קביעת רווח גולמי וטענות סותרות בין פקיד השומה לבין מע"מ  

רמי אריה, עו"ד רו"ח

פקיד השומה אינו יכול לבסס שומה כלכלית, על אומדן בלתי מבוסס של שיעור רווח גולמי ועל תחשיבים לא סבירים. לא ייתכן, כי בערעורי מס יטענו שתי רשויות מס שונות – מס הכנסה ומע"מ – טענות סותרות, רק כדי להוכיח בכל פעם, כי הצדק בידן, פעם מכיוון אחד ופעם מהכיוון הנגדי.

בעניין יעקוב (ע"מ 56015-12-11, יעקוב פאר נ׳ פקיד שומה חיפה, ניתן ביום 16.12.2019) דן ביהמ"ש בערעור של עוסק במסחר בענף המתכות.  

יעקוב טען, כי את רוב רובן של המתכות מכר מיד לחברה אשר ייצאה את המתכות לחו"ל. לכן, הרווח שהופק על ידו הוא רווח מתיווך, אשר בא לידי ביטוי בפער בין מחזור העסקאות של מכירת המתכות לבין היקף ההוצאות שהיו בגין רכישת המתכות.

פקיד השומה טען כי גם אם יעקוב הוא "רק" מתווך בענף המתכות, הרי התוצאה העסקית המדווחת על ידו היא בלתי סבירה בעליל ויש לחייבו במס לפי שיעור רווח גולמי של 5% מהכנסותיו המדווחות. עוד טען, כי יעקוב אינו זכאי לכלול עלויות הובלה בחישוב הרווח הגולמי המוצהר על ידו. חישוב עלויות ההובלה נעשה במכוון לשם הפחתת הרווח הגולמי של יעקוב והקטנת חבות המס.

ספרי יעקוב לשנת המס 2005 נפסלו בשל השימוש בחשבוניות פיקטיביות של חברת ג.נ.ה.ג.נ. לשיטת פקיד השומה, פסק הדין בערעור מס התשומות שהגיש יעקוב בגין אותה תקופה, יוצר מעשה בית דין בעניין עילת הפסילה. משנקבע כי יעקוב עשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות בניכוי מס התשומות – אין מדובר בסטייה לא מהותית ויש לקבוע כי פסילת הספרים תקפה.

אלא, שביהמ"ש קבע כי השומות מושא הערעור, אשר הוצאו ליעקוב על ידי פקיד השומה, אינן רלבנטיות, לאור קביעתו העובדתית והמשפטית החלוטה של ביהמ"ש בערעור המע"מ המוקדם, לפיה יעקוב לא פעל כסוחר במתכות אלא פעל כגורם מתווך במכירת המתכות. והן לאור העובדה כי פקיד השומה הסכים לחזור בו מעמדתו הקודמת, כי יעקוב אינו סוחר מתכות אלא מתווך במתכות.

למעשה, המהות האמיתית של הודעת פקיד השומה, היא כי הוא חוזר בו מהשומות בצווים אשר הוציא ליעקוב בעניין חוסר סבירות דיווחיו כסוחר מתכות. שומות אלו התייתרו והפכו לבלתי רלבנטיות. במיוחד, לאור העובדה כי פקיד השומה לא טרח מלכתחילה להוציא ליעקוב שומה חלופית בעניין סבירות דיווחיו כמתווך מתכות.

ביהמ"ש קבע, כי לפקיד השומה לא היה כל הסבר ממשי מדוע קבע את שיעור הרווח הגולמי מפעילות יעקוב כמתווך במתכות על שיעור של 5%. חוות הדעת הכלכלית של הכלכלן מטעם פקיד השומה, לא עסקה כלל בשיעורי רווח גולמי לפעילות תיווך. גם חוות דעתו המשלימה אשר הוגשה לא נגעה כלל בעניין זה.

הכלכלן עסק אך ורק בביסוס עמדת פקיד השומה, כי יעקוב הוא סוחר מתכות ובביסוס עמדת פקיד השומה בדבר שיעור הרווח הגולמי המקובל לפעילות של מסחר במתכות. זאת ותו לא.

לעומת זאת, יעקוב הציג ראיות בדמות קלסרים רבים המכילים את פירוט המסמכים המעידים על היקף העסקאות והיקף ההוצאות (התשומות) שלו. יש בראיות אלה, למצער, כדי להרים את הנטל הראשוני ולהעבירו אל כתפי פקיד השומה, כי הפער בין העסקאות לבין התשומות הוא הרווח של יעקוב מעיסוקו כמתווך במתכות וכי העמלות נקבעו כמספר קבוע של ₪/טון.

פקיד השומה לא הביא כל ראיה לסתור את ראיות יעקוב.

לפיכך, קיבל ביהמ"ש את הערעור וביטל את השומות אשר נקבעו על ידי פקיד השומה. אף למרות פסילת ספרי החשבונות.

ביהמ"ש הביע מורת רוח מעמדתו של פקיד השומה שקבעה כי יעקוב הוא סוחר מתכות, בניגוד לעמדת מע"מ, אשר התקבלה על ידי ביהמ"ש בערעור המע"מ – כי יעקוב הוא מתווך במתכות. לא עולה על הדעת, כי רשות אחת, תנקוט בעמדות מנוגדות באותו עניין.