תביעה להחזר מע"מ בגין עסקה שבוטלה – תוך שנתיים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

כאשר נעשתה עסקה והיא בוטלה לאחר מכן, חייב המוכר לדרוש את החזר המע"מ בגין ביטול העסקה בתוך שנתיים מהמועד בו שולם המע"מ, כדי להבטיח שיקבל גם הפרשי הצמדה וריבית מלאים ממע"מ בעת ביצוע ההחזר. זאת, אפילו אם ההליכים המשפטיים בין הצדדים לעסקה המקורית הסתיימו רק לאחר עשר שנים.

בעניין חברת ג.ר.ק.פ (תא"מ 9881-09-18, ג.ר.ק.פ חברה להשקעות בע"מ נ' מע"מ פתח תקווה, ניתן ביום 21.11.2019) נדונה תביעת החברה לתשלום הפרשי הצמדה וריבית בגין החזר מע"מ, בעקבות ביטול עסקת מכר מקרקעין.

מדובר בעסקת מכר מיום 20.11.2005, בגינה שולמו תמורות חלקיות, הכוללות גם מע"מ כחוק. אלא, שביום 11.6.2006 הודיעה ג.ר.ק.פ לרוכשת, כי הסכם המכר בטל, מאחר שהיא לא עמדה בתנאיו, בכך שלא הסכימה לקבל את הנכס מידי ג.ר.ק.פ ולא שילמה את יתרת סכום העסקה.

רק כעשר שנים מאוחר יותר, ביום 17.12.2014, ניתן פסק דין בהסכמה בתביעות ההדדיות, ונקבע כי העסקה אכן מבוטלת.

ביום 18.3.2015 ג.ר.ק.פ הוציאה לרוכשת חשבונית מס זיכוי, בגין התמורות אשר קיבלה ובוטלו.

לטענת ג.ר.ק.פ, מנהל מע"מ צריך היה להשיב לה, החזר מע"מ מלא הכולל תוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.1.2006, היום בו דיווחה ושילמה ג.ר.ק.פ למנהל מע"מ את קרן המס בגין העסקה לפי סעיף 105(ג) לחוק מע"מ.

לטענת ג.ר.ק.פ, סירוב מנהל מע"מ להחזיר את הסכום המלא, מנוגד לחוק ולפסיקה. בעניין קופליק (ע"ש 9/90, קופליק משה בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, ניתן ביום 26.1.1991) נקבע כי ביטול חוזה פועל למפרע, מחזיר הגלגל אחורנית ליום הדיווח על העסקה והעברת המע"מ לתעודתו, ומנוגד גם לחובת תום הלב המוגברת של מנהל מע"מ כרשות מנהלית.

סעיף 105(ג) לחוק, דן בריבית על החזר מע"מ, כדלקמן:

" (1)    שולם לענין חוק זה סכום כלשהו שיש להחזירו והוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) אינם חלים לגביו, לרבות מס כאמור בסעיפים 87 או 88(ב), יווספו לסכום, אם הוחזר לאחר 30 ימים מיום תשלומו, הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו;

            (2)  תביעה להחזר סכום כאמור בפסקה (1) ניתן להגיש למנהל בכתב, תוך שנתיים מיום תשלום הסכום".

המחוקק קבע תנאי להחזר סכומי מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, והוא – כי תביעה להחזר תוגש למנהל מע"מ תוך שנתיים מיום תשלום סכום המע"מ.

בענייננו, ביהמ"ש קבע, כי ג.ר.ק.פ לא פנתה אל מנהל מע"מ, לא דיווחה על ביטול העסקה, לא הוציאה תעודת זיכוי בגין סכומי המע"מ אשר שילמה, ולא תבעה החזר סכומי המע"מ בתוך שנתיים מיום העסקה.

לא נמצאה ולו תכתובת אחת עם מנהל מע"מ, לגבי ביטול העסקה. אלא, רק הודעה למנהל מיסוי מקרקעין בעניין ביטול העסקה. תכתובת עם מיסוי מקרקעין בסוגית שומת מס השבח, איננה מאיינת את הצורך לפנות למע"מ, ולדווח למע"מ על ביטול העסקה ולדרוש - במועד - ממנהל מע"מ את השבת סכומי המע"מ אשר שילמה ג.ר.ק.פ.

המוזר בכל העניין הוא כי ביהמ"ש לא קיבל את טענת ג.ר.ק.פ, כי בשל התביעות ההדדיות אשר התנהלו בינה לבין הרוכשת וכל עוד לא הוכרע הסכסוך, היא לא פנתה למנהל מע"מ להשבת סכומי המע"מ, שהרי ברור כי כל עוד לא ניתן פסק דין סופי בדבר ביטול העסקה, מע"מ לא היה מאשר ממילא את החזר המע"מ בכלל.

לשיטת ביהמ"ש, היה על ג.ר.ק.פ לדווח למע"מ על ביטול עסקת המכר ולהגיש תביעה להשבת המע"מ בתוך שנתיים, אפילו אם באותו מועד היה מדובר בתביעה שלא תטופל ע"י מע"מ, היות וההליכים המשפטיים בנושא ביטול העסקה, היו רק בתחילתם באותו מועד.

לנו לא ברורה שיטה עקומה זו, לפיה מע"מ לא מכיר בהחזרי מע"מ בגין עסקה אשר בוטלה, עד קבלת פסק דין סופי בעניין, אך חייבים לדווח לו על ביטול העסקה, בתוך שנתיים לכל היותר ממועד הדיווח על העסקה המקורית, כאשר עדיין לא ברור האם העסקה תבוטל ?!

הטרוניה שלנו נכונה גם לאור האמור בתקנה 24א לתקנות מע"מ, אשר מסדירה באופן מאד דרקוני ותחום בזמנים, החזרי מע"מ בגין חובות אבודים. שימו לב לכך.

ראוי כי המחוקק יתקן עיוותים אלו בחוק מע"מ הפוגעים בעוסקים על לא עוול בכפם.