהלך תקופת הקורונה (מיום 1.3.2020 ועד 30.6.2021), יהיה זכאי לדמי אבטלה נוספים לפי קריטריונים שקבע החוק בהוראת השעה עד יום 31.12.2021 או עד תום 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו, לפי המאוחר.

 

ימי אבטלה נוספים (הארכת דמי האבטלה) - התנאי הראשון לזכאות להארכת דמי האבטלה – מלאו למובטל 45 שנים עד יום 1.7.2021 (כולל). כלומר, נולד עד יום 1.7.1976 (כולל יום זה).

התנאי השני לזכאות להארכת דמי האבטלה – המובטל קיבל דמי אבטלה מקוריים בין החודשים מרץ 2020 ועד יוני 2021. ימי אבטלה מקוריים = ימי זכאות שקיבל המובטל על פי החוק (כולל לפי תקופת אכשרה מקוצרת) ולא על פי תקנות החירום במשבר הקורונה.

לדוגמה, מובטל שסיים את ימי האבטלה שלו בינואר או בפברואר 2020 (לפני הקורונה), וקיבל דמי אבטלה בתקופת הקורונה רק בשל תקנות החירום במשבר הקורונה, אינו זכאי להארכה.

מובטל בן 45 ומעלה שצבר תקופת אכשרה והפסיק לעבוד מיום 1.7.2021 ואילך, רשאי להגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה במקום הארכת הזכאות האוטומטית. במקרה כזה דמי האבטלה יחושבו לפי ההכנסה העדכנית שלו, לפי תקופת האכשרה המעודכנת, ויוכל לנצל את ימי האבטלה במשך 12 חודשים.

ימי אבטלה נוספים מחושבים כדלקמן:

מובטל שניצל את כל ימי האבטלה המקוריים שלו עד 30.6.2021 – זכאי לקבל תוספת של 50% מימי האבטלה המקוריים שלו. את ימי האבטלה הנוספים הוא רשאי לנצל עד 31.12.2021.

לדוגמה:

1.       למובטל היו 12 חודשי אכשרה, אושרו לו 175 ימי אבטלה, והוא ניצל את כולם עד יום 30.6.2021 – הוא זכאי ל-88 ימי אבטלה.

 

2.       למובטל היו 6-11 חודשי אכשרה, אושרו לו 87 ימי אבטלה, והוא ניצל את כולם עד 30.6.2021 – הוא זכאי ל-43 ימי אבטלה (אף על פי שהזכאות לדמי אבטלה מלכתחילה הייתה בשל תקנות הקורונה).

 

מובטל שלא ניצל את כל ימי האבטלה המקוריים שלו - מובטל שלא ניצל את ימי האבטלה המקוריים שלו זכאי לנצל את הימים שנותרו לו ועוד ימי אבטלה נוספים שהם: 50% מימי האבטלה שניצל בין החודשים מרץ 2020 ועד סוף יוני 2021.

למשל, מובטל שניצל רק 120 ימי אבטלה עד סוף יוני 2021 מתוך 175 ימי הזכאות המקוריים, זכאי ל-115 ימי אבטלה:

·         55 ימים שנותרו כיוון שלא נוצלו (175 פחות 120). ועוד

·         60 ימים שהם 50% מהימים שנוצלו (50% מ-120).

 

 

סכום דמי האבטלה של בני 45 ומעלה יהיה כדלקמן:

1.       המשך ניצול דמי האבטלה המקוריים למי שצבר תקופת אכשרה מלאה של 12 חודשים - 100% מדמי האבטלה המקוריים.

2.       המשך ניצול דמי האבטלה המקוריים למי שצבר תקופת אכשרה בין 6-11 חודשי אכשרה - 90% מדמי האבטלה המקוריים.

3.       תוספת ימי האבטלה - בשיעור של 85% מדמי האבטלה המקוריים.

 

כל המידע מפורט באתר האישי של המובטל.

מבוטח בן 45 ומעלה שמימש את זכאותו לדמי אבטלה וחלפו 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו, יראו את התאריך האמור כתאריך הקובע לגביו עד 31.12.2021 (כלומר, על פי הפרסום של הביטוח הלאומי, תוספת ימי האבטלה תעודכן אוטומטית אצל המובטל ואין צורך להגיש בקשה להארכה) והוא ימשיך לקבל דמי אבטלה גם אם מלאו מספר הימים ששוללים את הזכאות בחודש השוטף ובאחד עשר החודשים שלפניו.

לאור הטיפול הצפוי לבירור הזכאות, הביטוח הלאומי הוסמך לשלם מקדמות למובטלים אלה עד סכום של 8,000 ש"ח בחודשים יולי ואוגוסט 2021.

 

 

התיקונים בהוראת השעה עד יוני 2021 והחל מיולי 2021

·         ההטבה עד סוף יוני 2021 של קיצור תקופת האכשרה לדמי האבטלה (6 במקום 12 חודשי אכשרה מתוך 18 חודשים), עם זכאות למחצית מימי האבטלה שבחוק המקורי, ממשיכה למובטלים חדשים שהעסקתם הופסקה בחודשים יולי עד ספטמבר 2021. סעיף 179יא(א) לחוק.

·         תקופת האכשרה לדמי אבטלה למי שהעסקתו הופסקה בחודשים אוקטובר 2021 ועד דצמבר 2021, תהיה למובטל קורונה 10 חודשים מתוך 18, כאשר מספר ימי האבטלה המגיעים לו יהיה בשיעור של 83% מימי האבטלה הקבועים בחוק. סעיף 179יא(ב) לחוק.

לדוגמה, למי שמלאו 45 או למי שמלאו 35 ויש לו 3 תלויים (כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי), יקבל 145 ימי אבטלה במקום 175 ימי אבטלה שמגיעים לו לפי החוק המקורי.

·         הורדת 5 ימי אבטלה רק פעם אחת (ימי אמתנה) הסתיימה ביום 30.6.2021, למעט למובטל שהתאריך הקובע לגביו החל לפני 1.7.2021. תיקון סעיף 172 לחוק (הימים האלה נדחים ואינם מופחתים מסך הימים המירביים של המובטל).

 

1.       מי שהתאריך הקובע לגביו 1.7.2021 ואילך, לא ישולמו לו דמי אבטלה בעבור 5 ימי האבטלה הראשונים בכל 4 חודשי התייצבות רצופים בלשכת התעסוקה.

2.       למובטל שהתאריך הקובע לגביו החל לפני 1.7.2021 ההקלה תימשך עד 31.12.2021 או עד תום 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו, לפי המאוחר.

 

·         הגדלת דמי האבטלה למובטל שטרם מלאו לו 28, אם יש עמו ילד (כמו למובטל בן 28) הסתיימה ביום 30.6.2021, לכל המובטלים. החל מתשלום דמי האבטלה בעד חודש יולי 2021, שישולם למובטל בחודש אוגוסט 2021, סכום דמי האבטלה למובטל מתחת לגיל 28 שיש עמו ילד, יחזור לסכום לפי החוק המקורי.

·         עד יום 30.6.2021 סכום דמי האבטלה המירבי ליום היה 422.04 ש"ח גם לאחר 125 ימי התשלום הראשונים.

 

1.       למובטל שהתאריך הקובע לגביו הוא 1.7.2021 ואילך, החל מיום התשלום ה-126 סכום דמי האבטלה המירבי ליום מופחת לסך של 281.39 ש"ח ליום.

 

2.       למובטל שהתאריך הקובע לגביו קדם ליום 1.7.2021, ההטבה ממשיכה, וסכום דמי האבטלה המירבי לא יופחת אחרי 125 ימי אבטלה. ההטבה למובטל זה עד 31.12.2021 או עד תום 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו. תיקון סעיף 167 לחוק.

 

·         מי שנמצא בהכשרה מקצועית מטעם לשכת התעסוקה – מקבל דמי אבטלה מלאים עד 31.12.2021, בתנאי שנותרה לו זכאות לדמי אבטלה. ברגע שמסתיימים ימי הזכאות לדמי אבטלה, התשלום מופסק, גם אם הקורס ממשיך. תיקון סעיף 173 לחוק בסעיף 179יד לחוק.

 

מניעת כפל אבטלה עם גמלאות מסוימות – הארכה עד 31.12.2021

 

הסעיפים המתוקנים: 195, 238 ו-320(ח) בחוק הביטוח הלאומי ותיקון עקיף בחוק הבטחת הכנסה הם בתוקף עד יום 31.12.2021, במטרה להמשיך למנוע כפל דמי אבטלה עם הגמלאות: אזרח ותיק (זקנה) לנשים בגיל 62 עד 67, קצבת שאירים, קצבת נכות כללית (אינו שולל תוספת תלויים), דמי מזונות והבטחת הכנסה. 

 

נשים בגיל פרישה החל מגיל 62, כפוף למבחן הכנסות ותקופת אכשרה, זכאיות לקצבת אזרח ותיק (זקנה). נשים בגיל זה שהופסקה עבודתן, רשאיות לתבוע דמי אבטלה. הביטוח הלאומי ממליץ לנשים אלה להגיש תביעה לדמי אבטלה וגם לגמלת אזרח ותיק, ופקיד התביעות יקבע את הזכאות. עד יום 31.12.2021, דמי האבטלה אינם כפל עם קצבת אזרח ותיק והם יובאו בחשבון כהכנסה מעבודה או ממשלח יד לעניין מבחן ההכנסות בקצבת אזרח ותיק.

עובד שקיבל קצבת נכות כללית לפני משבר הקורונה והופסקה עבודתו בעקבות המשבר, דמי האבטלה שלו עד יום 31.12.2021 נחשבים כהכנסה מעבודה או ממשלח יד ולא כהכנסה שאינה מעבודה, ולכן הביטוח הלאומי אינו מקזז את דמי האבטלה מתוספת התלויים של הנכה בתקופה הזו.

 

מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה

מענק הסתגלות מיוחד ניתן לעובד בן 67 ומעלה, שהופסקה עבודתו לחלוטין מכל המעסיקים, לאחר 3 חודשי עבודה לפחות כשכיר, כפוף להכנסתו מפנסיה, עד סוף יוני 2021. תיקון 225 לחוק הביטוח הלאומי האריך את הזכאות למענק עד סוף חודש ספטמבר 2021, במגבלות מסוימות.

החל מחודש יולי 2021 ישולם מענק הסתגלות רק למובטלים שהיו זכאים למענק בחודש יוני 2021 והם מחוסרי עבודה באופן מלא או חלקי בחודש שבו משולם להם המענק. המענק משולם אוטומטית למי שהגיש בקשה למענק עד סוף יוני 2021. חשוב להודיע על החזרה לעבודה כדי שהביטוח הלאומי יפסיק לשלם את המענק וכדי למנוע חובות.

מענק הסתגלות מיוחד משולם בחודש עבודה חלקי בהתאם למספר הימים שבהם העובד לא עבד באותו החודש, גם בחודשים יולי עד ספטמבר 2021.

ביום 24.1.2021 פרסמה רשות המסים שמענק ההסתגלות המיוחד חייב במס הכנסה ויירשם בדוח השנתי בשדה 194/196 (תקבולים והחזרים חייבי מס מהביטוח הלאומי בגין הכנסה כשכיר, שאינם כלולים בטופס 126). אישור על הסכומים ששולמו עבור מענק ההסתגלות המיוחד לצורך דוח האישי למס הכנסה - נמצא באתר האישי של כל מבוטח.

 

 

גמלאות דמי לידה והורות בעקבות הוראות השעה

בתיקון 223 לחוק הביטוח הלאומי נקבעו כללים בהוראת שעה עד יום 30.6.2021 למקבלי דמי לידה והורות (כולל דמי אימוץ, פונדקאות ומשפחות אומנה).

בתיקון 225 לחוק הביטוח הלאומי הוארכו הכללים בשינויים מסוימים בהוראת שעה עד יום 31.12.2021: בסעיף 49ב לחוק ובתיקון לסעיף 54(ב)(2) לחוק.

יום קובע: היום שבו הפסיקה מבוטחת לעבוד בהיותה בהיריון שהסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי הלידה.

הבהרות מהביטוח הלאומי:

·         כאשר ההורה אינו הורה ביולוגי (כמו אימוץ, פונדקאות ואומנה) – את יום הלידה יחליף יום קבלת הילד לחזקתו.

·         אין שינוי בחוק לאב שמתחלף עם האם בחופשת הלידה.

·         הוראת השעה אינה עוסקת בגמלה לשמירת היריון של עובדת שכירה בחל"ת, כי היא נעדרת מהעבודה לרגל החל"ת ולא לרגל שמירת ההיריון, ולכן אינה זכאית לקבל גמלה מחליפת שכר.

 

דמי לידה והורות לעובדת שכירה עד סוף יוני 2021

 

מבוטחת ללא יום קובע - מבוטחת שאין לה יום קובע וילדה מיום 1.8.2020 ועד 30.6.2021 והייתה זכאית לדמי אבטלה עד יום הלידה, זכאית לדמי לידה מיום הלידה.

היום הקובע לפי תיקון 223 הוא היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד לאחרונה, אם מתקיימים בה התנאים שבסעיף:

1.       היא ילדה בתקופה מיום 1.8.2020 ועד תום התקופה הקובעת.

2.       היא אינה זכאית לדמי לידה משום שאין לה יום קובע לפי החוק טרום תיקון 223.

3.       היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה.

 

מבוטחת שיש לה יום קובע, אך לא צברה תקופת אכשרה מלאה או חלקית - תשלום חלף דמי אבטלה - תיקון 223 לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי מבוטחת שילדה בתקופה מיום 1.3.2020 ועד יום 30.6.2021, והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (אלא אם היא מקבלת בתקופה הזאת דמי לידה). 

 

על פי הפרסום באתר הביטוח הלאומי, אישה שילדה במהלך התקופה מיום 1.3.2020 ועד 30.6.2021 וקיבלה דמי אבטלה לפני הלידה, ואינה זכאית לדמי לידה מלאים כיוון שלא צברה תקופת אכשרה או שצברה תקופת אכשרה חלקית, תקבל תשלום באופן הבא:

1.       מי שלא צברה תקופת אכשרה – תקבל תשלום מיוחד עבור 15 שבועות לאחר הלידה.

2.       מי שצברה תקופת אכשרה חלקית – תקבל דמי לידה עבור 8 שבועות ותשלום מיוחד עבור 7 שבועות לאחר הלידה.

 

סכום התשלום המיוחד יהיה בגובה דמי האבטלה שהיו מגיעים לה אם לא הייתה יולדת.

 

דמי לידה והורות לעובדת שכירה 30.6.2021 עד 31.12.2021 (סעיף 49ב לחוק)

מבוטחת שאין לה יום קובע, ילדה בין 1.7.2021 עד 31.12.2021 והייתה זכאית לדמי אבטלה ביום 30.6.2021 או קודם לכן, בזמן שהייתה בהיריון שהסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי הלידה, תהיה זכאית לדמי לידה לפי התנאים כדלקמן:

·         היום האחרון שבו שולמו לה דמי אבטלה יהיה היום הקובע.

·         לעניין חישוב השכר הרגיל של המבוטחת לחישוב דמי הלידה, יראו את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה, כיום הקובע (השכר בחודשי העבודה שקדמו למועד הפסקת העבודה).

·         מספר ימי חופשת הלידה כפוף לחודשי האכשרה שנצברו לפני יום הפסקת קבלת דמי האבטלה (במקום לפני יום הפסקת העבודה שקיים בחוק המקורי), כאשר חודש שבו המבוטחת קיבלה דמי אבטלה נכלל בתקופת האכשרה:

1.       אישה שצברה 10 חודשים מתוך 14 החודשים (או 15 חודשים מתוך 22) שלפני יום הפסקת קבלת דמי האבטלה – תקבל דמי לידה לתקופה של 15 שבועות.

2.       אישה שצברה 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת קבלת דמי האבטלה – תקבל דמי לידה לתקופה של 8 שבועות.

     

על פי הכללים הרגילים של השלמת שכר שאינו משקף את השכר הרגיל של היולדת, מעסיק שצמצם משרה של עובדת בהיריון או הקטין שכר של עובדת בהיריון בשל משבר הקורונה, הביטוח הלאומי מתחשב בכך ומחשב את דמי הלידה בהתאם לשכר הרגיל, כדי שדמי הלידה לא ייפגעו.

מענק בסכום של 18 ימי זכאות נוספים לדמי הלידה לנשים שילדו בחודשים יולי עד דצמבר 2021 (סעיף 49ב(ג) לחוק הביטוח הלאומי)

אישה מובטלת שזכאית לדמי לידה בשל הוראת השעה במשבר הקורונה וילדה במחצית השנייה של שנת 2021, מקבלת גם מענק בסכום של 18 ימי זכאות נוספים לדמי הלידה. הביטוח הלאומי פרסם שהמענק ישולם לאחר אישור דמי הלידה באופן אוטומטי לחשבון הבנק עד שבועיים מיום הלידה, ואין צורך להגיש תביעה (נשים שילדו בחודשים יולי, אוגוסט 2021 קיבלו את המענק עד סוף חודש אוגוסט).

 

המענק משולם לפי תיקון עקיף לתיקון מספר 6 בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה) שפורסם ברשומות ביום 5.8.2021 ונוסף לתיקון מספר 225 לחוק הביטוח הלאומי. לסעיף 49ב לחוק נוסף סעיף קטן (ג) לפיו:

מבוטחת הזכאית לדמי לידה לפי סעיף 49ב לחוק הביטוח הלאומי תהיה זכאית לתשלום נוסף על דמי הלידה בסכום השווה לדמי הלידה ששולמו לה בעד 18 ימים.

התשלום הנוסף כאמור לא ייחשב הכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי ולעניין כל דין אחר.

 

דמי לידה והורות לעובדת עצמאית (לפי סעיף 54 לחוק) בכל שנת 2021

יולדת עצמאית שילדה בתקופה מינואר 2021 ועד סוף דצמבר 2021 תחושב זכאותה לדמי הלידה לפי ההכנסה ברבע השנה שקדם ללידה (הביטוח הלאומי פרסם שהחישוב ייעשה על פי הבסיס למקדמות), או ברבע השנה המקביל בשנת 2020, או ברבע השנה המקביל בשנת 2019, כגבוה שביניהם.

 

לשכת התעסוקה

הגמשת התנאים לזכאות לדמי אבטלה למובטל שלא נרשם במועד בלשכת התעסוקה הסתיימה ביום 30.6.2021 (החל מחודש אוגוסט 2020 ועד 30.6.2021– מקסימום 7 ימי איחור). החל מיום 1.7.2021 – מועד ההתייצבות/רישום בהתאם להוראות לשכת התעסוקה, הוא המועד לזכאות לדמי האבטלה.

החל מיום 14.3.2021 לשכות התעסוקה פתוחות. כל מי שחייב ברישום בלשכת התעסוקה, חייב להגיע ללשכת התעסוקה בתוך 14 ימים ממועד הרישום באתר, אחרת המידע לא יעבור לביטוח הלאומי ולא ישולמו דמי אבטלה.

חשוב להדגיש כי הרישום בלשכת התעסוקה אינו מחליף את חובת הגשת התביעה לדמי אבטלה בהפסקת עבודה לראשונה, ועדכון המצב התעסוקתי בלשכת התעסוקה אינו מחליף את העדכון בביטוח הלאומי.

 

 

שינויים לנכים עובדים

לפי תיקון מספר 217 לחוק הביטוח הלאומי, החל מיום 1.8.2020 (מהקצבה בעד חודש יולי 2020) ועד יום 30.6.2021, הסכום שמותר לנכה להרוויח מעבודה בלי שתיפגע הקצבה גדל לסכום של 5,300 ש"ח לחודש (שכר המינימום לחודש = 10,551 כפול 50.23%). חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 הפך את הוראת השעה לחוק קבוע רטרואקטיבית מיולי 2021 ואילך.

עד הקצבה בעד חודש יוני 2020, הסכום שמותר היה להרוויח מעבודה ו/או ממשלח יד היה בסך של 3,941 ש"ח לחודש, בלי שתיפגע קצבת הנכות הכללית המלאה.

כדי לממן את ההטבות לנכים בחוק ההתייעלות הכלכלית, הוחלט על הקטנת הזכויות לנכים ולעוורים, שאינם נכי צה"ל ואינם נכי פעולות איבה, לפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, החל מיום 1.1.2022 ואילך.

נקבעו הוראות מעבר לנכים קיימים ולמי שיגישו את התביעה לביטוח הלאומי או לוועדה לפטור ממס עד 1.12.2021.

 

חיילים משוחררים

בתיקון עקיף מספר 221 לחוק הביטוח הלאומי מיום 29.12.2020 נקבע כי חייל שהשתחרר משירות סדיר החל מיום 1.1.2019 ועד יום 31.12.2020, זכאי לצבור את ששת חודשי העבודה המועדפת תוך 3 שנים מיום שחרורו.

חייל שהשתחרר בשנת 2020 לא צריך לצבור תקופת אכשרה לפני תחילת עבודתו בעבודה מועדפת במשך שנתיים מיום שחרורו.

 

ביטוח נפגעי חיסון

ביום 4.2.2021 פורסמו ברשומות תקנות ביטוח נפגעי חיסון (תיקון), התשפ"א-2021 וצו ביטוח נפגעי חיסון (שינוי התוספת לחוק), התשפ"א-2021, שהוסיפו לתקנות את החיסון נגד נגיף הקורונה החדש.

 

מענק חד פעמי

ביום 17.11.2020 (תיקון פורסם ביום 29.11.2020) פורסם ברשומות הסכם בין הממשלה לביטוח הלאומי לפיו ישולם מענק חד פעמי על ידי הביטוח הלאומי בסכום של 2,000 ש"ח ליחיד, או 2,500 ש"ח למי שיש לו בן זוג שזכאי למענק. המענק שולם באופן אוטומטי לחשבון הבנק של הזכאים.

המענק שולם למי שקיבל דמי אבטלה ו/או מענק הסתגלות מיוחד במשך 100 ימים בתקופה 1.3.2020 ועד 31.10.2020 על פי הקריטריונים שבהסכם, ולעניין מקבלי האבטלה - אם השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה היה נמוך מהשכר הממוצע במשק (10,551 ש"ח או 422 ש"ח ליום).

התייחסות למס הכנסה ולביטוח הלאומי -ההסכם קובע במפורש כי המענק אינו נחשב להכנסה על פי כל דין. כלומר, פטור ממס, פטור מדמי ביטוח ואינו מובא בחשבון לגמלאות הביטוח הלאומי (כולל בבדיקת הכנסות לגמלאות).

 

מענקים למובטלים בעד השתלבות בשוק התעסוקה לאחר תקופת אבטלה ממושכת

ביום 5.8.2021 פורסמה ברשומות הארכת ההסכם מחודש מרץ 2021 בין הממשלה לביטוח הלאומי לתשלום מענקים למובטלים שחזרו לעבודה עד יום 31.7.2021 לאחר תקופת אבטלה ממושכת, והשכר החדש נמוך מהשכר הקודם שהיה להם לפני שהחלו לקבל דמי אבטלה. כיוון שמדובר במובטלים שקיבלו דמי אבטלה – המענקים ניתנים למובטלים עד גיל 67.

רקע

ביום 17.11.2020 פורסם ברשומות הסכם בין הממשלה לביטוח הלאומי (תיקון פורסם ביום 2.12.2020) לפיו ישולמו עד 4 מענקים חד פעמיים למובטלים שצברו תקופת אבטלה ממושכת וחוזרים למעגל התעסוקה במשכורת חדשה (ברוטו) נמוכה מהמשכורת (ברוטו) שלפני תקופת האבטלה.

ביום 16.3.2021 פורסם ברשומות הסכם נוסף שמאריך את המענקים למי שחזרו לעבוד החל מיום 1.11.2020 ועד 30.4.2021, והשכר החדש (ברוטו) נמוך יותר מהשכר הקודם (ברוטו) שהיה להם. אפשר לקבל את המענק למשך 4 חודשי העסקה לכל היותר החל מיום החזרה לעבודה ולכל המאוחר עד סוף יולי 2021.

ביום 5.8.2021 פורסם, כאמור, ברשומות ההסכם המעודכן שמאריך את תשלום המענקים עד סוף אוקטובר 2021 למי שחזרו לעבודה עד יום 31.7.2021, בתנאים שנקבעו. אולם, מי שחזר לעבודה בחודש יולי 2021, יקבל רק עד 3 מענקים.

הסבר

מדובר בשני מסלולים של חזרה לעבודה. מי שאינו עומד בתנאי הזכאות של המסלול הראשון, הביטוח הלאומי יבדוק את זכאותו לפי המסלול השני. העובד היה אמור לחזור לעבודה עד סוף חודש יולי 2021, ותקופת העסקתו היא 14 ימים לפחות (לא חייבים להיות רצופים, אך ללא ימים בחל"ת) עד יום 31.10.2021, כמפורט בהסכמים ובאתר הביטוח הלאומי.

מטרת המענקים היא לסייע, לתקופה מוגבלת, למובטלים לאחר תקופת אבטלה ממושכת לחזור למעגל התעסוקה (אצל המעסיק המקורי או אצל מעסיק חדש), כאשר ההכנסה הכוללת מעבודה וממענק תהיה גבוהה יותר מדמי האבטלה שהמובטל היה מקבל, אילולא חזר לעבוד.

המענק נקבע בהתאם לתקופת ההעסקה בכל חודש, כאחוז מדמי האבטלה וכאחוז מהירידה בשכר, כפוף לתקרה. מספר ימי העבודה בכל חודש, הטבלאות של סכומי המענק וגם דוגמה, מפורסמים באתר הביטוח הלאומי.

תוספת למענק - באבטלה ממושכת יותר, אפשר לקבל תוספת למענק למי שחזרו לעבודה עד סוף חודש אפריל 2021.

מועדי הגשת הבקשות - על פי אתר הביטוח הלאומי יש להגיש בקשה מקוונת לקבלת המענק והתוספת למענק באמצעות אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי עד 30.9.2021 למי שחזרו לעבודה מיום 1.11.2020 ועד 30.4.2021. מי שחזרו לעבודה מיום 1.5.2021 ועד 31.7.2021 יגישו את הבקשה למענק עד 31.12.2021.

התייחסות למענק לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי -

לפי סעיף 10 להסכם ממרץ 2021 (סעיף 9 בהסכם הקודם), יראו את המענק והתוספת למענק לפי ההסכם כהכנסה מעבודה או ממשלח יד לעניין תשלום גמלאות שמשלם הביטוח הלאומי בלבד. לעניין זה הכנסה מעבודה או ממשלח יד היא הכנסה חודשית, בפועל, לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה. לעניין דין אחר לא יראו את המענק והתוספת למענק כהכנסה.

רשות המסים פרסמה בחוברת דע את זכויותיך כי מענק חזרה לעבודה הוא הכנסה שחייבת במס. לשכת רואי חשבון פנתה לרשות המסים לברר אם הכוונה למענק למובטלים בעד השתלבות בשוק העבודה.

 

שיפוי ימי בידוד

המדינה משפה את המעסיקים בעבור חלק מעלות ימי הבידוד של העובדים, בסיוע של הביטוח הלאומי, שמקבל את הדיווח מהמעסיקים. כל ההסברים מפורטים באתר הביטוח הלאומי, כולל מועדי הגשת הבקשות.

ביום 5.8.2021 פורסם ברשומות תיקון מספר 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה), שהאריך בשינויים מסויימים את תקופת התשלום לדמי בידוד בעבור תקופות בידוד שהתחילו עד 31.10.2021. כלומר, למי שהיום הראשון שלו בבידוד היה עד 31.10.2021 (כולל יום זה).

התשלום משולם רק בעבור תקופות בידוד שדווחו למשרד הבריאות בזמן אמת ולפי מועדים קבועים בהוראת השעה.

יש לשים לב למועדי הגשת הבקשות בהתאם לפרסום באתר הביטוח הלאומי.

מוקד המעסיקים בביטוח הלאומי מטפל גם בפניות המעסיקים לגבי שיפוי בשל ימי בידוד במספר טלפון 02-5393722.

 

הקורונה כפגיעה בעבודה

 

הביטוח הלאומי פרסם באתר שלו כי מי שיוכיח שנדבק בקורונה תוך כדי ועקב העבודה, יוכר כנפגע בעבודה, ופרסם טפסים מיוחדים שיש לצרף לטפסים הרגילים שמגישים בעת תביעה לפגיעה בעבודה.

 

זכאות לקצבת נכות כללית לסובלים מסיבוכי הקורונה

 

הביטוח הלאומי פרסם באתר שלו, כי מי שסובל מסיבוכי הקורונה, כמו: נזק ריאתי וקשיי נשימה מתמשכים, עייפות וחולשה כרונית, קשיי ריכוז, פגיעה בלב וכדומה, יכול להיות זכאי לקצבת נכות כללית אם כושר העבודה שלו נפגע.

 

תביעה אישית לתגמולי מילואים של עובד שכיר בחל"ת במשבר הקורונה

כדי להקל על המעסיקים ועל העובדים בזמן משבר הקורונה, משרת במילואים בזמן חל"ת תובע תגמול מילואים בתביעה אישית ולא דרך המעסיק, גם בחודשיים המלאים הראשונים של החל"ת.

 

אישור שנתי למס הכנסה לשנת 2020 – תקבולי אבטלה

האישור השנתי למס הכנסה כולל את תקבולי דמי האבטלה שהעובד קיבל בשנת 2020 ואת המס שנוכה מהם. המייצג יכול להוציא את האישור מאתר המייצגים והעובד יכול להוציא את האישור מהאתר האישי שלו.

חשוב להבהיר כי האישור שהעובד רואה באתר האישי ששמו: אישור תקבולי אבטלה לשנת 2020 – מרכז את כל התשלומים שהעובד קיבל עבור שנת 2020.

הדיווח לביטוח הלאומי על שינוי במצב התעסוקתי של העובד

כל שינוי במצב התעסוקתי משפיע על זכאות העובד לדמי אבטלה או למענק הסתגלות מיוחד.

האחריות לעדכון השינויים התעסוקתיים מוטלת על העובד, כי הוא מקבל את הגמלה/המענק.

בהפסקת עבודה – הדיווח הוא על יום העבודה האחרון שלפני הפסקת העבודה.

בחזרה לעבודה – הדיווח הוא על יום העבודה הראשון לאחר החזרה לעבודה בפעם האחרונה.

עובד יכול לצפות בטופס דיגיטלי באתר הביטוח הלאומי על דיווחי המעסיק, לראות אם מצבו התעסוקתי מעודכן ולעדכן על הפסקת העבודה (כולל חל"ת, פיטורים או התפטרות) ועל חזרה לעבודה (יש טפסים דיגיטליים לפי גיל הזכאי: עד גיל 67 לדמי אבטלה ומעל גיל 67 למענק הסתגלות מיוחד).

הפסקת עבודה של עובד לאחר חל"ת כפוי (העובד מקבל דמי אבטלה)

חובות עובד שפוטר או התפטר לאחר חל"ת כפוי והוא זכאי לדמי אבטלה - כאשר העובד מפוטר או מתפטר לאחר תקופה של חל"ת כפוי, העובד מדווח ללשכת התעסוקה ולביטוח הלאומי על שני תאריכים:

1.       תאריך החזרה לעבודה בסיום החל"ת (לא ניתן לדווח בטופס הדיגיטלי על תאריך עתידי בשדה זה).

2.       תאריך הפיטורים (ניתוק יחסי העבודה) או הפסקת העבודה בשל הפיטורים (בטופס הדיגיטלי הוא היום האחרון שבו שולם לעובד שכר, בתום ההודעה המוקדמת. תאריך זה יכול להיות תאריך עתידי).

הפער בין שני התאריכים נובע מימי העבודה לצורך עריכת שימוע, למשל, וימי ההודעה המוקדמת שהיו בפועל, או ימים שכלולים בפיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת חוקית. הביטוח הלאומי מסר שעובד יכול לדווח שלא קיבל הודעה מוקדמת.

העובד בודק באתר הדיגיטלי של הביטוח הלאומי אם המידע האמור מעודכן, ואם לא מעודכן, הוא מעדכן את המצב התעסוקתי אצל כל המעסיקים.

העובד שולח למחלקת האבטלה דרך האתר את מכתב המעסיק על סיום העבודה. המעסיק אמור לציין במכתב את התקופה שבעדה שולם פיצוי בשל הודעה מוקדמת, או שלא שולם פיצוי בשל הודעה מוקדמת.

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 - לפי סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת, המעסיק שמפטר את העובד וגם העובד שמתפטר חייבים לתת הודעה מוקדמת בכתב. יש לציין בהודעה את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות.

לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק זה, כל פיטורים או התפטרות מחייבים מתן הודעה מוקדמת, החל מיום אחד ועד חודש ימים, לפי פרק הזמן שבו הועסק העובד.

אם יחסי העבודה נותקו מיד ביוזמת המעסיק, המעסיק אמור לשלם על פי החוק פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת (חלף הודעה מוקדמת).

שלילת דמי אבטלה בתקופת ההודעה המוקדמת - תקופת ההודעה המוקדמת או התקופה שבעדה שולם הפיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת שוללים זכאות לדמי אבטלה, בהתאם לצו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ"א-1981.

כשיש ריבוי מעסיקים, הביטוח הלאומי מסר כי לא ישלול את הזכאות לדמי אבטלה של העובד שפוטר ממעסיק אחד (או יותר, אך לא פוטר מכל המעסיקים), אלא ינכה את סכום ההודעה המוקדמת מדמי האבטלה. העובד אמור להעביר לביטוח הלאומי את האישור מהמעסיק על סכום ההודעה המוקדמת.

תשלום דמי ביטוח בשל פיצויים ובשל ההודעה המוקדמת - חוזר מעסיקים 1479 מיום 21.2.2019 מפרט את המצבים שבהם תשלומים סבירים המשולמים לעובד תוך כדי ועקב ניתוק מוחלט של יחסי העבודה פטורים מתשלום דמי הביטוח (כמו למשל פיצויי פיטורים סבירים ופדיון חופשה).

תשלום פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק חייב בתשלום דמי ביטוח (חלק עובד וחלק מעסיק), ויש לייחס אותו לתקופה שבעדה שולם.

התפטרות מסיבה לא מוצדקת - לעובד שמתפטר ללא סיבה מוצדקת יש 90 ימי שלילה של דמי אבטלה, למעט במקרים חריגים של ריבוי מעסיקים לאותו העובד, כשהעובד התפטר רק מחלק מהעבודות (הביטוח הלאומי מפחית את סכום ההודעה המוקדמת מדמי האבטלה).

התפטרות מסיבה מוצדקת - סיבה מוצדקת להתפטרות אינה שוללת דמי אבטלה במשך 90 ימים ראשונים. סיבה מוצדקת להתפטרות היא, למשל, הרעה מוחשית בתנאי העבודה (פסק דין לדוגמה בבית הדין הארצי לעבודה: מיום 21.2.2005 בעניין גליה פיליפוביץ, ע"ע 000010/03), סיום חוזה העסקה, נסיבות במקום העבודה שלא מאפשרות להמשיך בעבודה ועוד.

עובד שהתפטר מסיבה מוצדקת לאחר תקופת חל"ת שבה היה זכאי לדמי אבטלה, והמעסיק לא דרש ממנו להשלים ימי הודעה מוקדמת, ימשיך לקבל דמי אבטלה ברציפות.

הדיווח של המעסיק - טופס 100 חודשי מקוון פרטני כולל את מועדי הפסקת העבודה של העובדים ואת סיבת הפסקת העבודה ומידע על תשלום חלף הודעה מוקדמת.

להלן הסברים לדיווח של המעסיק:

·         כאשר העובד פוטר ותקופת ההודעה המוקדמת ניתנה לעובד לפני ניתוק יחסי העבודה - תאריך הפסקת העבודה הוא היום האחרון של העבודה.

·         כאשר העובד פוטר והמעסיק משלם חלף הודעה מוקדמת (פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת) - תאריך הפסקת העבודה הוא היום האחרון שבעדו ניתן הפיצוי, אך לא יותר מ-30 ימים לפי החוק.

·         כאשר העובד התפטר - תאריך הפסקת העבודה הוא היום האחרון של העבודה.

 

 

 

 

-----------------------------------------------------------------------------

הכותבת - רואת חשבון, בעלים ומנכ"לית משרד רו"ח אורנה צח וחברת אורנה צח בע"מ לייעוץ ולפתרונות לפי חוק הביטוח הלאומי ולייצוג בביטוח הלאומי, לארגונים ולחברות שמעסיקים עובדים, ליוצאים לרילוקיישן, לעצמאים וליחידים. מרצה על חוק הביטוח הלאומי לארגונים וכן באקדמיה ובמסגרות מקצועיות. בעלת ותק בתחום של 30 שנים.

בין תפקידיה הציבוריים: יו"ר ועדת הקשר הארצית של לשכת רואי חשבון עם הביטוח הלאומי ופעילה בחקיקה כנציגת הלשכה בכנסת בנושא הביטוח הלאומי משנת 1996.

 

הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.

כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם.

הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור.

כל הזכויות שמורות © אין להעתיק או לפרסם ללא אישור מהכותבת.

 ט.ל.ח.

‹ חזרה