זכות עיכבון של ספרי החשבונות ומסמכי הלקוח

רמי אריה, עו"ד רו"ח

לכל נותן שירותים, לרבות לרואי חשבון, יועצי מס ועו"ד יש זכות עיכבון של מסמכים שנמסרו להם על ידי הלקוח, עד שהוא ישלם להם את חוב שכר הטרחה שהוא חייב להם. זכות זו מוגדרת בחקיקה מפורשת, אך היא אינה עומדת לבדה.

"זכות עיכבון" הינה זכות משפטית לחזקה בנכס מוחשי עד לתשלום חוב של בעל הנכס למחזיק בו. זכות זו מאפשרת לבעל החוב לעכב מסמכים או נכסים אחרים השייכים ללקוח, עד שהחייב ישלם את חובו מבלי להזדקק להחלטות שיפוטיות. זכות זו מוענקת מכוח הדין או כפי שיוסכם בין הצדדים.

זכות העיכבון מוגדרת בדין, בין היתר, בחוקים המפורטים להלן:

    1.    סעיף 11 לחוק המיטלטלין תשל"א-1971, קובע את קיומה של זכות העיכבון כ- "זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החוב", בכפוף לתנאים אשר נקבעו. אולם אינו מתייחס למועד התקיימות זכות זו.

     2.    סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, כ-"זכות עכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו..."

    3.    סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה" .

    4.    סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א – 1961, להבטחת יכולתו של עורך הדין לגבות את שכר-טרחתו. "להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור".

בפרשת חורי משנת 1996 (ע"א 5821/92, עו"ד מועין דאוד חורי נ' דב פישלל ואח') נדונה סוגית זכות העיכבון של עורך דין. דובר בעו"ד שסירב למסור לכונס נכסים שהתמנה לחברה, שני תיקים שנמסרו לטיפולו ע"י אותה חברה. בהלכה זו, הכיר בית המשפט העליון במפורש בכך שזכות עכבון הינה אמצעי לחץ לגיטימי גם לגבי מסמכים ואפילו בהליכי פירוק ופשיטת רגל.

בעניין אשל (ע"א 328/96 (חיפה), מאיר אשל נ' פרסום הארה בע"מ ואח') דן ביהמ"ש המחוזי בשאלת קיומה של זכות עיכבון בספרי חשבונות שהיו דרושים לחברה לצורך הגשת דו"חות למס הכנסה. כתוצאה מעיכובם בידי רואי החשבון נערכו לחברה שומות לפי מיטב השפיטה אשר לטענת החברה עלו פי כמה על ההכנסה האמיתית שלה וכן הוטלו עליה קנסות מנהליים בשל אי הגשת הדו"חות .

בעניין אשל, קבע ביהמ"ש כי ספרי החשבונות הם נכס מוחשי בעל ערך לחברה, כך שיש להכלילם בגדר מיטלטלין הניתנים לעיכוב. מכיוון וניתן באמצעותם להקל על גביית החוב, זכאי הנושה להפעיל בהם את זכותו לעיכבון.

עם זאת, החברה יכולה לשחרר את העיכבון במתן ערובה אחרת לסילוק החיוב, ובכך הייתה מונעת מעצמה את הקנסות המנהליים ואת השומות לפי מיטב השפיטה.

כך, גם בפרשת אזולאי (בר"ע (באר שבע) 698/00, מוריס אזולאי רו"ח ואח' נ' ר.א.ם. ד.ר. בע"מ ואח'), דובר בסכסוך על שכר טרחה המגיע לרואה החשבון. ביהמ"ש קבע, כי לרואה החשבון קיימת זכות עיכבון, כי המעכב אינו חייב לפנות לבית משפט בתביעה "לא לפני פעולתו ולא לאחריה" וכי החזקת המסמכים במסגרת זכות העיכבון הינה פעולה לגיטימית על-פי דין.

השופט הביא אסמכתאות מההלכה היהודית לפיה מסמכים הינם נכס ובעלי ערך וניתן לעכבם. אולם, נקבע כי זכות העיכבון הינו אמצעי לחץ ולא ענישה ולכן אם ניתן להשיג את מטרת העיכבון בדרך אחרת יש לפעול בדרך זו.

הדרך המוצעת הינה הפקדת סכום החוב הנתבע בקופת ביהמ"ש. לפיכך, החברה חויבה להפקיד ערבון כתנאי לשחרור מסמכים המוחזקים אצל רואה החשבון מכוח זכות העיכבון.

בעניין ליבוביץ (ע"א 1776/97, אאורליה ליבוביץ בית מלאכה לתפירה נ' גדעון אוברזון - תעשיות אופנה (1976) בע"מ), פסק ביהמ"ש העליון כי זכות העיכבון קיבלה מעמד של זכות מובטחת בפירוק ובפשיטת רגל וכבשה לה מקום של כבוד בתחרות בין הזכויות השונות. 

כבוד נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרון ברק, הבהיר כי מטרת זכות עיכוב המסמכים היא יצירת לחץ לגיטימי על המזמין לתשלום החוב, כך בספרו, "דיני השליחות" (נבו, תשנ"ו) 1160:

"מטרת העיכבון אינה החזקה לצרכי מימוש. מטרת העיכבון היא החזקה לצרכי שכנוע השולח לפרוע את חובו".

כך גם בספרה של פרופ' נ' זלצמן, "עיכבון" ( מהדורת תשנ"ט) בעמ' 220:

"זכות העיכבון היא ערובה לחיוב המתקיימת על ידי החזקה של הנושה בנכס. עיכוב הנכס הוא אמצעי בידי הנושה ליצור לחץ על החייב על מנת להניעו לקיים את חיובו לנושה... "

בעניין עצמון (רע"א 4733/06, עו"ד דב עצמון נ' גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ) דן ביהמ"ש העליון בסוגיית זכות העיכוב לעומת זכות גילוי המסמכים. דובר בתביעה כספית אשר הוגשה ע"י עו"ד והתנהלה בביהמ"ש בעקבות סכסוך שהתגלע בנוגע לתשלום שכר טרחת עו"ד, אשר התנה את השבת המסמכים בתשלום שכר הטרחה.

ביהמ"ש העליון קבע, כי אין די במתן התחייבות של הלקוחות לפירעון שכר הטרחה, אלא, איזון בין הזכות לגילוי מסמכים לבין זכות העיכבון, יוגשם באמצעות חיוב עוה"ד להעמיד את המסמכים לעיון, בכפוף לכך שהחייב יחויב להפקיד עירבון כספי מתאים.

נראה כי מחד, זכות העיכבון נותנת יתרון לנותן השירותים לעכב מסמכים ונכסים אחרים שנמסרו לו על ידי הלקוח שלו שאינו משלם, מאידך, מרבית המסמכים הנמסרים כיום על ידי הלקוחות הם רק עותק סרוק של המסמכים המקוריים, כך שאין משמעות רבה לעיכבון שלהם. כל מקרה לגופו כמובן.