ניכוי במקור והחזרי מס – תלויים בחשבוניות פיקטיביות

רמי אריה, עו"ד רו"ח

לפקיד השומה יש סמכות לאשר ניכוי במקור מופחת והחזרי מס לנישומים, וככלל, עליו להפעיל סמכות זו לטובת הנישומים. אלא, אם קיימות בפניו עובדות מהימנות כי אותם נישומים עברו עברות לפי דיני המס. אך גם החלטה כזו נתונה לביקורת שיפוטית של בית המשפט.

סוגיה זו נדונה בבימ"ש השלום בעניין חב' סלידה (ת"א 40302-04-21, סלידה יעוץ וניהול בע"מ נ' פקיד שומה אשקלון, ניתן ביום 20.7.2021), אשר ביקשה מביהמ"ש סעד זמני, להורות לפקיד השומה להעביר לה החזר מס בסך של 400,000 ₪ (מתוך 858,213 ₪ בתביעה העיקרית להחזר) המעוכבים בידי פקיד השומה, ולהורות לו לקבוע את שיעור ניכוי מס במקור כך שלא יעלה על 2%, במקום 5%.

סלידה טענה, כי העיכוב בהחזר המס מביא לפגיעה תזרימית קשה, כך שתתקשה לשלם משכורות לעובדיה, ולהסדיר תשלומים לקבלני משנה, באופן שימנע המשך אספקת שירותים רציפים ללקוחותיה. דבר שלטענתה עלול לגרום לנזקים חמורים ובלתי הפיכים, אשר יביאו לקריסתה, ולפיכך גם לייתור מתן פסק הדין בהליך העיקרי.

סלידה הוסיפה וטענה כי היא נהגה בתום לב מוחלט עם פקיד השומה, ושיתפה פעולה ככל שנתבקשה.

מנגד, פקיד השומה התנגד לבקשה, הן בהתייחס להיבט החזר המס והן בעניין הקטנת שיעור ניכוי המס במקור.

באשר לשיעור ניכוי המס במקור, טען פקיד השומה כי סלידה אינה מחזיקה בזכות קנויה לקבלת אישור ניכוי מס במקור בשיעור של 2%, זאת בפרט כאשר בידיו מידע לפיו ישנן חשדות כנגד סלידה העושה שימוש להקטנת החבות במס במסמכים הנחשדים כחשבוניות מס פיקטיביות.

המסגרת הנורמטיבית למתן סעד זמני מעוגנת בפרק ט"ו לתקנות סדר הדין האזרחי. בסעיף 94 לתקנות נקבעה מטרת הסעד הזמני: "להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפט ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין".

בסעיף 95(ד) לתקנות מופיעה רשימת שיקולים שאותם יש לשקול, בין היתר, בעת החלטה למתן סעד זמני. על יסוד שיקולים אלה, נקבע בעניין טבולה (רע"א 1405/21, טבולה קום בע"מ נ' וואלה תקשורת בע"מ, ניתן ביום 13.4.2021), שהשיקולים שיש לשקול בעת בחינת בקשה למתן סעד זמני הם סיכויי התביעה, מאזן הנוחות ותום ליבם של בעלי הדין. בנוסף, על המבקש סעד זמני להראות, כי הבקשה הוגשה בניקיון כפיים ותוך מסירת העובדות הרלוונטיות.

בעניין סלידה קבע ביהמ"ש, כי היא לא פנתה לקבלת הסעדים שביקשה, בניקיון כפיים. היות והיא לא ציינה כי היו הסכמות בינה לבין פקיד השומה לגבי הסעדים שביקשה, ולאחר שכבר הושגו הסכמות אלו, היא פנתה לבית המשפט בלי לציין את קיומן של אותן הסכמות.

עוד קבע בית המשפט כי סלידה לא תמכה את הבקשה לשחרור הכספים המעוכבים בראיות או בעדות של רואה חשבון ולכן דחה את הבקשות.

עם זאת, מעניין סלידה ניתן ללמוד, כי ככל שאין עילה לקביעות פקיד השומה בעניין שיעור הניכוי במקור או בעניין החזרי מס, ניתן לפנות לבית המשפט, עם נימוקים וראיות מתאימים, כדי שיבחן ויורה לפקיד השומה בהתאם לדין.