הפחתת קנסות שהוטלו בהתאם לנסיבות במיסוי מקרקעין ובכלל

רמי אריה, עו"ד רו"ח

בדיני המס השונים נקבעו קנסות עונשיים אזרחיים בגין אי עמידה בהוראות המס. אולם, לרשויות המס ניתנה סמכות להפחית את הקנסות או לבטלם, כאשר מדובר בנסיבות מקלות אשר גרמו להפרת ההוראות או כשהקנסות גבוהים באופן לא סביר ביחס להוראה אשר הופרה, כפי שהן סוברות או כפי שייקבע על ידי ביהמ"ש אם יהיה צורך בכך.

בעניין אלדד (ו"ע 60830-11-17, אריה אלדד נ' מנהל מיסוי מקרקעין מרכז, ניתן ביום 3.11.2019), הטיל מנהל מיסוי מקרקעין קנסות כבדים על אלדד, בגין אי דיווח על מכירת מקרקעין ע"י אביו המנוח, אשר מכר בשנת 2001 מקרקעין, ולא דיווח על מכירה זו כנדרש. ביהמ"ש המחוזי קבע כי דרך ההתנהלות שננקטה נועדה "לרמות את שלטונות המס".

המנהל הטיל על עזבון המנוח קנסות אי הצהרה במועד, בסכום של כ- 1,000,000 ₪.

בשלב מאוחר יותר, המנהל הפחית את הקנסות והעמידם על מחצית מהסכום בסך של כ- 500,000 ₪.

ביום 13.3.2001 אביו של אלדד כרת הסכם למכירת חלק ממקרקעין, תמורת 102,000 $ בלבד. מכירה זו לא דווחה למנהל במועד הנדרש. אלדד דיווח על מכירה זו רק ביום 30.4.2012.

המנהל הטיל בגין אי הדיווח במועד, קנסות אי הצהרה, אשר חושבו לפי מפתח של 1.5% מסכום המיסים בהם חב המנוח (מס שבח ומס מכירה), לכל שבועיים פיגור (והמצטברים לשיעור של כ- 39% מסכום המס לשנה), זאת בהתאם להוראות סעיף 94א לחוק, כנוסחו טרם תיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין.

ביום 10.8.2016 פנה אלדד בבקשה לביטול קנסות אי הצהרה במועד, ופנה שוב ביום 8.1.2017 באותה בקשה, אך המנהל השיב בשלילה לבקשות אלה.

ביום 27.4.2017 פנה אלדד לסמנכ"לית בכירה לאכיפת הגביה בהנהלת רשות המיסים, בבקשה לביטול הקנסות שהוטלו. בעקבות כך, הופחתו הקנסות למחצית הסכום, בסך של כ- 500,000 ₪.

דעתו של אלדד לא נחה מהפחתת הקנס והעמדתו על סך של כ- 500,000 ₪, והוא הגיש ערר לביהמ"ש בבקשה להפחית עוד את הקנסות, לאור השינוי בגובה הקנסות שנקבע בתיקון 70 לחוק.

בהתאם לסעיף 94א כנוסחו קודם לתיקון 70, הקנס המוטל בגין אי הצהרה במועד, הוא בשיעור קבוע מסכום המס שהמוכר/הרוכש חייב בו. המשמעות היא, כי סך הקנס משתנה בהתאם לסכום המס. ככל שסכום המס גבוה יותר, כך עולה גובה הקנס.

במסגרת תיקון 70 לחוק, שונה סעיף 94א לחוק, ונקבעה בו מתכונת אחרת לקנס אי ההצהרה במועד, כך שגובה הקנס הנו בסכום קבוע - של 260 ₪ לכל שבועיים איחור. במתכונת שלאחר תיקון 70 לחוק, סכום הקנס אינו תלוי בגובה המס.

אם היה חל נוסח הסעיף החדש, גובה הקנס המלא היה בסך של כ- 75,000 ₪ בלבד, ואם המנהל היה מפחיתו למחצית, היה סכומו עומד על כ- 37,500 ₪ בלבד. זאת בהשוואה לסך של כ- 500,000 ₪ שאלדד נדרש לשלם כיום.  

בהתאם להוראות סעיף 94ג לחוק, במתכונתו עד לתיקון 70, או כיום לפי סעיף 94א(ב) לחוק, למנהל יש סמכות להקטין ואף לבטל את קנס אי ההצהרה במועד: "המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור אדם מתשלום הקנס שלפי סעיפים 94א או 94ב, כולו או מקצתו."

כך גם בסעיף 192 לפקודת מס הכנסה ובסעיף 100 לחוק מע"מ, מסורה הסמכות לרשויות המס לבטל או להפחית את הקנסות, ואף את חבויות ההצמדה והריבית על קרן החוב.

כבר נקבע בעבר כי: "הקנס על פי סעיף 94א' לחוק אינו עונש אלא סנקציה מנהלית שנועדה לסייע בהרתעה ולאפשר אכיפה יעילה של חובת תשלום המס".

ועדת הערר קבעה, כי בנסיבות פטירת מנוח, היה מקום לעשות הפחתה דרמטית של גובה הקנס. אולם, בענייננו ישנן נסיבות חמורות של מעשה המרמה, ולכן יש מקום לנקוט בגישה פחות סלחנית.

עם זאת, במקרים קיצוניים, בהם סך הקנס מגיע לסכומים חריגים, בהשוואה לקרן המס ולסך שווי העסקה, יש מקום לקחת בחשבון את תיקון החקיקה והמגמה המשתקפת בו. שיקול זה, במקרים החריגים המתאימים, צריך למצוא את ביטויו במסגרת הסמכות המסורה למנהל להפחית את גובה הקנס.

בסופו של יום, לאחר שקילת הצדדים השונים ועל אף התנהלותם החמורה של המנוח ואלדד, החליטה ועדת הערר להפחית עוד את הקנסות, כך שיעמדו על הנמוך מבין השניים:

א. סך של 250,000 ₪.

ב. מחצית מגובה הקנס המלא, לאחר שנוכו מהשבח ההוצאות בגין תשלום מס הרכישה ומס המכירה.

הנה כי כן, למרות הנסיבות החמורות של אי הדיווח והמרמה במקרה דנן, הפחית ביהמ"ש את הקנסות לרבע מסכומם המקורי.