רווח או הפסד הון ממכירת ביטקוין

רמי אריה, עו"ד רו"ח

מוכרים מטבעות קריפטוגרפים כגון הביטקוין, חייבים בדיווח ותשלום מס בגין הרווח מהמכירה. ככל שההשקעה הייתה הונית ולא במסגרת מסחר עסקי, יחול מס רווח הון. ככל שהיה הפסד מהמכירה, הוא ייחשב כהפסד הון, הניתן לקיזוז מרווחי הון ושבח מקרקעין אחרים.

סוגיה מיסוי מטבעות אלו, נדונה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין קופל (ע"מ 11503-05-16, נועם קופל נ' פקיד שומה רחובות, ניתן ביום 19.5.2019), אשר רכש ביטקוין בשנת 2011 ומכר בשנת 2013 - ברווח של 8,278,645 ₪.

הביטקוין הינו יחידה דיגיטלית הרשומה ומנוהלת באמצעות טכנולוגיית רישום מבוזרת. מדובר ביומן מבוזר, קרי אוסף רשומות דיגיטליות המצויות בשרתים רבים ברשת באופן המבטיח כי לא ייעשה ביומן שינוי שאינו לגיטימי.

היומן מחולק ל-"בלוקים", כאשר כל בלוק כולל מספר תנועות, כל תנועה בביטקוין נרשמת ביומן, ולכל תנועה ביומן מוצמד מספר המשמש כ-"מנעול". רק מי שברשותו "מפתח" ( Private Key ) יכול לפתוח את המנעול וליטול לעצמו את הביטקוין שקיבל.

קופל טען, כי יש לסווג את הביטקוין כ-"מטבע חוץ" ולכן, רווחיו הם הפרשי הצמדה (הפרשי שער) אשר קיבל יחיד, לא במסגרת עסקו, לפיכך הם פטורים ממס לפי סעיף 9(13) לפקודה.

פקיד השומה טען מנגד, כי הביטקוין אינו "מטבע" וממילא אינו "מטבע חוץ". אלא, הביטקוין נכלל בהגדרת "נכס" ולפיכך הרווחים ממכירתו חייבים במס רווח הון.

סעיף 9(13) לפקודה פוטר ממס "הפרשי הצמדה" אשר קיבל יחיד בשל נכס. המונח "הפרשי הצמדה" מוגדר בסעיף 1 לפקודה כדלקמן:

"...יראו כהפרשי הצמדה כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה עקב הצמדה לשער מטבע או למדד מחירים לצרכן, לרבות הפרשי שער".

אין חולק כי רווחי הביטקוין אינם בבחינת "הפרשי שער" שהרי לא מדובר ב-"פיקדון" או "הלוואה". כך שנותר לבחון האם הביטקוין הוא "מטבע".

פקודת מס הכנסה אינה מגדירה את המונחים  "מטבע" או "מטבע חוץ". מונחים אלה מוגדרים בחוק בנק ישראל. כעולה מהגדרת "מטבע חוץ" בחוק בנק ישראל, נדרש כי המטבע יהיה מסוג של "שטרי כסף או מעות". דהיינו: צריך להיות למטבע ביטוי פיזי-מוחשי כלשהו. כמו כן, נדרש כי הכסף/המעות יהיו "הלך חוקי" במדינת חוץ.

ביהמ"ש קבע, כי יש לאמץ את הגדרת "מטבע" מחוק בנק ישראל לעניין הפקודה. לפיכך, הביטקוין שהוא כאמור רשומה דיגיטלית, ללא ביטוי פיזי-מוחשי ואינו "הלך חוקי" של אף מדינה אינו "מטבע". נקבע, כי קופל לא הצליח להוכיח כי הביטקוין מהווה תחליף ו/או אלטרנטיבה אמיתית לכסף.

ביהמ"ש קבע, כי הפטור ממס הקבוע בסעיף 9(13) לפקודה, לא נועד לחול על רווחים הנובעים מעליית ערכו של הביטקוין. עליית הערך אינה מהווה "הפרשי שער", שכן הביטקוין אינו קרן מלווה מסוג פיקדון. עליית הערך אף אינה מהווה "סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה".

הפטור ל-"הפרשי הצמדה" ניתן על מנת להימנע ממיסוי הכנסה אשר אינה משקפת גידול בכוח הקנייה של הכסף, וממילא אינה משקפת התעשרות אמיתית שראוי למסותה.

הגדרת "הפרשי הצמדה" כוללת לא רק את מדד המחירים לצרכן, אלא גם את שער המטבע. זאת, על בסיס הגישה לפיה גם השינוי בשער המטבע, בדומה לשינוי במדד המחירים לצרכן, אינו משקף שינוי אמיתי בכוח הקניה.

תכלית סעיף 9(13) לפקודה אינה להעניק פטור ממס על רווחים מסוג רווחי הביטקוין. מדובר ברווחים המהווים התעשרות ברורה ומובהקת, המאפשרת למחזיק בהם לרכוש, בעקבות שינוי ערכם, מוצרים ושירותים רבים יותר ו/או יקרים יותר.

נפנה למאמרנו בנושא " מיסוי מטבע דיגיטלי כדוגמת הביטקוין והלייטקוין ", לפיו לעמדת רשות המסים, כפי שהובאה בחוזר מס הכנסה 5/2018, מטבעות דיגיטליים אינם מטבע של ממש, אלא נכסי השקעה או מסחר, שיש לחייב אותם במס בגין הרווחים שינבעו ממימושם .

נציין, כי בהתאם לפסיקה זו, חייבים משקיעים במטבעות קריפטוגרפים בדיווח למס על רווחיהם ממכירת ההשקעה, בתוך 30 ימים ממועד ההשקעה. משקיעים שהפסידו כספים ממכירה, יכולים לקזז את הפסדיהם כנגד רווחי הון ושבח מקרקעין אחרים. העוסקים באופן שוטף בפעילות במטבעות אלו, חייבים בהודעה לרשות המיסים על פתיחת עסק ועל רישום כנדרש.