חשיבות הגשת השגה מנומקת במועד

רמי אריה, עו"ד רו"ח

השגה על שומות לפי מיטב השפיטה, שלא הוגשה במועד, ו/או הוגשה, כשהיא לא מנומקת בנימוקים ממשיים הרלבנטיים לנימוקי השומה, תידחה ורשות המס אינה חייבת לדון בה. לכן, חשוב מאד להגיש השגה בתקופה שנקבעה לכך בחוק, או לבקש ארכה להגשתה עם סיבה מספקת, והכי חשוב – להגיש את ההשגה מנומקת היטב ועם אסמכתאות הרלוונטיות לנטען בה.

לפי הדין, יש להגיש השגה, בתוך 30 יום מהיום שבו הומצאה הודעת השומה לעוסק.

היעדר סיבה מספקת המצדיקה את הארכת המועד להגשת השגה או ערעור, תביא לדחיית ההשגה או הערעור על הסף.

סוגית הגשת השגה באיחור בהיעדר סיבה המצדיקה הארכת מועד להגשתה, נדונה בעניין אימן (ע"מ 65513-06-2018, אימן סרסור נ' מנהל מע"מ פתח תקווה, ניתן ביום 26.6.2019), בהקשר לסירובו של מנהל מע"מ לדון בהשגה על שומת מס תשומות בשל הגשתה באיחור.

ביום 1.1.2018 הוציא המנהל שומת מס התשומות. ביום 15.1.2018 נשלחה השומה בדואר רשום לכתובתו של הרו"ח המייצג.

לטענת אימן, הוא לא ידע על השומה דנן, אלא לאחר שהרו"ח הודיע לו כי ההשגה אשר הגיש ביום 14.5.2018 לא התקבלה בשל האיחור בהגשתה.

לטענת המנהל, השומה נשלחה כדין בדואר רשום לכתובת הנכונה, והיא הוחזרה ביום 8.3.2018 לאחר שלא נדרשה. יתרה מזאת, המנהל המציא את השומה במסירה אישית לידי הרו"ח ביום 25.3.2018.

עוד טען המנהל כי ביום 14.6.2018 התקבל במשרדו מכתב באמצעות המייל, הנושא את הכותרת "השגה", אך אין הוא לא כלל כל הנמקה ממשית להשגה. לפיכך, לא ניתן להתייחס אליו כאל "השגה".

המנהל הציג סיכום דיון אשר נערך עם הרו"ח ביום 14.1.2018 וכן העתק השומה אשר על גביה חתימתו של רוה"ח המאשר כי התקבלה בידו.

אימן לא צירף תצהיר מטעם הרו"ח ולא ביקש לזמנו לעדות. ע"פ הפסיקה, אי זימונו של עד רלוונטי ע"י בעל דין מקים חזקה כי עדותו הייתה פועלת לחובתו (ע"א 9656/05, שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ, ניתן ביום 27.7.2008).

סעיף 82 לחוק מע"מ, קובע כי יש להגיש השגה בתוך 30 יום מהיום שבו הומצאה הודעת השומה. לפיכך, אימן היה צריך להגיש את ההשגה לא יאוחר מיום 25.2.2018. בפועל, ההשגה הוגשה  באמצעות הרו"ח ביום 14.6.2018.

ביהמ"ש קבע, כי אף אם יקבל את הטענה כי אין להביא בחשבון את המועד בו נשלחה השומה בדואר רשום, אלא רק את המועד שבו השומה נמסרה למייצג באופן אישי, אימן איחר בהגשת ההשגה בחודשיים.

אימן לא נתן כל סיבה מספקת המצדיקה את הארכת המועד להגשת ההשגה או הערעור.

יתרה מזאת, נקבע כי ההשגה אינה מנומקת וספק אם ניתן להתייחס אליה כ-"השגה". נאמר בה כי "העוסק אומר שהוא קיזז את מס התשומות כדין בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק" וכן כי "הוא עמד בהוצאות בגינן יצאה שומת מס התשומות" וכי הוא "שילם גם עבור הוצאות אלו". ברי כי אין מדובר בהשגה מנומקת, אין בה כל התייחסות לאמור בשומה ולחשבוניות שמהן קוזז מס תשומות.

כפי שנפסק לא אחת, יש חשיבות רבה בעמידה במועדים הקבועים בדין המס. מקום בו איחר הנישום בהגשת ההשגה או הערעור, ראוי לדחות על הסף את ערעורו, גם כאשר מדובר באיחור של חודשים בודדים כפי שהיה במקרה דנן (ע"א 3602/97, נציבות מס הכנסה ומס רכוש נ' דניאל שחר, ניתן ביום 26.12.2001). וכי "אמנם אין הפרוצדורה "מיטת סדום", אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום" (ע"א 103/71, יום טוב נורדיה נ' ברוך בכר, ניתן ביום 17.1.1972).

בעניין גבאי (ע"ש 808/95, מדינת ישראל נ' חיים גבאי (ביום 12.5.1996), נפסק כי על ההשגה לכלול פירוטים ונימוקים, כאשר "מסמך למנהל הנשלח תחת הכותרת "השגה" מבלי לתת את הנימוקים להשגה – אינו מאפשר לדון בהשגה ועל כן אינו אלא פיסת נייר שאינה יכולה להיחשב להשגה על פי החוק".

לאור האמור לעיל, חשוב לעמוד בזמנים הקבועים בדיני המס, ולנמק היטב את ההשגה.