דיווידנד שקיבל מוסד כספי חייב במס רווח

רמי אריה, עו"ד רו"ח

דיווידנד אשר חולק למוסד כספי מחברה בת המוגדרת כ-"עוסק", חייב במס רווח גם אם בסמוך הוא שורשר לחברה האם.  

מגדל ביטוח (ע"מ 46306-01-16, מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, ניתן ביום 18.8.2019), הרשומה כמוסד כספי, קיבלה בשנת-המס 2011-2012 דיווידנדים מאמות השקעות בע"מ ויורופ אסיסטנט בע"מ (להלן: "אמות" ו-"יורופ"), המוחזקות על-ידיה בשרשור ומוגדרות כעוסק לעניין חוק מע"מ.

בסמוך לקבלת הדיווידנד חילקה מגדל ביטוח דיווידנד לחברת האם - מגדל אחזקות ביטוח בע"מ, שאינה בגדר "חייב במס" על-פי הוראות חוק מע"מ. בחישוב מס הרווח בו חייבת מגדל ביטוח מכוח הוראות סעיף 4(ב) לחוק מס ערך מוסף, לא כללה מגדל ביטוח דיווידנדים אשר קיבלה מחברות הבת.

פקיד השומה דחה את דיווחי מגדל ביטוח לשנות המס 2011 ו – 2012 וקבע כי היא חייבת במס רווח על הסכומים אשר לא כללה בדיווחיה, דהיינו 5,244,000 ₪ ו- 1,415,000 ₪ בשנת המס 2011 ו – 6,500,000 ₪ בשנת המס 2012.

מגדל ביטוח טענה כי יש לפרש את הוראות סעיף 4(ב) לחוק מע"מ, בהתאם לתכלית הסובייקטיבית העומדת בבסיסו והתכלית האובייקטיבית של החוק. כך, שדיווידנד המחולק מעוסק למוסד כספי אינו נכלל במונח "ריווח" בחוק מע"מ, ולכן אין לחייב את המוסד הכספי המקבל את הדיווידנד במס רווח.

פקיד השומה טען כי דיווידנד שחולק למגדל ביטוח מחברה קשורה המוגדרת כעוסק, חייב במס רווח גם אם בסמוך לקבלתו, שורשר הדיווידנד לחברה האם.

בנוסף טען פקיד השומה, כי בדיווחיה כללה מגדל ביטוח כהכנסה החייבת במס רווח דיווידנד שקיבלה מחברות הבת, ומבחינתה ההבחנה בין סכומי הדיווידנד שבמחלוקת לבין סכומי הדיווידנד אשר נכללו בהכנסה החייבת במס רווח, היא רק בכך שהסכומים שבמחלוקת שורשרו הלאה לחברת האם בסמוך לקבלת הדיווידנד.

סעיף 4 (ב) לחוק מס ערך מוסף, קובע כדלקמן:

"על פעילות בישראל של מוסד כספי יוטל מס שכר וריווח באחוזים מהשכר ששילם והריווח שהפיק, כפי שקבע שר האוצר באישור הכנסת; הפסד שהיה למוסד כספי בשנת מס ניתן לקיזוז כנגד השכר ששילם לאותה שנת מס".

סוגיה זו, נדונה בעניין בנק דיסקונט (ע"מ 1497-08-14, בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, ניתן ביום 30.1.2017), במסגרתו נדון עניין פרשנות ויישום הוראות סעיף 4(ב) ופרשנות המונח "ריווח" בחוק מע"מ.

בשנת 2010 קיבל בנק דיסקונט דיווידנדים בסכום כולל של כ-108 מיליון ש"ח מחברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ. ביהמ"ש העליון קבע, כי דיווידנד בין חברתי ובכלל זאת הדיווידנדים שהתקבלו מכאל נכלל בגדר "הכנסה מדיווידנד שלגביה ניתן פטור ממס הכנסה לפי כל דין" כקבוע בסיפא להגדרת המונח "ריווח" שבסעיף 1 לחוק מע"מ. זאת, מהטעם שהוראות סעיף 126(ב) לפקודה פוטרות ממס דיווידנד כאמור. הדיווידנדים שחולקו לבנק דיסקונט ע"י כאל, באים בגדר הכנסה מדיווידנד, לגביה ניתן פטור ממס הכנסה ואותה יש להוסיף ל-"ריווח" החייב במס של בנק דיסקונט.

בענייננו, ביהמ"ש דחה את טענת מגדל ביטוח, כי הטלת מס ריווח על הדיווידנד שקיבלה מאמות ומיורופ, מהווה כפל מס בגין אותה הכנסה או פגיעה בעקרון מס אמת. אמנם, כלל אמות ויורופ שילמו מע"מ בעד עסקאות שהצמיחו את הרווח שעבר אליה כדיווידנד. לשיטתו, בבסיס כוונת המחוקק עומדת זהותו של מי שנושא במס, על אף שחוק מע"מ מטיל מס על "עסקה" או "פעילות". כאשר לשון הסעיף מפורשת, דומה שאין מקום לאמץ פרשנות שאינה מעוגנת בלשונו.

נדחתה טענת מגדל ביטוח, כי המוסד הכספי מהווה "צינור" בלבד לשם העברת הדיווידנד מהעוסק המוחזק ע"י המוסד הכספי לבעל המניות המחזיק במוסד הכספי. 

בהוראות סעיף 4(ב) לחוק מע"מ, אין הבחנה בין דיווידנד המחולק ע"י עוסק ומתקבל במוסד כספי המשתמש בכסף לענייניו, לבין דיווידנד כאמור המתקבל במוסד כספי ומעבירו מיד לגוף שלישי.

מגדל ביטוח הינה גוף עצמאי, בעלת פעילות עסקית בתחום הביטוח וההחלטה על העברת רווחיה ובכלל זה כספי דיווידנד אשר קיבלה, לחברת האם, מתקבלת אצלה הן באשר למועד ההעברה והן באשר להיקף הכספי בכפוף לדיני החלוקה.

נציין, כי מדובר בעוד מקרה בו כדאי לעשות "קיפול מבנים" ולצמצם את המבנה הארגוני של הקבוצה. שכן, מסתבר כי הקמת מבנה ארגוני מורכב ומרובה חברות, עלול לפעמים לגרום לתאונות מס שלא נצפו מראש.