מדורים מקצועיים

ניזוקים מעוטף עזה מחכים לפיצוי מס רכוש יותר מעשר שנים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

לא יאומן, אך מסתבר, כי יש ניזוקים המחכים כבר יותר מעשר שנים להחלטה בעניין הפיצוי המגיע לעסקם, עקב פגיעות טילים ישירות ועקיפות על העסק. תביעות רבות של בעלי עסקים אלו תקועות בפקק בלתי נגמר בועדות הערר של מס רכוש וקרן הפיצויים בלי מענה ובלי פיצוי. האם יקומו רשויות השילטון בישראל וייעשו סוף לעינויי הדין של הניזוקים שנענשים שוב שוב עקב המצב הביטחוני ?

מדינת ישראל נטלה על עצמה לפצות את תושביה על נזקים ישירים ועקיפים אשר נגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות. מטרת החקיקה הייתה לקיים דיון יעיל, מהיר וממצה, בתביעות המוגשות למס רכוש, וזאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו מהר ככל הניתן .

בפועל, ההליכים בוועדות הערר של מס רכוש נמשכים שנים רבות וארוכות, בניגוד למטרת החקיקה, וכתוצאה מכך ניזוקים אשר ניזוקו לפני למעלה מעשור ועוד ניזוקים מפעולות הלחימה במבצע עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, עדיין ממתינים לטיפול בעניינם.

הקשיים ועינויי הדין, בהם נתקלים בעלי העסקים אשר נפגעו מהמצב הביטחוני, קיבלו גילוי חלקי בעניין יפרח (ע"מ 61177-07-18, יפרח שלום נ' משרד האוצר/אגף מס הכנסה ומס רכוש, ניתן ביום 17.4.2019), הממתין עד היום להכרעה בדבר הפיצוי המגיע לו, עקב נזק שנגרם לעסקו בעיר שדרות בשנת 2006, מטיל קאסם אשר שוגר מרצועת עזה, ונפל בסמוך לחנותו.

מתוך פסק הדין בעניין יפרח אשר ניתן על ידי ביהמ"ש המחוזי, ניתן ללמוד כי בטיפול בתביעתו של יפרח התגלעו שתי תקלות משמעותיות בוועדות הערר, אשר גרמו לעיכובים ממושכים בבירור התביעה:

1.       ליפרח לא ניתנה "זכות הטיעון" בוועדת הערר לגבי תביעתו. לכן, ביטל ביהמ"ש המחוזי (עש"א 31392-11-10) את החלטת וועדת הערר הראשונה בענייננו של יפרח, והחזיר את הדיון לוועדת הערר.

2.       וועדת הערר חידשה את הדיון בעניינו של יפרח רק לאחר למעלה משש שנים, מאז מתן פסק הדין בערעור הראשון.

נדגיש ונציין, כי מניסיון משרדנו, המייצג ניזוקים רבים שנפגעו עקב המצב הביטחוני, המקרה של יפרח אינו מקרה בודד או נדיר. אלא להפך, כמות הערערים העומדים ותלויים בוועדות הערר, שנים על גבי שנים, ללא דיון, היא גדולה ונפוצה לצערנו.

בעניין יפרח, ביום 9.11.2006 נפגעה חנותו של יפרח, הממוקמת בעיר שדרות, מפגיעה של טיל קסאם אשר נורה מכיוון רצועת עזה ונפל סמוך לחנות. לפיכך, יפרח הגיש למס רכוש תביעה בגין נזקיו.

ביום 24.1.2007 קיבל מס רכוש את התביעה באופן חלקי, והחליט לפצות את יפרח בסך של 44,810 ₪, הכולל פיצוי בגין חיזוק עמודי בטון.

מהמסמכים המצויים בתיק ניתן ללמוד כי בעקבות האירוע נגרמו ליפרח לכאורה, נזקים לשמיעה וכן נזק נפשי, בגינם הוכר כנפגע פעולות איבה, ונקבעה לו נכות בשיעור 32%. ליפרח 6 ילדים, ולטענתו הוא אב חד הורי לשני ילדים קטינים.

ביום 8.10.2010, דחתה ועדת הערר את הערר אשר הגיש יפרח על החלטת מס רכוש דנן. על כן, הגיש יפרח ערעור לביהמ"ש המחוזי על החלטת ועדת הערר.

במסגרת הערעור, יפרח טען כי הדיון היחיד אשר התקיים בפני ועדת הערר ביום 14.6.2010, נסב על בקשתו לתיקון כתב הערר וצירוף ראיה חדשה, והסיכומים אשר נשמעו בתום הדיון התרכזו בבקשה זו בלבד. לפיכך, בנסיבות האמורות, נשללה ממנו "זכות הטיעון", וכי מתן ההחלטה בערר בכללותו, מהווה פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.

ביהמ"ש קיבל את הערעור, וקבע בפסק הדין כי החלטת וועדת הערר (הראשונה) מבוטלת במלואה, והחזיר את הדיון בכללותו לוועדה.

בשנת 2016, כחמש שנים לאחר מתן פסק הדין דנן, הגיש יפרח בקשה לביזיון בית המשפט נגד בעלי תפקידים שונים ברשות המסים, בטענה שחרף קביעותיו של פסק הדין, טרם התקיים דיון בפני וועדת הערר.

ביום 21.5.2017, ניתנה החלטה בוועדת הערר (בהרכבה החדש), ממנה ניתן ללמוד כי החלטת ביהמ"ש המחוזי הועברה לוועדה ביום 18.5.2017, ללא התיק וללא פסק הדין הנזכר בה.

ביום 7.12.2017, יפרח הגיש לוועדת הערר כתב ערר מתוקן, אשר אליו צירף שתי חוות דעת חדשות, אחת של מהנדס והשנייה של שמאי מקרקעין.

במסגרת כתב התשובה, מס רכוש התנגד להגשת שתי חוות הדעת החדשות, וטען כי אין להתיר את הגשתן, מאחר והן מהוות חריגה מפסק הדין של ביהמ"ש, שכן לא ניתן היתר מפורש לצרפן.

ביום 21.6.2018, קיבלה וועדת הערר את טענותיו המקדמיות של מס רכוש והורתה על סילוקן על הסף של שתי חוות הדעת החדשות. על כן, יפרח הגיש ערעור על החלטת וועדת הערר השנייה לביהמ"ש המחוזי.

נוכח הימשכות ההליכים הבלתי סבירה, והתקלות אשר נפלו בבירור תביעתו של יפרח, ובשים לב למטרתו של חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961, להבטיח בירור יעיל וזריז של תביעות המוגשות על פיו, הוצע למס רכוש להסכים לביטול החלטת וועדת הערר, ולבירור המחלוקת בין הצדדים לגופה, ולא כטענת סף, תוך שמירה על כל הטענות באשר לחוות הדעת.

אגף מס רכוש התנגד לכך ועמד על בירור על הסף של טענותיו שלפיהן אין להתיר ליפרח להגיש חוות דעת נוספות בצירוף לכתב הערר המתוקן.

במקרה שלפנינו, ביהמ"ש קבע, כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות ערכאת הערעור בהחלטת וועדת הערר השנייה, למרות שמדובר בהחלטת ביניים. זאת, בהתאם לאמות המידה אשר נקבעו בהלכה הפסוקה, ובעיקר נוכח תכליתו של חוק מס רכוש לקיים דיון יעיל, מהיר וממצה, תכלית אשר נסתרה בענייננו פעם אחר פעם.

כמו כן, ביהמ"ש קבע, מבחינת שיקולי מדיניות, כי נוכח הפגיעה המתמשכת בזכויותיו הדיוניות של המערער, כפי שאירע בענייננו, הן בדמות הפגיעה ב-"זכות הטיעון" בהליך הראשון שהתקיים בפני וועדת הערר, בגינה ביהמ"ש המחוזי מצא לנכון לבטל את החלטת וועדת הערר הראשונה במלואה, הן בדמות העיכוב בבירור הערר במשך שנים לאחר מתן פסק הדין.

יש להעדיף דיון ענייני בראיותיו ובטענותיו של מערער לגופן, על פני סילוק על הסף של ראיותיו וטענותיו מטעמים דיוניים. בנסיבות האמורות, ראוי היה לאמץ פרשנות מרחיבה ומקלה, הן באשר להוראות הדין והן באשר לקביעות פסק הדין.

בפסק הדין על החלטת ועדת הערר הראשונה, הורה ביהמ"ש במפורש לקיים את הדיון "תוך מיצוי זכויותיו" של יפרח. סילוק חוות הדעת על הסף, כפי שנעשה בענייננו, מעורר את הרושם של המשך חסימת האפשרות לבירור ענייני של הטענות.

אשר על כן, ביהמ"ש קבע, כי החלטת וועדת הערר השנייה מבוטלת. למען הסר ספק, הורה לוועדת הערר לקבל את כתב הערר המתוקן, כפי שהוגש, לרבות חוות הדעת החדשות, ולדון בטענות הצדדים לגבי כלל המחלוקות ביניהם לגופן, בתום ההליך.

כך בעצם, לפי קביעת ביהמ"ש האחרונה בעניין יפרח, יחזור הדיון בנושא תביעתו לוועדת הערר, בשנת 2019, לגבי הנזק שנגרם לו מפגיעת הטיל בשנת 2006.

זה כבר לא משנה מי צודק, ומה סכום הפיצוי הנכון לפי החוק, שיפרח וניזוקים אחרים צריכים לקבל בגין המצב הביטחוני. צדק אין כאן !