עובדים לא רשמו תקבולי העסק – והמעסיק נענש !

רמי אריה, עו"ד רו"ח

עסקים אשר עובדיהם מקבלים תקבולים מלקוחות העסק, תוך כדי עבודתם, עלולים למצוא את עצמם בפני סנקציות עונשיות קשות מרשויות המס, רק בגלל טעות של עובד שקיבל תקבול מלקוח, התרשל, ולא הוציא בגינו קבלה או רשם אותו בקופה רושמת, מיד עם קבלת התקבול.

כדי להתמודד עם ההוראות הקפדניות של רשות המיסים בעניין ניהול ספרי העסק, וכדי למנוע ככל האפשר שכחה או הזנחה של רישום התקבולים על ידי העובדים, מומלץ לערוך כנסי הסברה לעובדים. הכנסים ישמשו להעברת ההוראות לרישום התקבולים בעסק, לרבות הוצאת זיכויים, וכן להדגשה בפני העובדים שהיעדר עמידה בהוראות תהווה הפרת משמעת חמורה.

בנוסף, אנו מציעים להחתים את כל העובדים אשר עשויים לקבל תקבולים מלקוחות, לרבות המנהלים, סוכנים, עובדים העובדים מהבית וכדומה, על נוהל רישום תקבולים בעסק. 

סוגיית פסילת ספרי חשבונות בשל אי רישום תקבולים כדין, ללא מתן סיבה מספקת לאי הרישום לאי הרישום, נדונה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בעניין חברת ויז'ניץ (ע"מ 27956-04-18, מ.י.ר ויז'ניץ בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן, ניתן ביום 1.9.2020).

פקיד השומה פסל את ספרי החשבונות של מאפיית ויז'ניץ לשנות המס 2018-2016 בשל אי רישום של שני תקבולים בשנת 2017 ותקבול נוסף בשנת 2018.

ויז'ניץ טענה כי אי הרישום של התקבולים נבע מטעות של עובדיה, וכי יש בידה להצדיק את אי רישום התקבולים ב-"סיבה מספקת", כדרישת סעיף 145ב(א)(1) לפקודה, כך שאין באי רישומם כדי להביא לפסילת ספריה.

פקיד השומה טען כי ערך מספר ביקורות במאפייה, מהם עלה כי ויז'ניץ נמנעת באופן שיטתי מרישום תקבולים כדין ואינה נוקטת בהסדרי עבודה להבטחת רישום התקבולים, בהתאמה לאופי העסק ותנאי המכירה, המבטיחים את רישום התקבולים כדין. לאור זאת, פסילת ספרי המערערת נעשתה כדין ואין מקום להמיר את הפסילה באזהרה בלבד.

בביקורת הראשונה שנערכה ביום 21.11.2017, בוצעה קניית ביקורת במאפייה, במסגרתה שולמו על ידי מבקר המס 24 ₪. העובד החזיר למבקר את העודף מארנקו, למבקר לא ניתנה קבלה והקנייה לא נרשמה כנדרש בהוראות.

בשימוע שנערך אצל פקיד השומה, טענה ויז'ניץ, כי הקניה שבוצעה במהלך הביקורת נרשמה בחשבונית ידנית, שכללה מספר תקבולים, בסך כולל של 300 ₪.

בית המשפט איזכר את חובתו של המעביד לפעול לפיקוח מוגבר על עובדיו בתחום הרישום ותיעוד התקבולים ולדאוג להנהגת סדרי עבודה בעסקו אשר ימנעו את הפרת החוק (ע"א 378/85, פקיד שומה תל אביב נ' שוורץ, 1987).

ביהמ"ש קבע, כי ויז'ניץ לא הצליחה לשכנע כי התקבול נרשם בספריה, ואף אם הייתה מתקבלת הטענה כי התקבול בסך 24 ₪ נרשם בחשבונית המרוכזת, הרי שלא הוכח כי התקבול נרשם "כדין", בסמוך למועד קבלתו. בנוסף, עיון בפנקס החשבוניות הידני מלמד כי בכל החשבוניות שהוציאה ויז'ניץ נרשם רק סכום אחד, ובאופן מפתיע, בחשבונית המרוכזת מופיע פירוט של מספר תקבולים מלקוחות שונים, אשר ביניהם, לכאורה, התקבול בסך 24 ₪.

ביהמ"ש קבע, כי אופן רישום תמוה זה, מטיל על ויז'ניץ נטל מוגבר להוכיח את טענתה כי הרישום בקבלה הוא אותנטי ונעשה בזמן אמת ובסמוך למועד התשלום, ולא בדיעבד לאחר שנודע לה על הכוונה לפסול את ספריה. לפיכך, נקבע כי לא ניתנה "סיבה מספקת" לאי רישומו כדין של התקבול.

ביום 23.11.2017 נערכה ביקורת נוספת במאפייה, במסגרתה העובד התבקש לדווח על סכום התקבולים שהתקבלו באותו היום עד לשעת הביקורת. העובד הוציא מכיסו 430 ₪ במזומן ואישר כי לא הוציא בגינם קבלות, בטענה שפנקס החשבוניות נגמר.

ויז'ניץ טענה, כי העובד סטה מההנחיות המפורשות שהעבירה לעובדים לגבי אופן רישום התקבולים. במסגרת השימוע ציינה, כי העובדים יודעים היכן מצויים פנקסי חשבוניות נוספים וכי לא יכלה לצפות שהעובד לא ירשום תקבול רק מהטעם שנגמר לו הפנקס.

לפי סעיף 145ב(א)(1) לפקודה, יש לפקיד השומה סמכות לפסול את ספרי הנישום בשל אי רישום תקבול אחד בלבד. זאת כיוון שהביקורת מדגמית ולכן גילוי של תקבול אחד שלא נרשם מעיד לא רק על עצמו, אלא, כי כך נהג הנישום גם לגבי תקבולים אחרים בעסקו, ולכן קיים החשש כי הוא אינו מנהל פנקסים אמינים המשקפים את הכנסותיו האמיתיות.

יתרה מכך, אי רישומם של שני תקבולים בשנת מס אחת (או בשנים עשר חודשים רצופים), מעיד על קיומה של שיטה לקויה לרישום תקבולים שהונהגה גם בשתי שנות המס שקדמו לשנה שבה לא נרשמו התקבולים.

בית המשפט קבע כי ויז'ניץ החתימה את העובד על טופס "הוראות למוכר", בדבר הוראות לרישום התקבולים בעסק, רק כשלושה חודשים לאחר תחילת עבודתו כקופאי. החתמת העובד על טופס הנחיות לרישום תקבולים רק לאחר תחילת עבודתו במאפיה אינה תקינה.

ביום 15.5.2018 נערכה ביקורת נוספת במאפייה, בה נמצא כי העובד לא רשם תקבול בסך 115 ₪ שהיה חייב ברישומו. העובד טען כי התקבול לא נרשם כי היה מבולבל ושכח. לכן, הספרים נקבעו כבלתי קבילים גם לשנת 2018.

מאחר והיה מדובר באי רישום תקבולים שני בתוך 12 חודשים ממועד הביקורת האחרונה, נקבע כי ספריה ייחשבו כפסולים גם בשנת המס 2016, שנתיים לאחור.   

ויז'ניץ טענה, כי מדובר בעובד חדש שלא רשם תקבול בשל בלבול וחוסר תשומת לב, וכי הגישה נגדו תלונה במשטרה בגין גניבה. פקיד השומה לא קיבל את הטענות ופסל את ספריה.

ביהמ"ש קבע, כי ויז'ניץ לא הציגה "סיבה מספקת" לאי רישום התקבול. כמו כן, ויז'ניץ לא הוכיחה כי החתימה את העובד על טופס הוראות לפני שהחל את עבודתו במאפייה, ואף לא הציגה את צילומי המצלמות אשר היו מותקנות במאפייה על מנת להוכיח שהעובד גנב את התקבול שלא נרשם.

אנו ממליצים, לכל המעסיקים להנחות את עובדיהם בדבר הסדרי העבודה הנדרשים בעניין תיעוד ורישום תקבולים, בדרך של מתן הנחיות, וכן באמצעות כנסי הסברה לעובדים שיבהירו את הוראות רישום התקבולים, הוצאת תעודות החזרה וזיכויים ללקוחות, קבלת תשלומים בכרטיסי אשראי, פיקדונות, תקבולים לביטחון וכדומה.

בנוסף, מומלץ להחתים את כל העובדים העשויים לקבל תקבולים בעסק על נוהל רישום תקבולים בעסק, יחד עם החתמתם על טופס 101 בטרם החלו את עבודתם ולאחר מכן מדי שנת מס. חתימה על נוהל זה עשויה לשמש כהוכחה, כי ניתנו הנחיות ברורות לעובדים בעניין אופן רישום התקבולים בעסק, במידת ותדרשו לכך במעלה הדרך.