התעלמות מדרישות מס לאורך זמן
תשלול את זכות הערעור עליהן

רמי אריה, עו"ד רו"ח

אדם המקבל שומה עם חבות מס או כל דרישת תשלום אחרת מרשויות המס, ראוי שיתייחס אליהן במהירות ובאופן מהותי, אחרת ייאבד את זכותו להגיש השגה, או לבקש עיון מחדש, או להגיש ערעור על שומות או דרישות אלו והם יהפכו להיות סופיות, על כל המשתמע מכך.

בעניין אלעברה (ת"א 36457-05-19, נביל אלעברה נ' פקיד שומה רמלה מס הכנסה, ניתן ביום 11.12.2019) נדונה בקשתו למתן פסק דין הצהרתי לפיו צווי השומות (09) והצווים שהוצאו לו לשנים 1999-1995 וכן שומות לפי מיטב השפיטה (04) לפי סעיף 145(ב) שיצאו לשנים 1997-2000 - בטלים.

לטענת אלעברה, השומות והצווים הוצאו על ידי פקיד השומה, על סמך נתונים והסתמכות על עובדות כוזבות. 

אלעברה ביקש לאפשר לו להגיש את הדו"חות השנתיים הנכונים התואמים לנתוני הדוחות החודשיים אשר הוגשו למע"מ. לטענתו, חקירות מע"מ בשנת 1999 לקחו ממנו את כל התיקים ועד היום לא הצליח לקבלם בחזרה. אי החזרת התיקים מנעה ממנו להגיש את הדוחות השנתיים.

הבקשה למתן פסק דין הצהרתי הוגשה לאחר שאלעברה פנה לפקיד השומה והגיש בקשה למחיקת חובות וסגירת תיק, אך בקשתו נדחתה בנימוק כי אין מקום לביטול החובות שמקורם בשומות סופיות.

בעקבות הגשת הבקשה למתן פסק דין הצהרתי לביטול השומות, הגיש פקיד השומה בקשה לסילוק על הסף בשל התיישנות. לטענת פקיד השומה אלעברה לא הגיש ערעורים במועד לבית המשפט ואף לא השגות על שומות לפי מיטב השפיטה שהוצאו לו. לגבי השומות בצו שהוצאו לשנים 1996-1994, הנישום הגיש השגות ובוצע הליך מנהלי אשר סופו שומות בצו עליו לא הוגש ערעור. לגבי השומות לשנים 2000-1996, השומות הוצאו בהיעדר דו"חות, והנישום לא הגיש השגות במועד לגבי השומות.

פקיד השומה טען, כי בגין כלל השומות, סד הזמנים הקבוע בחוק להגשת ערעור חלף ועבר לפני כעשרים שנה. אלעברה לא הגיש ערעור מס על השומות כקבוע בדין, אלא פתח בתביעה אזרחית רגילה, שאינה ההליך המתאים לכך.

עוד נטען, כי מהותית, לא ניתן לדון היום בהליך שומה שנערך לאלעברה לפני עשרים שנה וזאת, בראש ובראשונה מכיוון שלא ניתן לאתר את התיק של אלעברה וההליכים אשר בוצעו מולו בשנות התשעים. פקיד השומה הבהיר כי אין על הרשות חובה לשמור את התיקים פרק זמן כזה על פי הדין הקיים (תקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), תשמ"ו – 1986).

בית המשפט קבע, כי אלעברה זועק את זעקת ה-"קוזק הנגזל" לאחר כעשרים שנה, כשהיה באפשרותו להגיש ערעור על שומות 1996-1994 או להגיש השגה וערעור על שומות 2000-1997 לפני שנים רבות, אך הוא נמנע מלעשות זאת.

יתרה מכך, לאלעברה בוצעו הליכי גבייה החל משנת 1996 וכעת הוא לא יכול לטעון כי הוא (או מייצגו) לא ידעו על השומות אשר הוצאו לו ועל החובות שהוא חייב בהם כלפי רשות המיסים.

המועד להגשת השגה/ערעור הוא מהותי והיות ואלעברה לא עשה זאת במועד - השומות התיישנו. לא ניתן לנהל היום דיון מהותי, לגופו של עניין, בשומות אשר התיישנו לפני כעשרים שנה.

אף הטענה כי ספרי אלעברה נלקחו על ידי מע"מ ולכן לא יכול היה להגיש דוחות לפקיד השומה, נטענה באיחור של עשרים שנה. היה על אלעברה לפנות לפקיד השומה בבקשה מתאימה או לפנות לשלטונות מע"מ בנדון. אך הוא לא עשה זאת.

לפיכך, נקבע כי כל חבויות המס שנקבעו מאושרות, בהיעדר השגה או ערעור לפי העניין על השומות שיצאו, בהתאם לדין.