מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מס הכנסה

תכנוני מס מיוחדים

מכירת נכס אישי לצמצום חיוב מס בגין משיכות בעלים

רמי אריה, עו"ד רו"ח  |  01.09.2021

מכירת נכס אישי כדי לצמצם חיוב מס בגין משיכות בעלים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

בעל מניות הנמצא ביתרת משיכות חובה מהחברה בבעלותו, יכול למכור לחברה נכס בתמורה מלאה, ובכך לצמצם את יתרת המשיכות שלו מהחברה. אלא, שהמכירה של הנכס צריכה להיות ממשית ולא מלאכותית.

סוגיה זו של העברת נכס לחברה מידי בעל שליטה בה, נדונה בביהמ"ש המחוזי בעניין סגל (ע"מ 26859-02-19, שמואל סגל נ' פקיד שומה נתניה, ניתן ביום 20.7.2021).

בשנת 2011 מכר סגל לחברת ש.מ שהוא בעל שליטה בה, שני פסלי ברונזה של הפסל הנודע אוגוסט רודן (מתוך חמישה פסלים שבבעלותו), בתמורה לסך של כ- 40 מיליון ₪. הפסלים נרשמו בדוחות הכספיים של החברה תחת סעיף "השקעות". בדוחות החברה נרשם כי רכישת הפסלים מומנה בכספי הלוואה שהתקבלה מבעל השליטה השני כנגד שטר הון. המכירה יצרה יתרת זכות של הלוואות בעלים לזכות סגל בסכום דנן.

לגישת פקיד השומה, מדובר בעסקה מלאכותית אשר אחת ממטרותיה העיקריות היא הימנעות מתשלום מס או הפחתה בלתי נאותה של המס, לפי סעיף 86 לפקודה , כך שכל מטרתה להעביר לסגל סך של 40 מיליון  ₪ ללא תשלום מס.

פקיד השומה טען, כי יש להתעלם מעסקה זו ולמסות את התקבול בידי סגל כמשיכת משכורת מהחברה החייבת בשיעור מס שולי, לחילופין כדיבידנד או כהכנסה מכל מקור אחר לפי סעיף 2(10) לפקודה.

מנגד, טען סגל כי לא קיימת מניעה להעברת נכס מאדם לחברה בבעלותו, וכי אין מדובר בעסקה מלאכותית, שכן כוונת החברה למכור את הפסלים בריווח ניכר, על אף שטרם נמכרו.

בעניין שיטרית (ע"א 10666/03, סילבאן שיטרית נ' פקיד שומה ת"א, מיום 30.1.2006), נקבע כי יש לבחון את מבחן הטעם המסחרי לעסקה. מותר להעביר או למכור נכס לחברה בבעלות, ככל שיש בכך "טעם מסחרי" לחברה.

ביהמ"ש קיבל את גישת פקיד השומה וקבע כי: העברת נכס לחברה בבעלותו של המעביר, היא פרקטיקה מקובלת, אך ככל שנעשה שימוש בפרקטיקה זו מתוך מטרה להביא להפחתת מס וכשאין טעם מסחרי מאחוריה, רשאי פקיד השומה להתעלם ממנה, ולראות בכספים שנמשכו מהחברה כהכנסה בידי סגל ) משכורת או דיבידנד) ולא כתמורה עבור מכירת הפסלים .

ביהמ"ש קבע, כי מחומר הראיות עלה בין היתר, כי החברה הוקמה לצורך רכישת הפסלים בלבד. לחברה אין הכנסות/חשבון בנק/פעילות. עוד עולה, כי בשנת 2011 חברת דרסלי הייתה בגירעון של כ- 36 מיליון ₪. לפיכך, נקבע כי בנסיבות אלה קשה למצוא טעם כלכלי לכך שדרסלי תממן את רכישת הפסלים באמצעות מתן שטר הון לחברה, שכן קשיים תזרימים אינם מצדיקים הוצאה נוספת של מזומנים תוך העמקת הגירעון.

עוד נקבע, כי הסיבה הבלעדית לבצע את העסקה כפי שהתבצעה, קשורה אך ורק ברצונו של סגל למשוך כספים מהקבוצה ו / או לפרוע את חובותיו לחברה בלא לשלם מס.

ביהמ"ש קבע כי את הטעם המסחרי אפשר לבחון גם לפי התשואה שתיווצר לחברה כתוצאה מקבלת הנכס, אם בכלל. עלה מהעדויות, כי ממועד העברת הפסלים לחברה בשנת 2011 ועד לשנת 2015 לא נעשה ניסיון ממשי למוכרם. מנקודת מבטה של החברה לא היה טעם ברכישת הפסלים, וקיים ספק אם סגל אכן התכוון באמת להיפרד מהשליטה בפסלים, שכן העיד כי לפסלים ערך רגשי רב למשפחה וכי מדובר בנכס שמאוד חשוב עבורה.

לסיכום, ביהמ"ש קבע, כי מכירת שני הפסלים נעדרת כל טעם מסחרי ומטרתה היא משיכת כספים לכיסו של סגל ללא תשלום מס. כך, שבנסיבות אלה צדק פקיד השומה שהתעלם מהעסקה וראה את התמורה שהתקבלה מהחברה כהכנסה בידי סגל . משיכת הכספים ע"י סגל נעשתה בכובעו כבעל מניות ולא כעובד לכן יש לראות בכספים שמשך כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה.

עם זאת, מפסק הדין ניתן ללמוד כי אילו מכירת הנכס לחברה על ידי בעל השליטה, הייתה יוצרת תועלת לחברה, כמו מכר נכס נדל"ן שהחברה יכולה להשכיר אותו, או אפילו מכירת רכב אישי לחברה וכדומה, אזי יש ביצירת הלוואת בעלים, או הקטנת משיכות הבעלים, עקב התמורה המגיעה לבעל השליטה בגין מכר הנכס, היגיון וטעם מסחרי, היוצרת יתרון מס לבעל השליטה שייחשב כלגיטימי.

 

 

‹ חזרה