היבטי מיסוי לפני הגשת תביעה ופשרה - עוגמת נפש

רמי אריה, עו"ד רו"ח

בתביעות מסחריות בכלל, ובתביעות בדיני עבודה בפרט, חשוב לזכור כי סכום הפיצוי שייפסק, עלול להיות חייב במס הכנסה, מע"מ ו/או ביטוח לאומי. לכן, בטרם הגשת התביעה ובטרם סגירת פשרה ראוי לקבל ייעוץ בעניין המסים החלים, כדי לוודא מה יהיה סכום הפיצוי נטו ולא רק ברוטו.

כך כאשר בתביעה בפני בית הדין לעבודה, הגיעו הצדדים לפשרה, לפיה חלק משמעותי מהפיצוי ייוחס לעוגמת נפש של העובד, כאשר ראש נזק כזה אמור להיות פטור ממס, אך בית המשפט של המסים סרב לקבל את הסכם הפשרה בין הצדדים בעניין זה, למרות שניתן לו תוקף של פסק דין מטעם בית הדין לעבודה.

בעניין בן אנוש (ע"מ 63585-11-17, ארז בן אנוש נגד פקיד שומה רמלה, ניתן ביום 12.2.2019), קיבל בן אנוש במסגרת הסדר פשרה, סך של 740,000 ₪ מהחברה בה עבד, מתוכם הוגדרו 419,000 ₪ בגין עוגמת נפש והשאר בגין פדיון ימי חופש (40,000 ₪), שכ"ט עו"ד (81,000 ₪), והחזר תשלום שנוכה ממשכורת (200,000 ₪). בית הדין לעבודה נתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי משפט.

פקיד השומה סרב לקבל את הייחוס לרכיבים כפי שנקבע בפסק הדין של בית הדין לעבודה, ועל כך הוגש ערעור ע"י בן אנוש.

בית המשפט בערעור המס קבע, כי הסדר הפשרה בין הצדדים, בו נקבע סיווג התשלומים, נראה כנעשה רק מטעמי מס. למרות שמדובר בפסק דין לפי סעיף 79א לחוק, עדיין קיימת חשיבות רבה כי בתי המשפט השונים יקפידו להבטיח שתשלום בדרך מסוימת אינו למראית עין בלבד מתוך מטרה לחסוך בתשלום מס (ע"מ 53681-12-16, משה שחף נ' פקיד שומה גוש דן, ניתן ביום 5.9.18).

לא התקבלה טענתו של בן אנוש, כי בית הדין לעבודה הוא שיזם את הגדרת חלק התשלום כתשלום עבור עוגמת נפש. עובדה כי כבר בכתב התביעה לבית הדין לעבודה, תבע בן אנוש סך של 419,000 ₪ בגין "עוגמת נפש ופיצויי פיטורים שלא כדין" ובשל בונוס שלא קיבל. 

בית המשפט קבע, כי יש להתייחס לפסק הדין של בית הדין לעבודה, לכל היותר כאל הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, אך לא מעבר לכך. הוא אינו מחייב את פקיד השומה או את בית המשפט.

בן אנוש טען, כי פיצוי בגין עוגמת נפש פטור ממס, היות ומדובר בסכום הון אשר נתקבל כפיצויים כוללים על חבלה, הפטור ממס לפי סעיף 9(7) לפקודת מס הכנסה. אף שלעמדת בית המשפט, קיים ספק אם ניתן לומר שפגיעה נפשית נכללת במונח "חבלה" הוא יצא מתוך הנחה כי פיצוי על עוגמת נפש פטור ממס. אולם, תנאי לפטור ממס הוא כי יוכח שהפיצוי שולם אכן בגין עוגמת נפש.

בן אנוש לא הצליח להוכיח כי אכן נגרמה לו עוגמת נפש למרות שהוא נושא בנטל הראיה (ע"מ 26719-09-12, רעי משעל נ' פקיד שומה כפר סבא, ניתן ביום 2.2.2016).

לכן, נקבע כי מדובר בתשלום המשולם במסגרת העבודה או עם סיום יחסי העבודה, לפי הכלל כי חזקה היא כי מדובר בהכנסת עבודה, אלא אם יוכח בראיות ממשיות אחרת.

בנוסף, גובה התשלום אשר יוחס כרכיב עבור עוגמת נפש אינו עולה בקנה אחד עם הפסיקה הנהוגה בישראל לגבי ראשי נזק לא ממוניים, גם כאשר מוכח ראש נזק של עוגמת נפש, נפסקים סכומים של אלפי שקלים עד עשרות אלפי שקלים בלבד.

סוף דבר, מוצע כי כבר בהגשת התביעה לפיצוי במישור מסחרי או במישור יחסי עבודה, תינתן הדעת על היבטי המיסוי שיחולו בבוא העת, על מנת שהתובע יידע מה סכום הפיצוי שיקבל נטו ולא רק ברוטו. הסדר פשרה אשר אינו מגובה בהלכות המיסוי, לא יתקבל אצל פקיד השומה או בבית המשפט של המיסים.