תנאים לסגירת חשבון בנק חד-צדדית על ידי הבנק

רמי אריה, עו"ד רו"ח

ביהמ"ש קובע כי קיומם של "דגלים אדומים", באשר ללקוח או לפעילותו, אין בהם כדי להוביל אוטומטית להגבלת פעילות הלקוח בבנק. יש לבנק אומנם חובות לזיהוי, דיווח, בקרה וניהול כלפי לקוחותיו ועליו להיזהר מפעילות להלבנת הון. אך עליו לממשם בגבולות ותנאים ראויים.  

סירוב של בנק למתן שירות בנקאי, יינקט רק כצעד אחרון, רק אם יש חשש ממשי לפעילות בלתי תקינה או ברת סיכון.

כך, קבע ביהמ"ש המחוזי בתל אביב-יפו בעניין ישראמיינרס (ת"א 14643-04-18, ישראמיינרס בע"מ נ' בנק אגוד הרצליה סניף איזור התעשייה, ניתן ביום 17.3.2019).

ישראמיינרס היא חברה הרשומה כדין בישראל ועוסקת בתחום המטבעות הדיגיטליים, באופן שהיא מפעילה חוות שרתים לשם שימוש בכוח העיבוד שהיא מייצרת לתחום הקריפטוגרפיה.

לישראמיינרס חשבון בנק יחיד המנוהל בבנק אגוד לישראל בע"מ. ביום 12.3.18 ישראמיינרס ביקשה לבצע העברה בסך $10,0000 לחברת Bitmain . עקב כך, נקראו בעלי המניות בישראמיינרס לפגישה דחופה, בו ביום, עם מנהל סניף הבנק בו מתנהל חשבונה.

בפגישה זו, הודיע הבנק לישראמיינרס על כוונתו לסגור את חשבונה וזאת בשל עיסוקה של התובעת בתחום המטבעות הדיגיטליים, וכן – נדרשה ישראמיינרס לחדול לאלתר מכל פעילות הנוגעת למטבעות דיגיטליים באמצעות חשבונה בבנק.

לטענת הבנק, סירובו לנהל חשבון בנק לחברה סביר, עקב החובות המוטלות עליו בהתאם לחקיקה בדבר איסור הלבנת הון וטרור, לאור עמדת הרגולטורים והואיל ואינו בעל יכולת לנהל את הסיכונים הכרוכים בפעילות במטבעות דיגיטליים. זאת ועוד, הינו טוען כי סירובו סביר גם לאור משבר האמון אשר חל ביחסים בינו לבין ישראמיינרס.

בעניין טויגה (ת"א (מחוזי ת"א) 262-04-17, טויגה און ליין בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, ניתן ביום 6.12.2018), סקר ביהמ"ש באופן נרחב את חובות התאגידים הבנקאיים למתן שירות בנקאי, לעומת חובתם בהתאם לחקיקה למניעת הלבנת הון וטרור.

החובה למתן שירות המוטלת על התאגידים הבנקאיים, בהתאם לסעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), נובעת בין היתר, מכך שהזכות לספק שירותים בנקאיים הוקנתה באופן ייחודי לתאגידים הבנקאים ומהפער המובנה ביחסי הכוחות בין התאגיד הבנקאי ללקוחו התלוי בו למתן שירות המוגדר כחיוני.

עם זאת, הנטל להוכחת סבירות הסירוב מוטל על התאגיד הבנקאי. עליו להצביע על מעשים קונקרטיים אשר יש בהם להצביע על קיומו של חשש ממשי.

בהתאם לחקיקה למניעת הלבנת הון וטרור, הוטלו על התאגידים הבנקאים חובות זיהוי, דיווח, בקרה וניהול כלפי לקוחותיהם. זאת, הואיל וחלק גדול מהפעילות להלבנת הון מתבצעת באמצעות המערכת הבנקאית.

אך בקיומם של דגלים אדומים, באשר ללקוח או לפעילותו, אין בכדי להוביל כשלעצמו להגבלת פעילות, אלא שדגלים אדומים קשורים לשלב "הכר את הלקוח" ומדרוג הסיכון הכרוך בו, באופן אשר יוביל לנקיטה בפעולות להקטנת הסיכון ובראש ובראשונה פעולות בדיקת הלקוח והכרתו, לרבות תוך קבלת מסמכים.

אמנם, כחלק מהפעולות להקטנת הסיכון, רשאי התאגיד הבנקאי לא לאפשר פעילות, וכן, להורות על סגירת חשבון הלקוח. אולם, סירוב למתן שירות, יינקט רק כצעד אחרון ורק אם התקיימו שני תנאים מצטברים: האחד, אי היענות של הלקוח לדרישת הבנק להבהרות או מסמכים המפריחים את החשדות. השני, קיים יסוד סביר להניח כי הפעילות קשורה להלבנת הון או טרור.

ביהמ"ש קבע, כי מדיניותו הגורפת של הבנק, האוסרת לחלוטין פתיחת חשבון ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים, אינה סבירה.

לקוח הכורה ביטקוין, ואשר הלכה למעשה הביטקוין אשר הוא מקבל הוא ביטקוין חדש שלא עבר בכל ארנק דיגיטלי קודם לכן ומשכך, בכל הנוגע למטבע עצמו, לא ניתן להצביע על קשר בינו לבין מי העוסק בהלבנת הון ובטרור.

אחד היתרונות בביטקוין נעוץ בכך שיש לכל מטבע ומטבע מספר סידורי אשר ניתן להתחקות אחריו ולהצביע על הארנקים הדיגיטליים בהם עבר. שני סוגי פעילות אלו, אין בהם לכאורה בכדי להקים חשש ישיר לפעילות של הלבנת הון או טרור, באשר נתיב המטבע ומקורו ברורים וידועים.

חברת ביטוסי, מפעילה פלטפורמה של זירת מסחר במסגרתה מבוצעת מכירה ישירות בין ישראמיינרס לבין קונה הנכנס לזירת המסחר. הכסף המועבר בגין הרכישה מועבר ע"י ביטוסי כ-"צינור" אל ישראמיינרס.

ביהמ"ש קבע, כי "נתיב המטבע", קרי עצם פעילותה של ישראמיינרס, אין בו כדי להקים סיכוני הלבנת הון או טרור. החלטתו של הבנק בדבר סגירת חשבונה של ישראמיינרס, להבדיל מסירובו לקבל את הכספים אשר מקורם בפעילות, הוא אינו מוצדק או סביר. משכך, נקבע כי דין ההחלטה לסגירת החשבון – להתבטל.

לסיכום, החלטת הבנק בדבר הסירוב למתן שירות לאור סיכון הקשור ב- "נתיב הכסף" היא סבירה. יחד עם זאת, החלטת הבנק בדבר סגירת חשבון מבוטלת הואיל ונדחתה הטענה המבוססת על משבר ביחסי אמון ולאור הקביעה לפיה הפעילות של ישראמיינרס ב-"נתיב המטבע" אין בה בכדי להקים סיכון ציות לבנק. משכך, אין מקום לאסור באופן גורף את הפעילות.