מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מס הכנסה

מיסוי שכר עבודה ונלוות לשכר

זקיפת שווי גמל לעובדים עקב הפקדות לקופות גמל

25.09.2005

‏20 ספטמבר 2005

‏ט"ז אלול תשס"ה

חוזר רשות המיסים בישראל מס' 00015205.SHP - חטיבת שומה וביקורת

אל

פקידי השומה, רכזים, מפקחים ונותני אישורים

המעבידים ולשכות השירות

הנדון: שינויי חקיקה בסעיפים 3(ה1) ו- 3(ה3) לפקודה ותקנה 19 לתקנות קופות גמל

1. כללי

בתיקון 138 לפקודה, טופל, בין היתר, נושא ההפרשות לקופות גמל ונקבעו הוראות לענין זקיפת הכנסה בגין הפרשות כאמור. במקביל תוקנה גם תקנה 19 לתקנות קופות גמל, אשר עוסקת בקביעת שיעורי ההפקדה המותרים לקופות גמל, ביטוחי מנהלים המאושרים כקופות גמל וקופות גמל לקיצבה ותיקות וחדשות (נא ראו הנחייתנו מס' 2600204 מיום 11/5/05).

הנחיה זו מפרטת את שינויי החקיקה בסעיפים 3(ה1) ו- 3(ה3) לפקודה וכוללת הנחיות לפעולה לאור שינויי החקיקה הנ"ל.

2. תיקון סעיף 3(ה3) לפקודה וביטול סעיף 3(ה1) לפקודה

עד לביטולו קבע סעיף 3(ה1) לפקודה הוראות לענין כספים ששילם מעביד לקופת גמל לתגמולים עבור עובדו, בעוד שסעיף 3(ה3) לפקודה קבע הוראות לענין הפקדות כאמור לקופת גמל לקיצבה.

במסגרת התיקון בוטל סעיף 3(ה1) לפקודה ונקבעה בסעיף 3(ה3) לפקודה הוראה המתייחסת הן לסכומים ששילם מעביד בעבור עובדו לקופת גמל לתגמולים והן לסכומים ששילם המעביד בשל עובדו לקופת גמל לקיצבה.

כמו כן, הגדרת "סכום התקרה" בסעיף תוקנה, ונקבעה תקרה לפטור ממס לתשלומי מעביד לקופת גמל לתגמולים ולקיצבה בגין מרכיב התגמולים, כמפורט להלן:

א. על סכומים המשולמים לקופת גמל לקיצבה, תהיה התקרה סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק.

ב. על סכומים המשולמים לקופת גמל לתגמולים, תהיה התקרה סכום השווה לחלק השנים עשר של תקרת ההכנסה המזכה.

במקביל נקבע כי, אם שולמו עבור עובד סכומים הן לקופת גמל לקיצבה והן לקופת גמל לתגמולים, תהיה התקרה להפקדה בקופת גמל לתגמולים סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק בהפחתת המשכורת שבשלה הופקדו כספים ע"י המעבידים לקופות גמל לקיצבה, ובלבד שהסכום לא יעלה על החלק השנים עשר של תקרת ההכנסה המזכה.

הוראה זו נקבעה במטרה למנוע כפל הטבות מס בהפקדות לקופות גמל לתגמולים ולקופות גמל לקיצבה ולהעניק העדפה לחיסכון פנסיוני בקופות גמל לקיצבה. תוצאת הוראה זו היא שהתקרה הכוללת הפטורה ממס בהפקדות לקופות גמל לקיצבה ולתגמולים יחד, לא תעלה על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק.

הנוסח המתוקן של סעיף 3(ה3) לפקודה מבהיר גם כי התקרה לתשלומים הפטורים ממס, בעת ההפקדה לקופת גמל, חלה על כל הפקדות המעבידים לקופות גמל לתגמולים ולקיצבה.

עוד נקבע בהגדרת "השיעור להפקדה" כי שיעור זה יהיה הנמוך שבין השיעור הקבוע בכללים להפקדה על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, או השיעור ממשכורתו של העובד שאותו הפקיד המעביד בקופת גמל על חשבון מרכיב תגמולי המעביד.

תחילתו של התיקון מיום 1/1/05.

3. הוראות לפעולה

לאור התיקונים האמורים, החל מיום 1/1/05 יחולו ההוראות הבאות:

3.1 תקרות השכר החודשיות החדשות כפי שנקבעו בסעיף 3(ה3) לפקודה:

(א) קופת גמל לקצבה בלבד (קרן פנסיה או פוליסת ביטוח מנהלים לקצבה המתנהלת על-ידי חברת ביטוח) – 4 פעמים השכר הממוצע במשק (בשנת המס 2005- 27,856 ₪).

(ב) קופת גמל לתגמולים בלבד (לרבות פוליסת ביטוח מנהלים לתגמולים המתנהלת על-ידי חברת ביטוח) – 7,100 ₪ (בשנת המס 2005).

(ג) קופת גמל לתגמולים + קופת גמל לקיצבה:

(1) קופת גמל לקצבה – 4 פעמים השכר הממוצע במשק.

(2) קופת גמל לתגמולים - 4 פעמים השכר הממוצע במשק, בניכוי המשכורת שלגביה הופקדו סכומים בקופת גמל לקיצבה , אך לא יותר מ- 7,100 ₪.

3.2 שיעורי ההפקדה המרביים המותרים להפקדת העובד ומעבידו למרכיב התגמולים שבקופות גמל לתגמולים ולקיצבה כפי שנקבעו בתקנה 19 לתקנות קופות הגמל:

(א) על חשבון תגמולי המעביד – 7.5%.

(ב) על חשבון תגמולי העובד – 7%.

חשוב להדגיש, כי במסגרת תיקון 138 לפקודה נקבע גם כי במקרה והמעביד מפקיד למרכיב התגמולים שבקופות גמל אלה סכומים העולים על 5% ממשכורתו של העובד, ההפרש שהופקד מעל ל- 5% יופחת מהשיעור המותר בניכוי בשל רכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה עבור העובד (השיעור המרבי המותר בניכוי בשל רכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה – 2.5%).

3.3 לאור התקרות המפורטות בסעיפים 3.1 ו- 3.2 לעיל, יודגש כי:

(א) תקרות סכומים חדשות אלה מורכבות משני מרכיבים – תקרת שכר מבוטח ותקרת שיעור להפקדה.

(ב) קביעת סכום התקרה החדש לכל סוג של קופה (תגמולים או קצבה), ייעשה על-ידי הכפלת משכורתו של העובד המבוטחת בקופת הגמל כשהיא מוגבלת בתקרות האמורות בסעיף 3.1 לעיל לגבי כל סוג של קופה, בשיעור שהופקד בפועל על-ידי המעביד למרכיב התגמולים שבקופה כשהוא מוגבל בשיעור המרבי האמור בסעיף 3.2 לעיל.

דוגמא א' :

- משכורתו של עובד – 10,000 ₪ לחודש. המעביד והעובד מפקידים במקביל בקופת גמל לתגמולים שיעור של 5%.

- קביעת סכום התקרה החדש ייעשה כדלקמן:

המשכורת שלגביה הופקדו סכומים בקופת גמל לתגמולים (10,000) > תקרה (7,100) =">" תקרת המשכורת תהא 7,100 ₪ לחודש.

השיעור שהופקד בפועל (5%) < תקרה (7.5%).

סכום התקרה החדש – 355 = 5% * 7,100

- הסכום שהופקד בפועל - 500 = 5% * 10,000

- הסכום שייזקף לעובד כהכנסת עבודה במועד ההפקדה – 145 = 355 – 500

לחילופין, המעביד היה רשאי להקטין את השכר המבוטח בקופת הגמל ל - 7,100 ₪ בלבד ולהגדיל את שיעור ההפקדה ל – 7% (< 7.5%). באמצעות פעולה זו היה מופקד על-ידו סכום זהה בקופת הגמל, אך היתה נמנעת זקיפת השווי לעובד כבר במועד ההפקדה.

על אף העובדה כי בשני התרחישים שתוארו לעיל מופקד אותו הסכום בקופה על-ידי המעביד, יוצא, כי לאור הוראות החוק החדשות, במקרה בו לא יוקטן השכר המבוטח בקופת הגמל ויוגדל בהתאם שיעור הפקדת המעביד למרכיב התגמולים שבקופה – תיזקף לעובד הכנסת עבודה כבר במועד ההפקדה כאמור בדוגמא.

הוראות אלה במלואן יחולו הן לגבי סכומים המופקדים על-ידי המעביד בקופות גמל לתגמולים והן לגבי סכומים המופקדים על-ידו בקופות גמל לקצבה.

דוגמא ב':

נתונים:

משכורתו של עובד – 10,000 ₪ לחודש. המעביד והעובד מפקידים במקביל בקופות גמל לתגמולים – באחת 3% על שכר של 5,000 ₪ ובשניה 2% על שכר של 5,000 ₪.

פיתרון:

א. אם המעביד לא המציא ללשכת השירות נתונים נוספים, החישוב ייעשה כדלקמן:

- המשכורת שלגביה הופקדו סכומים בקופת גמל לתגמולים הראשונה (5,000) < (7,100).

- השיעור שהופקד בפועל (3%) < (7.5%) תקרה.

- סכום התקרה – 150 = 3% * 5,000

- הופקד בפועל – 150 = 3% * 5,000

לפיכך, אין זקיפה בגין הקופה הראשונה.

- המשכורת שלגביה הופקדו סכומים בקופת גמל לתגמולים השניה (5,000) > (5,000 – 7,100) =">" תקרת המשכורת תהא 2,100 ₪ לחודש.

- השיעור שהופקד בפועל (2%) < תקרה (7.5%).

- סכום התקרה - 42 = 2% * 2,100

- הסכום שהופקד בפועל – 100 = 2% * 5,000

- הסכום שייזקף לעובד כהכנסת עבודה כבר במועד ההפקדה:

58 = 42 – 100

ב. אם המעביד ציין בפני לשכת השירות כי ההפקדות בשתי הקופות היו בגין אותם 5,000 ₪, החישוב ייעשה כדלקמן:

- המשכורת שלגביה הופקדו סכומים בקופות גמל לתגמולים, (5,000) < (7,100).

- השיעור שהופקד בפועל (5%) < תקרה (7.5%).

- סכום התקרה – 250 = 5% * 5,000

- הסכום שהופקד בפועל - 250 = 5% * 5,000

לפיכך, אין זקיפה.

3.4 לאור האמור, במטרה לאפשר ללשכות השירות לפעול בהתאם להוראות החוק ולחשב באופן מדויק את אותן תקרות סכומים שהמעביד רשאי להפקיד עבור עובדו בקופות גמל לתגמולים ולקיצבה מבלי שהעובד יחויב במס במועד ההפקדה, על ציבור המעבידים הממוכנים לדווח ללשכת השירות עבור כל עובד בנפרד ובאופן שוטף, חודש בחודשו, את כל הנתונים הבאים (בהעדר נתונים אלה כל ההפרשה תיזקף לעובד כהכנסה חייבת כבר במועד ההפקדה):

(א) גובה השכר שלגביו מופקדים על-ידי המעביד עבור העובד סכומים למרכיב התגמולים שבקופות גמל לתגמולים, לכל קופה בנפרד.

(ב) גובה השכר שלגביו מופקדים על-ידי המעביד עבור העובד סכומים למרכיב התגמולים שבקופות גמל לקיצבה, לכל קופה בנפרד.

(ג) השיעור שהופקד בפועל על-ידי המעביד וע"י העובד למרכיב התגמולים בכל אחת מהקופות בנפרד.

במקרה בו שילם המעביד סכומים גם לרכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה עבור העובד, על המעביד לציין גם (בנוסף לשכר המבוטח) את השיעור ששולם בשל רכישת ביטוח כאמור, וזאת בשל גובה השכר שלגביו מופקדים סכומים למרכיב התגמולים שבקופות גמל אלה (נא ראו הנחייתנו מס' 2651705 מיום 30/5/05 העוסקת בחישוב ההוצאה בשל רכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה וזקיפת הכנסה בגין הפרשות עודפות).

3.5 בהתבסס על הנתונים שנמסרו כאמור לעיל, לשכת השירות תחשב את תקרות הסכומים שהמעביד רשאי להפקיד עבור עובדו בקופות גמל לתגמולים ולקיצבה מבלי שהעובד יחויב במס כבר במועד ההפקדה, תשווה אותן לסכומים שהופקדו בפועל על-ידי המעביד למרכיב התגמולים שבכל אחת מהקופות בנפרד, ובהתאם לכך תקבע מהו הסכום החייב במס בידי העובד כבר במועד ההפקדה. שימו לב להדגשה בסעיף 3.4 לעיל.

לצורך כך, לשכת השירות תיאלץ ל"צבוע" את חלק השכר הספציפי שהופרש עבורו.

3.6 לאור השינויים הנ"ל בחקיקה ועל מנת לאפשר למעבידים ולעובדים היערכות נאותה באמצעות שינוי הסכמי העבודה (לפי בחירתם), תינתן גם תקופת היערכות ללשכות השירות לחישובי שכר, כדלקמן:

(א) יש ליישם את ההוראות כפי שהובאו לעיל החל מיום 1/1/06.

(ב) בשנת המס 2005 בלבד ניתן לחשב את הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) לפקודה תוך השוואת סכום ההפרשה בפועל לכלל הקופות (לכל סוג בנפרד) לעומת שיעור ההפרשה המרבי כשהוא מוכפל בנמוך שבין המשכורת בפועל לתקרת המשכורת כמפורט בסעיף 3(ה3) לפקודה.

4. דוגמאות

להלן יובאו דוגמאות בנוגע לחישוב ההוצאה בשל רכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, תוך ביצוע חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) לפקודה בשנות המס 2005-2006.

שימו לב: החישובים לשנת המס 2006 נעשו תוך שימוש בתקרות הידועות כיום (נכון לשנת המס 2005). בשנת המס 2006 יש להשתמש בתקרות המעודכנות שיפורסמו בתחילת השנה.

דוגמא א'

נתונים:

הכנסת עבודה חייבת (לא כולל שווי רכב) – 30,000 ₪ לחודש.

הפרשות מעביד למרכיב תגמולים בקופת גמל לקיצבה (5% מ-30,000) – 1,500 ₪ לחודש. הפרשת העובד זהה.

הפרשת מעביד לאובדן כושר (3% מ-30,000) – 900 ₪ לחודש.

חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בשנת המס 2005:

תקרה- 2,089 = 7.5%* 27,856

הפרשה בפועל- 1,500

לפיכך, אין זקיפה.

חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בשנת המס 2006 (בכפוף לעדכון התקרות):

השיעור להפקדה - 5% = {7.5% ; 5% } MIN

תקרת משכורת- 27,856= {27,856 ; 30,000}MIN

הפרשה מותרת- 1,393= 5% * 27,856

זקיפה עפ"י סעיף 3(ה3)- 107="1,393-" 1,500

חישוב ההוצאה המותרת בגין אובדן כושר עבודה:

א. סה"כ הפרשות לקופ"ג – 1,500 ₪.

ב. שיעור ההפרשות לקופ"ג מהמשכורת - 5%= 30,000/ 1,500

ג. חישוב ההוצאה המותרת בניכוי –

שיעור ההוצאה המקסימלי המותר בניכוי- 2.5%= 5%- 7.5%

לפיכך סכום ההוצאה המותרת- 750= 2.5%* 30,000

היתרה (150="750-" 900) תיזקף כשווי במשכורתו של העובד.

דוגמא ב'

נתונים:

הכנסת עבודה חייבת (לא כולל שווי רכב) - 27,000 ₪ לחודש.

הפרשות מעביד למרכיב תגמולים בקופת גמל לקיצבה (7.5% מ-18,000) – 1,350 ₪ לחודש. הפרשת העובד 7%.

הפרשת מעביד לאובדן כושר (2.5% מ-27,000) – 675 ₪ לחודש.

חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בשנת המס 2005:

תקרה- 2,025 = 7.5% * 27,000

הפרשה בפועל- 1,350

לפיכך, אין זקיפה.

חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בשנת המס 2006:

השיעור להפקדה - 7.5% = {7.5%; 7.5%}MIN

תקרת משכורת – 18,000 = {27,856 ; 18,000 } MIN

הפרשה מותרת - 1,350 = 7.5% * 18,000

זקיפה עפ"י סעיף 3(ה3)- 0 = 1,350- 1,350

חישוב ההוצאה המותרת בגין אובדן כושר :

א. סה"כ הפרשות לקופ"ג – 1,350 ₪ .

ב. שיעור ההפרשות לקופ"ג מהמשכורת – 5%= 27,000/ 1,350

ג. חישוב ההוצאה המותרת בניכוי-

שיעור ההוצאה המקסימלי המותר בניכוי – 2.5% = 5% - 7.5%

לפיכך, סכום ההוצאה המותרת – 675 = 2.5% * 27,000

ההוצאה תותר במלואה.

דוגמא ג'

נתונים:

הכנסת עבודה חייבת (לא כולל שווי רכב) - 30,000 ₪ לחודש.

הפרשות מעביד למרכיב תגמולים בקופת גמל לקיצבה (6.67% מ-26,000) – 1,734 ₪ לחודש. הפרשת עובד זהה.

הפרשת מעביד לאובדן כושר (1.5% מ- 26,000 )- 390 ₪.

חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בשנת המס 2005:

תקרה - 2,089 = 7.5% * 27,856

הפרשה בפועל- 1,734

לפיכך אין זקיפה.

חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בשנת המס 2006:

השיעור להפקדה - 6.67% = {7.5% ; 6.67% } MIN

תקרת המשכורת - 26,000 = { 27,856 ; 26,000 } MIN

הפרשה מותרת - 1,734 = 6.67% * 26,000

זקיפת עפ"י סעיף 3(ה3) - 0 = 1,734 – 1,734

חישוב ההוצאה המותרת בגין אובדן כושר עבודה:

א. סה"כ הפרשות לקופ"ג – 1,734 ₪ .

ב. שיעור ההפרשות לקופ"ג מהמשכורת - 5.78% = 30,000 / 1,734

ג. חישוב ההוצאה המותרת בניכוי –

שיעור ההוצאה המקסימלי המותר בניכוי - 1.72% = 5.78% - 7.5%

לפיכך סכום ההוצאה המותרת - 390< 516 = 1.72% * 30,000

ההוצאה תותר במלואה.

דוגמא ד'

נתונים:

הכנסת עבודה חייבת (לא כולל שווי רכב) – 30,000 ₪ לחודש.

הפרשות מעביד למרכיב תגמולים בקופת גמל לקיצבה (7.5% מ- 30,000) – 2,250 ₪ לחודש. הפרשת עובד 7%.

הפרשת מעביד לאובדן כושר (0.5% מ-30,000) – 150 ₪ לחודש.

חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בשנת המס 2005:

תקרה - 2,089 = 7.5% * 27,856

הפרשה בפועל – 2,250

זקיפת עפ"י סעיף 3(ה3) – 161 = 2,089 – 2,250

חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בשנת המס 2006 :

השיעור להפקדה - 7.5% = { 7.5%; 7.5% } MIN

תקרת משכורת - 27,856 = { 27,856 ; 30,000 } MIN

הפרשה מותרת - 2,089 = 7.5% * 27,856

זקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) - 161 = 2,089 – 2,250

חישוב ההוצאה המותרת בגין אובדן כושר:

א. סה"כ הפרשות לקופ"ג – 2,250 ₪.

ב. שיעור ההפרשות לקופ"ג מהמשכורת – 7.5% = 30,000 / 2,250

ג. חישוב ההוצאה המותרת בניכוי –

שיעור ההוצאה המקסימלי המותר בניכוי – 0% = 7.5% - 7.5%

לפיכך ההוצאה אינה מותרת בניכוי וכל ההפרשה (150) תיזקף כשווי במשכורת.

דוגמא ה'

נתונים:

הכנסת עבודה חייבת – 32,000 ₪ לחודש (מתוכם 2,000 ₪ שווי רכב).

הפרשת מעביד ועובד למרכיב תגמולים בקופ"ג לקיצבה (7% מ-14,000)– 980 ₪ לחודש.

הפרשת מעביד ועובד למרכיב תגמולים בקופ"ג לקיצבה (6% מ-6,000) – 360 ₪ לחודש.

הפרשת מעביד ועובד למרכיב תגמולים בקופ"ג לתגמולים (5% מ- 7,100 ) – 355 ₪ לחודש.

הפרשת מעביד לאובדן כושר (2.5% מ- 21,700) – 542.5 ₪ לחודש.

חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בשנת המס 2005:

תקרה לגבי קופ"ג לקיצבה – 2,089 = 7.5% * 27,856

הפרשה בפועל – 1,340 = 360 + 980

לפיכך, אין זקיפה בגין ההפרשה לקופ"ג לקיצבה.

תקרה לגבי קופ"ג לתגמולים- 533="{(7.5%" * 7,100);(1,340–2,089)}MIN הפרשה בפועל - 355

לפיכך, אין זקיפה בגין ההפרשה לקופ"ג לתגמולים.

חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בשנת המס 2006:

קופ"ג לקיצבה:

השיעור להפקדה בקופה א' – 7% = { 7.5% ; 7% } MIN

תקרת משכורת – 14,000 = { 27,856 ; 14,000 } MIN

הפרשה מותרת – 980 = 7% * 14,000

הפרשה בפועל – 980

זקיפה עפ"י סעיף 3 (ה3) בגין קופה א' – 0 = 980 – 980

השיעור להפקדה בקופה ב' – 6% = { 7.5% ; 6% } MIN

תקרת משכורת - 6,000 = {(14,000 – 27,856); 6,000 } MIN

הפרשה מותרת – 360 = 6% * 6,000

הפרשה בפועל - 360

זקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בגין קופה ב' – 0 = 360 – 360

קופ"ג לתגמולים:

השיעור להפקדה – 5% = {7.5% ; 5% } MIN

תקרת משכורת- 7,100 = {7,100;(27,856-14,000-6,000 );7,100} MIN

הפרשה מותרת- 355 = 5% * 7,100

הפרשה בפועל - 355

זקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בגין קופ"ג לתגמולים – 0 = 355 – 355

חישוב ההוצאה המותרת בגין אובדן כושר עבודה:

א. סה"כ ההפרשות לקופ"ג – 1,695 = 355 + 360 + 980

ב. שיעור ההפרשות לקופ"ג מהמשכורת – 5.65% = 30,000/ 1,695

ג. חישוב ההוצאה המותרת בניכוי-

שיעור ההוצאה המקסימלי המותר בניכוי– 1.85% = 5.65% - 7.5%

סכום ההוצאה המקסימלי המותר בניכוי- 555 = 1.85% * 30,000

לפיכך ההוצאה תותר בניכוי במלואה, שכן: 555 > 542.5

דוגמא ו'

נתונים:

הכנסת עבודה- שכר יסוד 9,000

שעות נוספות 9,000

פרמיה 9,000

בונוס 15,000

הסכם עבודה –

משכר יסוד ומש"נ מפקידים לקופה א' (קצבה) 4% עובד (720), 4% מעביד (720). מש"נ ומפרמיה מפקידים לקופה ב' (קצבה) 6% עובד (1,080), 6% מעביד (1,080). משכר יסוד בלבד מפקידים לקופה ג' (קצבה) 2% עובד (180), 2% מעביד (180). מכל השכר מפקידים לקופה ד (אובדן כושר) 2.5% מעביד (1,050).

חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בשנת המס 2005:

תקרה- 2,089 ="7.5%" * 27,856

הפרשה בפועל – 1,980 = 180 + 1,080 + 720

לפיכך, אין זקיפה.

חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בשנת המס 2006:

השיעור להפקדה בקופה ב' – 6% = {7.5% ; 6%} MIN

תקרת משכורת – 18,000 = {27,856 ; 18,000 } MIN

הפרשה מותרת – 1,080 = 6% * 18,000

הפרשה בפועל - 1,080

זקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בגין קופה ב' – 0 = 1,080 – 1,080

השיעור להפקדה בקופה א' – 4% = {7.5% ; 4% } MIN

תקרת משכורת – 9,856 = {(18,000- 27,856);18,000 } MIN

הפרשה מותרת – 394 = 4% * 9,856

הפרשה בפועל – 720

זקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בגין קופה א' – 326 = 394 – 720

השיעור להפקדה בקופה ג' – 2% = {7.5% ; 2% } MIN

תקרת משכורת – 0 = {0 ; 9,000} MIN

הפרשה מותרת – 0

הפרשה בפועל – 180

זקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) בגין קופה ג' – 180 = 0 – 180

חישוב ההוצאה המותרת בגין אובדן כושר עבודה :

א. סה"כ הפרשות לקופ"ג – 1,980.

ב. שיעור ההפרשות לקופ"ג מהמשכורת – 4.7% = 42,000 / 1,980

ג. חישוב ההוצאה המותרת בניכוי –

שיעור ההוצאה המקסימלי המותר בניכוי – 2.5%

סכום ההוצאה המקסימלי המותר בניכוי– 1,050 = 2.5% * 42,000

ולכן, אין זקיפה בגין ההפרשה לאובדן כושר עבודה.

5. הבהרות נוספות

לאור שאלות חוזרות ונשנות הריני להבהיר כדלקמן:

(א) חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) לפקודה הינו על בסיס חודשי. יחד עם זאת, לאור השינויים במשכורות מחודש לחודש הוחלט לאשר למעבידים לערוך חישוב חודשי מצטבר אך ורק לגבי חודשי העבודה שהיו בהם הפרשות בפועל לאותה קופה. האמור חל גם על סעיף 3(ה) לפקודה העוסק בקרנות השתלמות.

(ב) טופס 134 המצורף לדו"ח השנתי חל אך ורק על עובד שעבד בשנת המס אצל שני מעבידים או יותר אשר הפרישו עבורו לקופ"ג או לקרן השתלמות ובלבד שסך כל משכורתו עולה על התקרה המתפרסמת מעת לעת בחוברת "דע זכויותיך וחובותיך". החישובים בטופס 134 ייערכו בהתאם לחישובים שפורטו לעיל.

בברכת שנה טובה

פואד ג'ודום, רו"ח

מנהל תחום בכיר (שומה-פרט)

העתק:

מר שוקי ויטה, רו"ח (משפטן), סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת

מר אילי פיטרמן, רו"ח (משפטן), מנהל אגף בכיר שומה וביקורת

‹ חזרה