מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מיסוי פלילי

מס ערך מוסף בהיבט הפלילי

זהירות מהשפעות משבר הקורונה על הלבנת הון

רמי אריה, עו"ד רו"ח  |  05.11.2020

זהירות מהשפעות משבר הקורונה על הלבנת הון

רמי אריה, עו"ד רו"ח

מסתבר שגם "ענף הלבנת ההון" מושפע ממשבר הקורונה. דווקא בתקופה קשה זו יש התגברות וניצול של משבר הקורונה לביצוע פעולות של הלבנת הון, אשר על נותני שירותים המייצגים כדאי לשים לב אליהם ולהיזהר מהם, תוך זיהוי הסיכונים חדשים להלבנת הון ולפשיעה פיננסית.

ביום 19.10.2020 פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מדריך בנושא " מגמות בסיכוני הלבנת הון בעידן הקורונה - ודרכי התמודדות אפשריות ", במסגרתו פורטו בין היתר, מגמות ושיטות פעולה בולטות של עבריינים בארץ ובעולם, ורשימת דגלים אדומים והנחיות לגופים הפיננסיים כיצד להתמודד ולהיערך בנושא.

מניתוח המידע ברשות לאיסור הלבנת הון עולה, כי קיים חשד כי מתעורר בקרב הגורמים הפיננסיים על גורמים עבריינים אשר ניצלו את משבר הקורונה לביצוע פעולות של הלבנת הון, שקשה לבצע בימים כתיקונם תוך נימוקן כפעילות חריגה שנובעת מהמשבר .

בכדי לסייע לסקטור הפיננסי ולגופים המדווחים להתמודד עם הסיכונים בעידן הקורונה, מספקת הרשות רשימת דגלים אדומים לניטור וזיהוי פעילות חריגה. בנוסף, כולל המדריך דגשים והבהרות לעניין הדיווחים שהסקטור מצופה להעביר לרשות ביחס לפעילות פיננסית חריגה הקשורה להתנהלות בעידן הקורונה .

 להלן פירוט הדגלים האדומים העשויים לסייע באיתור הונאות פיננסיות/הלבנת הון בעת הנוכחית:

1.       שינויים בדפוסי ההתנהגות של הלקוחות

1.1 שינוי תחום עיסוק של גורם/חברה לתחום בו לא פעלו בעבר - (בדגש על תחומים הקשורים לרפואה) ו/או העברות בסכומים גבוהים שאינם תואמים את פרופיל הלקוח .

1.2 מבנה תאגידי לא מובן של החברה , פרטי זיהוי מעוררים חשד (כתובת פיזית/מייל חשודה או שונה מדיווח לדיווח, שם דומה לחברה מוכרת, טעויות הגהה וכו') או קיום חברה חדשה ללא היסטוריית פעילות .

1.3 בקשות שינוי פרטי/שיטת תשלום חשודות , לדוגמא חברה וותיקה שבאופן חריג טוענת לפרטי תשלום חדשים בעטיה של הקורונה שגרמה לה לשינוי עיסוק, החלפת ישות פיננסית מנהלת חשבון (בדגש על מעבר לשימוש בישות חוץ-בנקאית), או לחלופין מבקשת לעבור לשיטת תשלום אחרת (לדוגמא מהמחאות בנקאיות להעברות כספים מקוונות).

1.4 חברה/גורם שמוכרים ציוד (בדגש בתחום הרפואי/הגייני) מבלי שקיימת עדות לפעילות רכש של אותו ציוד או של חומר גלם לשם ייצורו .

 

2.       הונאות סייבר וניסיונות התחזות

2.1 יסוד סביר להתחזות - הלקוח/ישות אינו שולט בפרטי ההזדהות שלו ו/או מסתייע בגורם שלישי, שימוש בתמונות פרופיל מטושטשות וכו'.

2.2 כתובות IP המעידות על כניסה מרחוק לחשבונות בנק מאזורים שונים בפרק זמן קצר ושימוש ב -IP שונה ממה שהוצהר/היה בשימוש עד כה .

2.3 כישלונות מרובים בהקשת הסיסמה בעת ניסיון להתחברות מרחוק ואיפוסה לעתים תכופות.

2.4 בקשה של הלקוח, או לחלופין גוף פיננסי אחר כביכול, לשינוי אופן הזדהות ופרטי אימות המלווים בהעברות כספים לגורמים שמעולם לא היו בקשר פיננסי עם הלקוח בעבר.

2.5 אופן ההתנסחות (בדגש בכתב) אינו תואם לזהות הגורם הפונה, דוגמת דוא"ל מטעם גורם ממשלתי שמנוסח באופן שאינו תואם פניות פורמאליות.

2.6 כתובות דוא"ל חשודות , בדגש על כתובות המכילות מילים הקשורות לקורונה ( COVID19 ,Corona ) ושאינן תואמות לשם החברה של שולח הדוא"ל.

2.7 שימוש במאפייני התנהלות שונים מהרגיל - לדוגמא, שימוש של הלקוח בשפה שונה או באזור זמן אחר.

2.8 שימוש בדומיינים חשודים עם שמות המזכירים אתרים רגילים , דוגמת שימוש בסיומת GOB במקום GOV  וכו'.

 

3.       העברות כספים

3.1 שימוש בחשבון בנק פרטי לצורך ביצוע פעילויות עסקיות , בעיקר בתחום הנכסים הווירטואליים והעברות בינ"ל.

3.2 העברות מרובות מגורמים שונים ובסכומים נמוכים, לרבות העברות מקוונות (ארנקים דיגיטליים , אפליקציות תשלום וכו') עשויות להעיד על קבלת כספים מאירוע מרמה או לחלופין מהתחזות לצורך קבלת תרומה.

3.3 העברות כספים מידיות מחשבון אחד לחשבון אחר של הכנסות שהתקבלו כתוצאה ממכירת ציוד/שירות ) בדגש בתחום הרפואה).

 

 

 

 

 

‹ חזרה