חיוב במע"מ בגין סכום דמי ביטול עסקה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

צרכן המזמין טובין או שירות בעסקת מכר מרחוק, ולאחר מכן מבטל את ההזמנה חייב בתשלום דמי ביטול עסקה, בהתאם לחוק הגנת הצרכן, בסך של 100 ₪ או 5% ממחיר העסקה, לפי הנמוך ביניהם. האם גביית דמי הביטול על ידי הספק, חייבת במע"מ או פטורה ממנו ?  

סוגיה זו נדונה בעניין דרור (ת"צ 53101-06-16, דרור שלי נ' רשות המיסים, ניתן ביום 22.9.2019), אשר חויב במע"מ בגין עסקה אשר ביטל. דרור הגיש תביעה נגד רשות המיסים, לצד בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית, בטענה כי חיוב המע"מ היה שגוי ואין הצדקה לחיוב במע"מ בגין דמי הביטול.

לטענת דרור, אין בסיס חוקי לחיוב דמי הביטול במע"מ, כי דמי הביטול מוגדרים כ- 100 ₪ או 5% מ- "מחיר העסקה" ואילו רכיב המע"מ אינו חלק מ-"מחיר העסקה", בהיותו חיוב חיצוני המוטל על העוסק.

דרור הוסיף וטען, כי דמי הביטול אינם מהווים "תמורה במסגרת עסקה", או חלק "ממחיר העסקה או הטובין", כהגדרתם בחוק מע"מ, וכי לא מדובר ב- "מכירת נכס", או ב- "מתן שירות בידי עוסק", "במהלך עסקו", כהוראת סעיף 2 בחוק המע"מ. דמי הביטול משולמים בגין עצם מעשה ביטול העסקה, אשר משמעו הימנעות ממתן שירות, והימנעות זו אינה בגדר שירות.

סעיף 7 לחוק מע"מ קובע כי תשלום חובה אינו נכלל בגדר מחיר העסקה. לגישת דרור, אין עוררין על כך כי דמי הביטול הם בגדר תשלום חובה ולכן פטורים ממע"מ.

ביהמ"ש קבע, כי אמנם דמי ביטול עסקה נקבעו בחוק, אך הם נועדו, בין היתר, לפצות את פיצוי העוסק בגין ההוצאות אשר נגרמו לו עבור ביצוע הזמנת העסקה. מכאן, כי דמי הביטול עולים כדי "שירות", הניתן מידי "עוסק" ל- "צרכן", "במהלך עסקו".

הוראת סעיף 14ה(ד) לחוק הגנת הצרכן מגדירה את דמי הביטול כתשלום המשולם לעוסק עבור ביצועה של עשייה לטובת הצרכן. עשייה זו, יכול שתכלול "הוצאות בשל התחייבות", "משלוח", "אריזה", או כל הוצאה אחרת וכן עבור מוצרים והוצאות שונות הכרוכות – מטיבן ומטבען – בפעולת ביטול הרכישה.

ביטול עסקה לרכישת טובין יכול שיכרוך אחת או יותר מהפעולות הבאות - בדיקת המצב בו הוחזר המוצר, קליטת המוצר למחסן או למערכת ניהול המוצרים, ביצוע פעולות חשבונאיות הכרוכות בביטול רכישת המוצר, לרבות מתן תעודת ביטול ללקוח, ביטול החשבונית או החיוב שבוצע בגין הרכישה, השבת התמורה לידי הצרכן וכן אריזת המוצר מחדש, תוך שימוש בחומרי אריזה. גם ביטול עסקת שירותים יכול שיכרוך פעולות מנהליות דומות.

לנוכח פעולות אלו, הקשורות בטבורן בתהליך ביטול עסקאות צרכניות, קבע ביהמ"ש כי פעולת הביטול משמעה "עשייה בתמורה למען הזולת", באופן העולה כדי שירות, כמשמעו בחוק מע"מ.

פעולת ביטול עסקה צרכנית כרוכה באותה עסקת יסוד אשר כעת מתבקש ביטולה. ביטול העסקה מהווה חוליה נוספת בשרשרת המסחרית-צרכנית אשר בוצעה "במהלך העסק".

לאור כל אלו, נקבע כי דמי הביטול חייבים במע"מ, בהיותם משולמים לידי "עוסק", "במהלך העסק", בגין "שירות" אשר ניתן לצרכנים מידי העוסק וכן עבור ההוצאות המנהליות הכרוכות בכך.

מכאן, כי התובענה הייצוגית שמבוקש לנהל, אינה מקיימת אחר התנאי הקבוע בהוראת סעיף 8(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות, במובן זה שלא ניתן לקבוע כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות שבעובדה או משפט, תוכרענה לטובת הקבוצה.