חידושים והדגשות לסוף שנת 2018

אורנה צח-גלרט, רו"ח

 

 

חידושים והדגשות לסוף שנת 2018

אורנה צח-גלרט, רו"ח

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשנים 2009 עד 2018

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: "דמי ביטוח"), למבוטחים בגיל 18 עד גיל פרישה, שאינם בעלי שליטה, בשיעורים הרגילים, החל מינואר 2009

(1) שיעור מופחת - עד הכנסה בשיעור 60% משכר ממוצע במשק

(2) שיעור מלא - עד הכנסה מרבית.

שיעורי דמי ביטוח באחוזים לבעלי שליטה

להלן פירוט שיעורי דמי הביטוח בעבור בעלי שליטה בחברת מעטים, המדווחים כשכירים בחברה שבבעלותם (מבוטחים בגיל 18 עד גיל פרישה בשיעורים הרגילים):

נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח

 

 

 

מקדמות דמי ביטוח בסכום מינימום למי שאין הכנסות חייבות בדמי ביטוח

מבוטחים במעמד של "לא עובד ולא עובד עצמאי" (ללא הכנסות חייבות בדמי ביטוח), תלמיד, תלמיד ישיבה, עובד בחל"ת, מי שמצוי בהכשרה מקצועית ומי שמשלם דמי ביטוח בריאות בלבד, משלמים מקדמות דמי ביטוח בסכום מינימום, בהתאם לסיווגם הביטוחי.

המקדמות הרבעוניות נגזרות מן השכר הממוצע במשק שהוא 9,906 ש"ח בשנת 2018. בסיס המינימום שלפיו מחושבים דמי ביטוח לאומי למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי שאין לו הכנסות - הוא 4,458 ש"ח לרבעון (15% כפול שכר ממוצע במשק לכל חודש), ולתלמיד (לרבות תלמיד ישיבה) ולמי שמצוי בהכשרה מקצועית - 1,486 ש"ח לרבעון (5% כפול שכר ממוצע במשק בכל חודש).

דמי ביטוח בריאות מחושבים בסכום קבוע של 103 ש"ח בחודש בשנים 2014 עד 2018.

התשלום מחושב כדלקמן:

לרבעון 516 = 309 + (5% - 9.61%)   x 4,458  (שהם 172 ש"ח לחודש).

לרבעון 378 = 309 + (5% - 9.61%) x 1,486 (שהם 126 ש"ח לחודש).

שינויים בשכר הממוצע במשק החל בחודש ינואר 2006 וקביעת "הסכום הבסיסי"

הסכום הבסיסי לגמלאות, כגון: נכות כללית, דמי פגיעה, מענק לידה ודמי לידה, דמי תאונה וגמלאות ניידות, הוא 8,783 ש"ח לחודש (הכנסה מרבית – 43,915 ש"ח לחודש) בשנת 2018.

הסכום הבסיסי לגמלאות, כגון גמלאות אזרח ותיק (זקנה) ושאירים וכן חישוב ההכנסה המרבית לעניין תגמולי מילואים ולעניין דמי ביטוח, הוא 8,674 ש"ח לחודש (הכנסה מרבית – 43,370 ש"ח לחודש) לשנת 2018.

דמי אבטלה מרביים מבוססים על השכר הממוצע במשק (9,906 ש"ח לחודש בשנת 2018).

אופן העברת מסמכים למוסד לביטוח לאומי

אפשר למסור מסמכים למוסד לביטוח לאומי בדרכים להלן (לאחר שהמסמכים צולמו ויש עותק בידי המבוטח). מייצג שמחובר למערכת ייצוג הלקוחות באינטרנט, יכול להודיע לפקיד באמצעות המערכת כי הוא שולח את המסמכים באמצעות הפקס או הדואר:

1.        שליחת מסמכים באתר הביטוח הלאומי באינטרנט ישירות לפקיד המטפל (לרבות צילום בטלפון חכם במסמך PDF ).

2.        באופן אישי בסניף ולקבל חותמת "נתקבל".

3.        להניח בתיבת השירות שנמצאת בכל סניף.

4.        בדואר רשום. תקנה 10 לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), התשכ"ג-1963: אם הוגשה בקשה לרישום במוסד לביטוח לאומי בדואר רשום, אזי יראוה לכאורה כאילו הוגשה למוסד בשעה 24:00 של יום המסירה לדואר.

5.        בדואר רגיל (בעת רישום מבוטח כעובד עצמאי, יש לוודא שהמעמד תוקן).

6.        בפקס.

7.        באתר שירות אישי של המוסד לביטוח לאומי (באופן חלקי).

8.        יש טפסים שאפשר לשדר באופן מקוון (לדוגמה: טופס דין וחשבון רב שנתי 6101, למעט בני זוג ביחס חלוקה שיכולים למלא את הטופס אך לא לשדר בשל מגבלות החתימה, חוזר ביטוח 1432 מיום 19.1.2016).

ככלל, המוסד לביטוח לאומי מאפשר בדרך כלל למסור מסמכים שאינם מקוריים, למעט חריגים (כמו צו ירושה, צוואה, צו קיום צוואה, אישור אפוטרופסות ועוד).

אפשר לבקש מהפקיד לקבל בחזרה את המסמך המקורי במהלך הפגישה בסניף או בדואר רשום.

קבלת הדואר בדואר אלקטרוני

ביום 14.2.2016 פרסם המוסד לביטוח לאומי שהוא שולח למבוטחים שמעוניינים בכך הודעה בדואר אלקטרוני שמחכה להם מכתב באתר השירות האישי, במקום מכתב בדואר ישראל.

 

תשלום דמי ביטוח בטלפון

כדי למנוע מסירת פרטים לגורמים שאינם מהמוסד לביטוח לאומי - נמסר כדלקמן:

1.     פרטי חשבון בנק יש להעביר בכתב ולא בטלפון.

2.    כדי לוודא שאכן המתקשר הוא פקיד הביטוח הלאומי מומלץ לבקש לשלוח בדואר את מצב החשבון ולבקש מספר טלפון כדי להתקשר בחזרה.

הוראת קבע והסדר תשלומים

הוראת קבע למוסד לביטוח לאומי יכולה להיות בבנק או בכרטיס אשראי.

אפשר לשלם בהוראת הקבע את המקדמות השוטפות ואפשר לשלם גם חובות באותה הוראת הקבע בדרך של הסדר תשלומים בתיאום מראש עם פקיד הגבייה במוסד לביטוח לאומי, כדי שהפקיד יערוך עם המבוטח/המעסיק את הסדר התשלומים.

מקדמות שוטפות

הוראת קבע לתשלומי מקדמות שוטפים אפשר לבצע כאמור בבנק או בכרטיס אשראי. מועד הוראת הקבע הוא ביום תשלום המקדמה.

תשלום המקדמה שמשולם בהוראת הקבע בחודש ינואר בכל שנה בעבור חודש דצמבר בשנה שקדמה לה, מוכר כניכוי לצורכי מס בשנה הקודמת שבעבורה שולמה המקדמה.

בקשה להוראת קבע בכרטיס אשראי יש להעביר למוסד לביטוח לאומי בכתב בטופס שנמצא באתר הביטוח הלאומי באינטרנט.

בחוזר מיום 22.4.2014 פרסם המוסד לביטוח לאומי שתי אפשרויות לביצוע הוראת קבע בבנק. אפשרות אחת היא לקבל את הטופס חתום מהבנק. האפשרות השנייה - לחתום על טופס הרשאה בסניף הביטוח הלאומי שיפנה לבנק במקום המבוטח.

בחוזר מיום 7.10.2015 הודיע המוסד לביטוח לאומי שבהוראת קבע בחשבון בנק אפשר לתת הרשאה כללית ללא הגבלות ואפשר להגביל את ההוראה לתקרת סכום או למועד פקיעת תוקף.

 

הסדרי תשלומים

כאמור לעיל, הוראת קבע קיימת אינה חלה באופן אוטומטי על הפרשי שומות ו/או על תשלומים אחרים שאינם מקדמות שוטפות. המבוטח אמור לבקש להחיל עליו את הוראת הקבע, לצורך הסדר תשלומים במקום הסדר בהמחאות. 

המוסד לביטוח לאומי עורך הסדר תשלומים לבקשת החייב או הסדר יזום (ללא בקשת המבוטח או המעסיק) באמצעות הקטנת קצבה שהמבוטח מקבל (קצבת אזרח ותיק, קצבת ילדים, קצבת נכות מעבודה וגמלת ניידות).

תשלום באמצעות הוראת קבע לחיוב חודשי בכרטיס אשראי מאפשר למבוטח לא לחרוג מהסכם המסגרת הקיים בינו לבין חברת האשראי.

כל תשלום במסגרת הסדר התשלומים מוכר לצורכי מס הכנסה בהתאם למועד התשלום.

יש לשים לב שהוראת קבע חדשה מחליפה את הוראת הקבע הקיימת גם למקדמות וגם להסדר תשלומים.

אפשר לבצע תשלומים באמצעות הסדרי תשלומים בהמחאות (וחתימה על הסכם) בתיאום מוקדם עם פקיד הגבייה בסניף או באמצעות קובץ ייצוג לקוחות למייצג מורשה. את ההמחאות יש לשלוח מיד בדואר, ויש להקפיד על מועד התשלום הראשון שממנו מתחיל ההסדר.

תשלום בכרטיס אשראי בעסקה בודדת

הסכום לתשלום בכרטיס אשראי בעסקה בודדת ניתן לביצוע במוסד לביטוח לאומי בתשלום אחד, כאשר החלוקה לתשלומים היא של חברת האשראי, או בתשלומי קרדיט. יום הערך במוסד לביטוח לאומי של תשלומים שבוצעו באמצעות כרטיס אשראי הוא יום התשלום שבו בוצעה העסקה, גם לעניין התרת ההוצאה לצורכי מס הכנסה.

תשלום של עסקה בודדת בכרטיס אשראי נעשה לפי תנאי הכרטיס, כולל לעניין חסימת המסגרת של כרטיס האשראי.

בכל הודעה על מקדמות דמי הביטוח מודפס ברקוד לסריקה בטלפון חכם. ברקוד זה מאפשר כניסה לאתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי, ומאפשר תשלום בכרטיס אשראי לפי פרטי המבוטח.

העברה בנקאית מחשבון הבנק של הלקוח לחשבון המוסד לביטוח לאומי

בשלב זה אין מגבלה על גובה הסכום לתשלום באמצעי תשלום זה. השירות ניתן ללקוחות הבנקים, שיש להם הרשאה מתאימה מן הבנק לביצוע העברות כספיות.

יום הערך של העסקאות שבוצעו בהעברה בנקאית, במהלך יום עסקים רגיל עד השעה 15:00, הוא יום ביצוע התשלום. יום הערך של התשלומים בהעברה בנקאית שבוצעו אחרי השעה 15:00 או ביום שאינו נחשב ליום עסקים, הוא יום העסקים הבא.

אתר שירות אישי באינטרנט

קיים אתר שירות אישי שבו יכול כל מבוטח לצפות בתיקו האישי בביטוח הלאומי, להדפיס אישורים במדפסת הביתית שלו, לכתוב הודעה לפקיד ואף לבטל קנסות באופן חלקי. המערכת מאובטחת. הכניסה אליה אפשרית באמצעות קוד וסיסמה שהמבוטח מקבל בסניף הביטוח הלאומי בהצגת תעודת הזהות שלו או מזמין באתר הביטוח הלאומי.

החל משנת 2016 רשאים מבוטחים לקבל הודעות מהמוסד לביטוח לאומי למייל הפרטי שלהם. המוסד לביטוח לאומי שולח הודעה במייל למי שהצטרף לשירות ההודעות האמור בכל פעם שמחכה לו מכתב חדש באתר השירות האישי. השירות ניתן רק למבוטחים שמסרו כתובת דואר אלקטרוני ייחודי להם שאומת על ידי המוסד לביטוח לאומי, ושהסכימו להצטרף לאתר השירות האישי.

עיקולים

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי הקריטריונים לביטול עיקול הם:

 

1.       תשלום כל החוב במזומן ו/או ביצוע הסדר תשלומים.

2.       איפוס כל החוב מכל סיבה שהיא.

3.       התנאי לביטול עיקולי רכב ונדל"ן הוא תשלום כל החוב במזומן, כולל מקדמות שוטפות ודוחות שוטפים.

ביטולי עיקולים נשלחים לצד שלישי בהתאם לקריטריונים המקובלים - על ידי מערכת האכיפה האוטומטית או על ידי הפקיד בסניף, גם לצד השלישי וגם למבוטח או למעסיק.

ייצוג במוסד לביטוח לאומי

הטיפול במבוטחים במוסד לביטוח לאומי (למי שמורשים לייצג) מחייב הצגת ייפויי כוח מתאימים לעניין תחום הביטוח והגבייה, ולכל תחום גמלה בנפרד.

המוסד לביטוח לאומי אינו מקבל את ייפוי הכוח שהמבוטח נותן לרשות המסים. קיימים כמה סוגים של ייפויי כוח באתר הביטוח הלאומי:

א.   ייפוי כוח למייצג/ת (בל/70) - מאפשר לייצג מבוטחים בתחום הביטוח והגבייה ומאפשר לקבל מידע על הכנסות מגמלאות.

ייפוי הכוח מתייחס למבוטח (על פי מספר תעודת הזהות) ולמעסיק (על פי מספר תיק הניכויים). אפשר למלא את שני ייפויי הכוח באותו הטופס. ייצוג מבוטח על פי מספר תעודת הזהות שלו, אינו מעניק למייצג את הזכות לייצג את המבוטח גם בתיק הניכויים של אותו מבוטח.

ב.    ייפוי כוח כללי והרשאה למסירת מידע - אינו כולל ייפוי כוח לוויתור על סודיות רפואית.

ג.    כתב ויתור על סודיות רפואית והרשאה למסירת מידע - ייפוי כוח מלא, המתאים לכל תחומי הגמלאות ולכל סוגי הטיפול בלקוחות.

ד.    ייפוי כוח למטרה מיוחדת - אישור לפעולה מיוחדת שהמוסד לביטוח לאומי מאשר לקבל את ייפוי הכוח ולפעול לפיו.

המוסד לביטוח לאומי מבטל ייצוג במערכת ייצוג לקוחות של מיוצג שאינו פעיל, בהתאם לקריטריונים שקבע. המיוצג מקבל הודעה על ביטול הייצוג.

קישור למערכת ייצוג לקוחות – למייצגים הרשאים לייצג בביטוח הלאומי

לשירות המייצגים בביטוח הלאומי קיימת מערכת משוכללת ומתקדמת לייצוג לקוחות באמצעות האינטרנט, שכוללת מידע ניהולי חשוב ועדכונים אינפורמטיביים למייצגים. מייצגים המחוברים למערכת רשאים לקבל מידע ולבצע פעולות רבות ללא עלות, למעט עלות ההתחברות למערכת.

סוגיות הקשורות לעצמאים ולבעלי הכנסות שאינן מעבודה

עובד עצמאי

"עובד עצמאי" על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי הוא מי שעוסק בשנת מס פלונית (או חלק ממנה) במשלח ידו שלא כעובד שכיר (בקשר לאותו משלח היד), ומתקיים בו אחד מאלה:

1.        הוא עוסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע, והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו היא לפחות 15% מהשכר הממוצע במשק.

2.        הוא עוסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע.

3.        הכנסתו ממשלח ידו היא לפחות 50% מן השכר הממוצע במשק.

מי שמתקיימת בו אחת החלופות לעיל נחשב "עובד עצמאי" במוסד לביטוח לאומי.

מבוטח מוגדר גם כעובד עצמאי על פי התוספת השנייה לצו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, לדוגמה: נהג מונית ומי שעובד רק בביתו - בתנאים שמפורטים בצו.

על פי פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בת"א מיום 4 בדצמבר 2003 (רוזנבאום חיים נ' המוסד לביטוח לאומי, בל/001176/02) נקבע, שההכנסה שעל פיה נקבע מעמדו של העובד העצמאי בהגדרה שבסעיף 1 לחוק, תהיה ההכנסה שלפי השומה, לפני הפחתת ההפקדה בקופת גמל ודמי הביטוח הלאומי, המותרים בניכוי. כלומר, על פי ההכנסה בשומה, ולא על פי ההכנסה החייבת בדמי ביטוח.

האחריות לדיווח ולתשלום של עצמאים במוסד לביטוח לאומי

האחריות על הדיווח למוסד לביטוח לאומי ולתשלום דמי הביטוח חלה רק על העצמאי.

אי רישום כ"עובד עצמאי", או אי תשלום דמי הביטוח במועד, או דיווח על הכנסה נמוכה מדי לצורך תשלום מקדמות, יכולים בתנאים מסוימים, לשלול זכויות לגמלאות, כולן או חלקן.

סעיף 342 – מי חייב לדווח ולשלם דמי ביטוח

"(א)       מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי פרק ג' בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח".

לפי סעיף 77 לחוק הביטוח הלאומי יש לבצע רישום עובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי מיד עם תחילת העיסוק, כדי שהמבוטח יהיה מבוטח לעניין פגיעה תוך כדי ועקב העבודה. על פי תקנות הרישום, עובד עצמאי חייב אמנם להירשם תוך 90 ימים מהיום שבו החל לעבוד כ"עובד עצמאי", אך לעניין ביטוח נפגעי עבודה עליו להירשם מיד.

החיוב בדמי ביטוח של עובד עצמאי

החיוב בדמי ביטוח של העובד העצמאי הוא שנתי ומבוצע בהתאם לשומת המס של המבוטח, כאמור בסעיף 345 בחוק הביטוח הלאומי. החבות בדמי ביטוח היא על ההכנסות בשומה של המבוטח על פי סעיפים 2(1) ו-2(8) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה" או "הפקודה") לפני כל פטור, ניכויים או זיכויים לפי פקודת מס הכנסה, למעט ניכויים בשל תשלומים לקופת גמל ודמי ביטוח לאומי, המותרים בניכוי לצורכי מס. מי שאין לו הכנסות משלם דמי ביטוח מינימליים.

כל עוד לא נערכה שומה סופית, המבוטח משלם מקדמות על חשבון דמי הביטוח על פי הצהרה, או לפי שומה אחרונה המצויה במערכת הביטוח הלאומי.

סעיף 345 - חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר (שאינו עובד שכיר).

"(א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 האמור, והכול - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת) ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.

(ב)   (1)   ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכנסה (להלן - ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:

(א) סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי סעיף 47א לפקודת מס הכנסה;

(ב)   סכום שהותר בניכוי לפי סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה;..."

ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לעניין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.

(2)   לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח...".

פסק דין ישע פרימס ואח' – הכנסת העצמאי היא שנתית

בית הדין הארצי לעבודה פסק ביום 18.12.2007 בעניינם של עורכי דין עצמאיים (עב"ל 1353/04 ישע פרימס ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי) שהשיגו על גובה המקדמות שבהן חייב אותם המוסד לביטוח לאומי, לגבי מחצית השנה השנייה של שנת 2002 (התקופה שבה בוטלה התקרה).

בית הדין האזורי קיבל את דרך חישוב דמי הביטוח שהציג המוסד לביטוח לאומי. עמדת בית הדין האזורי נתמכה על ידי בית הדין הארצי מן הטעם ש"הכנסת עובד עצמאי לצורך חישוב דמי ביטוח היא הכנסה שנתית ולא הכנסה חודשית", כפי שנקבע בסעיף 345(א) לחוק הביטוח הלאומי. זאת, בשונה מהגדרת הכנסת "עובד", המחושבת לפי הכנסה חודשית (סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי).

עובד לשעה

לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי ולפי התקנות, עובד לשעה הוא מבוטח שהקשר בינו לבין מעסיקו הוא לתקופה שאינה עולה על שבעה ימים רצופים.

חובת הרישום ותשלום דמי הביטוח הם כדלקמן:

1.        "עובד לשעה" בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק, משלם את דמי הביטוח בעד עצמו.

2.        "עובד לשעה" בעבודה לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק, אם כלל מספר שעות העבודה אצל אותו מעסיק אינו עולה על 4 לשבוע, מדווח ומשלם את דמי הביטוח בעד עצמו. אם מספר שעות העבודה אצל אותו מעסיק עולה על 4 שעות, המעסיק חייב בניכוי ובתשלום דמי הביטוח בעדו.

עובד לשעה כפוף לחובת הרישום לעניין זכאותו לגמלאות בשל פגיעה בעבודה.

פסק דין בעניינו של יוסף אבו עאמר – המעסיק חייב בדיווח על עובד לשעה מעל 4 שעות

ביום 23.8.2015 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (בל 51434-12-13) את תביעתו של יוסף אבו עאמר וקבע כי בנסיבות עבודתו, ואף שנקבע שהוא "עובד לשעה", אין לראותו "כעובד לשעה" לצורך רישומו במוסד לביטוח לאומי אלא כעובד שכיר שזכאי לתשלום דמי פגיעה.

קביעת מעמד המבוטח

מעמד מבוטח במוסד לביטוח לאומי נקבע בדרך כלל על פי הצהרת המבוטח, בהתאם לחוק ולתקנות. מומלץ לבחון את ההתאמה בין המעמד האמיתי למעמד המוצהר, כדי למנוע שלילת גמלאות בעת הצורך, או לחלופין - כדי למנוע תשלום מיותר (ראה בהמשך התייחסות להחזר דמי ביטוח בעת שינוי מעמד רטרואקטיבי והתייחסות לקביעת מעמד של בעלי שליטה ובני משפחה). 

עדכון מעמד כולל, בין היתר, עדכון מעמד אישי כגון: ידועים בציבור. עדכון של ידועים בציבור נעשה בטופס שמצוי באתר הביטוח הלאומי באינטרנט, שאליו יש לצרף מסמכים מאמתים.

כלומר, מבוטח שנפגע בעבודה ולא היה רשום במוסד לביטוח לאומי כ"עובד עצמאי" או כ"עובד לשעה" בעת הפגיעה, אינו מבוטח לעניין זה. 

עב"ל 33996-12-17 עמוס לבן נ' המוסד לביטוח לאומי – דיווחי מע"מ אינם מספקים לרישום עובד עצמאי

עמוס לבן היה עובד שכיר שהפך עצמאי והיה רשום במוסד לביטוח לאומי כעצמאי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי. הוא הצהיר על שינוי העיסוק ביום 28.6.2016 ולאחר מכן הגיש תביעה להכיר בפגיעה מיום 9.6.2016 כפגיעה בעבודה (אוטם שריר הלב שנגרם לטענתו עקב מריבה עם לקוח).

בית הדין הארצי דחה ביום 30.4.2018 את ערעורו לקבלת דמי פגיעה מאחר ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי טרם התאונה.

עב"ל 430/07 רונן הורביץ נ' המוסד לביטוח לאומי – אין רישום כעובד עצמאי ביום הפגיעה

ביום 3.4.2005 נפצע המערער פציעה קשה בתאונת דרכים, בדרכו לביתו מהעבודה. ביום 28.4.2005 שלח רואה החשבון שלו מטעמו בקשה לפתיחת תיק כעצמאי החל בחודש מארס 2005 (למס הכנסה נשלח מכתב לפתיחת תיק בחודש פברואר 2005). התביעה לדמי פגיעה נדחתה משום שהמבוטח לא היה רשום כ"עובד עצמאי" בעת הפגיעה.

בית הדין האזורי קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי. בית הדין הארצי לעבודה קיבל אף הוא את עמדת המוסד לביטוח לאומי, תוך שהוא מזכיר את ההלכה הפסוקה שלפיה מעשה או מחדל של מייצג ברישום מבוטח כעובד עצמאי - לא יועיל למבוטח. כלומר, אי ידיעת החוק לרבות "התרשלות" המייצג - אינה מועילה.

ת"א 41386-11-10 מנדז נ' בירן – אחריות חלקית של המייצג לאי רישום מבוטחת

בפסק דין זה קבע בית המשפט המחוזי שהמייצג והמבוטחת (לקוחתו של המייצג) אשמים ביחד (50%:50%) ברשלנות שהביאה לשלילת זכאותה של המבוטחת לגמלאות בשל פגיעה בעבודה מהמוסד לביטוח לאומי, לאחר שלקתה באירוע מוחי בעקבות ויכוח עם עובדת. זאת כיוון שהמבוטחת לא הייתה רשומה במוסד לביטוח לאומי כ"עובדת עצמאית" ביום קרות האירוע בעבודה.

בית המשפט המחוזי חייב את המייצג בתאריך 20.10.2015 לשלם ללקוחתו פיצוי בסכום 50% מהפסד הקצבה.

פתיחת תיק עצמאי בעקבות שומה – בעקבות פסק דין

ביום 9.7.2012 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 2416-06-11) את תביעתו של יצחק חג'ג' וקבע כי אף שהמבוטח לא נרשם במועד כעובד עצמאי, הרי בנסיבות המקרה יש לראותו כעובד עצמאי לעניין פגיעה בעבודה בשל השומה שהתקבלה במוסד לביטוח לאומי המעידה על כך שהוא עובד עצמאי.

המוסד לביטוח לאומי אימץ את החלטת בית הדין גם למקרים אחרים וקבע נוהל פנימי שעל פיו בעקבות כל שומה שמגיעה למוסד לביטוח לאומי וגורמת לפתיחת תיק עצמאי חדש, ייקבע תאריך רישום לפי יום עריכת השומה במס הכנסה.

יש לשים לב לחשיבות תשלום דמי הביטוח. במקרה שלעיל הורה בית הדין למוסד לביטוח לאומי להתחשב בהוראות סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה מאפשר שלילת גמלה ממבוטח שקיים לו חוב, באופן מלא או באופן חלקי.

קידום שומה והפרשים בעקבות קבלת מידע במוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי מחייב בהפרשי שומה לשנים קודמות בעת קבלת שומה ממס הכנסה. אולם, יש מקרים שבהם נוצרים הפרשים לשנים קודמות בעקבות קבלת מידע חדש במוסד לביטוח לאומי. לדוגמה, משומה שהתקבלה ממס הכנסה או מטופס 126.

כאשר עיסוקיו של המבוטח אינם מעודכנים במחשב הביטוח הלאומי (לדוגמה, יש למבוטח הכנסות חייבות בדמי ביטוח מדמי שכירות, או שהוא עובד כשכיר, או שהפסיק לעבוד כשכיר) ומגיע למוסד לביטוח לאומי מידע מעודכן על עיסוקיו, נוצרים הפרשים גם בשנים הבאות באופן אוטומטי.

אם המידע אינו נכון, יש להודיע בכתב על העיסוקים הנכונים ולתקן את הדרישה. אם המידע נכון, תיקון לשנים קודמות יתקבל רק עם קבלת השומה לשנים אלה.

עצמאי שאינו רשום יקבל הודעה על דרישת דמי הביטוח החל משנת השומה ועד מועד ההודעה (לרבות מקדמות לשנה הנוכחית). כאשר עצמאי מקבל הודעה על קביעת מעמדו כעובד עצמאי וחולק על כך, עליו לפנות מיד למוסד לביטוח לאומי לשינוי המעמד (בטופס 6101).

מועד שינוי הסיווג של עובד עצמאי

בסעיף 5 לחוק הביטוח הלאומי נקבע שמי שחדל להיות עובד עצמאי והפך למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי נחשב לעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע למוסד לביטוח לאומי, או שהמוסד לביטוח לאומי הודיע לו, על היותו למבוטח כאמור. המוסד לביטוח לאומי רשאי, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהיעדרה.

כלומר, לפקיד הביטוח הלאומי יש אפשרות להפעיל שיקול דעת בתיקון מעמד רטרואקטיבי, אך הוא אינו חייב לתקן רטרואקטיבית.

 

 

 

 

פסק דין בבית הדין הארצי – שינוי סיווג מעובד עצמאי ל"לא עונה להגדרה" – ממועד ההודעה

בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 16519-11-15 מיום 26.12.2017) דחה את ערעורה של רחל ברוך קונפינו לשינוי מעמד רטרואקטיבי מ"עובדת עצמאית" למי ש"אינה עונה להגדרת עובד עצמאי".

במשך שנים רבות המבוטחת שילמה דמי ביטוח במעמד של עובדת עצמאית בהתאם להצהרתה. בשנת 2009 המבוטחת ירשה נכסי נדל"ן מניב ושילמה דמי ביטוח גם על הכנסותיה הפסיביות.

בשנת 2013 הודיעה המבוטחת למוסד לביטוח לאומי על שינוי בהיקף העבודה רטרואקטיבית משנת 2009 והמוסד שינה את המעמד רק מינואר 2013 בטענה שהייתה זכאית כעצמאית לזכויות ביטוחיות. הסניף בחן את הטענות לרבות ירידה ברווחיות והיותה אם לילדים וטען שאלה אינם מוכיחים ירידה בהכנסות.

הערעור נדחה משום שלא עלה בידי המבוטחת להוכיח את טענותיה בדבר הצורך בסיווג רטרואקטיבי שונה ממה שהצהירה עליו בדיעבד.

 

שינוי עיסוק עצמאי בדיעבד

הביטוח הלאומי פרסם ביום 28.5.2018 חוזר ביטוח/1457 (חוזר גל"ש/1440) שקובע כללים אחידים בסגירת עיסוק עובד עצמאי בדיעבד ובשינוי עיסוק מעובד עצמאי שעונה להגדרה למי שאינו עונה להגדרה ולהיפך.

ההוראות קובעות כי המבוטח חייב למלא טופס 6101 שבו הוא מצהיר על שינוי העיסוק או על סגירת התיק. פקיד הגבייה יקבל ללא אסמכתאות הצהרה מתחילת השנה השוטפת בלבד.

כל שינוי לתקופה קודמת מחייב המצאת אסמכתאות אובייקטיביות (לדוגמה לפי החוזר - סגירת התיק במס ערך מוסף, במס הכנסה או סגירת העסק). בעת ההחלטה לאשר שינוי לשנים קודמות הפקיד יביא בחשבון גם גמלאות שקיבל המבוטח, הודעות שהביטוח הלאומי שלח למבוטח ועוד. אם הפקיד אינו מאשר שינוי רטרואקטיבי הוא חייב לנמק מדוע.

החוזר פונה למייצגים בבקשה שלא לעכב את הבקשות האלה ולפנות לביטוח הלאומי בזמן אמת, ככל שניתן.

בהקשר לכללים האלה, בכל בקשה לגמלה כדאי להקפיד על עדכון העיסוק בזמן, כי כאמור שינוי רטרואקטיבי לא בהכרח יתקבל. לדוגמה, בעת תביעה לקצבת נכות כללית, או לדמי אבטלה.

מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי

בקבוצה זו נכללים סוגי מבוטחים החייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם, כדלקמן:

1.        מבוטח שיש לו הכנסות שאינן מעבודה או מעסק או ממשלח יד (להלן גם: "הכנסות שאינן מעבודה" או "הכנסות פסיביות").

2.        עצמאי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי.

3.        מובטל.

4.        תלמיד במוסד להשכלה גבוהה, או בישיבה, או במכללה, שאין לו הכנסות.

5.        תושב ישראל השוהה בחו"ל שהות של ארעי (שלא נשלח לעבוד בחו"ל אצל מעסיק ישראלי).

6.        ספורטאי - בתנאים שנקבעו בתוספת השלישית בצו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים.

7.        מבוטח שאין לו הכנסות.

8.        הכנסות מועברות מחברה משפחתית או מחברת בית.

אחריות לדיווח ולתשלום:

מבוטחים אלה חייבים לדווח על מעמדם ולשלם את דמי הביטוח בעצמם (סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי). החיוב מבוסס על שומת המס השנתית, על פי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, לפני כל פטור, ניכויים או זיכויים לפי הפקודה, למעט ניכוי בשל קופת גמל ודמי ביטוח לאומי, המותרים בניכוי לצורכי מס.

הכנסת המבוטח בשיעור של 25% מהשכר הממוצע במשק אינה מובאת בחשבון בחישוב דמי הביטוח וכך גם ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח המפורטות בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי.

כלומר, מבוטח שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי, שהכנסותיו שאינן מעבודה נמוכות משיעור של 40% מהשכר הממוצע במשק, משלם דמי ביטוח לפי המינימום של מי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי.

ההכנסות שאינן מעבודה מחוייבות בדמי ביטוח על הכנסה שעולה על 25% מהשכר הממוצע במשק, עד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח.

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי בעלי הכנסות שאינן מעבודה בגיל פרישה אינם חייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך חייבים בתשלום דמי ביטוח בריאות.

איחור בתשלום דמי הביטוח עלול בתנאים מסוימים לשלול מן המבוטח זכאות לגמלאות, כאמור בסעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי.

מבוטח שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי אינו מבוטח לגמלאות מחליפות שכר כמו לענף נפגעי עבודה, לדמי לידה ולגמלה לשמירת היריון ויקבל תגמולי מילואים ודמי תאונה לפי המינימום.

עצמאי שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"

קיימים מצבים שבהם אדם נחשב עצמאי אצל רשויות המס, אך במוסד לביטוח לאומי ההכנסה מסווגת כהכנסה פסיבית. המצבים הללו מתקיימים כאשר לא מתקיימים התנאים שבהגדרת "עובד עצמאי" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

מי שלא מתקיימים בעניינו התנאים אינו מוגדר "עובד עצמאי" והכנסותיו כעצמאי נחשבות להכנסה אחרת: הכנסה של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (הכנסה פסיבית).

מי שבעת רישומו כ"עובד עצמאי" בביטוח הלאומי התקיימו התנאים בעניינו, ולאחר מכן שונו התנאים, המוסד לביטוח לאומי ממשיך לראות בו עובד עצמאי וכל עוד לא שינה את סיווגו במוסד לביטוח לאומי, הוא נהנה מזכויות ביטוחיות ומשלם מקדמות דמי ביטוח כעובד עצמאי.

יוזכר ויודגש כי מי שבעקבות שינוי בתנאים עומד בהגדרת "עובד עצמאי", חייב לשנות מיד את סיווגו הביטוחי (בטופס 6101). האחריות לדיווח על עיסוקו ועל תשלום דמי הביטוח חלה עליו בלבד. מבוטח שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי, אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה.

החל משנת 2008, ההכנסה של מבוטח שאינו עונה להגדרת "עובד עצמאי" כאמור לעיל, חייבת בדמי ביטוח בשיעורים של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, למעט הכנסה שאינה עולה על 25% מן השכר הממוצע במשק, הפטורה מתשלום.

נניח למשל שלמבוטח בן 40 יש משכורת חודשית ממוצעת בסך של 10,000 ש"ח והוא אינו רשום כ"עובד עצמאי". הכנסתו ממשלח ידו כעצמאי בכל שנת המס היא 35,000 ש"ח ושעות עבודתו הן חמש שעות בממוצע בשבוע. מאחר שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי, ההכנסה נחשבת להכנסה פסיבית. ההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשיעור של 12% היא בסכום ההכנסה שעולה על סכום בשיעור של 25% מן השכר הממוצע במשק. ההכנסה שחייבת בדמי ביטוח אינה מבוטחת לעניין פגיעה בעבודה. לכן, אם המבוטח נפגע במהלך עיסוקו כעצמאי, אזי הפגיעה הזו לא תוכר כפגיעה בעבודה, והמבוטח לא יקבל דמי פגיעה גם בעבור המשכורת שלא יקבל בתקופת אובדן הכושר.

 

מבוטחות שאינן חייבות בדמי ביטוח לאומי ו/או בדמי ביטוח בריאות

 

עקרת בית היא אישה נשואה (לרבות ידועה בציבור ולמעט עגונה, כמפורט בחוק), שבן זוגה תושב ישראל המבוטח בביטוח הלאומי כחוק לענף אזרחים ותיקים ושאירים, והיא אינה עובדת כשכירה ואינה "עובדת עצמאית" על פי ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי ("עקרת בית נכה" נחשבת "מבוטחת חובה" כמפורט בחוק הביטוח הלאומי).

עקרת בית כאמור פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, אף על פי שהיא מבוטחת בביטוח בריאות ומבוטחת באופן חלקי לענפי הביטוח הלאומי.

 

בג"ץ דחה עתירה להכיר בגבר "עקר בית" לצורך פטור מתשלום דמי ביטוח (1046/09 מיום 15.8.2010).

 

אלמנה בת קצבה היא אלמנה, המקבלת קצבת שאירים או קצבת תלויים מן המוסד לביטוח לאומי בישראל. כאשר אלמנה בת קצבה אינה עובדת כשכירה ואינה "עובדת עצמאית" על פי ההגדרה בחוק הביטוח הלאומי, היא אינה משלמת דמי ביטוח לאומי. דמי ביטוח בריאות מנוכים מהקצבה. לאלמנה בת קצבה יש מעמד מיוחד בתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח).

 

 

ידועים בציבור

ידועים בציבור אמורים לעדכן את המעמד במוסד לביטוח לאומי באמצעות טופס שמצוי באתר הביטוח הלאומי באינטרנט ולצרף מסמכים מאמתים. המעמד של ידועים בציבור משפיע על תשלום דמי ביטוח ועל זכויות לגמלאות.

המוסד לביטוח לאומי רשאי להכיר גם בבני אותו מין כידועים בציבור. בנות זוג מאותו המין חייבות להצהיר בטופס בל/673 מי תהיה בת הזוג "המבוטחת" ומי תהיה "עקרת הבית".

פנסיה מוקדמת המשתלמת בעד חודש פברואר 2004, ואילך

בחוק המדיניות הכלכלית לשנת 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004, נוסף סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי.

החל בחודש פברואר 2004 חלה חובה על כל משלמי הפנסיה המוקדמת (בעת פרישה לגמלאות לפני גיל פרישה), לרבות חברות הביטוח, לנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא הקצבה (או הפנסיה) המשולמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לגמלאים בפרישה מוקדמת, לרבות "פנסיה" המשולמת בשל נכות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.

הכללים לתשלום הם:

1.        דמי הביטוח מנוכים מכל הפנסיה, בגבולות ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח, בשיעורים שמשלם עובד שכיר, למעט התשלום בעד ענף אבטלה, ולפי המדרגות שנקבעו לעובד השכיר (החל מיום 1.9.2007 הכנסה מפנסיה מחויבת במלואה כאילו אין היוון והכנסה מהיוון אינה מחויבת).

2.        דמי ביטוח מנוכים מפנסיה מוקדמת על פי סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי עד גיל פרישה, על פי חוק גיל פרישה.

3.        פנסיה מוקדמת נחשבת מעסיק משני לעניין ניכוי דמי הביטוח, גם אם לצורכי מס הכנסה הפנסיה היא המעסיק העיקרי.

4.        מבוטח עצמאי שמקבל גם פנסיה מוקדמת - משלם דמי ביטוח על הכנסותיו כעצמאי בשלב הראשון. מהכנסותיו מהפנסיה המוקדמת מנכה המשלם דמי ביטוח לפי הכללים הנהוגים באותו מועד.

5.        מבוטח שיש לו הכנסות שאינן מעבודה כעובד שכיר ואינן מעבודה כעובד עצמאי, ובנוסף לכך הוא מקבל פנסיה מוקדמת, משלם דמי ביטוח בשלב ראשון מהכנסותיו שאינן מעבודה - על פי שיעורי דמי הביטוח והכללים המתאימים. מהכנסותיו מהפנסיה המוקדמת מנכה המשלם דמי ביטוח לפי הכללים הנהוגים באותו מועד.

6.        אם סך ההכנסות החייבות בדמי ביטוח עולה על המקסימום, ניתן לבקש אישור לתיאום דמי ביטוח מראש או  לבקש החזר דמי הביטוח שנוכו ביתר מהפנסיה המוקדמת.

בחינת הסיווג הביטוחי של המבוטח (ההכנסה המדווחת ומועד השינוי)

חשוב מאוד לבדוק התאמה בין סוגי העיסוקים של המבוטח לבין הרישום במוסד לביטוח לאומי, ולבחון את סכום ההכנסה המדווח למוסד לביטוח לאומי המהווה את הבסיס למקדמות.

אפשר לראות את הסיווג הביטוחי ואת ההכנסה האמורה בהודעה על המקדמות או במערכת ייצוג הלקוחות.

חשוב לעדכן רישום עובד עצמאי לביטוח למקרה של פגיעה בעבודה ודמי לידה, וחשוב להגדיל המקדמות כאשר הבסיס למקדמות נמוך מההכנסה האמיתית, לאור חסימת השומה כאשר מבוטח נפגע בעבודה או נפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה וגמלתו תהא חסומה.

ההכנסה שעל פיה מחושבות המקדמות בשנה השוטפת נקבעת על פי אחת מהאפשרויות הבאות:

1.    לפי הצהרה עדכנית על ההכנסות.

2.    אם לא הייתה הצהרה עדכנית – לפי שומת המס האחרונה שהתקבלה במוסד לביטוח לאומי.

הכנסה הונית

הכנסה הונית, שהיא הכנסה שמקורה אינו בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח (למעט בשנים 2008 עד 2013 כשמקור ההכנסה בחברה משפחתית, על פי עמדת המוסד לביטוח לאומי).

לעתים "העץ" נמכר (ה"פירות" לא נמכרו) ומשיקולים שונים נרשמה ההכנסה בשומה סופית של מס הכנסה כהכנסה פירותית. פקיד הביטוח הלאומי יבקש מהמבוטח לתקן את שומת המס.

בפסק דין גילאון מתן נגד המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 22517-02-12 מיום 6.1.2014) קבע בית הדין הארצי שלעניין תשלום דמי ביטוח קיימת זיקה ברורה בין חוק הביטוח הלאומי ובין פקודת מס הכנסה ויש חשיבות גדולה לאופן שבו מוצגת ההכנסה. בונוס כשמו כן הוא - בגדר הכנסת עבודה ולא מענק פרישה.

רישום עובד/ת עצמאי/ת לעניין זכאות לדמי לידה והורות (ליולדת – גם שמירת היריון)

יש חשיבות רבה לעדכון מעמד מבוטחת בהיריון כ"עובדת עצמאית" אם היא עונה על הגדרת "עובדת עצמאית" ואינה רשומה כנדרש. הרישום ובעיקר חובת התשלום חייבים להתבצע לפני היום הקובע לשמירת ההיריון או הלידה.

הדבר נכון גם לכל מי שבכוונתו לתבוע דמי לידה והורות, לרבות בן הזוג שמתכוון לצאת לחופשת לידה ולתבוע דמי לידה, להורה מאמץ, להורה מיועד ולמשפחות אומנה.

בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 23629-06-16 מיום 10.12.2017) דחה את תביעתה של רונית אזולאי לתשלום גמלה לשמירת היריון ודמי לידה מאחר שדמי הביטוח שולמו רק לאחר הלידה. בית הדין דחה גם את תביעתה להענקה מטעמי צדק כיוון שלא נבצר ממנה לשלם את דמי הביטוח.

המבוטחת דיווחה למוסד לביטוח לאומי על היקף עבודה והכנסה שלפיהם נקבע שהיא אינה עונה להגדרת עובד עצמאי. המבוטחת קיבלה הודעה שהיא אינה מבוטחת לענף נפגעי עבודה ודמי לידה והיא מתבקשת להודיע ללא דיחוי אם יחול שינוי בהכנסותיה או בהיקף עבודתה כדי שתהא מבוטחת כעובדת עצמאית.

המבוטחת עדכנה את המוסד לביטוח לאומי על השינוי בהיקף עבודתה כעצמאית רק לאחר הלידה רטרואקטיבית ולכן חוייבה בדמי ביטוח, אך התביעות לגמלת שמירת היריון ולדמי לידה נדחו, לרבות התביעה להענקה מטעמי צדק.

לדעת בית הדין סעיף 50 וסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי מתנים את הזכאות לתשלום דמי הלידה ולגמלה לשמירת היריון (בהתאמה) בכך שהמבוטחת שילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית בעד פרק הזמן הנקוב בסעיף. התנאי ליישום תקנות הענקה מטעמי צדק הוא כי אי תשלום דמי הביטוח הוא תוצאה של "נבצרות" שהיא הימנעות מסיבות אובייקטיביות ולא בשל סיבות כגון: אי ידיעה על חובת הרישום, או התשלום, או בשל טעות, שכחה או מעשים (או מחדלים) של המייצג או נציג אחר שטיפל בעניין.

אמנם ההיריון היה רב סיכון, אך עצם העובדה שהמבוטחת הגדילה את היקף העבודה ואת הכנסתה אינה מצביעה על נבצרות מלטפל בענייניה.

גמלה חוסמת

ההכנסה החייבת בתשלום מקדמות דמי ביטוח של עובד עצמאי היא הבסיס, בדרך כלל, להכנסה שממנה מחושבת גמלה בעת פגיעה בעבודה, או פגיעה בעת התנדבות מוכרת, המזכה בדמי פגיעה לתקופה של 90 ימים לפחות, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, או פגיעה המזכה בקצבת נכות מעבודה, בקצבת תלויים או במענק לנכה ולאלמנה ("גמלה חוסמת").

בעבר נהג המוסד לביטוח לאומי במקרים שבהם הבסיס לחישוב הגמלה התפרס על שנתיים, לקבוע את השנה החסומה - השנה הקודמת לשנת הפגיעה. זאת, כפי שנאמר בחוזר משותף של אגף ביטוח ובריאות ואגף נפגעי עבודה מספר 46/06 מיום 2/2/06.

בעקבות פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 377/03 לוי סלומון נ' המוסד לביטוח לאומי) הדן בפרשנות של תקנה זו, הוחלט במוסד לביטוח לאומי כי לגבי מבוטח שנפגע בעבודה בחודשיים הראשונים של שנת מס, יופעלו כללי "גמלה חוסמת" הן על השנה שבה אירעה הפגיעה והן על השנה שקדמה לה.

שומה מיטיבה

המוסד לביטוח לאומי מגדיל את ההכנסה בשומה שעל פיה נקבע הבסיס לדמי הפגיעה כאשר נמצא בידו (עוד מלפני הפגיעה) מידע שמיטיב עם המבוטח. שומה מיטיבה זו מגדילה גם את הגמלאות. 

ביום 3 במארס 2011 התקבל ערעור המוסד לביטוח לאומי בעניינו של מנשה תעשה (עב"ל 218-10) בבית הדין הארצי לעבודה. נקבע בפסק הדין שכאשר מצויה במוסד לביטוח לאומי הצהרה מעודכנת בדבר הכנסות מבוטח בשנת הפגיעה, ומגיעה שומה לשנה מוקדמת יותר, שומה זו אינה "שומה מיטיבה" לעניין הגדלת גמלאות כתוצאה מפגיעה בעבודה, גם אם השומה הגיעה למוסד לביטוח לאומי לפני הפגיעה.

ביום 10 באפריל 2014 דחה בית הדין הארצי את ערעורו של אורי שמש (עב"ל 6584-09-12) וקבע כי יש להפעיל בעניינו את כללי הגמלה החוסמת אף על פי שהוא דיווח על הכנסותיו האמיתיות למס ערך מוסף לפני מועד הפגיעה (אך לא הגדיל את מקדמות דמי הביטוח).

פסק דין בבית הדין הארצי – שומה לא הוכרה כמיטיבה כיוון שהדוח הוגש לאחר הפגיעה

ביום 25 בפברואר 2016 דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של יורי דורושקביץ בעניין תיקון הבסיס לתשלום הגמלאות שקיבל בגין פגיעה בעבודה לפי השומה לשנת 2011, כיוון שהדוח הוגש לאחר מועד הפגיעה בעבודה.

בית הדין האזורי דחה את תביעת המבוטח לקבוע את בסיס ההכנסה לפי השומה השנתית לשנת 2011 ועל כך הוגש הערעור לבית הדין הארצי, שקבע כדלקמן:

●        סבירות תקנה 11 וחוקיותה נבחנו ואושרו בפסיקה נרחבת (שפורטה בפסק הדין) ואין לסטות מפסיקה זו.

●        תכלית התקנה על פי הפסיקה:

1.        למנוע עריכת מניפולציות בשומה.

2.        הגנה על מבוטחים עצמאים שהכנסתם ירדה כתוצאה מפגיעה בעבודה.

3.        לתמרץ מבוטחים עצמאים לעדכן בזמן אמת את שיעור הכנסתם.

●        בית הדין חוזר על ההלכות שנקבעו ולפיהן השפעה על שומה יכולה להיות בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות.

●        המבוטח לא נתן כל הסבר מדוע לא היה ביכולתו לעדכן את תשלום המקדמות בשנת 2011 לפני מועד התאונה.

●        לבסוף, בתגובה לטענתו האחרונה של המבוטח, ממליץ בית הדין למוסד לביטוח לאומי להודיע מראש למבוטחים על כוונתו לשנות החלטה קודמת שלו, ולהגדיל את החבות של המבוטח בדמי ביטוח. במקרה דנן, אף שלא נעשה כן, אין בכוח "פגם" זה כדי לסטות מהוראות תקנה 11 כאמור.

פסק דין בבית הדין הארצי – לא אושרה סטייה מתקנה 11(א)

ביום 21.11.2017 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 51290-05-16) את תביעתו של ש.ש. וקבע שההכנסה ששימשה בסיס לתשלום מקדמות טרם התאונה בעבודה תשמש בסיס לתשלום דמי הפגיעה וקצבת הנכות בעבודה.

בית הדין מזכיר את הלכת דורושקביץ ואת שלושת התכליות של התקנה.

סטייה מהתקנה לדעת בית הדין הארצי תיחשב בשני ממצבים: אם המבוטח מסר למוסד לביטוח לאומי או למס הכנסה דוח על הכנסותיו טרם התאונה, או כאשר מועד הפגיעה אינו ברור (כגון מקרה שבו הפגיעה היא תוצאה של מיקרוטראומה והיא נקבעה בדיעבד).

בית הדין מזכיר את נוסח ההודעה של המוסד לביטוח לאומי שמופיעה בפנקס המקדמות, שבו מזהיר המוסד מפני הקטנת מקדמות, ומפנה את תשומת לב המבוטח כי תשלום מקדמות לפי הכנסה נמוכה מההכנסה הצפויה -עלול לפגוע בו.

פסק דין - קצבת נכות מעבודה מחושבת על פי ההכנסה טרם הפגיעה ולא טרם אישור הגמלה

ביום 17 באוגוסט 2015 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 4424-10-12) את תביעתו של מאיר אלמקיס וקבע כי קצבת הנכות מעבודה תשולם לו על פי ההכנסה ששימשה בסיס לתשלום מקדמות במועד ההכרה בפגיעה ולא על פי דוחות מע"מ שהוגשו קודם לכן, או על פי דוח שנתי שהוגש לפקיד השומה לאחר מועד הפגיעה.

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים שחל על עצמאים

אם למבוטח יש הכנסות כעצמאי שמהן מנוכים דמי ביטוח כעובד שכיר על פי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972 (להלן: "צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים", או "צו סיווג מבוטחים" או "הצו") אזי אין לכלול הכנסות אלה בחשבון בעת עריכת החישוב בדבר סך ההכנסות של המבוטח כעצמאי. זאת כיוון שהמוסד לביטוח לאומי מתייחס להכנסות אלה כעיסוק נפרד - כאילו המבוטח שכיר.

כדי להימנע ממצב של כפל דמי ביטוח על אותן הכנסות בשנים הקודמות – פעם אחת כשכיר לפי הצו, ופעם שנייה מההכנסה המדווחת ממקור עצמאי למס – יש להעביר לפקיד הגבייה בסניף הביטוח הלאומי את אישור מקבל השירות על ניכוי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, כדי שיפחית מהשומה את ההכנסות שמהן נוכו דמי הביטוח.

חשוב שהאישור יכלול את כל המידע הקשור להכנסות שמהן נוכו דמי הביטוח ולחודשים שבהם בוצעה העבודה. המוסד לביטוח לאומי מבקש להשתמש בנוסח של טופס 806 (אישור שנתי על ניכוי מס הכנסה מתשלומים המחייבים ניכוי מס במקור) שנמצא באתר רשות המסים (מי שמגיש תביעה לגמלה אמור להגיש פירוט חודשי לפי מועדי מתן השירות ולא סכום שנתי).

ניכוי דמי הביטוח לפי צו סיווג מבוטחים נעשה על ידי המשלם כברירת מחדל בשיעור המלא. יש לבקש מהמשלם לערוך תיאום בשיעור המופחת או להצהיר בטופס 103 על העיסוק כעיסוק יחיד.

אם לא נעשה תיאום, אפשר לתבוע את החזר השיעור המופחת באינטרנט (כמו כל עובד שכיר) או להסב את תשומת לב פקיד הביטוח הלאומי שעורך את ההתחשבנות של דמי הביטוח כעצמאי, שיש להחזיר גם דמי ביטוח בשיעור המופחת מסכום התשלום שכלול במסגרת הצו.

תיקון מקדמות דמי ביטוח

אם הכנסות המבוטח בפועל שונות מההכנסה שעל פיה חושבו מקדמות דמי הביטוח, אפשר להגדיל או להקטין את המקדמות באמצעות טופס מיוחד שנועד למטרה זו, שנמצא באתר הביטוח הלאומי באינטרנט.

התנאים להוכחת הצורך בשינוי בשיעור המקדמה מצויים בתקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984 והם: שומה לשנה הקודמת, שינוי מקדמות במס הכנסה, שינויים במחזור העסקאות שדווחו לצורכי מס במהלך שלושה חודשים רצופים בשנה השוטפת מול הדיווחים המקבילים למס הכנסה בשנה הקודמת, או נימוקים משכנעים אחרים.

נימוקים משכנעים הם לדוגמה: אישור רפואי המצביע על ירידה בכושרו התפקודי של המבוטח, הצהרת המבוטח שחל גידול בהכנסותיו ביותר מ-10%, או הודעת מייצג על ההכנסה המשוערת הצפויה לשנה השוטפת.

מייצגים רשאים להגדיל את המקדמות באמצעות קובץ ייצוג לקוחות כאשר המבוטח רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי.

מבוטח שמגדיל מקדמות באופן עקבי מדי שנה ובסוף כל שנת מס מגיש שומה נמוכה באופן משמעותי מההצהרה שמסר למוסד לביטוח לאומי, מוזמן לבירור במוסד לביטוח לאומי. כאשר ההגדלה נעשתה על ידי מייצג, המייצג מוזמן לבירור במוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי בודק אם הייתה הגדלת כיסוי ביטוחי שלא בהתאם לתקנות.

בהתאם לתקנות, שינוי מקדמות אפשרי עד 31 בדצמבר באותה השנה פעם אחת בכל רבעון: ארבע פעמים בשנה. כאשר הטופס משמש להגדלת מקדמות רשאי לחתום עליו המבוטח או המייצג, ואילו הקטנת מקדמות מחייבת בכל מקרה חתימה של המבוטח על הטופס. מייצג אינו רשאי לחתום במקום המיוצג על הקטנת מקדמות. המייצג רשאי למסור הודעה על ההכנסות הצפויות.

שינוי מקדמות אינו משנה את מעמדו של המבוטח במוסד לביטוח לאומי. כלומר, שינוי סוג מעצמאי שאינו כלול בהגדרת עובד עצמאי ל"עובד עצמאי", או ההיפך, מחייבים דיווח של המבוטח בטופס בל/6101 (דין וחשבון רב שנתי).

אי אפשר לתקן מקדמות של שנה קודמת באופן רטרואקטיבי, לכן רצוי ומומלץ לתקן מקדמות במהלך השנה. כאשר בוחנים את ההכנסה השנתית, יש להביא בחשבון את ההכנסה הגבוהה ביותר הרלוונטית (כפוף לתקנות) בשל סוגיית "הגמלה החוסמת". לעניין הגמלה החוסמת, ההכנסה המתוקנת המהווה בסיס למקדמות בשנה השוטפת - היא הבסיס למקדמות בשנה הבאה אחריה.

כאשר מבוטח משלם מראש מקדמות (בדרך כלל בחודש דצמבר), עליו לבקש מפקיד הביטוח הלאומי לעכב את החזר התשלום שבוצע ביתר, כדי שהתשלום לא יוחזר אוטומטית למבוטח. המייצג רשאי לעכב החזר במערכת ייצוג הלקוחות.

המוסד לביטוח לאומי הודיע כי תשלום בשל הגדלת מקדמות לשנה השוטפת עד 31 בחודש דצמבר של השנה השוטפת ייכלל באישור השנתי לשנה השוטפת רק אם מועד החיוב העתידי שלו הוא עד יום 3 במרץ בשנה הבאה.

הגדלת מקדמות למי שבכוונתו לתבוע גמלה לשמירת היריון ודמי לידה והורות

יש לזכור שנשים עצמאיות בהיריון, החייבות דמי ביטוח או המגדילות מקדמות, חייבות לשלם את הפרשי דמי הביטוח ואת המקדמות עוד לפני הלידה או לפני שמירת ההיריון והדבר נכון גם לכל מי שבכוונתו לתבוע דמי לידה (היולדת, בן הזוג שמתכוון לצאת לחופשת לידה במקום בת זוגו, הורה מאמץ, הורה מיועד ומשפחות אומנה). זאת, כדי שהגמלה לא תישלל, בחלקה או במלואה, עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי.

כאשר מבוטחת בהיריון, לדוגמה, מקבלת דרישה עתידית לתשלום דמי ביטוח (לדוגמה בעת שינוי סוג לעובדת עצמאית), יש לשלם את הדרישה מיד, כפי שהוסבר לעיל.

מבוטחת שזכאותה לגמלה נשללה רק בשל איחור בתשלום מקדמות בשנה השוטפת, תפנה לסניף הביטוח הלאומי.

הענקה מטעמי צדק

בעת שלילת גמלה בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח או בשל אי רישום כעובד עצמאי, אפשר להגיש תביעה להענקה מטעמי צדק. לעתים המוסד לביטוח לאומי עורך מבחן הכנסות למבקשי ההענקה.

טענה כי פיגור בתשלום דמי ביטוח או אי רישום כחוק, נגרמו בשל הטעיה או מחדל של רואה חשבון, מנהל חשבונות, יועץ מס או עורך דין מטעמו של מבקש ההענקה - נדחתה בבית הדין הארצי לעבודה, ונקבע כי חלה אחריות של התובע על שלוחו.

ערעורה של עו"ד עופרה לוי-גרין בבית הדין הארצי לעבודה

ביום 20.5.2015 דחה בית הדין הארצי את ערעורה של עו"ד עופרה לוי-גרין (עב"ל 1632-10-13) לקבלת דמי לידה כעצמאית עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח, ודחה גם את הבקשה שלה להענקה מטעמי צדק. בית הדין הארצי פסק כי קיים קשר בל ינותק בין תשלום דמי הביטוח לבין קבלת הזכויות הסוציאליות על פיו. רק במקום שנבצר מהמבוטחת לקיים חובת תשלום, ניתן לסטות מאותו הקשר ולהעניק למבוטחת את הזכויות דרך מתן הענקה.

קובע בית הדין הארצי כי המערערת בחרה לדווח על הכנסותיה שגדלו באופן משמעותי בשנת 2009 – רק בחודש מאי 2010, והיא שבחרה להמתין לשוברי התשלום ביודעה שהיא בהיריון מתקדם, על אף שקיבלה מכתב ביום 7.12.2009 שבו הובהר לה כי אינה מבוטחת לענף דמי לידה. "בחירותיה שלה לא יכולות להיחשב כמניעה מלשלם את דמי הביטוח במועד".

העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכנסות נוספות החייבות בדמי ביטוח

מבוטחים שחייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם כעצמאים או כבעלי הכנסות פסיביות, שהם גם שכירים בו זמנית, יעבירו תלושי משכורת למוסד לביטוח לאומי (לתחום גבייה מלא שכירים בסניף). זאת, כדי שהמידע הקיים במחשב הביטוח הלאומי יהיה מעודכן.

כאשר המידע אינו מעודכן או אינו מאומת, המבוטח משלם בשלב הראשון דמי ביטוח בשיעור המלא במקום גם בשיעור המופחת, או משלם דמי ביטוח בשיעור מופחת בעוד שהיה אמור לשלם רק בשיעור המלא.

התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס

לצורך תשלום דמי ביטוח חייב המבוטח לקבל הודעת חיוב שאותה יש לשלם. דמי ביטוח המשולמים ללא הודעת חיוב, נחשבים לתשלום ביתר ואינם כלולים בתשלומים המותרים בניכוי לצורכי מס הכנסה.

יש לשים לב שרק 52% מדמי הביטוח הלאומי ששולמו בפועל מותרים בניכוי לצורכי מס. דמי ביטוח הבריאות אינם מותרים בניכוי.

תשלום דמי הביטוח באמצעות הסדר תשלומים מכל סוג (בהמחאות, בהוראת קבע בכרטיס אשראי, בהוראת קבע בבנק או בקיזוז מגמלה) מותר בניכוי לצורכי מס רק בשל התשלומים שנפרעו עד תום שנת המס. תשלום ששולם בעסקה בודדת בכרטיס אשראי מותר במלואו בניכוי במועד ביצוע העסקה (אף אם חולק לתשלומים או בקרדיט).

תשלום מקדמת חודש דצמבר המשולמת בהוראת קבע, כלולה באישור השנתי לצורכי מס של השנה השוטפת.

תשלומים בעבור הפרשי שומות בדמי ביטוח ובשל חיובי רטרו, שמשולמים עד תום שנת המס מזכים בהטבות במס באותה השנה אם הדרישה לתשלום היא עד 14 בפברואר בשנה העוקבת (לדוגמה, תשלום עתידי בסוף שנת 2018 שנדרש לתשלום עד 14 בפברואר 2019, מזכה בהטבות בשנת 2018). תשלום בשל הגדלת מקדמות נכלל באישור השנתי לשנת 2018 רק אם החיוב העתידי היה עד ליום 3.3.2019.

פיגור בתשלום דמי ביטוח

סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי - כללי

על פי סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי, אי תשלום דמי ביטוח, לרבות הפרשי דמי ביטוח, במועד הנקוב בדרישה, יוצר עומק פיגור בדמי ביטוח שעלול לשלול גמלה באופן מלא או באופן חלקי (למעט חריגים). כלומר, כל עוד לא הוסדר החוב:

1.    במקרה של שלילה חלקית יקבל המבוטח, לדוגמה, 75% מהגמלה בקיזוז חלק מהחוב.

2.    במקרה של שלילה מלאה לא תשולם גמלה.

הפיגור בתשלום דמי הביטוח נבחן מהיום שבו דמי הביטוח היו אמורים להשתלם ולא מהמועד שבו נשלחה הדרישה לתשלום.

לכיסוי החוב נדרש המבוטח לעתים לשלם 25% מהחוב מיד ואת היתרה בהסדר תשלומים.

כלומר, בכל תביעה לגמלה (למעט באוכלוסיות מיוחדות, לדוגמה, נכים קשים בעלי הכנסות נמוכות), נערכת ביקורת גבייה כדי לבדוק אם קיים פיגור בתשלום דמי ביטוח ששולל גמלה באופן מלא או באופן חלקי.

בית הדין האזורי לעבודה דחה ביום 26.3.2018 את תביעתו של יוסף לוי (57149-05-15) וקבע כי הזכאות לקצבת אזרח ותיק תשולם לו רק מיום עריכת הסדר התשלומים ולא מגיל פרישה.

בית הדין האזורי בעניין יצחק חג'אג' (בל 2416-06-11 מיום 9.7.2012) קיבל את טענת המבוטח וקבע שאף על פי שלא נרשם כעובד עצמאי כחוק, בנסיבות המיוחדות שבהן המוסד לביטוח לאומי הודיע לו בכתב על המעמד בטרם נפגע בעבודה – הוא ייבחן כעובד עצמאי כאילו נרשם, אולם בית הדין מורה למוסד לביטוח לאומי לבחון את חישוב הגמלאות בהתחשב בפיגור בתשלום דמי הביטוח לפי הכללים בסעיף 366 ולשלול את הזכאות לגמלה בהתאם.

סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי – גמלאות דמי לידה והורות

כפי שנכתב לעיל, לפי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי, פיגור בתשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי או של עובדת עצמאית עלול לגרום לשלילת דמי לידה והורות, דמי אימוץ וגמלה לשמירת היריון.

כבר בפסק דין בעניין ורדינה שומלה בבית הדין הארצי מיום 18.7.1999 (עב"ל 393/97) קבע בית הדין הארצי שאת המילים "שילמה דמי ביטוח" ו"שולמו דמי ביטוח" שבסעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי, יש לפרש כפעולה שבעבר, דהיינו, שהתשלום נעשה בפועל לפני "היום הקובע" (יום הלידה בעניין שבפסק הדין).

חישוב דמי ביטוח בעבור שנים קודמות

המוסד לביטוח לאומי אמור לשלוח הודעות על הפרשי שומה לאחר קבלת השומה ממס הכנסה, כפוף להוראות ההתיישנות בסעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי.

אם המעמד של המבוטח הוא של עובד שכיר וגם של עובד עצמאי, כדאי לבדוק אם סכום המשכורת מעודכן ברישומי המוסד לביטוח לאומי (סכום זה משפיע על החישוב בשיעור המופחת או המלא של דמי הביטוח).

הכנסות נכים מתקבלות במוסד לביטוח לאומי בסכום אחד ללא פירוט ובדרך כלל נשלח למבוטח מכתב המבקש את הפירוט. יש לבדוק קליטת ההכנסות כאשר הנכה הוא בן/ת הזוג. רצוי ומומלץ לשלוח את הפירוט וההסברים עם אסמכתאות (ביום 23.8.2018 דחה בית הדין האזורי את תביעתו של חנן גרין ב"ל 8796-09-17 לקבלת החזרי דמי ביטוח כיוון שלא המציא אסמכתאות לכך שמדובר בהכנסות פטורות מדמי ביטוח).

עדכון גמלאות בעקבות הפרשי דמי ביטוח

עדכון הפרשי השומה אמור לעדכן גם את הגמלאות שהתקבלו מן המוסד לביטוח לאומי, למעט במקרה שהשומה חסומה בשל "גמלה חוסמת" כתוצאה מפגיעה בעבודה (או בהתנדבות מוכרת).

בגמלאות: דמי פגיעה, אימהות (מאפריל 2016) ותגמולי מילואים, המוסד לביטוח לאומי עורך חישוב משולב של הפרשי דמי ביטוח והפרשי גמלאות.

שומת מס הכנסה מחייבת לעניין דמי ביטוח

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של מאיר בן חמו (34728-06-12 מיום 9.12.2012) וקבע כי שומת מס הכנסה לשנת 2004 במסגרת הסכם פשרה משנת 2011 מהווה הכנסה חייבת לעניין תשלום דמי ביטוח.

דמי אבטלה ו"מצב אבטלה" בהקשר של עובד עצמאי

עצמאי בתקופת האבטלה  

הכנסות מעיסוק כעצמאי מופחתות מדמי האבטלה (אינן שוללות את דמי האבטלה): בשלב הראשון לפי הצהרה שמצהיר המובטל בביטוח הלאומי על גובה הכנסותיו הצפויות, ובשלב השני לפי ההכנסות בפועל בשומה.

פסק דין בעניין נמרוד גרון בבית הדין הארצי לעבודה מיום 26.3.2017 (39009-02-16) קבע כי המוסד לביטוח לאומי ניכה את הכנסות המבוטח כ"עובד עצמאי" מדמי האבטלה – כדין, ודחה את הערעור.

מובטל שפתח עסק עצמאי ושב להיות מובטל

תיקון ב חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 מאפשר למובטל שפתח עסק עצמאי ושב להיות מובטל, למצות את זכותו לדמי אבטלה בתנאים שפורטו בחוק.

חשוב לשים לב שההתייצבות בלשכת התעסוקה ובחינת הזכאות לדמי אבטלה, חייבות להיות לפני פתיחת העסק.

התיקון בחוק מחייב הודעה גם לרשות המסים וגם למוסד לביטוח לאומי על תחילת העיסוק במשלח היד ועל הפסקת העיסוק במשלח היד.

"מצב אבטלה" לעצמאי בתקופה שאינו עובד והפקדות העצמאי לקופת גמל לקצבה

להלן עיקרי התיקונים בחוק ההסדרים לשנת 2017 בפרק חיסכון וסיוע לעצמאים:

 

הפקדה לקופת גמל לקצבה

 

חוק ההסדרים מחייב עצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה (בלי קשר לסיווגו במוסד לביטוח לאומי) לפי קריטריונים שנקבעו בחוק. הקריטריונים האלה נבחנים בתום שנת המס.

 

חובת ההפקדה לקופת גמל לקצבה אינה חלה על עצמאי שמתקיים לגביו בתום שנת המס אחד מהקריטריונים המפורטים להלן:

1.       טרם מלאו לו 21 שנים.

2.       הוא הגיע לגיל 60 (גיל פרישה מוקדמת כמשמעותו בחוק גיל פרישה).

3.       טרם חלפו שישה חודשים מהמועד שבו נרשם כעוסק במע"מ בפעם הראשונה (פטור חד פעמי).

4.       מי שמלאו לו 55 ביום 1.1.2017 (הוראת מעבר).

 

ההכנסה החייבת בהפקדה

 

ההכנסה החייבת בהפקדה היא ההכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(8) לפקודה, לאחר הניכויים שהותרו ממנה במגבלות מסויימות כמפורט בחוק (ללא הניכויים הקשורים בהפקדות לגמל או לתשלומים למוסד לביטוח לאומי), לפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, ולמעט תשלומים ממרכיב חיסכון למצב אבטלה.

 

סכום ההכנסה החייבת, שבגינו חייב העצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה, מבוסס על השכר הממוצע במשק לעניין גמלאות הביטוח הלאומי וחישוב דמי הביטוח (בשנת 2017 סכום של 9,673 ש"ח לחודש ובשנת 2018 סכום של 9,906 ש"ח לחודש), והוא כדלקמן:

 

1.       על חלק ההכנסה החייבת שיש להפקיד בגינו לקופת גמל לקצבה, שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק (סך של 58,038 ש"ח לשנה בשנת 2017 ו-59,436 ש"ח לשנה בשנת 2018) - 4.45% מההכנסה (2,645 ש"ח לשנה בשנת 2018).

חשוב לציין שמחצית השכר הממוצע במשק היא גם המגבלה לעניין הגדרת העובד העצמאי לפי חוק הביטוח הלאומי.

2.       על חלק ההכנסה החייבת שיש להפקיד בגינו לקופת גמל לקצבה, שעולה על מחצית השכר הממוצע במשק ועד השכר הממוצע במשק (מסך של 58,039 ש"ח לשנה ועד סך של 116,076 ש"ח לשנה בשנת 2017 ומסך 59,437 ש"ח לשנה ועד לסך של 118,872 ש"ח לשנה בשנת 2018) - 12.55% מההכנסה (7,459 ש"ח לשנה בשנת 2018).

3.       מתשלומים שחייב עצמאי להפקיד לקופת הגמל לקצבה ינוכו תשלומים שהפקיד או שהופקדו בעדו בשל הכנסתו המבוטחת כשכיר.

 

כדאי להגדיל את סכום ההפקדה לפחות עד תקרת ההטבות במס הכנסה.

 

הגדרת "מצב אבטלה" של עצמאי

 

החוק קבע הגדרה ל"מצב אבטלה" של עצמאי: מצב שבו העצמאי חדל לעסוק במשלח ידו (לרבות בשל מחלה ממושכת), או סגר את עסקו, או שהגיע לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה (גבר, לדוגמה, גיל 67, ואישה בהתאם לגיל הקבוע לגביה בחוק גיל פרישה) ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה.

 

סכומים שיופקדו ל"מצב אבטלה" של עצמאי

 

מתוך ההפקדה של העצמאי לקופת גמל לקצבה ייוחס בכל שנה סכום מסויים למרכיב חיסכון ל"מצב אבטלה". הסכום יהיה הנמוך שבין:

1.       שליש מהתשלומים שהפקיד העצמאי.

2.       הסכום הנקוב בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודת מס הכנסה (12,200 ש"ח בשנת 2017, 12,230 ש"ח בשנת 2018).

 

משיכה מהקופה ב"מצב אבטלה" של עצמאי

 

חוק ההסדרים לא הוסיף זכאות לדמי אבטלה לעצמאים כמקובל בחוק הביטוח הלאומי, אולם החידוש שקבע החוק הוא, שעצמאי במצב אבטלה רשאי למשוך תשלום מסויים מתוך הכספים שצבר בקופת הגמל לקצבה (גם מתוך הפקדות שלפני תחילת החוק, בתנאים מסויימים) כדי שתהיה לו הכנסה בתקופה שבה הוא אינו עובד.

 

נקבע בתיקון לפקודת מס הכנסה כי הסכומים שמושך העצמאי יראו אותם כהכנסה שהתקבלה בידו, כאמור בסעיפים 2(1) או 2(2) לפקודה [סעיף 3(ה7) החדש לפקודה]. כלומר, סכומים אלה כפופים לחיוב בדמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי כיוון שמקורם בסעיף 2 לפקודה.

 

מתוך הסכום שמשך העצמאי מהקופה במצב אבטלה נקבעו סכומים שיהיו פטורים ממס [סעיף 9(7ב) החדש לפקודה].

 

סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי מחייב כל משלם פנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף לנכות את דמי הביטוח מהפנסיה המוקדמת, כאשר מקור הפנסיה המוקדמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד. בהתאם לפירוש זה העצמאים יהיו חייבים בתשלום דמי הביטוח בעד עצמם מהפנסיה שיקבלו בעתיד, כהכנסה שאינה מעבודה. המוסד לביטוח לאומי אמור לפרסם הנחיות.

 

הכנסות ממערכת סולארית ביתית – לוחות פוטו וולטאים

במסגרת החוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשע"ז-2016, נקבע כי החל מיום 1.1.2016 לא יראו בהכנסה ממכירת החשמל של הצרכן הביתי כהכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הסכום הפטור הוא עד סכום של "עוסק פטור" במע"מ, סך של 99,003 ש"ח בשנת 2018 (סך של 99,006 ש"ח בשנת 2016). הוראות הביטוח הלאומי מבהירות כי הפטור ניתן מדמי ביטוח וההכנסה מובאת בחשבון לעניין גמלאות, כגון, הבטחת הכנסה.

עיסוקים מעורבים והוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח

סעיף 344 קובע את כללי החיוב בדמי ביטוח של עובד שכיר וסעיף 345 קובע את כללי החיוב בדמי ביטוח של עובד עצמאי ושל מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי. אופן החיוב בדמי ביטוח של מבוטח בעל עיסוקים מעורבים נקבע בסעיף 371 ובתקנות שהותקנו לפיו.

 

הרישה של סעיף 371(א) במתכונתו מחודש פברואר 2004:

 

"371(א). השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות פרק זה, למעט הוראות סעיף 345ב, ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח..."

 

הכוונה ברישה של סעיף 371, שעל אף האמור בפרק ט"ו, רשאי השר לקבוע הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח, לרבות מתן פטור ותשלום בתנאים שנקבעו בתקנות, למעט בכל הקשור לפנסיה מוקדמת (שאופן ניכוי דמי הביטוח בגינן מוסדר בסעיף 345ב לחוק).

 

תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 (להלן גם: "תקנות הוראות מיוחדות" או "הוראות מיוחדות") קובעות בעבור סוגים מיוחדים של מבוטחים, שפורטו בתקנות, האם הם חייבים בדמי ביטוח, על מי חלה האחריות לדווח ולשלם, מה שיעור דמי הביטוח, על אילו הכנסות חייבים המבוטחים בתשלום ואת סדר החיוב בדמי ביטוח של העיסוקים השונים. כפוף, כמובן, למגבלות המינימום והמקסימום בכל תקופה.

 

בסעיף 371(ב) לחוק שהוסף ביום 1.1.2008 נקבע כי מבוטח שהוא עובד שכיר ו/או עובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אשר אינה הכנסה כעובד שכיר ואינה הכנסה כעובד עצמאי (הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח בעד הכנסתו האחרת בשיעור החל על הכנסה זו.

חישוב הכנסתו החודשית של עובד (סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי) - ככלל, הכנסתו החודשית של עובד שכיר היא הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, למעט חריגים.

חישוב הכנסתו השנתית של עובד עצמאי (סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי) - הכנסתו השנתית של עובד עצמאי היא הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה.

מבוטח שהוא גם עובד שכיר וגם עובד עצמאי בו זמנית (תקנה 13 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) - מבוטח שהוא גם עובד שכיר וגם עובד עצמאי בו זמנית ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-2(8) לפקודה, אחרי שנוכו דמי הביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון לעניין זה הכנסה העולה על ההפרש בין שכרו כעובד שכיר באותה שנת מס לבין ההכנסה המרבית באותה השנה.

תקנות הוראות מיוחדות קובעות את סדר החיוב בדמי ביטוח למי שהוא גם עובד שכיר וגם עובד עצמאי בו זמנית במגבלות ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח. לפי תקנה זו מובאות בחשבון בשלב הראשון ההכנסות של העובד השכיר ובשלב השני ההכנסות של אותו מבוטח כעובד עצמאי עד ההכנסה המרבית.

תיקונים בחוק ההסדרים משנת 2008

למען הסר ספק מובהר שחוק ההסדרים משנת 2008, בתיקון מס' 103 לחוק הביטוח הלאומי, תיקן מספר מצומצם של סעיפים אך לא ביטל אותם. בעיקר בוטלה המשוואה שיצרה פטור מדמי ביטוח על הכנסות פסיביות. התקנות מסדירות את החיוב בדמי הביטוח של העיסוקים המעורבים.

חוק ההסדרים לא ביטל את הפטור מדמי ביטוח על הכנסות פסיביות שיש למבוטחים מסוימים, לדוגמה: מבוטחים שעברו את גיל הפרישה, עקרות בית נשואות וקטינים. ההכנסות הפסיביות ממשיכות להיות פטורות מתשלום דמי ביטוח כבעבר, על פי אותם הקריטריונים.

החל משנת 2008 , חוק הביטוח הלאומי מגדיר מושג חדש - "הכנסה אחרת" - כך: הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אשר אינה הכנסה מעבודתו של המבוטח כעובד שכיר ואינה הכנסה מעבודתו כ"עובד עצמאי" (הכוונה להכנסות פסיביות, כשבמסגרת הכנסות אלה כלולות גם הכנסות של עצמאי, שלעניין חוק הביטוח הלאומי אינן כלולות בהגדרת "עובד עצמאי").

על פי התיקון, את דמי הביטוח משלם מבוטח שהוא עובד שכיר ו/או "עובד עצמאי" גם על "הכנסתו האחרת", גם אם ההכנסה האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו. כלומר, התיקון בחוק ביטל את הפטור מדמי הביטוח על הכנסות פסיביות לפי תקנות 13, 14 ו-15 להוראות המיוחדות.

עוד נקבע בתיקון, שלא תובא בחשבון הכנסה אחרת עד סכום של 25% מהשכר הממוצע במשק, והיא פטורה מתשלום דמי ביטוח (על פי חוזר הביטוח הלאומי, חובת התשלום אינה מן השקל הראשון אלא על ההכנסה העולה על 25% מן השכר הממוצע במשק).

הסעיף כולל הוראות נוספות, כגון סדר החיוב בדמי ביטוח של מקבל פנסיה מוקדמת ועוד.

הכנסות פסיביות אשר אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח על פי סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי

בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי מפורטת רשימה של הכנסות אשר אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח. בשנת 2008 חלו שינויי חקיקה בהכנסות אלה כמפורט להלן, ובמיוחד חל שינוי מהותי בחיוב הכנסות מדיווידנדים.

דיווידנד, ריבית ודמי ניכיון

על פי סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי, ההכנסות שלהלן אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח החל משנת 2008:

1.    הכנסות מדיווידנדים שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיף 125ב לפקודה (למעט הכנסה בחברה משפחתית, בחברת בית ובחברה שקופה). בין היתר, פטורה מתשלום דמי ביטוח הכנסה מדיווידנד שמקבל בעל מניות מחברה (לרבות בעל שליטה).

2.    הכנסות ריבית ודמי ניכיון שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיפים 125ג(ב) ו-125ג(ג) לפקודה. ריבית המחויבת בשיעור מס שולי חייבת בדמי ביטוח.

דמי שכירות והכנסות פטורות ממס

על פי סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי, ההכנסות שלהלן אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח, החל משנת 2008

1.    הכנסות מדמי שכירות שחל עליהן מס בשיעור מוגבל:

בארץ - לפי סעיף 122 לפקודה (הכנסות ממגורים בלבד, החייבות במס בשיעור 10%). מחו"ל - לפי סעיף 122א לפקודה (כל שכר דירה שבמסגרת הסעיף: הכנסות בניכוי פחת וניכוי בשל פחת החייבות במס בשיעור 15%).

2.    הכנסה שאינה הכנסה כעובד שכיר או כ"עובד עצמאי" הפטורה ממס לפי כל דין, לרבות שכר דירה פטור ממס מהשכרה למגורים, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) לחוק הביטוח הלאומי, ולמעט הכנסות ששר האוצר יקבע בעתיד בתנאים שבסעיף.

הרחבות בעניין שכר דירה למגורים בישראל

בחוזר הביטוח הלאומי (כללי 219/04 מיום 26.10.2004) הוצגה הבהרה בהתאם לחוות דעת משפטית, שעל פיה הכנסות משכר דירה למגורים בישראל (שרשומות בשומה כהכנסות הל"ע – אינן מיגיעה אישית), פטורות מדמי ביטוח ללא הגבלת סכום. הכנסות מדמי שכירות למגורים בישראל פטורות ללא הגבלה, בהתאם לאותה חוות דעת משפטית, גם משנת 2008 ואילך לפי חוזר ביטוח/1368 ממאי 2008.

לגבי שכר דירה למגורים בחו"ל - הפטור מדמי ביטוח ניתן רק אם שיעור המס בישראל מוגבל, כמפורט בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי.

להלן הבהרות נוספות הקשורות לחוזר 219/04 ועל הטיפול בפועל בביטוח הלאומי בנושא שכר הדירה למגורים בישראל:

1.       הפטור מדמי ביטוח לפי החוזר על הכנסות מהשכרת דירה למגורים בישראל אינו מוגבל בשלב זה בגובה ההכנסה מדמי השכירות (באופן שונה מהוראות מס הכנסה), ובלבד שמדובר בדירת מגורים בישראל המושכרת למטרת מגורים. מדובר בהכנסות שאינן מעבודה, ואינן מעסק או ממשלח יד (הל"ע).

2.       הטיפול במוסד לביטוח לאומי כל עוד אין שינוי - כדי להפחית מהשומה הכנסה מהשכרת דירה למגורים שחויבה בשיעור מס שולי, המבוטח מעביר לפקיד הגבייה את העתק הדוח שהגיש למס הכנסה עם הנספח המעיד על חישוב ההכנסה משכר הדירה, את שומת המס ואת הסכמי שכר הדירה.

3.       השכרת דירת מגורים לצורך עסק לא הייתה פטורה בעבר ואינה פטורה מתשלום דמי ביטוח (לדוגמה, משרד או גן ילדים). כאשר ההכנסה שמקורה בשכר דירה למגורים מופיעה בשומה בשדה 150 (משלח יד או עסק) – המבוטח מתבקש לתקן את השומה במס הכנסה.

4.       המוסד לביטוח לאומי טרם פרסם הנחיות בעניין הכנסות משכר דירה למגורים שהיו פטורות מדמי ביטוח והפכו להכנסות מעסק בעקבות דיוני שומות בעקבות הלכת לשם ובירן בבית המשפט העליון. נמסר לנציגי המייצגים בישיבה במוסד לביטוח לאומי, כי פסיקת העליון קובעת גם למוסד לביטוח לאומי וככל שפקיד השומה יקבע את סיווג ההכנסות האלה מעסק, גם המוסד לביטוח לאומי יתייחס להכנסה כהכנסה מעסק, כפוף למבחני הגדרת עובד עצמאי שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

חלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג

חוזר מספר 242/2004 מחודש דצמבר 2004 והבהרות נוספות של מנהל הביטוח והגבייה בביטוח הלאומי, מפרטים את דרך הטיפול בחלוקת הכנסות שאינן מעבודה המשותפות לשני בני הזוג, שמקורן מנכסים הרשומים על שם שני בני זוג, או על שם אחד מהם.

המידע האמור מגיע למוסד לביטוח לאומי באמצעות פנייה של המבוטח או ממקורות אחרים (לדוגמה, תביעה לגמלה).

החוזר עוסק בבני זוג נשואים, באלמנים ובגרושים.

כאשר בני הזוג מעוניינים לחלק את ההכנסה שאינה מעבודה כאמור לעיל, על כל אחד מהם לפתוח עיסוק של מבוטח עם הכנסות שאינן מעבודה בטופס 6101 ולצרף הצהרה חתומה על ידי שניהם.

תקציר הנחיות הביטוח הלאומי באשר לחלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג (לרבות ידועים בציבור)

 

הערות:

·         ההצהרות הן חד פעמיות. אין צורך להצהיר מחדש על אופן החלוקה בכל שנה.

·         כאשר המוסד לביטוח לאומי מקבל מידע מגורמים נוספים, הוא רשאי לנהוג במידע על פי הכללים שבחוזר (לדוגמה, בעת ביקורת גבייה בתביעה לגמלה).

·         האפשרות לחלוקת הנכסים על פי החוזר ניתנת בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לה (על פי מכתב מיום 17.8.2006, שהרחיב את ההוראות משנה אחת לשנתיים שקדמו לשנה השוטפת).

תשלום דמי ביטוח מהכנסה שמקורה מפיצוי בגין אובדן כושר עבודה

סעיפי החוק הרלוונטיים לפיצוי בשל אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח:

1.    מכוח סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי חייב עובד עצמאי בתשלום דמי ביטוח בגין הכנסותיו מהמקורות 2(1) ו-2(8) לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי – חייב בדמי ביטוח מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה (כל עיסוק מחויב בדמי ביטוח לפי שיעורי דמי הביטוח שבחוק).

2.    מכוח סעיף 371(ב) לחוק הביטוח הלאומי – מבוטח שהוא עובד שכיר, או עובד עצמאי, או עובד שכיר וגם עובד עצמאי, שיש לו הכנסה אחרת מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת בשיעור שחל על הכנסות שאינן מעבודה.

3.    מכוח סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי - מפיצוי בשל אובדן כושר עבודה מכוח פוליסה ממעסיק או מכוח חוק, לעובד או למי שהיה עובד, כאמור בהגדרה שבסעיף, משלם הפיצוי חייב בניכוי דמי הביטוח בהתאם לכללים של "פנסיה מוקדמת".

מי שהכנסתו אינה כלולה בגדר סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי, חייב לשלם את דמי הביטוח בעד עצמו בהתאם לכללים שבחוק ובתקנות, כיוון שחברת הביטוח אינה אמורה לנכות דמי ביטוח מהתשלום שהוא מקבל.

הוראות הביטוח הלאומי

בקביעת חובת תשלום דמי ביטוח מהכנסה שמקורה בפיצוי בגין אובדן כושר עבודה, המוסד לביטוח לאומי מבחין בין שלושה מקורות חיוב. להלן הוראות הביטוח הלאומי שהופצו לסניפים:

פיצוי לעובד עצמאי - כאשר הפיצוי משולם לעובד עצמאי, הפיצוי מצטרף להכנסתו של המבוטח ממקור עצמאי וכל ההכנסה תחויב בדמי ביטוח בשיעורי דמי ביטוח של עובד עצמאי. חובת התשלום מוטלת על העובד העצמאי.

פיצוי לעובד שכיר - כאשר הפיצוי משולם על פי סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי לעובד שכיר או למי שהיה עובד שכיר, חובת התשלום מוטלת על משלם הפיצוי וכל ההכנסה חייבת בשיעור דמי ביטוח של מי שמקבל פנסיה מוקדמת [למעט אם מדובר במי שזכאי ליהנות מפטור, כגון עקרת בית (שנשואה למבוטח), מבוטח שמקבל קצבת נכות כללית מלאה לצמיתות וכדומה].

פיצוי שנרשם בשומה כ-הל"ע (הכנסות שאינן מעבודה) - כאשר הפיצוי משולם למבוטח באופן פרטי (פוליסת פרט) תחול חובת תשלום על כל ההכנסה (ממקור הל"ע) וחובת התשלום חלה על המבוטח עצמו.

פיצוי בגין אובדן כושר עבודה מפוליסה פרטית, פסקי דין

בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 13357-04-13 מיום 2.12.2015) קבע בעניינו של אלפונס מכלוף, כי הפיצוי שקיבל מחברת הביטוח בגין פוליסה פרטית בשל אובדן כושר עבודה חייב בדמי ביטוח כהכנסה שאינה מעבודה.

ביום 19.3.2017 דחה ביה"ד בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 11043-05-16) את תביעתו של עו"ד מחמוד אבן ברי וקבע כי תגמולי הביטוח שקיבל מכוח פוליסת ביטוח מחברת הביטוח הם בבחינת הכנסה כהגדרתה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה וחייבים בדמי ביטוח.

סיווג הכנסות של חבר דירקטוריון

ביום 18.2.2013 הפיץ המוסד לביטוח לאומי הוראות לסניפים (חוזר ביטוח/1407) בנושא סיווג הכנסות של חבר דירקטוריון. להלן ההוראות כלשונן:

"בחוזר ביטוח 1315 מיום 26/10/2004, נקבע כי יש לראות בהכנסת "חבר דירקטוריון" כהכנסה שמקורה בסעיף 2(10) לפקודת מס הכנסה, דהיינו הכנסה שאינה מעבודה (הכנסה פסיבית), וזאת גם אם ההכנסה סווגה במס הכנסה כהכנסה ממקור עצמאי לפי סעיף לפי סעיף 2(1) או 2(8) לפקודה.

במקרים אלה נקבע, כזכור, כי יש להפחית מהשומה שנתקבלה ממקור עצמאי את ההכנסה שנטען לגביה כי היא מהשתתפות בישיבות דירקטוריון, ולסווגה כהכנסה פסיבית.

בעקבות חוות דעת משפטית שנתקבלה בימים אלה הוחלט שהחל משנת 2012 ואילך הכנסה שמקורה מישיבות דירקטוריון אשר צורפה או דווחה במס הכנסה כהכנסה ממקור עצמאי לפי סעיף 2(1) או 2(8) לפקודה תיבחן לפי הגדרת "עובד עצמאי" שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

הכנסה זו תצטרף לכלל הכנסת המבוטח שדווחה ממקור עצמאי. כך, שאם ישנה הכנסה ממקור עצמאי, הכנסת הדירקטור תתווסף אליה, ושתי ההכנסות יחדיו ייבחנו לפי הגדרת עובד עצמאי. החל משנת 2012 לא יתאפשר יותר פיצול ההכנסות כנהוג בעבר.

יצוין, שהכנסה שדווחה כהכנסה ממקור 2(10) לפקודה, תמשיך להיחשב כהכנסה שאינה מעבודה כפי שקיים היום.

הערה: ההתייחסות לשכר דירקטורים בחברה פרטית או משפחתית היא שונה, שכן שכר דירקטורים בחברה פרטית או משפחתית ממילא צריך להיכלל במסגרת דיווחי השכר. וזאת גם לפני שנת 2012, שכן מדובר בחלופת שכר לכל דבר ועניין" (עד כאן נוסח החוזר).

קיזוז הפסד של עצמאי ממשכורת או מהכנסות פסיביות לעניין דמי ביטוח

ביום 3.4.2011 קבע בבית הדין האזורי לעבודה, כי לא ניתן לקבל החזר דמי ביטוח שנוכו ממשכורת, כאשר לצורך מס הכנסה נוכו מהמשכורת הפסדי המבוטחת כעצמאית (ב"ל 34797-10-10).

ביום 15.8.2016 דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעת מבוטח שביקש לצורך חישוב ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לקזז מהכנסותיו שאינן מעבודה את ההפסד שנבע מעסקו (שכנראה לא קוזז בשומה). לדעת בית הדין, המחוקק יצר זיקה הדוקה בין ההוראות הנוגעות לתשלום דמי ביטוח לבין פקודת מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי גוזר את החבות בדמי ביטוח מהשומות של מס הכנסה (ב"ל 51979-01-16).

קביעת מעמדו של עובד עצמאי – כעובד שכיר

בית הדין האזורי הבהיר באופן חד משמעי בעניינו של יובל דרור (ב"ל 20171-07-09 מיום 1.1.2012) כי צורת תשלום התמורה כעובד עצמאי במקום משכורת, אינה קובעת את מעמד המבוטח במוסד לביטוח לאומי (במקרה זה המשמעות הייתה אישור תביעת המבוטח לדמי אבטלה).

הפחתת דמי הביטוח הלאומי בחישוב דמי הביטוח

הפחתת ניכוי דמי הביטוח הלאומי שמותרים בניכוי מהשומה מופעלת כבר בשלב חישוב המקדמות. זאת מתוך מגמה לחשב את הבסיס לחישוב דמי הביטוח באופן קרוב ככל האפשר לחישוב העתידי שיבוצע בעת קבלת השומה מרשות המסים. בדרך זו המבוטח "נהנה" מההפחתה כבר בשלב חישוב המקדמות.

ככל שההכנסה החייבת שתיווצר בסופו של דבר בשומת מס הכנסה גבוהה יותר מההכנסה שלפיה נקבעו מקדמות דמי הביטוח, דמי הביטוח יוגדלו בהתאם להכנסה חייבת זו, וינוכו מההכנסה דמי ביטוח לאומי המחושבים תיאורטית, אף שטרם שולמו בפועל. בהתאמה יחולו הדברים על קיטון בהכנסה החייבת.

ניכוי הפקדות לקופות גמל בידי נכים הפטורים ממס

ההכנסה החייבת של מבוטח שאינו עובד שכיר נקבעת על פי שומת מס הכנסה לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי הפקודה ובהפחתת סכומים שהותרו בניכוי לפי סעיף 47(ב)(1) לפקודה (להלן: "הפקדות לקופות גמל").

מבוטח שחלות עליו הוראות הפטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) לפקודה אינו פטור בדרך כלל מתשלום דמי ביטוח.

בשומת מס הכנסה של נישום מצוינת הכנסתו החייבת של נכה כאמור כהכנסה פטורה בשדות 109 או 309 לדוח. בדוח ובשידור השומה לא מצוינים סכומי הניכוי בשל הפקדות לקופות גמל בגין ההכנסה הפטורה ממס.

המוסד לביטוח לאומי שואב את סכום ההכנסה הפטורה מהשומה ואינו יודע את הסכומים שהופקדו בקופות הגמל והניכוי שהיה מגיע בגינם.

מבוטחים אלה מחויבים בדמי ביטוח ללא ניכוי הסכומים הרלוונטיים בגין הסכומים שהופקדו בקופות הגמל.

הפתרונות הם כדלקמן:

1.    למסור לפקיד הגבייה חישוב שערך המייצג בדבר הסכום שמותר בניכוי בשל הפקדות לקופות.

2.    להמציא לפקיד הגבייה את אישור מס הכנסה על הסכום שמותר בניכוי לקופת גמל. שיטה זו מתאימה במיוחד לתיקוני שומות רטרו.

3.    רישום ההכנסה בדוח האישי לאחר ניכוי סכום ההפקדה שמותר בניכוי, תוך מתן ביאור בדוח האישי.

שיעורי דמי ביטוח נמוכים לזכאים לקצבאות מהביטוח הלאומי

פטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה אינו מזכה באופן אוטומטי את הנכה בפטור מדמי ביטוח לאומי.

פטור או הנחה מדמי ביטוח לאומי ניתנים רק למי שמקבל קצבת נכות כללית מלאה לשנה לפחות, או למי שמקבל קצבת נכות כללית מלאה לצמיתות (ועוד 36 חודשים בתנאים מסויימים לזכאים), או למי שמקבל קצבת נכות מעבודה בשיעור 100% לצמיתות, או שהוא מקבל קצבת אזרח ותיק (זקנה) בפועל, או שהוא זכאי לקבל קצבת אזרח ותיק אך בחר לקבל קצבת נכות מעבודה בגיל פרישה במקום קצבת אזרח ותיק.

עובד עצמאי שזכאי לקבל קצבת אזרח ותיק ובחר לקבל קצבת נכות מעבודה, פונה לפקיד גבייה מלא שכירים בסניף הביטוח הלאומי עם האישור ממחלקת אזרחים ותיקים כדי להקטין את שיעורי דמי הביטוח.

סעיף 320(ד) לחוק הביטוח הלאומי קובע שאם "היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן". כלומר, כאשר למבוטח מגיעות שתי קצבאות: קצבת נכות מעבודה וקצבת נכות כללית - בו זמנית, הוא חייב לבחור באחת מהן, עם כל הזכויות והחובות של בגמלה שבחר.

ביום 7.5.2017 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 21494-06-14) את תביעתו של עמוס תלמי לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים בגין הכנסות ממשלח יד שהיו לו. בית הדין הארצי קבע כי מאחר שלא שולמה לו קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי הוא אינו זכאי להנחה בדמי הביטוח. המבוטח לא קיבל קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי כיוון שבחר לקבל גמלת נכות לפי חוק הנכים בשל היותו נכה צה"ל. גם בפסק דין זה קובע בית הדין כי המבוטח אינו יכול להקים לעצמו "סל" המערב זכויות משני המסלולים.

סוגיות הקשורות למעסיקים ולשכירים

הגדרת "עובד"

הגדרת "עובד" כוללת את הסוגים העיקריים, כדלקמן:

1.    עובד העובד אצל מעסיקו כשכיר ומתקיימים יחסי עבודה (לרבות בני משפחה על פי ההגדרה שבסעיף 1 בחוק, גם כשאין מתקיימים יחסי עבודה).

2.    עובד, המועסק כעצמאי אך נחשב לעובד שכיר כלפי המוסד לביטוח לאומי בלבד, בהתאם לצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, בהתקיים התנאים הקבועים בצו.

דוגמאות: עובד ניקיון או חצרן, מורה, מרצה או מדריך, אמנים, מורי דרך, ספורטאים ועוד סוגי מבוטחים, בתנאים שנקבעו בצו האמור.

3.    לעניין תשלום דמי ביטוח רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק, או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעסיקו (סעיף 334 לחוק הביטוח הלאומי).

4.    חבר אגודה שיתופית וחבר קיבוץ, כמפורט בחוק.

5.    בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים לעניין חוק הביטוח הלאומי את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

6.    עובד שכיר בארץ שמעסיקו אינו תושב ישראל מדווח במוסד לביטוח לאומי כעובד החייב בעד עצמו, משלם דמי ביטוח כעובד עצמאי ומבוטח כעובד שכיר.

7.    עובד בחל"ת (כולל עובדת בחל"ת ובחל"ד ללא דמי לידה) החל מהחודש השלישי המלא, מדווח בעד עצמו ומשלם דמי ביטוח בהתאם.

8.    עובד לשעה לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק, אם כלל מספר שעות העבודה אצל אותו מעסיק עולה על ארבע שעות בתוך שבעה ימים רצופים (עובד לשעה: מבוטח שהקשר בינו לבין מעסיקו הוא לתקופה שאינה עולה על שבעה ימים רצופים, כולל בהעסקה במשק בית).

המבחנים "המסורתיים" לקביעת יחסי עבודה

המבחנים לקביעת יחסי העבודה התפתחו במהלך השנים.

בית הדין נוקט ב"מבחן המעורב", כלומר, בוחן את משקלם של כמה מבחנים שהחשוב ביותר מביניהם הוא "מבחן ההשתלבות". בעבר, מי שהיו בידיו השליטה והפיקוח היה המעסיק, ויתר המבחנים היו חשובים פחות. כיום, חלה התפתחות רבה במבנה ההעסקה. עובדים רבים עובדים מהבית או דרך חברות העסקה, קשה לפקח עליהם, כלי העבודה שייכים להם, שעות העבודה אינן מוגדרות ובכל זאת הפסיקה מכירה בהם כעובדים.

חשוב לציין, שהעובדה שהעובד מקבל כל חודש תלוש משכורת ומדווח כשכיר, אינה, כשלעצמה, תנאי מספיק לכך שמתקיימים יחסי עבודה. כאשר מתקיימים יחסי עבודה, המעסיק חייב לפרט את רכיבי המשכורת בתלוש השכר ולדווח כחוק על העובד.

 

חשיבות הגדרת "יחסי עבודה"

בכל תקופה נתונה משתנים תנאי ההעסקה הקשורים למושג "עובד". מתוך כלל השכירים במשק השאלה לגבי קיום יחסי עבודה מתעוררת רק בקבוצה קטנה של עובדים, שפעמים רבות מגיעים לבתי הדין לעבודה לצורך בחינת השאלה מבחינה משפטית.

חובת המעסיק לדווח ולשלם דמי ביטוח היא מוחלטת ואינה ניתנת להתניה. אם נכרת הסכם עבודה, ששולל מהעובד זכויות המוקנות לו בחוק, ההסכם בטל מעיקרו בהקשר להתניה זו.

קבוצות של מבוטחים בהן קיים ספק באשר לקיום יחסי עבודה

קרובי משפחה - קיימת הגדרה מיוחדת בחוק הביטוח הלאומי לבני משפחה (המוגדרים: כהורים, ילדים, נכדים או אחים): עובד - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל, באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד.

ההגדרה אינה כוללת בן או בת זוג, ולכן לפי עמדת הביטוח הלאומי, בין בני זוג חייבים להתקיים יחסי עבודה כדי שאחד מבני הזוג ייחשב כשכיר של בן הזוג השני, שאם לא כן, כל אחד מהם יחויב בדמי ביטוח בהתאם לחוק ולתקנות.

בעלי שליטה בחברה - קיים ספק אם מתקיימים יחסי עבודה בין בעלי השליטה לבין החברה. הסוגיה נבחנת בדרך כלל בעת תביעה לגמלה.

החל בחודש ינואר 2004 לבעלי השליטה בחברת מעטים בוטלה הזכאות לדמי אבטלה ולזכויות בפירוק חברה, והם אינם משלמים דמי ביטוח בעבור ענפי ביטוח אלה.

אחרים - נותני שירותים למיניהם, ועובדים שחתמו על חוזה העסקה בלי שבחנו קיום יחסי עבודה כראוי.

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן: "חוק שכר מינימום") ותקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ"ח-1987 קובעים שלכל עובד מגיע שכר שאינו נמוך משכר מינימום שנקבע בחוק.

לעתים בהסכם קיבוצי בענף מסוים כלול שכר מינימום שהוא גבוה משכר המינימום שבחוק שכר מינימום. לדוגמה: בענף הבנייה והשיפוצים. שכר המינימום לנוער נמוך מהשכר שהוצג לעיל וכך גם שכר מינימום לבעלי יכולת עבודה מופחתת (אנשים עם מוגבלויות).

שכר המינימום יכול להיות לשעה, ליום או לחודש, ואינו כולל שעות נוספות, תוספת ותק, החזרי הוצאות, מענקים על בסיס שנתי ועוד, אלא תשלומים קבועים בלבד, כמפורט בחוק שכר מינימום. שכר המינימום שונה מעובד לעובד, ותלוי בחלקיות המשרה וברכיבי השכר השונים.

הכנסה זו היא גם ההכנסה המבוטחת לעניין גמלאות מחליפות שכר.

בינואר 2017 עודכן שכר המינימום לסך של 5,000 ש"ח לחודש למשרה מלאה (26.88 ש"ח לשעה). החל ממשכורת חודש דצמבר 2017 מעודכן שכר המינימום לסך של 5,300 ש"ח לחודש למשרה מלאה (28.49 ש"ח לשעה).

החל ממשכורת חודש אפריל 2018 שכר המינימום הוא 5,300 ש"ח לחודש, אך שכר המינימום לשעה הוא 29.12 ש"ח לשעה לאור קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות שבועיות, וחלוקת שכר המינימום החודשי ל-182 שעות במקום ל-186 שעות בחודש.

חיוב בדמי ביטוח של הכנסת עבודה

סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי מחייב בדמי ביטוח הכנסת עבודה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.

 

סעיף 344(א) בחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:

 

"344. (א)     יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה; ..."

 

המקורות המנויים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה הם כדלקמן:

 

" 2. (2)(א)     השתכרות או רווח מעבודה, כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו, תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף; בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתן לאחר לטובתו; "

 

בתקנה מספר 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995, נקבע כדלקמן:

 

"לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכנסה לפי סעיף 9(5)… לפקודה".

 

מהי הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה?

·         השתכרות או רווח מעבודה.

·         שווי שימוש ברכב.

·         כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעסיקו.

·         תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו... למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה.

כלומר, חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו פוטרים מתשלום דמי ביטוח הכנסת עובד שפטורה ממס לפי סעיף 2(2) לפקודה ואינם פוטרים מתשלום דמי ביטוח הכנסת עובד שפטורה ממס לפי סעיף אחר.

החב"ק מתייחס לתשלומים לכיסוי הוצאות במסגרת התייחסות לסעיף 2(2) לפקודה בעמוד ב/11 ומבדיל בין שני סוגי הוצאות:

·         הוצאה שהיא לטובת המעסיק.

·         הוצאה שהיא לטובת העובד ומוכרת כהוצאה לעובד לפי סעיף 17 לפקודה.

נקבע שם כי "אם החזיר המעביד לעובד סכום שהוציא האחרון עבור קניית מעיל עבודה המשמש אותו לעבודתו בלבד והנושא סמל של המעביד, לא ייחשב סכום ההחזר להכנסה. אולם, אם נועד המעיל לשמש את העובד לצרכיו הפרטיים (גם אם יכול הוא להשתמש בו לעבודה), יראו בכך הכנסה בידו".

החב"ק מבדיל בין הוצאה לטובת המעסיק שלגביה לא ייחשב סכום ההחזר להכנסה, לבין הוצאה שמותרת בניכוי לעובד לפי סעיף 17 לפקודה, המשתלמת על ידי המעסיק, שם יש בפקודה "קיצור דרך". במקום לראות בכל ההחזר הכנסה שממנה תנוכה ההוצאה בהתאם לסעיף 17 לפקודה, בחר המחוקק להפחית את ההכנסה מלכתחילה בסכום הזהה לסכום ההוצאה המותר בניכוי.

ניכוי הוצאות דמי חבר ודמי טיפול מהכנסת עבודה

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972 קובעות בסעיף (7) כדלקמן:

דמי חבר - דמי חבר שמשלם עובד שהוא חבר בארגון עובדים, לארגון העובדים, אשר מותר למעסיקו לנכותם מהשכר לפי חוק הגנת השכר.

דמי טיפול - תשלום המשולם לארגון עובדים יציג על ידי עובד שאינו חבר בארגון עובדים, אשר מותר למעסיקו לנכותו מהשכר לפי חוק הגנת השכר.

פקודת מס הכנסה

סעיף 17 לפקודת מס הכנסה קובע כי "לשם בירור הכנסתו של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר על פי סעיף 31 - יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד...".

סעיף 31 לפקודה מסמיך להתקין תקנות להגבלה או לאי התרת ניכוי הוצאות מסוימות.

מכוח סעיף זה נקבע בסעיף (7) לתקנות בדבר ניכוי הוצאות מסויימות כי יותרו כהוצאה 50% מתשלום דמי הטיפול ששילם עובד משכרו, ולגבי עובד ששילם דמי חבר, יותרו בניכוי 50% מסכום דמי הטיפול שהיה משלם אותו עובד אילו היה מחויב בדמי הטיפול.

סעיף 9(א) לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993, קובע כי פקיד השומה רשאי, על פי בקשת העובד, להורות למעסיק להקטין את ניכוי המס כאשר לעובד מגיע ניכוי בשל הוצאה של דמי חבר או דמי טיפול כאמור בתקנות בדבר ניכוי הוצאות מסויימות [סעיף קטן (18)]. ממשיך הסעיף וקובע כי המנהל רשאי להודיע לכלל המעסיקים או לחלק מהם, שעליהם להתיר את ההנחות או הפטורים שבסעיף גם ללא אישור מפקיד השומה.

כלומר, הניכוי אשר יותר לעובד אשר שילם דמי חבר או דמי טיפול, נעשה, למעשה, לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה.

הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בעניין דמי חבר ודמי טיפול

במסגרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בת"מ 142/06 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נגד מדינת ישראל-רשות המסים ואח', הוסכם כי למשך 10 שנים ממועד תחילת יישום הסכם הפשרה בפועל (מחודש ינואר 2013), בהתאם לקביעת בית המשפט, יוכר כהוצאה סכום נוסף על ה-50% המותרים בניכוי בתקנות, בשיעור של 40% מדמי הטיפול המחושבים ששילם עובד לארגון עובדים יציג (החזר בגין העבר).

בתאריך 16.12.2013 פרסמה רשות המסים הבהרה בעניין ניכוי מס במקור ממשכורת של עובד המשלם דמי חבר או דמי טיפול ברוח התקנות והסכם הפשרה.

בהבהרה מודגש, כי כל המיסים והתשלומים החלים על המעסיק בשל השכר המשולם, כגון מס שכר, הפרשות לקופות גמל ולקרנות פנסיה והפרשות אחרות - יחושבו מהכנסת העבודה ללא הפחתת דמי הטיפול שהם הוצאה של העובד לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה.

פסק דין בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים נתן את דעתו בנושא דמי החבר ודמי הטיפול האמורים בפסק דין פ"ש פתח תקוה נגד שירותי בריאות כללית (ע"א 3844/15 מיום 15.12.2016).

השאלה במוקד הערעור הייתה אם יש לראות את דמי הטיפול המקצועי או את דמי החבר עד גובה דמי הטיפול המקצועי (להלן: "דמי הארגון") אותם משלמת חברה בגין עובדיה למוסדותיה של ההסתדרות, כחלק מחישוב השכר והכנסת העבודה שבגינם מחויבת החברה במס שכר ובמס מעסיקים.

קובע בית המשפט העליון בפסק הדין שתכלית סעיף 2(2) לפקודה באופן כללי היא כי הכנסה הנובעת לנישום כתוצאה מקיום יחסי עובד ומעסיק ומשתלמת לו משום קיומם של יחסים אלה – היא הכנסת עבודה.

עוד קובע בית המשפט העליון כי הסעיף על פי לשונו, כולל בהגדרת הכנסת עבודה כל טובת הנאה המגיעה מן המעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביניהם, למעט המפורט בחריג.

"כאמור יש לפרש את החריג לסעיף 2(2) לפקודה בדרך תכליתית, על פיה כל תשלום או טובת הנאה המועברים מהמעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביניהם נכנסים בגדריה של הכנסת העבודה, למעט תשלומים הבאים בגדרי החריג, אשר לו יש לתת פירוש מצמצם, בשל אותה תכלית של החוק".

השופט רובינשטיין קבע כי דמי הארגון הם חלק בלתי נפרד מן השכר. העובדה שהכסף אינו מגיע בפועל לעובד אין פירושה כי הכסף לא שולם לו כחלק משכרו, שכן הכסף שולם להסתדרות בעבור העובד ובשם העובד לצורך מתן השירות לעובד. המעסיק משמש רק "צינור" להעברת הכספים.

אין לראות את התשלומים האלה כהחזר הוצאות מן המעסיק לעובד ולכן יש לראותם כחלק מהגדרת הכנסת העבודה, בין אם הם מותרים לעובד כהוצאה ובין אם לא. הפרשנות הזאת אמורה, לדעת השופט רובינשטיין, להיטיב לכאורה עם העובדים, כיוון שאין פגיעה בגובה ההפרשות הפטורות ממס ובתגמולי הביטוח הלאומי הנגזרים מהגדרת הכנסת העבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה.

כלומר, עולה מפסק הדין כי אין להתיר הקטנת הכנסת העבודה לעניין חישוב דמי הביטוח, כדי לא לפגוע בגמלאות הביטוח הלאומי הנגזרות מגובה הכנסת העובד.

עמדת הביטוח הלאומי בקשר לניכוי הוצאות של שכירים

בהסתמך על פסק הדין של בית המשפט העליון מדצמבר 2016, פרסם הביטוח הלאומי ביום 1.1.2017 את עמדתו בקשר לניכוי הוצאות של שכירים. להלן מתוך החוזר של הביטוח הלאומי:

בהתאם לסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי, הכנסתו של עובד שכיר נקבעת על פי סעיף 2(2) לפקודה. מכאן כי ככל שמדובר בהוצאה לפי סעיף 17 לפקודה (סעיף אליו לא מפנה סעיף 344 לחוק), הרי שאין היא רלוונטית לעניין חישוב ההכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי.

סעיף 2(2) לפקודה כולל חריג שאינו נכלל בהגדרת הכנסת עבודה: "למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה".

הפירוש שנותן הביטוח הלאומי לחריג האמור בסעיף 2(2) לפקודה הוא, שהחריג נועד להקל על השכיר שלא יצטרך להגיש דוחות למס הכנסה כדי לנכות הוצאות המותרות לו בניכוי, ויוכל לנכות אותן ישירות מהמשכורת באמצעות המעסיק.

דמי החבר ששולמו משכרו של העובד (על ידי המעסיק המשמש כ"צינור" בין העובד לבין הארגון), אינם בגדר החזר הוצאות מהמעסיק לעובד ולכן יחויבו כהכנסת עבודה אף על פי שהן מותרות בניכוי ממשכורתו.

החוזר מביא את פסק הדין של בית המשפט העליון שלעיל כבסיס לעמדתו, שכן נקבע בפסק הדין כי יש לפרש את החריג לסעיף 2(2) לפקודה בדרך תכליתית, על פיה כל תשלום או טובת הנאה המועברים מהמעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביניהם נכנסים בגדרה של הכנסת העבודה, למעט תשלומים הבאים בגדר החריג, אשר לו יש לתת פירוש מצמצם, בשל אותה תכלית של החוק.

לעניין דמי הארגון קבע בית המשפט, כי הם אינם בגדר החריג, ויש לראותם כחלק מהכנסת העבודה של העובד, בין אם הם מותרים בניכוי לעובד כהוצאה ובין אם לא.

החוזר מפרט את דרכי הטיפול של עובד הביטוח הלאומי שבודק תלוש משכורת של עובד:

1.       ביקורת ניכויים - מבקר הניכויים יבדוק כי דמי הביטוח (חלק העובד וחלק המעסיק) שולמו משכר הברוטו, לפני ניכוי הוצאות.

2.       בקשות להחזר דמי ביטוח במשכורת – פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר דמי ביטוח בגין ניכוי הוצאות דמי חבר רטרואקטיביים.

3.       בקשות להחזר דמי ביטוח בעקבות הגשת דוח למס הכנסה – פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר דמי ביטוח בעקבות התרת ההוצאות לשכיר בדוח שהגיש למס הכנסה.

דמי ביטוח מופחתים בשל זכאות לגמלה

מעסיק שמדווח על עובד כמבוטח בשיעורי דמי ביטוח מופחתים בשל זכאות לגמלה [לפי סעיף 351(ד) לחוק הביטוח הלאומי], חייב לוודא שבידיו נמצא אישור מהמוסד לביטוח לאומי המעיד על התנאים המזכים בהטבה.

המוסד לביטוח לאומי פרסם באיגרת למעסיק לשנת 2018 כי חובה לקבל אישור בכל שנה על קבלת הקצבה מהביטוח הלאומי, בכל גמלה שמזכה בתשלום דמי ביטוח מופחתים.

הנחה בדמי הביטוח ניתנת כאשר המבוטח מקבל בפועל מהמוסד לביטוח לאומי בישראל קצבת נכות כללית מלאה לתקופה של שנה לפחות או לצמיתות, קצבת נכות מעבודה בשיעור 100% לצמיתות, או קצבת אזרח ותיק (ראה הבהרה בהמשך).

נכה שקיבל קצבת נכות כללית בשיעור 100% לפי חוק לרון, וקצבתו הופסקה בשל הכנסות גבוהות, זכאי לקבל בתנאים שבחוק את השיעורים הנמוכים של דמי הביטוח במשך 36 חודשים נוספים, בהתאם לאישור שיקבל מהמוסד לביטוח לאומי בעבור המעסיק.

הבהרה בעניין זכאות לקצבת נכות כללית לשנה לפחות - הכוונה לתקופה שאינה כוללת את 90 הימים הראשונים, שבהם נקבעת הזכאות לקצבת הנכות הכללית.

המוסד לביטוח לאומי ערך הפגשה של משכורות מטופסי 126 עם הנתונים המצויים במחלקות הגמלאות, ומחייב בדמי ביטוח מעסיקים שלא פעלו כחוק (חשוב מאוד לשמור על טופס 101 החתום על ידי העובד ועל האישור שהביא מהמוסד לביטוח לאומי המעיד על זכאותו בפועל לקצבה).

יש לשים לב לסוג הקצבה שהמבוטח מקבל, כיוון שקצבה לשירותים מיוחדים, קצבה לנכה פוליו, גמלת ניידות, קצבה בשל פגיעת איבה וקצבה לנכי צה"ל, למשל, וכן זכאות לפטור ממס בשל נכות, אינם מזכים בהנחות במוסד לביטוח לאומי.

עובד שכיר בגיל פרישה שבחר לקבל קצבת נכות מעבודה במקום קצבת אזרח ותיק (זקנה)

למרות ההוראות המפורשות שלעיל, המוסד לביטוח לאומי הקל על מבוטחים בגיל פרישה ופרסם בחודש מארס 2012 כדלקמן:

כדי שעל משכורתו של עובד שכיר בגיל פרישה המקבל קצבת נכות מעבודה, יחולו הכללים שחלים על מי שמקבל קצבת אזרח ותיק לעניין תשלום דמי ביטוח, עליו להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק, לבחור שלא לקבל את קצבת אזרח ותיק ולמסור למעסיק את אישור הזכאות העקרוני. עובד שלא מסר את האישור האמור למעסיק, ינוכו ממנו דמי ביטוח על פי החוק והמעסיק יעביר את חלקו בהתאם. 

המעסיק יחזיר לעובד דמי ביטוח שנוכו ביתר אם קיבל מהעובד באיחור את אישור הזכאות לקצבת אזרח ותיק, ואם טעה וניכה דמי ביטוח מעובד שזכאי לקצבת אזרח ותיק. הדיווח על שינוי סטטוס נעשה ב"קובץ זיכויים" שבע שנים אחורנית.

תשלום דמי ביטוח בתקופת חופשה ללא תשלום (חל"ת)

מי שנמצא בחל"ת בהסכמת המעסיק לפחות חודש קלנדרי אחד מלא (או בחל"ד ללא זכאות לדמי לידה), ובתקופה זו אינו עובד אצל מעסיק אחר ואינו עובד עצמאי, מעסיקו ינהג כאמור להלן:

בכל אחד מהחודשיים הראשונים (2 חודשים) של החל"ת על המעסיק לדווח על העובד ולשלם דמי ביטוח מינימליים. המעסיק רשאי לנכות סכום זה מכל סכום שיגיע לעובד ממנו [כמפורט בתקנה 6(ג) להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח].

סכום דמי הביטוח המינימליים נגזר משכר המינימום כפול 6.57%. בתקופה הזו העובד בחל"ת מבוטח לכל ענפי הביטוח, למעט לענף פגיעה בעבודה ולענף זכויות בפירוק חברה ופשיטת רגל של מעסיק.

הכוונה לחודש מלא או לחודשיים מלאים, שבהם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום. כאשר העובד עובד אפילו יום עבודה אחד בחודש, ישולמו דמי ביטוח בעד יום העבודה בלבד.

החל מהחודש השלישי של החל"ת על המבוטח לשלם דמי ביטוח בעצמו, לרבות מבוטחת בחל"ת (לפי עמדת המוסד לביטוח לאומי יחסי העבודה הושעו ולא נותקו). יש לפנות למוסד לביטוח לאומי בסניף המגורים, למחלקת גבייה ממבוטחים שאינם שכירים (גל"ש).

כל עוד לא נותקו יחסי העבודה, לא תיחשב מבוטחת כאמור שאינה עובדת לעקרת בית נשואה או לאלמנה בת קצבה לעניין הפטור מתשלום דמי ביטוח.

תקופת אכשרה לדמי לידה

בבחינת תקופת אכשרה לדמי לידה מובאים בחשבון החודשיים הראשונים של חל"ת, כאמור לעיל, אם הם לפני היום הקובע לזכאות לדמי הלידה.

מבוטחת בחופשת לידה

המוסד לביטוח לאומי פרסם הבהרה בעניין מבוטחות בחופשת לידה, שמאריכות את החופשה ללא שמגיעים להן דמי לידה לתקופת ההארכה, לפי תיקון מספר 46 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

בגין מבוטחות אלה המעסיק משלם דמי ביטוח במעמד של חופשה ללא תשלום, ולכן החל מהחודש השלישי המלא של החל"ת חובת התשלום מוטלת על המבוטחת כפי שהוסבר לעיל.

החידוש בהבהרה של הביטוח הלאומי הוא ההתייחסות לחופשת הלידה כאל חל"ת, אף שהמבוטחת נמצאת עדיין בחופשת לידה. כיוון שלא משתלמים לה דמי לידה - רואים בה עובדת בחל"ת לעניין הביטוח הלאומי.

התשלום של המעסיק הוא בעבור חודש מלא שלא הייתה בו העסקה, ולכן המעסיק לא ישלם את המינימום בעבור חודש שבו המבוטחת עדיין מקבלת דמי לידה, אלא מהחודש העוקב. כמו כן לא ישולם המינימום בחודש שבו חזרה העובדת לעבוד, שכן בגין חודש זה ישלם המעסיק בעבורה בגין ימי עבודתה בפועל.

תזכורת לכללי פריסת שכר ותשלום הטבות

שכר החודשי רגיל

השכר החודשי הרגיל הוא השכר שנהוג לשלם לעובד מדי חודש.

תשלום חודשי לעובד שנהוג לשלמו בחודש שלאחר החודש שבעדו הוא משתלם, על פי הדיווח של העובד (כגון: פרמיות, שעות נוספות וכדומה), נחשב לשכר חודשי רגיל של העובד בעד החודש שלאחר החודש שבעדו משולם התשלום החודשי.

הפרשי שכר (הפרשים)

כשמעסיק משלם לעובד הפרשי שכר בעד תקופות קודמות, הפרשים בגין העלאה בדרגה וכדומה, יש לערוך דוח על הפרשים (הפרשי שכר אינם תשלום נוסף).

על פי תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995, ההפרשים ייחשבו לשכרו החודשי הרגיל של העובד וייזקפו על כל אחד מהחודשים, בהתאמה. לכן, הדוח יתייחס לתקופה שבגינה שולמו ההפרשים, לפי שיעורי דמי הביטוח והמקסימום שהיו נהוגים באותן התקופות. יש לשים לב לשינויים בשיעורי דמי הביטוח, לשינויים בהכנסה החייבת בשיעור מופחת ולתקרה החייבת בדמי ביטוח באותה התקופה.

תשלום נוסף

"תשלום נוסף" הוא שכר שניתן לעובד נוסף על השכר החודשי הרגיל, למעט הפרשי שכר. ל"תשלום נוסף" נחשבים, בין היתר, רכיבי השכר הבאים: ביגוד, דמי הבראה, משכורת "13", בונוס, מענק השתתפות ברווחי מעסיק, מענק יובל, ביטוח רכב וכדומה, לרבות כל גילום מס בעבור כל אחד מהרכיבים הללו, וכן כל תשלום תקופתי שלא נהוג לשלמו מדי חודש, למעט הפרשי שכר (שאותם כאמור יש לייחס לכל אחד מהחודשים שבגינם שולמו, לפי סך הרכיבים בכל חודש).

כשמעסיק משלם לעובד בונוס או תשלום כלשהו נוסף על שכרו החודשי הרגיל, עליו לערוך דוח על תשלום נוסף בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח).

הפעולות שיש לבצע בעניין פריסת שכר

1.    החל ממשכורת חודש יוני 2014 יש להשוות את השכר הנוסף לרבע משכר המינימום. על פי חוזר הביטוח הלאומי מס' 1455 הכוונה לרבע משכר המינימום החודשי.

       החל מחודש ינואר 2017 שכר המינימום הוא 5,000 ש"ח לחודש ורבע ממנו הוא 1,250 ש"ח. החל מחודש דצמבר 2017 שכר המינימום הוא 5,300 ש"ח לחודש ורבע ממנו הוא 1,325 ש"ח.

עד משכורת חודש מאי 2014 יש לבדוק מהו השכר החודשי הרגיל של העובד בחודש המסוים ולהשוות את השכר הנוסף ל-25% מן השכר החודשי הרגיל של אותו החודש (הכולל גם את הפרמיות, השעות הנוספות וכדומה).

2.    בתשלום נוסף יש לנהוג כדלקמן:

2.1 אם התשלום הנוסף נמוך מרבע משכר המינימום של העובד (לפני התיקון: רבע השכר החודשי הרגיל), אזי לא חלות הוראות הפריסה. התשלום הנוסף מצורף לשכר החודשי הרגיל, ומשולמים בגינו דמי ביטוח בחודש התשלום.

2.2 אם התשלום הנוסף עולה על רבע משכר המינימום של העובד (לפני התיקון: רבע השכר החודשי הרגיל) או שווה לו, אזי חלות הוראות הפריסה המפורטות להלן.

3.    הוראות הפריסה:

3.1 תשלום נוסף ששולם לאחר שהעובד עבד שנה לפחות ברציפות אצל המעסיק הנוכחי, יש לחלק ב-12. המנה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של העובד בחודש שבו חולק התשלום הנוסף ובכל אחד מ-11 החודשים שקדמו לו.

3.2 תשלום נוסף ששולם לעובד שלא עבד בכל חודשי השנה הקלנדרית, שכוללת את החודש שבו שולם התשלום הנוסף ו-11 החודשים שלפניו, יש לחלק במספר החודשים שבהם עבד העובד במהלך 12 החודשים הללו, עד וכולל החודש שבו שולם התשלום הנוסף. המנה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של העובד בכל אחד מהחודשים הללו.

3.3 יום עבודה בחודש נחשב לחודש שבו העובד עבד.

הפרש של תשלום נוסף

המוסד לביטוח לאומי קבע בעבר כי הפרש של תשלום נוסף יושווה לשכר הרגיל בחודש שבו שולמו ההפרשים. בעקבות חוות דעת משפטית במוסד לביטוח לאומי נקבע בחודש אפריל 2008 כי ההפרש האמור יושווה לשכר הרגיל בחודש שבו שולם התשלום הנוסף במקור. החל מיוני 2014 ההשוואה היא לרבע משכר המינימום.

לדוגמה: המעסיק שילם "משכורת 13" במשכורת חודש יולי, ובמשכורת חודש אוגוסט שילם לעובד הפרשים בשל טעות. במקרה זה יש לייחס את ההפרש לחודש יולי ולא לחודש אוגוסט. 

הייחוס למועד המקורי משמעו חישוב מחדש בחודש יולי (על פי הדוגמה), תוך עריכה חוזרת של ההשוואה, והפעלת כללי הפריסה על פי הוראת תקנה 5 לתקנות שלעיל.

ההוראות חלות על כל סוגי העילות לשינויים בתשלום נוסף, לרבות טעויות ו/או הסכמים קיבוציים רטרואקטיביים.

חובת תשלום דמי ביטוח על הטבות שכר ופריסת תשלום נוסף כאשר עובד לא עבד במשך חודש מלא

למוסד לביטוח לאומי התברר שהמעסיקים לא נהגו באופן אחיד במקרה של תשלום הטבות שכר לתקופות שבהן העובדים היו זכאים לגמלאות מחליפות שכר, כגון: דמי לידה, ולתקופות שבהן העובד לא עבד במשך חודש מלא, כגון: חופשה ללא תשלום (חל"ת).

ביום 29/06/2015 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר 1458 המפרט את אופן הדיווח בעבור הטבות שכר בתקופת חל"ד וחל"ת, בתוקף ממשכורת יוני 2015 ואילך (מועד דיווח בחודש יולי 2015).

לעניין בונוסים ושכר נוסף בתקופות האמורות נקבעו בשנת 2009 הוראות כדלקמן: ככלל, תשלום נוסף יש לחלק ל-12 חודשים, חודש התשלום ו-11 חודשים אחורה שבהם עבד העובד, אולם נקבע בהוראות שיש להוציא מהספירה חודשים מלאים שבהם העובד לא עבד, גם אם קיבל הטבת שכר או גמלה.

לדוגמה: בחודש פברואר משולם לרונית תשלום נוסף שעולה על 25% משכר המינימום. רונית קיבלה דמי לידה לתקופה מ-30 באוקטובר עד 11 בפברואר בשנה הבאה.

מאחר שבחודשים נובמבר, דצמבר וינואר לא עבדה כלל, יש לפרוס את התשלום הנוסף ל-9 חודשים (ללא החודשים נובמבר, דצמבר וינואר).

הארכת חופשת הלידה ללא זכאות לדמי לידה

המוסד לביטוח לאומי פרסם בעבר הבהרות בעניין מבוטחות בחופשת לידה, שמאריכות את החופשה ללא שמגיעים להן דמי לידה בתקופת ההארכה, לפי תיקון 46 לחוק עבודת נשים. לפי ההוראות, המעסיק מתייחס לחופשת הלידה שאין בגינה תשלום דמי לידה כחל"ת, אף שהמבוטחת נמצאת עדיין בחל"ד.

 

 

כללים ממשכורת יוני 2015 לעניין הטבות שכר בחל"ת או בחל"ד, לפי חוזר 1458

ככלל, הטבות שכר המשולמות לעובד מידי חודש גם בתקופת שהותו בחל"ת או בחל"ד (כמו: שווי טלפון, שווי רכב, שווי עיתון וכדומה), הן בגדר הכנסות עבודה ולפיכך חייבות בניכוי ובתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

החוזר מבדיל בין הטבות ששולמו בתקופת חל"ת לבין הטבות ששולמו בתקופת חל"ד. מפורטים להלן עיקרי ההוראות (כל הפרטים הטכניים מצויים בחוזר):

1.         הטבות שכר בתקופת חל"ד [לפי סעיף 351(א) לחוק הביטוח הלאומי]

ההטבה תדווח בטופס 102 בקוד מיוחד, תשויך לחודש שבעבורו שולמה וינוכו וישולמו בעבורה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם.

ניכוי דמי הביטוח מהעובד יתבצע לפי שיעורי הניכוי (מופחת ומלא) הנהוגים לסוג העובד ובהתאם לסוג המעסיק - עיקרי או משני.

החוזר מדגיש ומציין, שחודשי חל"ד (מלאים) אינם נחשבים כחודשי עבודה לעניין פריסת שכר נוסף.

2.         הטבות שכר בתקופת חל"ת

הטבה המשולמת לעובד בתקופת חל"ת (החל מהחודש הראשון של החופשה), משולמת לו למעשה מכוח תקופת עבודתו אצל מעסיקו, ועל כן ההטבה תיוחס לחודש העבודה שקדם למועד יציאתו של העובד לחל"ת.

על המעסיק לייחס בטופס 102 את כלל ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת לחודש העבודה האחרון שקדם למועד יציאתו לחל"ת. סכום ההטבות הוא בגדר שכר נוסף ויחולו לגביו כללי הפריסה.

מקרים שבהם תקופת חל"ת חרגה משנה והעובד קיבל מידי חודש הטבות שכר גם לאחר 12 חודשים, יועברו כחריגים לבדיקת המשרד הראשי.

למען הסר ספק מודגש בחוזר כי סך ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת בחודש שקדם לחודש שבו יצא העובד לחל"ת, ייחשב כבסיס לחישוב גמלאות מחליפות שכר, בהתאם להוראות החוק.

הפרשי גמלה בשל תשלום נוסף או הפרשי שכר

מעסיק ששילם בונוס שחייב בפריסת שכר (גם אחרי ניתוק יחסי העבודה), או ששילם לעובדים הפרשי שכר בשל תקופות קודמות, חייב לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל השלמה לגמלאות שהוא קיבל בעבור העובד (לדוגמה: תגמולי מילואים), ולהפנות את העובד למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל השלמה לגמלאות מחליפות שכר שהעובד קיבל, כגון: דמי לידה. יש לשים לב למגבלת השיהוי (בדרך כלל שנה מיום מתן הבונוס).

המוסד לביטוח לאומי מזכיר למעסיקים בעקבות ביקורת ניכויים שיש להודיע לעובדים על זכאותם לתבוע הפרשי גמלה (על פי חוק הודעה לעובד), לדוגמה, לעובד שהוסיפו למשכורתו בביקורת הניכויים שווי רכב, ומשלם הפרשי גמלה בתנאים מסוימים.

הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר כאשר השכר מורכב גם מעמלות

כאשר שכר עבודה כולל עמלות, יש לבחון מראש אם העמלות הן בונוס או שכר רגיל. הבעיה מתעוררת בעיקר בחישוב הבסיס לקביעת דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה, שהרי בונוס נפרס לפי כללי הפריסה ל-12 חודשים.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל ביום 30.7.2017 את תביעתה של רונית שטיינר (ב"ל 52400-02-15) וייחס את הרכיב שקיבלה מדי חודש על חשבון הבונוס השנתי כחלק משכרה הרגיל לצורך חישוב דמי הלידה. כיוון שהמעסיק שילם בכל חודש מקדמה בסכום קבוע על חשבון הבונוס השנתי, כפי שנקבע בהסכם העבודה, המקדמה נחשבת חלק מהשכר הרגיל. יתרת הבונוס השנתי הוא תשלום נוסף שיש לפרוס לפי התקנות.

בית הדין האזורי דחה ביום 10.5.2018 את תביעתה של רינה יהודה (ב"ל 21403-06-17) וקבע כי תמריצים (עמלות מכירה ששולמו באופן קבוע בכל חודש בעבור חודש קודם) ששולמו לה בחודשים שבהם שהתה בשמירת היריון אינם בבחינת תשלום נוסף אלא שכר רגיל, ולכן בנסיבות האירוע הם לא נכללו בשכר הקובע לתשלום דמי הלידה.

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

מי שמשלם תשלומים למרצים, למדריכים, לשומרים, לשחקנים, למורי דרך ולאחרים, חייב לבחון אם מתקיימים יחסי עבודה לפי חוקי העבודה.

אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, המשלם חייב לבחון אם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות מנותני השירות האלה דמי ביטוח כעובדים שכירים ולדווח עליהם למוסד לביטוח לאומי, בהתאם לצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים.

עמדת המוסד לביטוח לאומי שהובהרה בפגישות עם נציגי המייצגים היא, שתנאי הצו נבחנים במשך 12 חודשים רצופים מיום ההופעה או ההרצאה הראשונה. על המשלם להיערך לניכוי דמי הביטוח לפי הצו כבר בתשלום הראשון, או לתקן את הדוחות.

עוד נמסר כי הדיווח למוסד לביטוח לאומי ותשלום דמי הביטוח לפי הוראות הצו נעשה על ההכנסה ללא המע"מ, בהתאם לחודש שבו ניתן השירות ולא לפי חודש התשלום, כאמור בסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי.

חשוב שהמשלם יקפיד על מילוי האישור לעובד. בין היתר עליו לכלול באישור את הסכום שממנו נוכו דמי ביטוח, את דמי הביטוח הלאומי שנוכו, את דמי ביטוח הבריאות שנוכו, את התשלום שהמשלם העביר למוסד לביטוח לאומי ואת פרטי סניף הביטוח הלאומי.

לצורך זכאות לגמלאות המשלם אמור למסור לנותן השירות אישור חודשי ולא אישור שנתי על ההכנסות בחודש שבו עבד בפועל.

מי שמשלם תשלום על פי הצו האמור ומנכה דמי ביטוח ממקבל התשלום, מדווח למוסד לביטוח לאומי מדי חודש בטופס 102. פעם ברבעון יש להעביר את קובץ המבוטחים הללו למוסד לביטוח לאומי, על פי הוראות שמצויות באתר הביטוח הלאומי באינטרנט (לשידור קובץ מרצים ואומנים) בטופס בל/652.

החל מינואר 2010 המוסד לביטוח לאומי דורש לדווח בדיווח רבעוני ממוכן את הטופס האמור באתר קשרים עסקיים של המוסד או באמצעות האינטרנט. החל משנת 2011 המוסד פרסם שלא יתקבלו דיווחים ידניים.

המוסד לביטוח לאומי הציע בעבר לבטל את הצו לחלוטין בעיקר בשל הסרבול שבו. על סדר היום של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הועלתה בעבר ההצעה לבטל לחלוטין את הצו, אך לאחר דיון בוועדה, ההצעה נדחתה ועל כן יש לוודא ניכוי דמי הביטוח לפיו.

הכנסות מהופעה אמנותית לאחר התיקון בצו סיווג מבוטחים

בחודש מרץ 2018 תוקן פרט 13 לתוספת הראשונה בצו המפרט את התנאים שבהם נכללת הופעה אומנותית במסגרת הצו. לאחר התיקון חל הצו בכל מקרה של הופעה אומנותית, כמפורט בצו, שלגביה נערך הסכם עבודה בכתב לסדרה של חמש הופעות לפחות או לרבע שנה לפחות.

כאמור לעיל, על פי ההוראות שמסר הביטוח הלאומי לנציגי המייצגים, ההתקשרות שכלולה בצו היא לתקופה של רבע שנה לפחות או חמש הופעות לפחות בתוך תקופה של 12 חודשים.

 

יחסי העבודה גוברים על הצו

כבהד מוהנד היה שחקן כדורגל שנפגע בעת משחק ותבע גמלאות כנפגע בעבודה. המוסד לביטוח לאומי טען שהוא אינו מוגדר כשכיר לפי פריט 14 בצו סיווג מבוטחים כי אין לו חוזה עבודה בכתב. לכן, הוא מבוטח לפי התוספת השלישית כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ואינו מבוטח לעניין פגיעה בעבודה.

בית הדין הארצי קבע ביום 21.8.2001 (עב"ל 327/99) כי מי שיש לו כל הסממנים של עובד שכיר לפי משפט העבודה נחשב "עובד" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

מעמד מבוטחים בענפי הספורט

ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית במסגרת אגודת ספורט או מטעמה (לעניין זה "אגודת ספורט" היא חבר בני אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסוימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובן אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר), נחשב לעובד שכיר של מי שחייב בגמול ההעסקה, אם נערך מראש הסכם העסקה בכתב.

ביום 13.4.2014 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר ביטוח/1418 וקבע כללים אחידים לעניין מעמד ספורטאים כשכירים או כעוסקים בפעילות חובבנית. על פי הכללים האלה, כדי שספורטאי ייחשב שכיר צריכים להתקיים לפחות שני תנאים מצטברים:

1.    הסכם העסקה בכתב מראש.

2.    תשלום שכר (עמדת הביטוח הלאומי היא שיחסי עובד ומעסיק מטיבם מחייבים מתן תמורה בעבור ביצוע עבודה).

ביום 4.5.2014 פרסם הביטוח הלאומי חוזר נפגעי עבודה/48 וקבע על בסיס חוזר ביטוח/1418 כי רק "ספורטאי מקצועי" שעיסוקו בספורט מבוטח בביטוח נפגעי עבודה. "ספורטאי חובב" העוסק בספורט כתחביב אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.

ביום 6 במאי 2018 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 39281-08-15) את תביעתו של דוד רועי עמרם כי התקיימו יחסי עבודה בינו לבין קבוצת כדור-יד "עירוני רחובות כדוריד" ולפיכך יש להכיר בתאונה שאירעה לו כתאונת עבודה.

המבוטח קיבל תשלום נמוך מאד כהחזרי הוצאות אך בפועל הוכח כי נחתם הסכם עם הקבוצה המסדיר את תנאי ההעסקה, התקיימו מבחני העבודה, כגון פיקוח, השתלבות, השתתפות בארבעה אימונים בשבוע ובמשחקים, ולא הוכח כי התשלום היה רק בשל החזר הוצאות.

המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להעניש את השחקן אם המעסיקה לא נהגה כדין, לא שילמה את דמי הביטוח והפרה חוקי מגן בתשלום השכר. המוסד לביטוח לאומי אמור לבחון את מערכת היחסים בין השחקן לקבוצה.

צו סיווג מבוטחים בהקשר לנהג מונית

בסעיף 3 לצו סיווג מבוטחים, נקבע שמבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט בתוספת השנייה לצו והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט בתוספת זו, ייחשב לעניין החוק כעובד עצמאי ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי בסעיף 1 לחוק.

בתוספת השנייה בצו סיווג מבוטחים נקבע כי נהג מונית יסווג כעובד עצמאי אם מתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי, בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס יחידת זמן.

הגדרת עובד עצמאי בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי היא: "מי שעוסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד, ומתקיימים בו תנאי הכנסה ומספר שעות עבודה מסוימים."

קביעת מעמדו של נהג מונית לפי צו סיווג מבוטחים – פסקי דין

ביום 16 במארס 2015 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 27308-05-14) את תביעתו של משה הרוש לדמי אבטלה, וקבע כי המבוטח, שהיה נהג מונית ולכאורה נקבע כעצמאי לפי צו סיווג מבוטחים, נחשב לעובד שכיר. כלומר נקבע כי התוספת השנייה בצו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים חלה רק אם מתקיימים תנאי ההגדרה של עובד עצמאי ונשללים הקריטריונים של יחסי עבודה בין הצדדים.

בדומה לפסק הדין שלעיל, קיבל בית הדין האזורי את תביעתו של לירן פישלזון (ב"ל 18390-09-14 מיום 10.11.2015). בית הדין פסק כי יש להגדיר את עבודתו של המבוטח כנהג מונית בחברת מוניות כעבודה של עובד שכיר לצורך תשלום דמי אבטלה. נפסק כי המבוטח השתלב במפעל של חברת המוניות ולבד מלהעמיד את עצמו לרשותה הוא לא נשא בסיכונים ובהוצאות העסק ואין בעובדה ששכר המבוטח שולם על בסיס פדיון המונית או בעובדה שאת חלק מלקוחותיו הוא איתר, כדי לשנות ממסקנה זו.

חובת דיווח חודשית

המשכורת המדווחת למוסד לביטוח לאומי מהווה בסיס לגמלאות. לכן, לפי סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי, יש לדווח מדי חודש על השכר הרגיל, גם אם השכר שולם באיחור.

על בעלי שליטה להקפיד לקבל שכר באופן שוטף, כפי שנהוג לשלם לשאר העובדים.

בעלי שליטה ולעתים גם בני משפחה מתבקשים לעתים לצרף לתביעה לגמלה מחליפת שכר (כמו דמי לידה), דף בנק שכולל הפקדת משכורות אחרונות.

דיווח רבעוני

החל בחודש ינואר 2010 המעסיקים חייבים לדווח למוסד לביטוח לאומי, נוסף על הדיווח החודשי, דיווח שמי מפורט באופן ממוכן בלבד, פעם ברבעון בעבור:

1)    פנסיונרים בפנסיה מוקדמת עד שנת 2015. משנת 2016 יש לדווח בטופס 126.

2)    תלמידים בהכשרה מקצועית.

3)    עובדים בחופשה ללא תשלום.

4)    דיווח לפי צו סיווג מבוטחים.

הכשרה מקצועית ושיקום מקצועי - להלן הכללים לדיווח על מבוטחים בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, החל מיום 1 ביולי 2011 (עד יום 30.6.2011 נותן ההכשרה גבה מהתלמיד דמי ביטוח והעביר למוסד לביטוח לאומי).

חובת נותן ההכשרה המקצועית - תשלום דמי ביטוח לאומי לענפים:

●        נפגעי עבודה (בשיעור 0.4% מסכום מחצית השכר הממוצע במשק).

●        אימהות - מקומות שאושרו לכך בתקנות וקיבלו אישור מאת המוסד לביטוח לאומי (0.1% מסכום מחצית השכר הממוצע במשק).

המעסיק ממלא את השדות לענף "נפגעי עבודה" ולענף "אימהות" בלבד.

חובת התלמיד - לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ישירות למוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי פונה אל התלמידים לצורך עדכון חובת התשלום. המעסיק מעביר פעם ברבעון רשימה שמית של התלמידים שלמדו במוסד ברבעון החולף.

 

עדכונים בדיווח על משכורות

המוסד לביטוח לאומי פרסם החל מדיווח עבור חודש ינואר 2017 את השינויים כדלקמן:

 

1.       בוטל קוד דיווח מספר 2 (דוח נוסף). מעסיק ידווח על עובד נוסף בקוד דיווח 8 (דוח מתקן).

2.      דוח שוטף ראשון יש לדווח בקוד דיווח 1 בלבד ולא בקוד דיווח 8.

באיגרת למעסיקים מינואר 2018 מתבקשים המעסיקים לקבל אישור מראש על הוספת רכיב שכר פטור במסגרת המשכורת. לקבלת האישור יש לשלוח מייל לכתובת [email protected] .

את משכורת חודש דצמבר 2018 המעסיק יוכל לדווח כבר בחודש דצמבר 2018 ולשלם את דמי הביטוח ביחד עם הדיווח.

העסקת עובדים זרים (תושבי חוץ)

סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי קובע החל משנת 2003 כי לעניין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, את מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור בישראל (אשרות מסוג ב/1, ב/2, ב/3, ב/4, לרבות רישיון עבודה).

הדיווח על העובדים הזרים נעשה לפי שיעורי דמי ביטוח מיוחדים במוסד לביטוח לאומי או באמצעות לשכת שירות התעסוקה (להלן: "לשכת התעסוקה").

מעסיקי עובדים זרים שמקום מושבם בשטחים (למעט עובדים זרים במשק בית) שמועסקים בתחומי מדינת ישראל, מדווחים באמצעות מדור התשלומים שליד לשכת התעסוקה [תקנה 3(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי"ד-1954].

סך שיעורי דמי הביטוח הלאומי והיטל ההשוואה הנגבים מהעובדים הפלשתינים המועסקים בישראל זהים לחלוטין לשיעורי דמי הביטוח הלאומי המוטלים על עובדים ישראלים.

דיווח במוסד לביטוח לאומי

הדיווח למוסד לביטוח לאומי על העסקת עובד זר נעשה לפי קריטריונים שונים המפורטים להלן:

1.    תושבי כל המדינות, למעט תושבי מדינות שחתומות עם ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי [לרבות פליטים ומבקשי מקלט בעלי אשרות לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952].

2.    תושבי שטחים שאינם תושבי ישראל שעובדים במשק בית – המעסיק מדווח ומשלם דמי ביטוח לאומי ישירות למוסד לביטוח לאומי ולא ללשכת התעסוקה.

3.    עובדים זרים המועסקים ב"אזור" - הדיווח למוסד לביטוח לאומי נעשה לפי תיקון בחוק הביטוח הלאומי מיום 1.10.2005.

4.    תושבי חוץ ממדינות אמנה (כמוסבר להלן).

על פי חוזר מעסיקים מספר 1451 מתאריך 18.2.2013 החזר דמי ביטוח למעסיק בעבור תושב חוץ (לרבות תושב שטחים) שדווח בטעות כתושב ישראל, ייעשה עד שבע שנים לאחור ועוד השנה השוטפת.

ביטוח בריאות ממלכתי

מי שאינו נחשב תושב ישראל בביטוח הלאומי אינו מבוטח על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בעניין זה הותקן צו הקובע הסדר מפורט המחייב מעסיק לבטח עובד זר בישראל במסגרת ביטוח רפואי פרטי, לרבות עובדים זרים השוהים בישראל שלא כדין.

העסקת תושבי חוץ ממדינות אמנה לביטחון סוציאלי

החל בחודש ינואר 2010 דורש המוסד לביטוח לאומי לדווח על תושבי חוץ (שאינם אזרחי ישראל) שהם תושבי מדינות שישראל חתומה עמן על אמנה לביטחון סוציאלי - כעל תושבי ישראל, למעט תשלום דמי ביטוח בריאות.

המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזרים הכוללים הנחיות בדבר תשלום דמי ביטוח לאומי בעד תושבי חוץ ממדינות אמנה שמועסקים בישראל.

בהתאם להנחיות, כל מעסיק בארץ שמעסיק עובד תושב חוץ שאינו בעל תעודת זהות ישראלית, מאחת המדינות שנכרתה עמן אמנה לביטחון סוציאלי שכוללת ענפי ביטוח מסוימים לעניין גמלאות, חייב לדווח למוסד לביטוח לאומי ולשלם דמי ביטוח לאומי (ללא דמי ביטוח בריאות) בהתאם לכללים שחלים על עובד תושב ישראל.

הדיווח על מי שאינו בעל תעודת זהות ישראלית נעשה באמצעות טופס 102 המשמש לדיווח בעד עובדים תושבי ישראל. המוסד לביטוח לאומי מנפיק לעובד האמור מספר מזהה שישמש לצורכי הביטוח הלאומי. כדי לקבל מספר מזהה, על המעסיק למלא טופס בל/1050 - שאלון לרישום נפש, שניתן להוריד מאתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי. יש לצרף לטופס את צילום הדרכון הזר וכן אישור העסקה שכולל את פרטי העובד, פרטי המעסיק ומספר תיק הניכויים במוסד לביטוח לאומי, ולשלוח את הטופס לתחום הביטוח במשרד הראשי.

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי המעסיק חייב לקבל מספר מזהה כאמור לעיל, ולכן, אם המספר המזהה התקבל באיחור, יש להגיש דוחות מתוקנים (כמו תושב ישראל שהמעסיק בטעות לא דיווח עליו במועד).

להלן רשימת המדינות שכלולות בהוראות המחייבות תשלום דמי ביטוח לאומי בישראל בשנת 2018: אוסטריה, אורוגוואי, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, פינלנד, צ'כיה, צרפת, שוודיה, שוויץ, סלובקיה, רומניה, איטליה ורוסיה (החל מיום 1.10.2017).

עובד זר תושב קנדה - עובד זה משלם דמי ביטוח לאומי כתושב חוץ כיוון שהאמנה עם קנדה היא אמנה מצומצמת שאינה כוללת ענפי ביטוח לעניין גמלאות. המעסיק חייב לקבל מספר מזהה בגין העובד הזה כיוון שעם קנדה (במחוזות מסוימים) ישראל חתומה על אמנה למניעת כפל דמי ביטוח.

עובד מוצב ממדינת אמנה - כאשר עובד מוצב מגיע לישראל עם אישור ממדינת אמנה על פטור מדמי ביטוח לאומי משכרו בישראל, מעסיקו הישראלי אמור לאשרר את האישור האמור במוסד לביטוח לאומי בישראל, על פי הוראות האמנה.

גמלאות לעובדים הזרים שאינם תושבי מדינות אמנה לביטחון סוציאלי

העובדים הזרים מבוטחים לענפי הביטוח הבאים שבהם לא קיים תנאי התושבות: ביטוח מפני פגיעה בעבודה, ביטוח מפני פירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק, ביטוח אימהות (דמי לידה לעובדת זרה ומענקים) וקצבאות ילדים לשוהים בארץ כדין עם ילדיהם.

תושב ארעי

תיקון מס' 199 לחוק הביטוח הלאומי מתקן את סעיף 2א לחוק וחל על מי שקיבל אשרה ורישיון (שמקנה תושבות) לפי חוק הכניסה לישראל החל מיום 1.1.2018. התיקון חל על אוכלוסיית בעלי האשרות מסוג א/1, א/2, א/4 (הנלווה לאשרה מסוג א/2) ו-א/5.

עד התיקון לחוק, בעלי האשרות הוכרו כתושבי ישראל אם מרכז חייהם היה בישראל ובלבד שהתגוררו בישראל לפחות 183 ימים מיום קבלת האשרה.

על פי התיקון בחוק, כל בעלי האשרות המקנות תושבות מכוח החוק, יוכרו כתושבי ישראל מיום קבלת האשרה, ללא המתנה של 183 יום, ובתנאי ששהו בארץ כדין לפחות חצי שנה לפני קבלת האשרה שמקנה תושבות.

המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביטוח מס' 1452 ביום 24.1.2018, המפרט את התייחסותו לתיקון החוק. על פי החוזר, החל מתאריך 1.1.2018, ספירת 183 הימים תיבחן לתקופה של שישה חודשים טרם קבלת האשרה המזכה ובלבד שהמבוטח התגורר כדין בישראל. המעמד כתושב ייקבע לא לפני יום קבלת האשרה.

חשיבות הדיווח על ההכנסה הנכונה של עובד לעניין הגמלאות

משכורתו של עובד קובעת את סכום הגמלה שיקבל כאשר הגמלאות מבוססות על שכרו לפני האירוע המזכה בגמלה (כמו דמי פגיעה בעבודה).

במקרים אחרים המשכורת נבחנת במסגרת הזכאות לגמלה (כמו קצבת נכות כללית, או קצבת אזרח ותיק בגיל פרישה המותנה בהכנסות).

פסק דין - "שווי רכב" הוא רכיב שכר שעלול לשלול זכאות לגמלאות זקנה ונכות כללית

ביום 19 ביולי 2015 דחה בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (ב"ל 47305-10-13; 22226-11-13) את תביעתם של בני הזוג עמיחי וחדוה יעקובזון. המבוטח תבע את זכותו לקבל קצבת זקנה שנשללה ממנו בדיעבד, והמבוטחת תבעה את התוספת בעבור בעלה, בטרם הבעל הגיע לגיל פרישה.

בית הדין הגיע למסקנה כי חוק הביטוח הלאומי מחייב את המוסד לביטוח לאומי לבחון את הכנסת המבוטח על פי סעיף 2(2) לפקודה, אשר קובע מפורשות כי שווי שימוש ברכב הוא בגדר הכנסה אשר שוויה הוסדר בתקנות.

אחריות המעסיק לדיווח ולתשלום דמי הביטוח ותיקון סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי

מעבר למיצוי הזכויות של העובד, יש חשיבות לדיווח ככלל, ולדיווח על סכום ההכנסה האמיתי בפרט, לאור האפשרות שיש למוסד לביטוח לאומי לתבוע מהמעסיק את דמי הביטוח שלא שולמו לרבות חלק העובד (מגולם) עם הצמדה וקנסות וכן את היוון הגמלה ממעסיק שלא דיווח על העובד או שלא שילם כחוק את דמי הביטוח במועד, לפי סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי.

סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למוסד לביטוח לאומי לגבות ממעסיק שלא נרשם, שלא דיווח על עובדיו או שלא שילם דמי ביטוח בעדם, וקרה מקרה המזכה בגמלה לפני הסדרת הדיווח והתשלום, את היוון הגמלאות העתידיות בכסף שהמוסד לביטוח לאומי שילם וישלם לעובד, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שהזכאי קיבל בקשר לאותו המקרה. בסעיף 369 אין החרגה לגבי מעסיקי עובדי משק בית ולכן כל עוד אין הוראה אחרת, מעסיקי משק בית כלולים בהוראות האלה בדומה למעסיקים אחרים.

 

הגבייה לפי סעיף 369 לחוק היא נוסף על גביית דמי הביטוח שלא שולמו, כולל חלק העובד (מגולם) יחד עם הצמדה וקנסות. סעיף 369 לא הגביל את המוסד לביטוח לאומי בסוג הגמלה שבגינה הוא רשאי לתבוע את ההחזר.

לאי דיווח על עובד ו/או אי תשלום דמי ביטוח יש גם היבטים פליליים לפי סעיף 398 לחוק הביטוח הלאומי.

סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי תוקן במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2017 בתוקף מיולי 2017 בנוגע למקרה המזכה בגמלה שקרה במועד זה ואילך.

בסעיף המתוקן הוגבל בתקרה הסכום המרבי שהביטוח הלאומי רשאי לגבות מהמעסיק, כך שהחיוב יהיה אמנם לפי סכום הגמלה המהוון, אך לא יותר מסכום מרבי לפי שלוש מדרגות בהתאם למשך ביצוע העבירה. הסכום המרבי האמור לא יעלה על 20 פעמים השכר הממוצע במשק (בשנת 2018 -  198,120 ש"ח) בעבור אי רישום או אי תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים.

בסעיף מודגש כי המוסד לביטוח לאומי חייב למצות את זכותו לתבוע שיפוי מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי לפני הפעלת סעיף 369 לחוק. סעיף 369 יחול על חלק מהסכום שלא נגבה לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.

המוסד לביטוח לאומי ימנה פקיד גבייה ראשי, בכיר, שיהיה מוסמך לחייב את המעסיק לפי הסעיף, ויהיה חייב לשלוח למעסיק הודעה בדואר רשום על הכוונה לחייב אותו במסגרת הסעיף. ההודעה תכלול את כל הפרטים לפי הסעיף ותיידע את המעסיק בדבר זכותו לטעון את טענותיו בכתב.

אם המעסיק אינו טוען את טענותיו בתוך 45 ימים מהמועד שבו נמסרה לו הודעת החיוב, ההודעה הופכת לדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.

לפקיד הגבייה הראשי ניתנת הזכות להחליט אם לחייב את המעסיק, ולעניין סכום החיוב, אם לחייב אותו לבדו או לחלק את החיוב בינו ובין מעסיקים נוספים, שגם הם לא דיווחו ו/או לא שילמו את דמי הביטוח בגין העובד.

על גביית החוב יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה). פיגור בתשלום החוב של יותר מ-30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום יכלול הפרשי הצמדה. אפשר להגיש תובענה לבית הדין לעבודה על קביעת החיוב לפי סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, כאמור.

תשר (טיפ) למלצרים

ביולי 2010 קבע בג"ץ בעניין אסתר כהן (2105/06) כי לעניין תשלום קצבת תלויים לאלמנה שבעלה נהרג כתוצאה מהצלת נערים מטביעה (התנדבות מוכרת), התשר שקיבל המנוח ולא דיווח למוסד לביטוח לאומי יהיה חלק מבסיס ההכנסה שעל פיו תחושב הגמלה (האלמנה הוכיחה לבית הדין כי הסכומים השתלמו בפועל).

בית המשפט התייחס לכך שהסעיף הדן בפיגור בתשלום דמי ביטוח (סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי) אינו חל על התנדבות, והסכים כי הטיפים למלצר הם הכנסת עבודה שאינה מגיעה מהמעסיק.

ביום 14.4.2013 דחה בית המשפט העליון (ברוב של 4 שופטים מול 3) את הדיון הנוסף (דנג"צ 5967/10). לאור הדחייה נשארה בתוקף הלכת ספארי הולדינגס (ע"א 476/87).

התוצאה של דחיית הדיון הנוסף היא שטיפים שקיבל עובד באופן וולונטרי שלא נרשמו בספרי המעסיק, הם הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה, אך לא מהמעסיק אלא מצד שלישי, לעניין זכאות לקצבת תלויים.

בית המשפט העליון קבע כי הכנסה מעבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה אמורה לנבוע ממערכת יחסים בין עובד למעסיק, אולם השתכרות או רווח מ"עבודה" יכולים להגיע גם מצד שלישי ולא רק מהמעסיק.

המוסד לביטוח לאומי לא פרסם הנחיות בעקבות פסקי הדין.

עד פרסום פסק הדין הוראות הביטוח הלאומי היו שרק תשר שעובר דרך ספרי המעסיק הוא משכורת (ולא טיפ), כפי שנקבע בפסק הדין מלון רנסנס נגד המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 1349/01) מיום 14.8.2005, ולא פחות משכר המינימום.

קביעה חדשה משנת 2019 בבית הדין הארצי לעבודה

ביום 26.3.2018 דן בית הדין הארצי בשני פסקי דין ונתן החלטה תקדימית בעניין התשר במסעדות, בבתי קפה וכד', שתחול מיום 1.1.2019 ואילך (עמרי קיס נ' המוסד לביטוח לאומי 44405-10-15, ד.ע. יבוא וניהול מסעדנות בע"מ נ' יחיאל בודה ע"ע 28480-02-16).

בית הדין הארצי קבע "כי יש לראות בתשר הכנסה השייכת לבית העסק והכנסתם של עובדי שרשרת השירות משכר עבודה אצל המעסיק, מבלי אפשרות להפריד בין השניים, הן במישור דיני הביטוח הלאומי והן במישור משפט העבודה".

תשלום לאחר ניתוק יחסי עבודה

לעתים משולם לעובד שכיר תשלום לאחר שנותקו יחסי העבודה, ויש לשלם בגינו דמי ביטוח.

יש להבחין בין תשלום שניתן לאחר ניתוק יחסי עבודה אשר מוגדר כשכר עבודה (כגון: הפרשי שכר ובונוס), לבין מצב שבו התשלום במהותו הוא פיצוי שניתן רק לאחר שנותקו יחסי העבודה ועקב ניתוקם (כגון: פיצויי פיטורין ופדיון ימי חופשה - שפטורים מתשלום דמי הביטוח).

פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק נחשב בגדר משכורת.

נקבע במוסד לביטוח לאומי שדמי הביטוח בעבור תשלום שכר עבודה למי שנותקו עמו יחסי העבודה, ישולמו כמקובל לעניין מי שלא נותקו עמו יחסי העבודה, אך המועד שאליו ייוחס החיוב יהיה המועד שבו נותקו יחסי העבודה וחלוקת ה"תשלום הנוסף" תתבצע בהתאם. קביעה זו הובהרה על ידי המוסד לביטוח לאומי בבית הדין הארצי לעבודה בפסק דין שרון טופז ושרון זלצמן (עב"ל 574/07). התשלום בפועל של דמי הביטוח יהיה לפי מועד תשלום שכר העבודה.

פסק דין בעניין פורשי צה"ל

ביום 6.7.2107 פסק בית הדין האזורי (13954-09-15) כי תשלומים המשולמים למשרתי קבע במהלך חופשת הפרישה שלהם חייבים בדמי ביטוח.

מילוי טופס 101 וטופס 103

יש לבקש מכל עובד למלא טופס 101 מיד עם תחילת העבודה, לצרף צילום של תעודת הזהות שלו ומסמכים הקשורים לקצבאות שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

טופס 103 ימלא מי שחל עליו צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, בייחוד אם זה מקום עבודתו היחיד כ"שכיר".

יש להקפיד לדרוש דיווח מעודכן מדי שנה, לרבות פרוט ההכנסות הנוספות באופן ברור.

נושא משרה

נושא משרה בתאגיד הוא מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

פרק מיסוי רווחי חברה בחוק ההסדרים לשנת 2017, קבע לעניין נושא משרה שנותן את השירות במסגרת חברה שבבעלותו את התנאים שבהם הכנסת החברה תיחשב כהכנסת היחיד אף על פי שהיחיד קיבל משכורת כדין.

חובת ניהול פנקס שכר ותלוש שכר

סעיף 24 לחוק הגנת השכר קובע את חובת המעסיק לנהל באופן מפורט את שכר העובדים.

הסעיף מפרט את כל המידע שעל המעסיק לפרט בפנקס השכר ובתלוש המשכורת שניתן לעובד. בין היתר: פרטי השכר, תקופת התשלום, מספר ימי עבודה, מספר שעות עבודה, מספר ימי חופשה וימי מחלה, השכר ששולם לפי מרכיביו, הניכויים מן השכר ופרטי הפירעון. הסעיף אינו מבחין בין העובדים, ולכן הפירוטים האמורים יבוצעו גם בעבור משכורות בעלי השליטה.

הסעיף קובע גם את אחריות נושא המשרה בתאגיד, וקובע ענישה למי שאינם מקיימים את החוק. החל מיום 1.5.2009 המעסיקים חשופים לדין פלילי (לתשומת לב בעלי שליטה שעובדים כשכירים בחברה שבבעלותם).

חשיבות הרישום המדויק

כאשר מדובר בזכאות לגמלה שתלויה במספר ימי העבודה בפועל, המוסד לביטוח לאומי מייחס חשיבות רבה לאימות הפרטים הרשומים בטופס התביעה לגמלה. זאת, כיוון שהמוסד מבסס על נתון זה את החלטת הזכאות לגמלה. ימי העבודה בפועל כוללים את מספר הימים שבעבורם שולם שכר, לרבות ימי מחלה, ימי חופשה וחג.

אם מספר הימים הרשום בתלוש אינו משקף את מספר ימי ההופעה לעבודה בפועל (לרבות ימי מחלה, חופשה וחג ששולם בעבורם שכר), אזי המוסד לביטוח לאומי עלול לשלם גמלה (לדוגמה: קצבת נכות כללית או דמי אבטלה) שלא כדין, או למנוע תשלום ממי שזכאי לו. כך גם כאשר אין התאמה בסוג המשרה: חודשית או יומית, חלקית או מלאה.

לכן, מומלץ להימנע ממצב שבו בתום לב יתעורר חשד שמנהל החשבונות משתף פעולה עם עובד, או עם מעסיקו, כדי לזכות בגמלה שלא כדין. מומלץ להקפיד על הרישומים הנכונים במועד הכנת תלושי השכר, ולשמור מסמכים מאמתים.

חשדות יכולים להתעורר גם במסגרת ביקורת ניכויים שעורך המוסד לביטוח לאומי. במקרים כאלה שולח המוסד לביטוח לאומי חוקרים למעסיק, או מזמין את המעסיק למשרדי המוסד לביטוח לאומי.

במסגרת ההנחיות שפרסם משרד התמ"ת ביום 4.2.2009 לתיקון חוק הגנת השכר צוין במפורש התיקון העקיף בחוק שעות עבודה ומנוחה, שלפיו כאשר מעביד אינו מנהל רישומי שעות עבודה באופן דיגיטלי, אלקטרוני או מכני, עליו לנהל רישום ידני באופן שוטף ולהחתים את העובד.

כאשר עובד תובע גמלה מהמוסד לביטוח לאומי הוא מתבקש לקבל מהמעסיק אישור על תקופת ההעסקה ועל השכר בהתאם לדרישות של כל גמלה. חשוב להקפיד למלא את הטופס בהתאם לדרישות אחרת הטיפול בתביעה יתעכב.

טופס 102 - הדרכים לדיווח ולתשלום

תיק ניכויים בביטוח הלאומי (שאינו תיק העסקה במשק בית) נפתח במס הכנסה והמידע עובר ממס הכנסה למוסד לביטוח לאומי. המעסיק מתבקש להקפיד על מילוי הטופס בקפידה רבה לרבות רישום הכתובת המעודכנת ומספר העובדים הצפוי.

החל משנת 2008 מעסיק שהוא חברת מעטים (לפי ההגדרה בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה) מדווח בגב טופס 102 על בעלי השליטה השכירים בחברה ללא תלות במספר העובדים המועסקים אצלו (מעסיק שיש לו יותר מתשעה בעלי שליטה, רושם את תשעת בעלי השליטה בעלי השכר הגבוה ביותר).

מעסיק המעסיק עד תשעה עובדים בחודש (שאין לו בעלי שליטה כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי) – חייב לדווח בגב הטופס רק בשנים 2008 עד 2015.

מבחן מספר העובדים הוא חודשי.

טופס 102 (חזית וגב) מועבר בשלב זה למוסד לביטוח לאומי בטופס המקורי או במחשב. אי אפשר להעביר את הטופס בפקס. צילום גב הטופס או פלט מחשב אינם מתקבלים במוסד לביטוח לאומי. דיווח שכולל בעלי שליטה שכירים ללא פירוט בעלי השליטה בגב הטופס יגרום לקביעה בהיעדר דוח.

המוסד לביטוח לאומי פרסם תזכיר חוק שלפיו יידרשו המעסיקים לדווח באופן מקוון, למעט חריגים.

מומלץ להעביר כבר כיום את הטפסים באופן מקוון כדי לחסוך גם את העתקת הנתונים וגם את בעיית חיסיון המידע כאשר הטופס מוגש בדואר.

ניתן לפנות למוקד התמיכה הטלפוני. מספר הטלפון של מוקד תמיכה למערכת קשרים עסקיים: 02-6463252 ושל מרכז התמיכה למייצגים: 02-6463251, בימים א'-ה' בין השעות 08:00 עד 17:00.

דוחות 102 שהוגשו ללא גב הטופס נרשמים במוסד לביטוח לאומי כאילו לא הוגשו. כתוצאה מכך נוצרת קביעה בהיעדר דיווח. המעסיק עלול להיתבע לשלם קנסות (ואף חשוף לעיקולים אוטומטיים).

 

להלן הבהרות בעניין אופן העברת המידע ישירות למוסד לביטוח לאומי :

דיווח ותשלום באופן מקוון באמצעות תוכנת השכר   W.C.F - המוסד לביטוח לאומי מאפשר לדווח ולשלם דוחות 102 ממערכת השכר ישירות למערכת הביטוח הלאומי, לסווג עובד מול מערכת הביטוח הלאומי, לבדוק את תקינות הדוח, לדווח על תושבי חוץ, על פנסיה מוקדמת ועל חל"ת ולערוך בדיקת אימות נתונים לעובדים באופן מקוון.

אפשר לשלם באמצעי התשלום: כרטיס אשראי, הרשאה לחיוב הבנק, הדפסת שובר לתשלום בבנק הדואר או משלוח מסרון לטלפון חכם של המעסיק.

היתרון בשיטה הזאת – המערכת בודקת את תקינות הדוח באופן מיידי. יש תוכנות שמאפשרות העברת קבצים.

דיווח ותשלום באמצעות מערכת ייצוג לקוחות (מייצגים מקושרים) - אפשר לדווח את טופסי 102 באמצעות קובץ שהוכן במערכת השכר כולל תשלום בהרשאה לחיוב הבנק, בהדפסת שובר לתשלום, ובמעבר אוטומטי של המייצג לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי.

אפשר לשלם גם באמצעות כרטיס אשראי, העברה בנקאית ושליחת מסרון לטלפון חכם של המעסיק.

למחרת שידור הקובץ המייצג מקבל משוב על תקינות הדיווחים (מומלץ לבדוק במחשב ולתקן). הוא יכול לתקן באופן מיידי גם דוחות שגויים וגם פרטי עובדים בלתי מזוהים. המייצגים מתבקשים לענות להתכתבויות מהפקידים בכל פעם שנכנסים למערכת.

הרשאה לחיוב חשבון בנק - מעסיקים שיש להם הרשאה לחיוב החשבון בבנק יכולים לדחות בכמה ימים את מועד התשלום (עד לסכום דמי הביטוח שרשום באתר ובתנאים שנקבעו).

דיווח ותשלום באמצעות אתר התשלומים באינטרנט - אפשר לדווח את טופסי 102 באמצעות אתר התשלומים של הביטוח הלאומי, אשר הקישור אליו נמצא בדף הבית של אתר הביטוח הלאומי www.btl.gov.il .

אפשר לייבא קובץ ממרבית תוכנות השכר לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי, וכך לחסוך הקלדה של פרטי הדוחות. אמצעי התשלום באופן הדיווח הזה כולל כרטיס אשראי, העברה בנקאית והדפסת שובר תשלום. פרטים נוספים בנושא זה ניתן למצוא באתר התשלומים של הביטוח הלאומי.

מעסיקים המשלמים באופן קבוע באתר הביטוח הלאומי באינטרנט קיבלו הודעה מחליפת פנקס על חובת הדיווח החודשי.

מסרון לטלפון חכם

ניתן לשלוח מסרון לטלפון חכם של המעסיק, הכולל קישור לתשלום באתר התשלומים (לתשלום בכרטיס אשראי או בהעברה בנקאית).

הסבר על אי סבירות

כשמוגש טופס 102 שאינו סביר לפי הקריטריונים של הביטוח הלאומי (אי סבירות בשכר, בדמי הביטוח או בשכר שעולה על ההכנסה המרבית), מתקבל משוב שהדיווח נקלט כ"לא סביר". בדיקת אי הסבירות של הטופס מתבצעת מדי חודש.

כאשר התקבל משוב של דוח שאינו סביר יש להגיש מכתב הסבר, כולל מסמכים, או לתקן את הטופס.

נמסר מהביטוח הלאומי כי פעמים רבות אי הסבירות נובעת מאי החלת כללי פריסת השכר על תשלום נוסף. כאשר מדובר ברכיב שכר נוסף שנרשם כשכר חודשי רגיל, המוסד לביטוח לאומי מבקש להעביר את התיקון בדוח הפרשים, ולשלוח אליו תלושי שכר וטופסי 100 להסבר התיקון שבוצע במערכת השכר.

אפשר לתת את ההסבר בקובץ ייצוג לקוחות, בגין טופס 102 ששודר בקובץ ייצוג לקוחות או באופן מקוון.

המערכת מאפשרת לפתוח חלון שנקרא הסבר, לרשום ההסבר לאי הסבירות, והפקיד המטפל בסניף הביטוח הלאומי יקבל את דברי ההסבר ויגיב.

אם מאשר - הדוח ייקלט כסביר ותקין.

אם ידחה - הפקיד שולח התכתבות באמצעות המערכת. כשנכנסים למערכת יש לפתוח את מעטפית "התכתבות מפקיד" כאשר המעטפית סגורה ומסמנת שיש דואר (המייצגים מתבקשים לפתוח את ההתכתבויות האמורות).

טופס 126 מקוון שמועבר למוסד לביטוח לאומי החל בחודש יולי 2016

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015 נוסף סעיף 355(א1) לחוק הביטוח הלאומי.

הנחיות פורסמו בחוזר מעסיקים 1463 בחודש יוני 2016 ועדכון פורסם ביולי 2016.

להלן ההוראות שעולות מהחוק, מהחוזר ומהסיכומים בישיבת ועדת העבודה והרווחה שדנה בחוק:

לפי סעיף 355(א1)(1) מעסיק (למעט משק בית פרטי) או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד לביטוח לאומי באופן מקוון דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח, במועדים אלה:

(א) עד יום 18 ביולי בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה (מספר 1).

(ב)   עד יום 18 בינואר בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה (מספר 2).

שידור טופסי 126 שלעיל מתבצע לפי המידע הקיים, ללא צורך בהתאמות הנדרשות בדרך כלל לפני הגשת טופס 126 למס הכנסה. הנחיות לשידור הטופס מפורטות בחוזר.

(ג)   עד מועד הגשת טופס 126 לרשות המסים (מספר 3) -

הכוונה בסעיף זה למבנה זהה למבנה הדיווח של טופס 126 שמשודר למס הכנסה פעם בשנה (בתוספת של מספר תיק הניכויים הפעיל במוסד לביטוח לאומי במקום מספר התיק במס הכנסה). הטופס האמור ישודר גם למוסד לביטוח לאומי לאחר המועד שהוא משודר למס הכנסה, ובגינו ממילא יתבצעו כל ההתאמות הדרושות לדיווחים השוטפים ולספרי המעסיק, כמקובל.

מעסיקים שמגישים טופסי 102 באופן לא מקוון – מעסיק שאין באפשרותו לשדר טופס 126 ידווח בטופס מקוון באינטרנט.

השפעה עקיפה על טופסי 102 למוסד לביטוח לאומי - החל מהדיווח בעד חודש ינואר 2016 בוטל הדיווח בגב הטופס בעבור עובדים שאינם בעלי שליטה. חברות ימשיכו לדווח על משכורות בעלי השליטה בגב הטופס.

קביעה בהיעדר דוח - סעיף 357 לחוק הביטוח הלאומי קובע שמי שחייב להגיש דוח למוסד לביטוח לאומי ולא הגיש אותו במועד – יקבל קביעה בהיעדר דוח. קביעה שאינה מטופלת הופכת לחוב בדמי ביטוח.

מעסיק עם כמה חוזי דיווח - מעסיק המדווח בכמה חוזי דיווח (כמה טופסי 102), מדווח בטופס 126 אחד על כל העובדים.

תמיכה טלפונית במוסד לביטוח לאומי

02-6709676, 02-6463346, 02-6463348, 02-6709703 – מענה טלפוני בימים א-ה בין השעות 9.00 עד 12.00 בנושא שגיאות הקשורות למשוב המתייחס לשגויי פרט (עובדים) בלבד (תחום שכירים).

02-6463252 – שלוחה 2 – נושאים הקשורים לקליטת הקובץ ושידורים באופן כללי וכן בעיות מול בתי התוכנה/לשכות השירות וכן משוב ממערכת קשרים עסקיים ( B 2 B ).

02-6709945 – בירור בעניין חובות של מבוטח שנוצרו כתוצאה מקליטת טופס 126 (תחום הביטוח).

02-6463251 – משוב לדיווח ממערכת ייצוג לקוחות.

חיוב בדמי ביטוח בעקבות קליטת טופסי 126 לעצמאי שהוא גם שכיר בו זמנית

סוגיית התקלות בטופס 126 עלתה בדיון עם נציגי המוסד לביטוח לאומי ונציגי המייצגים ביום 10.1.2018 והועלו שאלות לגבי חיוב דמי ביטוח לבעל עיסוק מעורב, שכיר ועצמאי, כאשר העובד מועסק אצל 2 מעסיקים.

להלן ההסבר שהתקבל:

כאשר מתקבל טופס 126 ממעסיק א' וטרם התקבל טופס 126 ממעסיק ב', נוצר מצב שבו חישוב דמי הביטוח כעצמאי אינו נכון.

כיום כשנקלט טופס 126, הדיווח מכיל עיסוק מאומת שתחום בחודש האחרון של תקופת הדיווח ונפתח עיסוק פתוח לגבי התקופה שטרם דווחה.

בהתאם לעיסוק הפתוח מקודם השכר ובעת חישוב דמי הביטוח כעצמאי, מתחשבים בשכר זה כל עוד העיסוק קיים וזאת עד לאימותו באופן סופי. דוגמה: טופס 126 חציוני 1 מתייחס לתקופת הדיווח ינואר עד יוני שעל המעסיק לדווח בחודש יולי.

עם קליטת הדיווח, נפתח עיסוק מחודש יולי, אולם במידה שנקלט דיווח לחודשים ינואר עד אפריל בלבד, העיסוק ייקלט כעיסוק סגור לתקופה שדווחה היות שהחודש הרלוונטי לדיווח הוא יוני.

נשאלנו, מדוע לא ממתינים לקבלת השומה ולאחר מכן מבצעים הפרשי דמי ביטוח הכוללים גם את נתוני השכר שהתקבלו בטופס 126.

המצב הקיים הוא שברוב המקרים מחשבים את דמי הביטוח במצבים כנ"ל (עצמאי ושכיר) רק עם קבלת השומה אלא אם יש שינוי בחובת התשלום, כדוגמת סגירת עיסוק או פתיחת עיסוק.

במקרים אלה החישוב מבוצע לפי חציוני 2.

בעקבות הבקשה שהועלתה הוחלט כי ייבחן במוסד לביטוח לאומי מועד אחרון שבו יופעל החיוב במידה ולא תתקבל שומה עד אותו המועד. יש להביא בחשבון את כל ההשלכות וההשפעות במסגרת ההחלטה, שכן, לדוגמה, כדי שהסכום יוכר במסגרת האישור השנתי, על המבוטח לשלם את דרישת החיוב עד ליום 31.12, כך שיש לשלוח הודעות לא יאוחר מיום 31.10.

הובהר בישיבה כי כל עוד העיסוק כשכיר קיים במערכת, המשכורת מקודמת לחודשים הבאים וחישוב דמי הביטוח של העצמאי מתחשב בשכר, גם אם הוא אינו נכון. עוד הובהר כי יש לבדוק את מספר התיק שמדווח בטופס 126 כי לעיתים מספר תיק הניכויים של מס הכנסה אינו זהה למספר תיק הניכויים בביטוח הלאומי וטופס 126 אינו נקלט במוסד לביטוח לאומי.

טופס 100 - פירוט שנתי של השכר וניכויי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות

טופס בל/100 הוא צילום מצב ליום מסוים והוא כולל פירוט שכר ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות במשך 12 חודשים, כאשר "תשלומים נוספים" והפרשי שכר מיוחסים בהתאמה לחודשים הרלוונטיים. לדוגמה, כאשר שולמו דמי הבראה או שולמו הפרשי שכר לחודשים קודמים.

את הטופס (בל/100) יש לבקש מהמעסיק או ממשלם הפנסיה. תוכנות השכר מפיקות את הטופס על פי הוראות שקבלו מן המוסד לביטוח לאומי, עד שבע שנים רטרואקטיבית.

הטופס מודפס וחתום על ידי המעסיק, עם ציון מועד הפקת הטופס וסימון של בית התוכנה.

כדי להפיק טופס 100 נכון, חשוב להקפיד על סימול הרכיבים החייבים בפריסה.

משנת 2016 הטופס משודר באופן מקוון ישירות ממערכת השכר של המעסיק לסניפי ניסוי במוסד לביטוח לאומי, לצורך רישום הכנסות ונתונים שונים שיחליפו את תלושי המשכורת.

המוסד לביטוח לאומי פרסם באיגרת בחודש ינואר 2018 כי הוא מתכנן להפעיל שירות חדש באינטרנט לפיו ניתן יהיה לבצע החזר דמי ביטוח באמצעות שידור טופס 100 על ידי כל המעסיקים בשנה מסויימת לגביה מתבקש החזר דמי ביטוח, למי שעבד אצל יותר ממעסיק אחד וסך הכנסותיו וניכוי דמי הביטוח בגינן עלה על ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח. השירות לא פעל בשנת 2018 ובכוונת המוסד לביטוח לאומי להפעיל אותו בהקדם. כאשר השירות יפעל תתפרסם הודעה על כך.

תיאום דמי ביטוח מראש והחזר דמי ביטוח בדיעבד

מבוטח שיש לו הכנסות משני עיסוקים או יותר (לרבות מפנסיה מוקדמת המשולמת לפני גיל פרישה), משלם דמי ביטוח על פי סדר החיוב המפורט להלן ובאופן המפורט להלן, אך לא יותר מההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח וזכאי לשיעור מופחת רק פעם אחת:

1.        מהכנסותיו כעובד שכיר המעסיק מנכה את דמי הביטוח.

2.        כאשר הוא נכלל בהגדרת "עובד עצמאי" בחוק הביטוח הלאומי, הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו.

3.        מהכנסות "פסיביות": הכנסות שאינן מעבודה כעובד שכיר או כעובד עצמאי (ואינן פטורות מדמי ביטוח על פי החוק או על פי התקנות), הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו.

4.        מהכנסותיו מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי, משלם הפנסיה מנכה את דמי הביטוח.

האחריות לניכוי דמי ביטוח בשיעור המלא

האחריות לתשלום דמי הביטוח במלואם מוטלת על העובד השכיר שעובד אצל מעסיקים שונים לפי סעיף 342(ד) לחוק הביטוח הלאומי. תקנות התיאום נקבעו לפי הוראות סעיף 342(ה) לחוק שקבעו בין היתר את חובת המעסיק לניכוי בשיעור המלא למי שעובד אצל מעסיק נוסף.

מעובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי וגם מקבל פנסיה מוקדמת בו זמנית, מנכה משלם הפנסיה את השיעור המלא של דמי הביטוח לפי סעיף 345ב(ה)(1) לחוק הביטוח הלאומי, למעט אם נעשה תיאום, כיוון שמשלם הפנסיה המוקדמת הוא המעסיק המשני.

מעסיק עיקרי ומעסיק משני

כאשר למבוטח יש בעיסוקו כעובד שכיר (לרבות לפי צו סיווג מבוטחים) כמה מקורות הכנסה (לרבות פנסיה מוקדמת) או שיש לו פנסיה מוקדמת משני מקורות או יותר, יש לקבוע מי המעסיק העיקרי ומי המעסיק המשני, ובהתאם נערך ניכוי דמי הביטוח.

המעסיק העיקרי מנכה מהעובד שיעור מופחת (3.5% בשנת 2018) ושיעור מלא (12% בשנת 2018). המעסיק המשני מנכה מהעובד שיעור מלא, אלא אם נערך תיאום כפי שיוסבר בהמשך.

המעסיק העיקרי לעניין תיאום דמי ביטוח הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס 101 שאצלו הוא משתכר "משכורת חודש". כלומר, אותו מעסיק מנכה מס הכנסה משכר העובד על פי לוח הניכויים של מס הכנסה.

המעסיק המשני הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס 101 שאצלו הוא משתכר "משכורת נוספת" (המעסיק מנכה משכרו של העובד את שיעור המס המרבי, או שיעור מס אחר שקבע פקיד השומה). אם יש יותר משני מעסיקים, אזי העובד יבחר מי מהם הוא המעסיק העיקרי ויצהיר על כך בטופס.

בטופס 620 שנמצא באתר הביטוח הלאומי מובהר כי המעסיק ינהג לפי ההצהרה בטופס 101 ואין להפנותו למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת אישור על ניכוי כמעסיק עיקרי. העובד חייב לעדכן את כל מעסיקיו בכל שינוי בהצהרה בטופס 101.

כאשר עובד שכיר מקבל גם פנסיה מוקדמת, הפנסיה היא ה"מעסיק המשני" לעניין תיאום דמי הביטוח. כלומר, כאשר לעובד יש משכורת ופנסיה מוקדמת, תיאום דמי הביטוח נערך בפנסיה אף על פי שבמס הכנסה התיאום נעשה במשכורת.

כאשר לעובד שכיר ההכנסה הנוספת היא ממשלח יד או שהיא הכנסה פסיבית, אין לערוך תיאום דמי ביטוח במשכורת כיוון שהחישוב נערך בתחום "גבייה מלא שכירים" במוסד לביטוח לאומי. אם ההכנסה מהמשכורת נמוכה מ-60% מן השכר הממוצע במשק – אזי יש לשלוח את התלוש (או התלושים) למחלקת גבייה מלא שכירים בסניף המוסד לביטוח לאומי, כדי לעדכן את שיעורי דמי הביטוח המופחתים בהכנסה הנוספת.

כאשר אין צורך למלא טופס 101, כמו למשל בתשלום על פי צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, העובד ממלא טופס בל/103, ומצהיר אם זה מקום עבודתו היחיד כ"עובד שכיר" או שיש לנכות דמי ביטוח כמעסיק משני. ברירת המחדל של מעסיק, כאשר מבוטח הכלול בצו סיווג מבוטחים לא מילא טופס 103, היא שזה מקום עיסוקו המשני של המבוטח, ועליו לנכות מהעובד דמי ביטוח בשיעור המלא.

תיאום דמי ביטוח מבוצע לעובד בלבד ובאחריותו. אין תיאום דמי ביטוח למעסיק.

כל ההוראות הקשורות לתיאום דמי ביטוח ולהחזר דמי ביטוח למבוטח שלא ערך תיאום, מצויות בתקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ"ז-1997 (להלן: "תקנות התיאום").

פנסיה מוקדמת (פנסיה המשולמת לפני גיל פרישה)

פנסיה מוקדמת היא פנסיה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד בטרם הגיע לגיל פרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או פרישה חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.

אם אדם עובד כשכיר ויש לו גם הכנסות מפנסיה מוקדמת, אזי מקום העבודה שבו הוא עובד שכיר הוא המעסיק העיקרי ומשלם הפנסיה הוא "המעסיק המשני", גם אם בעבור מס הכנסה התיאום מבוצע באופן שונה.

אם משולמת פנסיה מוקדמת לגמלאי שהוא גם עובד שכיר, ו/או מקבל פנסיה מוקדמת ממקור נוסף, ו/או גם עצמאי, משלם הפנסיה מנכה מהמבוטח את השיעור המלא של דמי הביטוח, אלא אם המבוטח המציא למשלם הפנסיה אישור על ניכוי בשיעור שונה.

העובד רשאי להגיש למשלם הפנסיה טופס בל/644 שבו יצהיר על הכנסתו אצל המעסיק העיקרי ומשלם הפנסיה יזין את ההכנסה הזאת בתוכנת השכר ויקבל אישור תיאום אוטומטי לשנה זו (מתחילת השנה או מתחילת העבודה).

לעקרת בית שנשואה למבוטח ופטורה מתשלום דמי ביטוח, אין לערוך תיאום. עקרת הבית חייבת להודיע למשלם הפנסיה על כל שינוי שחל במעמדה במוסד לביטוח לאומי. עליה להודיע מיד על התחלת העבודה כשכירה כדי שמשלם הפנסיה ינכה דמי ביטוח מהפנסיה המוקדמת.

תיאום דמי ביטוח מראש בשיעור המופחת

עובד אצל שני מעסיקים או יותר (לרבות מי שמקבל פנסיה מוקדמת ממקור אחד או יותר), שהכנסתו אצל המעסיק העיקרי נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק (בשנת 2018 – 5,944 ש"ח לחודש), זכאי לתיאום דמי ביטוח.

העובד מתבקש להגיש למעסיק המשני, ומקבל הפנסיה מתבקש להגיש למשלם הפנסיה, נוסף על ההצהרה בטופס 101 גם אישור לתיאום דמי ביטוח, כדלקמן:

1.       הצהרה על ההכנסה אצל המעסיק העיקרי בטופס בל/644 - המעסיק המשני מזין את נתוני ההכנסה מחודש ינואר של השנה הנוכחית, או ממועד תחילת העבודה בשנה הנוכחית.

2.       אישור שהופק  באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

תיאום דמי ביטוח לפי טופס 644 מבוצע מהחודש שבו העובד החל לעבוד אצל המעסיק המשני, או מחודש ינואר בשנה הנוכחית, או לפי התקופה שבאישור מהאינטרנט.

על פי הצהרות אלה, המעסיק המשני או משלם הפנסיה יזינו בתוכנת השכר את סכום ההכנסה של העובד או של מקבל הפנסיה אצל המעסיק העיקרי, וכך יתקבל אצלו אישור אוטומטי על ניכוי דמי ביטוח בשיעור המופחת (כאשר ההכנסה אצל המעסיק העיקרי נמוכה מסכום של 60% מן השכר הממוצע במשק).

העובד אינו יכול לקבל החזר דמי ביטוח בשנה הנוכחית מהמוסד לביטוח לאומי. אם לא בוצע תיאום, אזי ההחזר ייעשה בשנה הבאה (כמוסבר בהמשך).

כאשר המעסיק מזין את ההכנסה רטרואקטיבית, נוצרת יתרת זכות. דיווח על הפרשי שכר שליליים של עובדים מתבצע באמצעות שידור קובץ בלבד. 

אם העובד או מקבל הפנסיה אינם מגישים את ההצהרה על ההכנסה אצל המעסיק העיקרי (בל/644) או אישור שהפיקו באינטרנט, אזי על המעסיק המשני או על משלם הפנסיה לנכות דמי ביטוח בשיעור המלא, כמוסבר בדוגמה הבאה.

דוגמה (שני מעסיקים):

משכורת ברוטו חייב לביטוח הלאומי אצל המעסיק העיקרי - 3,000 ש"ח

משכורת ברוטו חייב לביטוח הלאומי אצל המעסיק המשני - 1,000 ש"ח - העובד מצהיר על המשכורת בסך 3,000 ש"ח שהוא משתכר אצל המעסיק העיקרי בטופס בל/644.

המעסיק המשני ינכה דמי ביטוח בשיעור המופחת עד לסכום של 60% מן השכר הממוצע במשק. כלומר, ינכה מסך ה-1,000 ש"ח את השיעור המופחת (3.5%).

ללא התיאום האמור המעסיק המשני ינכה מסך ה-1,000 ש"ח את השיעור המלא (12%).

המשך הדוגמה למעסיק שלישי (או מעסיק משני שני):

משכורת ברוטו (חייב לביטוח הלאומי) אצל המעסיק השלישי - 500 ש"ח - העובד מצהיר בשני טופסי בל/644 על שתי המשכורות שלו: האחת אצל המעסיק העיקרי בסך 3,000 ש"ח, והשנייה אצל המעסיק המשני בסך 1,000 ש"ח. סך הכול העובד מצהיר על 4,000 ש"ח בטופסי בל/644. המעסיק השלישי (המשני השני) יחייב בשיעור המופחת סך של 500 ש"ח במקום בשיעור המלא.

טופס בל/644 נמסר כדלקמן:

1.    למעסיק השני (המשני הראשון) - 3,000 ש"ח, בהתאם למשכורת אצל המעסיק הראשי.

2.    למעסיק השלישי (המשני השני) - 4,000 ש"ח, בהתאם למשכורות אצל המעסיק הראשי והמעסיק המשני הראשון. המעסיק השלישי (המשני השני) יזין למערכת 4,000 ש"ח.

החישוב הוא כדלקמן: 1,944 = 4,000 – 5,944 (בשנת 2018).

כלומר, עד משכורת בסך 5,944 ש"ח המעסיק המשני השני יכול לחייב בשיעור המופחת. מסך 5,945 ש"ח - החיוב יהיה בשיעור המלא.

מועד מילוי טופס בל/644

●        בתחילת כל שנת מס (אם ההצהרה ניתנת באיחור, אזי אפשר להצהיר מחודש ינואר בשנה הנוכחית, כפי שהוסבר לעיל) .

●        לעובד חדש או למקבל פנסיה חדש – מיום תחילת העבודה או תחילת קבלת הפנסיה, ולאחר מכן בתחילת כל שנת מס.

●        למי שקיים כבר אישור לתיאום דמי ביטוח לתקופה הקרובה – כשיפוג תוקפו של האישור, ולאחר מכן בתחילת כל שנת מס.

העובד מתחייב לעדכן את המעסיק המשני אם שכרו אצל המעסיק העיקרי משתנה באופן מהותי.

במקרים שבהם השכר אצל המעסיקים אינו קבוע, עדיף לא לבצע תיאום לפי טופס בל/644.

תיאום דמי ביטוח בשל הכנסה שעולה על ההכנסה המרבית

עובדים ו/או מקבלי פנסיה מוקדמת שהכנסתם הכוללת היא מעל ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח מקבלים אישור לתיאום דמי ביטוח לשנה השוטפת במוסד לביטוח לאומי לפי טופס בל/753 שנמצא באתר הביטוח הלאומי באינטרנט.

לצורך קבלת אישור התיאום יש לפנות לאגף גבייה ממעסיקים בסניף שאליו שייך המבוטח על פי כתובת מגוריו. לטופס יש לצרף טופסי בל/100 מודפסים וחתומים של השנה השוטפת והשנה שקדמה (או לפחות 12 חודשים שקדמו לחודש הבקשה), מכל מקורות ההכנסה, ולהצהיר מי המעסיק העיקרי של העובד. בשלב זה מטפל באישורים האלה תחום רציפות הביטוח במשרד הראשי (פקס 02-5386520).

בקשה לתיאום דמי ביטוח מעל ההכנסה המירבית לשנת 2019 כדאי להעביר למוסד לביטוח לאומי בחודש ינואר 2019 (הבקשה תכלול את המשכורת של חודש דצמבר 2018).

באיגרת שפרסם המוסד לביטוח לאומי למעסיקים בינואר 2018 נכתב במפורש כי פטור מתשלום דמי ביטוח אצל המעסיק המשני לא יתבצע ללא אישור לתיאום מהמוסד לביטוח לאומי.

ביקורת המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי שומר לעצמו את הזכות לבדוק את הצהרת העובד או מקבל הפנסיה על הכנסתו אצל המעסיק העיקרי או משלם הפנסיה, על פי טופס 126 המדווח על ידי המעסיקים או משלמי הפנסיה. לכן המעסיק המשני או משלם הפנסיה אינם חייבים לבדוק את ההצהרה של העובד או של מקבל הפנסיה, אך הם חייבים לשמור את ההצהרות האמורות ואישורי התיאום יחד עם טופס 101 (או טופס 103), המעידים על הצהרת העובד על עבודה יחידה או על עבודה נוספת.

החזר דמי ביטוח בשיעור המופחת

כאשר לא נערך תיאום דמי ביטוח בשנה השוטפת או כאשר המעסיק העיקרי ניכה שיעור מלא במקום שיעור מופחת בשנה השוטפת, המבוטח רשאי לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי החזר של דמי הביטוח ששולמו ביתר החל משנת המס הבאה.

בקשה להחזר דמי ביטוח בשל הכנסה בשיעור המופחת יש להזמין מהמוסד לביטוח לאומי באמצעות אתר הביטוח הלאומי באינטרנט (תיאום דמי ביטוח – בקשת החזר). ההחזר מתבצע באמצעות טופסי 126 שקיימים במוסד לביטוח לאומי. יש לעקוב אחר ההוראות באתר האינטרנט.

עובד שאין לו גישה לאינטרנט ישלח את הטופס שיקבל בסניפי הביטוח הלאומי, לפקס-מייל מספר 02-6463474 או דרך מוקד 6050*.

כאשר קיימת בקשה באינטרנט וחסר טופס 126, המוסד לביטוח לאומי שולח למבוטח הודעה שחסר טופס 126. עם קליטת הטופס, חישוב ההחזר יתבצע אוטומטית ואין צורך לשלוח בקשה נוספת.

החזר דמי ביטוח מעל ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח

החזר דמי ביטוח מעל ההכנסה המרבית ששולמו ביתר בשל תיאום שלא נערך מראש, מבוצע בסניפי המוסד לביטוח לאומי בתחום גבייה ממעסיקים, בטופס 752 שאליו מצורפים טופסי 100 מכל המעסיקים.

מבוטח שיש לו חשבון דמי ביטוח בגבייה בשל הכנסות מעסק, ממשלח יד או הכנסות פסיביות – אמור לקבל את ההחזר לאחר חישוב דמי הביטוח על הכנסות אלה. 

מי שאין לו חשבון במחלקת הגבייה במוסד לביטוח לאומי ושולח את הטופס למוסד לביטוח לאומי, מתבקש לצרף המחאה מבוטלת לצורך אימות חשבון הבנק.

ככלל, ההחזר מתבצע רק בעבור שנה שלמה ולא בעבור חלקי שנה. החזר בעבור השנה השוטפת מתבצע באמצעות קובץ זיכויים על ידי המעסיק אך ורק בהתאם לאישור שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי פרסם בינואר 2018 כי הוא מתכנן להחזיר דמי ביטוח בהכנסות שעוברות את התקרה בתנאים מסויימים, באמצעות שידור טופס 100 עבור שנת ההחזר המבוקש.

בית הדין האזורי לעבודה (ת"צ 22654-03-16) דחה ביום 21.8.2018 את בקשתו של יוסף אלבז להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית בגין אי השבה יזומה של תשלומי יתר מעל תקרת התשלומים המירבית, ששולמו לטענתו למוסד לביטוח לאומי.

התיישנות של החזר דמי ביטוח

החזר דמי ביטוח בשל תיאום שלא נעשה מראש ניתן עד שבע שנים לאחור (לא כולל את השנה השוטפת). המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזרים המפרטים את אופן הטיפול בהחזרים (התיישנות החזרי דמי ביטוח).

החזר דמי ביטוח למקבל פנסיה מוקדמת

"פנסיה מוקדמת" (לרבות תקבול בשל אובדן כושר עבודה) כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי נחשבת "מעסיק משני", אף על פי שבמס הכנסה הפנסיה המוקדמת נחשבת למעסיק עיקרי לעניין תיאום מס.

מבוטח שהוא עובד שכיר במקום אחד או יותר וגם מקבל פנסיה מוקדמת, או מבוטח שמקבל פנסיה מוקדמת מכמה מקומות, שלא ביצעו תיאום דמי ביטוח מראש, פונים לקבל החזר דמי ביטוח בשיעור המופחת באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי. ההחזר הוא עד שבע שנים לאחור (לא כולל השנה השוטפת).

עובד עצמאי (או עובד שכיר ועצמאי) ו/או מי שיש לו הכנסות פסיביות, שיש לו גם פנסיה מוקדמת, פונה לתחום גבייה ממעסיקים בסניף המוסד לביטוח לאומי שאליו הוא שייך לפי כתובת המגורים, כדי לקבל החזר דמי ביטוח ששולמו ביתר מהפנסיה המוקדמת, לחשבונו בגבייה, לאחר שתיערך התאמה על כל הכנסותיו.

מדור התשלומים של צה"ל

מקבל פנסיה מוקדמת ממופ"ת יבדוק באתר מופ"ת באינטרנט את הכללים החלים עליו בעניין תיאום דמי ביטוח והחזר דמי ביטוח בגין שנים קודמות.

חישוב דמי ביטוח של עצמאי שהוא גם שכיר

מי שהוא עובד שכיר במקום עבודה אחד והוא גם עובד עצמאי (או שיש לו הכנסות פסיביות החייבות בדמי ביטוח), חישוב דמי הביטוח עד התקרה מבוצע בהפרשי השומה בתיק העצמאי שלו בביטוח הלאומי. אם נעשתה טעות במשכורת, אזי יש לפנות למוסד לביטוח לאומי כמקובל.    

עדכון סיווג עובד והפרשי שכר שליליים – שידור "קובץ זיכויים" ממערכת השכר

עד שנת 2012 היו שלוש שיטות להחזיר דמי ביטוח: דוח בקוד 7, דוח בקוד 47 (לתיאום דמי ביטוח) וטופס 659 בצירוף הוכחות.

החל מהדיווח של משכורת חודש יולי 2012 (ב-15 באוגוסט 2012), המעסיק מבצע כל שינוי סטטוס [כמו שינוי מעובד רגיל למקבל קצבת אזרח ותיק (זקנה)], שינויים בשכר ברוטו, ביטול דיווח וכדומה, בשידור למחשב של הביטוח הלאומי לשנה השוטפת ועוד שבע שנים אחורה.

תיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת המעסיק מבצע בשידור "קובץ זיכויים" לשנה השוטפת בלבד כיוון שהעובד מקבל את החזר דמי הביטוח לשנים קודמות דרך אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי.

המוסד לביטוח לאומי פרסם באיגרת למעסיקים בינואר 2018 כי לא ניתן לעדכן את התיקונים המפורטים להלן במערכת השכר:

1.       ביטול תושבות למבוטח.

2.       החזר בגין תשלום מעל ההכנסה המרבית כמעסיק משני.

3.       תיקוני שכר שליליים בעבור בעל שליטה בחברת מעטים.

לשכות השירות ובתי התוכנה פיתחו בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי קובץ זיכויים המתבצע באופן אוטומטי לפי כללי ההתיישנות.

הקובץ מכיל את פרטי העובדים ואת תקופות העבודה הספציפיות, כך שבעד עובד שאינו מזוהה בתקופה הרלוונטית, המעסיק אינו מזוכה.

כל דיווח לפי הסיבה המתאימה נבדק מול מערכות המוסד לביטוח לאומי. עובד שמדווח כמקבל קצבה ולא נמצא זכאי לפטור, המעסיק מקבל הודעת שגיאה.

המוסד לביטוח לאומי מאמת את הנתונים, ולאחר אימות הנתונים בודקים את המעמד. הבדיקה מיידית וכל עובד נבדק. ההחזר נרשם כזיכוי בחשבון המעסיק בביטוח הלאומי. המעסיק מחזיר לעובד את חלקו במסגרת המשכורת בחודש ההתחשבנות.

האמצעים לשידור הקובץ:

1.    מערכת B2B – מעסיק או לשכת שירות המקושרים ל- B2B דרך מערכת W.C.F (העברת דיווחים בדרך מקוונת) שהוכנה על ידי בתי תוכנה או לשכות השירות.

2.    דרך מערכת ייצוג לקוחות. כל המייצגים במערכת זו מקושרים למערכת B2B . בראש המסך יש כפתור B2B שניתן לעבור אליו אוטומטית ולבצע את שידור הקובץ.

מוקד תמיכה מקצועי בביטוח הלאומי: 02-6463346, 02-6463348, פקס 02-5386520.

העדכונים בנושא האמור מפורסמים בבית התוכנה או בלשכת השירות.

כאשר מעסיק נפטר או בעת פשיטת רגל או פירוק של המעסיק, העובד מתבקש לפנות למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל את חלקו בהחזר באופן אישי.

בחינת ההיבט הביטוחי

הגשת בקשה להחזר דמי ביטוח כאמור מחייבת בחינה של ההיבט הביטוחי של המשכורת, כאמור בפסקי דין בבית הדין הארצי לעבודה. רצוי לבחון היטב כל בקשה להחזר, כיוון שקיימת חשיפה לפגיעה בגמלאות שהעובד זכאי להן.

מימוש ניירות ערך ואופציות לעובדים

הרפורמה במס שינתה את כללי החיוב במס של הכנסות ממימוש מניות ואופציות לעובדים בהקצאות חדשות שמבוצעות החל מיום 1 בינואר 2003. בחירה של מסלול מיסוי שיחול על תוכנית ההקצאה - מסלול הכנסת עבודה או מסלול רווח הון - משפיעה על החבות בדמי ביטוח ועל הזכאות לגמלאות בשל הכנסה זו (סעיף 345א לחוק הביטוח הלאומי).

להלן שני פסקי דין בעניין הכנסה מאופציות במסגרת סעיף 102 לפקודה הקודמות לרפורמה במס:

בפסק דין בנק המזרחי ובנק טפחות נגד המוסד לביטוח לאומי (בל 010133/06, בל 10134/06) מיום 11 במאי 2008, בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, נקבעה עמדה לעניין סעיף 102 לפקודה. את בנק המזרחי ובנק טפחות ייצגו עורכי הדין עמנואל גבאי ואליעזר צוקרמן.

כב' השופט אייל אברהמי קבע חד משמעית כי הכנסת עובדי הבנק מההטבה שניתנה להם במסגרת ההפרטה של הבנק ובמסגרת סעיף 102 לפקודה, בנוסחו לפני הרפורמה במס, "אינה הכנסת עבודה, כי אם רווח הון, הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. מועד המיסוי הינו המועד בו מסתיימת תקופת חסימת המניות, היינו תקופת ההפקדה בידי הנאמן".

בבית המשפט העליון ניתן פסק דין (ע"א 6161/05) חגי כץ נגד פ"ש ת"א 3, שקבע את ההלכה כי הרווח שנקבע לעובד ממימוש אופציות ומניות שהוקצו לפני ינואר 2003 לפי סעיף 102 לפקודה – הוא רווח הון.

ביום 12.6.2018 קיבל בית הדין הארצי באופן חלקי (ב"ל 3393-10-14) את ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 44372-09-11) בעניין חברת אורמת מערכות מידע.

חברת אורמת מערכות בע"מ ביקשה להשיב לה את דמי הביטוח ששילמה בגין מימוש מניות עובדים לפי סעיף 102 הישן לפקודת מס הכנסה, רטרואקטיבית גם לתקופה שקדמה לפסיקת בית המשפט העליון בעניין לפיד וכץ מיום 31.12.2008, בניכוי גמלאות מחליפות שכר. זאת, לאור הכלל שקבע בית המשפט העליון, כי הלכה חדשה חלה גם רטרואקטיבית.

נפסק כי אורמת זכאית להשבת דמי הביטוח בניכוי גמלאות מחליפות שכר החל מהמועד שבו ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין חגי כץ (22.3.2005) ולא קודם, כי מנקודת הזמן הזו לא קם למוסד לביטוח לאומי אינטרס הסתמכות הגנה ראוי.

דמי אבטלה

החל מיום 1.4.2013, נקבעה תקופת אכשרה אחידה לכל סוגי העובדים השכירים, שנמנית בחודשים (ולא בימים). הזכאות לדמי אבטלה מושגת לאחר צבירת 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו לתקופת האבטלה, שבהם עבד העובד יום אחד או יותר מהימים בחודש.

החל מיום 1.12.2017 תוקן החוק כך שבחישוב תקופת האכשרה ימנו את 18 החודשים בלי למנות תקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שתקופה זו לא תעלה על 3 חודשים. המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר בנדון.

החל מאפריל 2013 דמי האבטלה מחושבים על בסיס ממוצע השכר בששת חודשי העבודה האחרונים, כך שהשכר היומי הממוצע משקף את השכר הריאלי של העובד. נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי בתנאים מסויימים ובהתאם לשיקול הדעת של הפקיד, אפשר לדלג גם על חודשים שבהם מעסיק מקטין את השכר בצורה שרירותית ללא הקטנת היקף המשרה.

בדצמבר 2015 פרסם המוסד לביטוח לאומי הוראות הקשורות לחישוב בסיס ממוצע השכר בששת החודשים הקלנדריים האחרונים שלפני התאריך הקובע:

1.        אפשר "לדלג" על חודש שבו השכר מופחת בשל מחלה או תאונה, ואף עקב טיפול בבן משפחה שחלה, עם המצאת אישורי מחלה או תאונה.

2.        אפשר להכליל את חודש העבודה האחרון שלפני התאריך הקובע במניין ששת החודשים הקלנדריים, אף אם העובד לא עבד עד סוף החודש, ובלבד שהעובד לא התייצב בלשכת התעסוקה באותו החודש.

 

תנאי הזכאות לדמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת כפוי, שאינו בהסכמת העובד

העובד זכאי לדמי אבטלה רק אם מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:

1.        התקיימו יחסי עבודה עד יום היציאה לחל"ת.

2.        יש תקופת אכשרה של 12 חודשים לפחות שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 18 החודשים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה. עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא.

3.        העובד נרשם בלשכת התעסוקה כדורש עבודה ולא הוצעה לו עבודה חלופית.

4.        משך תקופת החל"ת לא יפחת מ-30 ימים רצופים.

5.        לא ישולמו דמי אבטלה בעד הימים שבעדם מגיעים לעובד ימי חופשה, אף אם בחר העובד שלא לנצל את ימי החופשה הצבורים המגיעים לו, ואף אם הוא אינו מקבל תשלום בגינם מן המעסיק.

6.        בתקופת החל"ת העובד אינו זמין למעסיק לביצוע עבודה. אם המעסיק יזמן את העובד לעבודה אפילו לימים ספורים, הזכאות לדמי אבטלה עלולה להישלל לכל החודש.

חל"ת מוצדק לאחר לידה

ביום 30.7.2017 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר 1455, שמפרט את המקרים שבהם רשאי פקיד לאשר תביעה לדמי אבטלה על אף יציאת היולדת לחל"ת. ככלל, יולדת בחל"ת תקבל דמי אבטלה רק אם המעסיק הצהיר שאינו יכול לקבל אותה בחזרה לעבודה.

נקבע בחוזר, שיש להחיל את ההנמקות של הצדקה להתפטרות לאחר לידה גם על החל"ת לאחר לידה, כמו מחלה, עבודה מרוחקת, עבודה בשעות לא מקובלות, הרעת תנאים ועוד.

מעסיקי עובדים במשק בית

על פי הוראת המוסד לביטוח לאומי יש לדווח על העסקת עובד משק בית עם הפרטים המלאים של העובד.

יש לדווח גם על עובד תושב חוץ ולרשום את מספר הדרכון במקום מספר תעודת זהות. יש לחשב את דמי הביטוח בשיעור המתאים בעד עובד תושב חוץ. לא מומלץ להעסיק עובד שאינו חוקי אך מי שמעסיק עובד כאמור חייב לבטח אותו במוסד לביטוח לאומי.

יש לזכור שמעסיק שאינו משלם דמי ביטוח בעבור עובד עלול להידרש לשלם את דמי הביטוח בצירוף הצמדה וקנסות, ולעתים אף להיתבע להחזיר גמלה שהמוסד לביטוח לאומי שילם וישלם לעובד. כאשר העובד תובע גמלה, אשר ייתכן שלא היה זכאי לה בשל העובדה שהוא עובד במשק בית, עלול המעסיק להיחשד כמי שסייע לעובד לקבל גמלה שלא כדין אם לא דיווח כדין על העובד.

מעסיקי עובדים במשק בית נדרשים לדווח על העובדים פעם ברבעון כולל את פרטי העובד וכן את פירוט השכר ושעות העבודה בכל חודש. באתר הביטוח הלאומי באינטרנט אפשר לדווח מדי חודש.

מי מוגדר עובד משק בית

המוסד לביטוח לאומי פרסם הוראות בחודש נובמבר 2008 כדי ליצור אחידות בטיפול במשק בית בין סניפי הביטוח הלאומי. ההוראות מופיעות באתר הביטוח הלאומי באינטרנט.

הרשימה אשר מופיעה באתר הביטוח הלאומי באינטרנט היא רשימה סגורה ויש לפעול לפיה בכל מקרה של ספק אם העובד עצמאי או עובד שכיר במשק הבית. לדוגמה, הזמנת עבודת סיוד בבית אינה כלולה בין העבודות המוגדרות כעבודות במשק הבית.

כאשר עובד ניקיון מועסק בבית פרטי והתגמול בעד העבודה משולם על ידי בעל הבית הפרטי ישירות לחברה ששלחה את העובד – חובת תשלום דמי הביטוח חלה על החברה/המעסיק, ולא חלה שום חובה מבחינת האדם הפרטי בהקשר לתשלום דמי הביטוח (הובהר בפגישה של נציגי הלשכות עם עו"ד דני זקן ונציגי תחום הביטוח ביום 10.2.2018).

עובד במשק בית מוגדר במוסד לביטוח לאומי כמי שמועסק בעבודות שוטפות ורגילות במסגרת ביתו הפרטי של המעסיק או בעבודות ניקיון בבניין משותף. נכללים גם מי שעוסקים בטיפול בילדים, במבוגרים, בקשישים ובסיעודיים. לא נכללים מי שעוסקים בעבודות לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק.

מדובר בעבודות שבטבען נחוצות לשמירה על אחזקה תקינה ועל תפקוד משק הבית הפרטי (ולא העסק) ו/או הבניין המשותף וסיוע לבעל הבית הפרטי ו/או לבני ביתו בניהול משק הבית.

בין היתר נקבעו בהוראות מי שאינם כלולים בין העבודות במשק הבית: הוראה פרטית והנחיית סדנאות, גננים שעיקר עיסוקם בגננות וכן ניקיון ואחזקת עמותות, לרבות בתי כנסת.

להלן העקרונות המצטברים שעל פיהם נחשב מבוטח לעובד במשק בית, על פי המוסד לביטוח לאומי:

1.        המעסיק הוא אדם פרטי (או ועד בית, או קבוצת הורים) והעבודה אינה לצורך עסקו או משלח ידו.

2.        העבודה נחוצה וחיונית, ואילולא היו מעסיקים את העובד אזי היו מעסיקים עובד אחר במקומו.

3.        לעובד במשק הבית משולם שכר ריאלי (ולא סמלי) והוא אינו עובד בהתנדבות או ללא שכר.

4.        העובד במשק הבית אינו מבצע את העבודה במסגרת עזרה הדדית טבעית בין בני המשפחה או בין חברים.

5.        העבודה שמבוצעת נמדדת בכסף ומוערכת כשכר עבודה במסגרת קשר חוזי להסדרת זכויות וחובות בין עובד למעסיקו.

6.        עיקר העבודה נעשה באופן סדיר וקבוע במסגרת שעות עבודה או ימי עבודה קבועים.

7.        העובד במשק הבית מחויב לבצע את העבודה באופן אישי.

8.        העובד במשק הבית אינו מעסיק עובדים בביצוע העבודה.

9.        היקף העבודה ריאלי וסביר ביחס לסוג העבודה.

 

עבודה בבית העובד

בדרך כלל עובד שכיר מבצע עבודה אצל המעסיק. לעתים העבודה מתבצעת בביתו של העובד וסביר שהוא מנהל עסק עצמאי. דוגמה לכך ניתנה בפסק דין פרפרה נגד המוסד לביטוח לאומי (ב"ל 41382-08-11, מיום 9.5.2012).

על פי ההוראות שפרסם המוסד לביטוח לאומי, כאשר העבודה מתבצעת בביתו של מבצע העבודה, הוא ייחשב עצמאי ולא עובד שכיר.

צו הרחבה לביטוח פנסיוני במשק

בצו ההרחבה לביטוח הפנסיוני נקבעו העובדים שהצו חל עליהם, לרבות עובדים שלא חלה עליהם חובת ביטוח על פי חוק או הסכם כלשהו. בדרך כלל עובדי משק בית נמנים על עובדים אלו ולכן צו ההרחבה חל עליהם. ההפקדה לביטוח פנסיוני היא נוסף על התשלום למוסד לביטוח לאומי.

הרחבת האוכלוסייה שזכאית לפטור מדיווח בגין עובד זר במשק בית בתחום הסיעוד

בחוזר מעסיקים מספר 1453, מדצמבר 2013, פרסם הביטוח הלאומי את ההוראות המפרטות את התנאים שבהם קיבלו מקבלי גמלת סיעוד שמעסיקים עובד זר פטור מדיווח ומתשלום דמי ביטוח לאומי בעד העובד הזר, אם מילאו תנאים מסויימים.

החל בחודש ינואר 2014, מטופל סיעודי שהעסיק עובד זר דרך חברת כוח אדם שמשלמת שכר לאותו העובד, היה פטור בתנאים מסויימים מתשלום דמי ביטוח לאומי על השלמת השכר שהמטופל משלם לעובד הזר (בין התנאים: התשלום לעובד הזר נעשה בהעברה בנקאית לחשבון העובד או בהמחאה לפקודת העובד, התשלום אינו עולה על סך של 3,000 ש"ח לחודש וקיים תיק העסקה במשק בית לאותו מטופל סיעודי).

ביום 24.4.2018 פרסם הביטוח הלאומי חוזר מעסיקים/1476 (חוזר ביטוח/1454) שמרחיב את האוכלוסייה הזכאית לפטור בתחולה מיום 1.4.2018 ואילך.

התנאים המצטברים חלים רק על מי שמקבל גמלה בפועל ומעסיק עובד זר (כל בן זוג נבחן בנפרד), והם כדלקמן:

1.       קבלת גמלה בפועל באחת מהאפשרויות להלן:

-          המטופל הסיעודי מקבל גמלת סיעוד בכסף.

-          המטופל הסיעודי מקבל גמלת סיעוד באמצעות חברת כוח אדם ומשלם לעובד את ההשלמה.

-          המטופל הסיעודי מקבל גמלת שירותים מיוחדים.

2.       למטופל הסיעודי יש תיק משק בית במוסד לביטוח לאומי.

3.       קיים הסכם העסקה בכתב בין המטופל הסיעודי למטפל הזר.

4.       קיימות הוכחות לתשלום המשכורת באופן קבוע מדי חודש (כמו העברה בנקאית לחשבון העובד הזר, או המחאה שמופקדת לחשבון העובד הזר).

 

מתוך השכר שהמעסיק הסיעודי (שמתקיימים בו כל התנאים לעיל) משלם לעובד הזר באופן פרטי, כהשלמה מעבר לשכר שמשולם על ידי חברת כוח האדם או מעבר לגמלה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי, פטור סך של 5,500 ש"ח לחודש מדיווח ומתשלום דמי ביטוח לאומי. כלומר, על כל סכום השלמה שעולה על 5,500 ש"ח חייב המטופל הסיעודי לדווח ולשלם את דמי הביטוח הלאומי בעד העובד הזר.

 

מודגש בחוזר כי אי עמידה בכל התנאים המצטברים תחייב את המטופל הסיעודי לדווח ולשלם על כל סכום המשכורת המשולמת לעובד הזר.

להלן דוגמה מהחוזר שנכתב באפריל 2018:

מקבל גמלת סיעוד או שר"מ ממלא את כל התנאים וחתום על הסכם עבודה עם העובד הזר בסך של 7,500 ש"ח לחודש. הוא מממן את שכר העבודה כדלקמן:

1.       3,000 ש"ח מהגמלה – משתלמת ישירות מהביטוח הלאומי (החל מחודש אפריל 2018 יתחיל ניכוי במקור של דמי ביטוח מהגמלה בשיעור החל על עובד זר).

2.       4,500 ש"ח – משתלמת מכיסו הפרטי של מקבל הגמלה.

לפי דוגמה זו זכאי מקבל הגמלה להקלה ולא תחול עליו בפועל חובת תשלום דמי ביטוח מאחר שסך השכר המשלים אינו עולה על סך של 5,500 ש"ח.

תשלום דמי ביטוח לאומי בגין העובד הזר

-          כאשר העובד הזר מקבל משכורת מחברת הסיעוד, דמי הביטוח הלאומי מנוכים ממשכורת זו על ידי חברת הסיעוד.

-          כאשר המטופל הסיעודי מקבל גמלת סיעוד בכסף, החל מחודש אפריל 2018 אמור המוסד לביטוח לאומי לנכות את דמי הביטוח הלאומי מהתשלום שהוא משלם למטופל הסיעודי. אם הניכוי לא נעשה, הוא ייעשה רטרואקטיבית והזכאות לפטור לא נפגעת.

-          כאשר המטופל הסיעודי מקבל גמלת שר"מ, המוסד לביטוח לאומי אינו יודע אם הוא מעסיק עובד זר. המטופל חייב להודיע למוסד לביטוח לאומי שהוא מעסיק עובד זר כדי שפקיד הגבייה ממעסיקים יפתח תיק במשק בית ויטפל בניכוי דמי הביטוח הלאומי מהגמלה (איגרת מידע נשלחה לכל מקבלי גמלת שר"מ).

-          את ההשלמה של דמי הביטוח הלאומי על סכום השכר שעולה על סך של 5,500 ש"ח לחודש, כאמור, משלם מקבל הגמלה בתיק המעסיקים במשק בית באופן אישי.

פנסיה מוקדמת (פרישה לגמלאות לפני גיל הפרישה)

"פנסיה מוקדמת" מוגדרת בסעיף 345ב לחוק כקצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד בטרם הגיעו לגיל פרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.

משלמי הפנסיה המוקדמת, לרבות חברות הביטוח, חייבים לנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא הפנסיה שנכללת בהגדרת "פנסיה" שבסעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי. כאשר אין חובת ניכוי במקור של דמי ביטוח, ההכנסה חייבת בדמי ביטוח באופן אישי על ידי המבוטח.

כדי לקבל פטור מדמי ביטוח לאומי ו/או מדמי ביטוח בריאות בפנסיה המוקדמת יש למסור למשלם הפנסיה טופס 618 מהביטוח הלאומי. עקרת בית תמלא טופס 619 שנמצא באתר הביטוח הלאומי.

ניתן לקבל החזר דמי ביטוח שנוכו ביתר עד 7 שנים אחורה מיום הפקת האישור.

פנסיה מוקדמת מחו"ל

ככלל, פנסיה מוקדמת מחו"ל היא הכנסה שמקורה בסעיף 2 לפקודה ולכן היא חייבת בדמי ביטוח לפי הכללים החלים על הכנסה שאינה מעבודה. לסוג הכנסה זה אין פטור בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי. בהתאם לכך, גם עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים חייבים בדמי ביטוח על פנסיה מוקדמת אף שהם פטורים ממס ומדיווח על הכנסה זו לפי תיקון 168 לפקודה.

נציגי לשכת רואי חשבון נפגשו עם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ועם הנהלת אגף הביטוח בעניין זה. הובטח לבחון את הנושא.

הקבלן - כמעסיקם של עובדי קבלן-המשנה (בעבודות בנייה)

על פי סעיף 355 לחוק הביטוח הלאומי הותקנו תקנות בדבר חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן-משנה ובדבר דינו של קבלן שלא קיים את החובה האמורה. תקנות אלו הן: תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), התשי"ח-1957.

התקנות קובעות כי קבלן המבצע עבודות בנייה באמצעות קבלן-משנה, יודיע למוסד לביטוח לאומי, תוך שבוע מיום עריכת החוזה עם קבלן-המשנה, או מהיום הראשון להעסקתו של קבלן המשנה, לפי המוקדם, על ההעסקה. אם לא הודיע הקבלן על העסקת קבלן-המשנה, יראו אותו כאילו הוא המעסיק של עובדי קבלן המשנה. מספר הטופס הוא 648.

לפי פרסום של המוסד לביטוח לאומי (שמופיע על גבי טופס 648), עבודות "בנייה" לעניין זה, הן כל העבודות שבמסגרת הנדסה אזרחית: בניית מבנים, עבודות חפירה, סלילה, גישור, הנחת צנרת וכדומה.

בהתאם לחקיקה האמורה קבלן בניין שאינו מדווח למוסד לביטוח לאומי על קבלני-המשנה שהוא מעסיק, מקבל עליו - במודע - את האחריות כמעסיקם של עובדי קבלן-המשנה (לרבות הסנקציות לפי סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי).

אם קבלן-המשנה מביא לקבלן אישור מהמוסד לביטוח לאומי שהוא מדווח ומשלם דמי ביטוח על פי החוק והתקנות, אין צורך לדווח על פי סעיף 355 לחוק והתקנות שהותקנו לפי סעיף זה.

המוסד לביטוח לאומי שלח תזכורת לקבלני הבנייה בדבר קיום החובה הנ"ל, לרבות תזכורת על הסנקציות בסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, עם בקשה למלא את הטופס.

בעקבות קבלת המכתב פנו קבלני משנה לסניפי המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל את האישור שהם מדווחים על פי החוק. נמסר להם כי לא מנפיקים אישורים לקבלן המשנה לפי התקנות והם חייבים למלא את הטופס.

לשכת רואי חשבון פנתה מיד למוסד לביטוח לאומי בבקשה לתקן את הטופס (הטופס המקוצר מופיע כבר באתר הביטוח הלאומי), וגם בבקשה להנפיק את האישורים לפי תקנה 2 לתקנות.

הוצאה הבהרה לכל הסניפים כי ניתן להוציא אישור לפי תקנה 2 לקבלן משנה בעל תיק ניכויים פעיל, המדווח לפחות על עובד אחד. על קבלן המשנה להעביר את האישור לקבלן הבנייה ובכך פטור קבלן הבנייה מחובתו להודיע למוסד לביטוח לאומי על קבלן המשנה.

בשלב זה המוסד לביטוח לאומי לא הרחיב נוהל זה גם לקבלני משנה בענפים אחרים (כפי שמאפשר החוק), וטרם נקבעו תקנות המאפשרות את הרחבת הנוהל.

ביטול ועדת שומה ומינוי "פקיד השגות"

סעיף 359 לחוק הביטוח הלאומי מסדיר את אפשרות הערר על קביעת דמי הביטוח. בחוק ההסדרים לשנת 2017 תוקן סעיף 359 לחוק ובמקום ועדת שומה ממנה המוסד לביטוח לאומי פקיד גבייה ראשי המוסמך לדון בהשגות (פקיד השגות).

סעיפי חוק הביטוח הלאומי הרלוונטיים

סמכות קביעה לפי סעיף 347 לחוק – פקיד גבייה ראשי רשאי לקבוע את דמי הביטוח של מבוטח ששינה את סיווגו הביטוחי על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום. לפי התיקון בחוק ההסדרים לשנת 2017 פקיד הגבייה חייב לנמק את החלטתו (סעיף 359 לחוק).

קביעת דמי ביטוח בהיעדר דוח לפי סעיף 357 לחוק – פקיד הגבייה רשאי לקבוע את סכום דמי הביטוח של מי שהיה חייב בהגשת דוח למוסד לביטוח לאומי ולא הגיש. סוגי הדוחות הרלוונטיים המעניקים לפקיד הגבייה את הסמכות מפורטים בסעיפים 342 ו-355 לחוק וכוללים את מרבית הדוחות שעל יחידים ומעסיקים להגיש. פקיד הגבייה חייב לנמק את ההחלטה (סעיף 359 לחוק).

קביעת דמי ביטוח בניגוד לדוח לפי סעיף 358 לחוק – פקיד הגבייה רשאי לקבוע את סכום דמי הביטוח למבוטח או למעסיק, אם הוא משוכנע שהכנסת המבוטח או שכר העבודה של עובדי המעסיק עולים על הסכומים המפורטים בדוח שהוגש. פקיד הגבייה חייב לנמק את ההחלטה (לפי סעיף 359 לחוק).

ערר על קביעת דמי ביטוח לפי סעיף 359 לחוק – עד שנת 2016, החייב בתשלום דמי הביטוח היה רשאי לערער על הקביעה לפני פקיד הביטוח הלאומי או לערער לוועדת שומה תוך 30 יום מיום שנמסרה לו הודעה בדואר רשום על קביעת דמי הביטוח. אם הוא לא ערער, הקביעה הייתה סופית.

פקיד ההשגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנעשתה על ידו או על ידי הממונה עליו.

את ההשגה המנומקת יש להגיש בכתב בתוך 30 יום מהיום שבו נמסרה לחייב ההודעה על קביעת דמי הביטוח בדואר רשום. מותר לפקיד ההשגות להאריך את המועד להגשת ההשגה.

חוק ההסדרים קבע שיש להחליט בהשגה בתוך שלושה חודשים מהיום שבו נמסרו כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, עם אפשרות הארכה לשלושה חודשים נוספים מטעמים מיוחדים.

אם ההשגה נדחתה באופן מלא או באופן חלקי, החייב יקבל את ההודעה על כך בדואר רשום. עליו לשלם את הדרישה או להגיש תובענה על הקביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

דגשים בביקורת ניכויים של המוסד לביטוח לאומי

כדאי להקפיד על כמה הוראות בסיסיות בעת טיפול בביקורת ניכויים ולהבין את התהליך, כיוון שבכל שלב של התהליך אפשר להוסיף מסמכים ולתקן טעויות כדי שלא יהיה צורך להגיש השגה. ככלל, המוסד לביטוח לאומי אינו מאשר השגה נוספת.

הנושאים העיקריים שנבדקים בביקורת הניכויים של הביטוח הלאומי הם:

בדיקת כל רכיבי השכר, התאמה בין טופס 126 לטופס 102, בדיקת התאמות בין הדוחות לבין התשלומים, סיווג עובדים בטור הנכון בטופס 102, פריסת שכר נוסף, זקיפת הטבות שכר לעובדים (לרבות הוצאות שלא נזקפו), בדיקת שכר מינימום, ביקורת הכנסות מחברה משפחתית וחברת בית, תיאום דמי ביטוח (ניכוי דמי ביטוח בשיעור המופחת למי שעובד בעבודות נוספות), איתור תשלומים לאוכלוסיות שונות ללא דיווח לרבות מחברות ארנק, איתור דיווחים כוזבים, סיווג עובדים על פי צו סיווג מבוטחים ותשלום דמי הביטוח בעדם ועוד.

מבקר הניכויים בודק הטבות בשווה כסף שלא נזקפו בשכר כמו זקיפת שווי רכב. מעסיקים שזקפו שווי רכב חלקי לפי חישוב מדויק של הנסיעות הפרטיות – מחויבים בהפרש.

ביקורת ניכויים מבוצעת גם לגיבוי תביעת גמלאות, או כאשר המעסיק תובע החזרים, או מתקן דוחות, או כאשר יש צורך לבחון יחסי עבודה.

במהלך ביקורת הניכויים אפשר לבחון ביחד עם המבקר אם שולמו דמי ביטוח לאומי ו/או דמי ביטוח בריאות בטעות, מפני שספרי המעסיק נבדקים.

המעסיק יקבל את החזר דמי הביטוח באמצעות דיווח מתקן במערכת השכר ולא דרך הקטנת החיוב בביקורת הניכויים. זאת, כדי שהמעסיק יעביר לעובד את חלקו בדמי הביטוח הלאומי ובדמי ביטוח הבריאות ותיערך בדיקה אם העובד קיבל גמלאות בתקופה הרלוונטית.

שומות ברשות המסים

כאשר מבוצעת ביקורת ניכויים של רשות המסים, ומבקרי הביטוח הלאומי מגיעים לביקורת בגין אותן השנים, תיתכן ביקורת כפולה בנושא הטבות שכר.

הכלל על פי הלכת "גדות" תעשיות פטרוכימיות בע"מ (דב"ע נה/0-14 מתאריך 18.07.1995) לעניין הטבות השכר האמורות שלא נזקפו במשכורת: אם הייתה ביקורת ניכויים של רשות המסים על אותן שנים – אזי מחייבים בדמי ביטוח את המעסיק בהתאם להסכם עם רשות המסים.

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי הוא אינו מקבל טענות על טעות בהסכם ניכויים של רשות המסים ויסכים לתקן את הטעות רק לאחר תיקון שומת הניכויים.

חשוב לשמור את ניירות העבודה של הסכם שומות הניכויים ברשות המסים כדי להציגם למבקר הביטוח הלאומי כדי להוכיח שיעור מס שולי, התייחסות לעובד מסויים מבחינת שיעורי דמי ביטוח או הכנסה מעל המקסימום ועוד.

פעמים רבות המבקר מחייב בדמי ביטוח את ההכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה בהתאם להסכם השומות במס הכנסה ולא לפי המידע שקיבל משידור השומה. לדוגמה, כאשר מס הכנסה שידר את סכום המס לתשלום לאחר ניכוי המקדמות ששולמו בשל הוצאות עודפות.

עמדת הביטוח הלאומי היא, כי שומות ניכויים בלבד ולא שומות של הכנסות חברה מחייבות את הביטוח הלאומי בעת ביקורת. זאת, על בסיס פסק דין אמי פרטס, שניתן בבית המשפט העליון.

החל משנת 2013 רשות המסים מעבירה מידע על שומות הניכויים למוסד לביטוח לאומי (המוסד לביטוח לאומי אינו מתייחס בדרך כלל לשומות שהתקבלו לאחר הביקורת). מהסיבה הזאת בוטל החל מינואר 2014 המבצע של ביטול הקנסות למעסיקים שהעבירו למוסד לביטוח לאומי את שומות הניכויים של רשות המסים בתוך 60 יום ממועד השומה.

לאחרונה מעביר גם המוסד לביטוח לאומי לרשות המסים את ביקורות הניכויים שנערכו במוסד לביטוח לאומי.

 

 

הפעולות שנוקט המבקר במהלך הביקורת

1.       המבקר שולח למעסיק הודעה על עריכת הביקורת עם פירוט המסמכים שהוא מבקש.

2.       המבקר עורך את הביקורת.

3.       בעקבות ממצאי הביקורת המבקר מכין גיליון אקסל ובו הממצאים ומעביר אותו לנציג החברה שישב איתו במהלך הביקורת (בדרך כלל מתמנה איש קשר אחד ששמו נמסר למבקר).

4.       בשלב הזה הממצאים עדיין לא רשומים במחשב הביטוח הלאומי.

5.       כדאי לבדוק את הממצאים בתשומת לב רבה, בין היתר כדאי לבדוק את החיובים ואת שיעור הגילום, את מספרי הרכבים ואת השווי שגולם לכל עובד, את התקופות שבהם חוייבו הרכבים בשווי רכב ואת הסכומים ואת שמות העובדים שנסעו ברכבים. כדאי בשלב הזה לבדוק שהמבקר התייחס לעובדים להם שיעורי דמי ביטוח מיוחדים, כמו מקבלי שכר מקסימום, בני נוער, מקבלי קצבאות מהביטוח הלאומי ועובדים זרים. זה הזמן לבדוק אם כל החישובים הטכניים והעובדות תואמים למידע שהוגש למבקר.

6.       אחרי שגיליון האקסל חזר מהמעסיק למבקר, ולאחר התיקונים שנעשו, הממצאים מועברים לממונה על המבקר.

7.       הממונה רשאי להחזיר את הגיליון למבקר לצורך תיקון במקרה שהסכם שנעשה עם המעסיק אינו מקובל עליו, או שלא נערך חיוב ברכיב מסויים, או שחסר מידע רלוונטי.

8.       המבקר חוזר למעסיק מצויד בגילון אקסל מתוקן ומבקש מידע נוסף, אם נדרש.

9.       אם נערך שינוי, גיליון האקסל המתוקן נשלח לאיש הקשר לבדיקה נוספת.

10.   לאחר אישור סופי של הממונה, הממונה מזרים את הקביעה למערכת (אפשר לראות אותה בקובץ ייצוג לקוחות), שולח את הקביעה בדואר רשום למעסיק ומזרים חיוב כספי תוך 45 ימים מיום הקביעה.

11.   קיים מידע בדבר מועד מסירת הדואר הרשום למעסיק. תוך 30 יום ממועד זה אפשר להגיש את ההשגה או את הבקשה להארכת המועד של ההשגה (או בתוך 12 חודשים ממועד זה אפשר להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה).

 

רכיבים הנבדקים בביקורת שלגביהם יש הוראות חדשות ברשות המסים

הגדרת כיבוד קל

רשות המסים הרחיבה את הגדרת המושג "כיבוד קל" שבתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב 1972, גם לפירות וירקות העונה.

זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים

ככלל, כאשר "טובת המעסיק" גוברת על "טובת העובד", המעסיק אינו זוקף שווי במשכורת העובד המשתתף בפעילות מטעם המעסיק.

בעקבות פסק דין דה ניישון טרפיק בבית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 30052-07-12) נטו מעסיקים להכיר בימי גיבוש לעובדים כהוצאה בלי לזקוף שווי לעובדים, גם אם הנתונים לא תאמו את עובדות פסק הדין. המוסד לביטוח לאומי בחן את פעולות הגיבוש האלה וחייב את המעסיקים בתשלום דמי ביטוח במסגרת ביקורת הניכויים.

רשות המסים פרסמה הנחייה ביום 9.4.2018 המבוססת על פסק דין דה ניישון טרפיק. לפי ההנחייה הזאת, רק במקרים שבהם מתקיימים כל התנאים המפורטים בהנחייה, המעסיק אינו זוקף שווי לעובדים.

דוגמה לתנאים שבהנחייה: המעסיק קובע את תנאי הגיבוש ומשלם עליהם, המעסיק משלם משכורת מלאה לעובדים בימי הגיבוש, צרכי העבודה מצדיקים את הגיבוש, הגיבוש נעשה ללא בני זוג, באמצע השבוע, בישראל, בעלות סבירה, הגיבוש כולל הרצאה או תוכנית העשרה וכל המסמכים נשמרו לבדיקת הביקורת.

שווי שימוש ברכב לטכנאי שירות - החלטת מיסוי שלא בהסכם 4586/12

הבקשה – שווי שימוש חלקי לפי יחס הנסיעות העסקיות והפרטיות בשל כמות הנסיעות הגדולה של טכנאי המזגנים בעבור העסק – הבקשה נדחתה.

 

 

רכב תפעולי ורכב מאגר

רכב תפעולי הוא רכב שהתקיים בו להנחת דעתו של פקיד השומה אחד מאלה: הוא רכב ביטחון, או שהרכב משרת רק את עסק ולא הועמד לרשות עובד כלשהו בהתאם לכללים שבתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995.

לפי עמדת רשות המסים המעסיק אמור לייחד מראש רכב מסויים להיות רכב תפעולי ועליו לקבוע נוהלי עבודה ברורים, קפדניים וחד משמעיים ביחס לשימוש ברכבים האלה ולנקוט אמצעי ביקורת על הנהלים שקבע.

אין בפקודת מס הכנסה או בתקנות מס הכנסה מונח בשם "רכב מאגר" אך נוהגים להשתמש במונח הזה למצבים שבהם המעסיק מעמיד לרשות העובדים רכב שנועד לפעילות שוטפת של העסק, שהרכב אינו מוקצה לעובד כלשהו ושלא הוצמד רכב אחר לאותו עובד שמשתמש ברכב המאגר.

רשות המסים פרסמה הנחייה מקילה לפיה אין צורך לזקוף שווי רכב לעובד ביום שבו הוא עבד עד לשעות הלילה, ולכן רכב המאגר חנה בביתו באופן חד פעמי (בחודש), באופן אקראי ולא באופן שיטתי ולא בסוף השבוע (מיום חמישי בערב) או בחגים והעובד החזיר את הרכב למחרת.

כאשר השימוש ברכב הוא יותר מפעם אחת בחודש, יש לזקוף שווי יחסי בהתאם לקריטריונים שנקבעו. מי שלא עומד בקריטריונים האלה, חייב לזקוף שווי רכב מלא בהתאם לתקנות. מודגש שיש לשמור את התיעוד באשר לקיום התנאים האמורים.

בשנתיים האחרונות יצאו פסקי דין רבים בעניין שווי רכב, רכב תפעולי ורכב מאגר. לדוגמה: פסק דין נווה נטוע 1972 נגד פקיד שומה חדרה, מיום 7.8.2017 (958-01-15) ופסק דין בזק ישיר הדפסות איכות (2005) נגד פקיד שומה חולון, מיום 11.3.2018 (40932-03-16).

עסקים משפחתיים ובעלי שליטה

על פי חוק הביטוח הלאומי, תקנותיו והלכות מפסקי דין, מפורטים להלן סוגי המבוטחים בעסקים משפחתיים, כדלקמן:

 

-       העובד השכיר;

 

-       העובד העצמאי;

 

-       מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי;

 

-      עזרה הדדית טבעית בין בני משפחה - באותם המקרים בהם בני משפחה עוסקים בעבודה אצל בן המשפחה האחר והם אינם נחשבים כעובדים, כיוון שמדובר בעזרה בין בני המשפחה.

 

בפסק דין - פד"ע כ"ו 283 פייגלשטוק נ. המוסד לביטוח לאומי, דב"ע נג/ 78-0, מיום 11.11.93, נקבע:

 

             "כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידה את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או 'סמלי' וכדומה".

 

המבחנים לקביעת המעמד של בעל שליטה בחברה שבשליטתו נקבעו בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה - עב"ל 20182/97, דב"ע נז/02-182 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף צבי גרוסקופף - שניתן באפריל 1999. פסק הדין מהווה בסיס להחלטות בביטוח הלאומי לעניין מעמד ולעניין סכום ההכנסה המזכה בגמלה.

בית הדין הארצי קובע בפסק דין גרוסקופף את המסקנות שלהלן:

1)    הכלל הוא - שאדם המבצע עבודה בעבור חברה הוא "עובד" החברה.

2)    על החריגים לכלל מוטלת חובת ההוכחה לעניין קיום יחסי עבודה, בין היתר במצבים שבהם קיימת קרבה משפחתית.

בפסק הדין גרוסקופף ערך בית הדין מבחנים, ובעזרתם קבע שהמבוטח שהוא בעל שליטה בחברה היה עובד שכיר בחברה. מבחנים אלו הפכו למבחנים מובילים בפסקי הדין בבתי הדין לעבודה, והמוסד לביטוח לאומי משתמש בהם כדי לקבוע את אופן ביטוחם של בעלי השליטה בחברות.

המבחן הראשון - האם ניתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של בעל השליטה כ"עובד" לבין פעילותו כדירקטור, בעל מניות או קרוב משפחה.

המבחן השני - האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי או פיקציה. כלומר האם בעל השליטה עובד בחברה בפועל.

המבחן השלישי - האם ניתן לקבוע מה היה "שכרו" של האדם כ"עובד":

א.   האם היה לתשלומים אופי של שכר?

ב.    האם יש עירוב נכסים? כלומר, האם נשמרת ההפרדה בין החברה לבין בעלי המניות בנכסים, בחובות ובהכנסות (האם יש הפרדה בפועל בהנהלת החשבונות בין חשבון משכורת לחשבון הלוואה, לחשבון משיכות וכדומה).

יישום הלכת גרוסקופף

מומלץ לשלם שכר וסוציאליות ולהתנהג כעובד שכיר ולא כבעלים, כדי שהביטוח הלאומי יכיר בפעילות הזו כמשכורת שמקנה גמלאות. כאשר המשכורת בסכומים שונים ואינה קבועה, בדרך כלל על פי רווחי העסק, עמדת הביטוח הלאומי שמדובר בשכר בסיס ובונוסים שיש לפרוס בהתאם לתקנות.

סעיף 348 ולוח י"א לחוק הביטוח הלאומי, קובעים שדמי ביטוח בעד עובד שכיר ישולמו לפחות לפי משכורת בסכום שכר המינימום במשק לפי חוק שכר מינימום (חודשי, חלקי, יומי או שעתי). אין החרגה בסעיף האמור לבעלי שליטה או לבני משפחה.

הרמת מסך ההתאגדות בחברה

בחוק ההסדרים לשנת 2017 נוסף סעיף 367א לחוק הביטוח הלאומי שלפיו  הועמדו לרשות המוסד לביטוח לאומי מספר אמצעים אשר מקנים למוסד לביטוח לאומי אמצעי אכיפה אפקטיביים. בין היתר יכול המוסד לביטוח לאומי להרים את מסך ההתאגדות ולגבות חוב בדמי ביטוח במקרים שבהם חברה שהיה לה חוב בדמי ביטוח העבירה נכסים או פעילות ללא תמורה או בתמורה חלקית במטרה להתחמק מתשלום דמי הביטוח.

המועד שבו נבחן עובד שכיר לעניין זכאותו לגמלאות

להבדיל מהעובד העצמאי שמעמדו נבחן בעת פתיחת התיק במוסד לביטוח לאומי, מעמד העובד השכיר נבחן על פי רוב בעת הגשת תביעה לגמלה. כתוצאה מכך, ייתכן שמבוטח יראה עצמו במעמד של עובד במשך שנים רבות וכשיגיש תביעה לגמלה יתברר שמעמדו לא תאם לדיווח.

לדוגמה: חברה דיווחה על אישה נשואה כשכירה בחברה שהיא ובעלה הם בעלי השליטה בה. אם יתברר שלא התקיימו יחסי עבודה בין האישה לבין החברה ואין היא נכללת בהגדרת "עובד עצמאי", היא אינה מבוטחת לגמלאות מחליפות הכנסה וייתכן שהיא תקבל קצבת אזרח ותיק (זקנה) כעקרת בית ולא כמבוטחת שעבדה.

ככלל, מי שעובד בפועל זכאי לקבל דמי לידה, דמי פגיעה, תגמולי מילואים וכדומה, בין שמתקיימים יחסי עבודה ובין שהוא נכלל בהגדרת "עובד עצמאי". דמי אבטלה מקבל רק שכיר שמתקיימים לגביו יחסי עובד ומעסיק ושאינו בעל שליטה בחברת מעטים.

 

דמי אבטלה לבעלי שליטה ולבני משפחה של בעלי שליטה

החל מיום 1.1.2004 קובע סעיף 6ב בחוק הביטוח הלאומי, שבעלי שליטה בחברת מעטים אינם זכאים לגמלאות דמי אבטלה וזכויות בעת פירוק חברה, ולכן אין לשלם דמי ביטוח בעד גמלאות אלה. לצורך תיקון החוק הוספו שתי הגדרות לסעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי:

 

"בעל שליטה - כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה".

"חברת מעטים - כמשמעותה בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה".

הרישום הפורמלי ברשם החברות מחייב את המוסד לביטוח לאומי בבחינת הזכאות של בעל המניות לדמי אבטלה.

זכאות לדמי אבטלה של בני משפחה שעובדים בחברה

בפס"ד פ"ש באר שבע נ. יוסף ואליהו שלם (ערעור אזרחי 6357/99 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, שניתן ביום 10/4/2002) נקבע כי "קרוב" ייחשב "בעל שליטה" גם ללא החזקה כל שהיא במניות. הכרעתו של בית המשפט, יוצרת תוצאה בלתי סבירה כיוון שלפי תוצאה זו, כל בני המשפחה, המקיימים את ההגדרה של "קרוב", גם אם אין להם קשר לחברה, נחשבים בעלי שליטה (ובעקיפין בעלי שליטה גם לעניין חוק הביטוח הלאומי).

 

לאור הנ"ל קבע הביטוח הלאומי כי כאשר לאחד מבני המשפחה אין מניות בחברה, רק העובדה שהוא קרוב של בן משפחה שיש לו מניות בחברה לא תשלול זכאות לדמי אבטלה, כפוף לבחינת שליטה במישרין או בעקיפין וכפוף לבחינת יחסי עבודה (פסק דין דוד יהודית, ב"ל 3145-11-10 מיום 24.4.2013, פסק דין פליקס יער, ב"ל 1813-09 מיום 19.3.2014 ופסק דין אפרים וגימה ב"ל 45410-02-15 מיום 29.12.2015).

 

חוזר המוסד לביטוח לאומי (כללי 123/06) קובע לעניין זכאות לדמי אבטלה כי בן זוג שאינו מחזיק במניות חברה בה בן זוגו נחשב כבעל שליטה, יכול בתנאים מסויימים להיחשב כעובד ולא כבעל שליטה.

 

כאשר בת זוגו של בעל השליטה מועסקת בחברה שבשליטת בעלה (נכון גם כאשר בן הזוג עובד אצל בעלת השליטה) ואין לה מניות (או שליטה) בחברה במישרין או בעקיפין (הכוונה בפסיקה לשליטה בעקיפין: לפי התנהלות בני הזוג ומידת השפעת בת הזוג וסמכויותיה בחברה), אין לדווח עליה כבעלת שליטה בטופס 102 המדווח למוסד לביטוח לאומי מדי חודש, אלא כעובדת שכירה, כפוף לקיום יחסי עובד ומעסיק כהלכתם בין בת זוגו של בעל שליטה שאין לה כלל מניות בחברה, לבין החברה.

 

לעיתים לבני משפחה יש פחות מ-10% ממניות החברה. במקרים אלה כל מקרה נבחן לגופו (פסק דין שביט חיים נגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה ב"ל 1059-09 מיום 3.10.2010).

 

ככלל, כאשר לכמה בני משפחה יש מניות בחברת מעטים, מחברים את אחוזי המניות של כולם ומחלקים במספר בני המשפחה. אחוז נמוך מ-10% מאפשר לקבל דמי אבטלה, כפוף כמובן לקיום יחסי עבודה וליתר התנאים המזכים בדמי אבטלה.

פסק דין בבית הדין האזורי בעניין רונית זוארץ

ביום 29.3.2018 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 43037-10-17) את תביעתה של רונית זוארץ לדמי אבטלה, חרף טיעוניה כי רישומה כבעלת מניות היה הצהרתי בלבד ובפועל היא תפקדה כעובדת שכירה.

בית הדין קבע כי מעמד של בעל שליטה בחברת מעטים שולל באופן קטגורי את הזכאות לדמי אבטלה מבלי להידרש לבחינת המעמד בחברה ומערכת היחסים בינה לבין החברה. בית הדין קבע כי תכלית החקיקה ברורה – למנוע מבעל שליטה בחברה קטנה, המוחזק כעובד עצמאי, זכאות לדמי אבטלה.

פסק הדין המוביל עמדה זו הוא עלי תיתי נ' המוסד לביטוח לאומי בבית הדין הארצי לעבודה, שקבע: "נראה שדי היה בקביעה שלפיה המערער הוא שהיה "בעל השליטה" האמיתי והיחיד בחברה – כדי לדחות את התביעה לתשלום דמי אבטלה. זאת בין אם המערער היה "עובד" בחברה... ובין אם לאו".

פסק דין בבית הדין האזורי בעניין גיטל דיאמנט רהב

ביום 12.7.2018 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 30811-03-16) את תביעתה של גיטל דיאמנט רהב לתשלום דמי אבטלה.

המבוטחת הייתה בעלת שליטה והעבירה את מניותיה לאחיה. לאחר העברת המניות, עקב מעבר פעילות החנות למקום המרוחק מביתה, התפטרה, ותביעתה לדמי אבטלה נדחתה. בית הדין כלל לא בחן יחסי עבודה ודחה את התביעה כיוון שהייתה בעלת שליטה בחברת מעטים בסמוך לפני ניתוק יחסי העבודה.

זכאות בעלי שליטה לגמלאות הביטוח הלאומי

מאז התיקון בחוק שהוציא את בעלי השליטה מהביטוח בענף אבטלה ובזכויות בפירוק חברה המוסד לביטוח לאומי ובתי הדין כמעט ואינם נדרשים לקבוע את מעמדם של בעלי השליטה. כל זאת כאשר ברור מעל לכל ספק שההכנסה המהווה בסיס לגמלה מקורה בעבודה, וכאשר המשכורת שמושך בפועל בעל השליטה היא משכורת ראויה, שמקורה בעבודה האמורה ומשולמת לפי כללים ברורים, ואין שינויי שכר קיצוניים סמוך לפני הגשת התביעה לגמלה.

לצורך החלטה בתביעה לגמלה של בעלי שליטה, פקיד התביעות שולח שאלון לתובע הגמלה לבירור אופי העבודה על פי המבחנים בפסק דין גרוסקופף ומבקש דף בנק עם הוכחה על הפקדת 3 משכורות אחרונות (לשאלון זה יש להתייחס כחלק מהתביעה. אי מתן מענה במועד ישלול את הזכאות, והתביעה תידחה).

המוסד לביטוח לאומי ממשיך לבדוק ולחקור כאשר קיים ספק באשר לעצם עבודתו של בעל השליטה, וכאשר המשכורת אינה סדירה או אינה משולמת בפועל לבעל השליטה.

פקיד הביטוח הלאומי בודק בין היתר את הזכאות לגמלה כאשר תקופת העבודה קצרה; במצב של עזרה משפחתית; כאשר משולמים תשלומים שאינם כנגד עבודה; כאשר העבודה אינה חיונית; או שאינה נחוצה (במקום בעל השליטה אין צורך להעסיק עובד בשכר); כאשר יש שינויים גדולים במשכורתו של בעל השליטה; כאשר בעל השליטה אינו מושך את המשכורת בפועל והוא ביתרה גדולה בחברה; וכאשר החברה חייבת דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי.

להלן הבהרה מטעם מר שלמה אשכנזי, מנהל תחום הביטוח במוסד לביטוח לאומי לשעבר, בעניין בעלי השליטה (ההבהרה הוצאה לפני פרסום פסק דין סגנון הכרך בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי, שנתן לה משנה תוקף):

א.   פסק דין ויפג בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי עב"ל 00376/06:

כאשר מדובר בבעל שליטה – עליו לשלם דמי ביטוח לפי ההכנסה שמדווחת למוסד לביטוח לאומי.

כאשר בוחנים במוסד לביטוח לאומי את ההכנסה לעניין תשלום גמלאות, בוחנים את ההכנסה האמיתית שנמשכה בפועל על ידי בעל השליטה.

בשל הלכה פסוקה שלפיה תכלית חוק הביטוח הלאומי היא לשמור על רמת החיים שהאדם היה רגיל אליה, קובעים את הבסיס לתשלום הגמלה לפי ההכנסה האמיתית שנמשכה בפועל ערב האירוע המזכה בגמלה.

כמו כן, בעת בחינת הבסיס לגמלה של מקרים שבהם משיכות השכר לא היו סדירות אך בסופו של דבר נמשך השכר הנקוב בתלוש, תיבחן התאמה בין סך כל ההכנסות שנמשכו על ידי המבוטח בתקופה של 12 חודשים שקדמו לתאריך העילה, לבין ההכנסות שדווחו למוסד לביטוח לאומי (הובהר בעל פה כי בדיקת המשכורת ומשיכתה בפועל על ידי בעל השליטה תיבחן, בין היתר, גם לפי כרטיס החו"ז).

ב.    המוסד לביטוח לאומי יוציא הנחיה אחידה ושאלון אחיד לסניפים.

המוסד לביטוח לאומי הוציא הנחיות לסניפים, כפי שהובטח, וגם הוסיף לטופסי התביעה שאלות הקשורות לבעלי שליטה ולבני משפחה. אם התשובות שבשאלון אינן מספיקות, המבוטח והמעסיק מקבלים שאלון נוסף. לעתים יש צורך בחקירה לברור יחסי העבודה בין הצדדים. שאלון לדוגמה פורסם באינטרנט ומספרו 6106 (וגם 674).

המוסד לביטוח לאומי בוחן לעומק כל גידול בשכר שאינו מוסבר סמוך למועד העילה לגמלה ומבקש הוכחות על תשלום השכר בפועל בכל תביעה של בעל מניות או של קרוב משפחה.

פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה בעניין רויטל בן נתן

ביום 26.12.2016 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 4990-07-14) את ערעורה של רויטל בן נתן, בעלת מניות יחידה בחברה למתן שירותי ייעוץ וניהול, לתשלום דמי לידה בהתאם לשכרה ברבע השנה שקדם ללידה. בית הדין קבע שהתנודות בשכרה לא שיקפו את עבודתה ומטרתן הייתה להגדיל את דמי הלידה.

קובע בית הדין כי "התנודות בשכרה של התובעת יוצרות רושם של התנהלות לא שגורה כשכירה, טשטוש גבולות בין התנהלותה והכנסותיה כשכירה, כבעלת מניות וכעצמאית, ונראה שתנודות השכר אינן נובעות מעבודתה, אלא משיקולים אישיים של התובעת והיותה בעלים של החברה". עוד קבע בית הדין כי "עולה חשד שהתנודות בשכר הן פיקטיביות ולא משקפות את שכרה כעובדת שכירה".

פסק דין בעניין יישום כללי הגמלה החוסמת גם לבעל שליטה שכיר

ביום 22.1.2017 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 31640-09-14) את תביעתו של רחמים משולם, שהיה בעל מניות יחיד בחברה, לשלם לו גמלה המתחשבת גם במענק שקיבל מהחברה לאחר התאונה בעבודה, נוסף על השכר הרגיל.

בית הדין מייחס חשיבות לכך שהמבוטח היה העובד היחיד שקיבל מענק ולא שולם לו מענק בשנים קודמות. כלומר, מדובר בבונוס שהמבוטח החליט להעניק לעצמו.

המבוטח הוא זה שהעלה את הטענה שתקנה 11 בעניין הגמלה החוסמת אינה חלה עליו. בית הדין ממנף את תקנה 11 כנגדו ומאזכר הלכות קודמות שקבעו שתכלית תקנה 11 היא לחסום דיווח בלתי נכון מצד מבוטחים שינסו להעלות את גובה הכנסתם לאחר התאונה, על מנת להגדיל את שיעור הגמלה שהם זכאים לה.

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי שהוא מתייחס לבעלי השליטה כעצמאים, כולל לעניין הגמלה החוסמת.

מעמד אשת בעל השליטה

עובד ככלל הוא מי שמתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה, וכך נדרש גם כאשר אישה מועסקת בחברה שבשליטת בעלה (או בעל שמועסק בחברה בבעלות אשתו).

פסק דין בבית הדין האזורי בעניין קרפל בת שבע

בפסק דין ב"ל 10731/08, קרפל בת שבע נגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי, נדחתה תביעת המבוטחת, שהייתה אשתו של בעל השליטה בחברה, להגדלת דמי הלידה לאחר שפקיד התביעות טען שהמשכורות שמשכה לפני הלידה היו פיקטיביות, ואישר לשלם דמי לידה לפי שכר נמוך בהרבה. להלן מתוך פסק הדין:

"המסגרת המשפטית

הזכות לדמי לידה נקבעה בסעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי. סעיף 50 לחוק קובע את התקופה בעדה זכאית יולדת לדמי לידה. סעיף 53 לחוק קובע כי דמי לידה ליום הם "שכר העבודה הרגיל" של המבוטחת, בכפוף לתקרה שנקבעה. סעיף 54 לחוק קובע כי "שכר העבודה הרגיל" לעניין סעיף 53 הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ל"יום הקובע", בתשעים.

סעיף 298 לחוק הביטוח הלאומי קובע:

"כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המנהלה (להלן – פקיד התביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן". מכוח סמכותו של פקיד התביעות להחליט "אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן", מוסמך הוא לחקור ולדרוש אם הנתונים שהמבוטח מדווח עליהם כבסיס לתשלום הגמלה הנתבעת הם אמיתיים או פיקטיביים (דב"ע מא/115-0 פיקהולץ נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יד 46). בהקשר זה נקבע בדב"ע נב/140-0 אודט ברכה נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע עד 523, כדלהלן:

בענפי הביטוח שבהם שכרו של המבוטח משמש בסיס לתשלום הגמלה (כגון, דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה), יש חשיבות רבה לקביעה "אמיתית" של השכר. לחשיבות זו מטרה כפולה. מחד גיסא, על הגמלה, שנועדה להחליף הכנסה שפסקה, להתבסס על השכר שקיבל המבוטח למעשה. מאידך גיסא, כדי למנוע ניצול לרעה של הוראת החוק, על פקיד התביעות לברר את נכונותו של השכר והאם אין הוא מושתת על נתונים בלתי נכונים".

פסק דין בבית הדין הארצי בעניין ימית אתר

בית הדין הארצי לעבודה דחה ביום 19.4.2017 (עב"ל 26582-06-15) את תביעתה של ימית אתר לתשלום דמי לידה.

בית הדין הארצי קבע כי המבוטחת עבדה במאפיה של בעלה בהיקף מסויים, אך לא במסגרת יחסי עבודה לביצוע עבודה תמורת שכר, אלא כשותפה של בעלה, או כ"עזרה משפחתית" לעסקו.

תיקון שכר בעלי שליטה באופן רטרואקטיבי

ביום 21 במאי 2007 ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין ויפג בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 000376/06), שעניינו בקשה לתקן דיווח על שכר חודשי לבעל שליטה שמשך בפועל שכר נמוך יותר.

החברה המערערת דיווחה על תשלום שכר לבעל השליטה בסך 20,000 ש"ח, אף שבפועל נמשך שכר נמוך יותר. השכר שדווח עליו נקבע מתוך הנחה וצפייה שיאושרו מענקי מחקר ופיתוח על ידי המדען הראשי, ומשלא אושרו המענקים – החברה ביקשה להקטין רטרואקטיבית את שכר העבודה.

בית הדין הארצי לעבודה קבע שלא ניתן לעשות כן, שכן השכר שהוצהר עליו וששולמו ממנו דמי ביטוח היה השכר הקובע לעניין גמלאות מחליפות שכר, לו העובד היה זכאי להן במועד הרלוונטי. כב' השופט יגאל פליטמן קבע בין היתר, בסעיף 7 בפסק הדין, כדלקמן:

"טענתה העיקרית של המערערת, היא כי אין לגבות דמי ביטוח לאומי משכר אשר לא שולם בפועל. עפ"י טענתה, המשיב גבה כספי שכרו של ד"ר שדה שלא כדין. אין בידי לקבל טענה זו...

בתקופה הנטענת השכר המוסכם היה בסך של 20,000 ש"ח. על פי שכר זה בוטח העובד למשל לעניין פגיעה בעבודה ולעניין דמי אבטלה. לכן על פי שכר זה צריכים היו להשתלם דמי הביטוח ואין המערערים (החברה ובעליה) יכולים להקטין רטרואקטיבית את שכר העבודה המוסכם באופן שיפחית את החיוב בדמי הביטוח לאחר שהתברר שלא קמה זכאות לגמלה בתקופה הרלבנטית".

פסק דין סגנון הכרך בע"מ בבית הדין הארצי

בעלי השליטה בחברת סגנון הכרך בע"מ הפחיתו את שכרם באופן רטרואקטיבי בשל מצוקה כלכלית. החברה פנתה לפקיד השומה שהסכים להפחית את השכר. החברה פנתה עם האישור מפקיד השומה למוסד לביטוח לאומי, שסירב להפחית את השכר.

התובעים פנו לבית הדין האזורי לעבודה - שדחה את התביעה, וערערו לבית הדין הארצי לעבודה, שדחה אף הוא את התביעה מטעמיו של בית הדין האזורי (פסק דין חברת סגנון הכרך בע"מ ואח' נגד המוסד לביטוח לאומי, בבית הדין האזורי לעבודה בת"א – יפו בל 003881/05 מיום 11.9.07 ובבית הדין הארצי לעבודה עב"ל 000748/07 מיום 28.1.2009). 

השיקולים לדחיית פסק הדין:

1.    שיקול ביטוחי – לדעת בית הדין, בלתי סביר לאפשר קבלת זכות ביטוחית ולהקטין בדיעבד את מחירה כשמתברר שהזכות לא מומשה.

2.    פירוש חוק הביטוח הלאומי – בסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי נקבע שההכנסה היא לפי סעיף 2(2) לפקודה, אך לא נקבע כי ההכנסה היא לפי מה שקבע פקיד השומה, אף על פי שראוי ורצוי כי קביעת הרשויות המנהליות יהיו אחידות, אלא שכלל זה אינו מוחלט וזוהי רק נקודת המוצא.

יש טעם לסטות מקביעת פקיד השומה בשל העיקרון הביטוחי.

מבחנים בהעסקת בן משפחה

כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם בני משפחה, בית הדין בוחן בקפידה רבה את טיב היחסים. לכן, במקרים של העסקת בני משפחה, יש לדאוג לקיומם של מספר עקרונות מצטברים שפורסמו על ידי המוסד לביטוח לאומי:

א.   מתבצעת עבודה בעסק או במפעל. יש לוודא שלא מדובר ביחסים וולונטריים התנדבותיים במסגרת עזרה טבעית בין בני משפחה, אלא בקשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות בין עובד ומעסיק.

ב.    העבודה מתבצעת באופן סדיר (ולא מדי פעם בפעם כשיש צורך).

ג.    העסקת בן המשפחה מתבצעת בעבודה שאילולא עשה אותה בן המשפחה – הייתה נעשית בידי עובד אחר. כלומר, העבודה נחוצה וחיונית.

יש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי ולא "סמלי" וכדומה.

הדיווח למוסד לביטוח לאומי מבוצע באופן שוטף, ולעתים אין המבוטח או מעסיקו מודעים לכך שאין התאמה בין הדיווח כפי שהם רואים אותו לבין המעמד במוסד לביטוח לאומי. בעניין זה, מעמדם ובסיס השכר הקובע של מבוטחים שכירים נבחנים רק בדיעבד, בדרך כלל בעת בקשת גמלה מן המוסד לביטוח לאומי.

קרוב משפחה שטוען שהיחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, חובת ההוכחה מוטלת עליו, ועליו לשכנע את המוסד לביטוח לאומי כי קיימת מערכת חוזית של חובות וזכויות המאפיינת עובד שכיר.

כאשר מוגשת תביעה לגמלה מחליפת שכר (כגון, תביעה לדמי לידה), בוחן המוסד לביטוח לאומי את המתאם בין השכר המדווח לבין הפקדת הכספים. אם טרם הפסקת העבודה הייתה העלאת שכר לעובדת, אזי יש להביא ראיות מתאימות המעידות כי העלאת השכר אמיתית, לדוגמה: כתוצאה מגידול בעבודה או גידול במכירות וכדומה.

פסק דין בבית הדין הארצי בעניין יהושוע אוסקין

בפסק דין יהושוע אוסקין נגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין הארצי לעבודה (17.2.2010), התקבל ערעורו של בן המשפחה (עב"ל 701/08) ונקבע שהתקיימו יחסי עבודה.

פסק דין בבית הדין הארצי בעניין אמיליה מנשה

ביום 9 באוקטובר 2011 התקבל בבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 9142-09-10) ערעורה של גברת אמיליה מנשה לתשלום דמי לידה.

יצוין כי בית הדין הארצי בחן את מהות היחסים ולאו דווקא את צורתם ובין השאר לא ראה בעין שלילית את העובדה כי העובדת עבדה טרם הלידה תקופה של כ-11 חודשים, שהיא כמעט זהה לתקופת האכשרה המינימלית המזכה בדמי לידה.

פסק דין בבית הדין האזורי בעניין יובל רחום

ביום 20.8.2017 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 34078-04-14) את תביעתו של יובל רחום וקבע כי הוא זכאי לדמי פגיעה לפי שכר המינימום ולא לפי השכר בתלושי השכר.

המבוטח עבד בעסק משפחתי, שנקלע לקשיים. בית הדין קבע שאין מתאם בין השכר שצויין בתלושי השכר לבין תשלום השכר בפועל וכן שתלושי השכר אינם אותנטיים באופן שאין קשר בינם לבין העבודה בפועל.

בני זוג העובדים בעסק משותף (שאינו מאוגד כחברה)

תקנה 24 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח מחייבת יחס חלוקה בין בני זוג העובדים בעסק משותף. ההכנסה של כל בן זוג שמובאת בחשבון לעניין דמי ביטוח כפופה להכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח.

עמדת המוסד לביטוח לאומי היא שחלוקת הכנסה בין בני זוג על פי תקנה 24 האמורה אפשרית רק אם בת הזוג עונה לכללים של "עובדת עצמאית".

בני זוג המדווחים על הכנסתם על פי תקנה 24 האמורה וההכנסה מחולקת ביניהם, רשאים להצהיר על יחס החלוקה (לפי התקנה) עד ליום 30 באפריל בכל שנה, למעט בעת זכאות לקצבת אזרח ותיק.

כאשר שני בני הזוג הם "עובדים עצמאיים" ללא תלות במקור הכנסתם, לכל אחד מהם אמור להיות תיק נפרד בביטוח הלאומי כעובד עצמאי. על בני זוג אלה תקנה 24 האמורה אינה חלה. לסוגיה זו השלכות משמעותיות לאור תיקון סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה וביטול סעיף 66(ה) לפקודה מינואר 2014 ואילך.

לעניין העסקת בן/בת הזוג כעובד/ת שכיר/ה חשוב לזכור שהמוסד לביטוח לאומי קובע מעמד מבוטחים על פי דיני עבודה, ולא על פי אופן תשלום דמי הביטוח או על פי אופן תשלום המס.

הכרה רטרואקטיבית באישה כעצמאית לפי יחס חלוקה להשלמת זכאות מינימלית לקצבת אזרח ותיק

המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום 30.7.2012 הוראות שלפיהן הוא אינו מאפשר הכרה רטרואקטיבית של חלוקת הכנסות מעבר לשנה השוטפת ולשנה שקדמה לה. ואולם, בעניין תביעה לקצבת אזרח ותיק של אישה שעבדה בעסק משותף עם בעלה תוכר תקופה מוקדמת יותר, כפוף להמצאת ראיות, אך רק עד כדי השלמה לתקופת האכשרה המינימלית הנדרשת לקבלת קצבת אזרח ותיק. זאת, לצורך איזון בין הזכות הביטוחית ותשלום דמי הביטוח לבין מיצוי הזכויות וצבירת תקופות ביטוח לענף אזרחים ותיקים ושאירים.

מצבים שבהם בת זוג שכירה בעסק של בעלה (בעסק שאינו מאוגד כחברה)

אין מניעה חוקית כי אישה תיחשב עובדת שכירה של בעלה (בעסק פרטי). בת זוג נחשבת לשכירה בעסק של בעלה אך ורק אם מתקיימים ביניהם יחסי עבודה כהלכתם. המוסד לביטוח לאומי פרסם הבהרות בעניין זה עוד בשנת 1995 באיגרת למעסיקים.

עם זאת, לאור מיעוט המקרים בפסיקה שבהם אישה הוכרה כשכירה של בעלה, אימץ המוסד לביטוח לאומי מספר מבחנים מצטברים שנקבעו בפסיקה, נוסף על המבחנים לקיום יחסי עבודה (הכללים זהים גם למקרים שבהם בן הזוג מועסק בעסק של אשתו):

1.        שכר קבוע ויציב שמתקבל בפועל, שאינו מותנה במצב הכלכלי של העסק ושאינו מושפע ממנו. העובדת (האישה) אינה חשופה לסיכון כלכלי.

2.        קיימת מסגרת קבועה של שעות עבודה.

3.        בת הזוג מקבלת שכר ריאלי בתוספת התנאים הסוציאליים, כגון: חופשה, הבראה ותוספת יוקר כמו כל העובדים.

4.        האישה אינה נוהגת מנהג בעלים בעסק, ובעלה הוא זה שמקבל את ההחלטות המהותיות במקום העבודה.

באותם מקרים שבהם האישה עובדת בפועל והוגשה תביעה לגמלה, ייבחנו יחסי העבודה ויתכן שהיא בגדר עובדת עצמאית, לצורך בחינת הזכאות לגמלאות והיא תהיה זכאית לגמלה בהתאם לכללים במוסד לביטוח לאומי.

בפסק דין עליזה בן אלישע (עב"ל 535-09 מיום 15.9.2010) נדחתה תביעה של המבוטחת לדמי לידה משני טעמים עיקריים:

1.    לא הוכח תשלום בפועל של שכר, וסכומו של הדיווח לא השתנה במהלך התקופות השונות.

2.    לא הוכח כי עובד אחר עשה את העבודה בתקופות שבהן נעדרה המבוטחת מעבודתה.

אך בית הדין הארצי ציין כי תקופות העבודה ייבחנו לגופן על סמך הנסיבות של כל תביעה (כלומר ייתכן שבלידות הבאות המבוטחת תוכר כעובדת שכירה של הבעל).

דוגמה לאישור קיום יחסי עבודה של אישה בעסק משותף עם בעלה נמצאת בפסק הדין נינט לוי בבית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 3792-06-11 מיום 7.8.2012). במקרה זה אישר בית הדין האזורי דמי אבטלה לאחר שהאישה פוטרה, אף על פי שלא שולם לה שכר בחודשי העבודה האחרונים.

גם בפסק דין בעניין אביגיל גילה חזן קבע בית הדין האזורי (350-05-11, 11.8.2013) כי בין המבוטחת לבין בעלה התקיימו יחסי עבודה לעניין דמי אבטלה.

כאמור, חוק הביטוח הלאומי מאפשר מצב שבו אישה תהיה שכירה אצל בעלה, אולם כדי שהדבר יתאפשר, צריכים להתקיים יחסי עבודה בין הצדדים.

דיווח טכני על האישה כשכירה כאשר היא מתנהגת כעצמאית לכל דבר אינו יכול "להכשיר" את המעמד כ"שכיר" כשלא מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים, שכן שינוי במעמד האישה מעובדת עצמאית (או עצמאית שאינה עונה להגדרה) לעובדת שכירה שלא על פי דיני עבודה בשל תכנוני מס, טומן בחובו הוספת זכויות ביטוחיות למי שאינו מבוטח בהן, כגון ביטוח בענף אבטלה ובענף פשיטות רגל.

אשר על כן, המוסד לביטוח לאומי מקפיד על בחינת מעמדה של אישה המדווחת כשכירה של בעלה, כדי שלא תוכל ליהנות מזכויות אשר אינן מגיעות לה.

העברת הכנסה בין בני הזוג לאחר דיון במס הכנסה והוצאת שומה סופית

המוסד לביטוח לאומי מקבל שומה סופית ומעדכן בהתאם את הפרשי דמי הביטוח. כאשר הכנסת בן זוג כעצמאי מוגדלת בשומה הסופית והכנסת בן הזוג השני כשכיר מוקטנת – נוצר חיוב אוטומטי של הפרשי דמי ביטוח רק לבן הזוג העצמאי ולא מוחזרים דמי ביטוח לבן הזוג השכיר.

במקרה כזה, כדי לבטל את החיוב הכפול, יש להוכיח לפקיד הגבייה כי אין מדובר בהעסקה פיקטיבית של בן הזוג ולהמציא הוכחות שבן הזוג אכן עובד כשכיר, נוכו ממנו דמי הביטוח כחוק ושולמו למוסד לביטוח לאומי דמי הביטוח המלאים.

תיקונים בסעיף 66 בפקודת מס הכנסה משנת 2014

כאשר בני הזוג שעובדים ביחד עומדים בתנאי סעיף 66(ד) לפקודה משנת 2014, ייתכנו האפשרויות כדלקמן:

1.        שני בני הזוג עובדים במסגרת חברה: אין שינוי לעומת המצב הקודם.

2.        שני בני הזוג עובדים בעסק שאינו מאוגד כחברה, ועד שנת 2013 אחד מבני הזוג היה עובד שכיר של בן הזוג השני: אין שינוי לעומת המצב הקודם.

3.        בני הזוג עובדים ביחד בעסק שאינו מאוגד כחברה ועד דצמבר 2013 חילקו את ההכנסה ביניהם לפי "תקנה 24". המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביטוח 1416 בעניין זה כמפורט להלן:

דיווח כשני עצמאיים בהתאם לדרישות סעיף 66(ד) לפקודה - כל אחד מבני הזוג אמור לפתוח תיק במוסד לביטוח לאומי לפי ההכנסה הצפויה בשנה השוטפת ומספר שעות העבודה בממוצע לשבוע. פקיד הביטוח הלאומי אמור לסגור את יחס החלוקה ב-31 בדצמבר של השנה הקודמת ולפתוח לכל אחד מהם עיסוק עצמאי בנפרד בהתאם להצהרתו מיום 1 בינואר של אותה השנה.

אם אחד מבני הזוג עובד שכיר בעסק המשותף - עליו לוודא שמתקיימים יחסי עבודה כפי שהוסבר לעיל. סגירת יחס חלוקה במקרה זה אפשרית גם במהלך השנה השוטפת.

כאשר מוגשת תביעה לגמלה - החוזר מבהיר כי המוסד לביטוח לאומי ימשיך לפעול לפי הנוהל הקיים ויבחן אם בוצעה עבודה בפועל ואת סבירות ההכנסה שמשמשת בסיס לגמלה. בתביעות לאבטלה ייבדקו יחסי עבודה בקפידת יתר, לרבות הוכחות לקבלת שכר בפועל לאורך כל התקופה.

עולה מהחוזר שמאחר שהמוסד לביטוח לאומי משלם גמלאות אופן החלוקה ייבחן בדיעבד, עלולים להיווצר חובות בדיעבד ואף עלולים להיבחן היבטים פליליים. אם יתברר למוסד לביטוח לאומי שאין עמידה בתנאי סעיף 66(ד) לפקודה, הפקיד יקבע את בסיס החלוקה הנכון ויעביר את ממצאי החקירה למס הכנסה. לכן רצוי תמיד להתאים את הכנסות בני הזוג ככל שניתן למצב בפועל.

להלן טבלה המפרטת את אופן הפעולה מחודש ינואר 2014 ואילך מתוך החוזר של המוסד לביטוח לאומי:

 

 

החזר דמי ביטוח כתוצאה משינוי מעמד בדיעבד

אדם שמועסק על ידי בן משפחה שלא באופן סדיר (יותר כעזרה משפחתית מאשר עבודה נחוצה וחיונית), שככל הנראה לא היה מועסק במקומו עובד אחר בשכר, אינו נחשב עובד שכיר על פי חוק הביטוח הלאומי. מכאן, שאין מקום לדווח על בן המשפחה כעל עובד שכיר, שכן העובד לא ייהנה מגמלאות הביטוח הלאומי, ולא יוחזרו למעסיק ולעובד דמי הביטוח, אלא לפי כללים שפורטו בחוזר פנימי של הביטוח הלאומי מיום 21 באוגוסט 2007.

העיקרון המנחה בגיבוש הכללים הוא שהכנסה אשר דווחה כהכנסת עבודה של בן משפחה שלא הוכר כשכיר - היא הכנסה חייבת של המעסיק, שכן היא הוכרה כהוצאה מוכרת. דמי הביטוח יוחזרו כפוף לאישור מתאים ממס הכנסה כי הוצאות השכר של המעסיק הופחתו, כפוף להגשת דוחות מתוקנים במוסד לביטוח לאומי וכפוף לתקופת ההתיישנות.

התיישנות לעניין החוזר היא תקופה שאינה עולה על שבע שנים רטרואקטיבית מהמועד שבו נדרש המוסד לביטוח לאומי על ידי המעסיק להשיב את דמי הביטוח, או מהמועד שבו הודיע המוסד לביטוח לאומי למעסיק ו/או למבוטח על זכאותם להחזרי דמי הביטוח, והכול לפי המוקדם.

שינוי מעמד של עובד עצמאי - כאשר מתברר כי בוצעה בפועל עבודה והמבוטח עונה לכללים שנקבעו ל"עובד עצמאי" - משתנה המעמד לעובד עצמאי, בדרך כלל לא רטרואקטיבית.

שינוי מעמד של עובד שכיר - כאשר מבוטח הוא "עובד עצמאי" ומתברר בדיעבד שמתקיימים יחסי עבודה בפועל בינו לבין מקבל השירות, מבוטל הרישום כעובד עצמאי. דמי הביטוח שמופיעים כיתרת זכות אצל המבוטח מועברים במלואם לתיק הניכויים של המעסיק.

פסק דין בעניין אשקר בבית הדין האזורי

בפסק דין זה חייב בית הדין האזורי לעבודה את המוסד לביטוח לאומי להחזיר את כל דמי הביטוח ששילמה חברה בטעות במשך 11 שנים בעבור עובדת, שלטענת המוסד לביטוח לאומי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בינה לבין החברה אלא תרומה כעזרה משפחתית בלבד [אשקר (חו"ל) עבודות עפר ותשתיות בע"מ ואשקר לור נ' המוסד לביטוח לאומי, ב"ל 45688-06-11 מיום 26.10.2015].

לעמדת בית הדין אילו היה מדובר בתרמית או בכוונת זדון, היה היגיון בהתניית השבת כספי דמי הביטוח בתיקון הדוחות במס הכנסה באופן כזה שההכנסה תיזקף לזכות גורם אחר כלשהו בחברה.

בתי המשפט הכירו בסמכותו של המוסד לביטוח לאומי להתקין חוזרים פנימיים ולפעול על פיהם אך רק במסגרת הסמכויות הנתונות לו לפי החוק.

הוראות סעיף 362 לחוק מחייבות את המוסד לביטוח לאומי להשיב דמי ביטוח ששולמו ביתר, ללא התניה בהצגת אישור ממס הכנסה על זקיפת ההכנסה לאדם אחר. לדעת בית הדין התנאי אינו סביר ואינו מידתי במיוחד במקום שלא נמצאה כוונת זדון.

בית הדין קובע שלטעמו מתקיימות במקרה נשוא פסק הדין הנסיבות החריגות המצדיקות ביטול ההנחיה הפנימית והורה למוסד לביטוח לאומי להחזיר את כל הסכומים לרבות הצמדה (ללא ריבית) על פי החוק.

המוסד לביטוח לאומי ערער על פסק הדין.

הכנסות חברת LLC

בעקבות ישיבות שקיים המוסד לביטוח לאומי עם רשות המסים הגיע המוסד לביטוח לאומי למסקנה כי דין הכנסות מחברת LLC כדין הכנסות שמקורן מדיווידנד של חברה רגילה (ולא של חברה משפחתית) ולפיכך, הוראות סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי אינן חלות על הכנסות אלה ולכן הדיווידנד האמור אינו חייב בדמי ביטוח החל משנת 2008 ואילך.

חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה

בחברת בית, בחברה משפחתית ובחברה שקופה, לפי סעיפים 64 עד 64א1 לפקודה, בהתאמה, רואים את הכנסתה החייבת של החברה כחייבת במס הכנסה בידי בעלי המניות (בחברה משפחתית – הנישום המייצג), ואילו רווחים שחולקו בפועל לבעלי המניות, רואים אותם כאילו לא חולקו לעניין החיוב במס, על פי פקודת מס הכנסה.

בשנת 2008 נוסף סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי. על פי הסעיף האמור, כאשר חברה משפחתית, חברת בית או חברה שקופה מפיקות הכנסה חייבת לפי סעיף 1 לפקודה בשנת מס פלונית, רואים את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת המס לבעלי המניות. זאת גם אם ההכנסה טרם חולקה בפועל, והכול בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה (לרבות בחברה משפחתית).

 

על פי חוזר 1368 מחודש מארס 2008, הכנסות מדיווידנדים שמקורן בחברה משפחתית או בחברת בית או בחברה שקופה, חייבות בדמי ביטוח בסוף אותה שנה שבה הופקה ההכנסה, ולא במועד חלוקת הדיווידנד בפועל כפי שהיה עד 2007. רווחי החברה המשפחתית אמורים להיות מחולקים בין בעלי המניות בחברה לפי חלקם היחסי ברווחי החברה.

כלומר, על פי החוזר, התיקון התאים את מועד החיוב בדמי הביטוח למועד החיוב במס הכנסה, וההכנסה החייבת בדמי ביטוח הושוותה להכנסה החייבת במס הכנסה, למעט הכנסה הפטורה מדמי ביטוח עד לשיעור 25% מן השכר הממוצע במשק. על פי החוזר, שיעור דמי הביטוח הוא 12%.

פסק דין בעניין חברה משפחתית בבית הדין האזורי

ביום 2.8.2017 דחה בית הדין האזורי (19049-11-13) את תביעתו של שלמה דהוקי וקבע שאין לייחס באופן אישי את ההוצאות הרשומות במסגרת החברה משפחתית, לנישום המייצג בחברה המשפחתית.

הבהרות נוספות לחיוב בדמי ביטוח של הכנסות בחברה משפחתית

1.    כאמור לעיל, ההכנסה החייבת במס כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה מחולקת כהכנסה פסיבית בין כל בעלי המניות (ההפניה בסעיף 373א היא להכנסה לפי סעיף 1 לפקודה ולא לפי סעיף 2 לפקודה).

המהלך מתואם עם רשות המסים במטרה לבצע את החיוב עם קבלת המידע על השומה לפי ההוראות שנקבעו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, שם אושרה העברת מידע בכל הקשור לאחזקות בעלי המניות בחברה המשפחתית מרשות המסים למוסד לביטוח לאומי.

רשות המסים מעבירה את השומות של החברות המשפחתיות למוסד לביטוח לאומי (גם בגין שנים קודמות). בהתאם להוראות שלפיהם נוהג המוסד לביטוח לאומי, מערכת המחשב אינה מייחסת את הכנסות החברה המשפחתית שבשומת היחיד אלא רק את ההכנסות שמגיעות משומת החברה המשפחתית בהתאם לבעלי המניות ואחוזי השליטה שלהם.

כאשר בעל המניות בחברה המשפחתית טוען שכבר שילם את דמי הביטוח בעקבות קליטת השומה שלו ממס הכנסה, עליו לפנות לסניף.

2.    בשנת 2008 נתן מר דני אלקיים, מנהל אגף ביטוח ובריאות בתקופה הזו במוסד לביטוח לאומי, הבטחה ללשכת רואי חשבון, שלא יחויבו בחברה משפחתית הכנסות פסיביות בשיעור מס מוגבל הפטורות מדמי ביטוח לפי סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי, בדומה ליחיד (וגם רווחי הון ושבח מקרקעין). המוסד לביטוח לאומי לא חייב הכנסות אלה בדמי ביטוח בחברה משפחתית עד שנת 2013.

        החל משנת 2013, המוסד לביטוח לאומי החל לחייב בדמי ביטוח את ההכנסות האמורות של החברות המשפחתיות, רטרואקטיבית משנת 2008.

לשכת רואי חשבון פנתה מיד למוסד לביטוח לאומי ונערכו דיונים והתכתבויות. ביום 27.4.2015 קיבל המוסד לביטוח לאומי את עמדת הלשכה שלא לחייב בדמי ביטוח הכנסות מסויימות בחברה משפחתית, החל משנת 2014 ואילך, מועד הוצאת חוות הדעת שלהם בעניין (אף על פי שבביטוח הלאומי סבורים כי החיוב מוצדק מבחינה חוקית).

הובהר בהודעה ללשכה כי הפטור משנת 2014 ואילך מתייחס להכנסה שאם הייתה מיוחסת ליחיד הייתה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי החוק, ולכן אותה הכנסה פטורה גם לחברה המשפחתית. הכוונה גם לרווח הון.

ההתכתבות בין לשכת רואי חשבון למוסד לביטוח לאומי נמצאת במזכירות הלשכה ונשלחת במייל לכל רואה חשבון שפונה ללשכה.

החיוב האמור עד שנת 2013 נמצא בדיון נוסף בימים אלה במוסד לביטוח לאומי. מבוטחים רבים ערערו לבית הדין על דרישות התשלום שקיבלו בגין השנים 2008 ועד 2013.

       המוסד לביטוח לאומי מאפשר לשלם תשלום "תחת מחאה", וכל החלטה שתתקבל בבית הדין תחול גם על המשלם.

3.    מי שרוצה לערער על החיוב שקיבל בשנים 2014 ואילך, לפי ההבטחה שנתן המוסד לביטוח לאומי ללשכת רואי חשבון, מתבקש להעביר לפקיד הגבייה במוסד לביטוח לאומי את דוח ההתאמה למס של החברה המשפחתית שכולל את חוות הדעת החתומה של רואה החשבון ואת הדוחות והשומות שלו ושל החברה לשנים הרלוונטיות. כאשר מדובר בשכר דירה, לעתים הפקיד מבקש לצרף גם את הסכמי שכר הדירה והפקדות שכר הדירה לבנק.

 

מיסוי רווחי חברה – השלכות על הביטוח הלאומי

 

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (להלן: "חוק ההסדרים" או "חוק ההסדרים לשנת 2017") הוסיף לפקודת מס הכנסה את סעיפים 3(ט1) ו-62א, בתחולה מיום 1.1.2017.

 

לתיקוני החקיקה האלה יש השלכות רבות על החבות בדמי ביטוח על זכאות מבוטחים לגמלאות ועל האפשרות של המוסד לביטוח לאומי לדרוש ממבוטחים להחזיר גמלאות שקיבלו בעבר.

 

נציגי לשכת רואי חשבון ולשכת יועצי המס נפגשו עם נציגי המוסד לביטוח לאומי מספר פעמים כדי לדון בנושא.

 

במוסד לביטוח לאומי בוחנים את הנהלים וההנחיות בשיתוף עם הלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי, לאור מורכבות הסוגיות שיובהרו בהמשך. נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי לא יהיו הנחיות לפני חודש דצמבר 2018.

 

המאמר אינו מציג עמדה כלשהי אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בו משני טעמים:

 

1.       הדוחות האישיים המוגשים לרשות המסים בגין שנת 2017 כוללים הכנסות החייבות במס מכוח סעיפים 3(ט1) ו-62א לפקודה.

2.       מומלץ לבחון את השלכות החקיקה גם לגבי ההתנהלות בשנת 2018.

 

הוספת סעיף 3(ט1) לפקודה - חיוב במס של משיכות יתר בחברה

הסעיף החדש מחייב במס את בעל המניות המהותי כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה (להלן גם: "היחיד"), בגין משיכות שלו או של קרובו בחברה, או בגין העמדת נכס של חברה לשימושם במישרין או בעקיפין, כמפורט בחוק (להלן: "משיכת כספים").

 

הגדרת משיכת הכספים רחבה מאוד וכוללת כל הלוואה (לרבות הלוואה על פי הסכם הקובע את מועדי פירעון ההלוואה, שיעור הריבית וכו'), כל חוב והשאלה, כל ערובה שהחברה העמידה כבטוחה לטובת בעל המניות למעט ערבות כללית, וגם משיכה מהחברה בעקיפין, וכן העמדת נכס שבבעלות החברה לשימוש בעל המניות, והכול כפי שמוסבר בחוזר מס הכנסה מיום 22.8.2017 מספר 7/2017.

 

מספרי הסעיפים נוספו בחוזר מס הכנסה. הם אינם רשומים בסעיף 3(ט1) לפקודה.

·         כאשר יש רווחים בחברה משיכת הכספים תחוייב במס הכנסה כהכנסה מדיווידנד [לפי סעיף 2(4) לפקודה].

·         אם אין רווחים כאמור ומתקיימים יחסי עובד ומעסיק בין החברה ובין בעל המניות – החיוב במס הכנסה יהיה כהכנסת עבודה [על פי סעיף 2(2) לפקודה].

·         אם לא מתקיימים התנאים שלעיל, החיוב במס הכנסה יהיה כהכנסה מעסק או ממשלח יד [על פי סעיף 2(1) לפקודה. החוזר מדגיש כי יש לבחון בכל מקרה לגופו אם ההכנסה מעסק היא מיגיעה אישית או לא (שדה 170/150 או שדה 167)].

 

הוספת סעיף 62א לפקודה - השקפת חברת ארנק לצורך מס

סעיף 62א לפקודה קובע את אופן המיסוי של בעל מניות מהותי (להלן גם: "היחיד") בחברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 (לעניין זה גם: "חברת ארנק" או "חברת מעטים"), אשר הוא נושא משרה או מנהל שכיר במהותו, ונותן שירותים לחבר בני אדם אחר או לאדם אחר (להלן גם: "מקבל השירות") באמצעות חברת המעטים שבה הוא בעל מניות מהותי.

 

הסעיף קובע כי הכנסתה החייבת של חברת מעטים, הנובעת מפעילותו של בעל המניות המהותי בה, תיחשב להכנסתו של היחיד והוא אשר חייב במס בשל הכנסה זו. והכל לפי חוזר מס הכנסה 10/2017 מיום 17.11.2017.

החוזר מדגיש כי סעיף 62א לפקודה אינו עוסק במקרים שבהם מדובר בהתקשרות אישית בין היחיד למקבל השירות ולמעשה הכנסות היחיד מוסבות לחברה שבבעלותו (כמו בפסק דין בעניין קרן תל אביב לפיתוח).

 

סעיף 62א.(א)(1) – אם היחיד או חברת המעטים שבבעלותו הם נושאי משרה בחבר בני אדם אחר, תיחשב הכנסת חברת המעטים שנובעת מפעילות היחיד כנושא משרה בחבר בני האדם האחר, או מעניק לו שירותי ניהול וכיוצא באלה, כהכנסה מיגיעה אישית של היחיד לפי סעיף 2(1), 2(2) או 2(10) לפקודה.

 

סעיף 62א.(א)(2) – כאשר היחיד מעניק באמצעות חברת המעטים שבבעלותו שירותים שנהוג לראותם כשירותים הניתנים במסגרת יחסי עובד בעבור מעסיקו, לאדם אחר או לקרובו של האדם האחר (מקבל השירות: שהוא יחיד או חברה), הכנסת חברת המעטים תיחשב להכנסת היחיד מיגיעה אישית לפי סעיף 2(2) לפקודה.

 

סעיף 62א.(א)(3) – הסעיף מרחיב את סעיף 62א.(א)(2) וקובע חזקות חלוטות למצבים המפורטים בסעיף.

לעניין חלופה זו נקבע בסעיף 62א.(א)(3) שהסעיף חל לצורך "דיני המס" בלבד ("מס הכנסה" או "מס" מוגדרים בסעיף 1 לפקודה כדלקמן: "בין מס הכנסה ובין מס חברות המוטלים על פי פקודה זו").

כאשר מצבים אלה מתקיימים, יראו את פעולות היחיד כפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו, על אף כל דין או הסכם, גם אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק לפי דיני העבודה (כמו למשל בעל מניות מהותי בחברה שהוא רופא שנותן שירות בעיקר לקופת חולים אחת).

 

חיוב בדמי ביטוח של הכנסת חברה  

ככלל, חוק הביטוח הלאומי חל על הכנסה של יחידים ואינו חל על הכנסה של חברות.

באופן חריג קובע סעיף 373א בחוק הביטוח הלאומי את מועד החיוב בדמי ביטוח של חברה שקופה הכלולה בסעיפים 64 עד 64א לפקודה (חברה משפחתית וחברת בית), לפי מועד החיוב במס בחברה.

לעניין החיוב בדמי ביטוח של בעלי מניות בחברה משפחתית ובחברת בית, קבעו פסקי דין לפני חקיקת סעיף 373א בחוק, כי חל חיוב בדמי ביטוח רק בעת חלוקת ההכנסה בפועל לבעל המניות.

 

יישום טכני של התיקונים בפקודה בדוח האישי לשנת 2017

בדוח האישי של היחיד לשנת 2017 נוספו שדות אינפורמטיביים (323, 343, 350, 351) שכוללים את סכומי המשיכות לפי סעיף 3(ט1) לפקודה ואת הסכומים שעברו מדוח ההתאמה של חברת הארנק לפי סעיף 62א לפקודה.

סכומים אלה רשומים גם בשדות הרלוונטיים בדוח האישי כמו שדה 170/150 למשלח יד, שדה 172/158 למשכורת, שדה 167 להכנסות אחרות שאינן מיגיעה אישית, או שדה 312/212/055 לדיווידנד לבעל מניות מהותי.

ההכנסות החייבות במס של היחיד שמקורן בחברת הארנק (לאחר ניכוי ההוצאות הרלוונטיות), מופחתות מההכנסות החייבות במס בדוח ההתאמה בחברה ובעל השליטה מדווח עליהן למס הכנסה בדוח האישי שלו. שאר ההכנסות ממקורות אחרים נשארות בחברת הארנק.

שדה 323 – משיכה מחברה בהתאם לסעיף 3(ט1) כדיווידנד (הסכום נרשם בשדה 312/212/055).

שדה 343 – משיכה מחברה בהתאם לסעיף 3(ט1) כמשכורת (הסכום נרשם בשדה 172/158).

 שדה 350 – משיכה מחברה בהתאם לסעיף 3(ט1) כעסק/משלח יד (הסכום נרשם בשדה (170/150 או 167).

 שדה 351 – הכנסה המועברת לפי סעיף 62א (הסכום נרשם בשדה 172/158 או 170/150).

כאשר בעל המניות המהותי משך בפועל משכורת או דמי ניהול בשנת 2017 ודיווח עליהם כדין למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי - רק ההפרש, אם קיים הפרש, יתווסף להכנסות החייבות במס.

דוח מבקר המדינה על חברות ארנק בהקשר לביטוח הלאומי

כאשר יחיד מבצע פעולות על ידי חברת מעטים שבשליטתו, הוא מחוייב באופן אישי במס הכנסה רק אם משך דיווידנד, משכורת, דמי ניהול וכדומה. היחיד נהנה מהמיסוי ה-דו שלבי של החברה. חברה כזאת, בתנאים מסויימים, נקראת "חברת ארנק".

דוח מבקר המדינה לשנת 2016 הנחה את המוסד לביטוח לאומי לבחון במסגרת ביקורת הניכויים אם המעסיק מפריש כחוק את דמי הביטוח בעבור כל העובדים, כולל נושאי תפקידים בכירים שהתגמול בעבור עבודתם משולם באמצעות חברת ארנק. מסקנות הדוח מיושמות במוסד לביטוח לאומי, כדלקמן:

1.       המוסד לביטוח לאומי אמור לבחון במסגרת ביקורת ניכויים אם מתקיימים יחסי עבודה בין החברה לבין נושאי המשרה שלה שפועלים במסגרת חברות ארנק, לפי המבחנים לקביעת יחסי עובד ומעסיק.

2.       המוסד לביטוח לאומי פנה לחברות ציבוריות שלגביהן מופיע המידע על נושאי המשרה בפרסום גלוי באינטרנט, ובחן קיום יחסי עבודה בין החברה לנושאי המשרה שפועלים באמצעות חברות ארנק.

בפגישה עם נציגי הלשכות ביום 10.1.2018 הובהר כי המוסד לביטוח לאומי ביצע חקירות רבות של בעלי תפקידים בחברות ובחן יחסי עובד ומעסיק.

נמסר בפגישה, שבאותם מקרים שבהם ניתנו שירותי ניהול מובהקים, למשל בדרג של מנכ"ל/סמנכ"ל לחברה אחרת, המוסד לביטוח לאומי מתכנן לשלוח דרישה לתשלום הפרשי דמי ביטוח בין ההכנסה שדווחה במסגרת הדיווחים בחברה בע"מ (חברת הארנק) לבין הסכומים שהועברו בפועל מאותן חברות, בכפוף לשימוע.

עוד נמסר בפגישה כי המוסד לביטוח לאומי מתכנן לנתק ממערכת המייצגים את מייצגי חברות הארנק שלא שילמו את מלוא דמי הביטוח, בכפוף לשימוע.

לאחר הפגישה:

1.       נשיא לשכת רואי חשבון פנה מיד למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. המנכ"ל הבהיר כי המייצגים לא ינותקו ממערכת המייצגים.

2.       חיוב רטרואקטיבי של חברות הארנק או בעלי השליטה שלהן נדון במוסד לביטוח לאומי, לרבות עם נציגי המייצגים.

מנכ"ל הביטוח הלאומי הודיע בכנס רואי החשבון באילת ביולי 2018 (במסגרת מושב בהשתתפות כותבת המאמר) כי המוסד לביטוח לאומי לא ישלח חיובים בעבור פעילות עבר של חברות הארנק.

בשלב זה מסר המוסד לביטוח לאומי לנציגי המייצגים ביום 17.9.2018 כי החלטת המנכ"ל נמסרה לפי חוות דעת משפטית. חברות הארנק לא יחוייבו רטרואקטיבית עד שנת 2016, כולל בביקורות ניכויים שהחלו לאחר מועד הודעת המנכ"ל.

 

השפעת הגדלת ההכנסות על הזכאות לגמלאות

הגדלת הכנסות בשומה עלולה לשלול גמלאות באופן מלא או באופן חלקי ממבוטחים. להלן כמה דוגמאות:

1.       הגדלת ההכנסות שמקורן בסעיף 2 לפקודה עלולה לשלול מאלמן שאין לו ילדים (כהגדרתם בחוק) את ההכרה כאלמן לעניין הזכאות לגמלאות הביטוח הלאומי, או לשלול זכאות לקצבת אזרח ותיק (זקנה) בגיל פרישה שמותנה בהכנסות, או לשלול תוספת תלויים בקצבת נכות כללית, או תוספת תלויים בקצבת אזרח ותיק.

2.       הוספת הכנסה מעבודה או ממשלח יד עלולה לשלול גמלאות מנכה שמקבל קצבת נכות כללית, מנכה שמקבל גמלה לשירותים מיוחדים וגם ממי שמקבל דמי אבטלה.

סעיף 327 לחוק הביטוח הלאומי מטיל סנקציות על מי שמסר למוסד לביטוח לאומי מידע מטעה או שנמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה. כיוון שמדובר בדיווח רטרואקטיבי, עלולה לעלות הטענה שהיחיד לא דיווח על הכנסתו במועד לעניין גמלאות הביטוח הלאומי.

הסוגייה הזאת עלתה לדיון בישיבות עם המוסד לביטוח לאומי והובטח לתת לכך פתרון במסגרת ההנחיות שיפורסמו.

 

הגדלת המשכורת בביקורת ניכויים שנערכת אצל המעסיק

כאשר המוסד לביטוח לאומי מגדיל הכנסת עובד במסגרת ביקורת ניכויים (באופן גלובלי או בייחוס פרטני) הבסיס לגמלאות מחליפות שכר של העובד גדל בדיעבד. ככלל, לעמדת הביטוח הלאומי, המעסיק היה אמור לכלול רכיבי שכר אלה בתלושים של העובד כדי שזכויות העובד לגמלאות לא ייפגעו.

המוסד לביטוח לאומי משלם הפרשי גמלאות מחליפות שכר (תגמולי מילואים, דמי פגיעה, דמי אבטלה ודמי לידה) בעקבות ביקורת ניכויים.

על אף הגדלת המשכורת בדיעבד במסגרת ביקורת הניכויים, המוסד לביטוח לאומי אינו שולל בשלב זה מעובדים גמלאות שהם קיבלו בשנים שנבדקו בביקורת הניכויים, ואינו עורך מבחן הכנסות מעודכן בשל הכנסות אלה.

 

חלופות אפשריות להשלכות תיקוני החקיקה על החיוב בדמי הביטוח ועל הגמלאות

 

הוספת דיווידנד והכנסה שאינה מעבודה בדוח האישי

דיווידנד שחייב במס לפי סעיף 125ב לפקודה בשיעור מס מוגבל (בין שבשיעור 30% מס ובין שבשיעור 25% מס לפי הוראת השעה), אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי.

 

כל הכנסה בשדה 167 תעבור למוסד לביטוח לאומי כהכנסה שאינה מעבודה ותחוייב בהתאם בדמי ביטוח באופן אוטומטי.

 

הכנסה ממשלח יד שאינה עונה להגדרת עובד עצמאי נחשבת להכנסה שאינה מעבודה לעניין תשלום דמי ביטוח ולעניין תשלום גמלאות (לבחינת זכאות לקצבת נכות כללית ההכנסה נחשבת כהכנסה מעבודה).

החיוב בדמי ביטוח של הכנסה שאינה מעבודה (שאינה פטורה מתשלום דמי ביטוח) הוא לאחר סכום פטור בשיעור של 25% מן השכר הממוצע במשק ובשיעורי דמי ביטוח נמוכים יותר משיעורי דמי ביטוח של עובד שכיר ושל עובד עצמאי.

 

מעבר לטענה שלעיל, יש לתת תשומת לב מיוחדת במקרה של יחיד שחוייב במס לפי סעיף 3(ט1) לפקודה בשל הלוואה אשר נתן לחברה שכוללת מועדי פירעון, ריבית וכו' כנדרש. למבוטח זה תיווצר הכנסה שעלולה לשלול גמלה, אף על פי שהוא אמור להחזיר את ההלוואה על פי התנאים שנקבעו מראש (אם בעלי המניות האחרים לא יסכימו לאי-פירעון ההלוואה), ורק לצורכי מס הכנסה תיחשב ההכנסה הזו לדיווידנד.

 

הוספת הכנסה בשומה בשדה 172/158 כמשכורת לפי סעיף 2(2) לפקודה

כאשר בעל השליטה מדווח על הכנסה ממשכורת בחברה שבבעלותו (בשדה 172/158 בדוח) לפי סעיף 3(ט1) או 62א לפקודה, הביטוח הלאומי מקבל את השומה ממס הכנסה ואמורה לצוף אי התאמה בנתונים בין המשכורת שמדווחת בשומה ובין המשכורת שדווחה בטופס 126.

המוסד לביטוח לאומי מסר כי יוקם מנגנון מיוחד לצורך זיהוי ההפרש בין המשכורת ששולמה בפועל לבין המשכורת המדווחת לפי חוק ההסדרים.

בעניין בחינת יחסי העבודה, המוסד לביטוח לאומי אמור לבדוק קיום יחסי עובד ומעסיק בקשר לחברות הארנק, בין היתר במסגרת ביקורת ניכויים, ולחייב בדמי ביטוח את המעסיק בגין משכורות והטבות שהמעסיק לא דיווח עליהן ו/או לא שילם בעדן את דמי הביטוח כחוק.

 

ניתוח החלופות שעומדות בפני המוסד לביטוח לאומי

להלן ניתוח החלופות שעומדות, לדעתי, בפני המוסד לביטוח לאומי בהתייחס לאמור לעיל.

המוסד לביטוח לאומי יקבל את השומה של היחיד ממס הכנסה עם הכנסות ממשכורת לפי סעיפים 3(ט1) ו-62א לפקודה בשדה 172/158 בדוח האישי, ויקבל דיווח מרשות המסים על מהות ההכנסה:

1.       המוסד לביטוח לאומי יקבל מידע שזו משכורת לפי סעיף 3(ט1) לפקודה - חיוב ההכנסה בדמי ביטוח ייתכן באפשרויות הבאות:

·         חיוב היחיד בדמי ביטוח כהכנסה שאינה מעבודה אצל היחיד.

·         חיוב חברת הארנק כמעסיק בשיעורי דמי ביטוח של עובד שכיר בתיק ניכויים קיים, בקביעות אוטומטיות, בצירוף מכתב הסבר.

אם אין תיק ניכויים, המוסד לביטוח לאומי מסר שהוא יכול לפתוח תיק ניכויים באופן אוטומטי, או לחייב את היחיד כ"עובד החייב בעד עצמו" בשיעורי דמי ביטוח של עובד עצמאי.

יש להחריג, לדעתי, חיוב בדמי ביטוח בשל הלוואה של בעל המניות המהותי עם מועדי פירעון ידועים, כאשר ברור כי ההלוואה תיפרע על ידי בעל המניות.

2.       המוסד לביטוח לאומי יקבל מידע שזו משכורת לפי סעיף 62א לפקודה – המוסד לביטוח לאומי יכול להתייחס להכנסה בדרכים הבאות, ויש לזכור שמדובר בהכנסה שהתקבלה בחברת הארנק אך לא הועברה בפועל ליחיד בשנת המס (לו הייתה עוברת בפועל ליחיד הוא היה משלם את המס בהתאם לאופי התשלום):

·         סעיף 62א לפקודה אינו בר חיוב בחוק הביטוח הלאומי - הכנסת חברת הארנק המחוייבת במס לפי סעיף 62א לפקודה אצל היחיד, נמצאת בחברה, לא נזקפה ליחיד ולא שולמה לו בפועל.

כלומר, על פי הפסיקה, יש לחייב את היחיד בדמי ביטוח רק כאשר ההכנסה הזאת תעבור אליו בפועל (או לתקן את חוק הביטוח הלאומי). עם זאת, ייתכן שהביטוח הלאומי יחייב את ההכנסה בדמי ביטוח רק משום שבשומה היא תופיע במסגרת ההכנסות שחייבות בדמי ביטוח.

·         לא לחייב בדמי ביטוח את ההכנסות לפי סעיף 62א.(א)(3) – הסעיף אינו בר חיוב כיוון שרשום בו במפורש כי הוא חל על דיני המס בלבד.

סיווג הכנסה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה ללא תשלום "משכורת" בפועל וכאשר אין מתקיימים יחסי עבודה, אינו יכול להטיל אחריות לדיווח ולתשלום דמי ביטוח על "מעסיק".

·         חיוב דמי הביטוח כהכנסה שאינה מעבודה אצל היחיד.

·         חיוב חברת הארנק כמעסיק שלא שילם משכורת בפועל, בשיעורי דמי ביטוח של עובד שכיר בתיק ניכויים קיים, בקביעות אוטומטיות, בצירוף מכתב הסבר.

אם אין תיק ניכויים, המוסד לביטוח לאומי מסר שיפתח תיק ניכויים באופן אוטומטי, או יחייב את היחיד כ"עובד החייב בעד עצמו" בשיעורי דמי ביטוח של עובד עצמאי.

·         חיוב מקבל השירות כמעסיק כפוף לבחינת יחסי עובד ומעסיק.

גמלאות כשיש תוספת הכנסה ממשכורת

·         חיוב מקבל השירות בדמי ביטוח כמעסיק (לפי דיני העבודה) – המבוטח זכאי לכל הגמלאות, כולל רטרואקטיביות, לפי סעיף 365 לחוק הביטוח הלאומי.

המוסד לביטוח לאומי אמור לבחון כל מקרה לגופו על פי הסכמי ההתקשרות, לעניין חיוב המעסיק להחזיר את הגמלה לפי סעיף 369 לחוק.

·         חיוב היחיד כעובד החייב בעד עצמו – ככלל, עובד החייב בעד עצמו משלם דמי ביטוח כעובד עצמאי ומבוטח לגמלאות כעובד שכיר לרבות לענף אבטלה. המוסד לביטוח לאומי מסר כי כיוון שמדובר בבעל שליטה בחברת מעטים, המוסד ינהג בו כעובד עצמאי לעניין זכאותו לגמלאות, כפי שהוא נוהג כיום.

·         חיוב חברת הארנק בדמי הביטוח כמעסיק – כיוון שמדובר בבעל מניות מהותי בחברה שבשליטתו, המוסד לביטוח לאומי יבחן את הגדלת ההכנסה לעניין גמלאות רטרואקטיביות, על פי הכללים הנהוגים כיום במוסד לביטוח לאומי. רוב בעלי השליטה לא ייהנו מזכויות ביטוחיות, אף על פי שישלמו את דמי הביטוח (לדוגמה, פסק הדין לעיל בעניין רחמים משולם בבית הדין הארצי לעבודה):

·         אם בעל השליטה לא קיבל משכורת, לא תהיה זכאות לגמלאות, כגון, דמי פגיעה ודמי לידה, בדומה לעובד עצמאי שלא היה רשום במוסד לביטוח לאומי.

·         אם בעל השליטה קיבל משכורת, ולא נהג לקבל בונוסים, ינהגו כלפיו כעובד עצמאי לפי כללי הגמלה החוסמת.

·         אם בעל השליטה קיבל משכורת ונהג לקבל בונוסים בשנים קודמות, המקרה ייבחן לגופו. לדוגמה, המוסד לביטוח לאומי אמור לאפשר למבוטחת כזו לקבל דמי לידה גם בגין הפרשי המשכורת, כמו עובדת עצמאית שמקבלת הפרשי דמי לידה בעקבות הפרשי שומה.

·         חיוב ההכנסה כהכנסה שאינה מעבודה – ההשלכות על הגמלאות יהיו בהתאם:

·         לא תוגדל גמלה מחליפת שכר.

·         תיתכן פגיעה בגמלאות באופן מלא או באופן חלקי.

 

הוספת הכנסה בשומה בשדה 170/150 כעצמאי לפי סעיף 2(1) לפקודה

כאשר מדובר בחיוב של היחיד בשדה 170/150 (משלח יד) המוסד לביטוח לאומי בוחן את ההכנסה מול המעמד הביטוחי שרשום אצלו.

לעניין סעיף 62א לפקודה יש לזכור כי מדובר בהכנסה שהתקבלה בחברה וחיוב המס תיאורטי בלבד אצל היחיד בשנת המס שלגביה הוגש הדוח האישי.

 המהלכים האוטומטיים בביטוח הלאומי יגרמו לחיוב בדמי ביטוח, כדלקמן:

1.       אם המבוטח רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי - ייווצרו הפרשי שומה, כמקובל, באופן אוטומטי.

2.       אם המבוטח רשום במוסד לביטוח לאומי כמי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי - ייווצרו הפרשי שומה לפי סכום ההכנסה באופן אוטומטי, לרבות עדכון המעמד לעובד עצמאי לפי הצורך.

3.       אם המבוטח אינו רשום במוסד לביטוח לאומי כעצמאי - ייווצרו הפרשי שומה באופן אוטומטי לפי סכום ההכנסה, כפוף לרישום של 12 שעות כברירת מחדל (אפשר לשלוח טופס 6101 לעדכון מספר השעות).

השפעת הגדלת הכנסת העצמאי על הגמלאות שהוא מקבל

1.       ענף פגיעה בעבודה - מי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי אינו מבוטח. מי שעונה להגדרת עובד עצמאי אך אינו רשום במוסד לביטוח לאומי, אינו מבוטח. תיקון ההגדרה בדיעבד אינו מזכה בגמלה.

מי שרשום כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי מבוטח ברוב המקרים בהתאם לבסיס לחישוב המקדמות בשנה שמשמשת בסיס לחישוב הגמלה וחלים עליו כללי הגמלה החוסמת. כלומר, הגדלת הכנסה בשומה ותשלום דמי ביטוח בדיעבד לא יגדילו את הגמלה.

2.       ענף אימהות והורות - מי שלא שילם את דמי הביטוח לפני לידה/שמירת היריון/אימוץ וכו', ולא צבר תקופת אכשרה, אינו מבוטח לגמלאות דמי לידה והורות ולגמלה לשמירת היריון.

הגדלת הכנסה של עובד עצמאי כהפרשי שומה תגדיל את הגמלה עד המקסימום לתשלום הגמלה.

3.       ענף מילואים - ככלל, הגדלת ההכנסה תגדיל את הגמלה עד הגמלה המירבית.

4.       קצבת נכות כללית וגמלה לשירותים מיוחדים - הגדלה רטרואקטיבית של ההכנסות עלולה לשלול זכאות באופן מלא או באופן חלקי ודרישה של הגמלה בחזרה.

5.       ענפי גמלאות אחרים - הגדלת ההכנסה כעצמאי ואיחור בתשלום דמי ביטוח עלולים לשלול זכאות באופן מלא או באופן חלקי.

 

 

 

 

 

התיישנות חובות במוסד לביטוח לאומי

סעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי בתוקף מיום 1.1.2015, קובע שדרישות לתשלום חוב דמי ביטוח כהגדרתם בסעיף 364(ב) לחוק, יתבצעו בתוך שבע שנים לכל היותר ממועד קיומו של החוב, בהתניות והוראות מעבר מסוימים.

על פי סעיף 363א.(א) לחוק, החל מיום 1.1.2015, אם המוסד לביטוח לאומי לא שלח לחייב דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בדואר, או שלא נקט הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה), או שלא ביצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו מהחייב דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם, לרבות בדרך של קיזוז. אי תשלום דמי הביטוח לא יפגע בזכויות המבוטח לקצבה או לגמלה.

על פי סעיף 363א.(ב) לחוק, אם חלה חובת דיווח לפי סעיף 355 לחוק או חובת רישום לפי סעיף 379 לחוק, שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור בסעיף 380(ב) לחוק, תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א), כלומר, תקופת ההתיישנות –

1.    "מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי סעיף 384א, לפי המוקדם;"

2.    "לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) – ממועד קביעת השומה."

כלומר, הגבלת אפשרות הגבייה לתקופה של שבע שנים כאמור, לא תחול לגבי מבוטח או לגבי מעסיק שחלה עליו חובת רישום ולא נרשם, או שלא דיווח כחוק על ההכנסות או על המשכורות. לגביהם תחל תקופת שבע השנים לעניין ההתיישנות מהמועד שבו קוימה החובה, או ממועד קבלת מידע מרשות המסים, לפי המוקדם.

לגבי מבוטח שחבות דמי הביטוח שלו תלויה בשומה סופית של פקיד השומה, והשומה הסופית נקבעה לאחר המועד שבו קוימה החובה, או שהתקבל המידע - תחול ההתיישנות ממועד קביעת השומה הסופית.

הוראות מעבר - על פי תיקון 159, המוסד לביטוח לאומי היה רשאי לגבות חוב דמי ביטוח שביום 1.1.2015 חלפו שבע שנים מהיווצרותו ולא לפני יום 1.1.1999, אם המוסד לביטוח לאומי שלח לחייב דרישה בדואר עד יום 30.6.2016. 

החל מיום 1.7.2016 הוגבלה האפשרות של המוסד לביטוח לאומי לגבות חוב רק למשך שבע שנים כאמור לעיל.

חוזרי הביטוח הלאומי

בעקבות תיקון 159 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזרים המפרטים את כללי ההתיישנות של חובות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ושל החזרי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בהתאם להבנתו את התיקון לחוק.

בעקבות פניית לשכת רואי חשבון נערכה במוסד לביטוח לאומי חשיבה חוזרת ובעקבות זאת תוקן המועד שבו מתחילה ההתיישנות כאשר דרישת דמי הביטוח תלויה בשומה סופית.

פסק דין בעניין יששכר דב פרידמן בבית הדין הארצי

ביום 19.9.2017 (עב"ל 43403-05-16) קיבלו בית הדין הארצי לעבודה (ובית הדין האזורי) באופן חלקי את תביעת יששכר דב פרידמן וקבעו כי כתוצאה משיהוי מנהלי בגביית חוב דמי ביטוח של המערער, יגבה המוסד לביטוח לאומי את חוב דמי הביטוח בערכו הנומינלי ליום הגשת התביעה, ללא הפרשי הצמדה וללא קנסות.

התיישנות החזר דמי ביטוח

דמי ביטוח ששולמו ביתר על ידי עובד בשל תיאום דמי ביטוח שלא בוצע בשנה השוטפת, ודמי ביטוח ששילם מעסיק (לרבות בעבור העובד) ביתר, מוחזרים רק בעבור שבע שנים אחרונות ועוד השנה השוטפת, בהתאם לחוזר מעסיקים מספר 1451 מיום 18.2.2013 שמבוסס על סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.

המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום 22.5.2016 חוזר מעודכן שמחליף את חוזר מעסיקים 1451 ובו קבע את הכללים שבתוקף לאור תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי בדבר התיישנות תשלום חוב דמי ביטוח במשך שבע שנים בתנאים שבחוק.

באופן כללי עולה משני החוזרים, שכאשר ניתן להגיש את הבקשה ולקבל את ההחזר כבר בשנה הנוכחית, ההתיישנות של שבע שנים נספרת ממועד הגשת הבקשה.

כאשר לא ניתן להגיש את הבקשה לשנה הנוכחית, ההתיישנות של שבע שנים נספרת מהשנה הקודמת לשנה הנוכחית.

על פי החוזרים שלעיל, החזר דמי ביטוח בעת ביטול תושבות אפשר לתבוע שבע שנים מיום הגשת הבקשה להחזר. דמי ביטוח בריאות אינם מוחזרים בעבור התקופה שהמבוטח נהנה מזכות ביטוחית.

תשלום דמי ביטוח של מבוטח השוהה בחו"ל

הגדרת תושבות ושלילת תושבות של מבוטח שגר בישראל ויצא לחו"ל

תושב ישראל שגר בארץ ויוצא לחו"ל מבוטח בביטוח הלאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל עוד הוא מוכר בביטוח הלאומי כ"תושב ישראל" וכל עוד יציאתו לחו"ל היא זמנית. בדרך כלל המוסד לביטוח לאומי ממשיך להכיר באדם שגר בארץ ויצא לחו"ל כתושב ישראל בחמש השנים הראשונות שבהן הוא נמצא בחו"ל, ולאחר מכן מברר עמו היכן מרכז חייו.

סטודנט, למשל, יכול לחיות בחו"ל יותר מחמש שנים ולהיחשב תושב ישראל, אך לעתים הוא מבצע פעולות המצביעות על השתקעות בארץ אחרת. במצב זה סיבת השהייה הראשונית שהייתה זמנית הפכה לשולית והתושבות תישלל. 

ההחלטה בנושא תושבות (לרבות לעניין חוק ביטוח בריאות) מוטלת על פקיד הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי, על פי הלכות שנקבעו בבית הדין הארצי לעבודה. החלטה זו אינה תלויה בהחלטתם של גופים אחרים כגון מס הכנסה ומשרד הפנים.

אחד הגורמים שמשפיעים על קביעת התושבות של המבוטח בעודו בחו"ל הוא תשלום דמי הביטוח בארץ. כאשר אין בעובדות המוצגות בפני הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי כדי להכריע באופן חד וברור עד לאיזה תאריך נחשב המבוטח תושב ישראל, נקבע תאריך הפסקת התושבות במועד שבו הסתיימה תקופת הביטוח שבעדה שילם המבוטח דמי ביטוח, אך בדרך כלל לא מעבר לחמש שנים רצופות.

בחינת תושבות במהלך חמש השנים הראשונות נעשית בדרך כלל במצבים הבאים:

1.        המבוטח מבקש לדון בתושבותו.

2.        המבוטח תובע קצבה (לעניין קצבאות אזרח ותיק (זקנה) ושאירים קבע המוסד לביטוח לאומי שהתושבות תיבחן בכל מקרה שבו מוגשת תביעה לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים, ועולה שהתובע קצבת אזרח ותיק שוהה בחו"ל יותר משנה ממועד זכאותו לגמלה, או המנוח שמכוחו הוגשה תביעה לשאירים שהה בחו"ל יותר משנה).

3.        הגיע למוסד לביטוח לאומי מידע שמשפיע על ההחלטה (לדוגמה - המבוטח אינו משלם דמי ביטוח).

4.        תושב חוזר או עולה חדש שאינם גרים בארץ במגורי קבע.

בני זוג וילדים עד גיל 18 השוהים עם המבוטח בחו"ל, ממשיכים להיות מבוטחים על פי חוק הביטוח הלאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי כל עוד הם נחשבים תושבי ישראל, מכוח המבוטח כתושב ישראל.

החל משנת 2017 נישום שהוא תושב ישראל לפי החזקות שבפקודה, שטוען שהוא תושב חוץ, חייב לצרף לדוח השנתי טופס 1348. הוא מתבקש בטופס לענות על שאלות הקשורות לתשלום דמי הביטוח בישראל ולקבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי והוא מתבקש לצרף את שאלון התושבות שהוא מסר למוסד לביטוח לאומי.

לאחר תקופה של חמש שנים שבהן לא שהה תושב ישראל בישראל רוב הזמן, המערכת אמורה לבצע בירור באופן אוטומטי, שבסופו עלול להתחיל לגביו הליך של שלילת תושבות. ניתן זמן קצוב לערעור שבו המבוטח עדיין זכאי לשירותי בריאות. יש לצרף לערעור על ביטול התושבות שאלון לקביעת תושבות ממולא וחתום ומסמכים המעידים על מרכז החיים בישראל.

פקיד המוסד לביטוח לאומי רשאי לבחון מחדש בכל עת את התושבות של המבוטח ולהחליט בדיעבד על שלילתה.

מי שאינו מוגדר תושב ישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי ואינו עובד בישראל, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בישראל (גם על הכנסות פסיביות שהופקו או שנצמחו בישראל).

פסק דין בבית הדין הארצי בעניין מיכאל שליימוביץ

ביום 13.8.2018 דחה בית הדין הארצי את ערעורו של מיכאל שליימוביץ (עב"ל 18308-12-17) על כך שהמוסד לביטוח לאומי שלל את תושבותו משנת 2006, בעיקר בשל שהייה של 80% בחו"ל במשך שנים רבות.

פסק דין בבית הדין הארצי בעניין מיכאל פייגין

ביום 27.3.2018 דחה בית הדין הארצי את ערעורו של מיכאל פייגין שתבע לבטל את תושבותו משנת 2003. בית הדין הארצי קבע כי המבוטח תושב ישראל עד שנת 2013, המועד שבו הגיש את הבקשה לביטול התושבות. עדותו של המבוטח לא הייתה אמינה, הוא לא סיפק נתונים מספקים על מרכז חייו והוא מימש עשרות פעמים את זכותו לשירותי בריאות במימון ציבורי.

 

 

פסק דין בבית הדין הארצי בעניין ג'מיל דלאל

ביום 16.4.2018 דחה בית הדין הארצי את ערעורו של ג'מיל דלאל לתשלום קצבת אזרח ותיק מאחר שביום שבו הגיע לגיל פרישה, הוא לא היה תושב ישראל.

פסק דין אוהד פיינגבוים בבית הדין האזורי

בית הדין האזורי קיבל ביום 16.7.2018 את תביעתו של אוהד פייגנבוים (9166-09-17) ושלל את תושבותו באופן רטרואקטיבי, באופן הצהרתי בלבד, לפי מבחן מרכז החיים, על אף שאשתו עבדה כעמ"י ועל אף ששילם ברציפות את דמי הביטוח במשך כל השנים. התובע לא דרש את דמי הביטוח בחזרה. בית הדין קבע שדמי הביטוח לא מגיעים לו ואף קבע שתושבות אשתו לא תישלל.

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי לדעתם פסק הדין שניתן בבית הדין האזורי הוא שגוי, אינו תקדימי וכיוון שאין החזר של דמי ביטוח, אין נפקות לתוצאה.

רציפות הביטוח בישראל

בעקבות הרפורמה במס בשנת 2003 נקבע בסעיף 2 רישה לפקודה כי הכנסות של תושבי ישראל שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, חייבות במס. 

בנושא זה חופף בסיס המס לעניין מס הכנסה לבסיס החיוב בדמי ביטוח. כלומר, כל ההכנסות מהמקורות המנויים בסעיף 2 לפקודה המופקות בחו"ל בידי תושבי ישראל, נכנסות לבסיס החיוב בדמי ביטוח. החיוב בדמי הביטוח נעשה על פי כללי החיוב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, לפי המעמד הביטוחי של המבוטח באותו המועד.

אם אין למבוטח הכנסות, הוא משלם דמי ביטוח מינימליים.

עובד שכיר של מעסיק ישראלי - כאשר מעסיק תושב ישראל שולח עובד תושב ישראל לחו"ל מטעמו, וחוזה העבודה נקשר בישראל - דינו של העובד כדין עובד שכיר בישראל המשלם דמי ביטוח על פי שיעורי דמי הביטוח הנהוגים בישראל, בהתאם לסעיף 76 לחוק הביטוח הלאומי.

המבוטח השכיר ובני משפחתו זכאים לטיפול רפואי בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי כל עוד העובד תושב בביטוח הלאומי. כמו כן הם זכאים לזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי, כפוף לכללים בסעיף 76 ולהוראות שקבע המוסד לביטוח לאומי.

בתנאים מסוימים ניתן לראות גם עובדים שנשלחים מישראל לעבוד בחברות בנות בחו"ל, כשכירים של המעסיק הישראלי ששלח אותם לחו"ל (חוזר ביטוח/1267 מיום 19.12.2000).

ביום 2.6.2014 פרסם המוסד לביטוח לאומי הוראות בחוזר ביטוח/1419 המתייחס למצב שבו טוען עובד שכיר שתשלום אש"ל חו"ל הוא מסווה ל"שכר אמיתי" (למשל, לצורך תביעה לגמלאות לפי בסיס הכנסה גבוה יותר). בחינת הטענה תכלול העברת החומר לביקורת ניכויים במוסד לביטוח לאומי ובמס הכנסה. אם הבסיס יגדל המעסיק יחויב בהפרשים וגם עלול להיות מחויב בהחזר גמלאות לפי סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי.

עובד עצמאי בחו"ל - מדווח למוסד לביטוח לאומי על עצמו והאחריות לדיווח ולתשלום דמי הביטוח מוטלת עליו. יש להבחין בין עובד עצמאי אשר מנהל את עסקיו בישראל ובחו"ל לסירוגין ומבוטח בארץ כעובד עצמאי, ובין מצב שבו כל עסקיו הם בחו"ל והכנסותיו הן בחו"ל.

במקרה הראשון: הוא ימשיך להיות מבוטח כעובד עצמאי כאילו הוא עובד בישראל, והכנסותיו יחויבו בדמי ביטוח כמקור הכנסה של "עובד עצמאי". חשוב לזכור כי זכותו לקבל גמלאות בשל פגיעה בעבודה שאירעה לו בחו"ל כפופה לתנאים שבתקנות הביטוח הלאומי בעניין פגיעה בעבודה של עובד עצמאי שנפגע בחו"ל.

במקרה השני: אדם ששוהה ברציפות בחו"ל מטעם עיסוקו בישראל, ביטוחו לענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי מוגבל בדרך כלל לשנה אחת וכפוף לחובת הודעה מראש למוסד לביטוח לאומי. במקרה זה יסווגו ההכנסות שלו כפסיביות ויחויבו בהתאם בדמי ביטוח.

תושב ישראל השוהה בחו"ל באופן ארעי (לא כעובד של חברה ישראלית ולא כ"עובד עצמאי") - חייב לשלם דמי ביטוח לאומי וגם דמי ביטוח בריאות בעד עצמו כל עוד הוא נחשב ל"תושב ישראל השוהה בחו"ל", כמו מבוטח שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי, על פי הכנסתו החייבת בדמי ביטוח ועל פי הכללים הנהוגים בארץ.

כל עוד אין למבוטח הכנסות, הוא משלם דמי ביטוח מינימליים. אם מתברר שיש למבוטח הכנסות שלא שולמו בגינן דמי ביטוח, אזי הוא יחויב בהפרשים. כלומר, כל עוד המבוטח מוגדר כתושב ישראל במוסד לביטוח לאומי ויש לו הכנסות שמקורן בסעיף 2 לפקודה, תיבחן חבותו בדמי ביטוח על פי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו. חיוב רטרואקטיבי של דמי ביטוח עלול לשלול זכאות לביטוח בריאות ממלכתי לפי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

המוסד לביטוח לאומי פרסם באתר הביטוח הלאומי בחודש מרץ 2014 את חוזר ביטוח/1417 המפרט את כללי החיוב של הכנסות שכיר בחו"ל.

תושב ישראל השוהה במדינת אמנה לביטחון סוציאלי באופן ארעי - אם המבוטח נמצא במדינה החתומה עם ישראל על אמנה המסדירה מניעת כפל דמי ביטוח לאומי ומשלם שם דמי ביטוח סוציאלי – הוא משלם למוסד לביטוח לאומי בישראל רק דמי ביטוח בריאות, בהתאם לכללי האמנה.

המוסד לביטוח לאומי נהג בעבר לגבות דמי ביטוח בריאות בסכום מינימום, אולם בחן בשנית את ההוראה הזאת וקבע שהחל משנת 2011 תחויב כל הכנסה שאינה חייבת בדמי ביטוח לאומי כיוון ששולמו בגינה דמי ביטוח סוציאלי במדינת אמנה, לפי שיעורי דמי ביטוח בריאות כחוק.

בעל שליטה - תושב ישראל שנותן שירותים בחו"ל לחברות זרות ומקבל את שכרו כבעל שליטה מחברה שהקים בישראל (בדרך כלל מחברה הוקמה למטרה זו בלבד), דומה לעצמאי שנותן שירות אך ורק בחו"ל, ולכן אין ודאות שהוא יוכר במוסד לביטוח לאומי כמי שמעסיקו שלח אותו מטעמו לחו"ל.

לעניין המשך תשלום קצבאות הילדים של בעל השליטה שיוצא לעבוד בחו"ל מטעם החברה הישראלית, פורסם טופס 5023 שמטרתו לבחון קיום יחסי עבודה לצורך המשך הזכאות לקצבת ילדים מעבר לשלושת החודשים שבחוק.

עובד מקומי ישראלי (עמ"י) - אזרח ישראלי השוהה בחו"ל באורח זמני והתקבל לעבודה בנציגות ישראלית בחו"ל במעמד של עובד מקומי ומועסק באורח זמני על פי חוזה מיוחד. במקרה זה חלים חוקי העבודה הישראליים. המוסד לביטוח לאומי מתייחס לעמ"י כאל עובד שכיר בישראל כל עוד הוא נחשב לתושב ישראל במוסד לביטוח לאומי.

בת זוג - כאשר בת הזוג אינה עובדת, היא פטורה בדרך כלל מתשלום דמי ביטוח. מבוטחת בחופשה ללא תשלום מהמעסיק בישראל חייבת בתשלום דמי ביטוח בעד עצמה כי עמדת המוסד לביטוח לאומי היא כי מעמדה כעובדת שכירה הושעה ולא בוטל. כדי שבני זוג יוכרו כידועים בציבור לעניין זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי, עליהם להסדיר את המעמד במוסד לביטוח לאומי.

כאשר בת הזוג עובדת בחו"ל, מעמדה בביטוח הלאומי נבחן באופן עצמאי לפי עבודה שהיא מבצעת בחו"ל. לדוגמה: אם היא עובדת בנציגות רשמית של מדינת ישראל כעמ"י, מעמדה יהיה כשל עובדת ישראלית.

בן הזוג של עובדת בחו"ל שיוצא עמה לחו"ל - חייב לשלם דמי ביטוח בעד עצמו.

מבוטח בשנת שבתון - מעמדו בביטוח הלאומי הוא כשל עובד שכיר שמעסיקו חייב בתשלום דמי הביטוח בעבורו, לפחות לפי שכר המינימום במשק. השבתון בחו"ל נמשך בדרך כלל עד שנה ונועד לעבודת מחקר או להשתלמות מדעית, כפוף לאישור ועדת החופשות של המוסד שבו מועסק המבוטח.

מורה בשנת השתלמות - כאשר ההשתלמות היא בחו"ל, המעסיק מדווח למוסד לביטוח לאומי בחודשיים הראשונים כמקובל בחל"ת. חובת הדיווח ותשלום דמי הביטוח מוטלת על המורה בעבור יתרת התקופה.

מבוטחים שאינם מפורטים לעיל ופטורים מתשלום דמי הביטוח המינימליים

1.        מבוטח בחופשה ללא תשלום בחודשיים הראשונים שבהם המעסיק משלם את דמי הביטוח, כמקובל.

2.        מבוטח שמקבל פנסיה מוקדמת ומשלם הפנסיה מנכה את דמי הביטוח מהפנסיה.

3.        אסיר בחו"ל בתנאים מסוימים.

אמנות לביטחון סוציאלי

האמנות לביטחון סוציאלי מסדירות את רציפות הביטחון הסוציאלי בין שתי המדינות. לכל אמנה תנאים המתאימים לה. מדינת ישראל אינה חתומה על אמנה לביטוח בריאות.

המדינות שישראל חתומה איתן על אמנות לביטחון סוציאלי, שכוללות גם גמלאות, הן: אוסטריה, אורוגוואי, איטליה (מתאריך 1.12.2015), בולגריה, בלגיה (מורחב מיום 1.6.2017), בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, סלובקיה, פינלנד, צ'כיה, צרפת, רומניה, רוסיה (מתאריך 1.10.2017) שבדיה ושוויץ. האמנה עם קנדה (ללא חבל קוויבק) מסדירה מניעת כפל דמי ביטוח לאומי בלבד.

עמדת המוסד לביטוח הלאומי בקשר להכנסות מחו"ל

כאשר מתקבלת הכנסה שמקורה בחו"ל יש לפעול על פי הכללים המפורטים בטבלה שפורסמה בחוזר הביטוח הלאומי 153/2004 בחודש יולי 2004, בעניין ההכנסות בחו"ל.

הערות הכותבת לטבלה להלן

המוסד לביטוח לאומי מפרט באמצעות הטבלה את כללי החיוב בדמי ביטוח:

1.       לכל עיסוק בחו"ל הטבלה מפרטת שלוש אפשרויות של עיסוקים בארץ בו זמנית, ואת ההתייחסות להכנסה בחו"ל במוסד לביטוח לאומי.

הכוונה למעמד המבוטח במוסד לביטוח לאומי, בו זמנית בחו"ל ובארץ, כל עוד המבוטח הוא תושב ישראל על פי קביעת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי (בלי להתייחס לאמנות בין לאומיות לביטחון סוציאלי).

2.       הטבלה מפרטת רק את ההתייחסות להכנסות מחו"ל, על פי מעמדו של המבוטח בחו"ל. אין התייחסות להכנסות בארץ, אם קיימות הכנסות כאלה נוסף על ההכנסות בחו"ל.

3.       לעל"ע = לא עובד שכיר ולא עובד עצמאי = מבוטח שאינו עובד שכיר ושאינו עובד עצמאי, שאין לו הכנסות, או שיש לו הכנסות שאינן מעבודה (הל"ע).

4.       הכוונה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), התשי"ז-1957. תקנה 2 לתקנות אלה מפרטת את תנאי הזכאות לגמלה לעובד עצמאי, כאשר הפגיעה אירעה בחו"ל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חיוב ותשלום דמי ביטוח בזמן השהות בחו"ל

להלן ההוראות הקשורות לחיוב בדמי ביטוח של תושב ישראל השוהה בחו"ל, שהופיעו באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי בחודש ספטמבר 2018.

 

"תושב ישראל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם בתקופת שהותו בחוץ לארץ. פיגור בתשלום דמי ביטוח בריאות בתקופת השהות בחוץ לארץ, עלול לפגוע בזכאות לקבלת שירותי בריאות.

 

דרכים לתשלום דמי הביטוח

·         תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ ואין לו הכנסות – ישלם דמי ביטוח מינימליים בסך 172 ש"ח (החל ב-1.1.2018) לחודש.

·         תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ, ויש לו הכנסות בחוץ לארץ מעבודה כשכיר שלא באמצעות מעסיק ישראלי - יחויב בדמי ביטוח בהתאם לשומה שתתקבל לגביו ממס הכנסה. שיעור דמי הביטוח הוא 5% דמי ביטוח בריאות ו-7% דמי ביטוח לאומי.

(בעניין זה התקבלה הבהרה נוספת בפגישה שנערכה עם נציגי המוסד לביטוח לאומי ביום 10.1.2018 - אם יש לתושב ישראל הכנסות מחו"ל, יחויב בהתאם לשומה שתתקבל ממס הכנסה. כל עוד לא מתקבלת שומה - הוא יחויב לפי המינימום).

·         תושב ישראל שנשלח לעבוד בחוץ לארץ על ידי מעסיק ישראלי - חובת תשלום דמי הביטוח חלה על מעסיקו.

·         תושב ישראל שמבוטח ב מדינת אמנה (מדינה שעמה יש לישראל הסכם לביטחון סוציאלי) ושילם דמי ביטוח לאומי במדינת האמנה - יחוייב בדמי ביטוח בריאות בלבד."

 

החל משנת 2014 המוסד לביטוח לאומי עורך בדיקה אוטומטית בעת קבלת שומה של מבוטח שכוללת הכנסה ממשכורת, אם קיים דיווח במקביל על הכנסות שכיר ממקור חיצוני (כגון מטופס 126).

אם לא קיים עיסוק כשכיר במערכת, המבוטח מקבל מכתב לבירור. מבוטח שאינו שולח הסבר בצירוף מסמכים מחויב (בדרך כלל) כברירת מחדל על הכנסה שאינה מעבודה שמקורה ממשכורת בחו"ל.

במקביל, ובהדרגה, אמור המוסד לביטוח לאומי לשלוח מכתבים גם למבוטחים נוספים שקיימת אי התאמה בנתוניהם. 

כאמור לעיל ועל פי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, הכנסות מחו"ל חייבות בדמי ביטוח כאשר מקורן בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה בהתאם לכללים הנהוגים במוסד לביטוח לאומי. להלן דוגמאות לסוגי הכנסות מחו"ל:

1.    בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי נקבעו בין היתר הכנסות מחו"ל שאינן חייבות בדמי ביטוח (לדוגמה: ריבית מבנק בשיעור מס מוגבל).

2.    יש פטור מדמי ביטוח לאומי בלבד (ולא פטור מדמי ביטוח בריאות) על הכנסות מחו"ל בגין עבודה שבוצעה בחו"ל, אם מקור ההכנסה הוא במדינה שישראל חתומה עמה על אמנה לביטחון סוציאלי הכוללת מניעת כפל דמי ביטוח לאומי, ונוכו דמי הביטוח הלאומי במדינת האמנה על פי הכללים שבאמנה (עד שנת 2010 מבוטחים אלה חויבו בדמי ביטוח בריאות בסכום מינימום).

לדוגמה, האמנה עם איטליה כוללת מניעת כפל דמי ביטוח לתושב ישראל שעובד באיטליה אצל מעסיק זר, רק מחודש דצמבר 2015.

3.    כאשר מבוטח עובד כשכיר בעבור מעסיק זר, הוא מסווג במוסד לביטוח לאומי כעובד שחייב בדמי ביטוח בעד עצמו [תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)] לפי ההכנסות בשומה:

א.   אם המבוטח עובד בארץ - הוא משלם דמי ביטוח כעובד עצמאי ומבוטח כעובד שכיר, לרבות לענף דמי אבטלה.

ב.    אם המבוטח עובד בחו"ל - הוא משלם דמי ביטוח כמבוטח בעל הכנסות שאינן מעבודה.

פסק דין בבית הדין האזורי בעניין גביית דמי ביטוח רטרואקטיביים לשנים ישנות

בית הדין האזורי לעבודה קבע ביום 26.6.2017, ב"נסיבות היחודיות של התיק דנן", כי המוסד לביטוח לאומי לא יוכל לגבות את דמי הביטוח שהוטלו על התובע בשנת 2015 בגין שנות המס 2009 ו-2010, בשל הכנסותיו ממשכורת אצל מעסיק זר בגין עבודה שבוצעה בחו"ל (15956-05-15 אריה מיזל נ. המוסד לביטוח לאומי).

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי הוגש ערעור על פסק דין זה.

גמלאות לשוהים בחו"ל

סעיפים 324(א) ו-65(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובעים כי לתושב ישראל שנמצא מחוץ לישראל יותר משלושה חודשים, לא תשולם קצבה בתקופה שעולה על שלושת החודשים, אלא בהסכמת המוסד לביטוח לאומי.

כאשר המבוטח אינו מודיע למוסד לביטוח לאומי שהוא יוצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים, הקצבה תופסק כברירת מחדל, גם אם המבוטח זכאי להמשיך ולקבל אותה כאשר הוא שוהה בחו"ל.

הוראות הביטוח הלאומי כאשר מוגשת תביעה לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים

בספטמבר 2012 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר וקבע כללים אחידים לכל מקרה שבו מוגשת תביעה לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים. כאשר עולה שהתובע קצבת אזרח ותיק שוהה בחו"ל יותר משנה ממועד זכותו לגמלה (או שהמנוח שמכוחו הוגשה תביעה לשאירים שהה בחו"ל יותר משנה), יועבר התיק לבחינת תושבות. אם התושבות תישלל בדיעבד, יוחזרו דמי הביטוח במלואם.

 

 

דמי תאונה למי שמועסק כשכיר אצל מעסיק זר – ישולמו כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי

ביום 11.6.2018 דחה בית הדין האזורי את תביעתה של דניאלה אבני לתשלום דמי תאונה (שאינה תאונה בעבודה) בהתאם לשכר ששולם לה בחו"ל על ידי מעסיק הולנדי ונקבע בבית הדין שהיא תקבל את דמי התאונה כעקרת בית (האמנה עם הולנד אינה כוללת ביטוח לתאונות אישיות).

קצבת זקנה חלקית למי שנמצא בחו"ל ולא צבר תקופות ביטוח מספיקות

ביום 23.7.2018 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 33023-11-14) את תביעתו של בן דוד שאול לקצבת אזרח ותיק בהיעדר תקופת אכשרה מספיקה בישראל (הוא צבר 110 חודשי ביטוח מתוך 144 החודשים הדרושים לזכאות). בית הדין אישר שהזכאות לקצבת אזרח ותיק חלקית מכוח האמנה עם בלגיה, תהיה רק מיום הכניסה לתוקף של האמנה המתוקנת עם בלגיה.

יציאה לחו"ל למטרת לימודים אינה מזכה בהמשך קצבאות ילדים בישראל

ביום 24.5.2018 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 11330-03-15) את תביעתה של סגלית פרי לתשלום קצבאות ילדים בעודה נמצאת בחו"ל עם ילדיה למטרת לימודים שלה, כיוון שסיבת היעדרותה מישראל (לימודים) לא נכללה בין התנאים שנקבעו במוסד לביטוח לאומי המאפשרים שיקול דעת של הפקיד.

 

עולה חדש ותושב חוזר ותיק

העולה החדש והתושב החוזר מצהירים בהגיעם לארץ כי יגורו בישראל במגורי קבע ולאור זאת הם מקבלים מעמד של תושבי ישראל בביטוח הלאומי. אולם, אם מתברר לפקיד הביטוח הלאומי שמרכז החיים של המבוטח לא עבר לישראל אף על פי שהצהיר על כך, התושבות תתבטל רטרואקטיבית מיום הכניסה לארץ.

יחד עם ביטול התושבות מבוטלות הזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי ולפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. יש להניח שהבדיקה בעניינו של אדם זה תתבצע בקפדנות יתר כשיחזור לארץ ויבקש לחדש את תושבותו.

קצבאות לתושב חוזר ותיק (או עולה חדש)

כאשר תושב חוזר ותיק ועולה חדש תובעים גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, הם מתבקשים לדווח על הכנסותיהם מכל המקורות, בארץ ובחו"ל, בהתאם לכללים שבכל גמלה.

חשוב מאוד לזכור כי ההכנסות המדווחות לצורך גמלאות כוללות בדרך כלל את ההכנסות מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה - גם אם הכנסות אלה פטורות ממס ו/או פטורות מדמי ביטוח, וגם אם אין צורך לדווח עליהן לשלטונות המס.

אי דיווח על ההכנסות עלול להוביל למצב שבו יקבל אדם גמלה שלא כדין והמוסד לביטוח לאומי ידרוש בחזרה את הגמלה בצירוף קנסות והצמדה. במקרים חריגים המוסד נוהג לבחון היבטים פליליים.  

הכנסות של עולה חדש ושל תושב חוזר ותיק – תיקון 168 לפקודת מס הכנסה

חוק הביטוח הלאומי אינו כולל פטור ממבחן הכנסות על הכנסות מחו"ל לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק שמגישים תביעה לגמלה.

ולכן, כאשר הם תובעים גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, הם מתבקשים לדווח על הכנסותיהם מכל המקורות, בארץ ובחו"ל, בהתאם לכללים שבכל גמלה, גם אם הכנסות אלה פטורות ממס ו/או פטורות מדמי ביטוח, וגם אם אין צורך לדווח עליהן לשלטונות המס.

המידע על ההכנסות האלה עובר למחלקת הגבייה של המוסד לביטוח לאומי לביקורת גבייה. פקיד הגבייה בוחן את ההכנסה בהיבט הגמלה ובהיבט דמי הביטוח.

המוסד לביטוח לאומי מחייב בדרך כלל בדמי ביטוח הכנסות של עולים חדשים ושל תושבים חוזרים ותיקים במקרים שבהם הוגשו תביעות למוסד לביטוח לאומי שבהן נרשמו הכנסות.

נציגי לשכת רואי חשבון נפגשו בעבר עם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ועם נציגי מינהל הביטוח והגבייה וביקשו לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שלא יהיה ספק שכל הכנסה שפטורה ממס לפי תיקון 168 לפקודה, תהיה פטורה גם מתשלום דמי ביטוח לאומי.

עמדת לשכת רואי חשבון, היא שהכנסות שמקורן מחו"ל, כמו הכנסות ריבית, דיבידנדים ושכר דירה, וכן הכנסות ממעסיק זר בחו"ל בגין עבודה בחו"ל (שמסווגות בביטוח הלאומי כהכנסות שאינן מעבודה), פטורות מדמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(7) בחוק הביטוח הלאומי, כיוון שכולן מסווגות בביטוח הלאומי כהכנסות שאינן מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, וההכנסה פטורה ממס לפי כל דין.

הכנסה מפנסיה מוקדמת אינה פטורה אמנם לפי סעיף 350(א)(7) לחוק, אך עמדת הלשכה כי ההגדרה של הפנסיה המוקדמת בסעיף 345ב מאפשרת לפטור מדמי ביטוח גם הכנסה מפנסיה מוקדמת שמקורה בחו"ל, ככל שהיא פטורה ממס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק.

 

להלן סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי:

 

"לעניין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה –

 

(7)...הכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א), ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת."

 

המוסד לביטוח לאומי סבור כי כאשר מבוטח עובד בחו"ל כעובד שכיר או כעובד עצמאי, הכנסתו היא הכנסה של עובד, אף על פי שהוא משלם דמי ביטוח כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולכן הפטור של סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי אינו חל עליו. גם לעניין הפנסיה המוקדמת שמקורה בחו"ל המוסד לביטוח לאומי סבור כי אין פטור מדמי ביטוח על ההכנסה הזאת.

המוסד לביטוח לאומי דיווח לנציגי לשכות המייצגים בפגישה ביום 10.1.2018 כדלקמן:

·        ברשות המסים קיים פטור מתשלום ומדיווח למשך 10 שנים לעולה חדש בעל הכנסה מחו"ל וכן לתושב חוזר ותיק. בביטוח הלאומי ההכנסה מחויבת בתשלום דמי ביטוח ככל שמתקבלת שומה או אם מתקבל מידע מהמבוטח עצמו.

·        הועלתה השאלה מדוע אין הקבלה בין מתן הפטור על ידי רשות המסים לפטור בביטוח הלאומי. הוסבר כי המוסד לביטוח לאומי אינו נכלל בפטור זה. למוסד לביטוח לאומי יש רשימה סגורה של הכנסות פטורות.

·         המיעוט מאוכלוסייה זו שמגיש תביעות לביטוח לאומי בהן נדרש מבחן הכנסות, מתבקש לדווח על ההכנסה. המוסד לביטוח לאומי מחויב לבצע חישוב וחיוב דמי ביטוח היות וכאמור מדובר בהכנסה חייבת.

·         הובא לידיעת המשתתפים, כי באתר האינטרנט מפורסמת הנחיה כי תושב ישראל השוהה בחו"ל ואין לו הכנסות חייב בתשלום דמי ביטוח בשיעור הקבוע בחוק. אם יש לו הכנסות מחו"ל, יחויב בהתאם לשומה שתתקבל ממס הכנסה. כל עוד לא מתקבלת שומה יחויב לפי המינימום.

התייחסות כותבת המאמר כנציגת לשכת רואי חשבון לאמור לעיל במהלך הישיבה:

 

נציגת לשכת רואי חשבון קבלה על כך שהפרסום והמידע שמקבלים בחו"ל העולים החדשים והתושבים החוזרים כוללים רק את הפטורים שמגיעים להם על פי פקודת מס הכנסה ואינם כוללים אפשרות של חיוב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, ולכן זו הטעייה של הציבור שמגיע מחו"ל.

 

נציגת לשכת רואי חשבון הציגה את עמדת הלשכה בעניין ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(7) בחוק הביטוח הלאומי והובטח לבחון אותה, או לבחון תיקון חקיקה.

 

נקודות חשובות לתשומת לב המייצגים

1.       במערכת ייצוג לקוחות יש כפתור של התכתבויות. הכפתור פותח שתי שורות: תשובות פקיד להתכתבויות והתכתבות פקיד למייצג.

המייצג מצפה לקבל תשובות למטלות שהוא שלח לפקיד ושוכח לבדוק התכתבויות מהפקיד. כך יוצא שבפועל הוא מתעלם מבקשת הפקיד במשך תקופה ארוכה.

כאשר מייצג שולח מטלה לפקיד בקובץ ייצוג לקוחות ומבקש מהפקיד להתקשר אליו בטלפון - המייצג מתבקש לציין את פרטי הבקשה.

 

2.       נקבע בביטוח הלאומי שמענה לפקס יהיה תוך 14 ימי עבודה לכל היותר. לאור הקביעה הזאת, מייצג ששולח מטלה בפקס, מתבקש לא לשלוח במקביל מטלה במערכת ייצוג לקוחות עם הודעה שהוא שלח את הפקס, או לשאול אם הפקס מטופל.

המייצג מתבקש לבדוק במערכת ייצוג לקוחות אם הבקשה טופלה לפני שהוא פונה לסניף.

רק אם הבקשה לא טופלה במהלך 14 ימי עבודה, המייצג מתבקש לשלוח מטלה במערכת ייצוג לקוחות, שבה יציין את מספר הפקס שאליו שלח את הפנייה, את תאריך משלוח הפקס ואת נושא הפנייה.

 

3.       לפני שמייצג פונה לביטוח הלאומי כדי לערוך הסדר תשלומים, הוא מתבקש לבדוק אם אפשר לבצע את ההסדר במערכת ייצוג לקוחות (נמצא במערכת ייצוג לקוחות תחת הכותרת מבוטח/הוראות כספיות).

 

4.       בכל עריכת הסדר תשלומים דרך מערכת ייצוג לקוחות או בפנייה לסניף, המייצג מתבקש לרשום את תאריך הוראת הקבע, ללא הימים שישי ושבת.

 

5.       כאשר המייצג מבצע הסדר תשלומים בהמחאות (במערכת ייצוג לקוחות או עם הפקיד בסניף), עליו לוודא שההמחאות נמצאות בחזקתו, כדי שהסכומים והתאריכים שרשומים בהמחאות יתאימו לסכומים שרשומים בהסדר התשלומים. יש לשלוח את ההמחאות מיד לאחר ביצוע ההסדר כדי שהפקיד בסניף יקבל אותן בהקדם האפשרי.

 

6.       הוראת קבע בכרטיס אשראי אפשר לעדכן במערכת ייצוג לקוחות (תחת הכותרת מבוטח/הוראות כספיות/הזנת ה.ק כ. אשראי). אין צורך לשלוח את הטופס בפקס לביטוח הלאומי.

 

7.       מייצג שמעוניין להעביר את פרטי כרטיס האשראי של הלקוח לביטוח הלאומי, מתבקש להעביר אותם בפקס ולא דרך מטלה במערכת ייצוג לקוחות (בשל שיקולי אבטחת המידע).

 

8.       מייצג שפותח תיק עצמאי למבוטח דרך קובץ ייצוג לקוחות חייב לוודא (אחרי שייפוי הכוח נקלט) שהמידע שמצוי בביטוח הלאומי מעודכן (בהזנת המידע על ידי המייצג אין צורך לשלוח לביטוח הלאומי טופס 6101).

יש לעדכן את המעמד של המבוטח כעובד שכיר או כמי שהפסיק לעבוד כשכיר, את ההכנסות שאינן מעבודה שחייבות בדמי ביטוח, את כתובת המבוטח ואת הכתובת למשלוח דואר.

 

9.       פנייה דרך מערכת ייצוג לקוחות אפשרית בשלב זה למחלקת הביטוח והגבייה בלבד ולכן המייצגים מתבקשים לא לשלוח מטלות לעובדי הביטוח והגבייה בנושאי גמלאות.

לבקשת לשכת רואי חשבון, המוסד לביטוח לאומי נערך לאפשר בעתיד הקרוב קבלת מידע ופנייה ישירה למחלקות הגמלאות. בינתיים, כדי לקבל מידע בגמלאות רצוי לשלוח למחלקה הרלוונטית בביטוח הלאומי את ייפוי הכוח לגמלאות ובמקרים מסויימים לצרף ויתור על סודיות רפואית חתום על ידי המבוטח (מצורף לטופס מספר 70 באתר הביטוח הלאומי).

10.   מייצג רשאי לקבל דואר ששולח המוסד לביטוח לאומי למיוצג במקום שהמיוצג יקבל את הדואר למענו. קישור למערכת ייצוג לקוחות מאפשר למייצג לראות את הדואר שהמוסד לביטוח לאומי שולח למיוצג. יש לבחור את מען הדואר שאליו מעוניין המייצג שהדואר יישלח לפי סוג ההודעה.

כאשר המייצג מקבל את הדואר במקום המבוטח, ייתכן שתקופה ארוכה המבוטח לא ידע על ההתנהלות של המייצג בעניינו. לאור זאת מומלץ ליידע את המבוטח בהתנהלות של המייצג מול הביטוח הלאומי. דרישות החוב והעיקולים נשלחים למבוטח.

11.   בירור מידע על ידי מייצגים בנושאי ביטוח וגבייה למי שאינו שכיר ולגמלאות מחליפות שכר לעצמאי - מספר הטלפון למוקד למייצגים הוא 08-6509933 ומספרי הפקס 02-6709093, 08-6509986, 08-6509987. מייצג שאינו מקושר למערכת ייצוג לקוחות יתבקש לשלוח בפקס ייפוי כוח חתום (בל/70) ולעדכן ייצוג במוסד לביטוח לאומי (בקובץ ייצוג לקוחות או בסניף) תוך שבועיים ממועד הפנייה. מייצג המקושר למערכת ייצוג לקוחות יישאל שאלות לצורך זיהוי.

מהביטוח הלאומי נמסר שלכל פנייה למוקד לעניין לקוח ספציפי אמור להיות תיעוד במערכת (תאריך, שעה ושם הנציג שעמו שוחח המייצג). היה ויוצאת פנייה לבדיקה מול המחלקה המטפלת – תוכן הפנייה והתשובה המתקבלת שמורים במערכת (אפשר לראות מי הוציא את הפנייה, את תאריך הפנייה ואת השעה וכן באיזו שעה התקבלה התשובה, על ידי מי ניתנה התשובה ומי החזיר את התשובה למייצג, לרבות תאריך ושעה).

בכל פנייה למוקדים יש לציין מספר טלפון להחזרת תשובה. חשוב לציין למי להעביר את התשובה. כדאי ורצוי למסור מספר טלפון של המייצג המברר כדי שהתשובה תתקבל אצלו (כדי למנוע אי הבנות).

אם המייצג מוסר את מספר הטלפון של המזכירות, יש לוודא כי הפקיד/ה יודעים במה מדובר. כאשר מייצג פונה בשאלה כללית, לא נשמר תיעוד במערכת.

 

12.   רואי חשבון, יועצי מס ועורכי דין זכאים לייצג במוסד לביטוח לאומי מכוח סעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי. מתוקף הסעיף האמור נקבעה תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), התש"ל-1970 שקובעת מי רשאי לייצג אדם בפני המוסד. בין היתר, שהוא הוכיח, להנחת דעתו של המוסד, על סמך ידיעותיו ביסודות החוק ותקנותיו ובענייני דרכי הנוהל של המוסד, שיש בידיו לייצג את הזולת בפני המוסד.

המוסד לביטוח לאומי מצפה שתחול חובת נאמנות של המייצג גם כלפיו ולא רק כלפי הלקוח, ומצפה מהמייצג לפעול במהימנות, בנאמנות, בזהירות וביושר. על סמך תקנה 1 לעיל ועל פי פרשנות שהתקבלה במוסד לביטוח לאומי, מזמין המוסד לביטוח לאומי מייצגים לשימוע כאשר המוסד סבור שהמייצג התנהג התנהגות שאינה הולמת מייצג.

בשלב ראשון המוסד לביטוח לאומי שולל ממייצג שהתנהג באופן בלתי הולם (לדעת המוסד לביטוח לאומי), את זכות השימוש בקובץ ייצוג לקוחות תוך כדי מתן הודעה מראש בגין הניתוק האמור ותוך מתן אפשרות למייצג להשיג על ההחלטה תוך 10 ימים (הניתוק הוא בהתאם להסכם ההתקשרות לשימוש במערכת ייצוג הלקוחות). מייצג שאינו יכול להגיב תוך 10 ימים, חייב לבקש אורכה להגשת התגובה. מספר הפקס של תחום הביטוח לתגובה או לבקשת אורכה הוא 02-5001168.

לפי עמדת הביטוח הלאומי כאמור, רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלול מהמייצג את זכות הייצוג.

13.   המוסד לביטוח לאומי אינו מוכן לאפשר מצב שבו ישולמו תשלומים וייווצרו יתרות זכות בתיק הפרטי של המייצג במוסד לביטוח לאומי באמצעות לקוחותיו (במילים פשוטות: תשלום שכר טרחה ששולם על ידי הלקוחות הפרטיים של המייצג באמצעות תשלום דמי הביטוח של המייצג באופן אישי), בשל החששות שיכולים לעלות כתוצאה מפעולות אלה.

 

 

הגשת תביעה לגמלת סיעוד

החל מחודש נובמבר 2018 גמלת הסיעוד לפי חוק הביטוח הלאומי עוברת רפורמה משמעותית:

-          שינוי משלוש רמות סיעוד לפי התלות בעזרת הזולת לשש רמות סיעוד - הקטנת היקף הגמלה ברמות הסיעוד הנמוכות והגדלת היקף הגמלה ברמות הסיעוד הגבוהות.

-          שינוי באפשרויות המרת הגמלה מגמלה בעין לגמלה בכסף.

חוק הביטוח הלאומי מאפשר לקבל גמלת סיעוד למי שעומד בקריטריונים כדלקמן:

·         תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה, או עולה חדש שעלה מעל גיל פרישה, או מי שהפך תושב ישראל מעל גיל פרישה וקיבל סל קליטה ממשרד הקליטה

·         עומד במבחן הכנסות בהתאם למצב המשפחתי (אם שני בני הזוג סיעודיים, כל אחד ייבחן כיחיד):

-          הכנסה מירבית לגמלה מלאה ליחיד: פעם אחת שכר ממוצע במשק (9,906 ש"ח לחודש בשנת 2018).

-          הכנסה מירבית ל-50% גמלה ליחיד: פעם וחצי שכר ממוצע במשק (14,859 ש"ח לחודש בשנת 2018).

-          בהכנסה שעולה על סך של 14,859 ש"ח לחודש אין זכאות לגמלת סיעוד ליחיד.

-          הכנסה מירבית לגמלה מלאה לזוג: פעם וחצי שכר ממוצע במשק (14,859 ש"ח לחודש בשנת 2018).

-          הכנסה מירבית ל-50% גמלה לזוג: פעמיים ורבע שכר ממוצע במשק (22,289 ש"ח לחודש בשנת 2018).

-          בהכנסה שעולה על סך של 22,289 ש"ח לחודש אין זכאות לגמלת סיעוד למי שיש לו בן זוג שאינו סיעודי.

·         זקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום בתוך הבית או זקוק להשגחה בתנאים שנקבעו.

·         שוהה בבית, או בדיור מוגן, או במוסד סיעודי במחלקה לעצמאיים או לתשושים (לכן, מי שמקבל גמלת סיעוד ועובר להתגורר בבית אבות חייב להעביר לביטוח הלאומי טופס אישור על מגורים במוסד כדי שיבחנו את המשך הזכאות).

·         מאושפז בבית חולים כללי ממשיך לקבל קצבה במשך 30 יום ראשונים לאשפוז. מי שעדיין אינו מקבל גמלת סיעוד רשאי להגיש תביעה באופן מיידי אם הוא מאושפז או שהוא מתכנן להתאשפז בתוך 30 ימים.

·         בוחר לקבל גמלה סיעודית אחרת מגוף ממשלתי (לדוגמה, גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה, או גמלה לשירותים מיוחדים מהביטוח הלאומי), או בוחר לקבל הטבות מסויימות ממשרד הביטחון.

 

מבחן הכנסות לסיעוד

ההכנסות שמובאות בחשבון במבחן ההכנסות לסיעוד הן כל ההכנסות שמקורן בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, למעט חריגים, לדוגמה, הכנסות ברוטו מעבודה כשכיר, הכנסות כעצמאי, הכנסות מפנסיה, קצבאות מהביטוח הלאומי, וגם הכנסות מנכסים, מתמלוגים, מדיבידנדים ומריבית.

לא מובאות בחשבון הכנסות מקצבאות לנפגעי רדיפות הנאצים וניצולי שואה והכנסות מביטוח סיעוד פרטי.

לעניין הכנסות משכר דירה למגורים – מי שמשכיר את דירת המגורים שלו ובו זמנית שוכר דירת מגורים אחרת, מובא בחשבון למבחן ההכנסות רק ההפרש בין ההכנסות להוצאות.

אפשר להפחית מההכנסות לצורך מבחן ההכנסות בסיעוד הוצאות בעבור אחזקה של בן זוג במוסד סיעודי וגם תשלום מזונות לפי פסק דין.

הגשת תביעה לגמלת סיעוד לפני אשפוז מתוכנן או בעת אשפוז

המוסד לביטוח לאומי מאפשר לקשיש להגיש תביעה לגמלת סיעוד גם במצב שבו הוא מאושפז או מועמד לאשפוז לצורך ניתוח מתוכנן בתוך חודש ימים מהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי. שיפור זה מאפשר לתת תוך כדי האשפוז שירותי סיעוד במסגרת גמלת הסיעוד.

תאריך תחילת הזכאות לגמלת סיעוד קצרת מועד – יום הגשת התביעה או מועד האשפוז, המאוחר מבין השניים.

תאריך תחילת הזכאות לגמלת סיעוד בתביעה חדשה בזכאות רגילה – היום השמיני שלאחר תאריך הגשת התביעה או מועד האשפוז, המאוחר מבין השניים.

תאריך תחילת הזכאות בתביעה להחמרה למי שזכאי לגמלת סיעוד – היום השמיני שלאחר הגשת התביעה בדומה למועד הזכאות בתביעה ראשונה.

 

סוגיות בגמלאות דמי לידה והורות

הגדרת לידה – לידת ילד חי או לידה לאחר 22 שבועות (כל לידה משבוע 22+יום אחד).

הבסיס לחישוב דמי לידה והורות ולגמלה לשמירת היריון

כל האמור לגבי יולדת בעניין דמי הלידה נכון גם לדמי לידה לגברים, להורים מאמצים, להורים מיועדים (פונדקאות) ולמשפחות אומנה, כמפורט בחוק.

לפי סעיף 54 לחוק הביטוח הלאומי, שכר העבודה הרגיל של יולדת לצורך חישוב דמי לידה הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסתה ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים (אך לא יותר מהסכום המרבי).

היום הקובע הוא היום שבו הפסיקה העובדת את עבודתה בהיותה בהיריון, כשמתקיימים התנאים שבגינם היא זכאית לדמי לידה.

רבע השנה לעניין חישוב שכר העבודה הרגיל בסעיף 54 לחוק, לפי תקנות הביטוח הלאומי (אימהות), תשי"ד-1954, הוא רבע השנה שקדם ל-1 לחודש שבו חל יום הפסקת העבודה.

היום הקובע לעניין גמלה לשמירת היריון הוא היום הראשון לשמירת ההיריון. הגמלה מוגבלת בתקרה שהיא הסכום הבסיסי.

עובדת עצמאית

הכנסת העובדת העצמאית לעניין חישוב דמי הלידה וגמלה לשמירת היריון לפני תיקון מספר 176 בחוק הביטוח הלאומי הייתה ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה שקדם ליום הקובע (להלן: "השנה הקובעת").

על פי תיקון מספר 176 לחוק, מחושבים דמי הלידה וגמלה לשמירת היריון של "עובדת עצמאית" שהיום הקובע שלה בתאריך 27.4.2016 ואילך, לפי בסיס ההכנסה בשומה הגבוהה יותר שבין השומה של השנה הקובעת לבין השנה שקדמה לה.

חישוב הבסיס לדמי הלידה ולגמלה לשמירת היריון של העובדת העצמאית בשנה הקובעת מביא בחשבון רק את מספר החודשים שבהם עבדה היולדת. לדוגמה, שנה שבה יצאה יולדת לחופשת לידה מלאה (15 שבועות), נחשבת לשנה של שמונה חודשים בלבד. במקרה כזה, חישוב הבסיס בשנה שקדמה לשנה הקובעת מביא בחשבון את כל השנה.

יישום התיקון האמור חל לראשונה על השומות לשנת 2016 בהשוואה לשומות לשנת 2015. הביטוח הלאומי ערוך לעשות את ההשוואה בין השומות באופן אוטומטי, כאשר יקבל את השומה לשנה הקובעת (שנת 2016) ממס הכנסה.

בעבר הביא בחשבון המוסד לביטוח לאומי על פי החוק את הכנסת העובדת העצמאית בשנה שקדמה לשנה הקובעת, רק כאשר בעיות בריאות הקשורות להיריון גרמו לצמצום עבודתה.

המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר מספר 1452 בנושא שינוי באופן חישוב גמלת אימהות לעובדת עצמאית בעקבות התיקון לחוק.

חשיבות תשלום דמי הביטוח של עובדת עצמאית לפני הלידה או האימוץ, או התחלת שמירת ההיריון

הגמלה של העצמאית מותנית בתשלום דמי ביטוח כעובדת עצמאית כמפורט בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי, לפני הלידה או שמירת ההיריון. לאור זאת על עובדת עצמאית להסדיר את מעמדה הביטוחי במוסד לביטוח לאומי ולשלם את דמי הביטוח עוד לפני הלידה או שמירת ההיריון.

כיוון ששמירת היריון אינה מתוכננת – מומלץ שכל עצמאית בהיריון תבדוק מהו סיווגה הביטוחי במוסד לביטוח לאומי. אם היא רשומה כמי שאינה עונה להגדרת עובדת עצמאית, יש לבחון את סכום ההכנסה ואת מספר השעות ולהתאים את הסיווג הביטוחי בהתאם.

עובדת שכירה

תיקון מספר 183 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי הבסיס לדמי הלידה של עובדת שכירה יהיה הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב-180, לפי הגבוה. החוק יחול על לידה שאירעה ביום 1.3.2017 ואילך.

כאשר שכר העובדת השכירה לפני הלידה אינו משקף את הכנסת העובדת, יש אפשרות להשלמה כמפורט בחוק ובתקנות ובהוראות משלימות של המוסד לביטוח לאומי.

 

המוסד לביטוח לאומי קבע בהוראות שלו שחודש הלידה נכלל בבסיס החישוב של דמי הלידה רק כשהוא חודש מלא (הלידה בסוף החודש). בית הדין בחן את הסוגייה כמה פעמים ותמך בהחלטת הביטוח הלאומי שלא לכלול את חודש הלידה בבסיס החישוב כשהוא חודש חלקי. פסק דין מלכה מיכאל מיום 11.4.2016 (ב"ל 36767-09-14) ופסק דין ביליצר חוה מיום 29.9.2016 (37712-11-13).

 

מעסיקים רשאים להגיש תביעות לתשלום דמי לידה בעבור העובדות באמצעות לשכת השירות. חשוב לציין שרק חלק מלשכות השירות ומבתי התוכנה ערוכים לכך בשלב זה. במגזר הציבורי חלק מהעובדות מקבלות כבר את דמי הלידה בשיטה הזו.

המעסיק אמור לעדכן את המוסד לביטוח לאומי וגם את הנשים כאשר ההכנסה בחודשים שלפני היום הקובע אינה משקפת את ההכנסה הרגילה (כמתבקש בפסק דין בעניינה של דר' מיכל ברוורמן 7262-12-12 מיום 30/09/2015) וגם בעניין תשלומי בונוסים והפרשי שכר, לצורך מיצוי זכויות מירבי.

חופשת לידה ללא תשלום (עד שבוע 26 לפי חוק עבודת נשים)

בית הדין הארצי קבע בפסק דין בעניין טלי פלס ביום 23.2.2016 (עב"ל 5280-04-15) כי חודשי חופשת הלידה ללא תשלום, בתקופה שלאחר 15 שבועות שבהם מגיע תשלום דמי לידה ועד 26 שבועות לפי חוק עבודת נשים, יראו בהם תקופת היעדרות מסיבה שאינה תלוייה במבוטחת. במצב של לידה עוקבת, יש לבצע חישוב של דמי הלידה לפי דמי הלידה הקודמים.

 

עובדת שכירה ועובדת עצמאית בו זמנית

לאור התיקונים בחוק הביטוח הלאומי שפורטו לעיל, יכול להיות מצב שבו הבסיס לדמי הלידה של מי שהיא גם עובדת שכירה וגם עובדת עצמאית בו זמנית יחושב לפי תקופות שונות לכל עיסוק. לדוגמה, הבסיס של הגמלה כשכירה יהיה לפי תקופה של 6 חודשים שלפני הלידה והבסיס כעובדת עצמאית יהיה לפי השומה של השנה הקודמת.

 

 

 

 

עבודה במשך חופשת הלידה

ככלל, דמי הלידה משולמים על פי החוק כדי שהיולדת וגם בעלה שלוקח חופשת לידה, לא יעבדו בזמן החופשה. כלומר, אין מניעה להרוויח כסף, אך המטרה היא לא לעבוד.

 

המוסד לביטוח לאומי פרסם שעובדת עצמאית יכולה בתנאים מסוימים לחזור לעיסוקה בהיקף מצומצם מאד בתקופת חופשת הלידה כדי לשמור על העסק הקיים ולתחזק אותו, בלי פגיעה בדמי הלידה.

 

לעובדת שכירה יש הגבלות לפי חוק עבודת נשים על החזרה לעבודה בתקופת חופשת הלידה.

 

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי עובדת עצמאית שמעוניינת לעבוד בזמן חופשת הלידה, תשלח למוסד לביטוח לאומי הודעה בכתב ומראש על שימור ותחזוקת העסק, כדי לקבל את אישור המוסד לביטוח לאומי. עליה לפרט מהן הפעולות שהיא עושה בשגרה לעומת הפעולות בחופשת הלידה. הכוונה לפעולות הכרחיות כמו משלוח מיילים דחופים, הוצאת חשבוניות וקבלות וביצוע פעולות שלא ניתן לדחות.

 

מעבר לשימור המצב הקיים, כאמור, עבודה בזמן חופשת הלידה של עובדת שכירה ושל עובדת עצמאית מקטינה את דמי הלידה באופן מלא או באופן חלקי. יש להודיע למוסד לביטוח לאומי על העבודה כאמור ואם התקבלו דמי לידה, יש להחזירם.

שיהוי בגמלאות דמי לידה והורות

אי הגשת תביעה לדמי לידה כפופה לכללי השיהוי. כלומר, יש להגיש את התביעה לדמי הלידה בתוך 12 חודשים ממועד הלידה (מועד העילה לעניין השיהוי הוא יום הלידה ולא יום הזכאות הראשון).

אפשר להגיש תביעה לדמי לידה החל מתשעה שבועות לפני הלידה המשוערת.

עובדת עצמאית

עובדת עצמאית הרשומה כחוק במוסד לביטוח לאומי, מקבלת בדרך כלל את דמי הלידה באופן אוטומטי, ללא צורך בהגשת תביעה. ואולם, עצמאית שלא קיבלה הודעה על זכאותה לדמי הלידה בתוך כחודש ממועד הלידה, תגיש תביעה לדמי לידה כבעבר, כדי למנוע טענת שיהוי.

החל מאפריל 2016 המוסד לביטוח לאומי עורך חישוב משולב של הפרשי שומה והפרשי גמלאות אימהות בעקבות קבלת שומה של עובדת עצמאית כפי שפורסם בחוזר מיום 25.5.2016. מומלץ לבדוק היטב את הבסיס לגמלאות בחישוב ההפרשים.

עובדת עצמאית שהיא גם עובדת שכירה, בו זמנית

עובדת עצמאית שהיא גם עובדת שכירה (לרבות לפי צו סיווג מבוטחים) מקבלת באופן אוטומטי דמי לידה חלקיים, בהתחשב בהכנסותיה כעצמאית בלבד. על הכנסותיה כשכירה עליה להגיש תביעה (אלא אם המעסיק הגיש את התביעה בעבורה).

לפי עמדת הביטוח הלאומי, השיהוי חל גם על השלמת דמי לידה של עצמאית על הכנסותיה כשכירה. עמדה זו תוקנה מיום קבלת פסק דין בעניין איילת כהן ביום 28.3.2017 (22345-08-14). המבוטחת קיבלה את דמי הלידה כעצמאית באופן אוטומטי ועל חלק ההכנסות שלה כשכירה הגישה תביעה באיחור ונדחתה. בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור הביטוח הלאומי וקבע שיש לראות בתביעה שלה כשכירה תביעת המשך לתביעה כעצמאית ואין מקום לטעון טענת שיהוי.

 

 

 

 

 

תגמולי מילואים

תגמולי מילואים לעובד עצמאי

אם העובד העצמאי לא קיבל את תגמולי המילואים באופן אוטומטי בתום שבועיים מיום שסיים את שירות המילואים, אזי עליו להגיש תביעה אישית. עצמאי שהוא גם שכיר מתבקש להגיש תביעה אישית כעצמאי לאחר שהמעסיק תבע את התגמול כדי שלא ייווצר חוב.

מומלץ לוודא מפעם לפעם שחשבון הבנק של המבוטח מעודכן, כדי שהקליטה האוטומטית של תגמולי המילואים תתבצע כראוי.

את טופס התביעה ניתן למלא באופן מונחה באתר האינטרנט, להדפיס אותו ולשלוח חתום למוסד לביטוח לאומי.

ההכנסה הסופית לחישוב הגמלה מתבררת עם חישוב הפרשי דמי הביטוח, בהתאם להכנסה בשומה של מס הכנסה. אם הבסיס לתגמולי המילואים היה גבוה מדי, אזי המבוטח מחזיר את התגמול העודף. אם ההכנסה לפי השומה גבוהה יותר, כי אז המבוטח מקבל תוספת לתגמול המילואים.

המוסד לביטוח לאומי שולח מדי שנה למבוטח אישור שנתי על התגמולים ועל המס שנוכה מן התגמול. אישור זה מרכז את תגמולי המילואים שהתקבלו בפועל בשנה האמורה. יש לשים לב שהאישור השנתי ניתן על בסיס התגמולים ששולמו בפועל במהלך השנה. האישור השנתי כולל בתוכו את כל התשלומים שבוצעו בין 1 בינואר ועד 31 בדצמבר באותה שנה, ובכלל זה הפרשי שומה ותשלומי מילואים לשנים קודמות.

האישור שנשלח למבוטח ממחלקת הגבייה על הפרשי דמי הביטוח בעקבות שומה כולל את תגמולי המילואים ששולמו על בסיס ההכנסה של אותה שנה, שהיא בבחינת הבסיס לגמלה, ללא קשר למועד התשלום. 

האישור על הפרשי השומה כולל את כל תגמולי המילואים ששולמו לתקופות השירות בין 1 בפברואר באותה השנה ועד 31 במארס בשנה שלאחר מכן.

תקופות שירות שחלו בחודשים פברואר ומארס יופיעו בשתי שומות מס (בשנה הקודמת ובשנה השוטפת), ולכן תקופות אלה יופיעו בהפרשים של שתי השומות.

בעקבות הסכם שנחתם בין צה"ל לביטוח הלאומי יקבל עצמאי המשרת במילואים פיצוי נוסף לתגמול המילואים שהוא זכאי לו, רטרואקטיבית מיום 1.1.2016, ובלבד שביום השירות העצמאי היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח באופן סדיר. הפיצוי הוא בשיעור 25% מהתגמול המחושב אך הפיצוי והתגמול ביחד לא יעלו על התגמול המרבי. הסבר נוסף באתר הביטוח הלאומי.

תגמולי מילואים לעובד שכיר

ביום 2 במרץ 2011 פורסם ברשומות תיקון מספר 127 לחוק הביטוח הלאומי המחייב את המעסיק בפעולות כדלקמן:

 

1.       בחודש השירות במילואים המעסיק ישלם לעובד את השכר שהיה משלם לו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. תשלום זה נחשב למקדמה על חשבון התגמול המגיע לעובד.

2.             המעסיק יתבע את התגמול מהמוסד לביטוח לאומי.

3.       המעסיק יעביר לעובד את יתרת התגמול לכל המאוחר במשכורת החודש שבו קיבל את התגמול מהביטוח הלאומי. כלומר, המעסיק יעביר לעובד את ההפרש שבין התגמול שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי (סעיף 2 לעיל) ובין התשלום ששילם לעובד בחודש שבו שירת במילואים (בסעיף 1 לעיל) במגבלות מסויימות:

 

       א.   אם העובד עבד במהלך השירות, אזי שכר זה לא יובא בחשבון בחישוב יתרת התגמול.

       ב. כל סכום שהעובד היה מקבל גם אם נעדר מעבודתו (בהתאם להסכמי העבודה התקפים באותו מקום עבודה), לא יובא בחשבון בחישוב יתרת התגמול.

 

        המוסד לביטוח לאומי פרסם הבהרה הקשורה להתחשבנות שבין המעסיק לעובד כדלקמן: בחישוב ההפרש, אין להביא בחשבון סכום ששולם לעובד עקב עבודתו וסכום שהיה משולם לעובד בין שהיה מוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו, כגון תשלומים בעד ימים כימי המנוחה השבועיים שבהם העובד אינו אמור לעבוד (שישי, שבת וחגים) או תשלומים שאינם תלויים במספר ימי העבודה בפועל, כגון תשלום בעבור דמי הבראה, החזקת רכב וכדומה.

 

דין תגמולי המילואים כדין שכר עבודה כאמור בחוק הביטוח הלאומי, וכך גם דין יתרת התגמול, שעל המעסיק להעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעסיק על ידי המוסד לביטוח לאומי.

 

הבהרות נוספות חשובות

1.        על פי תיקון חוק המילואים מאוגוסט 2008, מי שמשרת במילואים כחוק יהיה זכאי לתגמול אף אם הכנסתו לא נפגעה עקב השירות. יש לשלם לעובד הן שכר עבודה והן תגמולי מילואים.

2.        אם המעסיק שילם לעובד בונוס לאחר מועד השירות, ברוב המקרים יש צורך לתבוע הפרש לתגמול.

3.        סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי מחייב את המעסיק להמשיך ולשלם לעובד שיצא למילואים את התשלומים שנהג לשלם לקופת תגמולים או לקופת פנסיה כאילו לא שירת והמשיך לעבוד. על פי חוות דעת משפטית שהתקבלה במוסד, יש להפריש את אותן הפרשות סוציאליות אשר מופרשות בדרך כלל מהשכר הרגיל של העובד לאותה תקופה, ולא מסך כל התגמול לפי חוק המילואים, אשר גבוה בדרך כלל מהשכר הרגיל.

4.        ביום 3.8.2017 פרסם המוסד לביטוח לאומי איגרת עם הנחיות למעסיק, בשיתוף עם מנהל האכיפה במשרד העבודה והשירותים החברתיים.

5.        הבהרה שהתקבלה מהמוסד לביטוח לאומי: "בסעיף 276(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי מצויין באופן מפורש – 'דין התגמול המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה'. לתפיסתנו ובהתאם לחוות דעת שקיבלנו עובד היוצא לשירות מילואים ימשיך ויקבל את שכרו ואת התנאים הנלווים לשכרו כעובד מן המניין. לכן יש לנהוג בו כמו שנוהגים בעובד שיוצא לחופשה בתשלום.

גם עובד בחופשה מקבל את ההטבות הנלוות לרבות שווי רכב או תשלום אחזקת רכב גם כאשר אינו בעבודה.

ההבדל היחיד הוא שכאשר עובד יוצא לחופשה הוא מפוצה באמצעות מאגר החופשה והמעסיק דואג לנכות את ימי החופשה, ואילו בשירות מילואים הימים אינם מנוכים אלא משולמים על ידי הביטוח הלאומי".

6.        המעסיק משלם את התגמול למי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר( גם אם הוא עובד חודשי ועבד פחות מחודש לפני השירות במילואים), וכן למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד, כולל ימי מנוחה, חגים, חופשה, תאונה, מחלה, אבל ועוד (סעיף 276 לחוק הביטוח הלאומי). נמסר מהביטוח הלאומי שלעובד שעתי מחשבים את סך כל השעות ב-3 חודשים לפני השירות ומחלקים ב-8 (יום עבודה = 8 שעות).

7.        עובד שכיר בשני מקומות עבודה או יותר, מקבל את שכרו מהמעסיק העיקרי ותובע בעצמו את השלמת התגמול בגין עבודתו הנוספת.

8.        דין התגמול המגיע לעובד ממעסיקו כדין שכר עבודה וזכותו של העובד להגיש תובענה לפי חוק הגנת השכר נגד מעסיק המסרב לשלם התגמול או מעכב אותו. האחריות לאכיפת החוק, לרבות בנושא ההתחשבנות עם המעסיק, מוטלת על אגף הכלכלה במשרד העבודה והשירותים החברתיים.

9.        עובד שתובע את התגמול בעצמו בתביעה אישית מתבקש להצהיר שלא קיבל את התגמול מהמעסיק ושאם המעסיק יתבע בעתיד את התגמול מהמוסד לביטוח לאומי, העובד יחזיר למוסד לביטוח לאומי את התגמול שקיבל באופן אישי.

10.    מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי זכאי לתגמול בסכום התגמול המזערי שהוא בשנים 2014 עד 2017 בסך 196.02 ש"ח ליום ובשנת 2018 בסך 196.61 ש"ח ליום.

11.    תשלום התגמול החל מאוגוסט 2008 בעבור שירות רצוף של עד 6 ימים, או שאירית של מספר ימי השירות הרצופים בניכוי כפולות של 7 הוא:

-          בגין עד חמישה ימי שירות רצופים משולם התגמול בתוספת 40%.

-          ככל שהיו בחישוב שישה ימים: משולם התגמול בתוספת יום אחד.

12.    התגמול משולם בעבור כל יום שירות, ללא הבחנה אם נפגעה הכנסתו של המשרת במילואים עקב השירות או לא. כלומר, אם המשרת במילואים עבד יום עבודה רגיל וביצע את השירות מעבר לשעות העבודה, או בימי המנוחה השבועיים שלו, או בחופשתו, ישולמו לו שכר העבודה וגם תגמולי המילואים.

13.    כאשר עובד מקבל בתקופה שבה הוא משרת במילואים תשלומים שאינם תלויים במספר ימי העבודה בפועל (כמו דמי הבראה וביגוד), המעסיק אינו מנכה אותם מהתגמול שהוא משלם לעובד.

14.    למען הסר ספק, חישוב תגמול מילואים בצו 8 זהה לחישוב תגמול מילואים בזמן רגיעה.

15.    המוסד לביטוח לאומי מבצע תהליך של מיצוי זכויות ושולח לעובד הודעה על תקופות שירות מילואים שלא נתבעו על ידו. המעסיק מקבל הודעה ללא פרטי העובד בשל הוראות חוק הגנת הפרטיות (הנושא נמצא בברור לבקשת לשכת רואי חשבון).

16.    דוגמה: עובד חודשי יצא למילואים בימים חמישי עד שלישי בשבוע העוקב. המעסיק משלם לעובד שכר רגיל בשלב הראשון, תובע את המוסד לביטוח לאומי בשלב השני, ובאותו חודש שבו הוא מקבל את התשלום מהמוסד לביטוח לאומי, הוא עורך התחשבנות עם העובד ובדרך כלל משלים את התגמול. העובד מקבל את התגמול כולו בניכוי השכר הרגיל (ללא דמי הבראה, למשל) ששולם לו בימים חמישי, ראשון, שני ושלישי.

17.    המוסד לביטוח לאומי הוסיף ערוץ חדש להגשת תביעות מעסיקים לתגמולי מילואים באופן מקוון ( WCF ) לתוכנות שכר שהצטרפו למהלך. בחודש יולי פורסם חוזר באתר הביטוח הלאומי.

הצהרות של בעלי שליטה וקרובי משפחה בטופס התביעה לתגמולי מילואים

בטופס תביעת מעסיק להחזרת תגמולי מילואים בל/501 ובטופס תביעה אישית בל/502, כלולה הצהרה למילוי על ידי בעל שליטה או קרוב משפחה לבעל שליטה או לבעל מניות בחברה.

יש לצרף לטופס הוכחת תשלום משכורת ל-12 חודשים אחרונים ולפרט מידע שקשור לעבודה, כגון: היקף העבודה, תפקיד והיכן בוצעה העבודה.

כמו כן בטופס התביעה של המעסיק נוספה התחייבות המעסיק להעביר לעובד את הפרשי התגמול שמגיעים לו מיד עם קבלת התשלום מהמוסד לביטוח לאומי.

תביעות של בעלי שליטה ושל קרובי משפחה נבחנות בקפדנות.

תביעה של בעל שליטה וקרובי משפחה שמתבקשת בה השלמה מעבר להכנסה שבסיסה הוא ההכנסה ברבעון שקדם לשירות המילואים – נבחנת בקפדנות יתרה.

ביטוח נכות כללית (תיקון לרון)

קצבת נכות כללית משולמת לתושבי ישראל, בעלי נכות גופנית, שכלית או נפשית, שאבדו את כושר העבודה (או התפקוד במשק הבית של עקרת הבית) כתוצאה ממחלה, תאונה או מום מלידה.

 

הזכאות לקצבה נבחנת מגיל 18 והגמלה משולמת עד גיל פרישה (לעולים חדשים משולמת הגמלה לאחר 12 חודשים ממועד העלייה). מי שבתכוף לפני גיל פרישה קיבל קצבת נכות כללית, יקבל קצבת אזרח ותיק (זקנה) שלא תפחת מקצבת הנכות הכללית.

 

נכה שמקבל קצבת נכות כללית מלאה מקבל הטבות נלוות כמו הקלות בארנונה וכדומה, ובתנאים מסויימים אף הקלות בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

 

מעבר למגבלות התושבות והגיל, יש שלושה תנאים מקדמיים לזכאות לקצבת נכות כללית שעל כולם להתקיים בו זמנית במשך 90 ימים רצופים לפחות, במהלך 15 החודשים שלפני הגשת התביעה לקצבת הנכות. סדר בדיקת הזכאות הוא כדלקמן:

 

1.       לאחר חוק ההסדרים לשנת 2017, ההכנסות מעבודה ו/או ממשלח יד הן בסכום שנמוך משיעור של 60% מהשכר הממוצע במשק (סך של 5,944 ש"ח לחודש בשנת 2018). אין להביא בחשבון את דמי המחלה של העובד השכיר בקביעת מגבלת ההכנסה.

2.       נקבעה לנכה בוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי נכות רפואית משוקללת בשיעור של 60% לפחות או נכות רפואית משוקללת של 40% כאשר מתוכם לפחות 25% נקבעו בשל ליקוי אחד. לעקרת בית – נכות רפואית משוקללת בשיעור של 50% לפחות.

3.       נקבעה לנכה דרגת אי כושר עבודה מעל 50% (כלומר, יש לנכה פגיעה מלאה או חלקית של 50% לפחות ביכולת ההשתכרות שלו בשל הנכות).

 

דרגות אי הכושר הן 60%, 65%, 74% ו-100% (עד שנת 2009 דרגת אי כושר מלאה הייתה בשיעור 75% ויש נכים שעדיין מקבלים את קצבת הנכות לפי החוק שהיה קיים אז).

 

הקצבה יכולה להיות זמנית או קבועה וכך גם דרגת אי הכושר להשתכר. קצבת הנכות הכללית משולמת בהתאם לדרגת אי הכושר שנקבעה החל מהיום ה-91. בתנאים מסויימים משולמת הקצבה כבר מהיום ה-31. כלומר, בתוך תקופת 90 הימים.

 

סכומי הקצבה לדרגת אי כושר מלאה לאחר הסכם הנכים ממרץ 2018

 

קצבת יחיד – 3,272 ש"ח לחודש.

תוספת עבור בן זוג – 1,175 ש"ח לחודש.

תוספת עבור כל ילד (במגבלת 2 ילדים) – 939 ש"ח לחודש. 2 ילדים – 1,878 ש"ח לחודש.

 

קצבה למשפחה שבה הבעל נכה, יש להם שני ילדים בגיל בית ספר ובת הזוג ללא הכנסות – 6,325 ש"ח לחודש.

 

 

תוספת לקצבה בשל בני משפחה שתלויים בנכה

 

קצבת הנכות הכללית ליחיד מוגדלת אם לנכה יש תלויים, שהם אישה/ידועה בציבור שהכנסותיה מכל המקורות אינה עולה על סכום שנקבע (57% מהשכר הממוצע במשק) ו/או ילדים עד גיל 18 או אף מעבר לכך בתנאים שנקבעו בחוק, אך לא מעבר לגיל 24.

 

התוספת הזו מוקטנת (שקל מול שקל) אם לנכה יש הכנסות שאינן מעבודה (למעט חריגים כמו קצבת ילדים). אולם, בכל מקרה, סכום הקצבה של הנכה לא יפחת מקצבת נכות מלאה של יחיד.

דוגמה להכנסות שאינן מעבודה שמקטינות את תוספת התלויים לנכה - פנסיה, קצבת אובדן כושר עבודה, שכר דירה, דיבידנדים, ריבית וכדומה. 

 

תיקון לרון לאחר חוק ההסדרים משנת 2017 והסכם הנכים האחרון

 

נכה שהתחיל לקבל קצבת נכות כללית לאחר שעמד בכל התנאים שלעיל במשך 90 ימים לפחות, יכול לעבוד ולהשתכר ואף להגדיל את ההכנסות. הקצבה שלו תופחת באופן הדרגתי בהתאם לגובה הכנסותיו מעבודה (כולל דמי מחלה) או ממשלח יד, עד סכום הכנסה מסויים שיגרום להפסקת תשלום הקצבה.

 

בעקבות הסכם הנכים האחרון, סכום ההכנסות מעבודה או ממשלח יד שממנו מתחיל הקיזוז מהקצבה הוא סך של 3,700 ש"ח לחודש. לדוגמה, סכום ההכנסות מעבודה ו/או ממשלח יד ליחיד ללא ילדים בחזקתו, שממנו הוא יפסיק לקבל קצבה - הוא 11,107 ש"ח לחודש.

 

כל עוד הנכה מקבל קצבה, סך ההכנסה מעבודה ומקצבת נכות כללית יהיה גבוה מאשר קצבת הנכות הכללית בלבד. לדוגמה, נכה יחיד שמרוויח סך של 5,000 ש"ח לחודש יקבל קצבת נכות כללית בסך של 2,882 ש"ח בחודש יולי 2018 (לפי הטבלה שבאתר הביטוח הלאומי).

 

כאשר נכה שהיה זכאי לקבל קצבת נכות כללית יציבה יעבור את רף ההכנסה הגבוה - הקצבה תיפסק, אך כל ההטבות הנלוות שהגיעו לנכה ימשיכו עוד 36 חודשים. אם הכנסות הנכה יופחתו לפני גיל הפרישה (ברוב המקרים נמוך משיעור של 60% מן השכר הממוצע במשק), הוא יחזור לקבל את הקצבה ללא בדיקה מחדש.

תביעה לגמלאות באיחור

התקופה המרבית שבעדה ניתן לשלם גמלה, תוספת לגמלה והפרש גמלה המשתלמות בעד תקופה, בתביעה שמוגשת באיחור למוסד לביטוח לאומי (למעט מקרים שלגביהם יש אפשרות לשיקול דעת של הפקיד, בעיקר בעת טעות של המוסד לביטוח לאומי), היא 12 חודשים ממועד העילה (או 18 חודשים בתביעה למענק). במהלך תקופה זו הגמלה משולמת כאשר היא צמודה.

יש גמלאות שבהן תקופת השיהוי שונה, ובדרך כלל היא נמוכה מ-12 החודשים האמורים. לדוגמה: דמי תאונה. תגמולי מילואים ניתן לתבוע מחודש ינואר 1992 ואילך.

בינואר 2012 פורסם תיקון לחוק הביטוח הלאומי המאריך את תקופת השיהוי של תביעה לקצבת אזרח ותיק המוגשת באיחור ל-48 חודשים, שמתוכם 12 חודשים לכל היותר בגיל פרישה המותנה בהכנסות, והיתר בגיל הזכאות. תחולת החוק על כל תביעה שהוגשה עד 48 חודשים לפני חודש פברואר 2012 (המוסד לביטוח לאומי הרחיב לאחרונה את תקופת השיהוי גם לקצבת שאירים בתנאים מסוימים).

לאור האמור לעיל, מומלץ למצות את הזכויות במוסד לביטוח לאומי תכוף ככל שאפשר למועד העילה לתביעה לגמלה, ולא להמתין בהגשת התביעה מעבר למועד הקבוע בחוק.

בית הדין הארצי לעבודה דחה ביום 7.8.2012 (עב"ל 57861-01-11) את תביעתה של אסתר לוזון לקבל קצבת שאירים רטרואקטיבית משנת 1997 (לטענתה, היא לא ידעה שצריך להגיש בקשה). בית הדין מדגיש כי היה עליה לברר את זכאותה במהלך השנים ומשבחרה שלא לברר - לא קמה לה זכאות מעבר למה שמקנה הדין.

בית הדין האזורי דחה ביום 14.12.2016 (ב"ל 48604-07-15) את תביעתו של יניב קורן לדמי אבטלה בשל שיהוי בהגשת התביעה. המבוטח ניהל במשך כשנתיים תביעה נגד המעסיק להוכחת פיטורין בשל הרעת תנאים והגיש את התביעה לדמי אבטלה רק לאחר שקיבל את הפסיקה. הביטוח הלאומי הדגיש כי כאשר חסרים מסמכים הקשורים במעסיק, על המבוטח להגיש את התביעה והביטוח הלאומי יבחן את עמדת המעסיק וימתין עד לפסיקה.

בית הדין האזורי קיבל ביום 11.12.2017 את תביעתה של זיוה שגיא (ב"ל 18113-11-14) לתשלום תוספת ותק לקצבת אזרח ותיק ל-19 שנים רטרואקטיבית. נקבע בבית הדין כי כל המידע היה מצוי במוסד לביטוח לאומי ולכן מדובר במחדלי המוסד שגרמו לאי קבלת הקצבה במלואה משנת 1998 ואילך. לכן, הוראות סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי אינן חלות - כי התביעה לא הוגשה באיחור.

מיצוי זכויות לקצבת אזרח ותיק (זקנה)

מועד העילה לזכאות לקצבת אזרח ותיק בגיל פרישה (הגיל שמותנה בהכנסות) משלב בין גיל לסכום ההכנסה. לכן, נקבע בשלב זה במוסד לביטוח לאומי לעניין מבוטחים שהגישו תביעה לקצבת אזרח ותיק באיחור כדלקמן:

1.    מבוטח שהגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק בהגיעו לגיל פרישה, והתביעה נדחתה בשל הכנסות בגיל הפרישה (בגיל המותנה בהכנסות), פונה למוסד לביטוח לאומי עם פרטי הדוח השנתי שהוגש למס הכנסה או עם השומה, והמוסד לביטוח לאומי לא יטען את טענת השיהוי אם יתברר שהמבוטח זכאי בדיעבד לגמלה.

2.    מבוטח עצמאי או בעל הכנסות שאינן מעבודה, שלא הגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק בגיל פרישה - אם בתוך 12 חודשים ממועד הגשת הדוח השנתי למס הכנסה יגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק, אזי התביעה תיבחן ללא טענת שיהוי.

מומלץ ורצוי להחתים את הדוח המוגש בחותמת בפקיד השומה כהוכחה למועד הגשת הדוח, כדי שהדוח החתום האמור יישלח למוסד לביטוח לאומי עם התביעה החדשה לקצבת אזרח ותיק.

לצורך מיצוי זכויות מרבי שולח המוסד לביטוח לאומי הודעות למבוטחים תושבי ישראל שנמצאים בישראל, שהגיעו לגיל פרישה.

חודשיים לפני גיל הפרישה (הגיל המותנה בהכנסות) המבוטח, כאמור, מקבל טופס תביעה, ופעם בשנה מבוטח שאינו מקבל קצבה (לרבות מבוטח שתביעתו נדחתה בעבר) מקבל תזכורת.

במסגרת מהלך אוטומטי, המוסד לביטוח לאומי משלם תשלום ראשון של קצבת אזרח ותיק (בדרך כלל ללא תוספת דחיית קצבה) בגיל הזכאות המוחלט (לגבר - 70 ולאישה על פי הטבלאות בחוק גיל הפרישה). המבוטח מקבל טופס מן המוסד לביטוח לאומי להשלמת פרטים ואמור לענות עליו כנדרש בחוק.

ביום 28.9.2017 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 36522-02-16) את תביעתה של נטלי קלמן לתשלום קצבת אזרח ותיק מעבר לשנה רטרואקטיבית, חרף העובדה שהמוסד לביטוח לאומי מעולם לא שלח אליה הודעה על זכאותה לקצבה.

התלויים במבוטח לעניין הגדלת ההכנסה המרבית המותרת לפי לוח ט'

התלויים הם בן זוג או בת זוג (לרבות ידועים בציבור) וילדים על פי ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי.

כאשר יש למבוטח תלוי כאמור, סכום ההכנסה המרבית המותר לפי לוח ט' מחושב לפי מספר התלויים. החישוב הוא חודשי.

זכאות לקצבה יחסית

אם בשנת המס עולות ההכנסות על ההכנסה המותרת, אזי ייתכן שהמבוטח זכאי לקצבת אזרח ותיק יחסית.

חשוב לבחון את הזכאות לקצבה יחסית כיוון שזכאות זאת מאפשרת מתן קצבה חלקית וגם הנחה בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

הכנסה

ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (להוציא הכנסות מסוימות כמו: הכנסת עובד (שכיר) הפטורה ממס לפי פקודת מס הכנסה ולא משולמים ממנה דמי ביטוח, הפרשי הצמדה פטורים ממס, פנסיה וגמלאות מסוימות).

הכנסה מרבית מותרת בגיל פרישה (לוח ט)

●        57% מהשכר הממוצע במשק ליחיד – 5,646 ש"ח לחודש בשנת 2018.

●        76% מהשכר הממוצע במשק למי שיש לו תלוי אחד - 7,351 ש"ח לחודש בשנת 2017 ו-7,529 ש"ח לחודש בשנת 2018.

●        7% מן השכר הממוצע במשק בעד כל תלוי נוסף - 677 ש"ח לחודש בשנת 2017 ו-693 ש"ח לחודש בשנת 2018.

חישוב ההכנסה המרבית הוא חודשי או שנתי (לטובת המבוטח).

הכנסה מותרת להגדרת אלמן ללא ילדים כהגדרתם בחוק - ההכנסה המותרת בשנת 2018 להגדרת אלמן (שאין לו ילדים כאמור) היא 5,646 ש"ח לחודש מכל ההכנסות שמקורן בסעיף 2 לפקודה, ועוד 1,506 ש"ח לחודש מהכנסות ממשלח יד ו/או מעבודה ו/או מפנסיה.

 

הבהרות מתוך ההוראות של המוסד לביטוח לאומי

הכנסה מעבודה: כאשר מדובר בהכנסה מעבודה, הזכאות בגיל הפרישה נבדקת על פי מלוא ההכנסה מעבודה לעומת ההכנסה המרבית, לפי הרכב התלויים.

הכנסות שלא מעבודה המובאות בחשבון: מנכס, משכר דירה וכדומה. החל מיום 1.1.2003 הכנסה שמקורה בריבית על תוכניות חיסכון שאינה פטורה ממס הכנסה נחשבת להכנסה.

ההכנסות שלא מעבודה שאינן מובאות בחשבון: פנסיות למיניהן ורווחים מפיקדונות כספיים (קופות גמל, תוכניות חיסכון, מלוות מועדפים) כל עוד יש פטור ממס הכנסה על כל הרווחים או על חלקם. מיום 1.1.2003 בוטל הפטור ממס הכנסה על הכנסה מריבית, ועל כן הכנסה מריבית היא בגדר הכנסה. לעומת זאת, יש פטור ממס הכנסה על הכנסה שמקורה בהפרשי הצמדה, ועל כן הכנסה מהפרשי הצמדה אינה מובאת בחשבון.

על פי תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), תשל"ז-1976, נקבע כי הכנסה שאינה מעסק וממשלח יד ושאינה מעבודה, בסכום השווה לכפליים הסכום הנקוב בלוח ט' לחוק, אינה נחשבת.

ההכנסה שאינה מעבודה המובאת בחשבון היא רק בסכום העולה על כפליים הסכום הנקוב בלוח ט', והסכום העולה יהיה כנגד פעם נוספת של ההכנסה המרבית לפי הרכב התלויים.

לפיכך, תובע שאין לו הכנסה מעבודה, הכנסתו המרבית היא הסכום השווה ל-3 פעמים הסכום הנקוב בלוח ט' לחוק לפי הרכב התלויים.

כשההכנסה שאינה מעבודה, כשלעצמה, פחותה מכפליים ההכנסה לפי לוח ט', נבחנת הזכאות על פי ההכנסה מעבודה בלבד. כשההכנסה שאינה מעבודה, כשלעצמה, עולה על כפליים ההכנסה לפי לוח ט', נבחנת הזכאות על פי ההכנסה שאינה מעבודה (ההכנסה העודפת) העולה על כפליים ההכנסה לפי לוח ט', בתוספת ההכנסה מעבודה.

 

 

טבלאות גיל פרישה וגיל זכאות לפי חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004

גיל הפרישה לגברים כיום הוא 67 וגיל הזכאות הוא 70.

גיל הפרישה לנשים מחושב לפי הטבלאות כדלקמן:

חוק גיל פרישה לנשים לפי מועד לידתן (בשלב זה הגיל נשאר 62 עד לשינוי החוק)

 

 

 

 

 

 

גיל זכאות לנשים, לפי תאריך לידתן

 

 

 

 

הכותבת - רואת חשבון, בעלת פרקטיקה פרטית לפתרונות בנושאים הקשורים לחוקי הביטוח הלאומי ומרצה על חוק הביטוח הלאומי. בין תפקידיה הציבוריים: חברת נשיאות לשכת רואי חשבון, יו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה.

פקס:03-6997435, מייל: [email protected] .

 

הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.

כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם.

הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי קוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור.

 

כל הזכויות שמורות © אין להעתיק או לפרסם ללא אישור מהכותבת.

 ט.ל.ח.