סגירת חשבון בנק בגלל מסחר במטבעות דיגיטליים וחשד להלבנת הון 

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

הבנק לא יסרב באופן בלתי סביר לפתוח חשבון בנק. אולם, כאשר מדובר בחשבון המיועד לפעילות פיננסית במטבעות דיגיטליים, בה רמת הסיכון והרגולציה לה כפוף הבנק גדולה יותר, עומד לבנק מתחם סבירות רחב לסירוב לפתיחת החשבון, ככל שלא שוכנע באמינות הלקוח ובתקינות  פעילותו.

בעניין שוורץ (ת"א 18-05-40765 שורץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ניתן ביום 26.12.2020) פתח התובע חשבון בנק בו הצהיר, כי הינו למטרת מסחר אינטרנטי של שירותים דיגיטליים/מוצרים פיזיים הנשלחים אל בית הלקוח, מכירת שעונים, מוצרים לבית, אביזרי מין, שלטים, ציוד וגידול הידרופוני וכי הוא רשום כעוסק פטור. בפועל, התברר לבנק, כי התובע מבצע פעילות פיננסית בחשבון ואף בהיקפים גבוהים משל עוסק פטור ועל כן חסם את החשבון לביצוע פעולות.

התובע הגיש תביעה למתן צו עשה קבוע שיורה לבנק להימנע מסגירת החשבון וכן בקשה לסעד זמני שיאסור על הבנק להגביל את פעילות בחשבון. במהלך הדיונים בתביעה סוכם, כי התובע יפנה לבנק בבקשה לשנות את סיווג החשבון מחשבון עסקי מסחרי לחשבון פיננסי. מאחר והתובע לא הסדיר את הרישיון לעסוק כנותן שירותים בנכס פיננסי, כנדרש על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) התשע"ו-2016 , דחה הבנק את הבקשה לפתיחת חשבון לעיסוק של נותן שירותים בנכס פיננסי. סירוב הבנק נבע גם מעילות של העברות כספיות המעלות חשש לאופי הפעילות בחשבון, הקשור באיסור הלבנת הון וכן בשל מצגים מטעים מצד התובע.

התובע טען, כי הבנק מפר את חוק-יסוד: חופש העיסוק, הפר התנהלות בנקאית תקינה מול לקוח ופעל בחוסר תם לב, עת הגביל את חשבונו ללא אתראה מראש וללא בקשת הבהרות טרם החסימה, בעוד הוא עוסק בתחום יחסית חדשני שאין מניעה בחוק מלעסוק בו. בנוסף טען התובע לאפליה, שכן הבנק איפשר ללקוחות אחרים לפעול באותו תחום של שירות בנכס פיננסי במטבעות דיגיטליים אף מבלי שהחזיקו  באישור להמשך עיסוק מטעם רשות שוק ההון. התובע טען, כי פעל להשגת אישור המשך עיסוק מרשות ההון וגם לאחר העברתו לבנק נמנע הבנק לפתוח את החשבון לפעילות.

לעמדת הבנק ההחלטה לחסום את חשבון הבנק לפעילות פיננסית ולהתיר רק את הפעילות שלשמה ביקש התובע לפתוח את החשבון, היא החלטה מידתית, סבירה וראויה, וזאת בהתאם לכללי הרגולציה ומשטר איסור הלבנת הון החל על הבנק. כמו כן, די בהתנהלות התובע לבדה, משום סיבה סבירה לסגירת החשבון. התובע עוסק ללא בקיאות בסחר במטבעות דיגיטליים, שהינו מורכב ובעל סיכונים ופוטנציאל לפעילות בלתי חוקית של הלבנת הון ומימון טרור, בלי לנקוט באמצעים למניעת הסיכונים. כל אלה מסכנים את הבנק. בנוסף מסר התובע לבנק מידע כוזב חסר ושקרי במכוון בעת פתיחת החשבון ביחס לפעילות הצפויה, ולא הצהיר על כוונתו לעסוק במסחר במטבעות דיגיטליים והיקפם.

בית המשפט קיבל את עמדת הבנק, תוך שהוא סוקר את ההוראות החלות על הבנקים, לפיהן בנק לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי, לרבות פתיחת חשבון וכי קיימת לו חובה לעשות כן. אולם, הבנק רשאי לסרב ליתן שירות, מקום בו מדובר בסירוב סביר. הבנק כפוף לרגולציה המחייבת אותו לבדוק פעילות חריגה בחשבונות בנק המתנהלים אצלו, החל משלב הכרת הלקוח תוך הפעלת פעולות לניטור סיכונים. לבנק יש סמכות לחסום חשבון בנק במצב של  אי היענות של הלקוח לדרישת הבנק למסירת פרטים וכאשר קיים יסוד סביר לחשש, כי הפעילות קשורה להלבנת הון או טרור ואלה יחשבו כסירוב סביר. אולם, אין די בחשש ערטילאי בלבד, אלא על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי, אך יחד עם זאת, הבנק איננו צריך לנהל חקירה.

לצד זאת, מוטלת חובה על הבנק לנהוג בהגינות וביושר כלפי לקוחו בטרם ינקוט בצעד דרסטי ומשמעותי של סגירה או חסימה של חשבון וראוי כי הבנק יפרט בפני הלקוח את העילות המהוות את הבסיס לחשדו, ייתן ללקוח הזדמנות להפיג את החשדות או לתקן את דרכיו.

בית המשפט סקר את תחום הפעילות במטבעות בישראל, אשר אין בה הוראת חוק השוללת את שימוש במטבעות וירטואליים, ואף שאינם נכללים בהגדרה של מטבעות, אין הפירוש שזה אמצעי תשלום בלתי חוקי. אך הסיכון הגבוה מצריך לנהל את הסיכון כיאות.

אך רק כצעד קיצוני ואחרון – מקום שבו הלקוח מסרב לשתף פעולה עם התאגיד – ניתן לסגור את חשבונו של הלקוח.