משיכות בעלים וחברות ארנק לפי חוק ההסדרים לשנת 2017

הנחיות ביניים של המוסד לביטוח לאומי

אורנה צח-גלרט, רו"ח

סעיפים 3(ט1) ו-62א לפקודת מס הכנסה נוספו במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2017, בתחולה מיום 1.1.2017.

לתיקוני החקיקה האלה יש השלכות רבות על החבות בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות (להלן: "דמי ביטוח"), על זכאות מבוטחים לגמלאות ועל האפשרות של המוסד לביטוח לאומי לדרוש ממבוטחים להחזיר גמלאות שקיבלו בעבר.

לדיבידנדים (כולל לפי סעיף 77 לפקודה) יש השלכות על הזכאות לגמלאות בלבד ולא על חבות בדמי ביטוח, כיוון שדיבידנד מחברה רגילה שחייב במס בשיעור מוגבל פטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי.

המוסד לביטוח לאומי טרם פרסם את ההוראות בשל מורכבות הסוגיות, אך לאחרונה יצאו הוראות ביניים לסניפים שמטרתן להסב את תשומת לב העובדים לתיקוני החקיקה וככל שיצא חיוב של דמי ביטוח בעקבות יישום סעיפים 62א ו-3(ט1) לפקודה – יש להקפיא את החוב עד הוצאת חוזר מנחה בנושא.

להלן ההוראות שפרסם תחום הביטוח במשרד הראשי לסניפים כלשונן:

כידוע לכם, במסגרת חוק ההסדרים 2017 יזמה רשות המיסים תיקון חקיקה בנוגע למשיכת בעלים בחברות ארנק ולחלוקת דיבידנדים.

אנו ממתינים לחוות דעת הלשכה המשפטית בנוגע להשפעת תיקון זה על המעמד, על חובת תשלום דמי ביטוח והשפעתם על הגמלאות.

עד להוצאת חוזר מנחה בנושא, ככל שיתקבלו פניות יש להקפיא את החוב שמקורו בחברות ארנק ולהעביר לתחום הביטוח פנייה במערכת קשר ובירורים תחת לשונית "חברות ארנק".

המוסד לביטוח לאומי מסר כי הכוונה להקפיא את כל חיובי דמי הביטוח שנובעים מתיקוני החקיקה בחוק ההסדרים לשנת 2017 כולל משיכות בעלים גם בחברות רגילות לפי סעיף 3(ט1) לפקודה.

המוסד לביטוח לאומי אינו מבדיל בין הכנסה רגילה בשומה לבין הכנסה שמקורה בחוק ההסדרים 2017, כיוון שטרם קיבל מרשות המסים את המידע מהשדות האינפורמטיביים בדוח לשנת 2017.

להלן השדות הרלוונטיים בדוח לשנת 2017 המעידים על תוספת ההכנסה לעניין הביטוח הלאומי, בעקבות יישום סעיפים 62א ו-3(ט1) לפקודה:

שדה 323 – משיכה מחברה בהתאם לסעיף 3(ט1) כדיווידנד (הסכום נרשם בשדה 312/212/055).

שדה 343 – משיכה מחברה בהתאם לסעיף 3(ט1) כמשכורת (הסכום נרשם בשדה 172/158).

 שדה 350 – משיכה מחברה בהתאם לסעיף 3(ט1) כעסק/משלח יד (הסכום נרשם בשדה (170/150 או 167).

 שדה 351 – הכנסה המועברת לפי סעיף 62א (הסכום נרשם בשדה 172/158 או 170/150).

לאור זאת, יש להודיע לסניף במכתב או דרך מערכת ייצוג לקוחות על כל חיוב בדמי ביטוח שמקורו בסעיפים 62א או 3(ט1) לפקודה כדי שהחוב יוקפא תחת הכותרת "חברות ארנק".

כל עוד לא נקבעו ההוראות וכל עוד רשות המסים אינה מעבירה למוסד לביטוח לאומי מידע על חיוב לפי חוק ההסדרים 2017, להלן הפעולות שבהן ינקוט המוסד לביטוח לאומי באופן אוטומטי:

1.  במקרים שבהם מסווג מקור ההכנסה אצל היחיד לפי סעיף 2(2) לפקודה ואין טופס 126 במקביל, המבוטח יקבל הודעה ויתבקש להצהיר על מקור ההכנסה. אם לא יצהיר על מקור ההכנסה, הוא יחוייב בדמי ביטוח (בדומה להכנסות שכיר בחו"ל).

2.  במקרים שבהם מסווג מקור ההכנסה אצל היחיד ממקור 2(1) לפקודה ואין לו תיק עצמאי בביטוח הלאומי, הוא יקבל דרישה לתשלום דמי ביטוח (לפי ברירת מחדל של 12 שעות בממוצע בשבוע) רטרואקטיבית משנת 2017 ואילך, כולל מקדמות לשנת 2019.

3.  עובד עצמאי שרשום במוסד לביטוח לאומי כחוק, יקבל הפרשי שומה כמקובל.

4.  במקרים שבהם מסווג מקור ההכנסה בשדה 167 (הכנסות שאינן מעבודה בשיעור מס שולי), היחיד יקבל הפרשי דמי ביטוח כהכנסה שאינה מעבודה.

5.  במקרים שבהם מסווג מקור ההכנסה כדיבידנד בחברה רגילה, היחיד לא יחוייב בדמי ביטוח.

נפנה למאמר של רמי אריה עו"ד ורו"ח, מיום 20.1.2019 בנושא "משיכות בעלים עד 31.12.2016 חייבות במס רק ביום 31.12.2018" , לפיו בהוראות המעבר לחקיקת סעיף 3(ט1) לפקודה קיימת לאקונה חקיקתית, מאחר ולא נקבעה בהן כל הוראה בעניין משיכות בעלים שנצברו עד ליום 31.12.2016.