זהירות במכירת נכסים אישיים לסגירת משיכות חובה   

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

כל פעולה בין אדם לקרובו, או בין אדם לחברה בשליטתו, דורשת הקפדה יתרה על הפרטים והוכחה כי מדובר בפעולה לגיטימית, בשווי שוק נכון, בפירוט מרכיבי הפעולה, הרבה יותר מאשר עסקה רגילה עם צד ג'. כך גם כאשר מדובר במכירת נכסים אישיים על ידי בעל שליטה לחברה בבעלותו, כדי לסגור יתרת חובה שנוצרה לו עקב משיכות מהחברה.

מכירת נכס אישי לחברה כדי לסגור יתרות חובה של בעל שליטה בה, אינה מהווה כשלעצמה עסקה מלאכותית, אולם יש לקיים את המכירה מבחינה כלכלית ומוכחת, ולא לטעון כי נעשתה באופן כוללני.

בעניין גוטמן (ע"מ -41276-01-19, גוטמן נגד מס הכנסה, ניתן ביום 6.1.2021), נדונה מכירת ציורים מהאוסף האישי של שותף במשרד עורכי דין, לחברת עורכי הדין שבשליטתו. גוטמן ביקש לסגור את יתרת החובה בגין משיכות בעלים שביצע בחברת עורכי דין בה היה בעל מניות יחיד, בדרך של מכירת תמונות אמנות מאוספו האישי לחברה.

מדובר בנכדו של האמן נחום גוטמן, אשר מכר את התמונות לחברה כנגד תמורה שנזקפה לזכותו בספרי החשבונות של החברה והקטינה את יתרת החובה שלו בחברה בשווי התמונות.

מכירת התמונות מגוטמן לחברה דווחה כעסקה שאינה חייבת במס רווחי הון בטענה, כי מדובר במיטלטלין אישיים שאינם חייבים במס רווח הון לפי הגדרת "נכס" בסעיף 88 לפקודה.

פקיד השומה לא קיבל את הדיווח הנ"ל, אשר פועל יוצא ממנו הינו, כי גם מכירת התמונות פטורה ממס ומנגד קיטון ביתרת החובה שאילולא מכירת התמונות הייתה מתחייבת במס כמשיכת דיבידנד.

לעמדת פקיד השומה לא בוצעה מכירה אמיתית של התמונות, שכן השליטה המהותית והכלכלית בתמונות נותרה בידי גוטמן.

לחלופין נטען, כי ככל שאכן מדובר במכירה, אזי מדובר בפעולה מלאכותית נעדרת טעם מסחרי יסודי שמטרתה הפחתת מס בלתי נאותה -הקטנת יתרת החובה ומכירת תמונות שאינה חייבת במס, ועל כן יש להתעלם ממנה ולסווגה מחדש בהתאם לסעיף 86 לפקודה.

עוד טען פקיד השומה, כי ככל שטענות אלה לא תתקבלנה, הרי יש לראות בתמונות כהעמדת נכס של החברה בחזרה לשימושו האישי של גוטמן, ולכן כמשיכה חוזרת של גוטמן מהחברה.

בית המשפט קבע, כי גם תחת ההנחה כי התמונות אכן של גוטמן ולא של אביו, לא בוצעה מכירה אמיתית שלהן לחברה והן נותרו בשליטתו של גוטמן מבחינה מהותית וכלכלית.

מסתבר כי לא נערך חוזה מכר בין גוטמן לחברה, לא היה פירוט אילו תמונות נמכרו, ומה שווי כל תמונה. גם בטופס הפחת של החברה צוין רק "ציור גוטמן" ללא פירוט איזה וכמה תמונות הועברו לבעלות החברה.

גוטמן טען כי הייתה לו שמאות לתמונות שאבדה אך הוא לא הציג אחרת במקומה וביקש להסתמך על פוליסת ביטוח תכולת הדירה שלו, שבה צוינו התמונות, אך בפועל התברר כי הפוליסה לא כללה ביטוח של חפצי אומנות ובית המשפט פסק שלא ניתן להסתמך על פוליסה זו.

בנוסף, לא כל התמונות הועברו בפועל לידי החברה, לא נעשה בהן שימוש, חלקן נותרו במחסן, ולגבי תמונות שכן ניתלו לא ניתן לדעת שהן מהתמונות שנמכרו ולא תמונות פרטיות.

בית המשפט התייחס גם לטענת המלאכותיות של פקיד השומה וקבע, כי העברת נכס פרטי מבעל מניות לחברה בבעלותו אינה פעולה מלאכותית. בחירה של בעל מניות לפרוע יתרת חובה שלו באמצעות נכס פרטי ולא בכסף אינה כשלעצמה פעולה מלאכותית ואין לחייב נישום לממש נכס פרטי לצד ג'.

אף העובדה כי מכירת הנכס הפרטי פטורה ממס אינה מלמדת לבדה על מלאכותיות, ועומדת לנישום הזכות לבחור במבנה דל מיסים (ע"א 91/4639 מנהל 25 מס שבח מקרקעין נ' חזון ואח'). בית המשפט דחה את טענת פקיד השומה, לפיה מכירת התמונות לחברה בלא חבות במס רווח הון, בצד סגירת יתרות החוב של המערער ללא תשלום מס, מקימה עילה ל-"מלאכותיות" המכירה. שהרי גם אילו התמונות היו נמכרות לצד ג' המכירה גם הייתה פטורה ממס ויתרת החובה הייתה נפרעת.

בית המשפט דחה את טענת המערער, כי רכישת התמונות מוסיפה למוניטין השותפות ומשמשת כלי שיווקי ויוקרתי, שכן לא הוכח כי היקף העסקאות גדל, הגם שמי שרכש את התמונות הייתה החברה של גוטמן ולא כלל השותפות. כל זאת לצד העובדה, כי רוב התמונות לא ניתלו ואחרות ניתלו בחדרו של גוטמן. בית המשפט דחה גם את הטענה, כי רכישת התמונות תרמה להצגת איתנות פיננסית מול הבנקים, שכן לא נלקח אשראי או הלוואה והמערער הצהיר בפני הבנק כי התמונות שייכות לו.

בית המשפט הוסיף אופציה שלישית לביטול מכירת התמונות, זאת על פי סעיף 84 לפקודה לפיו העברת התמונות היא משום העברת נכסים הניתנת לביטול שכן השליטה בתמונות נשארה של גוטמן.

בית המשפט קיבל את טענתו של גוטמן, להתיישנות. שכן, פקיד השומה לא היה רשאי להוציא לו במסגרת השומה לשנת 2013, גם חיוב במס לשנת 2012, שכן שנה זו התיישנה. בשנת 2012 החברה הקטינה את יתרת החובה של גוטמן בגין מכירת תמונות. בשנת 2013 פקיד השומה קבע, כי דין מכירת התמונות להתבטל ועל כן התעלם מסגירת יתרת החובה שנעשתה בספרי החברה בשנת 2012, והוסיף אותה ליתרה בשנת 2013. בית המשפט קבע כי ברגע שמכירת התמונות בשנת 2012 קיבלה ביטוי בספרי החברה ואין מדובר בפעולות בדויות, אזי היה על פקיד השומה להוציא לנישום לשנת 2012 שומה בנפרד ומשזו התיישנה לא ניתן עוד לבטל את קיטון יתרת החובה לאחור אצל הנישום. גם העובדה ששנת 2012 עדיין פתוחה אצל החברה, הרי ביטול פעולות זיכוי החו"ז של גוטמן בספרי החברה אינה מכשירה הוצאת שומה לגוטמן בגין שנת 2012 שהתיישנה אצלו.

כפי שעולה מפסק הדין, הרי בית המשפט היה מקבל את מכירת הנכסים האישיים של בעל שליטה לחברה בשליטתו, ובלבד שהיא הייתה נעשית ומבוססת היטב בראיות. כך גם לגבי כל עסקה בין אדם לבין קרובו. יפה להקפיד על עסקאות כאלו בין קרובים וצדדים קשורים ולקבל לגביהם ייעוץ משפטי-מיסויי מפורט ומגובה גם בחוות דעת, הרבה יותר מאשר לגבי עסקאות כאלו בין צדדים זרים. מאידך, שימו לב, כי גם חלק גדול מטענות פקיד השומה נדחו על ידי בית המשפט.