הגדרת תושבות, רילוקיישן – תיקונים במיסוי בינלאומי

רמי אריה, עו"ד רו"ח

אתם רוצים לצאת לרילוקיישן relocation  לחו"ל ? או שוהים בישראל הרבה ימים בשנה ? קחו בחשבון כי לפי הרפורמה הצפויה אשר מתוכננת ברשות המיסים, יהיה קשה הרבה יותר לטעון כי נעשה רילוקיישן relocation מלא, ואף אם כן, צפויה החמרה בחיוב מס היציאה מישראל. כדאי להתארגן לכך מראש.

ביום 17.11.2021, פרסמה רשות המסים את המלצות הוועדה לרפורמה בתחום המיסוי הבין-לאומי , אשר ככל שיאושרו, ירחיבו מאד את מעגל דיני המס בישראל על אזרחי ישראל השוהים בחו"ל, על אזרחי חוץ השוהים בישראל, ויכללו מנגנונים נוקשים לחיוב מס יציאה בעת רילוקיישן ועוד, אשר כדאי להכיר ולקבל ייעוץ מראש לגביהם, בטרם כניסת הרפורמה לתוקף.

המלצות הוועדה כוללות, בין היתר, המלצות בעניין קביעה נוקשה של מקום התושבות של יחידים וחברות, חישוב ותשלום מס יציאה לעוזבים את הארץ, מנגנוני הקלה ממיסי כפל, הטבות לעולים ותושבים חוזרים, מיסוי הכנסות ודיבידנדים שהופקו מחוץ לישראל, מיסוי פעילות של תושבי חוץ בישראל, מיסוי תושבי ישראל שהם בעלי השליטה בחברות זרות והתאמת המערכת בישראל לסטנדרטים בינלאומיים של מאבק בתכנוני מס והגברת השקיפות בין מדינות.

להלן עיקרי המלצות הוועדה:

1. קביעת מקום המושב של יחיד - הוועדה ממליצה לקבוע חזקות חלוטות בדין, אשר בהתקיימן, יקבע אם יחיד הינו תושב ישראל או תושב חוץ .

· הגדרה חלוטה ל- "תושב ישראל" - הועדה המליצה לקבוע את החזקות הבאות שקיומה של אחת מהן יקבע באופן חלוט שהיחיד הינו "תושב ישראל":

(1)  יחיד ששהה בישראל בשתי שנות מס רצופות 183 ימים או יותר בכל שנת מס, יחשב תושב ישראל החל משנת המס הראשונה לשהותו כאמור בישראל.

(2) יחיד ששהה בישראל בשנת המס 100 ימים/יותר, וסך כל תקופת שהייתו בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הינו 450 ימים/יותר, יחשב תושב ישראל בשנת המס.

קיום חזקה זו לא תגרום לקביעת תושבות בישראל ככל שהיחיד/ה שהה 183 ימים או יותר בכל שנות המס הנבדקות באותה מדינה מסוימת החתומה עם ישראל על אמנה למניעת כפל מיסים על הכנסה והוא המציא אישור תושבות לצרכי מס לאותן שנות מס מאותה מדינת אמנה .

(3) היחיד שהה בישראל בשנת המס 100 ימים או יותר ובן/בת הזוג או מי שמנהל/ת עמו/ה משק בית משותף הוא/ היא תושב ישראל .

·     הגדרה חלוטה ל- "תושב חוץ" - כמו כן, הועדה המליצה לקבוע את החזקות הבאות שקיומן יקבע באופן חלוט שהיחיד הינו "תושב חוץ":

(1)  יחיד ששהה בישראל פחות מ- 30 יום בכל שנת מס במשך ארבע שנות מס ברציפות, יחשב לתושב חוץ החל משנת המס הראשונה לשהותו כאמור

(2)  יחיד ששהה בישראל פחות מ- 30 יום בכל שנת מס במשך שלוש שנות מס ברציפות, יחשב לתושב חוץ החל משנת המס השנייה לשהותו כאמור .

(3)  יחיד ובן /בת זוגו ששהו בישראל פחות מ - 60 יום בכל שנת מס, במשך ארבע שנות מס ברציפות, יחשבו לתושבי חוץ החל משנת המס הראשונה לשהותם כאמור.

(4) יחיד ובן/ת זוגו ששהו בישראל פחות מ - 60 יום בכל שנת מס, במשך שלוש שנות מס ברציפות, יחשבו לתושבי חוץ החל מהשנה השנייה לשהותם כאמור.

(5) היחיד/ה ובן/בת זוגו שהו בישראל פחות מ – 100 ימים בכל שנת מס, במשך ארבע שנות מס ברציפות, יחשבו לתושבי חוץ החל משנת המס הראשונה לשהותם כאמור, ובלבד שהיחיד/ה ובן/ בת זוגו שהו במדינת אמנה בכל אחת מאותן שנות מס, 183 ימים או יותר, והמציאו אישור תושבות לצרכי מס לכל אותן שנות מס מאותה מדינת אמנה.

(6) היחיד/ה ובן/בת זוגו שהו בישראל פחות מ – 100 ימים בכל שנת מס, במשך שלוש שנות מס ברציפות, יחשבו לתושבי חוץ החל משנת המס השנייה לשהותם כאמור, ובלבד שהיחיד/ה ובן/ בת זוגו שהו במדינת אמנה בכל אחת מאותן שנות מס, 183 ימים או יותר והמציאו אישור תושבות לצרכי מס לכל אותן שנות מס מאותה מדינת אמנה.

ביחס למקרים בהם החזקות החלוטות בדבר הגדרת תושב ישראל והגדרת תושב חוץ לא יחולו, הועדה המליצה להשאיר את מבחן "מרכז החיים" על כנו, לרבות החזקות הכמותיות הקיימות בדין הקיים (כחזקות הניתנות לסתירה),

2.  מס היציאה מישראל – שינוי הוראות סעיף 100א לפקודה, כך שהנישום ימשיך ליהנות, בנסיבות מסוימות, מאפשרות דחיית תשלום המס עד למועד המימוש בפועל של הנכסים. אך יחד עם זאת יבטיח את אכיפת תשלום מס היציאה, בין היתר באמצעות דיווחים וערבויות שידרשו מהנישום.

· הועדה המליצה לקבוע כי נישום אשר יחול עליו מס היציאה, יוכל לבחור באחד מהמסלולים הבאים:

(1)  מסלול התשלום המיידי - להצהיר, לדווח ולשלם את מס היציאה החל על המכירה הרעיונית של נכסיו, בהתאם לשווי השוק שלהם במועד החיוב.

(2) מסלול הדחייה - לדחות את מועד תשלום המס בהתאם להוראות אחד מתתי המסלולים, כאשר קביעת תת המסלול תהיה תלויה בשווי הנכסים החייבים במס יציאה .

הועדה סברה כי שווי הנכסים שלפיו ניתן יהיה לסווג את הטיפול בנישום לאחד מתתי המסלולים האמורים יעמוד על 3 מיליון ₪, כך למשל, נישום אשר בחר במסלול הדחיה ושווי נכסיו הכפופים למס היציאה עולה או שווה ל- 3 מיליון ₪ יסווג לתת מסלול – הדין החדש. אחרת, תתאפשר דחיית תשלום המס בהתאם להוראות סעיף 100א(ב) לפקודה כנוסחו כיום.

כמו כן, הועדה המליצה על הוראות אנטי תכנוניות נוספות אשר מטרתם למנוע תכנוני מס שבאמצעותם נישום יעזוב את ישראל במטרה לחסוך מס במכירה העתידית ו/או יקטין את השווי של אותם נכסים לפני מכירתם בפועל .

3. הקלה ממיסי כפל – הועדה סבורה כי יש לשנות את הגדרת "הכנסות חוץ ממקור פלוני" באופן שיאפשר לנישומים ליהנות מאפשרויות זיכוי רחבות יותר ע"י צמצום שיטת הסלים הקיימת. ההמלצה היא לקבוע כי הכנסות חוץ ממקור פלוני יוגדרו כהכנסות חוץ המסווגות לפי מקורות ההכנסה ומחולקות לחמישה סלים בסיסיים, כדלקמן :

(1)     סל כללי, הכולל בתוכו את כלל ההכנסות פאסיביות .

(2)     סל כללי, הכולל בתוכו את כלל ההכנסות מעסק ומיגיעה אישית .

(3)     סל כללי, הכולל בתוכו את כלל ההכנסות ההוניות.

(4)     סל ספציפי, הכולל בתוכו את כלל ההכנסות מחברה נשלטת זרה (חנ"ז).

(5)     סל ספציפי, הכולל בתוכו את כלל ההכנסות מחברת משלח יד זרה (חמי"ז ( .

4.  הרחבת הזכאות לזיכוי עקיף - דיבידנד מחוץ לישראל – הוועדה סברה כי יש להוסיף להגדרת "הכנסה שממנה חולק הדיבידנד" המופיעה בסעיף 126(ג) לפקודה, גם הכנסה שמקורה בחברה נכדה ונינה של החברה האחרת, בכפוף לתנאים.

5.  הרחבת חובות הדיווח הקיימות - על מנת להגביר שקיפות ולקבל כלים שיאפשרו להילחם בתכנוני מס אגרסיביים, המליצה הועדה להרחיב את חובת הדיווח על חבר בני אדם תושב חוץ וחובת הנמקה מדוע השליטה והניהול אינם בישראל, הרחבת חובות דיווח על בעלי שליטה בחבר בני אדם תושבי חוץ, הרחבת חובת הדיווח ליחיד תושב ישראל בכל מקרה של תקבול מחו"ל/מתנה מחו"ל מעל 500,000 ₪ ועוד.

נציין, כי מדובר בשינויים מהותיים ומשמעותיים ביותר בתחום דיני המס הבין-לאומי, אשר עלולים להביא לחבויות מס ותשלומי מס גבוהים. אנשים השוהים בחו"ל או בישראל תקופות ממושכות, ועד היום נהנו מהספקות במבחני מרכז החיים, עלולים למצוא את עצמם כחייבי מס בישראל, אפילו אם הם שוהים רבות בחו"ל או אם הם שוהים רבות בישראל. ראוי לשקול ללמוד ולהיערך לאפשרות כי שינויים אלו יכנסו לתוקף. אנו לרשותכם למידע נוסף.

לקריאת דו"ח הוועדה לרפורמה במיסוי בין-לאומי המלא – לחץ כאן