רע"מ 36493-01-16

החזר כספים ללקוחות
חייב להיות בשנת הוצאת החשבוניות

רמי אריה, עו"ד רו"ח

החזרי כספים ללקוחות יוכרו כהוצאות מוכרות או כהפחתת ההכנסות מאותם לקוחות, רק בשנה שבה יוחזרו הכספים. זאת, לפי שיטת המיסוי בישראל הקובעת, כי ככלל ניתן לקזז הפסדים רק מרווחי השנה השוטפת, או מרווחים אשר יהיו בשנים הבאות.

סוגית ההכרה וקיזוז בגין החזר כספי ללקוחות, נדונה בביהמ"ש המחוזי בעניין רחמים (ע"מ 36493-01-16, זמירה רחמים נ' פקיד שומה רמלה, ניתן ביום 15.3.2020), באשר לעסקאות למכירת מגרשים אשר כשלו והכספים הוחזרו.

פקיד השומה הוציא לרחמים שומה המבוססת על סך הכספים אשר הופקדו על ידו, בחשבון הבנק בין השנים 2008 2011- . כספים אלה התקבלו במסגרת פעילותו בשיווק מגרשים באיו״ש. פקיד השומה כי מדובר בהכנסה מ-״עסק" החייבת במס בהתאם לפקודת מס הכנסה.

עיקר טענתה של רחמים כנגד השומה הוא כי מדובר בעסקאות למכירת מגרשים אשר כשלו, וכי כל הכספים שקיבלה הוחזרו בסופו של יום ללקוחותיה.

לטענת פקיד השומה, אף אם רחמים החזירה כספים ללקוחותיה, היא לא הוכיחה כי אותם החזרים, הם בגין הכנסות אשר דווחו ומוסו בשנות המס שבערעור. לפיכך, לא ניתן להכיר באותם החזרים כהוצאה.

פקיד השומה התבסס בעניין זה על ההלכה אשר נפסקה בעניין הירשזון ( דנ״א 2308/15 , פקיד שומה רחובות ואח׳ נ׳ דמארי, הירשזון ואח׳, ניתן ביום 12.9.2017 ), לפיה לא ניתן לקזז הפסדים " לאחור ". נציין, כי הלכה זו אינה דנה בקיזוז הפסדים לאחור כאשר מדובר באירוע שארע עד מועד חתימת הדוחות הכספיים של השנה הקודמת ותנאיו החלו בשנה הקודמת, כפי שפירטנו במאמרנו בעניין הכרה בהפסדים ממשבר הקורונה כבר בדוחות לשנת 2019.

בחשבון הבנק של רחמים נמצאו הפקדות של כספים רבים. חלקם במזומן, חלקם בהעברות בנקאיות וחלקם בהמחאות. רחמים טען כי כל הכספים אשר קיבלה מהלקוחות הוחזרו. עוד טען כי כספים שהועברו לילדיה מקורם במכירת דירת המגורים שלה, וכי פקיד השומה אף הכיר בכך.

רחמים הוסיפה וטענה כי נפלה קורבן למעשה מרמה תוך שימוש במסמכים מזויפים, וכי משהתגלה הדבר, ומשהסתבר כי לא ניתן לממש את העסקאות למכירת המגרשים, עשתה כל אשר לאל ידה להשיב את הכספים ללקוחות, לרבות שימוש בכספי הפנסיה ומכירת דירתה.

לתמיכה בטענתה זו, הציגה הרחמים מסמכים רבים המלמדים כי הוחזרו כספים ללקוחות, ובכלל זאת הצהרות בכתב של הלקוחות כי קיבלו את כספם בחזרה וכי אין להם דרישות נוספות בעניין זה. חלק מהלקוחות אף הובאו לעדות.

בית המשפט חזר כל הכלל, כי כל שנת מס עומדת בפני עצמה (ע״א 161/77 , פקיד שומה חיפה נ׳ פז חברת נפט בע״מ, ניתן ביום 28.7.1977 ). הנישום רשאי לנכות מהכנסתו רק את ההוצאות אשר הוציא באותה שנת מס. הנישום אינו רשאי לנכות הוצאות כנגד הכנסות אשר הפיק בשנות מס קודמות. ככל שההוצאות הניבו לו הפסד, רשאי הנישום לקזזו כנגד הכנסותיו באותה שנה, או לקזזו כנגד הכנסתו בשנות המס הבאות, והכל בהתאם לכללים האמורים בסעיף 28 לפקודה.

ביהמ"ש דחה את הערעור, זאת בין היתר, בשל העובדה כי רחמים לא הוכיחה כי הכספים אשר החזירה ללקוחותיה הם אלה שהתקבלו בידה בשנות המס הרלבנטיות.

שוב נציין כי לדעתנו, הלכה זו אינה דנה בקיזוז הפסדים לאחור כאשר מדובר באירוע שארע עד מועד חתימת הדוחות הכספיים של השנה הקודמת ותנאיו החלו בשנה הקודמת, כפי שפירטנו בהרצאתי בעניין הכרה בהפסדים ממשבר הקורונה כבר בדוחות לשנת 2019.