פסילת ספרים למרות שנשרפו - וסתירת שומה כלכלית

רמי אריה, עו"ד רו"ח

שריפת ספרי החשבונות של העסק, אינה משחררת את בעל העסק מחובתו לנסות לשחזר את ספרי החשבונות שנשרפו, ככל שהדבר אפשרי. גם שומה לפי שפיטה כלכלית אשר הוצאה לבעל העסק ניתנת לסתירה למרות פסילת הספרים, אך רק אם יובאו תחשיבים והוכחות סותרים לשומה.

בעניין גופרמן (ע"מ 39685-01-18, זכריה גופרמן נ' מע"מ אשדוד, ניתן ביום 4.2.2020) העוסק בביצוע עבודות חשמל ושמאות רכב, החליט מנהל מע"מ על פסילת ספרי חשבונותיו לשנות המס 2011 -2015. בנוסף, הוצאו לגופרמן שומת תשומות לשנת 2015, ושומת עסקאות לשנים 2015-2011.

ביום 1.3.2017 הגיש גופרמן ערר לוועדת הערר לקבילות פנקסים על ההחלטה לפסול את ספריו ולהטיל עליו קנס בשל אי ניהול ספרים. במהלך הדיונים בפני הוועדה, הודיע מנהל מע"מ על ביטול החלטתו בדבר פסילת הספרים לשנים 2011- 2014, כך שבפני הוועדה נותר ערר על ההחלטה לפסילת הספרים לשנת 2015.

בערר פורט כי חלק מספריו של גופרמן נשרפו בדלקה אשר פרצה במשרדו של רואה החשבון שלו ביום 13.6.2016. אולם, הוועדה קיבלה את טענת מנהל מע"מ, לפיה אף שהספרים נשרפו, מדובר במספר קטן של עוסקים אשר הנפיקו לגופרמן את החשבוניות. לפיכך, לא הייתה כל מניעה כי יבקש את העתקי החשבוניות מהספקים וכך לשחזר את ספרי חשבונותיו.

בביקורת אשר נערכה לשנים 2015-2011 מצא מנהל מע"מ כי לגופרמן היו "עסקאות מחשמל", עבודות חוץ "חשמל" ושמאות רכב. מאחר שהספרים נפסלו (ולמעשה גם נשרפו ולא שוחזרו ע"י גופרמן) לא ניתן היה לאמת את העסקאות. לפיכך, בוצע תחשיב לבחינת סבירות ההכנסה מעבודות חשמל, ללא עבודות חוץ, על פי הרווח הגולמי. מחזור העסקאות עליו דיווח גופרמן בשנת 2014 עמד על 683,217 ₪. 518,596 ₪, הוצאות ישירות ללא "עבודות חוץ". שיעור עלות החומר ביחס לעסקאות מחשמל, בשנת 2015, בהתאם לדיווחי גופרמן, היווה 60.1%.

מנהל מע"מ בחר בשיעור קניית חומר ביחס לעסקאות חשמל של שנת 2011, כנתון המבטא את השיעור הסביר של הרווח הגולמי, הנחה מקלה לעומת ממוצע השיעורים בכל השנים שנבחנו, ועל בסיס הנחתו זו מצא כי ההכנסה בשנים 2014-2012 סבירה.

לעומת זאת, מצא מנהל מע"מ שההכנסה בשנת 2015 אינה סבירה. בתחשיבו, אימץ מנהל מע"מ  את שיעור הרווח הגולמי של 31.3%. כיוון שעלות החומר עליו דיווח גופרמן בשנת 2015 הייתה 518,586 ₪, קבע מנהל מע"מ כי מחזור עסקאותיו של גופרמן מעבודות חשמל באותה שנה עמד על 1,656,749 ₪.

בעניין כץ (ע"א 62/58, פקיד שומה ת"א נ' כץ, ניתן ביום 8.2.1959) נקבע, כי על השומה להיות נאמנה לאמת, ככל שהדבר מתאפשר, ואולם אין ציפייה כי השומה תהא מדויקת ומבוססת לכל פרטיה, ועל כן פקיד השומה או המנהל, אינו נדרש להוכיחה בראיות נקודתיות ובאפשרותו להתבסס על אומדנים והערכות בהסתמך על ניסיונו המקצועי.

לביהמ"ש יש סמכות להתערב בממצאי השומה, אך הוא יתערב בהם, רק במקרים חריגים ביותר, של סטיות מהותיות מן העובדות אשר הוכחו, התעלמות מנתונים, או טעות שבחוק (ע"א 5324/05, שחאדה נ' פקיד שומה עכו, ניתן ביום 9.8.2009).

משנערכה שומה לפי מיטב השפיטה, זכותו של הנישום לעורר ספק באשר לסבירותה ומהימנותה של השומה, מכוח סעיף 83(ד) לחוק מע"מ, ראו למשל בעניין בוכמן (ע"א 731/88, בוכמן נ' פקיד שומה ת"א, ניתן ביום 5.7.1992).

אלא, שגופרמן לא הציג במהלך הדיון בהשגה כל חישוב חלופי לקביעת שיעור קניית חומר ביחס לעסקאות. גופרמן לא פעל להוכיח מה היה אחוז הרווח האמתי בעסקו. גופרמן נמנע מלפנות לספקיו וללקוחותיו ולבקש העתקי חשבוניות על מנת לבסס את גרסתו באשר לאחוז הרווח בשנת 2015.

עיון בנתוני המחזורים המדווחים מעלה אמנם כי המחזור אשר נקבע בשומת מנהל מע"מ לשנת 2015 הוא אכן מחזור גבוה מאוד, ביחס למחזורים המדווחים בשנים אחרות, ואולם ביהמ"ש לא מצא שיש בכך כדי להעיד על אי סבירותה של השומה לפי מיטב השפיטה. מעיון בנתונים ניתן להתרשם כי המחזורים בעסק של גופרמן מאופיינים בתנודתיות רבה. מגרסתו של גופרמן עולה כי בשנת 2015 הוא התקשר עם חברת דורי בפרויקט גדול, ויש בכך כדי להסביר קיומו של גידול נכבד במחזורים.

אנו רואים, כי ככל שהעוסק היה מקדיש מאמץ רב יותר בניסיון לשחזר את ספרי חשבונותיו, ולהביא תחשיבים ואסמכתאות טובות כדי להפריך את תחשיב פקיד השומה, כבר בשלב ההשגה, ייתכן והתוצאה הייתה לטובתו, ואולי גם ניתן היה לסיים את ההליכים כבר בשלב ההשגה, בלי צורך בהליכים המשפטיים.