הערעור על ההיטל נדחה - אך הקנסות ומחצית הריבית בוטלו

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בית המשפט שוב הכריע כי למרות שהגישה הפרשנית של הנישום לא התקבלה על ידו, הפעם בעניין היטל העסקת עובדים זרים, הרי יש לכבד פרשנות סותרת של הנישום שהיא לגיטימית, ובהתאם יש לבטל את כל הקנסות ואף את מחצית הריבית שהוטלו על ידי פקיד השומה.

פסק הדין ניתן בעניין  יילמזלר (ע"מ 51463-01-14,יילמזלר אינטרנשיונל, חברה לבניין, תיירות וטקסטיל בע"מ נ' פקיד שומה חולון, ניתן ביום 8.3.2021), אשר דחה את כל טענות הערעור של החברה על הצווים שהוציא פקיד השומה.

עם זאת, קבע בית המשפט לפי סמכותו לפי סעיף 156 לפקודה, כי יש לבטל את כל הקנסות שהוטלו על החברה ואת את מחצית הריבית שהוטלה.

פסיקה זו תואמת את מאמרי הקודם שכותרתו  "הזכות היא גם החובה של פקיד השומה לבטל קנסות אי ניכוי וקנסות אחרים" מיום ה-3.3.2021. על סמך הוראות סעיף 192 לפקודה, ועל סמך הנחיית סמנכ"ל בכיר לאכיפה וגבייה ברשות המיסים להאצלת סמכויות בדבר ביטול קנסות וריבית, רשאים פקידי השומה להקטין את הריבית, הפרשי ההצמדה וקנסות, או לוותר עליהם לחלוטין אם  הוכח להנחת דעתם כי הפיגור שגרם לחובת התשלום לא נגרם על ידי מעשה או מחדל.

כך נקבע גם בעניין פרופ' דוד קרצ'מר ( ע"מ 4690-10-14, פרופ' דוד קרצמ'ר נ' פקיד שומה ירושלים), כי אין להטיל קנס גרעון אם ההכנסה דווחה לפי פרשנות אפשרית לגיטימית.

עניין יילמזלר דן בערעורה של "חברת יילמזלר אינטרנשיונל" (להלן: "המערערת") אשר נקבעה לה שומת ניכויים בצווי שומה בגין אי תשלום היטל עובדים זרים, ואי תשלום מס בגין ביטוח רפואי ומתן הטבות אחרות לעובדים.

יילמזלר מעסיקה עובדים זרים מטורקיה מכוח הסכם Offset (להלן: "הסכםהאופסט") אשר נכרת בין תע"ש לבין משרד ההגנה הטורקי ונקבע בו כי כנגד השבחת טנקים של צבא טורקיה על ידי תע"ש יתבצע רכש גומלין מטורקיה. בין היתר הוסכם בהסכם אופסט, כי כחלק מההתחייבויות בין הצדדים, רכש הגומלין שנטלה על עצמה תע"ש ימומשו בדרך של מתן היתר למערערת, שהיא חברה בבעלות טורקית, להעסיק עובדים טורקים בענף הבניה בישראל ונקבע בו בהתאם לאישור מיוחד של ממשלת ישראל, אישור העסקת 800 עובדים.

בית המשפט קבע כי העובדה שעובדים הועסקו לפי הסכם מיוחד שקיבל אישור החלטת ממשלה, אינה משפיעה על החבות בהיטל על העסקתם.. נקבע כי כפי שחיוב במס צריך שיהיה על פי הוראה מפורשת בחוק כך פטור ממס צריך שיהיה בהוראה מפורשת בחוק משום עקרון השוויון וההשפעה הרחבה שיש לפטור ממס על משק המס.

בהלכת בעניין סעד (ע"א  4646/19,  שלמה סעד ואחר נ ' פקיד שומה אשקלון) דחה בית המשפט העליון טענה להכללת קבוצות עובדים נוספות תחת החריגים המאפשרים פטור מההיטל.

בית המשפט דחה את טענתה של המערערת כי הסתמכה על הבטחה שלטונית וקבע כי כל עוד לא החריג המחוקק את הכנסת העובדים מטורקיה המועסקים על ידי המערערת מחובת ההיטל, אין בכוחו של בעל תפקיד או נציג של המדינה להחריג את ההכנסה האמורה מחובת ההיטל.

בית המשפט דן גם בטענה לפיה קיימת התנגשות בין חוק ההבראה לבין האמנה למניעת כפל מס בין ישראל וטורקיה, וקבע כי אין כל סתירה ביניהם. שכן, האמנה מתייחסת לכפל ממס שממילא אינו יכול להיווצר בענייננו היות וההיטל חל על המעסיק ולא על העובד.  

נדחו גם טענות החברה שאין לה מוסד קבע בישראל והטענות לעניין הביטוח הרפואי וההטבות האחרות שקיבלו העובדים, בטענה שהן לטובת המעסיק בעיקרן.

אולם, נחזור ונציין, כי למרות כל דחיות טענת המערערת במישור המהותי, והכשרת החלטת פקיד השומה לעניין השומה לגופה, קבע בית המשפט כי יש לבטל את כל הקנסות שהושתו על המערערת בגין הסוגיות שבערעור, והופחת מחצית הריבית שהוטלה. פסיקה זו תואמת את מאמרי הקודם שכותרתו  "הזכות היא גם החובה של פקיד השומה לבטל קנסות אי ניכוי וקנסות אחרים" מיום ה-3.3.2021 והיא מבוססת על הוראות סעיף 192 לפקודה.