תיקון והחזרי מיסוי מקרקעין בחלוף ארבע שנים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

ניתן לתקן שומות מיסוי מקרקעין כדי לקבל החזרי מס, שלא התבקשו בטעות, גם לאחר ארבע שנים ממועד הפקת השומה האחרונה, אם נפלה בשומה המקורית טעות בתום לב, לפי סעיף 107 לחוק. טעות בתום לב, יש לראותה כ-"סיבה מספקת" לתיקון השומה ובכך לגרום לתשלום מס אמת, ולזכות בהחזרי מס, גם אם יש פגיעה מסוימת בסופיות השומה.

סוגיה זו של קבלת החזר מס רכישה בגין דירת מגורים בשל טעות בתום לב, על אף שחלפה מגבלת הזמן לתיקון השומה, נדונה בוועדת הערר בעניין חוגי (ו"ע 68019-07-18, אפי חוגי נ' מנהל מיסוי מקרקעין ת"א, ניתן ביום 28.10.2020).  

ביום 20.2.2011 רכש חוגי דירת מגורים ודיווח על העסקה במסגרת שומה עצמית וחישב את מס הרכישה מבלי לקחת בחשבון את ההטבה לה הוא זכאי עקב נכותו לפי תקנה 11 לתקנות מס רכישה.

מנהל מיסוי מקרקעין אישר את השומה העצמית וחוגי שילם את המס על פיה.

בשנת 2018 חוגי אושפז בבי"ח. לטענתו, במהלך האשפוז קיבל לידיו חוברת מידע מטעם המוסד לביטוח הלאומי, ממנה למד בדיעבד כי היה זכאי למס רכישה מופחת בעת רכישת הדירה.

ביום 12.3.2018 חוגי פנה למנהל בבקשה לתיקון השומה בטענה שנתגלתה בה טעות, שכן היא אינה מביאה לידי ביטוי את ההטבה במס רכישה לה הוא זכאי עקב נכותו. חוגי טען כי לא היה מודע לזכאותו להטבת מס רכישה מופחת עד לאותו מועד.

המנהל דחה את הבקשה כיוון שחלפו יותר מארבע שנים מאז השומה המקורית, מהטעם כי אין בסמכותו להאריך את המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק.

חוגי פנה למנהל שיעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 107 לחוק ויאריך את המועד הקבוע לתיקון שומה שבסעיף 85 לחוק. אולם, בקשתו נדחתה ע"י המנהל אשר קבע כי לא מתקיימת בעניינו "סיבה מספקת" לאיחור בהגשת הבקשה לתיקון השומה.

לטענת חוגי, קיים מדרג של מבחנים בחקיקה להארכת מועדים, כאשר המבחן המקל ביותר הוא "סיבה מספקת", לאחריו "טעם מיוחד", ואילו המבחן המחמיר ביותר הוא "טעמים מיוחדים שיירשמו". בעוד המנהל מתייחס ל-"סיבה מספקת" כאל המבחן המחמיר יותר של "טעם מיוחד".

סעיף 107(א) לחוק הקובע כי "המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה".  החוק אינו מגדיר מהי אותה "סיבה מספקת". לפיכך, יש להפעיל שיקול דעת מדוד ושכל ישר בהתאם לנסיבות המקרה, תוך איזון האינטרסים השונים של גביית מס אמת, להסתמכות על השומה וסופיות הדיון.

בסעיפי החוק ובסעיפי חוקי המס השונים, נקבעו מספר מבחנים להפעלת שיקול דעת מינהלי, כגון: סיבה מספקת, נסיבות מוצדקות, טעמים מיוחדים, טעמים מיוחדים שיירשמו ועוד. מבחן ה-"סיבה מספקת" הוא המקל ביותר (ע"א 1613/92, אביגדור זיו נ' מנהל מס שבח מקרקעין)

ועדת הערר קבעה, כי אם המחוקק היה סובר כי רק בשל מניעות חיצונית, כגון: מחלה, מלחמה וכו' ניתן להאריך את המועד שלפי סעיף 85 לחוק מעבר לארבע השנים, היה צריך לומר זאת במפורש ולא להסתפק באמירה הכללית של "סיבה מספקת".

לפיכך, הועדה לא הסכימה עם הפרשנות הצרה והמחמירה של המנהל, לפיה "סיבה מספקת" לעניין סעיף 85 לחוק חלה רק במקרים חריגים מיוחדים וקיצוניים, כאשר יש מניעה חיצונית אובייקטיבית שאינה תלויה בנישום.

ועדת הערר סקרה פסיקות קודמות של וועדות הערר, אשר קבעו כי ניתן להאריך את המועד שלפי סעיף 85 מכוח סעיף 107 לחוק, וכן קבעו פה אחד שטעות בתום לב מהווה "סיבה מספקת" להארכת המועד לפי סעיף 85 (ו"ע 9451-10-16, מיטל אביבי רייך נ' מיסוי מקרקעין ת"א ; עמ"ש 14/89, קייסון נ' מנהל מס שבח ; ו"ע 29094-05-18, שרית קופל נ' מיסוי מקרקעין מרכז ).

ועדת הערר קבעה, בדעת רוב, כי טעות בתום לב כבמקרה דנן מן הראוי לראותה כ-"סיבה מספקת" לתיקון השומה ובכך לגרום לתשלום מס אמת, גם אם יש פגיעה מסוימת בסופיות השומה.

החלטה זו נותנת פתח רחב לבדוק ולבקש החזרים בגין טעויות שנפלו בתום לב בשומות מס רכישה ומס שבח שנעשו בגין עסקאות במקרקעין, ואשר התגלו רק באיחור. מניסיוננו, כדאי לבדוק חיובי שומות מס רכישה ומס שבח – בהרבה מהן – יימצא כי יגיעו החזרי מס.